# קעו

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1067/176/

בעזרת ה' יתברך, אור ליום ג' תשא תקצ"ה אומאן.

רב שלום לכבוד אהובי ידידי כנפשי הלוא הוא הרבני וכו' מורנו הרב **שמואל וויינבערג** נרו יאיר.

מכתבם קבלנו ביום א', אחר קריאת המגלה, והיה לנו לנחת גדול ולשמחת נפש. ועל ידי זה הוסיף לנו השם יתברך כח להתחזק לשמח בפורים, בתוך צרות כאלה רחמנא לצלן מעתה, בפרט מה שעבר עלינו באותה הלילה שהוא מוצאי שבת קדש העבר השיך ליום א' דפורים, שנתקבצו אנשי בליעל ונסבו על הבית המדרש שלנו, והרסו הדלת ועקרו ארבעה חלונות ושברו והשליכו הלאדין [התריסים] לחוץ, וקצת נמצאו אצל הריש בריוני הוא שניאור דוד ימ"ש, וגם הוציאו ההיינג לאכטיר [הנברשות התלויות], ושאר הלאכטיר וההעסיס [סוגי מנורות] שהיו סגורים שם בתוך העמוד, והרסו העמוד והוציאו כל הנ"ל בלילה הנ"ל. ותכף נודע לאנשי שלומנו וגם הודיעו לי בלילה אבל מה יכולנו לעשות בלילה, ואתמול הודענו כל זה להנגידים דפה, וכלם חרו אפם עליהם מאד, וכלם אומרים שההכרח לתן פראשעניע להגארדנטשיק [תביעה למושלים], אבל אתמול לא היה באפשר, וגם היום שלח אביו נרו יאיר אחר סופרים ופנה היום ולא באו, כידוע לנו שכל מה שאנו צריכין יש על זה מניעות גדולות. ואף על פי כן נשתדל למחר בעזרת ה' יתברך לכתב הפראשעניע [התביעה]. וקוינו לה' שיתהפך לטובה, שדיקא על ידי זה יהיה להם מפלה גדולה ולא יוכלו להפחידנו עוד.

אבל לעת עתה אנו צריכין ישועה ורחמים רבים, כי צרות רבות סבבונו מכל צד ובכלל ובפרט. ומאליכם תבינו גדל הנחת שהיה לנו ביום פורים בבקר, עד שבכיתי בדמעות מגדל הצער שנגע עד הנפש, אך חסדי ה' לא תמנו, שנתן לי כח להתחזק על פי דרכי עצותיו הקדושות, עד שהפכתי קצת היגון ואנחה לששון ולשמחה, והלכתי בתמי ואמרתי: 'ברוך השם שאני לא שברתי החלונות בבית המדרש קדוש כזה הנקרא על שם אדוננו מורנו ורבנו הנורא מאד זצוק"ל', והשם יתברך היה בעזרי שהתפללתי קצת בשמחה, וקרינו המגלה כראוי, ואחר כך התחלנו לשמח קצת, והלכתי לאביו נרו יאיר להודיע לו כל זה. בתוך כך קבלתי משם המכתבים הנ"ל, והיה לי פחד קצת לקרותם כי מי יודע מה כתוב בהם שלא יערבבו לנו חס ושלום שמחת פורים, והשם יתברך חמל עלינו שהיה כתוב בהם קצת ישועות, ועל ידי זה נתוסף לנו כח בחסדו הגדול, ותהלה לאל היינו שמחים מאד כמה שעות ביום הפורים הקדוש, ורקדנו הרבה. וגם אנכי רקדתי הרבה בעזרת ה' יתברך, והשמחה שלנו עתה בפורים הוא חדוש וישועת ה' שנזכה לשמח בעת כזאת, ה' יגמר בעדנו שיהיה סימן ישועה לנו. ולעת ערב הלכנו לבית הנגידים אני ורבי נפתלי נרו יאיר, ונתעכבנו אצלם ולא אכלנו סעודת הלילה כלל, כי זה היה מכרח לנו יותר לדבר עמם כאשר תבינו מעצמכם. כתבתי זאת למען יהיה לכם לזכרון, ולספר לדור אחרון את כל אשר עבר עלינו בחרף הזה, ובפרט בימי הפורים האלה, ובודאי הכל לטובה.

והנה כבר הייתי מוכן לנסע לביתי היום או מחר, אך מחמת ענין הפרצה שעשו בבית המדרש שלנו אני מכרח להתעכב עוד פה איזה ימים, וכפי הנראה אתעכב פה עד אחר שבת הבא עלינו לטובה. על כן תראה לכתב לי מיד על ידי הפאסט [הדאר], את כל אשר נתחדש שם אחר כתיבת מכתבם הנ"ל, גם יכתב לי בפרוש מימי הפורים העבר אם לא היה חס ושלום איזה הזק בביתי או אצל אחד מאנשי שלומנו, הכל יודיע לי באר היטב. גם יודיע לי תשובה על מה שלבו נוקפו מחמת שספרו לנו בני הנעורים שבאו לפה בערב שבת העבר הלא הם רבי יוסף בר"י והבחור לייזיר שיחיה, שהזאסאדאטיל טאמאשעווסקע עם הדיסאטניקיס [שהקצין וחיליו] חפשו אותי בבית הרב ישראל בן איציא פיטשעריר, על כן יראה בחכמתו לשאל את האדון הגרדנטשיק אם היה על פי ידיעתו. ואם לא היה על פי ידיעתו, יראה להזהיר את טאמאשעווסקע הנ"ל, וכל המושלים הקטנים שתחתיו, שיהיו נזהרים שלא לילך חס ושלום אלי בלי רשותו שלא להפחידני חס ושלום. ומאליו יבין איך להשתדל בזה לטובתי, ולכתב לי תכף תשובה ברורה באיזה כח הלכו הנ"ל לחפש אותי.

והשם יתברך ירחם עלי ועל כל אנשי שלומנו שבסביבותינו, ויוציאנו מהרה מכל צרותינו, ויפיל שונאינו תחתינו מהרה, ואזכה לשוב לביתי לשלום מהרה על כל פנים אחר שבת הבא עלינו לטובה, ונזכה שיתקים על תילה הבית המדרש שלנו ולגמר הבנין בשלמות בשנה הזאת. ואנחנו צריכין להשתדל בכל מה שאנו יכולים לקבל תקף על ידי משפט הקיסר ירום הודו, כי משפט המלך בודאי אינו מסכים על הגזלות והרציחות שעושין לנו. אבל עקר תקוותינו הוא רק על השם יתברך לבד, כי אין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים. אתון מהתם ואנן מהכא, קראו אל ה' והתחננו אליו, בבכי ובתחנונים נבוא לפניו יתברך כבן לפני אביו וכעין עבד אל אדוניו, אם כבנים אם כעבדים, השתדלו והרבו תחנה ובקשה לפניו יתברך, עד ישקיף וירא ה' משמים.

וגם צריכין להתחזק ולשמח נפשנו בכל יום, כי המלחמה הזאת לא ליום אחד. ואפלו כשיעזר לנו השם יתברך להנצל מהם, כאשר בטחוננו חזק בגדל כחו של זקן דקדשה, שבודאי לא יוכלו לנו בעזרת ה' יתברך, אף על פי כן אי אפשר לכל אחד להנצל ממניעות ויסורים ומלחמות. השם יתברך ירחם שיהיה הכל בחסד גדול. על כן בהכרח, שילך כל אחד עם מה שלמד אותנו הוא ז"ל ליחד שעה אחת או שתים, ויפרש שיחתו לפני השם יתברך, ושאר היום יהיה בשמחה "כי חדות ה' היא מעזכם", ובעתים הללו צריכין לילך בזה יותר ויותר. וכל הרעש הזה הכל כדי לדחות ולגרש את מי שאינו עומד בנסיון, ולקרב בהתקרבות יותר את אותם אשר נגע נקדת האמת בלבם, להתחזק לעמד בנסיון בכל אשר עבר ויעבר עליהם, שהם יתעוררו יותר לילך עם כל דברי תורתו הקדושה לקבל עצות והתחזקות על ידי כל דבריו הקדושים המבארים בספריו הקדושים, ובפרט כפי מה שבארתי ופרשתי לכם הדברים, בכל השיחות והדבורים שנדברו בינינו בחסדו הגדול ונפלאותיו העצומים, כי לא דבר ריק הוא מכם מה שנדבר בינינו.

שימו אל לבבכם וזכרו היטב כל מה שנדבר בינינו, איך רבנו ז"ל רמז לנו מכבר כל זה שעובר עלינו עתה, ואיך הקדמתי לכם בדבורנו שההכרח שיעבר על כל אחד מניעות עצומות. לכו חזו מפעלות ה', מי יאמין שיעבר על רבי שמשון בן מרדכי כל מה שעובר עליו עתה, שהיה חביב לפני אביו כבבת עין, וכן אצל חותנו, ולא היה עליו מניעה משום צד, וכן שאר בני הנעורים שבברסלב. וכמה וכמה פעמים דברתי עמהם מזה עד שקצתם נתרצו שיעברו עליהם מניעות, והנה נתקים להם חפצם ביותר ממה שהיו רוצים. השם יתברך יאמר לצרותם ולצרותינו די, ויתהפך הכל לטובה. ולה' הישועה שאשוב בשבוע הבא עלינו לטובה לביתי לשלום, אך למען השם לכתב לי מיד תשובה ברורה על כל הנ"ל.

גם אל תשכח לכתב האגרת לטשהערין כאשר דברתי עמך ולהזדרז בזה מאד אם נתעכבת עד הנה, ואל תוסף לעכב עוד. ותודיע לי משלום כל אנשי ביתי, ומכל אנשי שלומנו, ובפרט משלום הצדקת מרת אדיל תחיה, ומשלום בנה ובתה שיחיו. ויראו לקים מיד לשלח אגרת לקרימינטשוק, ושלום וחיים וישועות גדולות לכם ולנו כנפשם וכנפש אוהבם באמת לנצח.

הכותב בדמע ובשמחה קצת, ומצפה לישועת ה' בכל עת, וגם אני רואה ישועות נפלאות בכל יום, אך אני מצפה לישועה גמורה בשלמות חיש קל מהרה.

**נתן** מברסלב.

ושלום לזוגתי תחיה, ולכל בני ביתי ולבני רבי שכנא נרו יאיר, מכתבם קבלתי, והיה לי לנחת, וכן מכל אחד ואחד שכתב אצלי בכתב ידו, לכלם אני נותן תשואות חן על העבר, ומבקש על להבא שיכתבו לי כל אחד ואחד בכתיבת ידו כפי האמת והטוב שבלבבו, עד אשר אזכה לשוב לשלום לביתי.

**נתן **הנ"ל.

ושלום לבית הצדקת מרת אדיל תחיה. ולבית הרב שיחיה, ולכל אנשי שלומנו, ולידידי הנגידים יואל בר"י ורבי שמואל צבי נרם יאיר, אף על פי ששמעתי שאחד מהם בא על החתום לצד שכנגדי ובודאי הסכיל עשו, אף על פי כן ידעתי כי אהבתם שלמה עמי, וכן אנכי איני זז מחבבם. ואם ירצה השם כשאבוא לביתי לשלום נדבר מזה. ושלום להנגיד מורנו הרב מאטיע סומא נרו יאיר ולרבי ליטמאן ואחיו רבי יאקיל, גם הם ראוי להם להתחרט על אשר עשו נגדי, אך קויתי לה' שיהיה הכל על נכון, וברית אהבתנו ושלומנו לא תופר לעולם.

**נתן **הנ"ל.

ויראה לשלח האגרת הזה על ידי איש נאמן לטולטשין ליד בני שיחיה, כי אין בדעתי לכתב לו בפאסט הזאת, ואתם ידעתם כי נפשו כלתה לדברי, על כן יראה למלאות רצון בני רבי יצחק בזה.

**נתן **הנ"ל.