# רכז

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1068/227/

ברוך השם, מוצאי שבת עקב תקצ"ו.

בני חביבי.

קבלתי מכתבך, והיה לי לנחת בראותי עצם תשוקת רצונך הטוב. ועתה מאליך תבין שאין הזמן גרם להשיבך, כי מוסרי כתב זה נוסעים מיד אחר הבדלה. אך מעצם תשוקתך לראות מכתבי, הכרחתי עצמי לכתב לך מעט דברי אלה. ואשר אתה חושב מהיום על נסיעת ראש השנה, אם אמנם יפה שיהיה ראש השנה במחשבה כל השנה כלה. אבל שיהיה לך צער עתה מהמניעות, בזה לא צדקת, כי כבר דברנו שאין לחשב מיום לחברו. ובפרט שלדעתי בעזרת השם יתברך לא יהיה לך עתה יסורים חס ושלום כמו אשתקד ולא פחות מהם, ולפטר בלא כלום אי אפשר. אדרבא ראוי לך לשמח מאד מה שימי ראש השנה ממשמשין ובאין, ותזכה להיות על ציון הקדוש. וכבר דברתי, שמה שאני יודע שצריכין לעשות בלי ספק, אינו נחשב כלל יסורים ומניעות כלל, בפרט לחשב מה שיהיה אחר כך. ואין להאריך בזה כי כבר שברת הרבה מניעות, וקויתי לה' שעתה תסע בנקל בעזרת השם יתברך על ראש השנה הבא עלינו לטובה. השם יתברך יזכני לקבל בילעט מהרה, ואזכה להיות בקרוב שם באומאן. יתר מזה תשמע ממוסר כתב זה.

דברי אביך המצפה לישועה.

**נתן** מברסלב.