# רמה

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1069/245/

בעזרת השם יתברך, יום ו' ערב שבת קדש עקב תקצ"ז. אומאן.

בני חביבי.

מכתבך קבלתי בוויניצא, וגם פה בבואי לכאן. וכעת כבר הגיע סמוך לכניסת שבת, אך מעצם תשוקתך הכרחתי את עצמי לכתב לך שורותים אלו, שתהלה לאל הכל על נכון. וקריתי מכתבך היטב, ולהשיב לך אין עתה הפנאי מסכים. וכבר הקדמתי להשיבך הרבה על ידי דברינו בכתב ובעל פה, בפרט בספריו הקדושים, הפך בהם והפך בהם וכו' כי עליהם אין להוסיף וכו'. וזכר היטב היטב שאתה עתה בזה העולם העובר, אשר אין לעמד על המעשה הנעשה תחת השמש בפרט בדורות הללו. וכמו שאמר שלמה המלך עליו השלום (קהלת ח, יז) "וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא" וכו'. וכל אדם מלא נסיונות ובחינות וצרופים בכל יום ובכל עת וגם בכל שעה, ואין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים, ועל כחו של זקן דקדשה. מה אמר לך בני חביבי, אני מבין מכתביך היטב, וידעתי את מכאוביך, אבל כפי הנראה עדין לא עמדת אפלו על סוף דעתי, מכל שכן על דעת אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה. זכר היטב את כל אשר דברתי ורמזתי לך פעמים אין מספר, שבהכרח שיעבר על האדם בכל עת מה שיעבר. ויש שנויים רבים בלי שעור בין העתים ובין בני אדם בין כל אחד ואחד. חזק וחזק בני חביבי, כי גם צעקתך ממכתביך אינם נאבדים. אף על פי כן ביותר אתה צריך להתחזק לשמח נפשך בכל מה דאפשר. וזמן כניסת שבת קדש הגיע ואי אפשר להאריך יותר.

דברי אביך. **נתן מברסלב.**

ושלום רב לכל אנשי שלומנו באהבה רבה.