# רנד

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1070/254/

בעזרת השם יתברך, אור ליום ג' שמות תקצ"ח נעמרוב.

שלום רב לכבוד אהובי בני חביבי הרבני הותיק וכו' מורנו הרב **יצחק** נרו יאיר, עם כל יוצאי חלציו הנעימים שיחיו לארך ימים ושנים טובים אמן כן יהי רצון.

יקבל האגרת הרצוף פה לרבי איציא מריאיריד לשלחו לאקירמאן על אדרעס הנודע לך, ובודאי תשתדל לכתב כראוי באפן שיגיע לידו ממש ולא ישלט בו ידי זרים. אף שלא כתבתי שם סודות. אף על פי כן טוב שיגיע לידו ממש, וגם אתה בעצמך ור' נחמן מהייסין תכתבו פריסת שלום באגרת זה ותכתבו לו כלבבכם לחזקו ולאמצו. ומאליכם תבינו איך לכתוב באפן שאפילו אם חס ושלום יגיע ליד אחר לא יוכלו להתלוצץ הרבה, ודעת לנבון נקל להתנהג בזה כראוי, ותשתדל בזה לשלח לו האגרת הזה תכף כי תחיה את נפשו בזה, כידוע לכם איך מכתבי מחיין אנשים בפרט ברחוק מקום כזה. וכעת איני יודע מה לכתב לך, ומיום נסיעתך מפה לא ראיתי מכתבך. ותהלה לאל היה אצלי בשבת העבר שבעה אורחים מברסלב, ובתוכם רבי שמחה חתן הרב. ותהלה לאל דברנו הרבה דברי אמת נפלאות ה' בישועתו הנפלאה. חסדו גבר עלינו ואמת ה' לעולם. ואני מכין עצמי בעתים הללו לנסע לברסלב, אך המניעות רבים, וכפי הנראה לא אסע עד אחר שבת קדש, הבא עלינו לטובה. והשם יתברך יעזרנו ברחמיו לקבל בילעט [רשיון] על שנה מהרה כרצוננו, ולה' הישועה.

והנה בשבת העבר דברנו מענין כמה צריכין לבקש את השם יתברך בכל יום, שיתקננו בעצה טובה מלפניו. כי האדם בזה העולם צריך עצות עמקות מאד בכל יום, באפן שינצל ממה שצריך להנצל, ולחטף בכל יום טוב אמתי ונצחי מה שיוכל. כי עקר העצות צריכין בזה העולם שנקרא 'רגלין', בחינת עצות, כמו שכתוב (שמות יא, ח) "וכל העם אשר ברגליך". ודברנו בזה הרבה שמרמז בפרשת "ויקרא יעקב אל בניו" וכו' (בראשית מט, א), ודברנו שמה שברכם כל אחד בכח וגבורת החיות בכחו של ארי ושור וזאב, ודן ברך (שם, יז) "יהי דן נחש עלי דרך" וכו', הכל צריכים בענין התגברות בעבודת ה' בכמה וכמה עצות בכל יום, אפלו הקטן במעלה. ואם אין יודעין שום עצה, צריכין להמתין ולחכות לישועתו יתברך שיאיר עליו עצה שלמה אמתית.

ועל כל פנים צריכין לידע שעצות העולם הם שקר וכזב. כי נאחז בהם זהמת הנחש (עין תורה ז'), בחינת (בראשית ג, יג) "הנחש השיאני" שעל זה התחיל דוד המלך עליו השלום ספר תהלים, "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים". כי יש אנשים שהם כשרים קצת, ואף על פי כן עצתם הם בחינת "עצת רשעים". מחמת שעצתם לא נזדככו מזהמת עצת הנחש הנ"ל. וכבר דברנו בזה הרבה בחג השבועות זה איזה שנים, אך בשבת העבר הוספנו לדבר בזה הרבה. ואי אפשר לבאר בכתב על פני השדה, אך הזכרתיך איזה דבורים מהם לאשר ידעתי עצם תשוקתך לשמע דברי אמת מאתי. ועקר הקלקול של רב העולם הוא מה שחוטפים עצתם במהרה, שעל זה נאמר (איוב ה, יג) "עצת נפתלים נמהרה". כי לעצה האמתית צריכין לחכות הרבה לזכות אליה, כמו שצעק דוד (תהלים יג, ג) "עד אנה אשית עצות בנפשי" וכו'. וזהו "מהרו שכחו מעשיו, ולא חכו לעצתו" (שם קו, יג), כי בכל מה שעבר עליהם היו צריכין לחכות לעצתו יתברך. והבן זה מאד.

ואף על פי כן תגיל ותשיש, מה שאנו זוכים על כל פנים לידע מכל זה שעצות ההמון רבם מקלקלים. ואם עדין לא זכינו בשלמות לעצות האמתיות שעל ידם נשוב להשם יתברך באמת, על כל פנים אנו יודעים שצריכין להמתין ולחכות להם ולהתפלל הרבה להשם יתברך על זה בכל יום, שיתקננו בעצה טובה ובעצתו ינחנו וכו', עד ישקיף וירא ה' משמים.

ולעת עתה בחסדו יתברך, אנו יודעים מהעצות האמתיות, שהם תרי"ג עטין דאוריתא, ציצית ותפלין ותורה ותפלה וכל המצוות הקדושות. נגיל ונשיש בכל הנקדות טובות שאנו חוטפין בכל יום, ונתפלל להבא עד נזכה לעצות שלמות לעצות עמקות, בחינת "מים עמקים עצה" וכו', עד "יבקע כשחר אורינו וארוכתינו מהרה תצמח". ויקים (איוב יב, כב) "גולה עמקות מני חשך", עד נזכה להודות את שמו יתברך, בבחינת (ישעיה כה, א) "אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן" וכו' וכו'. אשרי אזנים השומעים כל אלה. וכלל דברינו היה, שעקר תקון שלמות העצה הוא על ידי הספר הקדוש, בחינת (איוב לא, לה) "וספר כתב איש ריבי" וכו'. על כן צריכין לזהר מאד ללמד הספר הקדוש הזה בכל יום, ולבקש ולחפש שם עצות טובות אמתיות. ועל ידי זה יזכה ללמד כל הספרים הקדושים המכרחים, שהם ספר הפוסקים וכו'. יתר מזה אין פנאי להאריך.

דברי אביך המצפה לשמח בך בעזרתו יתברך ויקים בך חכם בני ושמח לבי לנצח.

**נתן** מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה.