# שיז

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1072/317/

ברוך השם, יום ה' קדם תפלת שחרית ואתחנן שנת ת"ר ראדיוויל.

שלום שלום לרחוק ולקרוב. לכבוד כל אנשי שלומנו היקרים מפז ופנינים יראים ושלמים האוחזים ודבקים בעץ החיים, אשריהם אשרי חלקם, נדיבי עם ה' אשר בקהלת טשעהרין ומעדוועדיבקא וקראקא וקרומינטשאג וסביבותיהם, יצו ה' את הברכה אתם ויצליחו בכל אשר יפנו. ויזכו מעתה להתקרב להשם יתברך ולתורתו באמת על פי כל הדרכים והעצות העמקות הנפלאות והנוראות, אשר שאבנו ממעיני הישועה. עד אשר יפקחו עיניהם ויזכו לראות נעימת חלקם, לטעם צוף דבש אמרי נעם מתיקת קדשת תורתו הקדושה, ולילך בארחותיו כל ימי חייהם לעולם, עדי יזכו לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו בזה ובבא לנצח, אמן כן יהי רצון.

עד הנה עזרונו רחמיו שזכיתי לשוב לפה אתמול ולעבר הגרעניץ [הגבול] בשלום. ואני מכין עצמי מעתה לנסע על שבת קדש הבא עלינו לטובה, שבת נחמו, לקהלת קרעמיניץ. ומשם נסעה ונלכה בישועתו יתברך לברדיטשוב וכו', עד אשר אבוא מהרה בחסדו יתברך למקום מנוחתנו ותקותנו לקהלת אומאן למקום ציון הקדוש. וימים הנוראים הקדושים ממשמשים לבוא, מי יתן שנתחיל עתה על כל פנים לילך בדרכיו באמת ובתמים. והנה אהובי אחי ורעי, אוהבים דבקים מאח, אוהבים ורעים בעלמא דין ובעלמא דאתי לנצח, אם אמרתי אספרה לכם אפס קצה מעצם נפלאות חסדי ופלאי פלאותיו שהשם יתברך עושה עמנו, ובפרט עמי העני והאביון בכל יום ויום, ובפרט בנסיעה הזאת יקצרו המון יריעות. ואם כי מכבר ידעתי והאמנתי ודברתי הרבה בזה, שאורו הקדוש לא יכבה חס ושלום בשום אפן, ומים רבים לא יוכלו לכבות אור אמת קדוש ונורא ונשגב מאד מאד כזה, ונהרות לא ישטפוהו. עם כל זה עתה בעיני ראיתי קצת והיותר אני מאמין בעזרת השם יתברך, על כן לא אוכל להתאפק מלספר לכם מעט דמעט, כדי להיות מודה על העבר ולצעק לעתיד לבוא. כי עדין אנו צריכין ישועות רבות וחסדים גדולים ונפלאים כל אחד ואחד בכלליות ובפרטיות. כי עדין הצד השני הנקרא בלשון קבלה סטרא אחרא, אורב וחותר בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד ועושה את שלו בכל מה שאפשר לו לארב ולחתר ולתפס ברשתו חס ושלום חס ושלום, עד אשר בכל פעם נדמה שאי אפשר לשבר הסתרות ומניעות ובלבולים ותאוות וסכסוכים ועכובים וטרדות וכו' וכו' כאלה. וכמו שפרש על פשטוהו ולא עיל לתרעא וכו' וכו', ובמקומות אחרים. מי יתן שיזכה כל אחד לקים העצות הנאמרים שם (בסימן כ"ה בהתורה אחוי לן מנא וכו'). דהינו להרבות בצדקה לעניים הגונים הדבקים וכו', ולהתפאר ולשמח במה שזכה להתקרב למקום שנתקרב, שעל ידי כל זה נתגלין הגונין עלאין, שהם גדלת הבורא יתברך וכו' וכו'.

והנה תהלה לאל הייתי בבראד ובלעמבערג. ובענין עסקנו אי אפשר עתה לעסק בזה בשום אפן, וכמעט הייתי מיאש עצמי מזה. אך "חסדי ה' כי לא תמנו" וכו', ונמצא עצה על ידי איש אחד נכבד שרוצה לעסק בזה, ולה' הישועה שיגמר בכי טוב. יראו עיניהם וישמח לבם בעזרת השם יתברך. ולעת עתה תהלה לאל עסקנו שם הרבה ודברתי הרבה, מנעימות נפלאות תורתו וגדלתו ונשגבות מעלתו, והוטב בעיניהם מאד מאד. ורב החסידים דשם קבלוני בכבוד גדול, רק מעות לא הוצאתי משם אפלו מחצה ההוצאות דשם, ומעט דמעט שקבלתי, היה מהקרובים שלי שהם גבירים גדולים. אבל קרבותם רחוקים, ומתנתם היתה מעוטה מאד מאד. אך טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, כי תהלה לאל החייתי אותם הרבה. ואתמול לוו אותי מבראד חסידים הרבה וגדולי החשובים שבהם עד חוץ לעיר. והרבה מהם לוו אותי ונסעו עמי עד הגרעניץ, ובדרך משכו והוציאו ממני דבורים ותורות הרבה מתורתו הקדושה. וספרתי להם מהתורה (סימן כ"ט) מענין שבח הצדיקים שעל ידי זה הדבור נשמע ונתקבל וכו' ומהתורה (תנינא ס"א) "אני היום ילדתיך". וספרתי להם בדרך שיחה איך זכיתי לשמע התגלות הנורא והנפלא הזה, וקצת ממה שעבר אז, ונבהלו ונרעדו מאד. אחר כך בעצם תשוקתם פתחתי פי בחסדו וישועתו יתברך, וספרתי להם איך נאמרה התורה הקדושה (סימן נ"ב) "הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי" וכו', ואמרתי לפניהם כל התורה הנוראה הזאת. והודעתי להם האמת שרבנו ז"ל הזהיר מאד לבני הנעורים לפרש שיחתם לפניו יתברך בכל יום ויום, ובפרט בלילה ובדרך יחידי, עד שיכולים לזכות על ידי זה להכלל בחיוב המציאות, ולהעלות כל העולם התלוי בו להכלל בו יתברך שהוא מחיב המציאות וכו'.

וכמה בני הנעורים הלכו בצד העגלה ואחריה, כי הלכו ברגליהם משם עד הגרעניץ שהוא קרוב לפרסה. וכלם עמדו מרעיד ומשתומם תסמר שערות בשרם כמעט שיצאה נפשם. ואחד מהם היה דין דקהלת בראד, מפלג גדול בתורה שיודע לומר פשטים נפלאים גדולים בגמרא פרוש תוספות, וגם השאר היו לומדים וחשובים, כלם נבהלו משמע לא ידעו מה לעשות. וגם אני בעצמי ורבי נחמן הזכרתי עצמי מחדש היכן אנחנו בעולם שזכינו לשמע כזאת, ועדין מתורתו אנו רחוקים. ואני צועק בלבי עתה על הימים שעברו כמה שנים, שלא זכיתי לקים זאת מרבוי המניעות, אבל אני משמח עצמי על המעט דמעט שזכיתי לפעמים לקים מעט מזה. וגם מה שזכינו לפרש שיחתנו ביום וכו' הוא גם כן יקר מאד מאד, כי לאו כל אדם זוכה לקים כל הנ"ל בשלמות. ואשרי הזוכה להתבודדות אפלו ביום, אבל אשרי ואשרי הזוכה לקים בפשיטות הנעור בלילה וכו' וכו', עד שיזכה להכלל וכו' וכו', יהי חלקנו עמהם לעולם. ועל כן זרזתי עצמי לכתב לכם מיד קדם תפלת שחרית, כי זה האגרת הוא אצלי תלמוד תורה דרבים, כי אולי אולי יזכה אחד על ידי זה להתעורר לקים כל הנ"ל, או מקצת מזה על כל פנים. ובפרט קדם ראש השנה הקדוש והנורא הבא עלינו לטובה. גם בבראד דברתי עמהם כמה תורות ושיחות קדושות ונוראות מאד, ומסרתי להם ספר ספורי מעשיות והתפלות. ואף שקצתם ראו אותם מכבר, אבל כבר עברו ימים ושנים שלא ראו אותם. והרב לא ראו אותם מעולם. וגם הספר לקוטי מוהר"ן שנדפס שם זה כמה שנים, היה מנח בקרן זוית, ועכשיו התחילו להוציא אותו. ושאלו אותי כמה דברים ופרשתי להם יפה בעזרת השם יתברך. וגם פרשתי להם הראשי פרקים מהנדפסים בלקוטי תנינא (סימן ע"ט) המתחילים הקול קול יעקב. כי שם לא נדפס הפרוש. ובליל שבת חזון העבר, לא יכלתי להתאפק עד שנשא לבי את רגלי ורקדתי בשמחה בעזרת השם יתברך. ולדעתי מעולם לא רקדתי בשבת זה, תהלה לאל הכל היה על נכון.

ולה' הישועה והתקוה שגם עסקינו נתחיל ונגמר ונתחיל ונגמר כמה פעמים, וה' יגמר בעדנו תמיד, רק צריכין לזה הוצאות רבות. וקויתי בחסדי ה' ובטוב לבבכם כיוצא בכם, שבודאי תתנו כראוי הן על העסק הן להחזיק אותי. ועל השם יתברך בטחוני שיכלכל ויפרנס אותי ויספיק לי כל צרכי. האלקים הרועה אותי מעודי אל יעזבני לנצח. אך עקר הישועה צריכין בענין הרחמנות הגדול מכל מיני רחמנות, להכניס ולקשר הדעת בלב כל אחד ואחד, עד שיצא כל אחד מהעוונות והשטותים וכו' שנדבקו בו. השם יתברך יצילנו מעתה, כי עדין האורב יושב בחדר ובחדרי חדרים וגם באתגליא אצל כל אחד ואחד. וכן הוא בבראד ובלבוב ובכל המדינות שבעולם הזה עולם השפל עולם העשיה, עולם שכל יצורי קדם צריכין לעבר בו ולסבל מה שיסבל, ולהתנסות ולהצטרף בזה העולם המעשה והנסיון דוקא. אשר בכל יום ואפלו בכל רגע אורבים עליו כמו שאורבים. ואי אפשר להנצל מזה כי אם על ידי התורה הקדושה ועל ידי התפלה והעקר על ידי התבודדות ושיחה הנ"ל. וזמן התפלה הגיע והיריעה קצרה, וההכרח להפסיק לקריאת שמע ולתפלה.

דברי אוהבכם באמת לנצח המצפה לישועה בכל עת.

**נתן** מברסלב.

ושלום לידיד נפשי הותיק פרי קדש וכו' מורנו הרב **אברהם בער** נרו יאיר, ולחברו ידידי הרבני וכו' מורנו הרב **אבילי** נרו יאיר ויוצאי חלציו שיחיו.

קבלתי אגרת מבני שיחיה, שכבר קבל הסך שהלוה בשבילך. ישלם ה' פעליכם וכו'. ובודאי תשתדלו לטובתי בכל מה דאפשר. וגם שלח לי מכתבכם. ואם ירצה השם, בימים הבאים לשלום אכתב לכם עוד בעזרת השם יתברך. ולעת עתה מאליך תבין לזרז את אנשי שלומנו שיעמדו בעזרתי, באפן שנוכל לגמר חפצי שמים לזכות הרבים לנצח.

**נתן **הנ"ל.

ושלום לזוגתי הצנועה מרת דושיל תחיה ולבני נחמן שיחיה ולבני יוסף יונה שיחיה. ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה לכל אחד ואחד. ותראו להשגיח על ביתי לעזר להם בכל מה דאפשר כדי שלא אהיה בעל חוב חס ושלום. ובפרט שאני צריך לעסק במלאכת שמים בזכות הרבים. על כן עליכם לראות שלא יהיה לי מניעות לזה חס ושלום על ידי הפרנסה, ואתם עשו את שלכם, הן לתן נדבת לבבכם הטוב כראוי, הן להשתדל לקבל מאוהבינו, כל מה שתוכלו לעשות תעשו בכל כחכם. והשם יתברך הטוב יגמר בעדכם לטובה. וחזקו ואמצו לחטף בכל יום תורה ותפלה וצדקה וגמילות חסדים, ובפרט לתלות עיניכם למרום ולפרש שיחתו בכל יום מחדש כי. [חסר] וכעת אי אפשר להאריך וכבר שמעתם בזה הרבה. אך למען השם שתקימו כראוי למען ייטיב לכם לנצח.

דברי מורכם ואוהבכם באמת המצפה לשמח בכם בזה ובבא לנצח.

**נתן **הנ"ל.