# רכא

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1068/221/

בעזרת השם יתברך, יום ד' כ"ה למספר בני ישראל תקצ"ו נעמרוב.

רב שלום לכבוד ידידי כנפשי הרבני המפלא הנגיד מורנו הרב **שמואל ווינבערג** נרו יאיר.

מכתבו קבלתי ביום ב' בשבוע זאת, והנה קול הרעש על עלילת שקר מענין מה שמהפכין דברי אלהים חיים שבספר הא"ב, כבר שמעתי זה קדם פסח ולא היה אצלי דבר חדש. כי כבר שמעתי זה כמה שנים, שהמתנגדים מצאו כאן מקום לטעות להחזיק במחלקתם. כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, והתורה יש בה שני כחות, זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה נעשה לו סם המות, וכל אחד יכול למצא בהתורה כרצונו. כמו שראינו שהאפיקורסים מפרשין עקר תורתנו הקדושה תורת משה אמת לדעתם הרעה, מכל שכן שארי ספרים קדושים. ובפרט בדורות שלפנינו בענין הספרים שנתפשטו מהבעל שם טוב ותלמידיו הקדושים, שמצאו בהם החולקים הלומדים, אף על פי שהיו קצתם צדיקים וגדולים בתורה, אף על פי כן חתרו ומצאו כדעתם, כאלו חס ושלום תלמידי הבעל שם טוב ז"ל הנקראים בשם חסידים הם כותבים דברים כנגד התורה חס ושלום.

ואם לא היתה צעקת החולקים עלינו כי אם על דבר זה בלבד, בודאי היה לי להשיב להם, אך הלא זה ידוע ומפרסם, שגם מקדם חלקו הרבה ויצא עתק מפיהם בחרופים וגדופים וליצנות בלי שעור בחנם על לא דבר. רק מחמת שכל הנלוים אליו ז"ל ולשמו הקדוש בחייו ולאחר הסתלקותו, בוער לבו ברשפי אש שלהבת יה להשם יתברך ותורתו הקדושה ולהתפלל בכונה, ומשים לב היטב שהעולם הבל הבלים אין בו ממש וכו', ומרגיל עצמו לילך בעצותיו הקדושים הכלולים מתרי"ג עטין דאוריתא המישרים את האדם לילך בדרך האמת, בדרך אבותינו הקדושים אשר מעולם וכו' וכו'. מה נאמר ומה נדבר אשרינו שאנחנו זכינו להנצל מטעותם ושם חלקנו בחיים להתקרב לאור הקדוש ואמת כזה.

והנה דע ידידי, שפה כאשר נעשה הרעש מענין מה שכתוב בהא"ב (דעת ח"ב אות ב), נמצאו אנשים בעלי דעה שאינם מאנשי שלומנו כלל רק שנטו דעתם להסתכל על האמת, ושחקו מזה, ואמרו שאפלו לא היה שום תרוץ על זה, איך יעלה על הדעת לחלק על צדיק מפרסם כזה בשביל איזה קשיא ופליאה שמצאו בספריו, כי הלא כבר שמענו פליאות רבות גדולות מאלה על כל הצדיקים מפרסמים. אדרבא אין צדיק מפרסם שלא יהיה פליאות ותמיהות עצומות עליו. ואמרו גם כן מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה נעשה לו' וכו'. ואחד אמר משל נאה על זה. ואי אפשר לבאר בכתב כל דבריהם.

ומכל שכן שלפי האמת רואים בעינם כונתו הקדושה של אדוננו מורנו ורבנו ז"ל, שאין כונתו חס ושלום לדעת טבעי העולם על פי חכמת המחקרים כמו אריסטו ואפלטון שם רשעים ירקב, רק כונתו לדעת סוד הטבע מהיכן שרשה באותיות התורה ובצרופיהם וכו', כמובן ומבאר באות הקודם לזה עין שם. ומי שמשים לב למה שכתוב באות הקודם לזה, יוכל להתנוצץ לו שם מעט גדלת רבנו ז"ל הקדוש והנורא זכר צדיק וקדוש לברכה. עין שם כל תבה ותבה, כי כלם מנויים וספורים בדקדוק גדול, ובפרט מה שכתוב שם בסוף "והזוכה להבין את התורה יוכל להבין רמיזת כל ההבדלים שבין כל הנבראים, וגם ידע התאחדותם הינו ראשיתם ותכליתם, כי בראשית ובתכלית הם באחדות בלי הבדל", שומו שמים על זאת, העירה והקיצה ה' למשפטו ולריבו, מי שמע מי ראה נוראות כאלה. ואם היה החולק משים לבו אל האמת לבטל נצחונו הרע נגד האמת, היה רואה שם גדלת הבורא יתברך וגדלת תורתנו הקדושה וגדלת רבנו ז"ל, ואי אפשר להאריך בזה כאן. על כל פנים מזה אנו מבינים שמה שכתב תכף, "דע לפי גדל ידיעת טבעי העולם" וכו', כונתו לפי גדל ידיעת הטבע איך היא משרשת באותיות התורה שעל פיה מתנהג הטבע. וכמו שכתוב אחר כך "כי דניאל היה חכם גדול, וכל רז לא אנס לה, והיה יודע טבע האריה" וכו'. ובודאי מה שכתב "וכל רז לא אנס לה", אין כונתו חס ושלום על חכמת המחקרים כפי דעת הטועים האומרים שחס ושלום אריסטו היה חכם כדניאל או יותר, רחמנא לצלן מדעות רעות כאלו. אבל אנו מאמינים בני מאמינים שמה שנאמר על דניאל "וכל רז לא אנס לה", הכונה על רזין עלאין, רזין גנוזין וסתימין. ומי שיודע הטבע על פי סתרי רזין גנוזין כאלה בודאי הטבע נשתעבד תחתיו. וזהו בעצמו תקף הנס שעשה השם יתברך לדניאל.

כי החולקים רוצים להפך הקערה על פיה, וכל חריקת שנם הוא שרוצים להעליל ולהכחיש. שאם כן מכחישים חס ושלום בתקף הנס. וימלא פיהם חצץ על שטות הבל כזה, שרוצים לתלות בוקי סרוקי בצדיק אמתי קדוש ונורא כזה, אשר ידוע ומפרסם, שכל ימיו עסק ביגיעות עצומות להכניס אמונה בישראל בפשיטות ובתמימות בלי שום חכמות, וגלה הרבה תורות נפלאות ונוראות על זה כמפרסם. ואיתי ספר ותחזה בה. וכל יסורים קשים ועצומים שהיה לו, וכל התנגדות המחלקת העצום עליו ועל הנלוים אליו, הוא רק מחמת זה שרוצה להכניע כל דעות זרות וכפירות מישראל, ולהכניס אמונה שלמה בעולם, כידוע למי שזכה לעמד לפניו. ואיך יעלה על הדעת שיסתר דברי עצמו חס ושלום, שכתב כמה פעמים בספריו הקדושים לחזק אמונת הנסים שעושים הצדיקים אפלו עכשיו, מכל שכן הנסים של הצדיקים הקודמים ז"ל זכותם יגן עלינו, כמו שכתוב בהתורה "תהמת יכסימו" וכו' ובשארי מקומות.

אבל האמת נגלה לחפץ באמת, כי אדרבא זהו בעצמו תקף הנס שנעשה לדניאל, שהשם יתברך ברחמיו חמל עליו, על ידי רבוי תפלותיו שזכה לעמד על הדבר להשיג אז גדל ידיעת טבע האריה בשרשו העליון עד למעלה מעלה, עד שנכנעו האריות נגדו ולא הזיקוהו כלל. כי זה ידוע, שכל הנסים שהשם יתברך עשה לכל הצדיקים שכלם היו על ידי תפלה, אבל אף על פי כן בעת הנס, סבב השם יתברך איזה סבה לטובה, שעל ידי זה היה הנס. ועל כן ברב הנסים צוה ה' יתברך לעשות איזה דבר בשביל הנס, כמו ששלח ה' יתברך את הארבה, כתיב (שמות י): "נטה את ידך בארבה" וכו', וכן בשחין כתיב: "קחו מלא חפניכם פיח כבשן", וכן בשארי נסים. וכן באלישע כתיב (מלכים ב' ד): "ויקחו קמח וישליכו אל הסיר, ולא היה מות בסיר" וכו'. והלא הרבה רוח והצלה לפניו יתברך, לעשות הנס בלי שום עשית איזה דבר, אך כך דרכו יתברך, ומי יבין עצם מפעלותיו.

כמו כן בענין דניאל, שהיה הנס נפלא על ידי תפלתו, אך זה היה עקר סבת הנס, מה שהשם יתברך חזק את דעתו אז, בעת שהשלך לגוב האריות, שיהיה דעתו דבוקה וקשורה בהשם יתברך ובתורתו הקדושה, עד שידע והשיג סוד הטבע, איך הוא מתנהג בידיעה, הינו בידיעת אותיות התורה וצרופיהם, ועל ידי זה נצל מהם. כי זה יכול כל אדם להבין, שהוא נס נפלא שיהיה דעתו חזקה בעת צרה כזאת, כשהאריות שואגים בקולם הנורא ומשליכים אותו ביניהם, ואף על פי כן יעמד בדעתו להשיג ולידע טבעם בשרשם העליון, על פי רזין עליונים הגנוזים בהתורה הכלולים בו יתברך, עד שינצל על ידי זה, בודאי אין נמצא עתה מי שיעמד בזה. והלא מה שגם כל רז לא אנס לה לדניאל, זהו בעצמו נס נפלא. וזכה לזה על ידי תפלה, כמפרש שם בדניאל שהתפלל על זה וצוה לחבריו חנניה מישאל ועזריה שיתפללו להשם יתברך על זה "ואדיין בחזון ליליא רזא גלי". וכמו כן כשרצו להשליכו לגב אריות, התפלל להשם יתברך, עד שהשם יתברך פקח עיני דעתו שהשיג סודות ורזין שמהם כל כח הטבע של האריה, ועל ידי זה נכנעו האריות נגדו ונצל מהם.

והלא זה עקר שלמות האמונה להאמין שהטבע מתנהג על ידו יתברך, והטבע בעצמה הוא השגחה. ומי שיש לו אמונה זאת בשלמות, הוא יכול לשנות הטבע, כי יודע האמת שאין טבע כלל, רק השם יתברך מנהיג עולמו כך בסדר הזה, שתהיה היבשה יבשה והים ים, שזה נקרא אצל העולם טבע, אך ברצונו משנה הסדר הזה, ומהפך הים ליבשה. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (תענית כה.) 'מי שאמר לשמן וידליק, הוא יאמר לחמץ וידליק'.

הכלל, שכל הנסים הם רק על ידי זה על ידי שמאמינים שכל סדר הטבע מתנהגת על ידו יתברך, שמנהיג ומקים עולמו על ידי אותיות התורה וצרופיהם. ומי שיודע כל זאת, יכול לעשות נסים נפלאים ולשנות הטבע, כי יודע שהכל ברצונו יתברך, אבל הכל על ידי תפלה. כי ידיעה זאת אי אפשר להשיג בכל פעם, כי אם על ידי תפלה. ובוחן לבות הוא יודע האמת, שאנחנו צועקים באמת יותר מהחולקים 'מי שענה לדניאל בגב האריות הוא יעננו', בפרט עתה שאנו בין שניהם יותר מבפי אריות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, מוטב שיפיל אדם עצמו לגוב אריות וכו'. ואין לנו על מי להשען, כי אם על אבינו שבשמים. מי שענה לדניאל וכו', ולכל הצדיקים והחסידים והישרים והתמימים הוא יעננו, ויצילנו מחרב מפיהם, ויבושו ויכלמו מבקשי נפשנו. יבשו ויבהלו מאד כל אויבינו, ישבו יבשו רגע. אמן כן יהי רצון.

ומאד מאד נפלאתי עליך חביבי, מה שהתחיל דעתך להתבלבל מקשיא זאת. כי אפלו אם היתה איזה קשיא ופליאה, הלא כבר מפרסם שעל הצדיק בהכרח שיהיה קשיות ופליאות כי הוא מתדמה ליוצרו וכו'. כמבאר בספריו הקדושים. וכל זה הוא להזכיר אותך וחבריך, להתחיל מחדש לצעק להשם יתברך להתקרב אליו יתברך באמת, מאחר שאתם רואים שעדין חותרים עליכם וכו'. בעל הרחמים יחוס עלי ועליכם, שנזכה לילך בדרכיו האמתיים למען לא נבוש לעולם. נגילה ונשמחה בישועתו. יתר מזה אי אפשר להאריך על פני השדה.

דברי אוהבו באמת לנצח.

**נתן** מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה. ובפרט לידידי כנפשי אחי וחברי הותיק וחסיד המפרסם מורנו הרב **נפתלי**, ולכל בני ביתו ולכל הנלוים אליו שלום וישע רב. נא אחי חביבי לכתב לי מיד אגרת בכתב ידו בעצמו כדי להשיב נפשי בעת כזאת, ועת צרה היא ליעקב וממנו יושע.

**נתן **הנ"ל.