# ריב

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1068/212/

ברוך השם, יום ב' ויחי תקצ"ו נעמרוב.

שלום לאהובי בני חביבי כנפשי ולבבי מורנו הרב **יצחק** נרו יאיר.

מכתבך קבלתי על ידי רבי נחמן מטולטשין בתחלת ימי חנכה, ומאליך תבין כי היה מהנמנע להשיבך עד הנה, הן מרבוי טרדות לעסק עם אנשי שלומנו בעתים הללו, גם לא היה לי עם מי להשיבך כלבבי, כי כבר ידעת שמעט אנשים הבאים אלינו, העסק עם כל אחד ואחד גדול ביותר משאר עסקים בעניני משא ומתן ומשפטים וכו' עם אלפים נפשות, כי עסק הנוגע ליראת שמים באמת עולה על הכל. ועל כן היה בלתי אפשר לקח מועד ליחד הדבור אליך כראוי, וגם עתה לא ידעתי נפשי מה לכתב לך, כי כבר ידעת ושמעת הכל, וכבר השיב נפשנו בדבורים כשרים ונקיים בכל שבעה משיבי טעם. וידעתי גם ידעתי שכל מה שעובר עליך עבר על כמה אנשים כשרים יותר ממך, והרבה מהם היו מפרסמים ומנהיגי הדור. ורבו ככלו הגורם לזה הוא עצבות ומרה שחורה, שמכשיל את האדם בכמה אפנים, כי מחליש הכח ומגביר התאוות, וגורם עצבות ורפיון ובלבול גדול וכו', אשר אי אפשר לבאר בכתב. אך דעת לנבון נקל, אך איך שהוא חלילה חלילה שיפיל אותך כל ענין זה שכתבת לי כי באזני שמעתי מפיו הקדוש שזה הענין הוא כמו שצח"ל חס ושלום. בודאי צריכין לצעק להשם יתברך על אשר באנו בעמקי מים וכו', אבל חלילה להמשיך על עצמו פחדים יותר מדאי, כי אדרבא הפחדים והמרה שחורה מזיקים ביותר חס ושלום חס ושלום. ובפרט כי תהלה לאל יש לנו על מי לסמך שיכול לתקן הכל. ומה מאד יש לך לשמח במה שזכית להיות על ראש השנה, ולהיות על ציון הקדוש, ואין צרך להאריך בזה עתה.

חזק ואמץ בני, ושמח נפשך מאד בכל הדברים אשר ידעת, ואל תחשב בזה כלל, לא מקדם ולא אחר כך, כי גדול ה' מאד ולגדלתו אין חקר. ויש ענין שנתהפך הכל לטובה וגם אם תרצה תנהג הסגלה שידעת לומר מכ"ח מכ"ח כ"ש שמה"כ צלה"ו. ותהלה לאל עזרנו השם יתברך בימי חנכה העבר, בפרט בשבת חנכה, ודברנו בחסדו יתברך דברי תורה ושיחות קדושות ונוראות אשר החיה מאד אזן השומעים. וקצת מהם תשמע ממוסר כתב זה רבי נחמן מטולטשין, ובפרט מה שדברנו על פסוק "הן אמת חפצת וכו', ובסתם" וכו', והוא נצרך לך עתה מאד, כי עקר המרה שחורה והעצבות שלך היא מרבוי האמת, מחמת שאתה יודע האמת כמה אתה רחוק, וכמה רבו פגמיך וכו'. אבל מחמת שהאמת הזה רוצה להרחיק חס ושלום או להחליש הדעת על כל פנים, צריכין להשליך אמת כזה וכו' וכו'. ואי אפשר לבאר כל זה עתה, כי קצרה היריעה ואין הזמן מספיק ותשמע מפי מוסר כתב זה. ומה מאד כלתה נפשי מהגעגועין על שלא נמנית עמנו בשבת חנכה העבר, אך נחמתי בזה שזכית להיות בשבת שקדם חנכה. ולדעתי היה לך חלק גדול בהשבת חנכה שלנו, כי השבת שלכם שהייתם קדם חנכה, היה הכנה גדולה על שבת חנכה, ואי אפשר לבאר כל זה. יתר מזה אין פנאי להאריך, כי הגיע סמוך לזמן קריאת שמע של שחרית, "יומם יצוה ה' חסדו" עלינו ועליך שתזכה להתחזק בעבודת ה' בכל המקומות ובכל הענינים העוברים עליך. כי אי אפשר לבאר מה שעובר על כל אחד, והעקר הוא התחזקות, ותודה לאל יש לנו במה להתחזק תמיד.

דברי אביך המעתיר בעדך.

**נתן** מברסלב.

אחר כתבי האגרת הזה הגיעני מכתבך על הפאסט חתום בחותמך, גם נזכרתי שקדם חנכה הגיעני עוד מכתב מאתך וקריתי עתה עוד הפעם. וכל מכתביך כלם שפה אחת להם, צועקים בקול מר על מרירות עולם הזה המלא יגונות העובר על כל אחד, לא ראי זה כראי זה, אבל כלם סובלים מרירות גדול. וכל מיני מרירות של כל אחד בגוף ונפש וממון, הכל נמשך מהרע הכולל שהוא התאוה הכללית אשר עליה נאמר "ומוצא אני מר ממות וכו', אשר היא מצודים" וכו'. אך בזה בעצמך יש לך ולנו לשמח, מאחר שאנו יודעים ממלחא הממתיק מרירותא דעלמא, אשר על זה נאמר 'אלמלא מלחא לא הוי עלמא יכול למסבל מרירותא'. ואם אמנם צר לך מאד בני חביבי, עם כל זה בזה לבד ראוי לך להחיות את עצמך, מה שאתה מרגיש על כל פנים המרירות ובשביל זה אתה צועק כל כך. וזה בעצמו נמשך מבחינת הברית מלח עולם הממתיק המרירות שעל ידי זה בעצמו מרגישין המרירות ביותר כדרך כל הרפואות שמתלבשים בדברים מרורים שכשמניחין הרטיה על המכה מתחילין להרגיש הכאב יותר. כי ידוע בחכמת הרפואה שהחולאת והרפואות הם כמו מתנגדים זה לזה ויש ביניהם מלחמה עצומה. וכשהחולאת רואה שעוסקין באיזהו סם לרפאותו על ידי שתית הסם, או על ידי שמניחין אותו ברטיה מבחוץ, ותכף כשמתחיל הסם לעשות פעלתו לצרך רפואתו לגרש המחלה, תכף מתעורר המחלה בהתגברות חזק נגד הסם. ובשביל זה קשה מאד לכון הרפואה. וגם זה אחד מהטעמים שלא לעסק בדאקטורים.

כמו כן הוא בחלי הנפש ממש, ויותר ויותר, כי "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" (סוכה נב.), וכל מה שרוצים להתגבר באיזהו התגברות גדול או קטן נגד חלי הנפש. כמו כן מתגבר יותר המתנגד מבפנים ומבחוץ, ומחמת זה נכשלו ונפלו רבים מאד מאד. וכבר האריך אדוננו מורנו ורבנו ז"ל לדבר בזה לחזק מאד מאד את כל אחד ואחד בהתחזקות נפלא להחיותנו בשבעה משיבי טעם. ותודה לאל יש לנו דאקטיר כזה, שבקי מאד ברפואות נפשנו עד תכליתו עד הסוף האחרון, ומלבד רפואותיו היקרים, כחו הגדול בעצמו עולה על הכל.

והנה דבורים אלו שכתבתי עתה, האיר ה' עיני עתה בעת כתיבתי, והנה הם דברים נפלאים חדשים כנים ואמתיים. ועתה יש בלבי הרבה להאריך בהם, אך אי אפשר על פני השדה, גם אין הפנאי מסכים. ודי בזה כעת להחיות נפשך לנצח, וישמע חכם ויוסיף לקח. חזק בני וחזק ותאמין בעצמך כי לא אבד תקותך ויש שכר לפעלתך, רק חזק ואמץ מאד בתפלה ובתחנונים לעולם, ויערב לך לעד ולנצח.

**נתן **הנ"ל.