# רכג

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1068/223/

ברוך השם, מוצאי שבת במדבר תקצ"ו.

אהובי בני חביבי.

קבלתי מכתביך כלם, ואין בפי מלה להודיעך עתה, אך מחמת שמוסר כתב זה בא לביתי הכרחתי למען אהבתך לשלח על ידו כתב ידי. ותהלה לאל אתנו החיים והשלום. ובשעה זאת גמרתי ההבדלה, וימי השבועות ממשמשין ובאין, שבועות חדש שלא עבר עלי כזאת זה כמה שנים שאהיה מכרח להיות בנעמרוב, ויהיה פחד מלהתקבץ יחד לומר יחד אקדמות. ואם לא מנעו המונעים כי אם אמירת האקדמות של הקבוץ הקדוש שלנו, גם כן ראוי שיבוא עליהם מה שיבוא. אך אף על פי כן קויתי לה' שימשך עלינו קדשת שבועות זמן מתן תורה בחסדו הגדול. ואתה בני חביבי, כרצונך תעשה, בענין ביאתך לפה, כי אני איני יכול ליעצך עתה בזה. והשם יתברך ברחמיו ישמחנו בשמחת מתן תורה. ונזכה על כל פנים מעתה להכין עצמנו כראוי על חג השבועות. ובזכותו הגדול נזכה שימשך עלינו קדשת קבלת התורה, נגילה ונשמחה בישועתו.

דברי אביך המחיה ומשמח עצמו בכל עת, במה שזכיתי להתקרב ולידע מאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה מרבי קדוש ונורא כזה מתורה כזאת וכו', אשרינו וכו'.

**נתן** מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה.