# תנז

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1076/457/

> בעזרת השם יתברך, יום ב' בחקותי ל"ב לספירה תד"ר אומאן.

רב שלום וברכה והצלחה וחיים וכל טוב לכבוד אהובי ידידי, הרבני הנגיד, הישיש הנדיב וכו', מורנו הרב דב בער שיחיה, עם שלום בניו היקרים, לכל אחד לפי מעלתו הרמה. ולידידי הרבני הנגיד וכו' מורנו הרב צבי הירש נרו יאיר, עם שלום בניו היקרים, לכל אחד לפי מעלתו הרמה. ולידידי הרבני הנגיד הותיק וכו', מורנו הרב אברהם בער שיחיה. ולידידי הרבני וכו' מורנו הרב אבילי נרו יאיר, עם שלום זוגתו ויוצאי חלציו שיחיו. יברכם ה' בכל אשר יפנו ויצליחו בזה ובבא לנצח, עוד ינובון בשיבה טובה, אמן, כן יהי רצון. ולכל אנשי שלומנו היקרים, לכל אחד ואחד לפי מעלתו הרמה, כלם יעמדו על הברכה בעשר וכבוד וחיים טובים וארכים, אמן כן יהי רצון.

דעו אחי ורעי, כי באתי לפה אומאן בשבוע העבר ביום ג', והתחלתי מיד לעסק בתקון בית המדרש שלנו, וקדם כל הכרחנו להשתדל לקבל רשות מהשרים דפה, ואחרי השתדלות הרבה עזרנו השם יתברך, שהיום היו אצל הבית המדרש שלנו הגראדניצע [המושל] בעצמו עם עוד שני אדונים, ונתנו רשות לבנות הגג, רק שעדין צריכין לקבל בילעט [רשיון] על זה, ובעזרת השם יתברך נקבל מחר הבילעט, טוב להודות לה' על זה, ועתה צריכין להתחיל בבנין הגג. ובתחלה עלה על דעתי לבנות רק הגג העליון שנפל לבדו, אך רבים אמרו לנפשי, שההכרח לסתר כל הגג ולבנות מחדש, וכן הבנתי בעצמי, שאי אפשר בענין אחר. אבל ההוצאה מרבה, ואי אפשר להמתין עד שאהיה אצלם, כי בתוך כך יעברו ימי הקיץ, ובפרט כי בעסק מצוה כזאת צריכין להקדים בכל מה דאפשר, וגם שלא יתקלקלו חס ושלום, הדפין של הסטעליע [נגרות] והקורות וכו', על כן ההכרח להתחיל מיד, לזאת באתי להודיעם כל זה. ומה מאד נפלאתי, שעד הנה לא הגיע לי אפלו פרוטה אחת מהם על הבנין הזה, וכבר הבטיחו כפי הצעטיל [הפתק] ואמרו, שבודאי ישלחו תכף קדם פסח או אחר פסח על כל פנים, ואין קול ואין כסף, על כן אני שולח לכם הצעטיל מהמתחיבים, ויראו שיסלקו הכל תכף ומיד בלי שום עכוב חס ושלום, וישלחו המעות לקהלת טולטשין ליד בני שיחיה, כדי שלא יתבטל הבנין חס ושלום.

וזאת תדעו, שאפלו כאשר יסלקו כפי הצעטיל, עדין יחסר הרבה, כי ההוצאה מרבה, ובודאי תהיו מכרחים אתם להוסיף עוד, כפי אשר אדבר אם ירצה השם עם רבי אברהם בער שיחיה, כאשר יהיה אצלנו על חג השבועות הבא עלינו לטובה, כי בודאי אי אפשר לבטל הבנין חס ושלום, בשביל ההוצאה המרבה, אך לעת עתה תראו שישלחו כלם כפי הצעטיל, ואז נדע כמה צריכין להוסיף. לעת עתה יראו לבלי לעכב עוד המעות שהתחיבו כבר בהצעטיל, כי לא דבר ריק הוא בנין הקדוש שלנו, כי הוא זכות הרבים לדורות לנצח, אשר אי אפשר לשער כלל עד היכן זכות המצוה דרבים הזאת מגיע, עד אין סוף ואין תכלית. אשרי מי שיסיע בזה בסיוע שיש בו ממש כפי ברכת ה' וכפי לבו הטוב, כפום מה דמשער בלבה גדלת אדוננו מורנו ורבנו הקדוש והנורא מאד, זכר צדיק וקדוש לברכה, ויזכרו היטב היטב את כל מה ששמענו כבר מפיו הקדוש ואשר ראו בעיניהם בספריו הקדושים הנוראים מאד ואשר נדבר בינינו, כי מאד מאד עמק עמק העסק הקדוש, שהוא ז"ל עוסק עמנו עדין לתקננו לנצח בגין דלא ניעול בכסופא קמה [שלא נכנס בבושה לפניו].

היודע מחשבות יודע, כי אני כותב כל זה בתמימות גדול, ואני יודע, שאיני כדאי לעסק בעסק נורא כזה, אך מאד עמקו מחשבותיו. ואני עני ואביון, ופרנסתי דחוקה, ואני צריך להשיא בני שיחיו, וגם בני דוד צבי שיחיה, בעל חטוטרת נעשה אלמן, ואני צריך להשיאו, ואין לי שום כח כי אם בפה ובכתב, לעוררם ולהקיצם ולזרזם בזכות הרבים כזה, ומבטחני בלבבם הטוב, אשר זכו בחסדו הגדול להיותם נמנים עמנו להכלל בשמו הקדוש, שהוא שם ה', כי שמו משתף בשם הצדיק וכו', שבודאי יקימו דברי אלה בזריזות מיד ביתר שאת ויתר עז, וכל המוסיף יוסיפו לו מן השמים עשר וכבוד וחיים, חיים טובים וארכים לנצח עדי יזכו לראות מה רב טוב הצפון ליראיך ולכל הנלוים אליהם בגופם ונפשם ומאדם, זה ממונם, ושבתם וראיתם בין הנקרא על שמו זכרונו לברכה, ובין החולק הלץ המבזה נקדת האמת. ובין עובד אלקים לאשר לא עבדו, שדרשו רבותינו ז"ל בין השונה פרקו מאה פעמים ובין השונה מאה פעמים ואחד. וכן לענין צדקה, שעולה על הכל, בפרט צדקה כזאת, שהוא זכות הרבים וקים לנצח, ובין הנותן מאה רובל חדש לבין הנותן מאה ואחד וכו'.

דברי אוהבכם באמת לנצח. הנאנח והנדכה מאד מצרות נפשי המרבים מאד ומצרות נפשות ישראל, אשר צועקים לפני מצרתם, אשר ידעתי את מכאוביהם, אבל כבר ידעתי היטב בברור, שכל העולם מלא צרות ויגונות ומכאובות וכו', ובחסדו הנפלא אני זוכה לזכר את כל החסד והטוב, אשר עשה לנפשי שהבדילנו מן התועים החולקים וזכני להיות נקרא על שמו ז"ל ולעסק בעסקיו הקדושים. זה חלקי מכל עמלי, זה תקותי לנצח, וחסדו גבר עלי, שזכיתי גם לספר ולשוח בנפלאותיו הנוראים. עד הנה עזרוני רחמיך, גם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבנו, עד אגיד רחמיך לדור וכו', נגילה ונשמחה בישועתו.

נתן מברסלב.