# רעט

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1071/279/

ברוך השם, יום ה' קדם תפלת שחרית שמיני תקצ"ט.

אהובי בני חביבי.

אתמול סמוך למנחה קבלתי מכתבך מיד אחיך, הוא בני רבי שכנא נרו יאיר, ולא היה פנאי לקרותו, כי כבר התחלתי להתפלל מנחה וקריתיו אחר ערבית. והמו מעי לו מגדל הרחמנות אשר עליך, כי כל מכתביך מלאים צעקות וקולות וכסופין לשוב להשם יתברך באמת. ואנכי ידעתי כי רב בני אדם אפלו בדורות הקודמים עברו עליהם כהנה וכהנה אלפים ורבבות פעמים כאשר שמעתי והבנתי מפיו הקדוש, וכאשר אני בעצמי ראיתי ושמעתי והבנתי מפי רבבות אנשים ומפי ספרי קדש. וכבר דברנו בזה הרבה, ומה לנו לדבר הרבה בזה, הלא רבותינו ז"ל אמרו בפרוש (סכה נב.) בכל יום ויום יצרו של אדם מתחדש עליו, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו', שנאמר (תהלים לז) "צופה וכו' וה' לא יעזבנו בידו". אך אף על פי כן אין מי שדבר כל כך בזה והועיל בדבוריו לנצח, כמו אדוננו מורנו ורבנו הנורא ז"ל. על כן עלה על דעתי שאין לי מה להשיבך, מאחר שדברינו בזה כבר דברנו הרבה, וכבר נדפס ונכתב הרבה, ומה אוסיף לדבר עוד. אך עם כל זה אי אפשר לבית המדרש בלא חדוש, ובפרט כי זה העקר לבל יתישנו הדברים חס ושלום, כי אסור להיות זקן וישן חס ושלום, רק בכל יום יהיו כחדשים ממש. וזה יסוד כל התורה כלה כאשר הזהרנו על זה בפרשת קריאת שמע "אשר אנכי מצוך היום", ודרשו רבותינו ז"ל על זה 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים'. ועל זה באתי לך להזכירך ולזרזך בני חביבי, שתראה בכל יום ויום לקים זאת מחדש, שיהיה בעיניך דברי קדשו ז"ל כחדשים ממש, וכאשר כבר הזהרתי אתכם שגם דברי רבותינו ז"ל אלו שאמרו שיהיה כחדשים אסור שיתישנו, וכן כל דברנו בזה שצריכים להתחדש בכל עת, אסור שהתישנו חס ושלום וכן לעולם, והבן היטב.

ואתה הט אזנך ושמע אמרי מחדש. ותדע שהיה זה סמוך צדיק גדול קדוש ונורא מאד מאד, אשר מסר נפשו בכל עת בשביל טובות ישראל העקריות לרחם עליהם להחזירם למוטב בעצות נפלאות ונוראות וכו', שזה עקר הרחמנות על ישראל עם קדוש, והוא בנפלאותיו והשגתו העצומה הודיע לנו, שאיש הישראלי יחיה ויחזק עצמו בכל יום על ידי כל נקדה ונקדה טובה שיחפש וימצא בעצמו עדין. ובאר זאת בפסוק "ועוד מעט ואין רשע" וכו', ובפסוק "אזמרה לאלקי בעודי" וכו'. ואחר כך אמר שהוא נוסע בשביל עסק זה ללעמבערג, וגלה נוראות בענין המשכן שהצדיקי אמת בונים בכל דור, עד שהאיר עינים המביטים על האמת בהמשנה החזן רואה וכו'. מי שמע כזאת וכו'.

ואני בעניי זה כמה שעות בשכבי על משכבי קדם שקמתי חשבתי רק בזה בשביל להשיבך ולהחלימך ולהחיותך מחדש בזה כאשר הזהירנו הוא ז"ל בפרוש לילך עם זה, והטה בידו הקדושה בתשוקה נפלאה שרצונו חזק שנלך בזה כאשר כבר ספרתי לכם קצת, ויותר מזה יש בלבי שאי אפשר לבאר. ויותר מזה גם אנכי איני יודע, רק אני מאמין ומבין מרחוק מאד, שהוא דרך נפלא ונעים ונורא ואדיר ומתקן וכו'.

וכל ענין פסח יכולין למצא על ידי זה, כי פסח בחינת "חסד לאברהם". כי אברהם אבינו הוא הראשון שהתחיל לגלות אלקותו בעולם, ובפסח באו אליו המלאכים לבשר שיהיה נולד יצחק וכו', ואז אפה מצות וכו' וכו'. כי הוא התחיל לקרב בני אדם להשם יתברך, ועקר ההתקרבות היה על ידי החסד, שהטה כלפי חסד ומצא זכות בכל אחד שרצה להתקרב. וזה כל ענין פסח שנאמר בישראל (יחזקאל טז, ז) "ואת ערם ועריה ואראך מתבוססת בדמיך" - הינו בשטות ובגנות התאוות. "ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי" - הינו שגם בתוך תקף התגברות דמיך שהם התאוות הבאים מרתיחת הדמים, בזה בעצמו חיי, מה שאף על פי כן נמצאים בך נקדות טובות כל כך, ואתה מתגבר וכוסף בכל פעם לטוב אמתי, ואתה מנתק עצמך ומחשבתך בכל פעם מרע לטוב וכו' וכו'. כי זה עקר מעלת האדם שהוא גבה ממלאכים מחמת שיש לו יצר הרע כזה, ובלבולים כאלה, והוא בתוך עולם כזה שמלא שקרים והטעיות ובלבולים וטרדת הפרנסה וכו' וכו'. על כן יקר בעיניו יתברך כל תנועה ותנועה טובה וכו'. ועל כלם ועל כלם כל חיותינו ותקותנו ושמחתנו, הוא בכחו של זקן שבזקנים הקדושים, תהלה לאל יש ויש לנו על מי לסמך. זכרו זאת והתאוששו והתחזקו את כל אשר עשה עמנו. אלמלא לא גלה אלא התורה הזאת "אזמרה" דיינו, מכל שכן וכל שכן שגלה תורות נוראות ומעשיות נפלאות ושיחות קדושות כאלה וכאלה. ובודאי יגמר מה שהתחיל להקיצנו משנתנו על ידי כל פעלותיו הקדושות והנוראות, כי עדין עומד ומתפלל עלינו עם כל הצדיקים שוכני עפר, אשר לולא זאת לא היו לנו שום קיום כלל, וכמו שכתוב בזהר הקדוש (ח"ג דף עא.) אלמלא תפלות הצדיקים שמתו על החיים לא אתקים עלמא כרגע.

ומה אוסיף לדבר אליך עוד בני חביבי וידידי, אם אמנם תהלה לאל יש ויש עוד לדבר, אך אין הזמן והיריעה מספיק, והלא לפניך דברינו בכתב בספרינו וכו' הפך בהם והפך בהם וכו' נמצא בהם הרבה על פסח וספירה "תהלה לאל חיי". וזמן תפלת שחרית הגיע. וכל כונתי במכתבי זה לקים מצות "ושננתם לבניך והודעתם לבניך ולבני בניך". ובפרט קדם פסח שצריכין להשיב לבן השואל, בפרט בדרך חכמה תהלה לאל ברוך המקום ברוך הוא, כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם וכו', שבימינו נתגלה נוראות כאלה שהם ראשי תבות שחרי"ת. אשרי אזנים שכך שומעות, אשרי עינים שרואים זאת בספריו הקדושים. ואם אתחיל עתה לדבר בזה יכלה הזמן, כי מאד עמקו מחשבותיו, והעקר מה שכתוב שם (לקוטי מוהר"ן ל') שכל מה שהחולה גדול ביותר צריך רבי גדול ביותר, שיוכל להכניס בו גם כן השגת אלקות. ותהלה לאל בחסדו אין אנו חולקים על הרבי האמת הזה, ואנו חותרים להתקרב אליו והוא מקרבנו ברחמיו בכל עת בדרכים נוראים ונפלאים, מה נאמר מה נדבר מה נשיב לה' על כל תגמולוהי, עלינו לשבח ולומר הלל שלם והלל הגדול בפרט בפסח על כל החסדים אמתיים ונצחיים שעשה עמנו בעל הרחמים רב חסד ואמת. כן יוסיף ויוסיף להגדיל חסדיו עמנו יותר, עד נזכה בחיינו לקים דבריו ז"ל בשלמות באמת, נגילה ונשמחה בישועתו.

דברי אביך ורבך, **נתן מברסלב.**

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה, לכלם נאמרו דברי אלה חזקו ויאמץ לבבכם וכו': השם יתברך יזכנו לסדר הסדר כראוי. והיין של ארבעה כוסות של ישועה ישמח לבבנו באמת שזה העקר. און טאקע פארט האפ [ובכל זאת רק שמחה].

נשמט לעיל. המשכן שבונה הצדיק וכו' כנ"ל, כל זה שיך לפסח. כי באחד בניסן הוקם המשכן וקורין חנכת הנשיאים בכל ימים אלו שקדם פסח, וכן הסדרים שקדם פסח מדברים מזה, שהם מן פרשת תרומה עד פרשת צו שקורין קדם פסח. כי פסח חסד בחינת נפלאות חסדיו יתברך שמסתכל רק על הנקדות טובות של כל אחד מישראל, שעל ידי זה הוציאנו ממצרים, וכן יוציאנו על ידי זה מגלות הארך הזה. וכן בפרטיות מוציא את כל אחד ואחד מגלותו על ידי החסד הנפלא הזה. ועל ידי כל זה נבנה המשכן בכל שנה על ידי הצדיקי אמת. ועל כן על ידי זה נכנסין לפסח שהוא חסד גדול וכו' ויקים אגילה ואשמחה בחסדך וכו'.