# קעג

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1067/173/

בעזרת השם יתברך, יום ג' תרומה תקצ"ה אומאן.

רב שלום לכבוד אהובי בני חביבי הרבני וכו' מורנו הרב **יצחק** נרו יאיר.

מכתבו מיום ו' קבלתי אתמול, והיה לי לנחת גדול בתוך צרה וצוקה הזאת, בראותי כי תהלה לאל דברי קבועים בלבך ומחיין אותך עתה גם עתה. כך הוא המדה, וכך יפה לזכר היטב כל דבור ודבור, באפן שתוכלו לעמד בנסיון ולהתחזק תמיד, ולהחיות נפשותיכם בכל עת בכל מה שעובר על האדם כל ימי חייו, בפרט מי שרוצה להתקרב לחדוש נפלא ונורא כזה וכו' אשר הוא חיינו לנצח. וצריכין לקבע תורתו ושיחותיו הקדושים בלב כל כך, עד אשר אפלו אחר מאה שנים כשיגיע העת לכנס בקבר ולשכב שם, גם שם יחיה את עצמו בדבוריו הקדושים. וכן לעת התחיה ולנצח. ולקים (אבות ו, ט) "בהתהלכך" בעולם הזה "תנחה אותך, בשכבך בקבר תשמר עליך, והקיצות" וכו'. והלא ידעתם אחי ורעי שכל עסקנו ומשא ומתן שלנו אינו בשביל עסקי עולם הזה להרויח באדעס או בבראד, כי אם בשביל תכלית הנצחי כאשר ה' יודע לבבנו, ותהלה לאל איך שהוא. ואם אינכם זוכים להיות כראוי לפי השיחות הקדושות והתורות הנוראות האלה, עם כל זה הצלחתם הרבה וגם עשיתם פרי, אשריכם בני ואחי וחברי. בפרט עתה אתם יכולין להבין קצת מעלת הנחשק מגדל רבוי המניעות כאלה, אשר לא עברו עלינו כזאת מעולם, ה' ישמר מעתה.

זכרו היטב כל דבור ודבור וכל תורה ותורה וכל תפלה ותפלה וכל שיחה ושיחה, גדל העמקות הנפלא והתנוצצות אלקות וגדלת הבורא יתברך וגדלת התורה והמצוות וגדלת צדיקי אמת, וההתחזקות וההתעוררות והעצות התמימות והפשוטות וכו' שיש בכל אחד ואחד. ואיך בדרכי נפלאותיו ממשיך קיום התורה בכל איש ואיש מישראל מגדול ועד קטן. מעורר ישנים מקיץ נרדמים מחיה מתים ממש, מגביה למעלה נפשות ישראל משאול תחתיות ומתחתיו, לנטותם לתחיה לזכותם לחיים נצחיים. ואם כבר ידעתם כל זה, צריכים עתה בכל יום לחזר בלב ובפה בינו לבין עצמו ועם חברו את כל זאת ויותר מכל זה, כל חד כפום מה דמשער בלבה, כי אי אפשר לבאר בפה ובכתב, כדי שתוכלו לחזק עצמכם גם עתה. כי ימינו כצל עובר כאבק פורח ממש ואין שום זמן כלל, ועוד מעט יפרח כל זה, ונספר כל זה בשמחה, מי שיזכה לעמד בנסיון ובצרוף. כי בודאי יושיענו השם יתברך ויצילנו מידם "כי לא לנצח יריב" וכו'. והנה כונת לדעתי מה שכתבת שאתה מחיה עצמך עם התורה "אזמרה לאלקי בעודי" ועם התורה "בצר הרחבת" וכו'. כי גם אנכי עקר חיותי בזה בכל עת בפרט בעת הצרה הגדולה הזאת. אלו פינו מלא שירה כים וכו', אי אפשר לבאר אחד מאלף נפלאות ההרחבות שבתוך הצרה בכל יום ויום ובכל עת ושעה, "מה גדלו מעשי ה' מאד עמקו מחשבותיו".

והנה עקר הקבוץ הקדוש שלנו, הם חזקים בהאמת עתה יותר מקדם. ובאתי לכאן ביום ב' משפטים, וסבב השם יתברך ברחמיו שנזדמן לי תכף אחד להודיע לטעפליק ושלחתי להם מכתבי, והגיע להם בלילה השיך ליום ד' העבר. ותכף נתעוררו כלם, ולא היו ישנים עוד כל הלילה, רק עסקו לדבר מענינינו. וביום ב' נסעו לפה שתי עגלות, ובאו לכאן בלילה השיכה ליום ה'. וביום ה' באו עוד שני אנשים מטיראוויצע, וגם רבי זלמן שוחט בא מהכפר, ואנחנו כלנו עם כל אנשי שלומנו הנמצאים פה, היו מוכנים לילך היום על ציון הקדוש בלב נשבר ונדכא ונאנח מאד. בתוך כך הגיע לנו שני מכתבים, אחד מאתך ואחד מברסלב מרבי אברהם דב, ועוד מכתב מרבי שמואל וויינבערג לאביו, וכלם מלאים צעקות מרות ומרורות מאד כאשר ידעתם. והלכנו על ציון הקדוש וצעקנו שם הרבה להשם יתברך, זעקות גדולות ומרות ובבכיה ובדמעות הרבה. והיה רעש גדול יותר מיום כפור. ובודאי עלה שועתנו לשמים, אך עדין צריכין עוד להרבות בתפלה ובשיחה בינו לבין קונו כל אחד ואחד, כי בצרה גדולה אנחנו, ואנו צריכין ישועה ורחמים רבים. והלא גם בלא זה צריך כל אחד ישועות הרבה לנגעי נפשו ומכאוביו, שזה עקר הצרה והרחמנות כידוע לכם, וכל הרעש והצרה הזאת לא באה, כי אם לעוררנו ולהקיצנו משנתנו כאשר כבר כתבתי לכם, וכאשר ידעתם בעצמכם.

והנה אנשי טעפליק הלא הם ידידי רבי מאיר ורבי נחמן חתן רבי נתנאל נשארו פה על שבת העבר, ונתעכבו עד אתמול, ומן הסתם דברנו הרבה. ורבי מאיר אמר שנתעורר מאד להשם יתברך על ידי המחלקת הזאת, וכך הוא האמת, כי תהלה לאל נתחדש לטובה בכמה בחינות. ותהלה לאל החייתיו בדבורי, וגם הוא וחבריו החיו אותי מאד. ובזה אנו רואים נפלאות ה' כי נרו לא תכבה לעולם ועד, יאבדו הם ואלף כיוצא בהם, ודבר אחד מדברי קדשו אחור לא ישוב ריקם, והוא גמר ויגמר וגם אמר "גאט פירט תמיד אויס" [ה' גומר תמיד].

על כן גם עתה עלינו לשבח לאדון הכל וכו', שזכינו להיות בחלקו, חבלים נפלו לי בנעימים. וצריכין להתחזק בשמחה בכל יום ולהפך היגון ואנחה לשמחה. וכל מה שהצרות והבזיונות והחרופים מתגברים יותר רחמנא לצלן, אף על פי שצר ומר מאד מאד, אף על פי כן צריכים להתחזק ולהחיות את עצמם, ולהפך לשמחה מה שאנו זכינו להמלט מרשעות כזה, מלקרע ולבזות ספרים קדושים ונוראים כאלה, צרופי אותיות כאלה, מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע, חנכה, תהלים, תשובה, מאמרי רבה בר בר חנא, ומשתעי, וספרא דצניעותא, וסבי דבי אתונא וכו' וכו'. "נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו עזרנו בשם ה'".

והנה נסכם בדעתנו שאתעכב פה עד אחר פורים הבא עלינו לטובה מכמה טעמים. על כן אהובי בני שיחיה, אם תוכל לבוא לפה בשבוע הבא עלינו לטובה, מה טוב, ואם תוכל לבוא על פורים אם ירצה השם נגיל ונשיש ביותר. וכפי הנשמע גם עסק הפאסט שלך בסכנה, וגם חורקים שנם עליך גם כן, על כן אין לך מנוס לברח כי אם לפה, ונצעק אל ה' ונמתיק סוד יחדיו, ועצת ה' היא תקום. גם רבי מרדכי נרו יאיר ראוי שיבוא לפה מכמה טעמים, בודאי נמחלו לו כל עונותיו על ידי הבזיון הגדול שעבר עליו ועמד בנסיון, וגם לכלנו בודאי היה כפרת עוונות הרבה, אבל כל מי שסבל יותר ענויים רחמנא לצלן כפום צערא אגרא. והנה תהלה לאל הנגידים היקרים דפה, הם חזקים עמנו תהלה לאל ולה' הישועה. ומה שכתבת שבדעתך לנסע ללאדיזין הוא שטות, ונפלאתי שעלה זאת בדעתך, אך העבר אין להשיב. אין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים. וזמן תפלת שחרית הגיע. ובשבת קדש העבר דברנו מהתורה הזאת שהוא השגות אלקות אי אפשר לקבל כי אם וכו', וצריכים לזה רבי גדול מאד מאד וכו'. אשרינו שזכינו לשמע כל זה. זאת נחמתנו בעניינו, מה נשיב לה' כל תגמולוהי עלינו, שמחו בה', חזקו ויאמצו לבבכם כל המיחלים לה'.

דברי אביך המצפה לראותך בקרוב בשמחה.

**נתן** מברסלב.

ידידנו ר' נפתלי נרו יאיר וכל אנשי שלומנו פורסים שלום באהבה.

ושלום לכל אנשי שלומנו, ובפרט לרבי שמשון נרו יאיר. מאליכם תבינו שלכלכם נאמרו דברים אלה, שימו לבבכם היטב לכל מה שעובר על כל האדם בזה העולם, צרות והרפתקאות בלי שעור, בכלל ובפרט, לא רעה זה כרעה זה. וכמו שכתוב (קהלת ב) "כל ימיו כעס ומכאובות, כי אדם לעמל יולד", וכמו שכתוב בשל"ה חרוז על זה, 'אין רגע בלא פגע אין יום וכו', אין שבוע, אין חדש, אין שנה' וכו', עין שם. ואם כן גם לפני כמה מאות שנה היה העולם מלא צרות, כי 'מיום שחרב בית המקדש אין לך יום שאין קללתו מרבה מחברו', ואין לנו חיות וקיום כי אם על ידי התורה הקדושה, והעקר על ידי שמחדשין בה הצדיקי אמת, עמודי התורה והעבודה. אשרינו שזכינו לידע מהצדיק האמת הסמוך לימינו אשר הוא יסוד העולם, ואלמלא מלחא שהוא אור הצדיק האמת, לא הוה עלמא יכול למסבל מרירותא. והוא בנפלאותיו גלה לנו כל זה, ויותר מזה אשר אי אפשר לבאר. חזקו ואמצו אל תראו ואל תערצו מפניהם. אל תיראו משפעת הקארעטיס [מרכבות], ואל תערצו מקול צוחת יין המשכר. כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להושיע אתכם, זה מחנה הארון שהוא התורה שגלה לנו ברחמיו וחסדיו המרבים, דיקא אלו הספרים שהם קורעים ומבזים אותם ורומסים אותם כל כך, הם הם יושיעו אותנו, ומעפר דלותנו ומשפלותנו יקימנו וירוממנו, בהם עולם ונושע, הם חיינו וארך ימינו בזה ובבא לנצח.

**נתן **הנ"ל.