# תסו

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1173/1076/466/

> ברוך השם, יום ה' ראה תר"ד טשעהרין.

> רב שלום וחיים וברכה לאהובי בני חביבי מחמד נפשי הרבני וכו', מורנו הרב דוד צבי נרו יאיר.

אתמול באתי לפה מקרומינטשאג. ומצאתי את שקויתי וחכיתי הוא מכתבך הטוב שהודעתני מבריאותך הטוב, שבחסדי ה' התחיל צמיחת ישועתך לשוב לאיתנך מהרה בעזרת השם יתברך, ותחי רוחי, כי מאד גדל צערי ומכאובי עד הנפש בשמעי באומאן שאינך בקו הבריאה. ובפרט בבואי לפה וקבלתי מכתב מאחיך בני רבי איציק שיחיה ולא הזכיר דבר מבריאותך, נגדל צערי וכליון עיני בלי שעור. ומה אשיב לה' על העבר, אשר השמיעני אתמול במכתבך, שתהלה לאל התחלת לשוב לאיתנך, מי יתן שאזכה לשמע מהרה שמועה טובה שתהלה לאל חזרת לאיתנך בשלמות, אמן כן יהי רצון.

ועל אודות העקר שבכל העקרים מה שהזכרת במכתבך צעקתך המרה מאד, שעקר כונתך על כאב עוונותיך על ידי גדל התגרות הבעל דבר וכו', שמתגרין המחשבות רעות בך מאד שהם עקר היצרין רעים. הנה שמעתי צעקתך וידעתי מכאוביך מכבר ומעתה, אם אמנם הומה עלי לבי "מעי מעי אוחילה" - כי "בכל צרתך לי צר", ומאד גדול צערי ומכאובי. אך בזה בעצמו אני מנחם ומחיה את עצמי, מה שבנפלאות ה' וחסדיו העצומים, אתה צועק עדין בקול מר ומרור כזה העולה עד לב השמים.

ותדע ותאמין בני חביבי שגם צעקתך ונאקתך במכתבך, שומע ומבין ומאזין ומקשיב השם יתברך וצדיקיו האמתיים, וחושבים מחשבות להושיעך. ומה שמתעכב הישועה, יש בזה דברים נעלמים מאד מאד, כי מאד מאד עמקו מחשבותיו יתברך. ובודאי המניעה מצדנו, מה שאין אנו מתעוררים להתגבר על המחשבות רעות כראוי. וגם השם יתברך חפץ ומתאוה לתפלתם של ישראל אפלו של הגרוע שבגרועים, ורוצה שתרבה להתפלל ולצעק אליו יתברך יותר ויותר וכו', אבל אף על פי כן גם צעקתך המרה אינה נאבדת כלל.

ועתה בני חביבי תתחיל מעתה לפרש לך מחדש התורה על פסוק "אזמרה לאלקי בעודי", ותתחיל מחדש להרגיל עצמך לילך עמה בכל יום מחדש. ומאהבתך ומהחיוב לקים "והודעתם לבניך ולבני בניך", הנני מלמדך קצת דברי התורה הזאת מחדש בלשון טייטש, כדי שיכנסו הדברים בלבך לילך בהם בתמימות ובפשיטות.

וכך היה אומר רבנו הגדול והנורא זכר צדיק וקדוש לברכה: כשאדם רואה שהוא שפל מאוד אסור לו לפול, אלא הוא חיב להחיות ולהתבונן האם בכל זאת לא עשיתי פעם איזה טוב, האם לא עשיתי מצוה. אני צם ביום הכפורים וגם בתשעה באב, וגם כן בכל ארבעת הצומות אף שלבי כואב לי מאד. ולפעמים אני הולך למקוה. ואפלו בתוך כל הקלקולים רחמנא לצלן, אני מתענה מאד ורוצה מאד להציל את עצמי. ואיך שיהיה על כל פנים כמה נקדות טובות יש בי, מה שעשיתי כמה פעמים את רצון הבורא יתברך. ובזה חיבים לשוב לתחיה ולא להתיאש בשום אפן. ואם חס ושלום אף על פי כן הבעל דבר מתגבר, צריכין אחר כך לחזר ולילך בזה, וכן בכל יום ויום ובכל פעם, ובתוך כך עוזר השם יתברך הרבה, ובפרט להתגבר לומר ולשוח כל זה לפני השם יתברך, ולומר, רבונו של עולם, רבונו של עולם כמו שאני, כמו שאני כמו שאתה יודע, ואני יודע את מכאובי, בכל זאת עשית עמי חסד עולם ובראת אותי מזרע ישראל ולא עשני וכו', ובכל זאת מלו אותי ושפכו את דמי ביום השמיני, ובחדר למדתי א"ב וסדור וחומש וגמרא, כמה מכות ויסורים סבלתי מהמלמדים, וגם התעניתי בעצמי כמה פעמים. מה לעשות רצוני לעשות רצונך אך שאור שבעסה מעכב אותי וכו', ואם התנא הקדוש שבגמרא (ברכות יז.) לא התביש לומר זה, ודאי שאנו איננו צריכים להתביש לצעק כן לפני ה' יתברך בכל מיני לשונות של צעקה וכמו שאתה צועק לפני במכתבך כמה פעמים מר מר מר וכו' אבוי אבוי וכו', כך אתה צריך לצעק בכל לב בכל יום לפני השם יתברך. ואם חס ושלום חס ושלום אף על פי כן מתגבר הבעל דבר, צריכין לצעק עוד יותר ויותר, וכן בכל פעם עד ישקיף וירא ה' משמים, כי לא יזנח לעולם ה'. ובפרט שיש לנו אב זקן, זקן שבזקנים אשר כחו גדול ונורא מאד מאד עד אין סוף ואין תכלית. ואני מבטיחך בני חביבי! שאיך שיהיה איך שיהיה, בודאי יתקן אותך רבנו ז"ל בתקון נפלא, רק חזק ואמץ לקים דברי להתגבר לשמח נפשך על ידי זה. וזכר היטב את כל מה שדברתי עמך בסמוך, ואשר שמעת מכבר. ותכריח עצמך הרבה ללמד ספרי רבנו ז"ל בכל יום מעט או הרבה, על כל פנים לא יעבר עליך שום יום בלי למוד ספרי רבנו ז"ל ושלחן ערוך. והשם יתברך יעזרך להוסיף בכל יום ויום ללמד יותר, וגם לפרש שיחתך לפניו יתברך כבן לפני אביו מעט או הרבה בכל יום. ושאר כל היום תכריח עצמך לשמח נפשך בכל מה דאפשר. רק הזהר והזהר לבל יעלה על מחשבותיך שגעון המחשבות שעברו עליך כידוע לך, כי איך שהוא חפץ השם יתברך בקיומנו, כי לכלב חי טוב מן הארי המת. ואני מקוה לה' שיקים בך "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד". והעקר שתבטל דעתך נגד דעתי שהוא דעת רבנו הקדוש והנשגב זכר צדיק וקדוש לברכה, כי הוא חייך וכו'.

ורצוני להאריך יותר אך זמן התפלה הגיע, ואני זרזתי עצמי לכתב מיד קדם התפלה, כי אגרת זה הוא עקר מצות קריאת שמע לקים "ושננתם לבניך" וכו', "ולמדתם אותם את בניכם" וכו', בפרט דברים אלו הנובעים ממקור החיים, מהנחל נובע מקור חכמה מרום גבהי מרומים, שיכולין להחיות גם אותך והגרועים ממך אלפים פעמים. ותדע ותאמין בני, שכבר היו אצלנו אנשים שהיו גרועים ממך הרבה, ונתקרבו להשם יתברך על ידי דבורים כאלה וכאלה שקבלנו ממנו ז"ל. וקצתם נפטרו לחיי עולם הבא לשלום, וחלקם בחיים נצחיים בכח רבנו ז"ל. ואשר הם בחיים עודנה הם אנשים כשרים, ובודאי יהי אחריתם טוב בעזרת השם יתברך. ואי אפשר להאריך בזה על פני השדה.

דברי אביך הכותב בדמעות ובשמחה, על ידי התקוה לאחרית טוב לכלנו. וגם לי ולך ולכל ישראל יהיה אחרית טוב על ידי הצדיק הקדוש סבא דסבין שאנו חוסים בו, כי סוף כל סוף הכל יתתקנו, אך מה גדלו חסדי ה' שאנו יודעים מהעוסק בתקוננו, ואין אנו מתנגדים חס ושלום על המשתדל בהצלתנו לנצח. אשרינו אשרינו וכו'. ברוך אלקינו וכו'.

נתן מברסלב.