# רצה

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1072/295/

בעזרת השם יתברך, יום ד' יא טבת ת"ר.

ישאו הרים ושלום לכבוד ידידי הרבני המפלג הותיק מורנו הרב **אשר משה** נרו יאיר.

מכתבו הקצר הגיע אלי אתמול בין מנחה למעריב. ומאליך תבין גדל צערי מזה עד הנפש. הומה עלי לבי. מעי מעי אוחילה. צר לי מאד מכם, מכמה צדדים, הן מצד הצער והיסורים בעצמם מה שסבבוהו את ידידינו רבי א"ב מכל צד, השם יתברך ירחם ויושיעו מהרה, וביותר מהתגרות השונאים שחורקים שנם להתנקם חס ושלום, כמו שכתוב (איכה ב, טז) "שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו" רחמנא לצלן, אבל ה' לא יעזבנו בידם בודאי. ועל כלם צערי גדול ביותר מבלבול הדעת והקטנות השכל שנקטן אצלכם על ידי זה, כי חסרון הדעת קשה מהכל. וכמבאר בדבריו הקדושים, שעקר הצער של כל מיני יסורים וחסרונות הוא רק חסרון הדעת. כי אם היה הדעת שלם, והיה יודע שהכל בהשגחתו יתברך לטובה, בודאי לא היה מצטער כלל, אדרבא היה מלא שמחה מכל היסורים וההרפתקאות העוברים עליו. כי כל מה דעבד רחמנא לטב עבד, כי כונתו יתברך בודאי לטובה נפלאה. ובפרט שאנו רואין בעינינו שכל אדם מלא יסורים, כמובא בכל הספרים, וכמו שכתוב במדרש רבה (פרשת מקץ פרק צב, א) על פסוק (בראשית מג, יד) "ואל שדי יתן לכם רחמים", וזה לשונו, אמר רבי אלכסנדרי אין לך אדם בלא יסורים. אשריו לאדם שיסורים באים עליו מן התורה שנאמר (תהלים צד, יב) "ומתורתך תלמדנו". ועין שם היטב מה שכתוב שם מתחלה, ואם בא להקפיד. "ומתורתך תלמדנו". מה כתיב באברהם (בראשית יב, ב) "ואברכך ואגדלה שמך", כיון שיצא קפץ עליו רעבון ולא הקפיד ולא קרא תגר, אף את וכו', עין שם.

וכבר ידעתם שכל המניעות הם רק מניעות המח, כי מי שדעתו ומחו חזק בהאמת לאמתו, בודאי אל יבהלוהו רעיוניו משום הרפתקאות ותלאות העוברים עליו, כי בודאי לא יעלה על דעת איש הישראלי כשבא עליו איזה צרה חס ושלום, אפלו בגוף ובבנים חס ושלום רחמנא לצלן, מכל שכן בממון הקל, שזה מחמת שהניח תפלין או פזר לצדקה וכיוצא בזה. אדרבא איש הכשר אפלו איש פשוט, נותן אל לבו שכל צרתו ויסוריו חס ושלום הוא מחמת שמעט בעבודת ה', שלא הניח התפלין בכונה הראויה והסיח דעתו מהם כמה פעמים, ולא נתן צדקה בלב שלם כראוי וכדבעי למעבד לא עבד וכו'.

ועתה תבינו היטב מזה לעניננו, כי בודאי מי שנוטה לדעת החולקים על אור קדוש ונורא ונשגב כזה, שהוא אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר גלה חדושי תורה כאלה בעולם אשר לא נשמעו מעולם המחיין את כל הנפשות מגדול ועד קטן וכו' וכו', בודאי לדעתם הכוזבת אפלו אם היו נותנין הון רב לנסע לאומאן אין לנסע, מכל שכן לסבל יסורים ולשבר מניעות. אבל מאחר שבחסדי ה' פקח עינינו, והודיענו קצת אמתת גדלת קדשתו וכו' וכו', בודאי בשביל תנועה אחת להתקרב אלינו, מכל שכן ללמד ספריו הקדושים ולקים איזה דבור אמתי מדבריו, להכריח עצמו לתפלה על פי עצותיו הקדושים, ולומר תהלים בכונה וכו', ומכל שכן לנסע על ציון קברו הקדוש אשר הבטיחנו בהבטחה גדולה שיעשה לנו טובה לנצח, דעת לנבון נקל שבשביל נקדה אחת מכל הנ"ל, כדאי וכדאי לסבל הכל ולשבר כל מיני מניעות שבעולם. על כל פנים שלא לטעות חס ושלום בטעות ושטות של המתנגדים וחולקים, כאלו בשביל זה שעשה טובה נצחית כזאת לנשמתו, שנסע לאומאן על ראש השנה באה עליו התלאה הזאת חס ושלום. אדרבא מחיב להסתכל על האמת לאמתו ולהפך הדבר לטובה, שכל התלאות הם בשביל שמתרשל בענין ההתקרבות אל האמת. ובפרט שאנו רואין שגם על כל החולקים והמתנגדים עוברים כוס התרעלה כוס הצרות והתלאות בלי שעור. השם יתברך ירחם על כל ישראל, ובפרט בעתים הללו אשר צרות רבות סבבונו בכלליות ובפרטיות מכל צד, ואין רגע בלא פגע וכמו שהאריך בזה בשל"ה, עין שם. ואין חיותנו וקיומנו בכל יום ובכל שעה, כי אם בדרך נסים נפלאים ונוראים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא סט:) 'הן הן גבורותיו' וכו', וכל חיותינו הוא רק על ידי נקדת הצדיק האמת, בבחינת 'אלמלא מלחא לא הוי עלמא יכול למסבל מרירותא', כמו שכתוב במאמר צוית צדק.

ובכחו הגדול בטחתי שבודאי לא יעזב את רבי א"ב שיחיה הנ"ל, כאשר לא עזב אותי ואת כלנו בכל התלאות שעברו עלינו. ובפרט עלי אשר לא יאמן כי יספר שיהיה אפשר לסבל כל אשר עבר עלי. ואף על פי כן כשאני מחשב עמי, אני רואה האמת שכל בני גילי אשר היו להם כתף סוררת להתקרב ולטעם מאורו הקדוש, כלם עברו חייהם בצרות ומרירות הרבה יותר ממני ורבם מתו. ואשר המה חיים עודנה מלאים צרות מצרות שונות רחמנא, לצלן ואין להם במה להחיות את עצמן. אך העקר הוא הנסיון לפי שעה, לבלי לשמע לדבריהם הרעים של החולקים על האמת, ולבלי להטות דעתו חס ושלום לשום סברה של שקר ההפוכה מן האמת, רק להסתכל בכל עת אל האמת לאמתו ולקים "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך".

והנה להאריך בדברים בענין זה יש בלבי תהלה לאל הרבה לדבר, הנה בטני מלא מלים. דברים אמתיים וזכים ובהירים בעזרת השם יתברך, אך לא יספיקו המון יריעות לבארם. וכבר ידעתם קצת על ידי ספריו הקדושים ועל ידי מה שחדשנו בהם בחסדי נפלאותיו יתברך. ועתה ידידי וחביבי חזק ואמץ עצמך, וחזק הרבה את ידידינו רבי א"ב הנ"ל. ותקרא את האגרת הזאת היטב, ותבינו דברים הרבה מתוך דברים אלה. ובטחתי בחסדי ה' שבודאי לא יעזב אותו, לא שבק ולא שביק, רק חזק ואמץ. וחטף ואכל, חטף ואכל נהמא דאוריתא בכל יום ויום בכל הטרדות וההרפתקאות העוברים עליך, כי היא חייך לנצח, וזה היום שאתה עומד לא יהיה לך עוד לנצח.

ומאד מאד גדול צערי יותר מהכל מה שכתבת שרבי א"ב נרו יאיר מתרשל בלמודו. אהה ה' על זה ידוו כל הדווים, כי כמה וכמה אנו מדברים וצועקים על זה שאין מנוס מכל היסורים וההרפתקאות כי אם להשם יתברך ולהתורה ולהתפלה ותחנה ובקשה וכו', ואיך נהפכת לי ידיד נפשי. כבר הזהירונו רבותינו ז"ל (אבות ב) 'אל תאמר לכשאפנה אשנה'. כלך מדרך זה חביבי וידידי, כי אני בטוח בהשם יתברך שבודאי יתקן לך השם יתברך בכל עניני הדחקות והתלאות שלך, וירחיב ידך ותמכר סחורתך בטוב בעזרת השם יתברך והכל יתהפך לטובה. אבל הימים שאבדת בלא תורה שיכלת לחטף מתוך היסורים דיקא, זה אבדה שאינה חוזרת. ובפרט מה תעשה בימים הבאים, כי אפלו אם תבלה ימיך בעשירות, אי אפשר שלא יעבר על האדם בלבולים וטרדות רבות והרפתקאות בלי שעור, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, וכמבאר בפסוקים רבים כי אדם לעמל יולד וכו'. ומי שמבטל מחמת זה מדברי תורה ותפלה הוא אובד את ימיו לגמרי חס ושלום. כי אדרבא כל מה שעובר על האדם, הכל לקרא אותו לקרבו אל התורה. כי העקר שעשועיו יתברך הוא כשלומדין תורה בצר לאדם מתוך בלבולים ודחקות. כי זה עקר מעלת האדם על המלאכים שיש לו מניעות ובלבולים כאלה, והוא מקרב עצמו להשם יתברך ולהתורה מתוך יסורים ומניעות והשתטחות והתפשטות הסטרא אחרא כזה שהם משתטחים בכל פעם כמו נהרות ותהומות ממש, כמו שכתוב (תהלים מב) "תהום אל תהום קורא". הט אזניך היטב ושמע דברי הנאמרים באמת, ולקים בכל עת "ה' עזי ומעזי ומנוסי". וכמו שכתוב (שם נט) "ומנוס ביום צר לי". ותחטף בכל יום כל מה שתוכל תורה ותפלה, ולקים קבעת עתים לתורה, כמו שפרש אדוננו מורנו ורבנו ז"ל לגזל עתים לתורה מתוך כל הטרדות שבעולם. כי אין יום שלא יוכל לחטף ממנו טוב מעט או הרבה, כי לית יום דלית בה טוב. ובטח בה' כי לא יעזב אותך ויהפך הכל לטובה. ותראה לבוא לפה בזריזות. דברי אוהבכם באמת, ולא יחדתי הדבור לרבי א"ב בעצמו מחמת שלא כתב מכתבו אלי, ומאליו יבין שכל הדברים נאמרו אליו ביחוד וגם לכלכם ולכלנו. כי הכל צריכים לידע ולחזר בכל יום כל הנ"ל. ויותר מהמה בני הזהר לקים דבריו הקדושים ז"ל. ותפרס בשלום כל אנשי שלומנו באהבה רבה, ובפרט בשלום ידידי וחביבי מורנו הרב רבי ישראל, נרו יאיר וכל בני ביתו.

הלא כה דברי המצפה לישועה ומעתיר בעדכם ומצפה לראותם בשמחה.

**נתן** מברסלב.

אהובי ר' ישראל נרו יאיר נפלאתי על בנך ידידי ר' אייזיק שיחיה שאין לי ידיעה ממנו ולא ראיתיו עד הנה. ולא שלח לי מעות כאשר הבטיחני והשעה דחוקה לי מאד אשר אי אפשר לבאר. על כן תראה לזרזו שישלח לי מעות מיד בלי עכוב, ואם ישבר המניעות ויבא בעצמו מה טוב. על כל פנים ישלח מעות כנ"ל, ואל יעכב עוד. וה' יצליח כלכם בכל מיני הצלחות בגוף ונפש וממון.

**נתן** הנ"ל.