# רכד

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1068/224/

ברוך השם, אור ליום ה' פרשת שלח לך תקצ"ו נעמרוב.

בעל הישועות ובעל הנחמות הוא ינחם את בני חביבי חמדת לבבי הותיק הרבני מורנו הרב **יצחק** שיחיה עם כל יוצאי חלציו שיחיו לארך ימים ושנים טובים אמן כן יהי רצון.

זה סמוך לעת ערב בא במחצתי גיסך ידידי הרבני מורנו הרב יוסף נרו יאיר, והביא מכתב קצר מאתך, ואז הבנתי צרתך אשר היא צרתי, אשר נפקד נפש בתך הקטנה עליה השלום תהא נפשה צרורה בצרור החיים. ולא היה לי פנאי להצטער ולהתנחם, כי הכרחתי לדבר עמו, ובתוך כך זמן המנחה הגיע. ועתה הבנתי מקדם מרירת צעקתך באגרת הקודם על ידי רבי מרדכי נרו יאיר, והאגרת שבברסלב עדין לא הגיע לידי כאשר תשמע ממוסר כתב זה.

והנה לנחם אותך בפשיטות כדרך העולם אין מהצרך, כי מאליך תבין כי כאלה וכאלה עוברים על כל העולם, ורבים שתו רחמנא לצלן, ובפרט בקהלתכם בעתים הללו, ה' ישמר אותם מעתה. הרחמן הוא יגדר פרצתם ופרצת עמו ישראל וינחמם ויושיעם בנחמות ציון וירושלים. אך עקר הנחמה מכל הצרות רחמנא לצלן הוא הדעת של התורה והצדיקים האמתיים, כמו שכתוב (תהלים קיט) "זאת נחמתי בעניי" וכו', וכמבאר על פסוק (ישעיה מ): "נחמו נחמו וכו'.

וידעתי בני ידעתי כי זה זה עקר צעקתך במכתבך, כמבאר שם בפרוש שאתה צועק מרה כראוי לצעק על זה, מתי תזכה לשוב על ידי כל הרמזים והקריאות שקוראים אותך לשוב ולהתקרב אליו יתברך. ובאמת על זה צריכים בודאי לצעק, ולזעק בכל יום ויום. אך אף על פי כן צריכים לזכר היטב מה שהזהירנו הוא ז"ל בכמה אזהרות, להתחזק בשמחה תמיד ולהפך כל היגון ואנחה לששון ושמחה, ובפרט בעת צרה חס ושלום צריכין להתחזק ביותר לבלי למשך אחר הצער ביותר חס ושלום, רק לנחם ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר, ולהפך כל היגון ואנחה לשמחה. ותהלה לאל, יש לנו במה לשמח גם עתה, ואי אפשר לבאר בכתב, בפרט בעתים הללו.

זכר אל תשכח את כל אשר שמעת מכבר, ויותר מזה הרבה גדלו ושגבו רחמיו יתברך בלי שעור, כי חסדי ה' לא תמנו. ויש לי עתה שיחה נאה בענין זה, שעקר נסיון האדם ובחירתו הוא מחמת שאינו יודע מה נעשה עמו, כי אם היה יודע האדם כל מה שנעשה עמו בכל עת, והיכן הוא עומד ואוחז בכל עת, ואיך גם עתה יקר בעיני השם יתברך מאד מאד כל תנועה טובה וכו' שנמצא בו, בודאי היו הכל רודפים בכל כחם להשם יתברך והיו הכל צדיקים. אך עקר הנסיון והבחירה, הוא על ידי העלם הידיעה. ועל כן באמת אי אפשר בשום אפן שידע האדם בחייו היכן הוא אוחז, כאשר שמעתי בשמו ז"ל, כי בזה תלוי הבחירה. אבל החפץ באמת לחוס על תכליתו הנצחי, ראוי לו להתחזק על ידי זה בעצמו, ולידע ולהבין על כל פנים שאינו יודע כלל כי מאד עמקו מחשבותיו יתברך. ומי יודע כמה יקר בעיניו תנועותיך הטובים. ודוקא על ידי זה שהוא רחוק כל כך, על ידי זה דוקא יקרים בעיניו כל תנועה והעתקה טובה אפלו כחוט השערה, בפרט שכבר גלה אדוננו מורנו ורבנו ז"ל מזה הרבה ודבריו חיים וקימים נאמנים ונחמדים לעד וכו'. ויותר מזה יש בלבי לדבר בזה, אך אי אפשר להאריך בכתב מכמה טעמים.

דברי אביך המצפה לשמע ממך בשורות טובות תמיד.

**נתן** מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה.

והנה עתה הגיע אור יום אור הבקר, "בקר דאברהם". ובודאי עתה מתחדשים חסדים חדשים ונפלאים מאד, כמו שכתוב (איכה ג) "חדשים לבקרים רבה אמונתך", ואף על פי כן קשה מאד להתחיל להתפלל, כי כל יום קצר מלמעלה ורחב מלמטה. אך אף על פי כן צריכין להאמין שהחסדים מתחדשין בכל בקר, כמו שכתוב (תהלים צב) "להגיד בבקר חסדך". ועל ידי האמונה בגדל חסדו וטובו בכל עת על כל אדם אפלו על הגרוע שבגרועים, על ידי זה הכל יכולין להתחזק להתחיל בכל יום ובכל עת מחדש. והעקר הוא להרחיק המרה שחורה והעצבות ולהפך כל היגון ואנחה לשמחה. וכבר דברנו בזה הרבה, אך צריכין להבין מעצמו, ולהכריח את עצמו בכל הכחות להכניס שמחת התורה והמצוות שאנו זוכין בכל יום להכניס השמחה בלבו.

ותדע ותאמין באמונה שלמה, שאחר כל הצרות והיסורין שסבלנו, ואחר כל ההרחקות שאנו רחוקים מאבינו שבשמים על ידי מעשינו שאינם כהגן אף על פי כן אשרינו, "אשרינו אשרינו" שאנו זוכים לומר בכל יום שני פעמים "אשרינו". ואם תרגיל עצמך לשמח בזה תוכל לזכות שעל כל פנים פעם אחד בכל ימי חייך תרגיש היטב בלבך נעימת השמחה הזאת של "אשרינו" שאנו מיחדים שמו וכו', ואז תבין למפרע מתיקת עריבת נעימת חלקנו וגורלנו וירושתנו, ותתחרט על העבר על שלא התחזקת להיות בשמחה יותר ויותר, ותחיה עצמך במעט השמחה שזכית בכל פעם. והנה מעצם אהבתך הכרחתי עצמי לחדש לך דברי אמת עתה בבקר קדם התפלה. וחסד לאברהם יגיל וישמח נפשנו בישועתו תמיד.

**נתן **הנ"ל.