# א

> מקור: https://rabenu.app/books/alimlitrufa/1254/1/

יום ה', פרשת תצא

אחי ידידי ואוהבי מנער

שמעתי אשר עבר עליך, שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי, הומה לבי על צערך המר, צר לי עליך אחי, כי נעם אהבתו תקוע בלבי מנעורינו, על כן מר ומרור צערו בלבבי, אך מכרחין להתנחם, כמו שכתוב "נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם" , והתורה היא נצחית ובכל אדם ובכל זמן, וגם עתה אומרת "נחמו נחמו". ומעת ששמעתי ולבי דוי על צערו, מאז לבי דוי ורבות אנחותי ביותר, אך זאת נחמתי, אשר ידעתיו מנער וידעתי, אשר משרש בפנימית לבבו נקדת אמונה אמתית בה' ובתורתו ובבחירי צדקיא, אשר המה מעיני הישועה, אשר בדבריהם יכולים להתנחם ולהחיות את נפשנו תמיד ולקים המקראות הקדושים, אשר בהם התנחם ירמיהו אחר צעקתו במרירות דמרירות. אחר כל זאת אמר: "ואמר אבד נצחי ותוחלתי מה', זאת אשיב אל לבי, על כן אוחיל, חסדי ה' כי לא תמנו וכו' " וכו', "כי אם הוגה", אף על פי כן אחר כך: "ורחם כרחמיו וכרב חסדיו" כן יקים בך, וגם נבואות ונחמות ישעיה, אשר נבא לדורות: "כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם, ובירושלם תנחמו" כן יקים בך לחזק, וחזק ויאמץ לבך, אשר יזכה לזה, שיזכה לילך לירושלים עיר הקדש ברב הרחבה, אמן כן יהי רצון.

והנה פנימיות לבבך ולבבי, אשר יודעים ומרגישים נקדת האמונה הקדושה משרשת בלבבנו מנעורינו מהזכיה, אשר זכינו בנעורינו להתקרב לאור האורות, צח הצחצחות, בחיר מבחירי צדקיא, אדמו"ר, הנחל נובע מקור החכמה, חכמה אמתית, המלבשת ומעטפת באמונה אמתית דאמתית, אשר נקדת האמונה הקדושה והישרה הזאת הוא מקור החכמה והאמונה זצוק"ל, משם זכינו, שנשרש בנו נקדת האמונה האמתית להאמין ו"להגיד כי ישר דבר ה' צורי ולא עולתה בו" , ומכל מה שעובר על האדם, נתקרב ביותר אליו יתברך בשירות ותשבחות והודאות, הנאמרים על ידי נעים זמירות ישראל הוא ספר תהלים הקדוש וכו'. ומה אוסיף לדבר בזה, אשר לבבך יודע כל זה היטב היטב.

האמנם אשר זה כמה שאני עוסק כל כך במעינות חכמות התורה הקדושה האלו, אשר נשאר אחריו ברכה והשארה לדורות עולם, אף על פי כן כבר הודיע לנו בחכמת תורתו הזך על פסוק: "טעמה כי טוב סחרה" אם רק טועמין טוב טעם ודעת של התורה הקדושה והנעימה, אשר שמעו האזנים בנעוריהם מפי צדיק וחכם האמת וכו', אז שוב "לא יכבה בלילה נרה" אפלו בתוך כל החשך וההתרחקות שעובר על כל אחד ואחד, על כן עוררה הרשימה הקדושה ובא תבא לפה לילך על הציון הקדוש, והבטיח לנו שעל ידי אמירת תהלים על ציון הקדוש שלו, ובפרט המזמורים היוד, יעמד לנו למחסה ולמגן נצח סלה ועד, ובודאי אחר מה שעבר עליו בזקנותו, כן מהישר שבא יבא לפה כנ"ל. והאמנם אשר על ראש־השנה בודאי קשה עליו לשבר המניעות, אף על פי כן על איזה יום מימי אלול הקדוש הבא עלינו לטובה בעזרת השם יתברך, יראה להתגבר ולבא.

ויותר אין להאריך לנבון ולנלבב כמוהו, רק אדבר עוד מעט במאמר התקועית: "כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלקים נפש" וכו', על כן הנני מסיתו לטוב לחשב מחשבות עמקות להתגבר ולהתקרב לאורו ז"ל, מחדש בעבדא ובמלולא, לילך ולבא ולומר תהלים על ציונו הקדוש, ואולי יזכה לשפך לבו לפני השם יתברך, אשר במקום הציון הקדוש, מקום הגון וראוי לזה, ולספר את כל אשר עבר עליו מעודו, ונקדת פנימיות לבבו הטוב מבין היטב אשר זה חובתך בגשמיות וברוחניות.

דברי אוהבו תמיד, אשר מרב אהבתו אשר משרש בלבבי, וידעתי בקבלה אמתית, אשר בסוף כל סוף, ככלות בשרנו ושארנו והרוח תשוב אל האלקים וכו' אז נתודע כלנו יחד במקום חיותנו ז"ל, על כן הנני מזרזו ומחזקו עד שיפרח היום ונסו הצללים, ילך ויבא להציון הקדוש, ויכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום בגשמי וברוחני כאות נפשו.

נפתלי מאומאן