# תכב

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1075/422/

ברוך השם, יום ג' אחרי י"א ניסן תר"ג ברסלב.

רב שלום לאהובי בני חביבי שיחיה.

מכתביך קבלתי כלם בשבוע העבר ובשבוע זאת. וגם הטייע והציקור [סוכר] וכו', והכ' רובל חדש והטיכל. ותהלה לאל כבר נשלח לליפוויץ. והנה עד הנה עזרונו רחמיו שנתקים דבורי שלא להיות חיב לך עד הפסח כי אם בערך שלשים רובל חדש. וזה היה בנס ובהשגחות נפלאות, כי כמה פעמים עלה בדעתי שאהיה מוכרח לכתוב לך שתשלח לי איזה סך. ברוך השם אשר לא עזב חסדו מאתנו. כי בימים האלה היה לי הוצאות רבות בביתי, וה' עזרני בנפלאותיו העצומים. אך לשלוח לו גם על השלשים רובל חדש סך יוד רובל חדש, נפלאתי איך עלה על דעתך. בפרט שאלו היוד רובל חדש שרציתי לשלוח הם של אחרים שרצו לתן רק על הלקוטי עצות. ומאחר שכפי מכתב ר' נחמן אינו עוסק בו איך אוכל לקבל מהם. וברוך השם שהגיע לך מכתב שלא עכבו הב' חצאי פרוייאלין שנשלחו לזולתו. וגם נתנו לר' נחמן ב' חצאין לכיסו. וגם הסך יוד רובל חדש כבר קבלת ויותר על ידי החמשים רוביל שקבלת מטשעהרין. טוב להודות לה' אשר עד הנה עזרונו רחמיו יתברך ואתה מדקדק עמי יותר מדאי בענין ההלואה. אך קויתי לה' שלא אצטרך עוד להלוות אצלך ולה' הישועה. כתבתי לך כל זה אולי תתחיל מעתה לבלי להיות בעל מחשבה כל כך בשום עסק. האמת שצריכין לזהר לבלי לחטף ממון אחרים מזה לזה ולבלי להיות בעל חוב ושלא לכנס בעסקים גדולים יותר מכחו. ותהלה לאל אתה נזהר מזה. אף על פי כן לחשב מחשבות יתרות בפרט בעסק של שלשים או ארבעים רובל חדש. בפרט על עסק גדול כזה. אין ראוי לחשב מחשבות יתרות כל כך, אך בקשתי ממך שלא יהיה לך שום מרה שחורה ודאגה מזה בעצמו שאני כותב לך. כי אין בלבי עליך כלל.

ומעתה בני הזהר לשמח נפשך במה שכתבת בעצמך במכתבך במה שאתה יודע שמאיר אור כזה בעולם והוא נעלם ונסתר כל כך מכלם. ולנו מתנוצץ בחסדו. ועל כל פנים אין אנו מתנגדים עליו חס ושלום. כי לא דבר ריק הוא החסד הנפלא שעשה השם יתברך עמנו ואשר הוא עושה עמנו בזה בכל יום ויום. וכבר גלה לנו שההכרח לסבל מרירות בשביל השלום האמתי כמו שפרש על פסוק "הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי" וכו'. ועקר השלום האמתי שהוא רפואת הגוף ורפואת הנפש לנצח הוא כשאין חולקים על נקדת האמת, אור הצדיק האמת שאנו חוסים בו לנצח, כי חוץ מזה אין שום שלום בעולם. ויש בזה הרבה לדבר אשר תקצר היריעה. ועל כן ההכרח לסבל מרירות בשביל שלום זה. ואם המרירות נוגע עד הנפש וכו' אבל שלום ורפואה וישועות נפלאות וכל הברכות וכו' הנמשכין על ידי איש שלם כזה מתקן הכל.

וכל זה הוא בחינת מרור שצריכין לאכלו עם הפסח ומצה שהם מחין גבהים ורמים מאד שכלם בחינת שלום, שעושים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ובכל העולמות, ומקשרין דרי מעלה עם דרי מטה ומודיעין ומפרסמין אלקותו יתברך בכל העולמות. והעקר על ידי דרי מטה שהם אנחנו השפלים והירודים מאד מאד שבזה העולם, בפרט באחרית הימים האלה בגלות המר והארך הזה. ועל ידנו דיקא על ידי שאנו אוכלין זכר למקדש המרור והמצה וכו', ומסדרים הסדר וכו', על ידי זה דיקא נתגלה אלקותו יתברך בכל העולמות. אבל צריכין לצרף לזה מרור זכר ל"וימררו את חייהם". כי אי אפשר לקבל השלום כי אם על ידי מרירות וכו' וכנ"ל.

והנה עתה הם הימים הקדושים שנאמר עליהם (שיר ב, ה) "קול דודי הנה זה בא, מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות". הרים וגבעות הם בחינת מניעות ועכובים וסכסוכים שמעכבים את הדרך מלהתקרב להשם יתברך. כי היצר הרע נדמה להר, ובפרט מי שכבר נכשל כמו שנכשל. השם יתברך ישמר מעתה. והקדוש ברוך הוא מדלג על כלם. כי "דומה דודי לצבי" וכו'. הנה זה עומד אחר כתלנו, שהם המחצות המפסיקים מרבוי הגשמיות של כל אחד. אבל באמת 'אפלו מחצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים'. כי הוא יתברך עומד אחר כתלנו ומשגיח מן החלונות דאתמר בהון (מלאכי א, ט) "חלו נא פני אל" כמו שכתוב בתקוני זהר, "מציץ מן החרכים וכו' ענה דודי ואמר לי קומי לך" וכו'. ואם על כל זה רוצה המרירות להתגבר, כבר זכינו להתקרב להאיש שלם כזה שממתיק ומתקן הכל. וגם יש בזה רמז שגם אנחנו צריכין להתדבק במדותיו ולילך בדרכיו הנ"ל לדלג על ההרים ולקפץ וכו', כי זה העולם צריכין רק לדלג ולקפץ. וכמו שספרתי לכם בשמו ז"ל שהיה משבח הצדיק שאמר קדם מותו איביר גשפרינגן [עבר בקפיצה]. וגם זה לא היינו זוכים לידע מכל שכן לילך בזה כי אם על ידו ז"ל. אבל בכחו הגדול יכולין על כל פנים לדלג ולקפץ על הכל. ובתוך כך נזכה לחטף מצוות מצה וכו' וכל המצוות הקדושות, ויש תקוה לאחריתנו כי אחרית לאיש שלום.

ועם דרך זה יכולין לרקד כמעט בכל יום, מכל שכן בשבת וימים טובים, (תהלים סח, יג) "מלאכי צבאות ידודון ידודון". און טאקי פארט האפ נאר גישפרינגין און גאר ניט איביר גיטראכט, גאט איז מיט אונז [ובאמת בכל זאת רק שמחה, ורק לרקוד ושום דבר לא לחזר ולהרהר, אלקים עמנו!], וזכר היטב מה שאמר זכרונו לברכה קדם הסתלקותו הקדוש. אז איך גיי פאר אייך וואס האט איר צו זארגין [אני הולך לפניכם, מה יש לכם לדאוג]. וכל מה שהמרה שחורה והיגון ואנחה רוצים להתגבר יכולים להפך כלם לשמחה ולששון על ידי כל הנ"ל. כי אף על פי שאני מקלקל כל כך. אף על פי כן איני מתנגד על "זה (כל) האדם" אחרי מחלקת כזה ולצנות כזה וערבוביא כזה וכו', "אלה ברכב ואלה בסוסים" אלה בעשירות מפלג ואלה בעניות עצום וכו' ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר. ונפשנו תגיל בה' תשיש בישועתו הנ"ל, נדדה כל שנותינו על מר נפשנו. "נפשנו כצפור נמלטה" ממחלקת כזה על נקדת האמת עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ נגילה ונשמחה בישועתו.

דברי אביך, **נתן מברסלב.**

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה. ובפרט לידידי הותיק מורנו הרב נחמן נרו יאיר נכד אדוננו מורנו ורבנו ז"ל ותתן להם לקרות מכתבי זה. כי ידעתי כי בפנימיות לבבם הם מודים באמת על כל זה, אולי יוציאו מכח אל הפעל לשמח בחג הקדוש הבא עלינו לטובה עם כל זה עד אשר ידלגו על ההרים ויקפצו על הגבעות להתחבר עמנו יחד בכל פעם ובפרט בשבתות וימים טובים ובראש השנה, למען יזכו שתהיה נפשם קשורה בנפשו לנצח.

**נתן **הנ"ל.