# רצו

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1072/296-2/

ברוך השם, יום ה' ויחי ת"ר.

אהובי בני חביבי.

מכתבך קבלתי עתה, ונכספתי לכתב לך באריכות, אך אין דעתי צלולה. וההכרח להודיעך צערי. כי בני דוד צבי שיחיה חזר ונחלש אתמול קדם אור הבקר של יום ד', וצעק בקול מר על כאבו, ומוטל על ערש דוי מאתמול עד עתה, אשר כזאת לא עבר עליו. וביום אתמול היה כאבו כבד מאד, ובלילה הוקל עליו מעט מעט לאיזה שעות, וכן היום, אבל עדין מנח על ערש דוי. והרחמנות שעליו אין לשער. ואני בלתי אל ה' עיני תלויות וכפי פרושות אל רחמיו וחסדיו המרבים, מאוצר מתנת חנם יחננו, בזכות וכחו הגדול של האשל הגדול שאנו נשענים עליו, וישלח לו מהרה רפואה שלמה מן השמים רפואת הנפש ורפואת הגוף, ולה' הישועה. ואף על פי כן צריכין לחזק עצמו להאמין שהכל לטובה. וברוך השם אני חזק בזה, אך רחמיו יתברך מרבים מאד, ואני מבקש ומתחנן "אל שדי יתן לכם רחמים" בפשיטות שישוב לאיתנו בשלמות מהרה. ואתה תזהיר את כל אנשי שלומנו, שיתפללו ויעתירו הרבה להשם יתברך עבורו, הרבו עליו רחמים בפרט כי צערנו נוגע לכלם, והשם יתברך ירחם. ומוסר כתב זה נחוץ ואי אפשר להאריך. ואף על פי כן בני אל תהיה נמשך אחר הצער חס ושלום הרבה, רק תבקש רחמים ונבטח בה', כי בודאי ירפאהו מהרה ולא יעיר כל חמתו חס ושלום. כי חסדי ה' אינם תמים ורחמיו לא כלים. ואם ירצה השם אודיעך ישועתו בעזרת השם יתברך.

**נתן** מברסלב.