# רלג

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1069/233/

ברוך השם, יום א' ויצא תקצ"ז.

שלום לאהובי בני חביבי הותיק מורנו הרב יצחק שיחיה.

מכתבך קבלתי ביום ג' חיי שרה. והיום חזרתי וקריתי אותו ונהניתי מאד מצוף נעם אמרותיו הנאמרים מקירות לבו. ואין בפי מלה להשיבו עתה, אך מעצם תשוקתו למכתבי אני מכרח למלאות משאלותיו. וכבר הקדים במכתבו לכתב מאשר בלבבי עתה, כאשר שמעת מעט מפי רבי דוד מענין ההתחדשות, שבכל יום ושעה נעשים חדשות לגמרי, ויותר מזה יש בלבי מזה. ובחסדו הנפלא אשר מחדש בטובו בכל יום וכו', כבר כתבתי מזה, והכל כלול במה שהזהיר הוא ז"ל בקול רם וגער בנו ואמר בזה הלשון (שיחות הר"ן נ"א): אלט טאר מען ניט זיין [אסור להיות זקן]. ובזה הקיץ אותנו לשום לב לדברי רבותינו ז"ל שהזהירנו גם כן בפרשת קריאת שמע על פסוק "אשר אנכי מצוך היום", בכל יום יהיה בעיניך כחדשים, כמובא בפרוש רש"י ז"ל, וכן על הפסוק "היום הזה נהיית לעם" וכו'. וכן רמזו לנו לפרש בעצמנו בכל מקום שכתוב "היום" באזהרת קיום התורה והמצוות, שהכונה כאלו היום נצטוינו מחדש. והוא אזהרה גדולה מאד, וצריכין לחזר זאת הרבה בכל יום ובכל שעה. כי גם בכל שעה נעשין חדושים נפלאים, מכל שכן בכל יום ובכל שבוע וחדש, מכל שכן בכל שנה ושמטה וכו'.

ואפשר שמעת מה שאמרתי בעתים הללו על פסוק (איכה ג, כג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך", שהוא מדבר מענין התחדשות הדעת בכל יום, ואמרתי בחסדו יתברך, שאפלו אם אין האדם זוכה לראות ולהבין עצם נפלאות ההתחדשות בכל בקר, צריך על כל פנים להאמין באמונה רבה שבודאי נתחדש נפלאות בכל יום, כמו שאומרים 'עושה חדשות' וכו'. וזהו "חדשים לבקרים רבה אמונתך", שצריך שיהיה לו אמונה רבה, להאמין שבכל יום ובכל בקר הוא יתברך עושה חדשות הרבה בבחינת "חדשים לבקרים", והבן. וצריכין לילך בזה מאד, ולשים לב מאד למה שאנו אומרים בכל יום: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית', ובפרט מה שאומרים 'עושה חדשות בעל מלחמות' וכו'. ובודאי יגמר השם יתברך הכל כראוי, וייטיב עמנו הרבה טובתו הנצחית, אך צריכין לצפות לישועה בכל יום.

וגם מהסתם שמעת קצת מה שדברתי על פסוק (בראשית ב, כד) "וירא את המקום מרחוק", שצריכין לראות הישועה כמו שרואין הדבר בעינינו ממש, אך הוא "מרחוק", שזהו פרוש הפסוק הזה בענין אברהם בעת שהוליך את יצחק בנו לעקדה, שהס"מ רצה לבלבלו הרבה הרבה בכמה הסתות ופתויים, עד שבסוף אמר לו שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ולא יצחק לעולה, והשיב לו כך ענשו של בדאי שאפלו אם אומר דבר אמת אין שומעין לו וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל בגמרא (סנהדרין פט:) ומדרש.

ראה והבן והבט היטב ושים לב לכל הדברים הנאמרים שם בענין הנסיון. והתורה בכל אדם ובכל זמן, וצריך כל אחד לקח לעצמו רמזים ומוסר לפי דרכו, כמה וכמה הבעל דבר מסבב בתחבולותיו עם כל אחד אפלו עם הקטן שבקטנים לדחותו חס ושלום, וצריכין להתחזק כנגדו בתקף התקוה והסמיכה שאנו סמוכים בכחו של זקן דקדשה, כי בעצם חלישותנו אין לנו כח כי אם על ידי זה. וצריכין להיות חזק כאלו אנו רואים התקוה טובה בעינינו ממש, אך הוא מרחוק מאד בבחינת "וירא את המקום", שראה את המקום שהוא מקום הבית המקדש, שעתידין זרעו של יצחק לירש, אך הוא מרחוק. כי לעת עתה היה מוליך אותו לעקדה לעשות רצונו יתברך בלי שום מחשבת חוץ. ואם שהוא תרתי דסתרי מאד, שרואה המקום של בית המקדש שיירשו זרעו של יצחק לעתיד בגדלה כזאת וכו', ועתה הוא מוליך אותו לשחיטה, אף על פי כן לא הרהר אחר מדותיו חס ושלום.

כי זה העקר לבער ולסלק כל הקשיות והבלבולים והעקמימיות שבלבו, ולעשות את שלו ולחטף טוב כל מה שיוכל הרבה או מעט, כי אחד המרבה ואחד הממעיט וכו'. ולהיות חזק ברצונות וכסופים טובים, ולהיות סמוך בכח הצדיקי האמת שיגמרו עמנו בודאי מה שהתחילו. ואם נעשה מה שנעשה, צריכים לידע האמת שאין אנו יודעים כלל, כי (קהלת ז, כג) "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", שזהו בעצמו בבחינת "וירא את המקום מרחוק", וכתיב (שמות ב, ד): "ותתצב אחותו מרחוק", שהוא גם כן מעין זה שבתחלה התנבאה על משה שיושיע את ישראל, ואחר כך ראתה שמשליכין אותו ליאור וכו'. וכמובא (ברמב"ן שם) שהפסוק מרמז על זה שהתיצבה מרחוק לראות ולקוות על הסוף והתקוה טובה, רק הוא מרחוק. וזהו (משלי לא, יד): "ממרחק תביא לחמה". ממרחק דיקא שלחמה של תורה אין יכולין לקבל כי אם ממרחק דיקא וכנ"ל. וגם הלחם בגשמיות שהוא הפרנסה צריכין לידע שבא ממרחק הרבה, כל אחד לפי פרנסתו. ואז חזקים בודאי בבטחון, שצריכים להיות בטוח שבודאי יפרנסו השם יתברך כראוי, ואם הוא רחוק ממנו כן הדבר, כי בודאי ממרחק תביא לחמה, ממרחק דיקא. כי 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף' (פסחים קיח.), ואף על פי כן תביא בודאי.

נמצא שבין בגשמיות ובין ברוחניות צריכין לקים "וירא את המקום מרחוק" לראות התקוה ממש, אך הוא מרחוק. ואז דיקא יכול להיות שתבוא התקוה בהסח הדעת תכף ומיד בזמן קצר. כמו שהיה בענין זה באברהם אבינו עליו השלום. שתכף נמתק הדין. ונאמר לו "אל תשלח ידך" וכו'. אך תכף אחר כך היה צריך להתחזק בבטחון ותקוה לישועה אחרת, שהוא למצא הזווג של יצחק. כמו שכתוב שם "ויהי אחרי הדברים האלה" וכו', ופרש רש"י אחרי הרהורי דברים וכו' בענין זווגו של יצחק. ועזרו השם יתברך שנתבשר גם על זה שנולדה רבקה, ואם הוא בשורה טובה נפלאה, אף על פי כן עדין הוא רחוק מאד שיצחק בן שלשים ושבע שנה, ורבקה זווגו בת יום אחד וכו'. ואחר כך בא לביתו ומצא שמתה אשתו הראשונה הצדקת שרה אמנו, וגם לא מצא מקום לקברה. וכמובא במדרש שכל זה היה בכלל הנסיונות של אברהם אבינו וכו'. ועדין עדין עתה גם עתה לא נתמלא התקוה של אברהם אבינו ושל כל אבותינו ז"ל, כי אנו עתה בדיוטא התחתונה בתקף מרירת הגלות בגוף ונפש וממון. מה נאמר מה נדבר. לולא ה' עזרתה לנו ששלח לנו צדיקיו האמתיים בכל דור ודור כמעט אבדה תקותנו לגמרי חס ושלום, אך עתה בתקף כחם העצום של הצדיקי אמת אשר הודיע ה' ישועתו על ידם תהלה לאל, תקותנו חזקה מאד מאד שבודאי יגמר השם יתברך מה שהתחיל. ובקטנותינו ועניותינו אנו צריכין להגדיל דעתנו לקבל רמזים מכל הנ"ל, ולראות המקום מרחוק כנ"ל. ואי אפשר לבאר בכתב הכל, אך די בזה למשים לב אל האמת.

ותדע בני חביבי כי החייתני שהוצאת מלבי על הכתב דברים אלו על ידי עצם תשוקתך הטובה. כי אם אמנם דבורים אלו קבועים בלבי מכבר יותר ממה שכתבתי, וכבר דברתי בהם הרבה, אף על פי כן נתעוררו אצלי מחדש דבורים אלו, כי אם אמנם אנו מדברים לקים 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים'. אך גם דבורים אלו בעצמן צריכין לבל יתישנו. וכן לעולם.

דברי אביך המכרח לסים כי זמן מנחה הגיע שתקן יצחק אבינו. בעל הישועות יזכנו לקים: "ויצא יצחק לשוח בשדה", להרבות בשיחה לפני קונו בכל יום ולהתחזק בזה מאד מאד בכל יום מחדש. ואם בתוך כך בין יום ליום נעשה מה שנעשה, ידע ויאמין כי הדבור טוב אינו נאבד לעולם. 'וכד חם גבה אתהפך'. ולסתר ולעקר הסברא של 'יבשתא היא' חס ושלום (עין תורה ב'). ובזה צריכין להתחזק ביותר לקים כל הנ"ל המרמז בפסוק "וירא את המקום מרחוק". והבן בני חביבי היטב, ושים לבך בפשיטות לכל הנ"ל לקימם באמת כל מה שתוכל להתגבר בזה. כי גם עליך בפרטיות האזהרה להתחזק בשיחה הנ"ל. ואם נעשה מה שנעשה לא עליך המלאכה לגמר, אבל אין לך רשות לפטר הימנה.

אשרינו שיש לנו כלים כאלה לדבר בהם, כמה וכמה יש לנו להודות על העבר אלו פינו מלא שירה וכו'. ועל ידי זה יהיה לנו כח לצעק ולבקש על להבא בכל יום, ורב היום יהיה בשמחה. ותהלה לאל יש לנו במה לשמח על כל החסד אשר עשה עמנו ואשר הוא עתיד לעשות עמנו, כי גם עתה אנו רואין מרחוק תקותנו וישועתנו לנצח וכנ"ל. והבן הדברים היטב לששון ולשמחה להפך הכל לשמחה.

דברי אביך המצפה מרחוק לישועה שלמה בקרוב.

**נתן** מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה עזה. גם להם נאמרו כל הדברים האלה לכל אחד לפי מקומו ושעתו. ואם ירצו נתן להם רשות לקרות דברי אלה, כי תהלה לאל אין לנו להתביש בדבורים אלו לפני כל עדת בני ישראל, אך המחלקת מכסה וכו', וכשם שמצוה לומר הנשמע וכו'. אך החפץ לשמע האמת תן לחכם ויחכם עוד. כי "שפת אמת תכון לעד".

**נתן **הנ"ל.