# תמז

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1076/447/

> ברוך השם, אור ליום ג' ב' שבט בא תד"ר קרומינטשאק.

> שלום לידידי כנפשי הרבני הותיק וכו' מורנו הרב אפרים נרו יאיר.

הנני עתה בביתך, כי באתי לקהלת קראקא ביום ה' וארא העבר, ולא מצאתי את שאהבה נפשי, כי הקדמת לנוד מפה שנית לניקלייאב, וצערי תבין מאליך. גם נצטערתי הרבה על צערך הגדול שיהיה לך מזה, אך לה' התקוה, שיתקן הכל, ויתהפך לטובה, כי מאד עמקו מחשבותיו יתברך, והכל בכלל מה ששמעתי מפיו הקדוש בנסעי עמו יחד מברסלב לאומאן להסתלק שם ברום רום גבהי מרומים וכו'. מה שנעשה אז בכל רגע ורגע אי אפשר לשער אפלו מה שמתנוצץ בלבי מזה, מכל שכן מה שלמעלה למעלה מהתנוצצות שבדעתי ולבי, ואז אמר בזה הלשון: גאט איז גרויס, מע ווייסט גאר ניט סע טוהין זיך אף דער וועלט אזוני זאכין מע וויסט גאר ניט וכו' [ה' גדול לא יודעים כלום נעשים כאלו דברים בעולם ואין יודעים כלל]. ואם אמנם כבר דברנו בזה הרבה כמה פעמים, וגם קצתו נדפס מזה בספר ספורי מעשיות, עם כל זה עדין צריכין למודעי לידע ולהודיע בכל יום, שאין יודעין כלל וכו' ועל ידי זה דיקא תתחזק בצעקה ותפלה להשם יתברך, כמו שסים אז בשיחתו זאת: עד שיבוא לשמחה גדולה על ידי זה, ולשוב אל התמימות והפשיטות לבטח בה' ובישועתו ולבלי להיות נחפז ומבהל משום דבר, רק לישב דעתו בכל עת, ויש בזה הרבה לדבר, ואין הזמן והיריעה מספיק.

כעת אשוב לפרש מעט שיחתי, היות כבר שמעת את אשר נעשה באומאן, שנפל הגג העליון של הבית המדרש שלנו, ואני באתי ביום עשרה בטבת לאומאן, והייתי עדין קצת נבוך בדעתי אם לנהוג נסיעות לכאן, ופתאם בבואי אל הבית המדרש ראיתי החרבן הזה, ויצא לבי. וספר לי תכף אביך ידידי שיחיה, גדל הרעש והפחד שהיו לו אז בעת שנפל ברעש וקול גדול, עד שכמעט נחלש. ואויבינו וצרינו הרבים נחפזו רצו אל בית המדרש שלהם בשמחה לבשר זאת, ואמרו שחס ושלום, כל הבית המדרש שלנו נפל. כל אויבינו ילעיגו לנו וכו', ואנחנו לא נדע מה נעשה, כי אליך עינינו. נוסף לזה, תכף באלו הימים שהייתי שם יצאה הפקדה לגרש מאומאן כל שאינם נכתבים שם, ומהפליצייען השמיעו בקול גדול על החוץ, כנהוג שידברו, הכל לצאת משם בסמוך. מי שאין לו דירה לא יתעכב כי אם שני חדשים, ומי שיש לו דירה יתעכב עד ירח מייא, ומאליך תבין, שאביך נרו יאיר הוא גם כן בכלל האיום הזה.

והנה כבר ידעת, שאביך נרו יאיר, נכספה וגם כלתה נפשו זה כמה שנים לנסע לארץ ישראל. כעת נתעורר ביותר ורצה לנסע לבדו, ומאנה זוגתו ואמרה, שרצונה שהיא דיקא תסע עמו, ואמרו שיסמכו על דעתי. כל זה ספרו לי אנשי שלומנו, וביום שבת קדש פרשת ויחי דברתי עמו מזה הרבה והסברתי לו הדבר, שאי אפשר לנסע לבדו מכמה טעמים, והבטחתי לו, שבודאי יחזיקו אותו בכבוד אנשי שלומנו כשיהיה שם, כי כל הנותנים לו עתה, יחיבו עצמן ויקימו לשלח לו לשם מה שנותנים לו בכל שנה ויותר, ואתה וגם אנכי נשגיח על זה שיבוא לידי גוביינא, ולעת עתה נתרצה והודה לדברי. אך כבר ידענו, שאביך נרו יאיר אינו איש חיל לזה כלל לעסק בקבלת הבילעט ובשאר הכנות, ודברנו שאני אדבר עמך פה מזה, ודעתנו היה, שאתה תסע עמי לסביבותינו ונמתיק סוד יחדו באומאן, ואפשר היה מהצרך, שתסע מיד עמי לברסלב ולנעמרוב להתחיל לעסק בקבלת הבילעט. ויתר מזה אי אפשר לבאר מה שיש לדבר בזה.

גם צריכין להתחיל לדבר בסביבות אלו בדבר המעמדות, וכבר דברתי קצת מזה מטשעהרין, והנה עתה באתי לפה ולא מצאתי אותך בעת ההכרח כזה לדבר עמך בעסק גדול כזה והעבר אין, כעת תבין מאליך, שההכרח שתזרז עצמך לבוא אלי לעסק עמך בזה, בפרט שגם בלא זה ידעתי, שלבך בוער ברשפי שלהבת אהבתנו להתועד עמי, אולי ישלח ה' בפי דבורים להחיות נפשו וליעצו ולחזקו בבטחון ושמחה והתבודדות וכו', ולהזכיר זה את זה היכן אנחנו בעולם ומה נעשה עמנו בכל עת ובכל יום וכל שעה וכו'. על כן תדע, שבדעתי לנסע על שבת, אם ירצה השם, לטשעהרין, ושם אתעכב עד יום ה' בשלח ואסע בישועתו יתברך על שבת שירה לקהלת מעדוועדובקא, ומשם אראה אם ירצה השם לשוב לטירהאוויצע, ומן הסתם אסע משם ביום ב', אם ירצה השם, שהוא ט"ו בשבט, על כן כשתבוא אם ירצה השם לביתך בשלום, אם תוכל לזרז עצמך לבוא אלינו על שבת שירה לקהלת מעדוועדובקא מה טוב, או על כל פנים על יום ב' הנ"ל, רק שתבוא ביום ב' בבקר, כי בדעתי לזרז עצמי בעזרת השם יתברך, לנסע ביום ב' אחר התפלה מיד בזריזות, ואם נזכה להתועד שם מה טוב, ונמתיק סוד יחדו, ואפשר תסע עמי משם לאומאן וכו' כנ"ל. ואם לא יהיה הזמן מספיק שאוכל לבוא למעדוועדובקא כנ"ל, תבין מעצמך לראות לבוא לסביבותינו בסמוך, ושם נדבר יחד פנים אל פנים, ועצת ה' היא תקום.

גם מאליך תבין לדבר פה מענין הבית המדרש שלנו, כי לעת עתה איני יכול לקבל מהם כלום על זה, כי רבי הירש מקראקא אמר לי בפרוש, שההכרח להמתין עליך, כי הוא רוצה לתן איזה עצים עם קראקוויס ונסרים, ואני אין דעתי נוחה מזה, כי יראתי, שתהיה ההוצאה יתרה, וגם חס ושלום יהיה לי עכוב מזה אם אצטרך להמתין על עצים שלהם, והכסף יענה את הכל. ואמר רבי צבי, שכאשר תבוא לשלום ידבר עמך מזה, ומאליך תבין מזה איך להתנהג בזה על צד היותר טוב.

יותר מזה אין להאריך, ודעת לנבון נקל איך להתנהג בכל זה באפן שיהיה ויגמר הכל כרצונו יתברך וכרצון הצדיקים, נשמתם עדן, ואנחנו נזכה, שיהיה לנו חלק טוב בזה בזכות הרבים כזה. ולה' הישועה.

דברי אוהבך, רבך וחברך ואחיך, מחכה בכל עת לישועתך בתוך ישועת כל חברתנו וישועת כל ישראל, אמן כן יהי רצון, וחותם בביתך נאוה קדש.

נתן מברסלב.

גם ידידנו הותיק, מורנו הרב נחמן, נרו יאיר, מטולטשין, הוא עתה עמי פה בביתך, ונזכר היום בראש חדש שבט, שחס ושלום תכעס עליו על שלא רקד בביתך, וזרז עצמו ורקד קצת היום בביתך בשבילך ופורס שלומך באהבה רבה ורחימתן עזיזא, ואם ירצה השם, כשנתועד יחד, לה' התקוה, שנרקד ונשמח יותר ונגילה ונשמחה בישועתו, חסדי ה' לא תמנו וכו', ואמת ה' לעולם, הללויה.