# רפד

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1071/284/

בעזרת השם יתברך, יום ד' ראש חדש תמוז תקצ"ט טשעהרין.

רב שלום לאהובי בני חביבי הרבני מורנו הרב **יצחק** שיחיה.

מכתבך קבלתי היום קדם תפלת שחרית ונהניתי מאד מאד החיית את נפשי בני חביבי, כי מאד כלתה עיני למכתבך, כי עדין לא קבלתי שום אגרת מאתך פה, כי בקרעמינטשאק עדין לא הייתי. וכבר שלחתי אגרת באריכות לברסלב ביום ד' שלח העבר, והארכתי שם קצת בדברי אמת המכרחים לך מאד מאד. והזהרתי את בני רבי שכנא שיחיה שיזרז לשלחו אליך להחיות נפשך, ומסתמא כבר הגיע לידך. וקויתי לה' שיהיה לך למשיב נפש. והזהר והזהר בני ידידי להשתדל לקים מה שכתוב שם, כי נצרך לך ביותר להתגבר מאד לתפס המחשבה במתג ורסן, לבל תלך לחוץ חס ושלום. ואפלו אם לפעמים על ידי הסח הדעת היא נוטה מהדרך לחוץ חס ושלום, ומכל שכן וכל שכן כשהיא תועה חלילה לרפש וטיט ולמקומות המטנפים חס ושלום, להמשך לאיזה הרהור חס ושלום, להזהר לתפסה בזריזות ולהטותה אל הדרך הישר לחשב בתורה. כגון איזה סדרא קורין בשבוע זאת, או איזה דבר תורה שלמדת בסמוך, או אפלו למשא ומתן ועסקך. רק לעקרה מהרע שנטתה אליו. כי המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו תמיד. כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות יחד. ואם שנדמה שמתערבת בעל כרחו בתוך המחשבה הטובה, זה מחמת עצם פריחת המחשבה שאי אפשר לשער. אבל על כל פנים זה אמת, שאין שני מחשבות ביחד בשום אפן. וכבר דברנו בזה הרבה בשבועות לפני איזה שנים.

ועתה עזרונו השם יתברך לדבר מזה בענין המרכבה דקדשה, שצריך כל אדם להיות מרכבה לשכינה, כמו שאומרים בהתפלה הנדפס בשערי ציון בשער תקון הנפש. וכנגדה יש מרכבות דסטרא אחרא. והכל תלוי במחשבה כמבאר במכתבי הנ"ל. ואם כי יש בזה מלחמה עצומה וארכה, אל תתבהל מזה, ותעשה את שלך להתגבר בכל פעם בכל דרכי העצות שדברנו מכבר, והם מבארים הרבה בספריו הקדושים. הן לבלי להסתכל לאחריו כלל ולבלי להתפחד כלל. וכמו שכתוב (בסימן ע"ב) ויעמד הערל וכו', ולא יכפת לך וממילא תסתלק. והן לתפסה במתג ורסן וכו', והן לצעק להשם יתברך על זה הרבה, ולתלות עיניו למרום בכל פעם ממש. כמו שעשו ישראל כשנשאו עיניהם וראו שש מאות רכב בחור וכו', שהם בחינת מרכבות דסטרא אחרא של בלבול המדמה, שהוא בחינת זהמת מצרים, שנסעו ורדפו אחריהם שאז ויצעקו מאד אל ה'. ומשה אמר להם אל תיראו וכו'. והבן היטב מה שכתבתי במכתבי הנ"ל לבלי להתפחד מכל התחבולות שעושה המדמה, שיוצא בסוס אדם ולבן ושחור וכו' ומרעים ומלבלב בקולו, אל תירא ואל תפחד מזה, כי השם יתברך יוצא כנגדו בכל זה וכו', ואחר כך מתגאה כנגדו במרכבה דקדשה וכו'. אשרינו שבחמלתו הגדולה ה' אלקים נתן לי לשון למודים, לדעת לבאר כך מדרש כזה לעצה ולעבדא לכל אדם. והכל על ידי מה שזכיתי לשאב ולינק מעט דבש וכו' מצוף אמרי נעם קדשת תורתו הקדושה. והכל רק בכחו הגדול.

מה אמר לך בני חביבי וכל אנשי שלומנו, נוראות נפלאתי וכו', חסדו גבר עלינו ואמת ה' לעולם. ומחמת נחיצת הפאסט [הדאר] אי אפשר להאריך יותר. וכבר ספרתי לכם במכתבי הראשון סדר נסיעתי אז. ותהלה לאל כבר הייתי בשבת פרשת שלח העבר בקהלה קדושה מעדוועדיבקא עם ידידינו הותיק רבי אברהם בער שיחיה, והחייתי נפשם תהלה לאל חי מאד מאד. כלתה נפשם לדברים אמתיים ונוראים ונפלאים שגליתי את אזנם בחסדו הנפלא מעט מהרבה. ואתמול באתי משם. ואני מוכן עתה לנסע לקרעמינטשאג היום או מחר אם ירצה השם, השם יתברך ינחני בדרך אמת, ינחני במעגלי צדק למען שמו. ואיני יודע כמה אתעכב שם, כי רבי אפרים עדין לא בא מברדיטשוב. על כן יכול להיות שאתעכב שם גם בשבת השני שאחריו, אם ירצה השם. ואראה להשיבך גם משם כשאקבל שם מכתבך שכבר שלחת לשם.

יתר מזה אין להאריך. וחיים ושלום וששון ושמחה והתחזקות בתורה ותפלה וכו', ושפע טובה וברכה לך בני ידידי ולכל הנלוים אלינו כנפשם ונפש אביך ואוהבכם באמת לנצח.

**נתן** מברסלב.

נפלאתי שלא הזכרת במכתבך מביאת ר' נחמן מאומאן, ומה שספר לך משבועות. וגם משלום ר' דוד נרו יאיר אם שב לאיתנו בשלמות. ומשלום ידידינו ר' יעקב חתן ר' משה חיים אם כבר יצא מפחדו לשלום. גם תראה להעתיק מכתבי זה ותשלחו לבני שיחיו ולאנשי שלומנו שבברסלב להחיות נפשם בחיים אמתיים בזה ובבא לנצח.