# רלב

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1069/232/

יום ד' ראש חדש חשון תקצ"ז ברסלב.

אהובי בני חביבי.

מכתבך קבלתי בשעה זאת. וכל יום אתמול הייתי עומד ומצפה לראותך, ולא איסתיע מלתא. ומה לעשות כי מניעת הפרנסה משתטחת מאד בכל פעם, אך טוב להודות לה' שרצונך חזק אל האמת. ובעזרת השם יתברך עוד חזון למועד, ובודאי נתראה פנים בקרוב, ובוא תבוא ברנה בעזרת השם יתברך. והנה היום בבקר עבר במחשבתי לכתב לך מחדש אשר בלבבי, אך כעת טרידנא טובא.

והכלל שצריך אתה לחשב בכל יום כאלו היום נולדת, וכאלו אין לך בעולם כי אם אותו היום בלבד, ולבלי להטריד מחשבתך על לעבר ועל להבא. ואם אמנם אתה עוסק במשא ומתן וצרכי פרנסה שהוא על להבא, אף על פי כן העקר הוא היום הזה שאתה עומד בו, כי אינך יודע מה ילד יום. ויש בזה הרבה לדבר, וכבר שמעת הרבה בזה, ובכל יום יהיו בעיניך כחדשים. ומה מאד אנו צריכין לשמח בחלקנו על עצם חסדו שהבדילנו מכמה טעותים ועצות נבערות וכו'. ואי אפשר לבאר על פני השדה בפרט בעתים הללו.

חזק בני ואמץ כי ה' אתך גם עתה. וכל תשוקת לבבך הטוב הכל נרשם למעלה לטובה. מכל שכן כשאתה זוכה להוציא מכח אל הפעל, לדבר בפה מלא הכסופין הטובים שלך בכל יום, שזה העקר. והשם יתברך מתאוה גם לתפלתך ושיחתך, ואין שום דבור נאבד. חזק בני ואמץ בתורה ותפלה ושיחה לפניו יתברך, כל מה שתוכל לחטף בכל יום ובכל עת בין הרבה בין מעט, כי אחד המרבה ואחד הממעיט וכו'. והנה אני מתעכב פה זה יום ד, והיום או מחר אם ירצה ה' אסע לביתי. ועדין לא עשינו מאומה בעסקינו, וכאשר תהיה אצלנו אם ירצה השם אספר לך הכל, כעת אנו משליכים יהבנו רק על השם יתברך לבד, שהוא יורה אותנו הדרך הישר והעצה הטובה, באפן שאזכה לשוב לביתי לפה לשלום. יתר מזה אין פנאי להאריך.

דברי אביך המצפה לישועה.

**נתן** מברסלב.

האשה שרה יצאה במאון אחר הבטחתה להיות בביתך כי רבים דברו על לבה שאין טוב לפניה להיות בביתו. ובקשה ממני מאד שתמחל לה. כי אמרה שיש לה צער גדול מזה. אך אי אפשר לה להיות אצלך בערום ובחסר כל ומאין תלביש את בנה ואת עצמה. ומבקשת שתכף תשלח את בנה פנחס יהושע לפה והיא תשלם שכר עגלה. והנה אני מבין מרחוק שיש לך צער גדול מזה. אך מה לעשות. בודאי הכל לטובה. ובאמת כששמעתי זאת ביום ב' לא הוטב בעיני הדבר כלל מב' הצדדים, ולדעתי אף על פי שעתה יש לך צער גדול מזה מחמת שאין משרתת מצויה, אף על פי כן בודאי השם יתברך יעזר לך ותמצא כרצונך, ואז תודה לה' על שמאנה בזה כי הוא לטובתך. ואם ירצה השם כשתהיה אצלי אדבר עמך גם מזה, כי כל הלכות דרך ארץ הכל נוגע וכלול בעבודת ה'. כי היום כלול מתורה ודרך ארץ, והם כלולים זה בזה, כאשר יוכל כל אדם להבין בעצמו. ובכל הדברים אין שום עצה, כי אם להמתין לישועתו יתברך, ובתוך כך לבקש מהשם יתברך שיזמין לו מה שצריך, הן דבר קטן ודבר גדול, כל פרטי צרכי אכילה ושתיה ומלבושים ודירות וכלי אכילה וכלי הבית ומשרתים ושכר למוד וכו', אין עצה ותחבולה כי אם להשליך יהבו על השם יתברך שיזמין לו מה שצריך. ואם צריך איזה עשיה ועצה ותחבולה לזה שיזמין לו השם יתברך ויורהו העצה הטובה בעתו ובזמנו, כי בכל הדברים צריכין עצה טובה. כי בכל הדברים יש ספקות וחלקת העצה הרבה, עד שאי אפשר לשית עצות בנפשו, כי אם לסמך עליו יתברך, ולבקש מלפניו שירחם ויתקננו בעצה טובה מלפניו.

דברי אביך אשר עצם אהבתך ותשוקתך הטוב אלצוני לכתב לך עתה דברי אלה, ועיני מצפות להשם יתברך שתחיה נפשך בזה, און טאקי פארט האפ [ובכל זאת רק שמחה]. כי תהלה לאל יש לנו אב זקן וכו', ויש לנו על מי לסמך תהלה לאל. והכל הבל הכל הבל, "אך הבל בני אדם כזב בני איש", אבל חדושי תורה שקבלנו בדור הזה חדושים אמתיים כאלה וכו' הם דברי אלהים חיים, דבר אלקינו אשר יקום לעולם וקושטא קאי.

**נתן **הנ"ל.