# רעח

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1071/278/

בעזרת השם יתברך, יום ה' צו תקצ"ט ברסלב.

רב שלום לאהובי בני חביבי הרבני מורנו הרב **יצחק** שיחיה.

מכתבך קבלתי עם האגרת מרבי אפרים נרו יאיר והיה לי לנחת גדול, עוד אגרת קבלתי, כעת אין לחדש דבר, אך לאשר ידעתי עצם תשוקתך לשמע דברי אמת, אמרתי להודיעך מעט משיחתנו בשבת קדש העבר, מגדל מעלת הדבור והשיחה לפניו יתברך, והזכרתי מה שראיתי במדרש (פרשת ויקרא פרק ב') שמביא שם פסוק (ירמיה לא) "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד", ואיתא שם איזה ילד שעשועים כבן שנים או שלש שנים וחד אמר כבן ארבע ובן חמש שנים. ופרשו שם המפרשים שאחד אמר כבן שתים שלש שנים, שאף על פי שתינוק כזה אינו יכול לדבר כי אם ברמז ומדבר חצי דבור, אף על פי כן אביו משעשע בו בדבוריו וממלא חפצו. וחד אמר כבן ארבע וחמש שנים, שאז דבורו שלם ומבקש מאביו בפה מלא תן לי חפץ פלוני או חפץ פלוני, ואביו ממלא בקשתו.

ואף על פי שאין מבאר שם בהפרוש כל כך, בארתי הענין יותר, כי אני בעניי הוצאתי מזה התעוררות הרבה לעניננו למה שהזהירנו הוא ז"ל לפרש שיחתו לפניו יתברך בכל יום וכו'. כי תהלה לאל הבנתי ממדרש זה התחזקות והתעוררות עצום לזה, כי מובן ומבאר מזה שאפלו כשאדם אינו יכול לדבר כלל לפניו יתברך ולפרש שיחתו היטב, אף על פי כן יקר בעיניו יתברך אפלו אם מדבר ברמז ובחצי דבור כמו תינוק בן שתים או שלש שנים, ולפעמים עוזר השם יתברך ומדבר דבורים שלמים, כתינוק בן ארבע או חמש שנים. וכך ישראל יקרים בעיניו כשמדברים ומשיחים צרכיהם לפניו, ונקראים ילד שעשועים. ועין שם מה שאיתא שם על סיום המקרא "כי מדי דברי בו" - די דבורי בו וכו'. מובן שם עצם יקרת הדבור, ואי אפשר לבאר בכתב, בפרט כי מוסר כתב זה נחוץ מאד וההכרח לקצר. אך מאליכם תבינו רמזים מזה להתחזק בהדבור והשיחה בינו לבין קונו בכל עת איך שתוכלו. בודאי טוב יותר לדבר בפרוש דבורים שלמים, אך גם כשאינם יכולים לדבר היטב, יקר בעיניו יתברך הדבור (שקורין פיעסטין) כמו ילד שעשועים שהוא בן שתים שלש שנים. והבן היטב לקים כל זאת בפשיטות כי הוא חייכם לנצח, כי אי אפשר לעבר זה העולם בשלום, כי אם על ידי זה שכתבנו כאן, כי אין כחנו אלא בפה. וה' ישמח לבבכם ותזכו לקבל חג הפסח הקדוש הבא עלינו לטובה בקדשה, ובכשרות ובשמחה רבה.

דברי הכותב בנחיצה.

**נתן** מברסלב.