# שלד

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1073/334/

ברוך השם, יום ב' שמות תר"א טעפליק.

בני חביבי.

מכתבך קבלתי בשעה זאת קדם תפלת שחרית. ואני טרוד להתפלל ולילך למקוה, כי כבר הגיע זמן התפלה, ובתוך כך בא הציר לפה עם מכתבך עם הדף, אשר לזה כלתה עיני לזכות לראותו. וגדל שמחתי ונחת רוח שעשית לי מה שזרזת עצמך להודיעני, תבין מעצמך. אך אי אפשר להאריך עתה, כי אני טרוד להתפלל. והנה הפסקתי במכתבי והתפללתי שחרית, ועדין לא הנחתי תפלין דרבנו תם. לעת עתה איני יכול להאריך כלל, אם ירצה השם מאומאן אכתב בבאור יותר. ובפרט אם יזמין השם יתברך עוד הפעם שיהיה שליח מיחד לשם, ולעת עתה אכתב בקצור ללבוב. ומה שכתבת לכתב לר' חיים איך להתנהג במכתביו, אין דעתי מישבת בזה עתה איך לכתב לו עתה. מבטחני בה' שבודאי לא יארע תקלה על ידו, ובפרט שגם רבי יעקב הירץ הוא אוהבנו. וכעת תשיש ותגיל בגדל חלקך בזכות הרבים לנצח כזה. לכו חזו מפעלות ה', גדולים מעשי ה' עד אין חקר ואין מספר, מי ימלל גבורות ה' וכו'.

דברי אביך הנחוץ מאד, כותב בחפזון ובשמחה רבה, ומצפה לישועות רבות כאלה וכאלה, עד אשר ימינו יעביר החשך מעיניהם, ואז עיני כל יראו נפלאות וכו'.

**נתן** מברסלב.

ושלום רב לכל אנשי שלומנו באהבה רבה, למען השם יזהיר מאד את כל מי שיודיעו עסק ישועה הזאת שיצפין הדבר ויגנוז מאד לבל יודע לזרים חס ושלום. יהיו לכם לבדכם וכו'. וידעתי כי מאליך תזהר ותזהיר על זה מאד. וה' הטוב ישמרנו בחסדו ויגמר הכל לטובה, און טאקי פארט האפ [ובאמת בכל זאת רק שמחה].