# שמו

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1073/346-2/

ברוך השם, יום ו' ערב שבת קדש פרשת קדושים תר"א.

אהובי בני חביבי.

קבלתי מכתבך על ידי השליח היום. וכבר כתבתי לך אתמול על ידי הבעל עגלה שלי שבאתי תודה לאל לפה אתמול בשלום, וכעת אין לחדש כלל. גם אין פנאי מחמת כבוד שבת קדש ונחיצת מוסר כתב זה. ותדע שכתבתי לך אתמול שבדעתי להתעכב פה אומאן עד יום ה' פרשת אמור הבא עלינו לטובה. על כן אם תבין שיוכל להגיע לי מכתבך קודם יום הנ"ל תשלח לי, ואם לא אין להטריח בחנם. אפשר אתעכב עד יום א' ל"ג בעמר הנ"ל, אך רצוני יותר לסע על שבת הנ"ל אם ירצה השם לטעפליק ומשם לביתי. השם יתברך יוליכני לשלום בדרך הישר והאמת. ונזכה על כל פנים מעתה לצאת מזהמת מצרים, הכולל כל הגליות שעקרם גלות הנפש, שנזכה כל אחד לטהר עצמנו ממחשבות רעות ורעיונים זרים ומבלבלים, ולקשר מחשבותינו בכל עת אל התורה ואל השם יתברך בכל כחנו. כי אף על פי כן איך שנתעה כל אחד במחשבתו בתמהון לבב וכו', אף על פי כן עדין עדין המחשבה בידו בכל עת ורגע. והכל תלוי בקדשת המחשבה. כי כלא במחשבה אתברירו, וזה נאמר על כל אחד מישראל. ויש בזה הרבה הרבה לדבר עמך, אך אין הזמן והיריעה מספקת. והעקר שיהיה כל דברינו אליך לטובה, ולא להפך חס ושלום להרבות המרה שחורה חס ושלום על ידי זה, רק אדרבא להתחזק בשמחה בכל עז. כי כבר ידוע לנו מה שאמר הוא ז"ל (תנינא מ"ח), שעצבות מזיק מאד חס ושלום לענין בלבול המחשבות רעות חס ושלום, וצריכין להפך היגון ואנחה לששון ושמחה.

דברי אביך המצפה לישועה.

**נתן** מברסלב.