# רל

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1069/230/

בעזרת השם יתברך, יום ה' שם ה' תקצ"ז ברסלב.

בני חביבי.

עד הנה עזרונו רחמיו העצומים שיצאתי ובאתי לשלום מנעמרוב לאומאן, ומאומאן לטעפליק על שבת תשובה, ומשם לפה ברסלב, ושבתתי פה שבת שבתון יום הכפורים האים והנורא מאד. מי ימלל גבורות ה' וכו'. אלו כל הימים דיו וכו'. ולה' הישועה והתקוה שאשוב לפה לביתי בקרוב בנפלאותיו וחסדיו הרבים אשר לא תמנו ולא כלו כאשר אנו רואים בעינינו. ויותר מהמה, הנסתרות לה' אלהינו, חסדיו הנעלמים חסדי חנם מהאוצר מתנת חנם שממשיך הפראסטיק [הפשוט] הגדול (עין תנינא ע"ח), שאנו זוכים לידע ממנו מעט דמעט קט, מי יבין עצם גדלו ורוממותו. והנה בשעה זאת סבב השם יתברך שקראתי לבני שכנא שיחיה, מרבוי טרדותיו, ובא אצלי והראה לי מכתבך שכתבת אליו. וזה סבב שכתבתי לך עתה דברי אלה המעטים המחזיקים הרבה, מתוך חבילי חבילות טרדותי עתה מכמה צדדים. ותהלה לאל שבתתי פה יום הכפורים הקדוש בשלום ושלוה באין פגע. ותהלה לאל הכל על נכון מעם ה', מיום צאתי מנעמרוב עד הנה. השם יתברך ירחם עלינו וישיבנו לשלום לפה, ומכאן לארץ הקדושה. יתר אין פנאי להאריך כלל. ושמו הגדול יתברך יגדל נא על ידינו. ואלמלא לא אתינא לעלמא אלא לשמע הטעם שנקרא יום הזה שם ה' דיי (עין לקוטי תנינא סו). ואם תזכה תשמע ממני בזה הרבה, וכל דברי שכתבתי עתה הכל נובעים מזה. מי יתנך בני בתוך פנימיות מחי ולבבי בתוך השעור שבלבי, היית מבין מעט גדלת השם יתברך ונוראותיו ונפלאותיו וחסדיו עד בלי די, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב.

**נתן** מברסלב.