# רפג

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1071/283/

ברוך השם, אור ליום ד' שלח תקצ"ט טשעהרין.

ישאו הרים שלום לכבוד אהובי אחי ורעי הידידים היקרים נדיבי עם ה' שבקהלה קדושה ברסלב, ובפרט לבני שיחיו.

באתי לפה קהלה קדושה טשעהרין על שבת פרשת נשא. ותהלה לאל היה הכל על נכון. וביום ד' פרשת בהעלתך העבר הייתי מוכן לנסע לקהלת קרעמינטשוג, כי כך דבר עמי רבי אפרים קדם נסיעתו מפה, ומה' מצעדי גבר. והגיע לי ידיעה משם שלא אסע לשם מכמה טעמים, עד שאקבל ידיעה משם מתי לבוא לשם. והיה בדעתי לנסע ביום ה' לקהלת מעדוועדיבקא, ומשם לשוב לביתי. ואחר כך נמלכתי בקוני גדול העצה והאיר בדעתי, ונתישבתי להתעכב פה טשעהרין עוד על שבת העבר, וכן עשיתי. והייתי משובתי שבת קדש העבר פה בעבר הנהר בתוך עקר העיר, ששם עומד הבית המדרש אצל ידידינו הנגיד רבי הירש ברבי אפרים נרו יאיר. ותהלה לאל הייתי בשמחה רבה, ורבי הירש ברב דאגתו על הפרנסה רקד הרבה מחמת שמחה, וגם רבי בער נרו יאיר, מכל שכן אנשי שלומנו בני הנעורים שיחיו. ובחסדו הגדול דברנו הרבה דברי תורה אמתיים המשיבים את הנפש. ורצוני חזק לכתב להם מזה, אך קצרה היריעה ואין הזמן מספיק. ובערב שבת קדש קבלתי ידיעה מקרעמינטשוג לבוא לשם, ונסעתי ביום א' כ' סיון. וביום ב' בעת תפלת שחרית שהתפללתי בכפר יותר משתי פרסאות מפה, וגם ידידנו רבי אברהם בער שיחיה נסע עמי, ורבי נחמן בהרב שמואל יצחק מפה. בסוף התפלה, בא כנגדנו רבי אפרים בעצמו עם הנגיד רבי יעקב משם שנסעו לברדיטשוב, והיתה עצתם לשוב לטשעהרין, כי בלעדי רבי אפרים אין לי עסק שם. וכן עשיתי וחזרתי ועתה אני פה. ותודה לאל אני משמח עצמי, כי אני מאמין שהכל לטובה גדולה. והיום בא לפה רבי יצחק חתן המגיד מטירהאוויצע. ועתה בדעתי לנסע על שבת קדש הבא עלינו לטובה לקהלת מעדוועדובקא, משם לחזר לקרעמינטשוג על שבת שאחריו, ואז אפשר יבוא רבי אפרים לביתו. ועיני תלויות למרום שיתקננו בעצה טובה מלפניו וינחנו במעגלי צדק למען שמו. ותהלה לאל שאין עלי משא פריעת הבעל עגלה הנשכר לשבוע. וגם אין לי חטים ולא ליאן [סוג בד] באדעס. וסחורה היקרה והקדושה אשר טוב סחרה מכל סחורה נמצא תהלה לאל בכל מקום בואי. ובפרט כי בחסדו הנפלא יתברך נתן לי לשון למודים, לדעת ולדבר מחדושים הנוראים שנתגלו בימינו המחיין ומשיבין כל נפש שומעיהם באמת. זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני. ואם המעות מתקבץ בצמצום, וגם זה בנס גדול, על ה' אשליך יהבי כי לא יעזבני.

ועתה אחי ורעי ספרתי לכם מעט מסדר נסיעתי לעצם אהבתנו החזקה, למען תדעו ותבינו מעט מרחוק מה שעובר עלי, והכל לטובה גדולה גם בגשמיות. ועתה שימו לבבכם על דרכיכם, להסתכל על הרמזים שהשם יתברך מרמז לכל אדם בכל יום לקרבו אליו יתברך, ותזכרו היטב מה שדברנו בחג השבועות הקדוש העבר, לחפש ולבקש הרבה אחר אמתת עמקות העצות שהם הרוח הקדש של הצדיק האמת, באפן שנזכה לברר המדמה שיתבטל לגבי השכל האמת. ולא יהיה הרוכב טפל להסוס, רק הסוס יהיה טפל ומתבטל לגבי הרוכב.

ועין במדרש (שיר השירים רבה א') על פסוק "לססתי ברכבי פרעה", שמדבר שם הרבה איך השם יתברך נלחם בכמה בחינות עם פרעה, שפרעה יצא עם סוס אדם לבן שחור וכו' והשם יתברך כנגדו, יצא פרעה הרשע עם שריון וכובע כביכול השם יתברך כן וכו', הביא נפט וכו', ואבני בליסטראות וחצים וכו' וכו', והרעים בקולו ולבלב בקולו והקדוש ברוך הוא כביכול כנגדו וכו', עין שם היטב. והמדרש פליאה מאד, אך יוכל להבין ממנו רמזים נפלאים הרבה כל אחד לעצמו. כי פרעה בחינת המדמה כמובא במקום אחר. ועל פי זה יפרש כל אחד לעצמו כל דברי המדרש הנ"ל, כי פרעה בחינת הרע שבמדמה, יוצא ונלחם עם האדם בכל פעם בבחינה אחרת. כי עקר המלחמה של האדם הוא עם המחשבות, כי מחשבות טובות הם בחינת יצר טוב ומחשבות רעות הם יצר הרע. והם הם הרע שבמדמה שיוצא נגד השכל דקדשה בכל פעם ברעיונות רעים ותמהון לבב משנים זה מזה, עד שהוא ממש כל הבחינות הנ"ל המבארים במדרש הנ"ל. כי פעם זה יוצא בסוס אדם ופעם בסוס לבן ושחור ובשריון וכובע ונפט ואבני בליסטראות וחצים וכו', ומרעים בקולו ומלבלב בקולו. והמלחמה חזקה וארכה כל כך, עד שהשם יתברך בעצמו צריך ללחם עמו בכל פעם להביא כנגדו גם כן בחינת סוס אדם וכו', ומלבלב ומרעים בקולו דקדשה בחינת ועליון יתן קולו וכו'. והמשכיל החפץ באמת יוכל להבין איך עובר עליו כל זה.

ועקר העצה הוא כמו שעשו ישראל על הים, שנשאו עיניהם והנה מצרים, בחינת המדמה הנ"ל, נסע אחריהם בשש מאות רכב בחור, שהם המרכבות דסטרא אחרא שהם כל הבחינות סוסים הנ"ל וכו'. וכמו שמובא בדבריו ז"ל (לקוטי מוהר"ן רלג), שמחשבות קדושות הם חיות קדושות שהם בחינת מרכבה דקדשה, ומחשבות רעות הם בחינת חיות טמאות בחינת מרכבה דסטרא אחרא. ושם עקר נצחון המלחמה, אבל כשמנצחים אותם קצת הם חוזרים ומתעוררים ומתגברים בכל פעם בכמה וכמה בחינות בלי שעור ממש כמבאר במדרש הנ"ל. על כן צריכין לצעק הרבה להשם יתברך, כמו ישראל שתפסו אמנות אבותם ויצעקו בני ישראל אל ה' וכו'. כי אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו'. וכמבאר במדרש הנ"ל, שהשם יתברך בעצמו צריך ללחם עם פרעה שהוא בחינת הרע שבמדמה בכל פעם.

ועין שם מה שכתוב במדרש הנ"ל, אחר שכלה פרעה כל אלה התחיל השם יתברך מתגאה עליו, כלום יש לך רוח וכנפים וכרוב וכו'. מהיכן הטיסן הקדוש ברוך הוא מבין גלגלי המרכבה. כי כל אדם צריך להיות מרכבה להשם יתברך. כי צדיקים הם מרכבתו של מקום. ואם אי אפשר לו בעצמו להיות מרכבה, צריך לו על כל פנים לחפש ולבקש את הצדיק האמת ויבטל עצמו אליו, ויהיה מרכבה אליו, ועל ידי זה יהיה גם כן בבחינת מרכבתו של מקום. כי יזכה לברר המדמה עד שיזכה לאמונת חדוש העולם בשלמות, עד שיזכה לשיר של חסד שיתנגן על ע"ב [שבעים ושנים] נימין וכו'. אשרי אזן השומע זאת גם עתה. שמחו בה' שזכינו להנצל מלהיות מתנגד על אור קדוש ונורא ואמת כזה, מכל שכן שאנו זוכין לראות מרחוק אור התנוצצות תורתו הקדושה. ולה' התקוה שנזכה להרגיש ולטעם יותר נעימת תורתו הקדושה, עד שנזכה לתכלית של איש הישראלי שהוא בחינת "שבע שמחות וכו' נעימות בימינך נצח".

דברי אוהבכם באמת לנצח.

**נתן** מברסלב.

אהובי בני רבי שכנא נרו יאיר, תשלח אגרת זה או על כל פנים העתקה ממנו, לטולטשין ליד בני אחיך רבי יצחק נרו יאיר להחיות נפשו ונפש אנשי שלומנו אשר שם. ושלום רב לכלם באהבה רבה, ושלום רב לבנך ידידי נכדי הנחמד מורנו הרב נחמן שיחיה. תהלה לאל היה לו חלק גדול בהתורה של חג השבועות העבר, כאשר אספר לך אם ירצה השם אם תרצה.