# דש

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1072/304/

בעזרת השם יתברך, יום ג' תזריע אומאן ת"ר.

רב שלום לאהובי בני חביבי הותיק מורנו הרב **יצחק** שיחיה.

בתחלת הלילה השיכה ליום זה באתי לפה אומאן בשלום תהלה לאל. ואת כל התלאה אשר מצאתני בדרך מחמת קלקול הדרך, אי אפשר לבאר. ואספר לכם קצת בבואי לשלום לביתי בעזרת השם יתברך. והכרחתי לשבות פרשת פרה העבר בקהלת קניבלאד מה שלא עלה על דעתי, ושלמתי בעד שבת קדש. והכרחתי לשמע פרשת פרה בבית הכנסת, כי יראתי לילך לבית המדרש, וכן יעצוני הכל.

ותזכרו היטב היטב בכל יום ויום מה שנעשה עמנו בזה העולם, שבאנו לזה העולם בזה הזמן במאה הששית של אלף הששי, ועתה יתחיל בקרוב אם ירצה השם המאה השביעית. ובזאת המאה היה חדוש שבחדושים כזה וכזה וכו'. ואנחנו הנקראים על שמו ז"ל נבזים ודוויים בין ישראל עם קדוש בעצמן כל כך כל כך. זכרו זאת והתאוששו, והתחזקו והיו לאנשי חיל כי לא דבר ריק הוא, כי על ידי כל זה אנו מחיבים להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך שהצילנו מטעות ומבוכה כזאת וכו'. ואי אפשר להאריך על פני השדה. ותהלה לאל אף על פי כן היה לנו שבת יפה, ועבר השבת בשלום ושלוה תהלה לאל.

וביום א' היה לי עכוב מחמת הנהר שאצל טאלנא, ועזרנו השם יתברך שנפלו המים, ותהלה לאל עברתי הנהר בשלום. והיום תחלת הלילה באתי לשלום בחסדו הגדול יתברך. ומה אשיב לה' כל תגמולוהי עלינו. ותהלה לאל מצאתי מכתביך שלשה, ונהניתי מאד. בפרט מה שהודעתני מקבלת האגרת מקרומינטשאג, ושהחיה נפשכם. והאמת בודאי ראוי להחיות נפשכם מאד, כי נכתב בישועת ה' ועזרתו ובדמעות. וגם עתה לבי מלא דמעות ושמחה בלי שעור, מכל אשר עובר עלי ועל כלכם על כל אחד ואחד בפרטיות. ידעתי מרחוק מכאובי נפשו של כל אחד ואחד.

מה אדבר, אם אספר לכם מה ששומעין ורואין כשעוברין ונוסעין בעולם יקצרו המון יריעות. כי הכל חפצים ליראה את שמך, ובפנימיות לבבם הכל צועקין במר נפש מאד מאד על גדל התרחקותם מהתכלית הנצחי, אך הם "כצפרים האחוזות בפח" וכו'. והשטף מים רבים של כל התאוות והמדות, בפרט טרדת הממון והפרנסה וכו' הולך ומתגבר בכל עת. ויותר מכלם הצרה הגדולה מהכל, הוא מה שרבם נפלו בדעתם מאד ביאוש גמור שאי אפשר לו עוד לחשב על התכלית כראוי, ואי אפשר להגביהו מכמה טעמים. והעקר מחמת המחלקת הגדולה אשר עלינו וכו', שאינם יכולים מחמת זה לקבל ולינק צוף דבש אמרי נעם של אמרות טהורות וכו' שמחיה ומשיב כל הנפשות הנפולות. כמו שכתוב בהתורה תקעו אמונה (סימן ה' לקוטי תנינא).

ועתה תזכרו היטב היטב חסדי ה' ונפלאותיו אשר עשה עמנו, כי עדין אינכם יודעים עד היכן צריכין להתחזק וכמו שצעק אדוננו מורנו ורבנו ז"ל בקול עמק וחזק "גיוואלד זייט אייך ניט מייאש, קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין" [אל תתיאשו, אין שום יאוש בעולם כלל]. והעקר להתחזק בשמחה על פי כל הדרכים ששמעתם, וה' יהיה בעזרכם, נגילה ונשמחה בישועתו.

האגרת הזה לא תעתיק רק לאנשי שלומנו הנאמנים, תראהו בביתך ותגנז אותו למשמרת, למען ידעו לדורות מה שעבר על האנשים שזכו לקבל אורות נשגבים חדושי תורה כאלה המחיין ומשיבין כל הנפשות לנצח. ותפרס בשלום כל אנשי שלומנו. ותהלה לקל היה לנו פורים של שמחה בטשעהרין. ודברתי תהלה לאל הרבה מאמונה הקדושה, עד שרבם ככלם זלגו עיניהם דמעות הרבה בתוך השמחה והשתיה הקדושה של פורים. און טאקי פארט אשרינו.

דברי אביכם ומורכם המצפה לישועה.

**נתן** מברסלב.