# אמונת חכמים

> רבי שמואל העשיל פרידמאן

אֲשֶׁר אָסַפְתִּי מַאֲמָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. לִקּוּטִים יְקָרִים וְנֶחְמָדִים. מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרִים. מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים הֵמָּה מְתוּקִים. מִתּוֹךְ סִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זְצוּקַ"ל לִקַּטְתִּים. אֶת גֹּדֶל מַעֲלַת הַמִּתְקָרֵב לְצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. וְעַל יְדֵי זֶה לֹא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְיוּכַל לִזְכּוֹת עַל יְדֵיהֶם לְכָל טוֹב לְנֵצַח נְצָחִים:

נֶעְתַּק ע"י שְׁמוּאֵל הֶעשִׁיל פְרִידְמַאן זצ"ל

שְׁנַת טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ (מִשְׁלֵי ל"א) לפ"ק פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ יָפֹו תובב"א - ב' מְנַחֵם אָב תר"ע

מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/

---

## הקדמה

אָמַר הַמַּעְתִּיק: כְּבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם מִקְצֵה הָעוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ אֶת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹר הָאוֹרוֹת, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַמְּפֻרְסָם בְּ"כָל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים"[1] שְׁמוֹ קֹדֶשׁ, **מוֹרֵנוּ הָרַב רַבֵּנוּ נַחְמָן זְצוּקַ"ל** מִקְּהִלַּת קֹדֶשׁ בְּרֶסְלֶב, בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר **'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'** וְ**'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת' **וְ**'סֵפֶר הַמִּדּוֹת' **וְכוּ' וְכוּ', נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זְצוּקַ"ל, אֲשֶׁר יוֹמָם לֹא נָח וְלַיְלָה לֹא שָׁקַט, וְכָל עֵת וָרֶגַע הִשִּׂיג לְמַעֲלוֹת וְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשֹׁב:

וְאָמַר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם בְּמַדְרֵגָה שֶׁל אֶתְמוֹל, לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל[2], וּפַעַם אֶחָד אָמַר: כָּל מַה שֶּׁיָּגַעְתִּי וְטָרַחְתִּי וּפָעַלְתִּי עַל יְדֵי עֲבוֹדָתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַתָּה אֲנִי יָכוֹל לִפְעֹל כָּל זֶה בְּיוֹם אֶחָד. וְאַחַר כָּךְ בִּזְמַן אַחֵר אָמַר שֶׁעַתָּה יָכוֹל לִפְעֹל כָּל זֶה בְּשָׁעָה אַחַת, וְאַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁיָּכוֹל לִפְעֹל כָּל זֶה בְּרֶגַע אַחַת וְכוּ'[3]:

וְקֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָמַר: שֶׁכְּבָר הוּא עוֹמֵד עַכְשָׁו עַל מַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג יוֹתֵר בְּשׁוּם אֹפֶן כָּל זְמַן שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּהַגּוּף, וְאָמַר שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד מְאֹד לְהַפְשִׁיט גּוּפוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד עַל מַדְרֵגָה אַחַת בְּשׁוּם אֹפֶן[4]:

כֵּן כָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא עָמַד עַל מַדְרֵגָה אַחַת, וּמָסַר נַפְשׁוֹ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים בְּעַד יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, 'וְחָפַר וְעָזַק וְסִקֵּל וְכָרַת הַקּוֹצִים מִן הַכֶּרֶם'[5], וְעָשָׂה דְּרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת בְּתִקּוּנִים נִפְלָאִים מֵעִלָּא לְעָלוּל מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, וְהִלְבִּישׁ סוֹדוֹת וְרָזִין שֶׁכִּסָּן עַתִּיק יוֹמִין בְּמַאֲמָרִים וְסִפּוּרִים בְּדֶרֶךְ הַפְלֵא וָפֶלֶא:

וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקָדוֹ וּבָקִי בַּסְּפָרִים, יִתְפַּלֵּא מְאֹד עַל קְדֻשַּׁת נוֹרָאוֹת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, אֲפִילוּ לְפִי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים:

וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה סְפָרִים קְדוֹשִׁים לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, שָׁוִים לְכָל נֶפֶשׁ, לְמִגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים עַד קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, לְמֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִין[6]:

וּמִי שֶׁהוּא לַמְדָּן מֻפְלָג וּבָקִי בַּסְּפָרִים בְּשַׁ"ס וּבְפוֹסְקִים וּבַזֹּהַר וּבְכִתְבֵי הָאֲרִי זַ"ל, וְיִסְתַּכֵּל בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵין הָאֱמֶת, יִמְצָא מְבֻקָּשׁוֹ בָּהֶם, וְתִסָמֵר שַׂעֲרַת רֹאשׁוֹ מִגֹּדֶל מְתִיקוּת וְעַרְבוּת וְעַמְקוּת וְסוֹדוֹת וְרָזִין נִסְתָּרִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְאִם יַעֲמִיק הָרַעְיוֹן בָּהֶם, יִמְצָא עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת:

וְגַם הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים שֶׁיָּרַד וְנָפַל עַל יְדֵי עֲו‍ֹנוֹתָיו בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, וּמִתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנוֹת, וְרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, וְחוֹתֵר וּמִתְגַּעְגֵּעַ לִמְצֹא עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִמָּלֵט נַפְשׁוֹ מִן שְׁאוֹל, יִמְצָא גַּם כֵּן מְבֻקָּשׁוֹ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל וְיֵשׁ עוֹד תִּקְוָה לְאַחֲרִיתוֹ, לָצֵאת מִפְּחִיתוּת מַדְרֵגָתוֹ וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְלֹא עוֹד, שֶׁגַּם יָכוֹל לִזְכּוֹת לְמַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת, כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל עֲו‍ֹנוֹתָיו יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת:

וְהִזְהִיר מְאֹד לַעֲסֹק בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים[7], וְאָמַר: שֶׁעִם כָּל תּוֹרָה וּמַאֲמָר שֶׁאָמַר יְכוֹלִים לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בּוֹ כָּל תּוֹרָה נְבִיאִים כְּתוּבִים וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה[8], וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה[9]:

וְעִקָּר כַּוָּנַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זְצוּקַ"ל בְּכָל הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה, הָיָה הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל וְנִתְאַמֵּץ וְנִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם כְּכָל הַנֶּאֱמָר בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה[10]:

וְגַם הִזְהִיר כַּמָּה פְּעָמִים לְחַדֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ, וְאָמַר כִּי הוּא תִּקּוּן מְאֹד וְכוּ'. וְאָמַר: שֶׁאֲפִילוּ דִּבּוּר אֶחָד לְבַד כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד, גַּם אָמַר, שֶׁהוּא טוֹבָה לְנִשְׁמַת אֲבוֹתָיו וְכוּ' וְתִקּוּן גָּדוֹל לְהִרְהוּרִים וְכוּ', עַיֵּן בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן ק"ה[11]:

וַה' יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁאֵינֶנִּי בַּר הָכִי לֹא מִנֵּהּ וְלֹא מִקְצָתֵהּ, לָכֵן אָמַרְתִּי אֵלְכָה נָא אַחַר הַקּוֹצְרִים[12], 'וּמָאן נִינְהוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְחַצְדֵי חַקְלָא'[13], וַאֲלַקְטָה בַּשִּׁבֳּלִים וְאָסַפְתִּי בָּעֳמָרִים[14] מִתּוֹךְ סִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל וּמִסִּפְרֵי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּר וְשִׂיחָה מִתְחַלֵּק לְכַמָּה טְעָמִים, כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ "וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע"[15], מַעֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר[16]. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר בְּפֵרוּשׁ, שֶׁעִם כָּל שִׂיחָה מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים יְכוֹלִים לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק גָּמוּר בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיָּיו וְכוּ'[17]:

וּלְפִי שֶׁעִקָּר הַעְתָּקָתִי מִסִּפְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל הָיָה מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַמְּקָרֵב אֲנָשִׁים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, לָכֵן קָרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּשֵׁם **"אֱמוּנַת חֲכָמִים"**, שֶׁהִיא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בָּהֶם[18], וּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ"ל[19], שֶׁעִקַּר וִיסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְהֵם יוֹרוּהוּ הַדֶּרֶךְ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי סִפְרֵיהֶם וַעֲצוֹתֵיהֶם הַמְלֵאִים סַמִּים יְקָרִים וְנֶחְמָדִים כְּלוּלִים מִכָּל טוּב לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִין וְעַד סוֹף כָּל דַּרְגִין. וְאִם יִסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּעֵין הָאֱמֶת, אֲזַי "יִרְאֶה בְּעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע וּבְלִבּוֹ יָבִין וְשָׁב וְרָפָא לוֹ"[20], וְיָכוֹל לִזְכּוֹת עַל יְדֵיהֶם לְכָל טוּב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת:

גַּם לִקַּטְתִּי כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהֶעְתַּקְתִּי מִכִּתְבֵי הָרַב מִטְּשֶׁערִין זַצַ"ל, כְּשֶׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּאוּמַן שְׁנַת תרס"ח[21]:

וְאוּלַי אִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי מֵהֶם, לָצֵאת מִפְּחִיתוּת מַדְרֵגָתִי וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלָבֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעוֹמְקָה, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן י"א עַיֵּן שָׁם. וְאֶפְשָׁר יִתְעוֹרְרוּ אֲנָשִׁים עַל יָדִי לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּבָר אָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל שֶׁעֵץ קָטָן יָכוֹל לְהַדְלִיק עֵץ גָּדוֹל כִּדְאִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל[22]:

וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לָצֵאת מִידֵי עַרְבוּת שֶׁהִתְחַיֵּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה דַּף לז ע"א דִּבּוּר הַמַּתְחִיל 'תָּנוּ רַבָּנָן בָּרוּךְ בִּכְלָל וּבָרוּךְ בִּפְרָט' וְכוּ', עַד 'עַרְבָא דְעַרְבָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ', עַיֵּן שָׁם בַּתּוֹסְפוֹת וּבַמַּהַרְשַׁ"ל עֹצֶם רִבּוּי הָעַרְבוּת שֶׁהִתְחַיֵּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּסָמֵר שַׂעֲרַת רֹאשֵׁנוּ, מִי יַעֲמֹד בָּזֶה, כִּי הַלְוַאי שֶׁהָיִינוּ מַפְקִיעִים אֶת עַצְמֵנוּ לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְאֵיךְ נוּכַל עוֹד לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת:

וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל מֵבִיא הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה ה' אוֹת י"ב, וּמְבָאֵר בְּטוּב טַעַם וָדַעַת, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְקָרֵב רַק נֶפֶשׁ אֶחָד לְקִבּוּץ שֶׁל תִּשְׁעָה עָשָׂר אֲנָשִׁים שֶׁעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּים הַבָּתִּים אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת וְכוּ' בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם מִן הָעַרְבוּת הַנַּ"ל, כִּדְאִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח' עַל מַאֲמָר מִסֵּפֶר יְצִירָה 'שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁתֵּי בָּתִּים, שְׁלֹשָׁה אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבָּעָה אֲבָנִים בּוֹנוֹת כ"ד בָּתִּים, חֲמִשָׁה ק"כ בָּתִּים, שִׁשָּׁה תש"כ וְכוּ'', עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יוּכַל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשֹׁב, כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה[23]. וְהַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים, בִּבְחִינַת "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ"[24] וְכוּ' עַיֵּן שָׁם:

וּמְסַיֵּם מוֹהֲרַנַ"ת בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל: וְעַתָּה צֵא וּלְמַד כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ הָרוֹצֶה לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָצֵאת יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת וְעֹצֶם רִבּוּי הַבְּרִיתוֹת שֶׁנִּכְרְתוּ עַל הָעַרְבוּת, כִּי אִם תִּזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ ה' בֶּאֱמֶת, וְתִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַחְזִירוֹ לְמוּטָב, אוֹ עַל כָּל פָּנִים לְנַתְּקוֹ וּלְהַעְתִּיקוֹ קְצָת מִמְּקוֹמוֹ שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה, שֶׁיְּמַעֵט עַתָּה בִּפְגָמִים וְכוּ', וְיַרְבֶּה בִּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וְתוֹרָה וְכוּ', וְיִתְוַסֵּף לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, הֲרֵי כַּמָּה וְכַמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת מִלְיוֹן בָּתִּים קְדוֹשִׁים יִהְיוּ נַעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה, שֶׁהֵם מְרֻבִּים בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם אֲלָפִים פְּעָמִים מֵרִבּוּי הַבְּרִיתוֹת שֶׁנִּכְרְתוּ עַל הָעַרְבוּת. פּוּק דּוֹק בְּחֶשְׁבּוֹן וְתִשְׁכַּח, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַחֶשְׁבּוֹן פֹּה:

וּכְבָר מְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ שֶׁאָמַר אָז בְּעֵת שֶׁגִּלָּה סוֹד הַהַקְדָּמָה הַנּוֹרָאָה שֶׁל רִבּוּי הַבָּתִּים וְכוּ', שֶׁאָמַר אָז שֶׁעַל יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים, עַל יְדֵי זֶה גַּם הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם בַּחוּץ לְגַמְרֵי עֲדַיִן כּוֹנְסִים אוֹתָם לְתוֹךְ רִבּוּי הַבָּתִּים הַנַּ"ל שֶׁנִּבְנִים מִמֵּילָא גַּם סְבִיבָם מֵעֹצֶם רִבּוּיָם וְכוּ'[25]:

וְאָז תֵּצֵא גַּם אַתָּה יְדֵי הָעַרְבוּת עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁתִּזְכֶּה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת יוֹתֵר, מֵאַחַר שֶׁעַל יָדְךָ נִתְרַבּוּ הַבָּתִּים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם כָּל הָרְחוֹקִים לְגַמְרֵי הַמֻּנָּחִים בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב מְאֹד:

עוֹד אִיתָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן[26] מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְזֶהוּ: פַּעַם אֶחָד הָיָה גְבִיר גָּדוֹל, שֶׁהָיָה לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקוּדָה, וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ, מִסְתָּמָא הָיָה עַל זֶה בַּעֲלָנִים[27] הַרְבֵּה. וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת, וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל:

פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ, וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחְזִיר וְלִפְרֹעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ, מִסְתָּמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה וְהָיָה לוֹ לְעָגְמַת נֶפֶשׁ:

בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶּׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר, וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מִמַּה לִפְרֹעַ חוֹבוֹ, וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרֹעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בַּדָּבָר וְכוּ':

וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר, וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה, וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מַה לְּשַׁלֵּם, כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה:

וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ: מַה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ, כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֵפֶךְ, נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי, וְתִתְבַּע אוֹתָם, וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת, וְלָמָּה אֵין מְסַלְּקִים לִי. וַאֲפִילוּ אִם לֹא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכֹּל, רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ, גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא:

וְעַתָּה "אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא"[28], וּבָרְחוֹבוֹת אֶתֵּן קוֹלִי, לְצַדִּיקִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, לִגְדוֹלִים קְטַנִּים וּבֵינוֹנִים, לְמִגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים עַד קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים[29], 'מָאן בָּעֵי חַיֵּי מָאן בָּעֵי חַיֵּי, כְּנוֹף כּוּלֵי עַלְמָא לְגַבֵּהּ'[30] וְיוֹרֶה לָכֶם דֶּרֶךְ הַחַיִּים הָאֲמִתִּי, וְיָכוֹל לְהָבִיא אֶתְכֶם לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתָם בְּזֶה הָעוֹלָם, הַמְּבֹאָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּלְאִילָנָא רַבָּא וְתַקִּיף אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ יִשְׁכְּנוּ כָּל הַחַיּוֹת, וְעַל עֲנָפָיו יִשְׁכְּנוּ כָּל הָעוֹפוֹת:

וְהָעֹנֶג הַמֻּפְלָא שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֵצֶל אוֹתוֹ הָאִילָן אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָבֹא אֶל אוֹתוֹ הָאִילָן, כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמִּדּוֹת שֶׁל הָאִילָן. כִּי יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה שָׁרָשִׁים, שֶׁהֵם 'אֱמוּנָה' וְ'יִרְאָה' וַ'עֲנָוָה', וֶ'אֱמֶת' הוּא גּוּף הָאִילָן:

וַאֲפִילוּ כְּשֶׁזּוֹכִין לְכָל הַמִּדּוֹת הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לָבֹא אֵלָיו, כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה בְּעִנְיַן מוּעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְּרֻבֶּה, וְהוּא מַדְרֵגַת סוֹף בְּחִינַת הַמָּקוֹם, כִּי תֵּכֶף לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ הוּא לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי וְכוּ', כַּכָּתוּב כָּל זֶה בְּ'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת' מַעֲשֶׂה י"ג. וְגַם יָכוֹל לְהָבִיא אֶתְכֶם לִשְׁאָר הַמַּדְרֵגוֹת הַמְּבֹאָרִים שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְאֵין לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל אֶת גֹּדֶל קְדֻשַּׁת וְרִבּוּי הַסּוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת הַלָּלוּ בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר, וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ:

וּמִי אָנֹכִי לְסַפֵּר בִּשְׁבָחָיו זַ"ל, כִּי אָנֹכִי מַכִּיר אֶת מְקוֹמִי וְיוֹדֵעַ פְּחִיתוּת מַדְרֵגָתִי, וְיָרֵאתִי שֶׁלֹּא אֶפְגֹּם בִּכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם, 'מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַלְפֵי דִּנְרֵי זָהָב וּמְקַלְּסִין אוֹתוֹ בְּמֵאָה'[31], אֲבָל עֲצֹר בְּמִלִּין מִי יָכוֹל[32], 'וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ'[33], וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר: 'כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי'[34], 'נִמְצָא כְּשֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִילִי צָרִיךְ אֲנִי לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם וּלְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם', כִּדְאִיתָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ה' עַיֵּן שָׁם:

בִּפְרָט בְּעֵת כָּזֹאת, אֲשֶׁר הַבַּעַל דָּבָר וְחֵילוֹתָיו מִתְגַּבְּרִים מְאֹד מְאֹד עַד אֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ כְּלָל, ה' יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם מֵעַתָּה. 'וְהַסָּר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל'[35], 'וְיִרְאֵי חֵטְא יִמְאָסוּ וְכוּ'[36]. וְאֵין שׁוּם עֵצָה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ וּמֵחֵילוֹתָיו, כִּי אִם עַל יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂמְחָה וְכוּ', וּשְׁאָרֵי עֵצוֹת נוֹרָאוֹת הַמְּבֹאָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, הֲפוֹךְ בָּם וַהֲפֹךְ בָּם וְכוּ':

כִּי אֵין שׁוּם עֵצָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל[37], וּמֻנָּחִים בַּעֲו‍ֹנוֹתֵנוּ בְּקֶרֶן זָוִית עַל יְדֵי הָעֵצָה שֶׁנָּתַן עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר, וְהֵבִיא עִמּוֹ וְכוּ' שֶׁהָיָה מַכִּיר עִמּוֹ מִכְּבָר וְכוּ', וְאָמַר שֶׁהַנְּשָׁמָה הַזֹּאת רַשַּׁאי לֵילֵךְ לְהָעוֹלָם וְכוּ', כִּמְרֻמָּז כָּל זֶה בְּסֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ[38], עַיֵּן שָׁם וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת:

וְאִיתָא גַּם כֵּן בְּסֵפֶר כֶּתֶר שֵׁם טוֹב[39] (לְעִנְיַן מַה שֶּׁהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד בְּכָל מִינֵי הִשְׁתַּדְּלוּת, וּמַכְנִיס בְּלֵב כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁיַּחְלֹקוּ עַל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, כְּדֵי לְרַחֵק אֶת הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ) עַל פָּסוּק "עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ"[40], שֶׁהוּא טַעֲנַת הַיֵּצֶר הָרָע, וְהָיָה הַתְּשׁוּבָה, "כָל בְּנֵי אָדָם", כִּי בְּעֵת רֶדֶת נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה מִלְמַעְלָה לְגוּף הָאָדָם, מִתְעוֹרֵר קִטְרוּג מִלְמַעְלָה מִס"מ, לוֹמַר עַתָּה לֹא יוּכַל לִפְעֹל פְּעֻלָּתוֹ לְהַסְטִין וּלְפַתּוֹת, מֵאַחַר שֶׁזֶּה יַחְזִיר הָעוֹלָם לַמּוּטָב, וְאִם כֵּן נִבְרָא לָרִיק, עַד שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ נֶגֶד זֶה אִישׁ בְּלִיַּעַל תַּלְמִיד חָכָם 'שֵׁדִין יְהוּדָאִין' שֶׁנִּבְרָא גַּם כֵּן, אֲשֶׁר יִתְלוֹצֵץ מִזֶּה הָאִישׁ הַשָּׁלֵם, וּמִי שֶׁיִּרְצֶה יִדְבַּק בָּזֶה אוֹ בָּזֶה וְהַבְּחִירָה חָפְשִׁית, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:

וּבְסוֹף שַׁעַר הַפְּסוּקִים מֵהָאֲרִ"י זַ"ל דַּף ק"מ ע"ב לְעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עַל פָּסוּק "וְעַתָּה מַה לִּי פֹה נְאֻם ה'" וְכוּ'[41]: הִנֵּה רָאשֵׁי תֵּבוֹת "כָּל הַ'יּוֹם שְׁ'מִי מִ'נֹּאָץ"[42] לְמַפְרֵעַ הוּא מֹ'שֶׁ'ה', וְרָמוּז אֶל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר בְּרַעֲיָא מְהֵימְנָא בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא[43], וְגַם בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, דְּעָתִיד מֹשֶׁה לְאִתְגַלְגְלָא בְּכָל דָּרָא וְדָרָא[44], וְהוּא מְנֹאָץ וְנִבְזֶה בְּעֵינֵי הָעֵרֶב רַב הַמִּתְגַּלְגְּלִים גַּם כֵּן בְּכָל דּוֹר וְדוֹר. וְעַד שֶׁיִּכְלוּ גִּלְגּוּלֵי הָעֵרֶב רַב תָּמִיד הוּא מִתְגַּלְגֵּל וּמְנֹאָץ בְּתוֹכָם בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:

וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, בְּרֵאשִׁית דַּף כ"ח ע"ב, אִיתָא בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: 'וּבְגִין דָּא מֹשֶׁה לֹא מִית, וְאָדָם אִיתְקְרֵי אִיהוּ, וּבְגִנֵּיה אִתְּמַר בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלְהוּ כְּנֶגְדּוֹ'[45], עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:

וְעַיֵּן בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה מַחְלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַיֵּן בְּסִימָן רכ"ח לִקּוּטֵי א', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דַּע, שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בִּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחְזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים, אָז הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה שֶׁיִּהְיֶה מַחְלֹקֶת עָלָיו, כִּי 'אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלֹא בִּימֵי שְׁלֹמֹה, מִשּׁוּם שֻׁלְחָן מְלָכִים'[46], כִּי אָז אֵינָם מִתְגַּיְּרִין מֵאַהֲבָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר הַגֵּרִים הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל סְחוּפִין בְּעֹנִי וְדֹחַק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִי גָר אִתָּךְ"[47] - 'בַּעֲנִיּוּתָךְ'[48] וְכוּ':

וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחְלֹקֶת עַל מִי שֶׁמַּחְזִיר בְּנֵי אָדָם לַמּוּטָב וּמְגַיֵּיר גֵּרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה, כִּי אָז מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו, הוּא בֶּאֱמֶת, וְאָז יָכוֹל לְגַיֵּר גֵּרִים בֶּאֱמֶת - לֹא מִשּׁוּם שַׁלְוָה וָנַחַת כַּנַּ"ל, וְכוּ' וְכוּ':

פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח בִּסְפָרָיו זַ"ל הַקְּדוֹשִׁים, וְאֶת כָּבוֹד הַמְּדֻמֶּה תַּשְׁלִיךְ מֵאִתְּךָ, וְיֻנְעַם לְךָ לְעוֹלָם. וּבְוַדַּאי יִהְיוּ נִבְקָעִים אֶצְלְךָ כָּל גִּידֵי קַשְׁיוּת לִבְּךָ אִם תַּבִּיט בִּסְפָרָיו זַ"ל הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵין הָאֱמֶת[49] וְתֵלֵךְ בִּדְרָכָיו הַנּוֹרָאִים. וְאָז יִפָּקְחוּ עֵינֶיךָ כְּאִישׁ אֲשֶׁר יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. וְתִזְכֶּה לְכָל טוּב לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים, לָאוֹר הַגָּנוּז וְצָפוּן לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא:

(וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ לִדְבָרֵינוּ אֵלֶּה, יִשְׁכּוֹן בֶּטַח בָּדָד[50] וְשַׁאֲנָן, וִיהִי הוֹדוֹ כְּזַיִת[51] רַעֲנָן, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ אֲשֶׁר שְׁמוֹ יִנּוֹן):

הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי הַמַּעְתִּיק וְהַמְּסַדֵּר - אֲשֶׁר בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה מְדַבֵּר:

‏כְּעַן אַצִיתוּ לְמִלּוֹי דְּנַפְקִין בְּהַדְרָתָא:

וּקְבִיעִין כֵּן תֶּהֱווּן בְּהַנְהוּ חַבוּרָתָא:

וְתִזְכּוּן דִּי תֵיתְבוּן בְּעֵלָּא דַרְתָּא:

וְתֵרְתוּן ת' עָלְמִין דִכְסִיפִין דְּיַרְתֵי צַדִּיקַיָּא לְעָלְמָא דְּאָתֵי:

שִׁמְעוּ וְהַטּוּ אָזְנֵיכֶם – וּתְחִי נַפְשְׁכֶם לָעַד – כָּל בְּנֵי אָדָם כָּל בְּנֵי אִישׁ.

מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. גֹּשׁוּ עוּשׁוּ חוּשׁוּ. וְתִרְאוּ אִם חִדּוּשׁ כְּרַבֵּנוּ יֵשׁ.

וְאֵין שׁוּם מַדְרֵגָה שֶׁלֹּא תּוּכְלוּ לְהַשִּׂיגָהּ. כִּי הַכֹּל לִפְנֵיכֶם נָכוֹן.

אִם תַּעַסְקוּ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת בְּלִי קִנְטוּר וְנִצָּחוֹן.

לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהֶם. וּמְתֻבָּלִין בְּכָל מִינֵי סַמִּים וּרְפוּאוֹת.

הַמְּלֵאִים כָּל מִינֵי סְגוּלוֹת יְקָרוֹת. וְאוֹצָרוֹת נֶחְמָדוֹת.

עֵצוֹת וְהִתְחַזְּקוּת לְכָל מִינֵי חוֹלַאַת הַנֶּפֶשׁ.

שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. אֲפִילוּ לְמִי שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם בְּטִיט וָרֶפֶשׁ...

יֵשׁ עוֹד תִּקְוָה לְאַחֲרִיתוֹ. אִם יִתְחַזֵּק וְיֵלֵךְ בְּאֵלוּ הַדְּרָכִים.

לֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ, לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:

[1] תהלים סה, ו.

[2] חיי מוהר"ן תא.

[3] שיחות הר"ן קעד.

[4] שיחות הר"ן קעט.

[5] עץ חיים שער ח פרק ו מ"ת.

[6] הקדמת ליקוטי מוהר"ן; ועיין להלן בפרק 'שיחות מכתב יד הרב מטשערין' אות ח.

[7] חיי מוהר"ן שמו שמז; ועיין להלן חלק ב' בפרק 'מעלת תורתו וספריו הקדושים'.

[8] שיחות הר"ן רא.

[9] ???

[10] שיחות הר"ן קלא.

[11] וז"ל: שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעיין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר, (כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו). ואמר לו: אם תזכה לכוון אל תוכן כוונתי בתורתי - מה טוב, ואפילו אם לא תוכל לכוון כוונתי, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה, כי הוא תיקון גדול להרהורים. כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה, ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה, שזהו בחינת 'מדמה מלתא למלתא', על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה.

[12] ע"פ רות ב, ב ז.

[13] זוהר חדש רות ???

[14] ע"פ רות ב, ב ז.

[15] ירמיה כג, כט; סנהדרין לד ע"א.

[16] ע"פ דברים ח, ז.

[17] חיי מוהר"ן שנח.

[18] אבות ו, ו.

[19] ליקוטי מוהר"ן ח"א קכג.

[20] ישעיה ו, י.

[21] עיין בספר 'תולדות שמואל' שבו מתאר המחבר את נסיעתו לאומן באותו שנה.???

[22] וז"ל: דיבר עם אחד שהיה איש פשוט לגמרי, ואמר לו רבינו ז"ל שיש לך כח לעורר אפילו אדם גדול לעבודת השם, כי עץ קטן יכול להדליק ולהבעיר עץ גדול מאד. ואמר בזו הלשון: "אשפענדאלע קען אקלאץ אונטער צינדן" [???]. וכן אמרו רבותינו ז"ל: למה נמשלו דברי תורה כעץ, לומר מה עץ קטן מדליק את הגדול, אף דברי תורה וכו' (חיי מוהר"ן שח).

[23] פרק ד, יב.

[24] איכה ד, א.

[25] ???

[26] סימן תמז.

[27] = קופצים.

[28] משלי ח, ד.

[29] **הערת המחבר:** רבינו ז"ל אמר: יש לאל ידי להחזיר כל העולם כולו למוטב, ולא בלבד אנשים פשוטים, אלא אפילו צדיקים אנשים גדולים אני יכול להחזירם למוטב וכו' (חיי מוהר"ן רנא).

[30] עבודה זרה יט ע"ב.

[31] ברכות לג ע"ב. – אלף-מאה.

[32] ע"פ איוב ד, ב.

[33] אבות ב, ה.

[34] סנהדרין לז ע"א.

[35] ישעיה נט, טו.

[36] משנה סוטה ט, טו.

[37] **הערת המחבר:** כי כבר אמר בשיחותיו הקדושות (חיי מוהר"ן שי) בזה הלשון: כמה צלם אלוהים היו מונחים ברפש שאני הוצאתים מהרפש וכו'. כנראה בחוש גם עכשיו, שהמתקרבים אליו משתנה פניהם, ובא אליהם פנים של יהודי בחינת 'צלם אלהים'.

[38] מעשה ז.

[39] ???; ועיין עוד בספר 'תולדות יעקב יוסף' שופטים, ט-י. ???

[40] תהלים פט, מח.

[41] ישעיה נב, ה.

[42] ישעיה נב, ה.

[43] דף ???

[44] **הערת המחבר:** וידוע דכל צדיק הדור הוא בחינת משה, כדאיתא בדבריו ז"ל כמה פעמים. ובדברי רבותינו ז"ל איתא כמה פעמים, כגון 'משה שפיר קאמרת'. ובזוהר הקדוש איתא כמה פעמים, דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא וכו'.

[45] תרגום: ???

[46] יבמות כד ע"ב.

[47] ישעיה נד, טו.

[48] רש"י שם.

[49] חיי מוהר"ן שמט.

[50] ע"פ דברים לג, כח.

[51] ע"פ הושע יד, ז.

## מעלת המקרב אנשים לעבודתו יתברך

בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן[52] אִיתָא בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כַּמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הַרְבֵּה עִמָּנוּ, וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ, לְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר הַרְבֵּה עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְעוֹרְרָם וְלַהֲשִׁיבָם לְקָרְבָם לַה' יִתְבָּרַךְ. וּרְצוֹנוֹ הָיָה אֲפִלּוּ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי הָעוֹלָם שִׂיחוֹת חֻלִּין בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, אוּלַי יִצְמַח וְיִתְגַּלְגֵּל מִזֶּה דִּבּוּרִים שֶׁיְּעוֹרְרוּ אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ[53]:

וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יִפְעַל כִּי אִם תְּנוּעָה בְּעָלְמָא שֶׁיִּכְנֹס בָּהֶם אֵיזֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אוֹ הִתְעוֹרְרוּת לְפִי שָׁעָה, גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד[54], מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים כְּשֶׁיְּדַבֵּר עִמָּהֶם וְיַחֲזֹר וִידַבֵּר עִמָּהֶם, אוּלַי יִזְכֶּה לְעוֹרְרָם בֶּאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים בִּפְרָט בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם[55]: 'זַכָּאָה מָאן דְּאָחֵד בִּידָא דְחַיָּבָא וְכוּ' וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּבַּח בֵּהּ בְּכָל עָלְמִין'[56]:

וְהוּא זַ"ל הֶאֱרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּנוּ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים מִזֶּה, וְזֵרֵז אוֹתָנוּ לָזֶה מְאֹד בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת, וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְבַזֶּה אוֹתָנוּ בְּבִזְיוֹנוֹת עַל שֶׁאָנוּ מִתְעַצְּלִים בָּזֶה, וּפַעַם אַחַת קָרָא אוֹתָנוּ עֵצִים יְבֵשִׁים - עַל שֶׁאֵין אָנוּ מוֹלִידִים נְפָשׁוֹת שֶׁיִּתְקָרְבוּ לַה' יִתְבָּרַךְ עַל יָדֵינוּ. וּפַעַם אַחַת בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ, עָמַדְנוּ לְפָנָיו עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵהַחֲשׁוּבִים שֶׁלּוֹ, וְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאֹד כַּמָּה שָׁעוֹת עַל עִנְיָן זֶה, וְסִפֵּר אָז הַרְבֵּה מֵעִנְיָן זֶה, וְגַם הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּסְעוּ נְסִיעוֹת בִּשְׁבִיל זֶה - כְּדֵי לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם:

וְאָז כְּשֶׁדִּבֵּר מִזֶּה לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, אָז הָיָה מִתְלוֹצֵץ מֵאֵלּוּ הַמִּשְׁתַּדְּלִים לְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ רַק הַפְּחוּתִים בְּמַעֲלָה מְאֹד, כְּגוֹן עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים וְעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֲנָשִׁים הַשְּׁפָלִים בְּמַעֲלָה. כִּי הָעִקָּר הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בְּנֵי הָאָדָם הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה חֲשִׁיבוּת, כִּי בְּנֵי אָדָם כָּאֵלּוּ קָשֶׁה לְקָרְבָם מְאֹד, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקָרְבָם אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד כְּשֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ. וְאָז אֵלּוּ הַקְּטַנִּים וְהַשְּׁפָלִים בְּמַעֲלָה נוֹפְלִים וְנִטְפָּלִים מִמֵּילָא אֵלָיו וּמִתְקָרְבִים לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי מִתְבַּטְּלִים לְגַבֵּי הַגָּדוֹל מֵהֶם שֶׁנִּתְקָרֵב לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ זַ"ל מִי הוּא הַגָּדוֹל? הֵשִׁיב בְּחִפָּזוֹן [בְּדֶרֶךְ גְּעָרָה, עַל שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל דָּבָר פָּשׁוּט כָּזֶה], מִי שֶׁהוּא לַמְדָן יוֹתֵר חָשׁוּב יוֹתֵר, מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר חָשׁוּב יוֹתֵר, מִי שֶׁהוּא מְיֻחָס חָשׁוּב יוֹתֵר. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלָה מִצַּד עֲשִׁירוּת אוֹ מִצַּד חָכְמָה וְיִחוּס, בְּוַדַּאי נִשְׁמָתוֹ גְּדוֹלָה וּגְבוֹהָה יוֹתֵר, וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל בְּיוֹתֵר[57], וְגַם בּוֹ תְּלוּיִים כַּמָּה נְפָשׁוֹת בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן הָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּעִיר, כְּגוֹן בְּנֵי הָעֲשִׁירִים וְאוֹתָן שֶׁמֻּחְזָקִים בְּלִמּוּד, וְאָז הַקְּטַנִּים מִתְקָרְבִים מִמֵּילָא וְכַנַּ"ל:

גַּם דַּרְכּוֹ הָיָה, שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב זְקֵנִים רַק בְּנֵי הַנְּעוּרִים, כַּמּוּבָא בְּהָאָלֶף בֵּית[58] שֶׁהַנְּעָרִים בְּקַל לְהָשִׁיב אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ מֵהַזְּקֵנִים. וְכֵן סִפֵּר לִי זָקֵן אֶחָד עַל עַצְמוֹ, שֶׁפַּעַם אַחַת כְּשֶׁהָיָה אֶצְלוֹ עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּזַאסְלַאב[59], אָז אָמַר לְרַבֵּנוּ זַ"ל: רַבֵּנוּ קָרְבוּ אוֹתִי אֲלֵיכֶם, הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב זְקֵנִים. אַחַר כָּךְ שָׂחַק רַבֵּנוּ זַ"ל קְצָת וְאָמַר לוֹ: תֹּאמְרוּ שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת שֶׁאֵינִי יָכוֹל, בְּוַדַּאי אֲנִי יָכוֹל לְקָרֵב גַּם זְקֵנִים. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְקָרֵב זֶה הַזָּקֵן הֵיטֵב לְרַבֵּנוּ זַ"ל כְּמוֹ בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד' בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן ר"ו הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל יָמִים לְזָקֵן עַיֵּן שָׁם, וְכֵן שָׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁקָּשֶׁה לְקָרֵב הַזְּקֵנִים[60], עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:

[52] סימן תקמג.

[53] **הערת המחבר:** בהמעשה של הבעל תפלה (בספר סיפורי מעשיות מעשה יב) – כשנכנס הבעל תפלה לישוב לקרב אנשים לעבודת השם יתברך, היה מתנהג בחכמה, והיה משנה ומחליף עצמו אצל כל אחד ואחד בשינוי אחר, שאצל זה היה נדמה כעני, ואצל זה כסוחר. וכשהיה רואה שאינו יכול לפעול אצלם כוונתו (היינו לקרבם להשם יתברך), היה מרמה אותם בדברים, עד שלא היו מבינים כלל כוונתו הטובה שרוצה לקרבם להשם יתברך, ולא היה אפשר להבין כלל שכוונתו לזה, אף על פי שבאמת כל מה שדיבר עם בני אדם היה כוונתו רק לקרבם להשם יתברך וכו', עיין שם.

[54] **הערת המחבר:** עיין בהמעשה הנ"ל, מה שהשיב השומר להבעל תפלה לאחר שהרבה עליו דברים – ויתר מזה מה אני יכול לעשות, הלא אני יחידי בעלמא, ויש כנגדי בני המדינה שהם רבים. וזאת התשובה היתה קצת נחמה לבעל תפלה, כי הבין שהתחילו דבריו קצת ליכנס באזני השומר, וכן הלך הבעל תפלה להשומר השני וכו'. אף שבפועל ממש לא ראה מהם עדיין שום דבר הנוטה לזה, רק אדרבה מתנהגים כהנהגתם הראשונה, אף על פי כן גם דיבורים אלו ששמע מהם שכבר התחילו הדברים ליכנס באזניהם קצת ולבלבל אותם, ולעשות להם איזה ספק על כל פנים שלא יהיו חזקים כל כך בשיבושי דעותיהם וכו'.

[55] תרומה קכח ע"ב.

[56] = אשרי האוחז ביד הרשע להחזירו בתשובה וכו' והקדוש ברוך הוא משתבח בו בכל העולמות.

[57] עיין ליקוטי הלכות, ברכות השחר ג, ד.

[58] ספר המדות, תשובה חלק ב, ד.

[59] נסיעתו לזסלב חיי מוהר"ן קנג ועוד.

[60] עיין חיי מוהר"ן שצה; ליקוטי הלכות ברכות הראיה ושאר ב"פ ה, טז; תפילת המנחה ה, ו; שבת ו, ח; מתנה ד, יד.

## גדולת הצדיקים האמתיים ומעלת המתקרבים להם

### פתיחה

אָמַר הַמַּעְתִּיק:

לְגֹדֶל מַעֲלַת הַמִּתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ יְסוֹד וְעִקָּר גָּדוֹל וְשֶׁכִּמְעַט בָּזֶה תָּלוּי כָּל הַיַּהֲדוּת, וְכַמְּבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כַּמָּה פְּעָמִים, עַיֵּן שָׁם[61]. וְאָמַר בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים[62]: 'קֹדֶם שֶׁנִּמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ מֵעַצְמוֹ, אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו':

לָכֵן הֶעְתַּקְתִּי פֹּה כַּמָּה מַאֲמָרִים מִסִּפְרֵי 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וּמִ'לִּקּוּטֵי עֵצוֹת', מִגְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּמִמַּעֲלַת הַמִּתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּמַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם וְהוֹלֵךְ בַּעֲצוֹתֵיהֶם, וְעַל יְדֵיהֶם יָכוֹל לִזְכּוֹת לְמַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת מְאֹד, וּלְכָל טוּב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים:

[61] ליקוטי מוהר"ן ח"א: סו, ד; קכג, ועוד.

[62] חיי מוהר"ן רצט.

### מאמרים נפלאים מספרי ליקוטי הלכות

מהרב הגאון החסיד המפורסם, מורנו ורבינו מורנו הרב ר' נתן זצוק"ל אחד המיוחד שבתלמידי אדמו"ר זצוק"ל

#### א

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְצֹא הַטּוֹב הַיְנוּ 'הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת' בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וּבוֹנֶה מִזֶּה בְּחִינַת 'מִשְׁכָּן': (השכמת הבוקר א, ד)

#### ב

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, מְסַבֵּב עִם הַמְקֹרָבִים אֵלָיו בְּסִבּוּבִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, וּבְצִמְצוּמִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם 'הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת' גַּם בְּעוֹדָם בְּגוּפָם, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ גַּם לְהַגּוּף הֶאָרָה מִזֶּה, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁזּוֹכִים לְקַבֵּל הֶאָרָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ בְּגוּפָם, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה אַף בְּשָׂרָם יִשְׁכֹּן לָבֶטַח[63]:

גַּם אֵלּוּ הַמְקֹרָבִים לַצַּדִּיק הַנַּ"ל, אֵינָם מִתְיָרְאִים שֶׁלֹּא יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם הַשֵּׂכֶל שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַ'נֶּפֶשׁ' בְּחִינַת 'חָכְמָה תַּתָּאָה', לְתוֹךְ 'חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת', שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁחוֹתְרִים בְּכָל עֵת לְהִתְגַּבֵּר עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁהוּא שִׂכְלוֹ, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַנַּ"ל הִיא בְּחִינַת שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם:

אֲבָל הַמְקֹרָבִים הַנַּ"ל בְּטוּחִים "כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל"[64] הַיְנוּ כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת כִּי "לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת"[65], הַיְנוּ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת 'לִרְאוֹת שַׁחַת', הַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת הַנַּ"ל בִּכְדֵי לְהַעֲלוֹת הַמְקֹרָבִים שֶׁלּוֹ מִשָּׁם: (השכמת הבוקר ד, ד)

[63] ע"פ תהלים טז, ט.

[64] תהלים טז, י.

[65] תהלים טז, י.

#### ג

צְרִיכִין לְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינָיו וּמֵעַפְעַפָּיו תְּנוּמָה, לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ וּלְהַכְנִיס בּוֹ 'הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת' וּלְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת:

וְעַל זֶה צְרִיכִין לִשְׁבֹּר הַשֵּׁנָה וְלָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וְלִבְכּוֹת וְלִצְעֹק מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים 'שֶׁקָּשֶׁה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ'[66], עַד שֶׁיִּזְכֶּה גַּם עַתָּה לִמְצֹא 'הָרַבִּי וְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי' שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ יְדִיעַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְמַלְּאוּ לוֹ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת וְיִתְתַּקֵּן הַכֹּל: (השכמת הבוקר ד, ז)

[66] רש"י ישעיה כט, יד.

#### ד

יֵשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁכְּשֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא, אֲזַי מַעֲלִימִין הָאוֹר יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנוּ מִמֶּנּוּ הָרְשָׁעִים וְהָרְחוֹקִים:

וְהִנֵּה, אַף שֶׁבְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ לְהַעֲלִים וְלִגְנֹז הָאוֹר כִּי אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ צַדִּיקִים גְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה כָּאֵלּוּ, שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלוֹת כָּאֵלֶּה, וּלְהַלְבִּישׁ הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁמְּאִירִים גַּם בְּהַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה וְהַנְּמוּכִים מְאֹד מְאֹד:

וְכָל מַה שֶּׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא בְּיוֹתֵר, מִשְׁתַּדְּלִין בְּתַחְבּוּלוֹתָם לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר וּלְהָאִירוֹ בְּהָעוֹלָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי לְקָרֵב כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד וּלְרַפְּאוֹת כָּל הַחוֹלִים בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלַּת ה' יִתְבָּרַךְ וּכְבוֹדוֹ:

וְכֵן יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁהֵם גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בֶּאֱמֶת, אַךְ מֵעֹצֶם קְדֻשָּׁתָם אֵינָם יְכוֹלִין לִסְבֹּל הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹרִידִין וּמְרַחֲקִין חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה אֲנָשִׁים מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל מַעֲשֵׂיהֶם הַמְגֻנִּים:

אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא"[67], וְרוֹצֶה שֶׁהַצַּדִּיקִים יְרַחֲמוּ עַל יִשְׂרָאֵל וִיקָרְבוּ אוֹתָם תָּמִיד אֲפִלּוּ אִם הֵם כְּמוֹ שֶׁהֵם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהִקְפִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַצַּדִּיקִים וְהַנְּבִיאִים שֶׁלֹּא הִמְלִיצוּ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל[68]:

וְעַל כֵּן עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא אֵצֶל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמַּגִּיעִין לְמַעֲלָה וְהַשָּׂגָה וּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה הֵם מִשְׁתַּדְּלִין בְּיוֹתֵר לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲפִלּוּ הַחוֹלִים וְהַגְּרוּעִים מְאֹד מְאֹד:

וְזֶה בְּחִינַת 'מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין'[69], דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ נְפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם, רַק אַדְרַבָּא, לְהַעֲלוֹת אוֹתָם בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה: (השכמת הבוקר ד, יא)

[67] מיכה ז, יח.

[68] משה רבינו: רש"י שמות לג, יא. הושע הנביא: פסחים פז ע"א. אליהו הנביא: רש"י מלכים-א יט, טז.

[69] שבת כא ע"ב.

#### ה

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר וְחֵילוֹתָיו בְּיוֹתֵר, הוּא בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה 'מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת', כִּי מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחוֹת חֻלִּין וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמָּהֶם, וְלִפְעָמִים מְטַיֵּל וּמְשַׂחֵק עִמָּהֶם, וְכָל כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְקָרְבָם עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ: (השכמת הבוקר ד, טז)

#### ו

אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת עַל יְדֵי צִמְצוּמִים, אֲבָל כֻּלָּם צְרִיכִין לְקַבֵּל הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת מִזֶּה הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּחָכְמָתוֹ צִמְצוּמִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁיָּכוֹל לְקָרֵב כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת:

כִּי הוּא בְּחָכְמָתוֹ עוֹלֶה עַל כֻּלָּם בְּחִינַת "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה"[70], וְהוּא מַמְשִׁיךְ שִׂכְלִיּוּת כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁכָּל הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְכָל הָרְחוֹקִים הָרוֹצִים לְהִתְקָרֵב, כֻּלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, בִּבְחִינַת "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי"[71] שֶׁרָאָה יוֹסֵף בַּחֲלוֹמוֹ וְכֵן הֲוָה: (השכמת הבוקר ד, יח-יט)

[70] משלי לא, כט.

[71] בראשית לז, ט.

#### ז

הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁרוֹצָה לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הָאָדָם כְּאִלּוּ לֹא רָאָה טוֹב מֵעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים גַּם הוּא זָכָה לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וְאֶל הַתַּכְלִית שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב, אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר וְשָׁב מֵ'הַבִּטּוּל', חוֹזֵר הָרָע וּמִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר אַחַר כָּךְ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְהַתִּקּוּן לָזֶה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לְ'תַכְלִית הַבִּטּוּל' בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי הוּא סוֹתֵם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, וְאֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן, וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לְבַטֵּל הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא לְגַמְרֵי: (נטילת ידים שחרית ד, ז)

#### ח

מַעֲלָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת אֵצֶל הַצַּדִּיק בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ קִבּוּץ גָּדוֹל מֵהַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי בְּוַדַּאי כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט הוּא רָחוֹק הַרְבֵּה מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הַדּוֹר, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ רַק עַל יְדֵי כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשֶׁכֶת הֶאָרָתוֹ, וְאָז יָכוֹל לְקַבֵּל כָּל אֶחָד בִּפְרָט גַּם כֵּן:

וְעַל כֵּן כְּשֶׁדּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, וְרַבִּים יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל הֶאָרָתוֹ הַגְּדוֹלָה, וְאָז יָכוֹל גַּם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקַבֵּל הֶאָרָתוֹ בִּפְרָטִיּוּת: (תפילין ב, ד)

#### ט

מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה לְכָל הַחֲטָאִים הוּא רַק מִצַּד 'הַחֶסֶד', וְעַל עֲוֹן 'הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה' אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[72] שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי כָּךְ רָאוּי לוֹ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תִּקּוּנוֹ הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַדּוֹר, כִּי הוּא יָכוֹל לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלָיו 'חֶסֶד חָדָשׁ' עַד שֶׁיִּתַּקֵּן גַּם כֵּן: (תפילין ב, יא)

[72] זוהר ויחי ריט ע"ב.

#### י

יֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת 'זָקֵן שֶׁבַּזְּקֵנִים סָבָא דְּסָבִין', שֶׁזּוֹכֶה לְזִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, עַד שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַצַּדִּיקִים כֹּחַ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתָם לְחַדֵּשׁ כֹּחָם וַעֲבוֹדָתָם בְּכָל פַּעַם:

וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁמַּתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְחוֹתְרִין לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲצוּמוֹת וְעֶלְיוֹנוֹת מְאֹד, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵינָם מִסְתַּפְּקִים אֶת עַצְמָם בָּזֶה, וְאוֹמְרִים מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְהַשִּׂיג, וּמַתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת מַשִּׂיגִין בְּכָל פַּעַם נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת בְּיוֹתֵר:

עַל כֵּן בְּכֹחַ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, יְכוֹלִים לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם לְהַתְחִיל וּלְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הַנּוֹפְלִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְ'אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל':

כִּי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל מַשִּׂיגִין חֶסֶד ה' יִתְבָּרַךְ כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁאֵין שׁוּם יְרִידָה וּנְפִילָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָם מִצְּעָקוֹת וְתַחֲנוּנִים, וְיַאֲרִיכוּ אַפָּם וְרוּחָם עַל הַכֹּל, וְיַאֲמִינוּ בַּה' וּבְכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כִּי לֹא אָפְסוּ חֲסָדָיו לְעוֹלָם, וְיִתְחַזְּקוּ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִים, וְכָל אֲשֶׁר בְּכֹחָם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב יַעֲשׂוּ: (תפילין ה, ט)

#### יא

הַצַּדִּיק מֻכְרָח לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ בְּחִינַת 'שֵׁנָה' וּלְסַלֵּק הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, וְאָז הוּא מְבָרֵר עַל יְדֵי בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ נִיצוֹצוֹת רַבִּים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁל אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם וְנִתְרַחֲקוּ מֵה' יִתְבָּרַךְ:

שֶׁבִּשְׁבִילָם מֻכְרָח הַצַּדִּיק לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם וּלְסַלֵּק אֶת דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְהַכְנִיס בָּהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְהַחֲזִירָם לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת 'שֵׁנָה שֶׁל הַצַּדִּיק', הַיְנוּ מַה שֶּׁעוֹסֵק לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם שִׂיחַת חֻלִּין וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת', כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה אֶצְלוֹ, וְהַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל לְהַגְבִּיהַּ וּלְהָרִים אֶת הָעוֹלָם וּלְקָרְבָם לַה' יִתְבָּרַךְ:

כִּי מֵעֶצֶם הַמֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, עַל כֵּן הוּא מֻכְרָח לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וּלְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסוֹד 'נְקֻדָּה', וּלְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם עַל יְדֵי 'נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה' לְבַד:

וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵאִיר בָּהֶם דַּעַת וְשֵׂכֶל כְּדֵי לְחַזְּקָם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בַּעֲבוֹדָתָם וְיִהְיֶה לָהֶם 'אֲרִיכַת אַפַּיִם' לַעֲבֹר עַל כָּל הַמְעַכְּבִים וְהַמּוֹנְעִים וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא יוּכַל לְהַפִּיל אוֹתָם שׁוּם דָּבָר, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֵין יְרִידָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וַאֲזַי הֵם מִתְחַזְּקִים עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וּבֶאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:

וַאֲזַי כְּשֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה שֶׁנְּקוּדַת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ [הַיְנוּ מַה שֶּׁסִּלֵּק דַּעְתּוֹ וְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם רַק בִּבְחִינַת פְּשִׁיטוּת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל] הִצְלִיחָה וְגַם עָשְׂתָה פֶּרִי, כִּי כְּבָר זָכָה עַל יְדֵי זֶה לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְרָאֵל לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּעַצְמוֹ מִתְקַנֵּא בְּתַלְמִידָיו, בִּבְחִינַת 'וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם'[73], וְעַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ הַיְנוּ לְהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה וּבְהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא, וּמִכָּל הַנַּ"ל מְקַבְּלִין יִשְׂרָאֵל מֹחִין וְחִיּוּת בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (תפילין ה, כה)

[73] תענית ז ע"א.

#### יב

הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, הֵם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם 'הַפְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל'[74] שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁנִּקְרָאִין 'פְּאֵר', וְכָל הַמְקֹרָבִים לָהֶם וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם מְקַבְּלִין עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת מֵהֶם:

וְכֵן תַּלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כֻּלָּם מְקַבְּלִין הַהִתְפָּאֲרוּת מֵהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אוֹר הַתְּפִלִּין' שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהִסְתַּכְּלוּת 'פְּנֵי הַצַּדִּיק' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵהֶם מְקַבְּלִין כָּל יִשְׂרָאֵל אוֹר קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין בְּכָל יוֹם: (תפילין ו, טו)

[74] חיי מוהר"ן ער; וראה ליקוטי מוהר"ן ח"ב סז.

#### יג

הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק, הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר עַל זֶה לְהַרְחִיק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יָדוֹ זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּית בְּחִינַת 'חַיִּים נִצְחִיִּים':

וְכָל הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל יְדֵי 'גֵּאוּת', שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַמַּחֲלֹקוֹת עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מְרַחֲקִים נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִלְּהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, וְאָז הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר וְהַמַּלְכוּת נִפְרֶדֶת מִן דּוֹדָהּ שֶׁהֵם הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל יְדֵי זֶה הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהָרְשָׁעִים מְקַבְּלִין הַמַּלְכוּת חַס וְשָׁלוֹם וּמוֹשְׁלִין עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה: (תפילין ו, כו)

#### יד

הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּכְדַאי לְבַטֵּל תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל זֶה:

כִּי זוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לְהַמְשִׁיךְ כַּמָּה וְכַמָּה תִּקּוּנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן'[75], וְגַם זוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לִבְחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּלְיִרְאָה: (תפילין ו, כז)

[75] מגילה ג ע"א.

#### טו

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת 'הַזָּקֵן שֶׁבַּקְדֻשָּׁה' דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת תָּמִיד, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִלְחֹם עוֹד שׁוּם מִלְחָמָה עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת, בְּחִינַת 'בְּסָבֵי - מֹחָא שָׁקִיט וְשָׁכִיךְ'[76], שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'קְדֻשַּׁת שַׁבָּת' בְּחִינַת שְׁבִיתָה וּמְנוּחָה וְיִשּׁוּב הַדַּעַת:

וּמִשָּׁם צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ 'קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה' וְלַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה:

כִּי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ זוֹכֶה רַק לְהִסְתַּכֵּל בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵין הָאֱמֶת, הוּא יָכוֹל לְהָבִיא הִתְבּוֹנְנוּת אֲמִתִּי בְּלִבּוֹ, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה עַל יְדֵי עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים: (תפילין ו, לג)

[76] זוהר נשא (אדרא רבא) קכח ע"ב.

#### טז

עַל יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲו‍ֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָרַע שֶׁבְּאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וּלְהַגְבִּיר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מְאוֹרֵי אוֹר', וַאֲזַי נִכְנָעִין הַ'מְּאוֹרֵי אֵשׁ' וְנִתְתַּקְנִין וְנִכְלָלִין גַּם כֵּן בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת הַ'מְּאוֹרֵי אוֹר' הַנַּ"ל:

הַיְנוּ, שֶׁזּוֹכֶה לְבַטֵּל חֲמִימוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרָע לְתַאֲו‍ֹת וְכַיּוֹצֵא, וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת גָּדוֹל:

וְנִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד, וְנִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית עַד "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, וַיַּבְדֵּל" וְכוּ'[77], וְנִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם בִּבְחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד"[78], וְאָז "גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר"[79]: (תפילין ז, ג-ד)

[77] בראשית א, ג-ד.

[78] שם, ה.

[79] תהלים קלט, יב.

#### יז

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעוֹסְקִין עִמָּנוּ לְהָאִיר בָּנוּ הָאֱמֶת גַּם עַכְשָׁו בְּתֹקֶף הַגָּלוּת וְהַחַשְׁכוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַתְּמוּרוֹת וְהָעִרְבּוּבְיָא שֶׁבָּעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת 'הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ', וְהֵם בִּבְחִינַת "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה" וְכוּ'[80]:

הַיְנוּ, כְּמוֹ מִי שֶׁקָּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה וְהַחַשְׁכוּת, וְהוּא נִתְעוֹרֵר וְקָם לִלְמֹד תּוֹרָה עִם תַּלְמִידִים שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[81]:

כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהַגְּאֻלָּה נִקְרָא 'אוֹר יוֹם', כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת לְעֵין כֹּל. אַךְ הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל נִתְעוֹרְרִים קֹדֶם אוֹר בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ, וְלוֹמְדִים עִמָּנוּ וּמְגַלִּין לָנוּ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְעוֹרְרִין אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה, זֶה יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ:

רַק מֵחֲמַת הַחֹשֶׁךְ קָשֶׁה מְאֹד לְהַכִּיר מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיִּזְכֶּה לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר הָאֱמֶת גַּם עַכְשָׁו קֹדֶם הַגְּאֻלָּה, כִּי עַכְשָׁו הוּא עִקַּר מַעֲלַת הַהַבְחָנָה: (ברכות השחר ג, יב)

[80] משלי לא, טו.

[81] ???

#### יח

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲבָל יֵשׁ 'אֱמֶת לְמַעְלָה מֵאֱמֶת'. כִּי בְּוַדַּאי אֵין מַדְרֵגַת כָּל הַצַּדִּיקִים שָׁוִין, וְכָל מַה שֶּׁמַּעֲלַת וּמַדְרֵגַת הַצַּדִּיק גָּדוֹל יוֹתֵר בְּוַדַּאי הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ גָּדוֹל וּמְבֹרָר בְּיוֹתֵר, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת. עַד שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים':

רַק מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַחִלּוּפִים וְהַתְּמוּרוֹת, עַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה מְאֹד לֵידַע הֵיכָן הָאֱמֶת, כִּי עַל פִּי רֹב מִתְגָּרֶה הַבַּעַל דָּבָר בְּהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן, וּמַכְנִיס בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל לַחֲלֹק עַל זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְנִדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא נוֹטֶה חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת:

וּמִזֶּה הָיָה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף עַד אֲשֶׁר "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף"[82], וְעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם וְהָיוּ שָׁם עֲבָדִים:

וְכֵן מַחֲלֹקֶת שָׁאוּל שֶׁרָדַף אֶת דָּוִד בְּחִנָּם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה דּוֹרוֹת בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקָּטֵגוֹרְיָא וְהַמַּחֲלֹקֶת גַּם בֵּין הַצַּדִּיקִים, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה הַרְבֵּה כַּנַּ"ל: (ברכות השחר ג, יז)

[82] תהלים קה, יז.

#### יט

כָּל יִשְׂרָאֵל כְּלוּלִים בְּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁהוּא כָּלוּל מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי 'אִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא'[83]. וּבְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת 'נְקֻדָּה טוֹבָה' שֶׁהִיא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְלֻבָּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר:

וְזֹאת הַנְּקֻדָּה בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמְּלֻבָּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד הִיא עוֹמֶדֶת בֵּין 'שְׁמַד לְרָצוֹן'[84], הַיְנוּ בֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה כָּל כֹּחוֹ לְהִתְגַּבֵּר לָצֵאת בְּכָל פַּעַם מֵרָע לְטוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְּׁמַד לְרָצוֹן:

וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת כָּל עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְעוֹמֵד בֵּין שְׁמַד לְרָצוֹן לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת מֵרָע לְטוֹב מִשְּׁמַד לְרָצוֹן:

כִּי הַסַּכָּנָה שֶׁבָּזֶה הָעוֹלָם הִיא עֲצוּמָה מְאֹד, וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא רַק כְּ'חוּטָא דָּקִיק'[85] וּבְקַל יוּכַל לְהִלָּכֵד בָּהּ חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת "כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת"[86], וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו'[87], וְעִקַּר הַכֹּחַ לְהִנָּצֵל מִכָּל זֶה הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹמֵד וּמַעֲלֶה בְּכָל עֵת מִשְּׁמַד לְרָצוֹן: (ברכות השחר ה, ג)

[83] תיקוני זוהר (תיקון סט) דף קיב ע"א.

[84] כי מספר 'משה' הוא ממוצע בין מספר 'שמד' למספר 'רצון' (ליקוטי מוהר"ן ח"א רטו).

[85] ???

[86] שמואל–א כ, ג.

[87] סוכה נב ע"א.

#### כ

תִּקּוּן זֶה שֶׁעוֹסֵק הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה לְהַעֲלוֹת מִ'שְּׁמַד לְרָצוֹן', זֶה צָרִיךְ גַּם כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. כִּי אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים כְּשֶׁסָּרִים לִפְעָמִים מֵאַחֲרֵי ה' יִתְבָּרַךְ, נֶחְשָׁב לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּחִינַת שְׁמַד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּחִינַת "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים"[88] כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[89]:

וְעִקַּר בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁמַד הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן וְטִרְדַת וּמְרִירַת הַפַּרְנָסָה, שֶׁהַשָּׂטָן וְהַבַּעַל דָּבָר מַפִּיל אֶת כָּל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ לְטִבְעִיּוּת, וְרוֹצֶה לְהַרְחִיקוֹ מֵאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה וְהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וּמֵחֲמַת זֶה דּוֹאֵג תָּמִיד עַל מָמוֹן וּפַרְנָסָה, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה וּמִתְאַוֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁמַד, כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בַּמָּמוֹן כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[90]:

וְהַתִּקּוּן לָזֶה לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים בְּחִינַת מֹשֶׁה, וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה דִּקְדֻשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְהִתְפָּאֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִים 'הֶאָרַת הָרָצוֹן' מִבְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁנִּסְתַּלֵּק וְנִכְלַל בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן 'רַעֲוָא דְּרַעֲוִין', עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָאִיר לָהֶם הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ לְהַעֲלוֹתָם מִשָּׁם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלִין מִשְּׁמַד לְרָצוֹן: (ברכות השחר ה, מה סא)

[88] דברים יא, טז.

[89] צוואת הריב"ש ???

[90] ליקוטי מוהר"ן ח"א כג, א.

#### כא

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִתְעוֹרֵר בְּחִינַת 'זֻהֲמַת בִּלְעָם', וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ חַס וְשָׁלוֹם קְלִפַּת עֲוֹן פְּעוֹר שֶׁבָּא עַל יְדֵי שֶׁזָּנוּ אַחַר בְּנוֹת מוֹאָב[91]. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְדֵעוֹת רָעוֹת שֶׁל 'חַכְמֵי הַטֶּבַע', כְּמוֹ כֵן שְׁאָר הַדֵּעוֹת רָעוֹת וּסְבָרוֹת זָרוֹת וּמְשֻׁבָּשׁוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָאֱמֶת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲוֹן פְּעוֹר עֲבוֹדָה זָרָה קִיא צֹאָה. וְכָל זֶה בָּא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת נִאוּף עַל יְדֵי קְלִפַּת בִּלְעָם יִמַּח שְׁמוֹ:

וְהַכְנָעָתוֹ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלּוֹחֲמִים עֲדַיִן בְּכָל יוֹם בִּתְפִלָּתָם עִם בִּלְעָם הָרָשָׁע[92], לְבַעֵר וְלַעֲקֹר זֻהֲמָתוֹ הָרָעָה וְדֵעוֹתָיו הָרָעִים מִן הָעוֹלָם:

וְעַל יְדֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת הֶחָסִים עַל נַפְשָׁם וּמְקַנְּאִים "קִנְאַת ה' צְבָאוֹת"[93] בִּבְחִינַת 'פִּנְחָס'[94], וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם וְעוֹשִׂים עֻבְדּוֹת קְדוֹשׁוֹת מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוּוּ מֵרַבָּם כְּלָל, רַק שֶׁהֵם מִתְחַכְּמִים וּמְבִינִים מִדַּעְתָּם מֵהָרְמָזִים שֶׁלּוֹ[95]. עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלָּה 'אוֹר הָאֱמֶת' בָּעוֹלָם, וְנִתְבַּטֵּל כָּל הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַחוֹלְקִין עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין הַכֹּל לִתְשׁוּבָה: (ברכות השחר ה, צב-צג)

[91] "וישב ישראל בשיטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב (ע"י עצת בלעם. רש"י). וַתִּקְרֶאןָ לעם לזבחי אלוהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. ויצמד ישראל לבעל פעור, ויחר אף ה' בישראל" (במדבר כה, א-ג).

[92] עיין חיי מוהר"ן רמד.

[93] מלכים-ב יט, לא.

[94] "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כלתי את בני ישראל בקנאתי" (במדבר כה, יא).

[95] עיין סנהדרין פב ע"א.

#### כב

צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק וְלִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו דַּיְקָא, כִּי אָז יָכוֹל לְקַבֵּל 'אוֹר הַתּוֹרָה' בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְסַם חַיִּים[96], מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר הָאוֹר קְצָת בְּפֶה הַצַּדִּיק:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, גַּם כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל דְּבָרָיו בִּבְחִינַת 'בְּרָכָה', בְּחִינַת 'סַם חַיִּים' בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם עַל יְדֵי 'שְׁמִירַת הַבְּרִית'. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, כְּבָר בְּנָקֵל יוֹתֵר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה עַל יְדֵי קְצָת קְדֻשָּׁה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה וּלְחַיִּים בְּפֶה הַצַּדִּיק עַל יְדֵי קְדֻשָּׁתוֹ הַגְּבוֹהָה: (ברכות התורה א)

[96] זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מיתה (יומא עב ע"ב).

#### כג

יָדוּעַ וּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[97], שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּדִבּוּרָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, אִם לֹא כְּשֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה 'אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ' כָּרָאוּי, וְאָז הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְיָכוֹל לְהָבִין דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. כִּי אִם לָאו, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה אֶצְלוֹ מִדִּבּוּרֵי הַצַּדִּיק וְכֵן מִכְּלַל הַתּוֹרָה - 'סַם מָוֶת' חַס וְשָׁלוֹם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[98]:

וְאִם כֵּן לִכְאוֹרָה 'נָפַל פּוּתָּא בְּבִירָא'[99], כִּי מַה יַּעֲשׂוּ רֹב הָעוֹלָם שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת?

אַךְ עִקַּר הָעֵצָה לָזֶה הוּא 'אֱמוּנָה', כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה זוֹכֶה לְהִכָּלֵל בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקִים שֶׁמַּאֲמִין בָּהֶם, אָז הֵם בְּעַצְמָם מְצַיְּרִים לוֹ הָאוֹר לִ'בְרָכָה' וּ'לְסַם חַיִּים'. וְאָז עַל יְדֵי זֶה בעצמו נִתְתַּקְנִין גַּם הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, וְזוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת י"ד[100]): (קריאת שמע ד, ב ד-ה)

[97] ליקוטי מוהר"ן ח"א לו, ה.

[98] יומא עב ע"ב.

[99] שבת סו ע"ב. הסבר: ???

[100] וז"ל: כשיודע האדם בעצמו שמוחו אינו בשלמות, כי לא זכה לתיקון הברית עדיין, שעל ידי זה דעתו ומוחו אינם בשלמות כמבואר במקום אחר. עד שאפילו 'אור התורה' הקדושה יוכל להיפגם אצלו, שיהיה נעשה אצלו בחינת 'סם מוות' רחמנא לצלן. ואז כל מה שירצה לילך אחר חכמתו יקלקל יותר חס ושלום.

#### כד

הָאָדָם עַל יְדֵי חֲטָאָיו הוּא פּוֹגֵם לְמַעְלָה, הַיְנוּ שֶׁמְּסַלֵּק הָאוֹר מֵהָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַשַּׁיָּכִים לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְגוֹרֵם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא גַּם שָׁם חַס וְשָׁלוֹם. וּכְפִי הַפְּגַם שֶׁפּוֹגֵם לְמַעְלָה כֵּן יוֹרֵד מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַטָּה מַטָּה:

לְמָשָׁל, כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם פּוֹגֵם עַל יְדֵי חֲטָאָיו בְּ'עוֹלָם הַיְצִירָה', אֲזַי כְּפִי זֶה כָּךְ הוּא יוֹרֵד לְמַטָּה. וּכְשֶׁחַס וְשָׁלוֹם פּוֹגֵם יוֹתֵר עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַפְּגָם בָּעוֹלָמוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר, אֲזַי יְרִידָתוֹ גַּם כֵּן עֲמֻקָּה יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם:

נִמְצָא, זֶה שֶׁפָּגַם בַּ'יְּצִירָה' וְגָרַם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שָׁם, אֲזַי אִם יַמְשִׁיכוּ עָלָיו אוֹר עֶלְיוֹן 'מֵעוֹלָם הַבְּרִיאָה', וְהָאוֹר הַזֶּה כְּשֶׁיּוֹרֵד לִ'יצִירָה' הוּא עֲדַיִן בִּבְחִינַת 'קָמִיץ וְסָתִים'[101] עַד שֶׁיְּצַיְּרוּ אוֹתוֹ שָׁם לְפִי הַכֵּלִים שֶׁבְּעוֹלָם הַיְצִירָה. וַאֲזַי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל שׁוּם עֵצָה וְלָשׁוּב אֶל ה' עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת אוֹתוֹ הָאוֹר, כִּי כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִצְטַיֵּר הָאוֹר בִּיצִירָה אֲזַי יִצְטַיֵּר לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁגָּרַם לְהִתְאַחֵז שָׁם:

עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לוֹ שֶׁיִּתְקָרֵב לְצַדִּיק גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲלוֹת לְעוֹלָם הַבְּרִיאָה וּלְצַיֵּר שָׁם הָאוֹר לִבְרָכָה, בִּכְדֵי שֶׁכְּשֶׁיֵּרֵד הָאוֹר לִיצִירָה לֹא יוּכַל לְהִצְטַיֵּר לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר לִבְרָכָה קֹדֶם שֶׁיָּרַד לְאוֹתוֹ עוֹלָם:

וְכֵן כְּשֶׁפּוֹגֵם יוֹתֵר, וּפוֹגֵם בָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ צַדִּיק גָּדוֹל וְגָבֹהַּ עוֹד בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁיּוּכַל לַעֲלוֹת לְעוֹלָם גָּבֹהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּלְצַיֵּר שָׁם 'הָאוֹר לִבְרָכָה' וּלְהוֹרִידוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה יוֹתֵר לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לְשָׁם חַס וְשָׁלוֹם. עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנָּפְלוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, עַד 'אוֹר הָעֶלְיוֹן' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'קָמִיץ וְסָתִים' מַמָּשׁ, כִּי הוּא קָמִיץ וְסָתִים מִכָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַעְלָה:

וּכְשֶׁפּוֹגֵם כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יְרִידָתוֹ גַּם כֵּן עֲמֻקָּה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו רַחֲמָנָא לִצְּלָן:

וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהִתְתַּקֵּן כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, שֶׁיּוּכַל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף, וְלֵירֵד לְמַטָּה לְמַטָּה עַד אֵין תַּכְלִית, וְהוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמְצַיֵּר שָׁם הָאוֹר לִבְרָכָה, וּמַמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר דֶּרֶךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת וּמְצַיְּרוֹ בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, עַד שֶׁמַּמְשִׁיךְ 'עֵצוֹת טוֹבוֹת' שֶׁהֵם בְּחִינַת 'אוֹר מְצֻיָּר לִבְרָכָה' עַד לְמַטָּה לְמַטָּה, לְתַקֵּן אֲפִלּוּ אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה מְאֹד לַמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁם. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה לְמַעְלָה יוֹתֵר וּמְצַיֵּר שָׁם הָאוֹר לִבְרָכָה הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה יוֹתֵר:

וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם הוּא חוֹלֶה וּפָגוּם בְּנַפְשׁוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ צַדִּיק גָּדוֹל יוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן גַּם נַפְשׁוֹ הַפְּגוּמָה יוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְהָעִקָּר אִם יִזְכֶּה לְהַאֲמִין בּוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִכָּלֵל בּוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הָ'אוֹר הַמְצֻיָּר לִבְרָכָה' כַּנַּ"ל: (קריאת שמע ד, יג)

[101] = סגור וסתום.???

#### כה

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גָּדוֹל יוֹתֵר אֲפִלּוּ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים"[102] כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[103]:

כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן שֶׁגַּם הַכֹּהֵן גָּדוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם בְּיוֹם כִּפּוּר[104], אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא יָכוֹל לִכְנֹס עוֹד לִפְנִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְלִמְשֹׁךְ כַּפָּרָה וְתִקּוּן גַּם לָהֶם. כִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן הַכֹּל (בִּבְחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"[105]) אִם יִזְכֶּה לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמֶת: (קריאת שמע ד, יג)

[102] משלי ג, טו.

[103] הוריות יג ע"א.

[104] יומא פו ע"א.

[105] משלי ט, יד.

#### כו

הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּשׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה, אַף עַל פִּי כֵן גַּם הֵם צְרִיכִים לְבַטֵּל עַצְמָן מִדְּבֵקוּתָם וּמִדִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵת הַהֶכְרֵחַ. וְאָז הֵם מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן וְעַל כָּל הָעוֹלָם אֶת בְּחִינַת 'הַחֶסֶד חִנָּם' שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. וְעַל יְדֵי זֶה מְקַיְּמִין גַּם הֵם מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ'[106]:

וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁגַּם הַצַּדִּיק מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לִפְעָמִים בִּבְחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ'[107], עַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַקִּטְרוּג וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁרוֹצִים לְהִתְגָּרוֹת בְּמִי שֶׁבָּא לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים: (בית הכנסת ה, ח יב)

[106] אבות ב, ב.

[107] מנחות צט ע"א.

#### כז

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בְּכֹחַ 'הַפְּשִׁיטוּת' הָאֲמִתִּי שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי בְּעֵת שֶׁעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה אָז אָנוּ רְחוֹקִים מֵהֶם מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אָז אוֹרָם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. רַק בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם הֵם מוֹרִידִים עַצְמָן אֵלֵינוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְחַיּוֹתֵנוּ לָנֶצַח, לְמַעַן יוּכְלוּ לָשׁוּב כָּל 'הַפְּשׁוּטִים' וְהָרְחוֹקִים שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי 'הַחֶסֶד חִנָּם' שֶׁמַּמְשִׁיכִין אָז כַּנַּ"ל:

וּמֵחֲמַת שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וּבוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל, עַל כֵּן צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי רַק הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת אֶת הַחֶסֶד חִנָּם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב וְלָשׁוּב אֲפִלּוּ כָּל הָרְחוֹקִים שֶׁבָּעוֹלָם: (בית הכנסת ה, טז)

#### כח

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ 'הַחֶסֶד חִנָּם' עַל כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּבִלְבַד שֶׁיִּתְנַהֲגוּ וְיַמְשִׁיכוּ עַצְמָן לְ'דַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת' בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי עַל יְדֵי 'אֱמוּנָה' וּ'תְמִימוּת' נַעֲשָׂה כְּלִי שְׁלֵמָה לְקַבֵּל עַל יָדָהּ הַ'חֶסֶד חִנָּם' הַנַּ"ל וְכָל טוּב: (בית הכנסת ה, לג לה)

#### כט

עַל יְדֵי הַזְכָּרַת 'שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים' הַקְּדוֹשִׁים, עַל יְדֵי זֶה מְבָרְרִין 'הַמְדַמֶּה' וְזוֹכִין לֶ'אֱמוּנָה שְׁלֵמָה' - לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל יְדֵי נִפְלָאוֹת לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע:

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע[108] גַּם עַכְשָׁו. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִכְתֹּב לְעַצְמָן שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְזִכָּרוֹן[109], כִּי עַל יְדֵי כָּל זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל: (נטילת ידים לסעודה ד, ו)

[108] ספר המדות צדיק ח"ב כ.

[109] ספר המדות צדיק ח"א יט.

#### ל

עִקַּר מַה שֶּׁמְּדַבֵּר הָרַב עִם כָּל אֶחָד וּמֵאִיר בּוֹ דַּעְתּוֹ לְהַצִּילוֹ מֵעֲו‍ֹנוֹת, הָעִקָּר הוּא שֶׁמְּבָאֵר לוֹ שֶׁיָּבִין מֵרָחוֹק שֶׁיֵּשׁ חָכְמוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְהַשָּׂגוֹת נִפְלָאוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ עַד שֶׁיּוּכַל לָבֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל 'אוֹר אֵין סוֹף' בְּחִינַת 'הֶאָרַת הָרָצוֹן':

אֲבָל פְּנִימִיּוּת דַּעְתּוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָאֵר כְּלָל, כִּי הוּא בִּבְחִינַת 'סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה'[110], רַק שֶׁמְּרַמֵּז לְתַלְמִידָיו בְּדֶרֶךְ רְמָזִים בְּעָלְמָא, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵרָחוֹק:

אֲבָל אָסוּר לִכְנֹס בָּזֶה בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ' וְכוּ'[111], וְנֶאֱמַר "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"[112]: (נטילת ידים לסעודה ו, ז)

[110] אבות ג, יג.

[111] חגיגה יג ע"א.

[112] קהלת ז, כג.

#### לא

זֶה יָדוּעַ לְכָל אָדָם, כַּמָּה וְכַמָּה עִתִּים עוֹבְרִים עָלָיו בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְכוּ', וְכַמָּה וְכַמָּה יְשׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לוֹ בְּכָל פַּעַם, בִּפְרָט בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ שֶׁזֶּה הָעִקָּר:

וּבְכָל עֵת וָעֵת שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, בְּכֻלָּם מֵאִיר בָּהֶם הַצַּדִּיק שֶׁיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל עֵצוֹת מַה לַעֲשׂוֹת, וּבַמֶּה יְחַיֶּו אֶת עַצְמם בְּכָל עֵת וָעֵת - כְּפִי הָעֵת אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו - בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל עָמְדָם, וְלֹא יִפְּלוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ לְעוֹלָם:

וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁיְּקַשְּׁרוּ כָּל הָעִתִּים הָעוֹבְרִים אֲלֵיהֶם לְ'הָעֵת הָאַחֲרוֹן', שֶׁהוּא עֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאָז יִזְכֶּה כָּל אֶחָד כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ לְ'הֶאָרַת הָרָצוֹן' הַמֻּפְלָג לַה' יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא וְנוֹרָא. שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל"[113] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְלָעֵת הַזֹּאת צְרִיכִין לְקַשֵּׁר כָּל הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה:

כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל יְדֵי הָ'רָצוֹן' - שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא וְאֵיךְ שֶׁעוֹבֵר עָלָיו עַל כָּל פָּנִים יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּרָצוֹן חָזָק לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הָרָצוֹן הַטּוֹב בְּעַצְמוֹ יָקָר וְחָשׁוּב מְאֹד:

וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרֵר וְיִתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ, וּלְהַרְבּוֹת בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת רַבּוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת, לִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה' - "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם"[114] וְיָאִיר עָלָיו הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הָאֲמִתִּי, לְבַטֵּל 'רוּחַ שְׁטוּת' וְלָשׁוּב מִכָּל הָעֲו‍ֹנוֹת וּלְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ: (נטילת ידים לסעודה ו, נא)

[113] במדבר כג, כג.

[114] איכה ג, נ.

#### לב

אֵלּוּ הַמְקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת, וּבְקִיאִים מְאֹד בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ וּמְבִינִים הָרְמָזִים שֶׁבָּהֶם, אֲזַי יְכוֹלִים לִמְצֹא דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁיִּלְמְדוּ וְיָבִינוּ מִכֻּלָּם חָכְמוֹת וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ[115]:

כִּי בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם 'תּוֹרָה נֶעֱלֶמֶת', רַק שֶׁצְּרִיכִין לָתֵת לֵב לָזֶה, וְלִהְיוֹת בָּקִי הֵיטֵב בְּחַדְרֵי תּוֹרָה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ:

וְאָז הוּא יָכוֹל לִלְמֹד מִכָּל אָדָם בִּבְחִינַת 'אֵיזֶהוּ חָכָם הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם'[116] שֶׁנֶּאֱמַר "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְו‍ֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי"[117], כִּי בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מוֹצֵא בָּהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה. גַּם עַל יְדֵי הָרְמָזִים הַנַּ"ל זוֹכֶה לִהְיוֹת 'אֶרֶךְ אַפַּיִם וְגִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ'[118] בִּשְׁלֵמוּת, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (נטילת ידים לסעודה ו, נו)

[115] עיין שיחות הר"ן רד.

[116] אבות ד, א.

[117] תהלים קיט, צט.

[118] בן זומא אומר, איזהו חכם - הלומד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי". איזהו גבור - הכובש את יצרו, שנאמר "טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר (אבות ד, א).

#### לג

יֵשׁ טוֹעִים הַרְבֵּה וְסוֹבְרִים בְּדַעְתָּם כְּאִלּוּ הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת בִּירוּשָׁה וְכוּ', כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים קְצָת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם עַתָּה. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ בְּהֵפֶךְ 'כֶּתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח כָּל הָרוֹצֶה יָבֹא וְיִטֹּל'[119], וּכְתִיב "אָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן" וְכוּ'[120]:

וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים הַרְבֵּה, וְהָיוּ לָהֶם בָּנִים רְשָׁעִים, וְכֵן רְשָׁעִים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ לָהֶם בָּנִים צַדִּיקִים. וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ'[121], וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ אֵצֶל 'מַלְכֵי בֵּית דָּוִד', שֶׁהָיָה אָחָז רָשָׁע גָּדוֹל, וְהָיָה בֶּן יוֹתָם הַצַּדִּיק, וּמֵהָרָשָׁע הַזֶּה יָצָא דַּיְקָא צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא - חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. וְכֵן מֵחִזְקִיָּהוּ נוֹלְדוּ מְנַשֶּׁה וְאָמוֹן שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, וּמֵהֶם יָצָא יֹאשִׁיָּהוּ הַצַּדִּיק, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא הָיָה אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' וְכוּ'[122]; וְסוֹף כָּל סוֹף יֵצֵא מֵהֶם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁכָּל הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה עַל יָדוֹ:

וְכָל זֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים אֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לַעֲקֹר אֶת עַצְמָם מֵהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל 'שֹׁרֶשׁ' נְקֻדַּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה הַמֻּשְׁרָשׁ בְּיִשְׂרָאֵל מִירֻשַּׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, זֶה נִשְׁאָר קַיָּם וְעוֹמֵד לָעַד וּלְנֶצַח נְצָחִים, עַד שֶׁאַחַר כָּךְ מִתְלַבֶּשֶׁת הַקְּדֻשָּׁה הַזֹּאת וְיוֹצֵאת עַל יְדֵי זֶרַע הַיְלוּדִים שֶׁנּוֹלָדִים מֵהָרְשָׁעִים אֵלּוּ בְּעַצְמָן, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה קְדֻשַּׁת 'הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה' לֹא יֻפְסַק לְעוֹלָם, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ מִדּוֹר לְדוֹר עַד הַסּוֹף:

וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ דְּבָרִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה, אַךְ כְּלַל הַדְּבָרִים כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית לְבֶן הָרָשָׁע וּלְבֶן הַצַדִּיק, וְאִם לֹא יֵיטִיב מַעֲשָׂיו וְיִסְמֹךְ עַל זְכוּת אֲבוֹתָיו אוֹ זְכוּת בָּנָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיַּחֲלֹק עַל יְדֵי זֶה עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת - אוֹי לוֹ וּלְנִשְׁמָתוֹ. וְזֶה הָיָה פְּגַם קֹרַח כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[123]. וְאִם יֵיטִיב מַעֲשָׂיו - אַשְׁרֵי לוֹ: (נטילת ידים לסעודה ו, סז-סט)

[119] אבות ד, יג.

[120] יחזקאל יח, כ.

[121] אבות ב, יב.

[122] ע"פ מלכים-ב כג, כה.

[123] במדבר רבה יח, ח.

#### לד

כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה לְמַעֲלָה יְתֵרָה וּמַמְשִׁיךְ מַקִּיפִים עֶלְיוֹנִים יוֹתֵר, הוּא יָכוֹל לְהָאִיר בְּיוֹתֵר בְּ'דָרֵי מַטָּה' בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[124]:

וְלִפְעָמִים מִתְגַּבְּרִים הַפְּגָמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּעֹצֶם הַשָּׂגָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָאִיר לָהֶם הַדַּעַת הָאֱמֶת - כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הוּא מֻכְרָח לַעֲלוֹת בַּעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ (בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל), שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְשָׁם כְּשֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף עֲדַיִן בְּזֶה הָעוֹלָם:

וְעַל כֵּן הוּא מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק, וְאָז עוֹלֶה לַמָּקוֹם שֶׁעוֹלֶה לְמָקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד, וּמִשָּׁם מֵאִיר לְתַלְמִידָיו הַדַּעַת הָאֱמֶת עַד שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֲפִלּוּ הַנּוֹפְלִים וְהַיְּרוּדִים מְאֹד כִּי 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מִיתַת צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת'[125]:

וּמִבְּחִינָה זוֹ נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי עַל יְדֵי פְּגָמֵי יִשְׂרָאֵל וְהָעִקָּר עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקוֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת הַנַּ"ל - כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה:

וְאָז עָלָה וְנִכְלַל בִּבְחִינַת 'רַעֲוָא דְּרַעֲוִין' תַּכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וּמִשָּׁם הֵאִיר לְתַלְמִידוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת 'יְהוֹשֻׁעַ', בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַזְּקוּת. וְזֶה בְּחִינַת "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ"[126], וְנֶאֱמַר "אֹתוֹ חַזֵּק כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה"[127], כִּי דַּיְקָא אַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה זָכָה יְהוֹשֻׁעַ לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ:

וּבָזֶה פָּעַל לְדוֹרוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, עַד שֶׁיִּהְיוּ מֻכְרָחִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שְׁקוּלָה מִיתַת הַצַּדִּיקִים כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ'[128] - וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן עַל זֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וּמִכָּל שֶׁכֵּן בֵּין הַמְּצָרִים, - אַךְ אַף עַל פִּי כֵן "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[129], כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה תִּצְמַח הַיְשׁוּעָה וְהַגְּאֻלָּה וְיִתְהַפֵּךְ אֶבְלֵנוּ לְשָׂשׂוֹן, כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[130], כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם מַמְשִׁיכִין הֶאָרָה גְּדוֹלָה לְתַלְמִידֵיהֶם עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה: (נטילת ידים לסעודה ו, פא-פב פד)

[124] ישעיה ו, ג.

[125] מועד קטן כח ע"א.

[126] דברים ג, כח.

[127] דברים א, לח.

[128] סנהדרין צב ע"א.

[129] תהלים צב, ט.

[130] חולין ז ע"ב.

#### לה

מַעֲלַת זִכְרוֹן שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים; כִּי בְּהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נִכְלָל בּוֹ כָּל מַהוּת הַצַּדִּיק, כָּל צִדְקָתוֹ וְתוֹרָתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כִּי בִּשְׁמוֹ נִגְבָּל כָּל חִיּוּתוֹ וְעִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ:

לְמָשָׁל, כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין שֵׁם הַתַּנָּא 'רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי', בְּזֶה הַשֵּׁם כָּלוּל כָּל מַעֲשֵׂי זֶה הַתַּנָּא: שֶׁהָיָה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים בַּמְּעָרָה וְחִבֵּר 'סֵפֶר הַזֹּהַר' וְכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנִּזְכָּרִים מִמֶּנּוּ, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּזֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ 'רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי', וְכֵן בִּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים. כִּי הַשֵּׁם הוּא הַכְּלָל וְהַזֵּכֶר שֶׁל כָּל דָּבָר:

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ קְדֻשָּׁתָם וּזְכוּתָם, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לִקְדֻשָּׁה וּלְטָהֳרָה וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ: (דברים הנוהגים בסעודה ד, ו)

#### לו

צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'חָסִיד' בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד בְּ'תוֹרַת חֶסֶד' לִלְמֹד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ[131] - לַעֲשׂוֹת חֲסִידִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת, עַד שֶׁמְּעוֹרֵר וּמֵאִיר בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַמֻּשְׁרָשִׁים בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַגִּיעַ הֶאָרָה לְכָל אֶחָד מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים. שֶׁעַל כֵּן תּוֹרָתוֹ הִיא בְּחִינַת 'תּוֹרַת חֶסֶד' כַּנַּ"ל, וְרַק עַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ 'הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים' בִּשְׁלֵמוּת וְלִזְכּוֹת לִבְגָדִים נְקִיִּים וּלְבָנִים: (בציעת הפת ה, כא)

[131] סוכה מט ע"ב.

#### לז

צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ תָּמִיד בִּפְרָט בְּעֵת עוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה וּמִצְו‍ֹת, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הַהֶאָרָה מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי עוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה כַּנַּ"ל.

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק לְהָבִיא הֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת אֲפִלּוּ לְפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לָזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא גַּם כֵּן.

וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לָזֶה בְּיוֹתֵר וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ אֵלָיו הַהֶאָרָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת.

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לִקַּח בְּחִינַת 'הַנְּקֻדָּה טוֹבָה' שֶׁבְּדַעְתּוֹ - שֶׁנִּקְרֵאת 'שֶׁמֶן זַיִת זַךְ' - וּלְהָבִיאָהּ לְהַצַּדִּיק, עַל יְדֵי שֶׁיַּכְרִיחַ עַצְמוֹ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְוֹת (בִּבְחִינַת "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"[132] - 'אֵלֶיךָ' דַּיְקָא), וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס בּוֹ 'אוֹר הַצַּדִּיק', כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ נִדְלֶקֶת וּמְאִירָה כְּמוֹ נֵר מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם"[133].

אַךְ צְרִיכִין לָזֶה לְבַטֵּשׁ וּלְכַתֵּת הַגּוּף בִּבְחִינַת "כָּתִית לַמָּאוֹר"[134], כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'גּוּפָא דְּלָא סָלִיק בֵּיהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא - מְבַטְּשִׁין לֵיהּ'[135]. כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל כַּמָּה יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְרִירוּת גָּדוֹל עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל[136]. אַךְ עִקַּר בִּטּוּל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הַנַּ"ל הוּא עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה 'תָּמִיד'[137] בְּכָל יוֹם, וְאִם חוֹזְרִין וּמִתְגַּבְּרִין עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי יִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם בְּיוֹתֵר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְאָז 'הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ בְּוַדַּאי תַּחְזִירוֹ לְמוּטָב'[138]: (בציעת הפת ה, כב-כד)

[132] שמות כז, כ.

[133] משלי כ, כז.

[134] שמות כז, כ.

[135] זוהר שלח קסח ע"א.

[136] כי עדיין רחוקים מהקדושה מאוד ויכול להיות להם מניעות רבות, וצריך להם יגיעות רבות כדי להפשיט מהם הבגדים צואים שהלבישו, כמו שכתוב: "הסירו הבגדים הצואים", כי אלו הבגדים הצואים הם מונעים אותם מלחזור לקדוש ברוך הוא: (ליקוטי מוהר"ן ח"א יד, ה)

[137] וזהו: "להעלות נר תמיד" – תמיד דייקא, שצריכין להכריח עצמו לעסוק בתורה 'תמיד' בכל יום, כמו שכתוב: "והגית בו יומם ולילה: (בציעת הפת ה, כד)

[138] מדרש רבה איכה, פתיחתא דחכימי, ב.

#### לח

זֶה הַצַּדִּיק שֶׁעָסַק כָּל יָמָיו בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת, עַד שֶׁזָּכָה עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר 'שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל', שֶׁעַל יְדֵי זֶה רַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו‍ֹן[139] וְהִגְדִּיל כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ. זֶה הַצַּדִּיק אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק, עֲדַיִן עוֹסֵק בָּזֶה - לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב, עַל יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַל כָּל אֶחָד הֶאָרָה מִ'שֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה'.

כִּי כָל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל[140] כְּלוּלָה בְּנֶפֶשׁ זֶה הַצַּדִּיק[141], וְיָדוּעַ כִּי הֶאָרַת 'נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק' נִשְׁאֶרֶת עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמְאִירָה בְּכָל עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[142].

וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּאִים עַל קִבְרוֹ וּמִתְעוֹרְרִים שָׁם לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן הֶאָרָה מִ'שֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה', כִּי שָׁם בְּנֶפֶשׁ זֶה הַצַּדִּיק כְּלוּלִים כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁרְשָׁם בְּהַתּוֹרָה - וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לַחֲזֹר לְמוּטָב.

וְזֶה סוֹד שְׁנֵי הָאֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּמִּדְבָּר, 'אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף' וַ'אֲרוֹן הָעֵדוּת' זֶה אֵצֶל זֶה - כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה.

וְעַל כֵּן חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁעָסַק בָּזֶה כָּל יָמָיו, כִּי לָמַד וְלִמֵּד[143] שֶׁזֶּה בְּחִינָה הַנַּ"ל, עַל כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ "וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ"[144] וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ וְהִנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ'[145]. כִּי 'שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה' כְּלוּלָה בְּנַפְשׁוֹ עַל יְדֵי שֶׁעָסַק בָּזֶה כָּל יָמָיו, וְכָל קִיּוּם יְשִׁיבוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַכֹּל בָּנוּי וּמְיֻסָּד עַל קִבְרוֹ, כִּי מִשָּׁם מֵאִיר הֶאָרַת 'שָׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה' שֶׁעָסַק בָּזֶה כָּל יָמָיו: (בציעת הפת ה, ל-לא לו)

[139] ע"פ מלאכי ב, ו.

[140] ???

[141] כשנסתלק צדיק קשה לומר תורה, כי כל צדיק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה. כי כל צדיק וצדיק יש לו חלק בהתורה, וכשנסתלק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה: (שיחות הר"ן קלב); והצדיקים הגדולים שכל התורה כלולה בנשמתם, כשנסתלקים נסתלק עימם שורש כל התורה שהוא שורש נפשות ישראל: (בציעת הפת ה, ל)

[142] עץ חיים שער כב פרק ב מ"ק.

[143] ת"ר: "וכבוד עשו לו במותו" - זה חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף [...] הניחו ס''ת על מטתו ואמרו: קיים זה מה שכתוב בזה. והאידנא נמי עבדינן הכי? [...] - קיים אמרינן לימד לא אמרינן (דלימד עדיף מקיים. רש"י): (בבא קמא יז ע"א)

[144] דברי הימים-ב לב, לג.

[145] בבא קמא טז ע"ב.

#### לט

אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים עוֹשִׂים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בִּפְרָט 'בְּחִירֵי צַדִּיקַיָּא' כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכַיּוֹצֵא, שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ לְטוֹבַת תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּפָעֲלוּ וְגָמְרוּ הַרְבֵּה מְאֹד. אַף עַל פִּי כֵן הַבַּעַל דָּבָר אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וּמִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל פַּעַם, וְחוֹתֵר הַרְבֵּה לְקַלְקֵל כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים.

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן "אַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[146], כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַלְקֵל הַבַּעַל דָּבָר אַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְקֵל - אַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאֶרֶת הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַתִּקּוּן לָנֶצַח, שֶׁעַל יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַצַּדִּיק הַתִּקּוּן שֶׁהִתְחִיל.

וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁזָּכָה לִמְצֹא מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם תָּלוּי כָּל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל (עַיֵּן פְּנִים[147]), אַךְ אַחַר כָּךְ חָתַר הַבַּעַל דָּבָר לְקַלְקֵל הַדָּבָר עַד שֶׁחָרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שְׁנֵי פְּעָמִים - אַף עַל פִּי כֵן מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם, כִּי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל בְּשׁוּם אֹפֶן, וּרְשִׁימָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נִשְׁאָר שָׁם בִּקְבִיעוּת, עַד אֲשֶׁר יֵשׁ כֹּחַ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר גַּם עַתָּה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשָּׁם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְמוּטָב, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר דָּוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וְיִבְנֶה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְיַחֲזִיר אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְמוּטָב בִּשְׁלֵמוּת: (בציעת הפת ה, לב-לג)

[146] תהלים צב, ט; בכל משפטיך ידך על העליונה: (רש"י)

[147] כי עיקר שלמות קדושת ישראל הוא כשהבית המקדש בנוי על מכונו והארון עומד על מקומו בבית קודש קודשים, [...] כי מקודם [...] לא היתה הארת התורה מאירה כל כך בתכלית השלמות. ועל כן היה מתיגע דוד מאוד למצוא מקום להבית המקדש [...] ועיקר הוא מקום הארון שהוא נקודת ה'אבן שתיה' שמשם תצא תורה, כמו שכתוב: "כי מציון תצא תורה", היינו שמשם יוצאת הארת התורה משורשה ומקומה, ומאירה באור גדול עד שמגיע ההארה על כל אחד ואחד מישראל כפי שורש נפשו בתורה: (בציעת הפת ה, לב)

#### מ

אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן כָּרָאוּי לָהֶם, עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם לָחוּשׁ אוּלַי יֵשׁ בָּהֶם עוֹד אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵ'הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים'.

אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת כָּרָאוּי, אָז לֹא דַּי שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַל עַצְמָן 'הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים' בִּשְׁלֵמוּת וְלִלְבֹּשׁ 'בְּגָדִים לְבָנִים וּנְקִיִּים' - שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ" וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ" וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[148] - אַף גַּם שֶׁזּוֹכִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַפְשִׁיט הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מִתַּלְמִידֵיהֶם וְחַבְרֵיהֶם, וּלְהַלְבִּישָׁם 'בְּגָדִים נְקִיִּים' בִּבְחִינַת "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת"[149], הַנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף אֵצֶל אֶחָיו: (בציעת הפת ה, מ)

[148] ועל כן כשעמד יוסף בניסיון, אז דייקא הפשיט מעצמו בחינת אחיזת הבגדים הצואים, בבחינת "ויעזב בגדו בידה וינס" וכו' (בראשית לט, יב), שהבגד שהיה לה אחיזה בו עזב בידה והפשיט את עצמו מבגדים אלו בשלמות. ואז זכה אחר כך לבגדים נקיים ויקרים, בבחינת "וילבש אתו בגדי שש" וכו' (בראשית מא, מב), וכמו שאיתא בזוהר הקדוש (מקץ קצו ע"א): 'יוסף מדיליה נטל' וכו': (בציעת הפת ה, מ)

[149] בראשית מה, כב.

#### מא

זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל זוֹכֶה לְבָרֵר הַשֵּׁנָה וְלִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת בִּשְׁלֵמוּת, וְהוּא מְחַזֵּק וְנוֹתֵן עֵצָה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁבְּעֵת שֶׁמִּתְעוֹרֵר בּוֹ אֵיזֶה טוֹב, אֲזַי יִזְדָּרֵז וִימַהֵר לַחְטֹף תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְפִקָּדוֹן לִימֵי הָרָעָב חַס וְשָׁלוֹם - שֶׁהֵם יְמֵי הָרָע שֶׁעוֹבְרִין עַל הָאָדָם - שֶׁאָז יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַטּוֹב שֶׁקִּבֵּץ בִּתְחִלָּה בִּימֵי נְעוּרָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעֵצָה שֶׁנָּתַן יוֹסֵף הַצַּדִּיק "וְיִצְבְּרוּ בָר וְכוּ' וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן" וְכוּ'[150]: (בציעת הפת ה, מ)

[150] בראשית מא, לה-לו.

#### מב

כָּל זְמַן שֶׁאֵין בָּאִים אֶל הַמְּנוּחָה דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מִתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם, כִּי הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁלָּהֶם וְהַהַסָּתוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ', מִשְׁתַּנִּים בְּכָל עֵת - וְהֵם כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר.

וְכָל זֶה הוּא מִבְּחִינַת 'קְלִפַּת עֲמָלֵק' הַמִּתְגָּרֶה בְּכָל פַּעַם, בִּפְרָט בְּהַחֲלּוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁהֵם הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה.

אֲבָל מַכְנִיעִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וּבִפְרָט עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁכְּבָר בָּאוּ אֶל מְנוּחָתָם בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם"[151]: (בציעת הפת ה, מד מז-מח)

[151] ישעיה נז, ב.

#### מג

כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת[152], וְהוּא מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל חֶרְפַּת רָעָב.

כִּי כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רָחוֹק מִבְּרָכָה וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּחִינַת "שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב", אֲבָל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף - נִתְתַּקֵּן זֹאת[153].

וְכֵן עִקַּר כָּל הַחִיּוּת נִמְשָׁךְ רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'חַ"י עָלְמִין'[154], וּבִלְעָדוֹ אֵין שׁוּם חִיּוּת בָּעוֹלָם.

כִּי הַצַּדִּיק מְבַטֵּל כָּל בְּחִינַת הָאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין - שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפָּה שִׁבְרוֹן לֵב בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא חַס וְשָׁלוֹם - וּמַמְשִׁיךְ חִיּוּת בָּעוֹלָם, כִּי הוּא מְחַיֶּה וּמְתַקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמְבַטֵּל סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁבָּא מִשָּׁם כַּיָּדוּעַ[155] - כִּי הַצַּדִּיק הוּא מְקוֹר הַחַיִּים.

וְכָל יִשְׂרָאֵל - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"[156], אַף עַל פִּי כֵן - אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה בִּשְׁלֵמוּת לְבַטֵּל חֶרְפַּת רָעָב - שֶׁהִיא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת בְּחִינַת אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָרְעָבוֹן[157], וְאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלוֹ - כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

וּבִתְחִלָּה צְרִיכִין הַכֹּל לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְקַבֵּל כָּל אֶחָד הֶאָרָה מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבַּחֲבֵרוֹ, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר נְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה וּלְקַבֵּל הֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת מִנֵּיהּ וּבֵיהּ: (ברכת המזון ג, ב-ג)

[152] בחינת "ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ": (ברכת המזון ג, ב)

[153] שבע שני שבע ושבע שני רעב: היינו טוב ורע... והרע מתרבה וגובר על הטוב, בבחינת: "ולא נודע כי באו אל קרבנה". ותיקונו הוא יוסף, בבחינת: "אסף אלקים את חרפתי", שהוא ממתיק את הרע שהוא בחינת הרעב: (ליקוטי מוהר"ן ח"א נד, ו)

[154] צדיק חי עלמין: (תיקוני זוהר (תיקון ע) קכג ע"ב)

[155] עץ חיים בתחילתו; ועיין בליקוטי מוהר"ן ח"א לד, ז.

[156] ישעיה ס, כא.

[157] כמובא בליקוטי מוהר"ן ח"א לט.

#### מד

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִקְרָא 'יוֹסֵף' עַל שֵׁם שֶׁמּוֹסִיף בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, וּמַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל.

וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו וְהִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי חִדּוּשִׁים דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹלֶה הִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ לְמַעְלָה. וְגַם מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הַזֶּה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְקָרֵב רְחוֹקִים מַמָּשׁ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

כִּי בְּכֹחַ הִתְגַּבְּרוּתוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ מַתְחִיל עַתָּה לַעֲבֹד אֶת ה' - בַּכֹּחַ הַזֶּה הוּא יָכוֹל לְעוֹרֵר בְּכָל פַּעַם רְחוֹקִים מַמָּשׁ שֶׁיַּתְחִילוּ מֵעַתָּה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ.

וְעַל כֵּן מִצַּדִּיקִים כָּאֵלּוּ יֵשׁ לַה' יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּגִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וַחֲדָשִׁים וְהִתְפָּאֲרוּת נִפְלָא בְּכָל עֵת, כִּי בְּכָל פַּעַם הֵם עוֹשִׂין לַה' יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים וּבִגְדֵי הִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, בִּבְחִינַת 'וּלְבוּשָׁא דְּלָבִישׁ בְּיוֹמָא דָּא לָא לָבִישׁ בְּיוֹמָא אָחֳרָא, וּלְבוּשִׁין דְּאִיהוּ לָבִישׁ בְּצַפְרָא לָא לָבִישׁ בְּרַמְשָׁא'[158].

וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הִתְפָּאֲרוּת הֶחָדָשׁ שֶׁעוֹלֶה בְּכָל פַּעַם מִזֶּה הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ בְּעַצְמוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב רְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְעַל שֵׁם כָּל זֶה נִקְרָא 'יוֹסֵף', בְּחִינַת "יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר"[159] (עַיֵּן פְּנִים[160]), וְעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק נִתְגַּלָּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל[161]: (ברכת המזון ד, יא)

[158] תיקוני זוהר (תיקון כב) סה ע"א.

[159] בראשית ל, כד.

[160] כי ההתפארות הוא בחינת בן שה' יתברך מתפאר בישראל כאב המתפאר עם בנו, בבחינת "בני בכורי ישראל" [...] והצדיק הוא עיקר כלל ישראל והוא בעצמו [...] בכל פעם בן חדש אצל ה' יתברך, בבחינת "ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך" - שהצדיק מתחיל בכל פעם מחדש כאלו נולד היום. [...] וזהו גם כן בחינת "יוסף לי בן אחר" שיזכה בכל פעם לקרב אחד מישראל מחדש לה' יתברך שהוא בן אחר-בן חדש שזה עיקר התפארותו יתברך [...] כי עיקר ההתפארות הוא כשעולה התפארות חדש לה' יתברך על ידי התקרבות הרחוקים כנ"ל: (ברכת המזון ד, יא)

[161] עיין בפנים, ברכת המזון ד, יא בתחילתו.

#### מה

כְּשֶׁמְּקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק הוּא מַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ 'שֶׁפַע כְּפוּלָה', וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן אֶצְלוֹ תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ'[162], דְּהַיְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם חָסֵר לוֹ. אֲבָל הַשֶּׁפַע הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת 'שֶׁפַע כְּפוּלָה' שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן: (ברכת המזון ד, טז)

[162] קהלת רבה א, לב.

#### מו

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק פּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל קְדֻשָּׁתָהּ נִמְשֶׁכֶת מֵהַצַּדִּיק, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת הַמְּרַגְּלִים שֶׁפָּגְמוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת מָמוֹן: (ברכת המזון ד, יז)

#### מז

מַה שֶּׁהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַיֵּן אֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת כ"ז[163]:

[163] וז"ל: הכבוד הוא שורש כל הבריאה, כי הכל נברא רק בשביל התגלות כבודו יתברך, ועיקר התגלות כבודו הוא על ידי האדם דיקא, על כן האדם הוא תכלית הבריאה, שזה בחינת 'בראש השנה נברא העולם', היינו האדם שהוא תכלית בריאת העולם. ועיקר ההולדה שנולדין ונתרבין בני אדם שעל ידי זה נתגדל כבודו יתברך, הוא על ידי 'שפע נועם העליון' (עיין פנים). ועל כן בראש השנה שבו נברא העולם, צריכין להמשיך ולעורר בחינת 'נועם העליון', שהוא עיקר בחינת 'שלמות המוחין'. וזה בחינת המוחין שממשיכין על ידי תקיעת שופר, כי על ידי 'קול שופר' ממשיכין בחינת 'נועם העליון', שהוא בחינת 'מוחין של ארץ ישראל'.

#### מח

צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁמִּתְקָרְבִין צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לִסְבֹּל שְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְהַכֹּל הוּא לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ.

כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה' שֶׁל הָ'אָלֶף', וְהַתַּלְמִיד הַמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בְּחִינַת 'הַנְּקֻדָּה תַּחְתּוֹנָה', וְעִקַּר הַהִתְחַבְּרוּת וְהַהִתְקָרְבוּת שֶׁל הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בַּנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הוּא עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁסּוֹבְלִין בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה בְּחִינַת הַ'וָּאו' שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף וְנִשְׁלָם בְּחִינַת הָאָלֶף, וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה וְלִהְיוֹת נַעֲשָׂה 'אָדָם', וְלִזְכּוֹת לְהִכָּלֵל בָּאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא.

וּמֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה תָּמִיד, כִּי מִמַּה נַּפְשָׁךְ אִם לֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִסְבֹּל עֲדַיִן בִּזְיוֹנוֹת הַרְבֵּה בִּכְדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשְׁלִים תְּשׁוּבָתוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר זָכָה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, כִּי צְרִיכִין לֵילֵךְ בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה וְלִזְכּוֹת בְּכָל פַּעַם לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בֶּאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְכֵן בְּכָל פַּעַם. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל יְדֵי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּשֶׁזּוֹכֶה לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק וּלְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהַצַּדִּיק, עַל כֵּן בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לִסְבֹּל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת, כִּי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ.

וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עַל שֶׁהוּא אוֹחֵז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהָבִין בְּבֵרוּר שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה וְאַחֲרִית טוֹב וְנִפְלָא מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית תַּכְלִית מַדְרֵגַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ. כִּי עִקַּר הֶאָרַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בַּנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הוּא עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת דַּיְקָא שֶׁסּוֹבְלִין בִּשְׁבִיל זֶה.

וּמֵאַחַר שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה אוֹחֵז בּוֹ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וּמֵאִיר בּוֹ עַל יְדֵי הַבִּזְיוֹנוֹת כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם, כִּי הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקְּנוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא: (ברכת הפירות ה, יא)

#### מט

כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה אָז צָרִיךְ לִהְיוֹת 'בָּקִי בַּהֲלָכָה', וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת בְּחִינַת 'בָּקִי בְּרָצוֹא' 'בָּקִי בְּשׁוֹב' 'בָּקִי בְּעָיֵל' 'בָּקִי בְּנָפִיק', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ"[164], הַיְנוּ לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, הֵן בַּעֲלִיָּה הֵן בִּירִידָה, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה.

אַךְ זֶה הַבְּקִיאוּת - אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָעִקָּר הוּא 'פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת', אֲבָל זֶה הַפְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת בְּעַצְמוֹ לִזְכּוֹת לְהַכְנִיס זֹאת הֵיטֵב בְּלֵב בְּנֵי אָדָם - הוּא עָמֹק וְנִפְלָא מְאֹד, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם וְכוּ' וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם" וְכוּ'[165], שֶׁהוּא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה' הַנַּ"ל.

וְעַל כֵּן שָׁם עִקַּר הַהֲלָכָה בְּרוּרָה, כִּי שָׁם הָיוּ יוֹשְׁבִין הַסַּנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וְהַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים וּמְבָרְרִין כָּל הַהֲלָכוֹת. וְעִקַּר הַהֲלָכָה בְּרוּרָה וּמִשְׁנָה בְּרוּרָה הוּא לִזְכּוֹת לַהֲלָכוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁמַּכְנִיסִין קִיּוּם הַתּוֹרָה, 'כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה'[166], וְעַל כֵּן כָּל הַמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַחַר דַּרְכֵי ה' וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיָה צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְשָׁם וּלְקַבֵּל מֵהֶם.

וְעַכְשָׁו שֶׁחָרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲו‍ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' בְּחִינַת 'הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ', כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו'[167].

אֲבָל צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לָהֶם וְגַם אַחַר כָּךְ כַּנַּ"ל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל כַּעַס וּקְפֵידוֹת שֶׁכּוֹעֵס עָלָיו לִפְעָמִים רַבּוֹ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ כִּי כָּל זֶה לְטוֹבָתוֹ. וְאָז זוֹכֶה לִהְיוֹת 'בָּקִי בַּהֲלָכָה' הַנַּ"ל, אֲשֶׁר הַבְּקִיאוּת הַזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בְּה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו עַד אֵין קֵץ וְאֵין תַּכְלִית, זֶה הַלִּמּוּד עָמֹק וְנִפְלָא מְאֹד, וּצְרִיכִין לִשְׁקֹד הַרְבֵּה עַל דַּלְתֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל אַנְשֵׁי אֱמֶת הָעוֹסְקִים בַּלִּמּוּד הַזֶּה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם זֹאת בֶּאֱמֶת.

וְעִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין מִשְׁתַּדְּלִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְקַבֵּל מֵהֶם בְּקִיאוּת הַזֹּאת.

כִּי צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה אַחַר רַבִּי כָּזֶה שֶׁיֵּדַע מִבְּקִיאוּת הַזֹּאת, כִּי אֲפִלּוּ גְּדוֹלִים וּמַנְהִיגִים לָאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לֵידַע מִזֶּה. וְעַל יְדֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְסוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל זֶה, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל: (ברכת הפירות ה, יג)

[164] תהלים קלט, ח.

[165] דברים יז, ח.

[166] אבות א, יז.

[167] ברכות לג ע"א.

#### נ

לִפְעָמִים גּוֹבְרִים פְּגָמֵי הַדּוֹר כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁתָּאִיר 'הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה' בְּעַצְמָהּ, וּמֻכְרָח הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה לְהִסְתַּלֵּק וּלְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּחִינַת 'יְהוֹשֻׁעַ' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'הַתַּלְמִיד' בְּחִינַת 'נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה', וְכָל הָעוֹלִים וְהַיּוֹרְדִים וְהַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים כֻּלָּם צְרִיכִין לְקַבֵּל בְּחִינַת 'דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה' הַנַּ"ל עַל יְדֵי בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ דַּיְקָא. וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְנִכְלַל בְּתַכְלִית נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה 'דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא תַּמָּן כְּלָל'[168], וּמִשָּׁם מֵאִיר לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ דַּיְקָא עַל יְדֵי תַּלְמִידָיו שֶׁהֵם בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, לִסְמֹךְ אֶת כָּל הַנּוֹפְלִים וְלִמְצֹא וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְקָרֵב כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ: (ברכת הפירות ה, יז)

[168] ???

#### נא

יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת 'אָדָם', כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 'אִית אָדָם וְאִית אָדָם'[169], כִּי יֵשׁ 'אָדָם שֶׁבָּאוֹפַנִּים' וְיֵשׁ 'אָדָם שֶׁבַּחַיּוֹת', וְגַם בְּהַחַיּוֹת 'אַרְיֵה' 'שׁוֹר' 'נֶשֶׁר' יֵשׁ גַּם כֵּן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד 'פְּנֵי אָדָם' כַּמְּבֹאָר בְּמֶרְכֶּבֶת יְחֶזְקֵאל[170]. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּ'הָאָדָם הָעֶלְיוֹן' הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. וְלָזֶה זוֹכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת 'תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה' פְּעָמִים רַבִּים עַד אֵין מִסְפָּר, וְעַל יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה זוֹכִין לְהַשְׁלִים בְּחִינַת אָדָם עַד שֶׁעוֹלִין מֵאוֹפַנִּים לְחַיּוֹת וּמֵחַיּוֹת אֶל הַכִּסֵּא, עַד שֶׁעוֹלִין לִבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת תַּכְלִית נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה:

וְהַכֹּל צְרִיכִין לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו, וְכָל אֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִכְלָלִין גַּם כֵּן בִּבְחִינַת אָדָם. כִּי נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל, וּלְהַעֲלוֹת אֶת הָאָדָם מִבְּחִינַת "רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל" וְכוּ'[171], מִכָּל הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי וּמִקְּלִפַּת נֹגַהּ עַד שֶׁיַּכְלִיל אוֹתוֹ בִּבְחִינַת 'אָדָם', וְאַחַר כָּךְ יַעֲלֶה אוֹתוֹ עוֹד מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ לְשָׁם. אֲבָל צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מֵעַצְמוֹ וּמֵאֲחֵרִים וְכוּ' קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָזֶה כַּנַּ"ל. וְהָעִקָּר הוּא 'חִזּוּק הַלֵּב', שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּלִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מְאֹד לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, בְּחִינַת בָּקִי בְּעָיֵל וּבְנָפִיק כַּנַּ"ל: (שם, יח)

[169] תיקוני זוהר (תיקון סז) צח ע"א.

[170] יחזקאל א, י.

[171] יחזקאל א, ד.

#### נב

אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וְלֵהָנוֹת מֵ'אוֹר הַצַּדִּיק' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' בְּחִינַת 'נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה' שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת 'אָדָם' הַנַּ"ל, אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת "הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ' וְאָזְנָיו וְעֵינָיו"[172], שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת 'קִנְאָה' וְ'תַאֲוָה' וְ'כָבוֹד', שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בְּתָקְפּוֹ וּבוֹעֵר לְכָל הַתַּאֲו‍ֹת, וְאֵשׁ הַקִּנְאָה בּוֹעֵר בּוֹ עַד שֶׁלֹּא דַּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאַדְרַבָּא הוּא רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וּמִתְגָּרֶה וּמִתְקַנֵּא בְּיִרְאֵי ה' וְרוֹדֵף וּמְבַזֶּה אוֹתָם, וְעַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל מֵאוֹר הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִבְחִינַת אָדָם שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם' דַּיְקָא 'מִן הָעוֹלָם'[173], כִּי עַל יְדֵי שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ מִתְגַּבְּרִין בָּהֶן הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת בְּחִינַת 'כֶּלֶב נֵץ חֲמוֹר' הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[174] (שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַחַיּוֹת שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵם 'אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר', עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר כָּךְ לִבְחִינַת 'אָדָם'), וְאָז הֵם בִּבְחִינַת 'הַשְׁמֵן לֵב' וְכוּ' וְאֵינָן זוֹכִין לִרְאוֹת הָאוֹרוֹת נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם:

אֲבָל מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו וּבוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד וּמִסְתַּכֵּל עַל אַחֲרִיתוֹ הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת וּמִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת וְסוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל זֶה, עַל יְדֵי זֶה יוֹצֵא מִבְּחִינַת 'הַשְׁמֵן לֵב' וְכוּ' הַנַּ"ל וְנִתְתַּקְּנִין 'הַלֵּב וְהָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם', עַד אֲשֶׁר 'יָבִין בְּלִבּוֹ וְיִרְאֶה בְּעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע וְשָׁב וְרָפָא לוֹ'. גַּם נִתְתַּקְנִין 'הַמֹּחַ וְהַלֵּב וְהָרֵאָה' שֶׁלּוֹ עַד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר' שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לִבְחִינַת 'אָדָם שֶׁבַּחַיּוֹת' הַמֶּרְכָּבָה, וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה בְּמַחֲשָׁבוֹת צַחוֹת וּקְדוֹשׁוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל יְדֵי 'תְּפִלָּה'. וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה וְזוֹכֶה לִבְחִינַת 'תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה', עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָאָדָם כַּנַּ"ל: (שם, כא כג)

[172] ישעיה ו, י.

[173] אבות ד, כא.

[174] תיקוני זוהר (תיקון כא) סג ע"א.

#### נג

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', וּבְמֹשֶׁה נֶאֱמַר "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ"[175] וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'אֲפִלּוּ מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ לֹא יָדַע'[176]. וְזֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַבִּטּוּל אֶל אוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁזָּכָה מֹשֶׁה, וּכְמוֹ כֵן זוֹכֶה כָּל צַדִּיק הָאֱמֶת לְפִי בְּחִינָתוֹ לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאוֹר אֵין סוֹף בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וּכְשֶׁבָּאִין עַל קִבְרוֹ וּמִשְׁתַּטְּחִין עָלָיו אֲזַי נִכְלָלִין בּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָלִין עִם נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק בְּהָאוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּכְלִית הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁשָּׁם 'כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב'[177], עַד שֶׁהָרַע נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי וְעַל יְדֵי זֶה נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲו‍ֹנוֹת. וְעַל כֵּן מְקוֹם 'קְבוּרַת הַצַּדִּיק' הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמּוּבָא, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִקַּר מְקוֹם הַדְּבֵקוּת וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹר הָאֵין סוֹף (עַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹת י"ט[178]):

וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְ'הִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא', יָכוֹל לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת עַל יְדֵי הַהִשְׁתַּטְחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי עַל יְדֵי הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי הַהִשְׁתַּטְחוּת, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ 'לְאַדְּבָּקָא רוּחָא בְּרוּחָא' וְכוּ'[179], אַף עַל פִּי כֵן נַעֲשָׂה כָּל זֶה מִמֵּילָא, עַל יְדֵי שֶׁבָּא עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְנִכְלָל בָּהֶם בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם עַל יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁמַּרְבִּין לְהִתְפַּלֵּל שָׁם וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ שָׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי אֲשֶׁר יוֹדֵעַ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת, וּמְבַקֵּשׁ וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בָּאֵין סוֹף שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל הָרָע וְזוֹכִין לְכָל טוֹב: (ברכת הריח ג, ט)

[175] דברים לד, ו.

[176] ???

[177] ???

[178] וז"ל: ארץ ישראל שם עיקר הדבקות אל השם יתברך והביטול אל אורו האין סוף יתברך. ועל כן אמרו רבותינו ז"ל: 'כל הדר בארץ ישראל, דומה כמי שיש לו אלוה', כי שם שער השמים ושם יכולין להתדבק בה'. ועל כן נקראת ארץ ישראל 'ארץ המוריה' על שם ריח הקטורת כמאמר רבותינו ז"ל, כי הזריחה והרשימה של הביטול והדבקות שזוכין לזה בארץ ישראל, בבחינת 'אין השכינה שורה אלא בארץ ישראל', כל זה הוא בבחינת 'ריח', כי אי אפשר להשיגו השגה שלמה, 'בגין דלית מחשבה תפיסא בה כלל', ואף על פי כן הרשימה שנשאר מאור הביטול הוא בחינת 'ריח הטוב', 'כמאן דארח ריחא'.

[179] ???

#### נד

צְרִיכִין לִרְאוֹת לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי כְּדֵי לִזְכּוֹת 'לְבָרֵר הַמְדַמֶּה' שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֶּה הָעִקָּר וִיסוֹד הַכֹּל. אַךְ לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲלֹא אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי 'אֱמוּנָה', כִּי בְּאִם לָאו יִפְּלוּ לוֹ קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה עַל הַצַּדִּיק מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַהֲבִינָם בְּדַעְתּוֹ, כִּי הַצַּדִּיק גָּבֹהַּ וְנִשְׂגָּב וְנַעֲלֶה מִשֵּׂכֶל הָעוֹלָם מְאֹד:

אַךְ הַכְּלָל שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִבְחֹר רַק בְּ'הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ' וּלְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד לָזֶה בֶּאֱמֶת, כִּי יֵשׁ נְקֻדָּה דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהִיא 'נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה', שֶׁעַל יְדֵי זֶה בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ הוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד כָּל הָעוֹלָם, וַאֲזַי כְּשֶׁהָאָדָם מַתְחִיל לְהִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי נִמְשָׁךְ עָלָיו עַל יְדֵי זֶה הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק עוֹד יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר וּמְסַיְּעוֹ בְּיוֹתֵר לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבֹא וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְאָז יִזְכֶּה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק לֶאֱמוּנָה וְכָל טוּב: (ברכת הריח ד, יט)

#### נה

כְּמוֹ שֶׁכְּלַל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים 'עַם סְגֻלָּה' מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי מִפְּנֵי מַה בָּחַר ה' יִתְבָּרַךְ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁטָּעַן בֶּאֱמֶת שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם 'הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה' וְכוּ'[180] כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבֶאֱמֶת ה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לְקָרֵב גַּם שְׁאָר הָאֻמּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהֵם בִּבְחִירָתָם לֹא רָצוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן"[181] כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[182]. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל הָיָה בִּבְחִירָתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא רַק בְּחִינַת 'סְגֻלָּה', כִּי סוֹד סִתְרֵי הַבְּחִירָה בְּעַצְמָהּ גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין:

כְּמוֹ כֵן בְּכָל דּוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מִפְּנֵי מָה זָכוּ אֵלּוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים, כִּי גַּם זֶה הוּא בְּחִינַת 'סְגֻלָּה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, כִּי בְּוַדַּאי גִּלְגֵּל ה' יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל עִם כָּל אֶחָד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, אַךְ כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם גָּדוֹל מְאֹד, וּ'בַדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ'[183], רַק שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְעַל כֵּן הוּא רַק בִּבְחִינַת סְגֻלָּה כַּנַּ"ל: (שם, כג מז)

[180] ???

[181] דברים לג, ב.

[182] ???

[183] רש"י במדבר כב, לה.

#### נו

עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הוּא לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, וְאַחַר כָּךְ בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים מוֹדִים הָעוֹלָם גַּם בְּזֶה הַצַּדִּיק וְאוֹמְרִים שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי הָיָה צַדִּיק, רַק שֶׁחוֹלְקִים עַל זֶה הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר. כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עַל הָאֲרִ"י זַ"ל בְּיָמָיו, וְאַחַר כָּךְ הוֹדוּ כֻּלָּם בִּקְדֻשַּׁת הָאֲרִ"י זַ"ל וְחָלְקוּ עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל, וְכֵן בְּכָל דּוֹר:

וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר 'בֵּרוּר הַמְדַמֶּה' שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הוּא דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ל[184]), וְעַל כֵּן מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לַצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ דַּיְקָא לִ'שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הָאֱמוּנָה' שֶׁצְּרִיכִין כְּפִי אוֹתוֹ הַדּוֹר וְהָעֵת וְהַזְּמַן שֶׁל עַכְשָׁו דַּיְקָא: (שם, לג)

[184] וז"ל: שלמות האמונה צריכין להמשיך על עצמו בכל יום מחדש, כי הקדוש ברוך הוא 'מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית', ועיקר הבריאה היה 'בגין דישתמודעון ליה'. וכן גם עכשיו השם יתברך מסיבות מתהפך בתחבולותיו ומזמין לכל אדם בכל יום תמיד 'מחשבה דבור ומעשה' באופן שיזכה על ידי זה להתחזק באמונה יותר ולהכיר אותו יתברך בהכרה יתרה ביותר, ורק בשביל זה השם יתברך מחדש 'חידוש מעשה בראשית' בכל יום כדי להמשיך 'אמונת חידוש העולם' בכל יום בהתגלות יותר.

#### נז

כְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים בְּמַדְרֵגָתָם כָּל כָּךְ, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ וּלְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[185] עַל אֲבוֹת הָעוֹלָם. וּבְוַדַּאי גַּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָאִים צַדִּיקִים כָּאֵלֶּה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם' וְכוּ'[186]. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ בְּוַדַּאי הָיָה יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּלֹא נְתִינַת הַתּוֹרָה, כִּי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הָיוּ מוֹרִים לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְהָיוּ מַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ 'הֶאָרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ' שֶׁלָּהֶם לְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה שֶׁלָּנוּ, וְעַל יְדֵי זֶה הָיוּ מַמְשִׁיכִים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם:

וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת בִּתְחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה לְאַחַר אֶלֶף דּוֹרוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[187] (מִטַּעַם הַמְּבֹאָר בִּפְנִים), וְכָל אֵלּוּ הַדּוֹרוֹת יִתְקַיְּימוּ וְיִתְתַּקְּנוּ וְיִתְבָּרְרוּ רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁבְּכָל דּוֹר הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר כַּנַּ"ל. אַךְ רָאָה ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, הַיְנוּ כִּי בְּכָל דּוֹר מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְאֹד וּמִתְלַבֶּשֶׁת בְּהָעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם עוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר וּמַסְתִּירִין וּמַעֲלִימִין אוֹתוֹ וּמַרְחִיקִין אֶת הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ, וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם מֵאַחַר שֶׁאֵין יוֹדְעִין מֵהַצַּדִּיק הַדּוֹר שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יָדוֹ דַּיְקָא בְּזֶה הַדּוֹר, עַל כֵּן חָמַל ה' יִתְבָּרַךְ עַל עוֹלָמוֹ וְנָתַן הַתּוֹרָה לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת:

וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם אָז הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת גַּם אַחַר כָּךְ מַה שֶּׁהָיָה חֵטְא הָעֵגֶל וְהַמְרַגְּלִים וְכוּ', וְכֵן מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עַד עַתָּה גַּם כֵּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אַף עַל פִּי כֵן "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[188], כִּי עַל יְדֵי שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל כְּבָר הַתּוֹרָה בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה וּבִשְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְּדַמֶּה וּשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כָּזֶה, עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ גַּם עַכְשָׁו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁבְּזֶה הַדּוֹר הִיא דַּיְקָא עַל יָדוֹ, וּלְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד הָעַזֵי פָּנִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הָרוֹצִים לְהַעֲלִים 'אוֹר הַצַּדִּיק'. כִּי עַל יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְבַּע בְּלִבֵּנוּ עַל יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת גַּם עַכְשָׁו עַזֵּי פָּנִים וְרוֹצִים לְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק:

וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם זַ"ל[189] שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵלּוּ הַתתקע"ד דּוֹרוֹת עָמַד וּשְׁתָלָן בְּכָל דּוֹר וְהֵן הֵן הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, רַק שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו‍ֹת הֵם 'אוֹר וְנֵר' לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ עַל יָדָם אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְמוֹצְאוֹ: (שם, לה)

[185] ???

[186] בראשית רבה נו, ז.

[187] רש"י תהלים קה, ח.

[188] ???

[189] ???

#### נח

כָּל הַגָּלֻיּוֹת הַכְּלוּלִין בְּ'אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת'[190], וְכֵן כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין הָעוֹבְרִין עַל הָאָדָם בְּ'גוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן', הַכֹּל בָּא רַק עַל יְדֵי הָרִחוּק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לֶ'אֱמוּנָה שְׁלֵמָה', וְאָז מִתְנַהֵג עִמּוֹ ה' יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ 'הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת', וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת וְזוֹכֶה לְכָל טוֹב: (שם, מב)

[190] ???

#### נט

מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לַה' יִתְבָּרַךְ בְּ'חֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה' לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם, בִּבְחִינַת "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת הָאַהֲבָה"[191], וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה:

כִּי כָּל זְמַן שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין וּמְחַפְּשִׂין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם נוֹפֵל לְמָקוֹם שֶׁנּוֹפֵל אֵינוֹ נֶחְשָׁב נְפִילָה כְּלָל, כִּי הַצַּדִּיק מְחַזֵּק לִבּוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ לִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם, וִיבַקֵּשׁ וְיִדְרשׁ מִשָּׁם אֶת ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם מִשָּׁם יְכוֹלִין לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וַעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים. וַאֲזַי אַדְרַבָּא עַל יְדֵי נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ מַעֲלֶה נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, וְיִהְיֶה לַה' יִתְבָּרַךְ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל מִזֶּה:

וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁלְשְׁלִין אֶחָד עַל יְדֵי חֶבֶל לְעִמְקֵי מְצֻלּוֹת יָם וּתְהוֹם תַּחְתִּיּוֹת לְחַפֵּשׂ שָׁם אַחַר אוֹצָרוֹת יְקָרִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְנִפְלָאוֹת מְאֹד, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר בְּהַחֶבֶל לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד לְעוֹלָם, כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמְּקַשְּׁרִין עַצְמָן לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּמִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרֵיהֶם וּמְחַפְּשִׂין אוֹתָן וְרוֹצִין לִשְׁתּוֹת בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה מְקַשְּׁרִין עַצְמָן לְ'חֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה', וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּרֵד לְשָׁם יַעֲלֶה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק מִשָּׁם עַל יְדֵי הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקֻשָּׁר בּוֹ, וְלֹא דַּי שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתוֹ מִשָּׁם, אַךְ גַּם הַיְּרִידָה וְהַנְּפִילָה יִהְיֶה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה יַעֲלֶה מִשָּׁם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת וִיקָרוֹת הַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהַמַּדְרֵגוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם כַּנַּ"ל: (שם, מו)

[191] הושע יא, ד.

#### ס

מִי שֶׁמַּפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מֵהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת 'עֵץ יָבֵשׁ', כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמְּחַדֵּשׁ אֵיזֶה חִדּוּשׁ בַּתּוֹרָה אֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּשֵׁם 'עֲשִׂיַּת פֵּרוֹת' כְּלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ בַּתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת בֶּאֱמֶת כִּי אִם כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכִסּוּפִין טוֹבִים וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּלְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים: (ברכת הודאה ה, ח)

#### סא

עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִ'מְּקוֹר הַחַיִּים' לְכָל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁיְּחַיּוּ אֶת הַגּוּפוֹת, הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו צָרִיךְ לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כִּי עִמָּם מְקוֹר הַחַיִּים:

וְכֵן 'תְּחִיַּת הַמֵּתִים' שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לֶעָתִיד, הוּא גַּם כֵּן לְכָל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁזָּכָה לְסַגֵּל בְּעַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ וְהִתְחַבְּרוּתוֹ לְצַדִּיקִים וִירֵאִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עָסַק לְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה אָז לְחִבּוּר זֶה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים: (שם, ט)

#### סב

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, הוּא מַמְשִׁיךְ 'קְדֻשַּׁת הַבְּרִית' עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַד שֶׁכָּל הַמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו הֵם גַּם כֵּן בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּחִינַת "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"[192], כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית עַל יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל, וְכֵן יֵשׁ עוֹד כַּמָּה 'נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת' מִקְּדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק "סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים"[193]:

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אֵין כֹּחַ בִּמְעַט קְדֻשָּׁתוֹ לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וְלִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת, כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, וְכָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְלִי לַחֲלֹק עָלָיו וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ, עַל יְדֵי זֶה בְּכֹחַ קְדֻשָּׁתוֹ הוּא זוֹכֶה גַּם כֵּן לְ'כִסּוּפִין טוֹבִים', וְלַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְהַגְבִּירָם עַל הַנְּפָשׁוֹת וְהַהֲבָלִים רָעִים (שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכְנָעַת 'קְלִפַּת בִּלְעָם' בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים), וּלְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין הַטּוֹבִים מִפִּיו, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִצְטָרְפִין הָאוֹתִיּוֹת לְטוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהוֹדָאָה: (שם, יב)

[192] ישעיה ס, כא.

[193] שיר השירים ז, ג.

#### סג

מַה שֶּׁזּוֹכִין יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים עַל שֵׁם 'מֹשֶׁה' שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהוֹדָאָה שֶׁנַּעֲשִׂים מִצֵּרוּפִים טוֹבִים עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין הַטּוֹבִים, זֶה עֵדוּת עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם בִּכְלַל 'שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית' כַּנַּ"ל, כִּי אִם לָאו לֹא הָיוּ זוֹכִין לְכִסּוּפִין טוֹבִים כָּאֵלֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲלֵיהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית: (שם)

#### סד

הַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב רְחוֹקִים וְלַעֲשׂוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו וְעַל מְקֹרָבָיו כַּמָּה מִינֵי מַחֲלֹקוֹת וְיִסּוּרִים וְהִתְגָּרוּת וְכוּ' בְּכָל פַּעַם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵ'הֵיכָלֵי הַתְּמוּרוֹת' שֶׁרוֹצִים לְהַפִּיל אוֹתָם וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתָּם:

וְהַתִּקּוּן לָזֶה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל יְדֵי כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְעָמַד בָּהֶם בִּשְׁלֵמוּת, וְכָל אֵלּוּ הַנִּסְיוֹנוֹת נִמְשָׁכִין גַּם כֵּן מֵהֵיכָלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲו‍ֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, וּמֵאַחַר שֶׁעָבַר בְּכָל בְּחִינוֹת הֵיכָלֵי הַתְּמוּרוֹת וְיָצָא מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל הֵיכָלֵי הַתְּמוּרוֹת וּלְהוֹצִיא כָּל הַנְּפָשׁוֹת מִשָּׁם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעֹמֶק נְפִילָתוֹ כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְאַחֵז בּוֹ, וְהוּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, לַהֲפֹךְ הַ'יָּגוֹן וַאֲנָחָה' (שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכָלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם עַל יְדֵי עַצְבוּת) לְשִׂמְחָה, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַחֶרְפּוֹת וְכוּ' לְכָבוֹד, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הַחֶרְפּוֹת וְהַמַּחֲלֹקוֹת וְכוּ', עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִתְקָרְבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִזְכֶּה לְשִׂמְחָה וְכָל טוּב: (ברכת הודאה ו, לב)

#### סה

כָּל מִי שֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק בְּתוֹךְ כְּלַל 'הַקִּבּוּץ' הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל 'צַדִּיק', כִּי בֶּאֱמֶת "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"[194], כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת' שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁשָּׁם 'מְקוֹר הַשִּׂמְחָה', בְּחִינַת "שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה'"[195]. אַךְ מֵחֲמַת מְרִירַת הַגָּלוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט נֶעֱלָם בְּחִינַת 'צַדִּיק' שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד, אֲבָל תֵּכֶף שֶׁמִּתְקַבְּצִים אֶל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"[196], מֵאִיר בְּחִינַת 'נְקֻדַּת צַדִּיק' שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח"[197]:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר יוֹסֵף לְאֶחָיו "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ"[198], כִּי מֵאַחַר שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקַבֵּץ יַחַד אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת 'יוֹסֵף', בְּוַדַּאי אֵין לְהִתְעַצֵּב עוֹד רַק צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ הַרְבֵּה, בְּחִינַת "בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם"[199]: (שם, מב)

[194] ישעיה ס, כא.

[195] תהלים צז, יב.

[196] במדבר כז, יח.

[197] משלי יג, ט.

[198] בראשית מה, ה.

[199] משלי כט, ב.

#### סו

הַצַּדִּיק יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים וְנִסִּים בָּעוֹלָם וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע, כִּי כָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַתַּאֲו‍ֹת שֶׁל הַגּוּף הֵם מִכֹּחַ הַטֶּבַע, כִּי זֶה טִבְעוֹ לֶאֱהֹב בָּשָׂר וְזֶה אוֹהֵב חָלָב, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַגּוּף, שֶׁכֻּלָּם כְּפִי הַטֶּבַע שֶׁל כָּל אָדָם, וְכָל אֵלּוּ הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּטִבְעֵי בְּנֵי אָדָם נִמְשָׁכִים מִשִּׁנּוּיִים שֶׁיֵּשׁ בְּ'טֶבַע הַגַּלְגַּלִּים' שֶׁהֵם 'יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הַטֶּבַע':

וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁמְּשַׁבֵּר רְצוֹן תַּאֲו‍ֹת גּוּפוֹ וּמְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁמְּבַטֵּל כֹּחַ הַטֶּבַע שֶׁמִּשָּׁם רְצוֹן תַּאֲו‍ֹת גּוּפוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בָּעוֹלָם: (ברכות הראיה וברכות פרטיות ד, ג)

#### סז

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא 'הַנַּצְחָן הָאֲמִתִּי', כִּי זָכָה לְנַצֵּחַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאָר בּוֹ מִדִּילֵיהּ כְּלוּם, כִּי זָכָה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, וְעַל כֵּן לֹא הָיָה לְ'הָרַע עַיִן' שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כְּלָל. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת זָכָה לְזִכָּרוֹן נִפְלָא, עַד שֶׁהָיָה זוֹכֵר מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִ'נֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה' כַּמּוּבָן בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת[200], וְעַל כֵּן עַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְ'זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה', 'לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי'[201] תָּמִיד. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהַקִּבּוּץ שֶׁאֵצֶל הַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ 'אוֹר הַזִּכָּרוֹן' הַנַּ"ל: (ברכות הראיה וברכות פרטיות ה, ח)

[200] מעשה יג - משבעה בעטלערס [קבצנים].

[201] ???

#### סח

בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם ה' יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז רְמָזִים וּמְשָׁלִים לְהָאָדָם שֶׁיָּבִין מֵהֶם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הָרְמָזִים הֵם כְּמוֹ שֶׁמְּסַבְּבִין עִם הָאָדָם דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה כְּדֵי לְהָבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה דָּבָר גָּבֹהַּ וְשֵׂכֶל נִפְלָא, כְּמוֹ כֵן ה' יִתְבָּרַךְ מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים כְּדֵי שֶׁיָּבִין הָאָדָם מֵהֶם מְשָׁלִים וּרְמָזִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ:

וְהָרְמָזִים הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת 'רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה' הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְהַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין מִכֻּלָּם רְמָזִים וּמְשָׁלִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה הוּא מוֹשֵׁל בְּכָל 'מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית', בִּבְחִינַת "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו"[202]: (שם, טז)

[202] תהלים ח, ז.

#### סט

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מְגַלִּין בִּתְחִלָּה 'נְעִימוּת הַתּוֹרָה' וְאַחַר כָּךְ מַעֲלִימִין וּמְכַסִּין אוֹתָהּ עַל יְדֵי שֶׁמַּפִּילִין 'שִׁכְחָה וְהַעֲלָמָה', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהוֹרִיד מֹשֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת וְהֶרְאָה אוֹתָם לְעֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשִׁבֵּר אוֹתָם גַּם כֵּן לְעֵינֵיהֶם (וּמִשָּׁם יָרַד שִׁכְחָה לָעוֹלָם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[203]), שֶׁזֶּה כְּאוֹמֵר 'הֲרֵי אֲנִי מַרְאֶה לָכֶם נְעִימוּת הַתּוֹרָה אַךְ תֵּכֶף אֲנִי חוֹטְפָה מִכֶּם וּמְשַׁבְּרָהּ וּמַפִּיל שִׁכְחָה וְהַעֲלָמָה':

וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן, כִּי כָּל הָרוֹצֶה בְּ'הָאֱמֶת' הוּא רוֹדֵף אַחַר הָאֱמֶת גַּם אַחַר הַשְּׁבִירָה וְהַשִּׁכְחָה, כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה רְשִׁימוּ נִשְׁאָר אֶצְלוֹ, וְהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הָאֱמֶת עַל יְדֵי הָרְשִׁימוּ, כִּי מֵבִין עַל יְדֵי זֶה שֶׁיֵּשׁ 'נְעִימוּת טוֹב וְנִפְלָא מִכָּל הַטּוֹב וְהַמְּתִיקוּת שֶׁבָּעוֹלָם':

וּמִי שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּאֱמֶת הוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַשִּׁכְחָה וְהַהַעֲלָמָה וּמִתְרַחֵק עַל יְדֵי זֶה, וְהוּא בְּוַדַּאי רָאוּי לְהִתְרַחֵק כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (עַיֵּן מַחֲלֹקֶת אוֹת י"ב[204]). וְזֶה בְּחִינַת 'לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן'[205], כִּי הַצַּדִּיקִים מַמְשִׁיכִין הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת 'לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת' כַּנַּ"ל: (תפלת המנחה ו, יא)

[203] ???

[204] וז"ל: כששופע ה'נועם העליון', הינו כשהצדיק ממשיך ומגלה נעימות נפלאות השגתו, שנמשכת מנועם העליון הקדוש וגבוה ונפלא מאד, אזי באים גם כל החובלים ורוצים להתתקן. היינו, כי יש אנשים פגומים שפגמו מאד בכבוד השם יתברך, שעל ידי זה נפגמו המוחין שלהם מאד, עד שהם בבחינת 'מוחין של חוץ לארץ', בחינת חובלים, אך אף על פי כן רוצים גם כן להתתקן, ובפרט כשמרגישין קצת הנעימות הנפלא שמגלה הצדיק, בודאי נמצאין קופצים הרבה שחפצים להתקרב ולינוק משם, כי מי פתי אשר לא ירוץ אחר נעימות כזה? אך מחמת שהם מקולקלים מאד, ואם ירצו לקרבם ולתקנם מיד, לא די שקשה לתקנם, אף גם שיוכלו לקלקל גם את הנעימים, הינו שיגרמו פגם וקלקול גם להמקורבים הכשרים, ואפשר גם להמוחין של הצדיק בעצמו חס ושלום, שזה בחינת פגם התקרבות 'הערב רב', שגרמו קלקול לכל ישראל, וגם למשה בעצמו אמר השם יתברך: "לך רד".

[205] ברכות ח ע"א.

#### ע

כְּשֶׁבָּא צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא שֶׁמְּגַלֶּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים בַּתּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָתְרָן בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁרוֹאִין שֶׁהִיא רַק 'תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם' שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְגַלּוֹת כָּזֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, אֲזַי מִתְּחִלָּה חוֹתְרִים הַחוֹלְקִים לְהִתְלוֹצֵץ מֵהֶם, אֲבָל כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁשִּׁנֵּיהֶם קֵהוֹת, כִּי אַף עַל פִּי כֵן הֲלֹא הַכֹּל רוֹאִים שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְלוֹצֵץ מֵהֶם, אֲזַי דַּרְכָּם לוֹמַר: מַה חִדּוּשׁ, בְּוַדַּאי יָדוּעַ שֶׁהָיָה חָכָם גָּדוֹל וְנִפְלָא וְכָל הַחִדּוּשִׁים שֶׁגִּלָּה הוּא רַק מֵעֹצֶם חָכְמָתוֹ וְלֹא בְּצִדְקָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם.

אֲבָל הַצַּדִּיק אֲמִתִּי מִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה אֲמִתִּית מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהִיא בְּחִינַת 'אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם', וְגַם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַחוֹלְקִים לְהַכְחִישׁ הָאֱמֶת וְלוֹמַר שֶׁנֶּאֱמַר הַדְּבָרִים רַק עַל פִּי 'חָכְמָה' בְּלִי 'יִרְאָה' אֲמִתִּית חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה מְרֻמָּז בְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁדָּרְשׁוּ עַל שֶׁהִתְפַּלֵּל אֵלִיָּהוּ "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי"[206], וּפֵרְשׁוּ: 'עֲנֵנִי שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַעֲנֵנִי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים הֵם'[207], הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְלוּ בְּשׁוּם תַּחְבּוּלָה אֱנוֹשִׁית, רַק הַכֹּל יוֹדוּ וְיֹאמְרוּ הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֶׁפַע אֱלֹהִי מִמַּעַל תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם: (תפלת המנחה ז, ג)

[206] מלכים-א יח, לז.

[207] ברכות ו ע"ב.

#### עא

הַצַּדִּיקִים הֵם מִתְיַגְּעִים מְאֹד לְהַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, וּבִפְרָט הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר עַל הַנְּמוּכִים בְּיוֹתֵר שֶׁהֵם בְּתַכְלִית גַּשְׁמִיּוּת הָעֲשִׂיָּה בְּיוֹתֵר, עַל יְדֵי זֶה עִקַּר עֲלִיַּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁמַּלְכוּתוֹ עוֹלָה מִכָּל מְקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים עַל יְדֵי שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמוֹדִים בְּמַלְכוּתוֹ, בִּבְחִינַת 'וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ וְכוּ' וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה'[208], שֶׁזֶּה עִקַּר עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת, עַל יְדֵי זֶה נִתְעַלָּה גַּם 'הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק' שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בִּבְחִינַת 'אוֹרַיְתָא דַּעֲתִּיקָא סְתִימָאָה', וְכָל מַה שֶּׁמַּחֲזִירִים בִּתְשׁוּבָה הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, יֵשׁ לָהֶם עֲלִיָּה בְּיוֹתֵר וְנִתְעַלָּה הַשָּׂגָתוֹ בְּיוֹתֵר: (שם, ט)

[208] תפילה של ראש השנה ???

#### עב

הַצַּדִּיקִים מִתְיַגְּעִים כָּל יְמֵיהֶם לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְעוֹרֵר לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים הֵם כֵּלִים וְצִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים בִּבְחִינַת 'תִּקּוּן', בִּכְדֵי שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל הֶאָרַת 'אוֹר אֵין סוֹף' עַל יָדָם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה וְכוּ' בִּבְחִינַת תִּקּוּן:

אַךְ הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בְּכָל פַּעַם לְקַלְקֵל הַכֹּל, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הַצַּדִּיקִים גּוֹמְרִין אֶת שֶׁלָּהֶם. וְכָל מַה שֶּׁלֹּא יוּכְלוּ לְגָמְרוֹ בְּחַיֵּיהֶם הֵם גּוֹמְרִין בְּמִיתָתָן, כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[209], כִּי אָז נִסְתַּלְּקִין וְעוֹלִין לְמָקוֹם שֶׁעוֹלִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ נִסְתַּלֵּק וְנִכְלַל בִּבְחִינַת 'רַעֲוָא דְּרַעֲוִין', שֶׁשָּׁם תַּכְלִית הַהַמְתָּקָה וְהַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים בְּאֹפֶן שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל. וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם 'הֶאָרַת הָאֵין סוֹף' בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת 'תִּקּוּן הַצִּמְצוּמִים' הַנַּ"ל, בִּכְדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַבְּרִיאָה:

וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל הִשְׁתַּטְחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים בִּפְרָט בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁהָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּלְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה אָז, שֶׁכָּל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּן הַצִּמְצוּמִים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ, וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שם, מז)

[209] חולין ז ע"ב.

#### עג

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים בְּכָל עֵת לְלַקֵּט לִקּוּטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמִּתְבָּרְרִים בְּכָל עֵת עַל יְדֵי כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. כִּי כָּל נְקֻדָּה שֶׁמִּתְגַּבֵּר כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה רֶגַע, הַצַּדִּיק חוֹטֵף אוֹתָהּ מִיָּד וּמַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ 'בֵּית הַקְּדֻשָּׁה' שֶׁהוּא בּוֹנֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מִשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ' שֶׁהַצַּדִּיקִים בּוֹנִים אוֹתוֹ בְּכָל דּוֹר. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁאַחַר כָּךְ זֶה הָאִישׁ יוֹרֵד כְּמוֹ שֶׁיּוֹרֵד חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ נֶאֱבַד הַמְּעַט הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלּוֹ, כִּי כְּבָר נִכְנַס לְתוֹךְ בִּנְיַן 'בֵּית הַקְּדֻשָּׁה' שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק בְּבִנְיָנוֹ:

כִּי הַצַּדִּיקִים מְלַקְּטִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע כָּל 'מַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה' טוֹב וּמַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה תֵּכֶף, עַד שֶׁמִּתְקַבְּצִים וּמִתְלַקְּטִים כָּל 'הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת' שֶׁל כָּל אֶחָד עַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד חֵלֶק גָּדוֹל בְּבִנְיַן בֵּית הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבָּרְרִים הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל בָּהֶם 'אוֹר הָאֵין סוֹף' שֶׁמֵּאִיר בְּלֵב כָּל אֶחָד בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה':

וְעִקַּר 'הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה' שֶׁהַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר הָעִקָּר עַל יְדֵי בְּחִינַת לִקּוּטִים אֵלּוּ, וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים קוֹרִין עַל פִּי רֹב לְחִדּוּשֵׁיהֶם וּלְסִפְרֵיהֶם בְּשֵׁם 'לִקּוּטִים'. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁאוֹחֵז וְכוֹלֵל אֶת עַצְמוֹ בְּהַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהֵם בִּכְלַל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְזֶה עִקַּר הָעֹז וְהִתְחַזְּקוּת שֶׁלּוֹ לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְזֶה בְּחִינַת "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" וְכוּ' וְסָמוּךְ לוֹ "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ"[210], הַיְנוּ כַּנַּ"ל: (שם, סג סד סו סט)

[210] תהלים פד, ה-ו.

#### עד

אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל 'הֶאָרַת הָאֵין סוֹף' בְּלִבּוֹ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּסֵּדֶר בִּבְחִינַת 'תִּקּוּן', עַד שֶׁיְּצַמְצֵם תְּחִלָּה אֶת 'אוֹר הַהִתְלַהֲבוּת', וְאַחַר כָּךְ יִלָּחֵם וְיִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד 'הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת' הַמִּתְגָּרִין בּוֹ וְיַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ לִבּוֹ 'מַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת וּקְדוֹשׁוֹת', וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְזַכֵּךְ אֶת מִדּוֹתָיו הַיְנוּ הַשֶּׁבַע מִדּוֹת שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָלָיו בִּשְׁלֵמוּת שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'עֲלִיַּת בֵּיתָא תַּתָּאָה', וְאָז יֵשׁ עֲלִיָּה גַּם לְ'בֵיתָא עִלָּאָה' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בִּינָה לִיבָּא', וְנִתְתַּקֵּן לִבּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ הֶאָרַת הָאֵין סוֹף:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מִי שֶׁלֹּא זָכָה לָזֶה, שֶׁלֹּא זִכֵּךְ אֶת מִדּוֹתָיו, רַק אַדְרַבָּא קִלְקֵל הַרְבֵּה חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ וְהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִיל כָּל יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בְּחִינַת 'קְדֻשַּׁת יוֹם כִּפּוּר', שֶׁאָז 'אִמָּא וּבְרַתָּא סַלְקִין כַּחֲדָא' כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[211]:

הַיְנוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִּקֵּן וְזִכֵּךְ בִּשְׁלֵמוּת הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בֵּין 'אִמָּא לִבְרַתָּא' הַיְנוּ שֶׁ'מִּבִּינָה' עַד 'מַלְכוּת', שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת וַעֲלִיַּת 'בֵּיתָא תַּתָּאָה וְעִלָּאָה', אַף עַל פִּי כֵן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מַעֲלֵהוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת 'אִמָּא אוֹזְפַת מָנָהָא לִבְרַתָּא'[212], הַיְנוּ שֶׁמְּזַכֵּהוּ לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת וּלְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם וּלְהַמְשִׁיךְ בְּלִבּוֹ 'הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הָאֵין סוֹף', שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'עֲלִיַּת בֵּיתָא תַּתָּאָה וְעִלָּאָה' אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בֵּרֵר וְזִכֵּךְ עֲדַיִן אֶת מִדּוֹתָיו. רַק הָעִקָּר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה לוֹ 'אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא' קְצָת, עַל יְדֵי שֶׁאוֹחֵז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק וּמִתְיַגֵּעַ בְּכָל פַּעַם לִבְרֹחַ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים מִ'מַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת', וְחוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ מְאֹד לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת:

וְזֶה גֹּדֶל מַעֲלַת הֲלִיכָה לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, כִּי הַצַּדִּיק זָכָה בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עָלָה גַּם 'בֵּיתָא עִלָּאָה', וְזָכָה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֵין סוֹף בְּכָל פַּעַם בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן, עַד שֶׁבְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ עָלָה וְנִסְתַּלֵּק וְנִכְלַל בַּה' בִּשְׁלֵמוּת, רַק מֵחֲמַת שֶׁתְּשׁוּקַת הַצַּדִּיק הוּא לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, רַק שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי עֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, אֲבָל שָׁם בִּמְקוֹם הַצַּדִּיק אֵין 'מַעֲשֶׂה וְעֻבְדָּא', עַל כֵּן כָּל שַׁעֲשׁוּעָיו כְּשֶׁבָּא אָדָם הַשָּׁפֵל מִזֶּה הָעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּרוּעַ מְאֹד וּמִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ וּמִתְפַּלֵּל שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַל יְדֵי זֶה עוֹסֵק הַצַּדִּיק בְּתִקּוּנוֹ וּמַעֲלֵהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכָה עֲדַיִן לְבָרֵר אֶת מִדּוֹתָיו, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה: (שם, עה-עז עט פ)

[211] ???

[212] ???

#### עה

הַצַּדִּיק עוֹסֵק בְּכָל עֵת לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְתִּיק מֵעֲלֵיהֶם כָּל הַדִּינִים וּלְהַצִּילָם מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִין, וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר מֵהַבִּטּוּל (כִּי הַבִּטּוּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב'), אָז עַל יְדֵי אוֹר הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלוֹ מֵהַבִּטּוּל עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, וּבָזֶה מַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וּמְבַטֵּל כָּל הַיִּסּוּרִין. אַךְ לִפְעָמִים הַדִּין גּוֹבֵר כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁהַצַּדִּיק אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל הַדִּין עַל יְדֵי הַבִּטּוּל שֶׁל בְּחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב', רַק מֻכְרָח לְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּבִטּוּל גָּמוּר כָּזֶה עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק"[213], וְאָז צְרִיכִין הָעוֹלָם לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה מְאֹד וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמָן הֵיכָן הֵם בָּעוֹלָם, מַה שֶּׁגָּרְמוּ בַּעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק בִּשְׁבִילָם, כִּי אָז הַכֹּל תָּלוּי בְּהַדּוֹר שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרָיו, שֶׁצְּרִיכִין לָשִׂים עַל לֵב מְאֹד 'הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק', וּלְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי זֶה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מֵהָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַצַּדִּיק:

כִּי כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, בְּוַדַּאי מַשְׁאִיר בָּעוֹלָם אֵיזֶה רְשִׁימָה טוֹבָה עַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְאָז עִקַּר הַהַמְתָּקָה עַל יְדֵי הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחֲרָיו, שֶׁכְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה אֲזַי מַמְשִׁיכִין 'אוֹר גָּדוֹל' מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְהוּא עַכְשָׁו בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל הַגָּמוּר אֶל 'אוֹר הָאֵין סוֹף', עַל כֵּן נִמְשָׁךְ מִשָּׁם בְּכָל פַּעַם אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא לְהָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ שֶׁנִּשְׁאַר בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל צְרִיכִין לָזֶה עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי הַדּוֹר הַטּוֹבִים, בִּכְדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה אוֹר הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמְּאִירָה עַתָּה לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הוּא עַכְשָׁו בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל בִּשְׁלֵמוּת. 'כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[214], וּמַה שֶּׁאֵינָם יְכוֹלִים לִגְמֹר בְּחַיֵּיהֶם, הֵם גּוֹמְרִים לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָן דַּיְקָא. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִכְנֹס לְשָׁם עַד אַחַר 'הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה', וְאָז כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ, וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ מֹשֶׁה:

וְכֵן מַה שֶּׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רָצָה לִבְנוֹת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאָמַר לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ "וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ" וְכוּ'[215], כִּי תִּקּוּן גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבּוֹ עִקַּר הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה וְשָׁם הוּא תַּכְלִית הַבִּטּוּל אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וּבוֹ תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, עַל כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִגְמֹר הַתִּקּוּן עַד אַחַר הִסְתַּלְּקוּת דָּוִד, וְהַכֹּל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל דָּוִד. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרָא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל שֵׁם דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד"[216]: (תפלת ערבית ד, כ כא)

[213] ישעיה נז, א.

[214] חולין ז ע"ב.

[215] שמואל-ב ז, יב.

[216] מלכים-א יב, טז.

#### עו

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'שַׁבָּת', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחֶבְרַיָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי 'אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת' וְכוּ'[217]. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[218] לְעִנְיַן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי שַׁבָּת מוֹנֶה שִׁשָּׁה יָמִים וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי, וְאָמְרוּ שָׁם, שֶׁגַּם בְּכָל הַשִּׁשָּׁה יָמִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו לְבַד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עוֹשֶׂה גַּם כֵּן מְלָאכָה כְּדֵי חַיָּיו, וּמַאי נַפְקָא מִינָהּ בְּמַה שֶּׁמְּקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי, הִיא רַק לְקִדּוּשֵׁי וְאַבְדַּלְתָּא:

כְּמוֹ כֵן גַּם לְעִנְיַן 'הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק' עַכְשָׁו אַחַר שֶׁנִּתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם מְאֹד עַל יְדֵי הַקָּטֵגוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁאֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ שֶׁחוֹלְקִים לְגַמְרֵי עַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל, וְאוֹמְרִים שֶׁמַּאֲמִינִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַחוֹלְקִים זֶה עַל זֶה, וְעַל כֵּן אֵינָם מַאֲמִינִים בְּכֻלָּם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כָּךְ הוּא הַמִּדָּה, כִּי אַדְרַבָּא, אָנוּ צְרִיכִים לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם, כִּי רַק מִכַּת הָעוֹסְקִים בְּ'חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת' וּמַעֲמִידִים יְסוֹדוֹת עַל דִּבְרֵי הָאֱפִּיקוֹרְסִים הַמְפֻרְסָמִים אֲרִיסְטוֹ וַחֲבֵרָיו יִמַּח שְׁמָם, וּפוֹנִים עֹרֶף מֵהַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה וּמִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, מֵהֶם צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַמִּתְנַהֲגִים עַל פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּמִדְרָשׁ וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידֵיהֶם זַצַ"ל, בְּוַדַּאי אָסוּר לַחֲלֹק עַל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, רַק לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם:

וְזֶה מַמָּשׁ עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי שַׁבָּת, הַיְנוּ מִי הוּא 'הַצַּדִּיק הָאֱמֶת' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שַׁבָּת', אֲזַי צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ כָּל הַיָּמִים בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְיַחֲזִיק אֶת כֻּלָּם בִּבְחִינַת 'קְדֻשַּׁת שַׁבָּת', וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו. כִּי צָרִיךְ לִפְרֹשׁ אֶת עַצְמוֹ מִטִּרְדּוֹת עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וְעֵסֶק כִּי אִם זְמַן מֻעָט כְּדֵי חַיָּיו בְּצִמְצוּם, וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ', וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מֻבְחַר הַצַּדִּיקִים, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹ:

וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת כֻּלָּם לְעִנְיַן אִסּוּר מְלָאכָה רַק כְּדֵי חַיָּיו, אַף עַל פִּי כֵן 'מוֹנֶה שִׁשָּׁה וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי', כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכָל הַצַּדִּיקִים, אַף עַל פִּי כֵן יִבְחַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת 'שַׁבָּת' לְגַמְרֵי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא בֶּאֱמֶת אֶת 'הַצַּדִּיק הַשָּׁלֵם' בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּנוֹ כַּנַּ"ל (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ל"ד[219]): (שבת ד, יג)

[217] ???

[218] ???

[219] וז"ל: כל זמן שלא זכה האדם לידע מי הוא 'הצדיק האמת' שצריך להתקרב אליו ולהתדבק בו, אזי צריך להאמין ולהתדבק בכל הצדיקים אף על פי שחולקין זה על זה; לא כמו הליצנים שאומרים, שמאחר שחולקים הצדיקים זה על זה, הוא שומע דברי שניהם וחולק על שניהם, כי זהו דברי ליצנות ונוגעין בכפירות, רחמנא לצלן, רק האמת הוא להפך, שצריך להאמין בכולם ולבלי להסתכל כלל על המחלוקת שביניהם, מאחר שכולם מזהירים אותו לקיים 'תורת משה' שבכתב ושבעל פה, כי רק מהאנשים הכופרים ההולכים בדרכי החקירות הרוצים להטות מתורת משה ללמוד חכמות חיצוניות וכו', מהן צריכין להתרחק בתכלית הרחוק, אבל כל מי שמנהיג על פי התורה כפי שמסרו לנו רבותינו הקדושים בגמרא ופוסקים וספרי יראים המיוסדים על פי דבריהם הקדושים, בהם צריכים להתדבק בכולם, כמו שכתוב: "ובו תדבק", ואמרו רבותינו ז"ל: 'הדבק בתלמידי חכמים'.

#### עז

לִפְעָמִים כְּשֶׁנִּפְקַח עֵינוֹ שֶׁל אֶחָד וְרוֹאֶה נִפְלְאוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁגִּלּוּ בָּעוֹלָם, וְהַתְּפִלּוֹת הַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁנִּתְיַסְּדוּ עַל כָּל הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֵלּוּ, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאָז מִתְפַּעֵל מְאֹד וְהָיָה רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב, רַק שֶׁמְּצַפֶּה שֶׁכָּל הָעוֹלָם יִתְקָרְבוּ אֶל 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת' הַזֹּאת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאֱמֶת אִתּוֹ בָּזֶה, כִּי בְּוַדַּאי רָאוּי וְנָכוֹן שֶׁכָּל "הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים"[220] יָבוֹא וְיִתְקָרֵב לְכָאן וְיַכִּירוּ 'הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ', אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן מַה שֶּׁהוּא מְצַפֶּה לָזֶה וְקָשֶׁה לוֹ לְהִתְקָרֵב עַד שֶׁכֻּלָּם יִתְקָרְבוּ לְכָאן, זֶה בְּוַדַּאי 'עֲצַת הַיֵּצֶר הָרָע', שֶׁמְּסִיתוֹ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָם אֶל הָאֱמֶת וְיִתְקָרְבוּ כֻּלָּם, וְאָז לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם 'פְּחִיתוּת כָּבוֹד' כְּשֶׁיִּרְצֶה גַּם הוּא לְהִתְקָרֵב וְאָז דַּיְקָא יִתְקָרֵב הוּא גַּם כֵּן:

וּבֶאֱמֶת לֹא כָּךְ הוּא הַמִּדָּה, כִּי אַדְרַבָּא זֶהוּ עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁיִּתְקָרֵב דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁהָאֱמֶת נִשְׁלָךְ אַרְצָה וְיִרְאֵי חֵטְא נִמְאָסִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מִי גָר אִתָּךְ"[221] – 'בַּעֲנִיּוּתָךְ'[222], כִּי מִטַּעַם זֶה 'אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ'[223]. וְעַל כֵּן מִי שֶׁפָּקַח ה' אֶת עֵינָיו וְרוֹאֶה מְעַט 'אוֹר אֲמִתַּת הָאֱמֶת' שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, רָאוּי לוֹ לָרוּץ בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו דַּיְקָא עַכְשָׁו כְּבוֹרֵחַ מִ'בּוֹר שַׁחַת' אֶל 'מְקוֹר חַיִּים', כִּי הֲלֹא כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ מַה שֶּׁפָּגַם וְקִלְקֵל מֵעוֹדוֹ וּבַמֶּה יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְאוֹרוֹת קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ בְּלִי יִסּוּרִים וּשְׁפִיכַת דָּמִים, עַל כֵּן כָּל תִּקּוּנוֹ כְּשֶׁיַּעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן וְיִתְקָרֵב עַתָּה דַּיְקָא: (שבת ו, יב)

[220] תהלים לד, יג.

[221] ישעיה נד, טו.

[222] רש"י על הפסוק.

[223] יבמות כד ע"ב.

#### עח

ה' יִתְבָּרַךְ הוּא רַחֲמָן גָּדוֹל מְאֹד, וּמְסַבֵּב בְּכַמָּה סִבּוּבִים לְקָרֵב הַכֹּל אֶל 'הַתַּכְלִית הַטּוֹב'. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקַּח הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי מִן הָאָדָם כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת עוֹמְדִים עַל 'בְּחִירַת הָאָדָם' כַּיָּדוּעַ, עַל כֵּן הוּא מְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד בְּחָכְמָה נִפְלָאָה בְּאֹפֶן שֶׁיְעוֹרֵר אוֹתוֹ אֶל הָאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה נִשְׁאָר לוֹ אֵיזֶה 'נִסָּיוֹן וּבְחִירָה':

וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים נִתְעוֹרֵר הָאָדָם פִּתְאֹם לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל הֶאָרַת הִתְעוֹרְרוּת שֶׁבָּא עָלָיו מִלְּמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין זֹאת מִמֶּנּוּ וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ עַל בְּחִירָתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁטָּעַם קְצָת עֲבוֹדַת ה', רָאוּי לוֹ עַתָּה גַּם כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁבָּא עָלָיו מִלְּמַעְלָה לְהִתְעוֹרֵר עַתָּה מֵעַצְמוֹ. וּמִי שֶׁחָס עַל עַצְמוֹ חוֹזֵר בֶּאֱמֶת אֶל ה' יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה, אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁלִיךְ הֲבָלָיו, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַהִתְעוֹרְרוּת וְתַאֲו‍ֹתָיו חוֹזְרִין עָלָיו, אֲזַי הוּא חוֹזֵר אֶל כְּסִילוּת דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, שֶׁהֵם עִקַּר הַכְּסִילוּת כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ[224]:

וּכְמוֹ כֵן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גַּם כֵּן רַחֲמָן גָּדוֹל מְאֹד, וּמְרַחֵם מְאֹד גַּם עַל הַחוֹלְקִים עָלָיו, וְהָיָה רוֹצֶה לְקָרְבָם אֶל 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת'. וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אֵיזֶה אֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר מְבִינִים קְצָת אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עֲדַיִן לְהִתְקָרֵב מֵחֲמַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל הָאֱמֶת עַכְשָׁו, וּמַמְתִּינִים עַד שֶׁגַּם כָּל הַחֲשׁוּבִים יִתְקָרְבוּ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פְּחִיתוּת הַכָּבוֹד עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, אֲזַי שׁוֹלֵחַ עֲלֵיהֶם הַצַּדִּיק הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַעְלָה מַה שֶּׁלֹּא זָכוּ לָזֶה עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם כְּלָל, רַק שֶׁהַצַּדִּיק מֵאִיר עֲלֵיהֶם 'הֶאָרָה גְּדוֹלָה' מֵהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלּוֹ, וְזוֹכִין לִטְעֹם וְלִרְאוֹת אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק. רַק אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לִקַּח הַבְּחִירָה מֵהֶם, עַל כֵּן מַשְׁאִיר לָהֶם כֹּחַ כְּלַל הַתַּאֲו‍ֹת וְהַמִּדּוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם מִתְּחִלָּה, בִּכְדֵי שֶׁאַחַר כָּךְ כְּשֶׁתִּסְתַּלֵּק הֶאָרָה הַזֹּאת יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ הַבְּחִירָה כְּבָרִאשׁוֹנָה כַּנַּ"ל:

וְכָל זְמַן שֶׁהֶאָרָה הַזֹּאת מְאִירָה עֲלֵיהֶם מִלְּמַעְלָה, אָז מִתְעוֹרְרִין מְאֹד וּמַתְחִילִין לַעֲבֹד אֶת ה' וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֶאָרָה הַזֹּאת מִסְתַּלֵּק מֵהֶם, אָז עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁלָּהֶם. כִּי מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו אֲזַי מִתְחַזֵּק מְאֹד גַּם אַחַר כָּךְ לַעֲבֹד אֶת ה' בִּבְחִירָתוֹ, וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק וְהַנִּלְוִים אֵלָיו בְּכֹחַ הָרְשִׁימוּ מֵהַהֶאָרָה הָרִאשׁוֹנָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל ה' בֶּאֱמֶת:

אֲבָל שְׁאָר אֲנָשִׁים הַפְּתָאִים, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהַהֶאָרָה הַזֹּאת מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם וְהַתַּאֲו‍ֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת מִתְגַּבְּרִין בָּהֶם, אֲזַי שׁוֹכְחִין אֶת הַכֹּל וְשָׁבִים לְאִוַּלְתָּם וְחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק כְּבָרִאשׁוֹנָה. וַאֲזַי כְּשֶׁרוֹאֶה ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהַצַּדִּיק הִתְיַגֵּעַ עִמָּהֶם כָּל כָּךְ, וְהֵם עֲדַיִן עוֹמְדִין בְּמִרְדָּם וְאֵינָם חֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, רַק אַדְרַבָּא כַּנַּ"ל, אֲזַי מַשְׁלִיךְ אוֹתָם ה' יִתְבָּרַךְ לְ'תַאֲוַת מָמוֹן':

כִּי זֶה עִקַּר מַפֶּלֶת הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[225], וְשָׁם 'כָּלוּ חַיֵּיהֶם בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה'[226], כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם בְּמָמוֹן לְעוֹלָם. כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּרְוִיחִין בְּיוֹתֵר חָסֵר לָהֶם בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁהַמָּמוֹן עוֹקֵר אוֹתָם וּמְכַלֶּה כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. וְכָל זֶה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא הָיָה לָהֶם 'אֱמוּנַת חֲכָמִים' וְלֹא רָצוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּן וְהַכְנָעַת מְרִירוּת תַּאֲוַת מָמוֹן:

וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל מְשֻׁקָּעִין בְּמָמוֹן, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַמְּקֹרָבִים לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים לְבֵין הַשְּׁאָר. כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי רִחוּקוֹ מֵהַצַּדִּיקִים מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר 'תַּאֲוַת מָמוֹן' עַד שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו וְעוֹקֶרֶת אוֹתוֹ לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְכָל אֶחָד כְּפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ כֵן נִמְתַּק אֶצְלוֹ 'מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא' שֶׁהִיא 'תַּאֲוַת מָמוֹן' וְזוֹכֶה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ: (שם)

[224] ???

[225] ???

[226] ע"פ מדרש רבה, שיר השירים פרשה ב.

#### עט

הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְזַכְּכִין עַצְמָן כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין לְהָרַע שׁוּם אֲחִיזָה בָּהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן 'בְּחִירָה', אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁלָּהֶם הוּא רַק בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ'[227] כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[228]:

וְזֶה בְּחִינַת הַבְּחִירָה שֶׁהָיָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא שֶׁהָיָה זַךְ אָז בְּתַכְלִית, אַךְ כָּל בְּחִירָתוֹ הָיָה רַק בִּבְחִינָה זֹאת, בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ' הַנַּ"ל. רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מִשְׁקָל וְנִסָּיוֹן גָּדוֹל, כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לֹא תֹסֵף"[229], וְכָל הַפְּגָם שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[230], וְאַף עַל פִּי כֵן הֲלֹא מָצִינוּ כַּמָּה גְּזֵרוֹת וּסְיָגִים שֶׁהוֹסִיפוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם, עַל כֵּן בֶּאֱמֶת בְּעִנְיָנִים כָּאֵלּוּ הוּא עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים:

וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה חַס וְשָׁלוֹם לְכַוֵּן בָּזֶה לְדַעַת הַמָּקוֹם, יָכוֹל לְהִכָּשֵׁל עַל יְדֵי זֶה עַד שֶׁיָּבֹא עַל יְדֵי זֶה לְ'חֵטְא גָּמוּר', כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְשַׁל עַל יְדֵי זֶה כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ וְעָבַר עַל הַצִּוּוּי. וְזֶה הָיָה גַּם כֵּן עִנְיַן הַנִּסָּיוֹן שֶׁל 'הָאַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לְפַּרְדֵּס'[231], וְרַק רַבִּי עֲקִיבָא 'נִכְנָס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם', נִכְנַס וְיָצָא דַּיְקָא. כִּי גַּם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָתָם הוּא רַק מַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּלְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין הֵם גַּם כֵּן לִהְיוֹת 'בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפִיק', וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִבְקִיאוּת הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת יָכוֹל לִהְיוֹת בִּבְחִינַת 'הֵצִיץ וְנִפְגַּע הֵצִיץ וָמֵת'[232] רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאַחֵר 'קִצֵּץ לְגַמְרֵי בַּנְּטִיעוֹת', וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְקִיאוּת הַזֶּה הֵיטֵב אֲזַי הוּא 'נִכְנָס בְּשָׁלוֹם וְיוֹצֵא בְּשָׁלוֹם', וְאָז זוֹכֶה תָּמִיד לְכַוֵּן תָּמִיד לְ'דַעַת הַמָּקוֹם', מַה לְּהוֹסִיף וּמַה שֶּׁלֹּא לְהוֹסִיף כַּנַּ"ל:

וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִין לִבְקִיאוּת הַנַּ"ל בִּבְחִינוֹת מַדְרֵגָתָם הַגְּבוֹהָה וְהַנִּפְלָאָה מְאֹד, הֵם זוֹכִים לְהַכְנִיס זֶה הַבְּקִיאוּת אֲפִלּוּ בַּמַּדְרֵגוֹת הַנְּמוּכוֹת מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת 'וְנָפִיק מַמָּשׁ', שֶׁיִּזְכּוּ גַּם הֵם לְעֵת עַתָּה לְקַיֵּם "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ"[233], וְגַם מִשָּׁם מִמְּקוֹמָם הַשָּׁפֵל מְאֹד יַמְשִׁיכוּ עַצְמָן אֶל ה' יִתְבָּרַךְ, וְיִצְעֲקוּ וְיִתְפַּלְּלוּ לַה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי" וְכוּ'[234], בְּחִינַת "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת"[235], עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם שֶׁיִּזְכּוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת: (שבת ז, נ נב)

[227] שבת פז ע"א.

[228] ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן קצ.

[229] דברים יג, א.

[230] ???

[231] חגיגה יד ע"ב.

[232] שם.

[233] תהלים קלט, ח.

[234] יונה ב, ג.

[235] איכה ג, נה.

#### פ

הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה 'יְרִידָה' לִפְעָמִים, כְּדֵי לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ וּלְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל דָּוִד, שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה[236]. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד עַל עַצְמוֹ 'וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר וְכוּ' כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ'[237]:

וְזֶה בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה שֶׁל 'פָּרָה אֲדֻמָּה' שֶׁמְּטַמְּאָה טְהוֹרִים לְפִי שָׁעָה 'טֻמְאַת עֶרֶב', אֲבָל עַל יְדֵי זֶה הֵם מַגְבִּיהִים וּמְטַהֲרִים אֶת הַטְּמֵאִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁהִיא טֻמְאַת מֵת וְכַיּוֹצֵא. וְזֶה בְּחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה'[238], בְּחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶה קִיּוּמָהּ'[239], כִּי עַל יְדֵי הַבִּטּוּל וְהַיְרִידָה מַעֲלִין נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָן:

וְעַל כֵּן נִסְמָךְ עִנְיַן קְרִיאַת פָּרָשַׁת 'פָּרָה אֲדֻמָּה' אַחֲרֵי פּוּרִים, כִּי זֶה כָּל עִנְיַן 'הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים', שֶׁנִּמְשָׁךְ הֶאָרָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַיְרִידָה נִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת 'מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְמִקְרָא מְגִלָּה וּלְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה'[240], הַיְנוּ כִּי עִנְיַן פּוּרִים וּמִקְרָא מְגִלָּה הוּא בְּחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ' דַּיְקָא. וְזֶה 'וּלְהוֹצָאַת הַמֵּת' וְכוּ', כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁהַצַּדִּיק מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ קְצָת, עַל יְדֵי זֶה מְטַהֵר וּמוֹצִיא נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מֵ'הַסִּטְרָא דְּמוֹתָא מִטֻּמְאַת מֵת' כַּנַּ"ל, וּמְטַהֵר הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'הַכְנָסַת כַּלָּה', הַיְנוּ שֶׁמְּקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם: (תחומין ד)

[236] ???

[237] ברכות ד ע"א.

[238] ???

[239] מנחות צט ע"א.

[240] מגילה ג ע"א.

#### פא

אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים קְדוֹשָׁה מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְצַחְצֵחַ נִשְׁמָתָם וְלִדְלוֹת הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה בְּחִינַת 'כֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים'[241]. כִּי עִקַּר פְּגַם כָּל הַחֲטָאִים הוּא בְּ'הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה', וְכֵן כַּפָּרַת כָּל הַחֲטָאִים הוּא עַל יְדֵי 'תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה' שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְתַּקֶּנֶת עַל יְדֵי 'אֲכִילַת הַכֹּהֲנִים' שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת"[242], וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[243]:

וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁנָּתַן הַתַּנָּא סִימָן לִזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע מֵאֲכִילַת הַכֹּהֲנִים, כַּמְּבֹאָר בַּמִּשְׁנָה: 'מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית - מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן'[244], כִּי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא אֱמוּנָה, עִקַּר גִּדּוּלָהּ עַל יְדֵי אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כַּנַּ"ל: (תחומין ה, י יא)

[241] פסחים נט ע"ב.

[242] מלאכי ב, ז.

[243] מועד קטן יז ע"א.

[244] ברכות א, א.

#### פב

יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּמְשִׁיכִים תּוֹרָה שֶׁאֵין בָּהּ רַק 'תּוֹכֵחָה וּמוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת' לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֵין בָּהּ 'עֵצָה' עֲדַיִן אֵיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה לִזְכּוֹת לְ'קִיּוּם הַתּוֹרָה', וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם זֶה טוֹב מְאֹד, אֲבָל הָעִקָּר הוּא אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'נְבוּאַת מֹשֶׁה' שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כֻּלָּהּ עֵצוֹת:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[245] אִם 'תַּלְמוּד גָּדוֹל', אוֹ 'מַעֲשֶׂה גָּדוֹל'. וּשְׁנֵיהֶם אֱמֶת, כִּי מִן הַלִּמּוּד וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁאֵין בָּהּ עֵצָה רַק הִתְעוֹרְרוּת, בְּוַדַּאי הַמַּעֲשֶׂה גָּדוֹל, כִּי זֶה כָּל כַּוָּנַת הַהִתְעוֹרְרוּת לְהָבִיא לִידֵי 'מַעֲשֶׂה', אֲבָל הַלִּמּוּד שֶׁהוּא 'עֵצוֹת' הוּא גָּדוֹל מִמַּעֲשֶׂה, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא יֵדַע כְּלָל מַה לְּקַיֵּם. וְגַם כִּי הַלִּמּוּד שֶׁל 'תּוֹכַחַת מוּסָר' הוּא נִמְשָׁךְ רַק מֵ'הַיִּחוּד הַחִיצוֹן'[246], וְעַל כֵּן מַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כִּי 'מַעֲשֵׂה הַמִּצְו‍ֹת' נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת 'יִחוּד הַפְּנִימִי', אֲבָל הַלִּמּוּד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת, זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת יִחוּד הַפְּנִימִי, וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הַמִּצְוֹת וְהָעֵצוֹת, וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי הוּא גָּבֹהַּ יוֹתֵר. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן גַּם הַלִּמּוּד שֶׁל תּוֹכַחַת מוּסָר צְרִיכִין מְאֹד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת יִחוּד הַפְּנִימִי בְּלִי הַמְשָׁכַת הֶאָרָה לְהַמֹּחִין מֵהַיִּחוּד הַחִיצוֹן, וְעַל כֵּן שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת מ"ה[247] שָׁם מוּבָא עִנְיַן 'יִחוּד הַחִיצוֹן וְיִחוּד הַפְּנִימִי' הַנַּ"ל): (שם, טז יט)

[245] קידושין מ ע"ב.

[246] ???

[247] וז"ל: עיקר התורה ניתנה לבני אדם בזה העולם מחמת שהם 'בעלי בחירה'. וכל התורה והמצות תלויים באמונה, כמו שכתוב: "כל מצותיך אמונה", ואמרו רבותינו ז"ל: 'בא חבקוק והעמידן על אמונה'; אם כן, עיקר הבחירה של האדם הוא ב'האמונה', ועיקר הבחירה שיש להאדם בעניין האמונה נמשך בשרשו מסוד מה שמבואר בכתבי האר"י ז"ל בכוונות קריאת שמע ובשאר מקומות, כי יש יחוד עליון של 'אבא ואמא' [שהם בחינת 'חכמה ובינה' כידוע], ויש בבחינת זה היחוד שני מיני יחוד: כי יש בחינת 'יחוד החיצון של אבא ואמא', והיחוד הזה תדירי ואינו נפסק לעולם, כי הוא לצורך חיות כל העולמות וקיומם, ואם יתבטל רגע אחת חס ושלום, אז היו מתבטלין כל העולמות. ויש עוד בחינת 'יחוד הפנימי של אבא ואמא', והוא כדי לתת מוחין אל 'זכר ונקבה' כדי להוליד נשמות בעולם שהוא פנימיות העולמות; וזה היחוד אינו תדירי, כי אי אפשר ליחד היחוד הזה כי אם על ידי העלאת 'מיין נוקבין' שהוא על ידי שאנו ממשיכין בשעת קריאת שמע הארה למוחין מהיחוד החיצון הנ"ל כדי שיוכלו לעלות בסוד 'העלאת מיין נוקבין', ואחר כך עולין בסוד 'מיין נוקבין' על ידי 'מסירת נפש על קדושת השם', ועל ידי זה מיחדין יחוד העליון הפנימי הנ"ל שהוא לצורך המשכת הנשמות. ומבאר עוד שם, שההארה שמקבלין המוחין מהיחוד החיצון הוא כפי מדרגת המוחין אז, וכפי ההארה שמקבלין, כמו כן נעשה היחוד הפנימי והמשכת הנשמות הנ"ל, עין שם עוד בביאור יותר.

#### פג

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִמִּיתָה עוֹלָמִית, וּלְהִנָּצֵל מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת, וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא עִקַּר הַחַיִּים, צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלָבֹא אֶל הַצַּדִּיקִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּה סוֹד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עָרֵי מִקְלָט שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם, שֶׁהָיָה צָרִיךְ הָרוֹצֵחַ לָנוּס וְלִבְרֹחַ לְשָׁם. וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עָרִים אֵלּוּ הֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה תֵּבוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' שֶׁהוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (וְעַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת מ"ח[248]): (שם, כח)

[248] וז"ל: ארבעים ושמונה תיבות שיש בפרשת "שמע ישראל", שהוא 'יסוד האמונה', יש כנגדן ארבעים ושמונה ערי הכהנים והלויים: "שש ערי מקלט" - כנגד שש תיבות שב'שמע ישראל'; "ועליהם ארבעים ושתים עיר" - כנגד ארבעים ושתים תיבות מן "ואהבת" עד סוף הפרשה כמובא. ואלו הארבעים ושמונה ערים קולטות ומצילות מסטרא דמותא, ועל כן צריך הרוצח בשגגה לנוס לשם, כי אמונה - עיקר החיים, והכפירות - סטרא דמותא; ועל כן ארבעים ושמונה ערי הלויים שהם בחינת "שמע", "ואהבת", שהם עיקר המשכת האמונה, על כן הם קולטות ומגינות מסטרא דמותא ומצילין את הרוצח ממיתה.

#### פד

צַדִּיקֵי הַדּוֹר נִקְרָאִים 'מְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת', עַל שֶׁעוֹסְקִים לְהוֹלִיד בְּיִשְׂרָאֵל תּוֹלָדוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְזֶה "אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה"[249], וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'שִׁפְרָה - שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד, פּוּעָה - שֶׁפּוֹעָה מְדַבֶּרֶת וְהוֹגָה לַוָּלָד כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים הַמְּפַיְּסוֹת תִּינוֹק הַבּוֹכֶה'[250]. כִּי הַצַּדִּיקִים מְחַזְּקִים אֶת יִשְׂרָאֵל וּמְשַׁפְּרִין אוֹתָם עַל יְדֵי 'הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת' שֶׁמּוֹצְאִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" וְכוּ'[251]. וְעַל כֵּן נִקְרָאִין 'שִׁפְרָה' שֶׁמְּשַׁפְּרִין אֶת הַוָּלָד, וְכֵן נִקְרָאִין גַּם כֵּן 'פּוּעָה' עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעִין וְהוֹגִין וּמְדַבְּרִין עִם יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹרְקִין וּמְצַפְצְפִין אֲלֵיהֶם לְחַזְּקָם וּלְעוֹרְרָם וּלְהַגְבִּיהָם וְלַהֲרִימָם מִכָּל מִינֵי שִׁפְלוּת וִירִידוֹת וּנְפִילוֹת שֶׁלָּהֶם, וּמְזָרְזִין אוֹתָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכְלוּ לַחֲטֹף, וְהוּא מַמָּשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּפַיְּסִין תִּינוֹק הַבּוֹכֶה, כַּמּוּבָן לְכָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הָרַחֲמָנוּת וְהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁמִּתְנַהֲגִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עִם יִשְׂרָאֵל:

וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת 'פַּרְעֹה' הִיא בְּוַדַּאי הַהֵפֶךְ מִכָּל זֶה, כִּי הִיא רוֹצָה לְהַפִּיל 'עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה' עַל כָּל אֶחָד עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִכָּר הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, וּלְהָמִית אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁגָּזַר פַּרְעֹה עַל הַמְיַלְּדוֹת "אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ"[252] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצָה לְהִתְלַבֵּשׁ גַּם בְּהַצַּדִּיקִים שֶׁיַּחֲלִישׁוּ דַּעַת יִשְׂרָאֵל וְיַפִּילוּ אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ הַמְּיַלְּדוֹת הַנַּ"ל אֵינָם שׁוֹמְעִים אֵלָיו, "וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים"[253], שֶׁכָּל עִסְקָם רַק לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הַיְלָדִים שֶׁהֵם 'בְּנֵי הַנְּעוּרִים' הָרוֹצִים לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁצְּרִיכִים רַק לְהַחֲיוֹתָם וּלְחַזְּקָם בְּכָל מִינֵי חִיּוּת וְהִתְחַזְּקוּת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת 'וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים': (תחומין ו, יח)

[249] שמות א, טו.

[250] רש"י שם.

[251] שיר השירים א, טו.

[252] שמות א, טז.

[253] שם, יז.

#### פה

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים תָּמִיד בְּכָל דּוֹר בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן עַל יְדֵי 'הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת' שֶׁמּוֹצְאִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְכֵן עוֹסְקִין לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וְשֶׁיִּבָּנֶה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל כֵּן עֵינֵיהֶם מַבִּיטִים תָּמִיד לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, הַיְנוּ שֶׁמִּסְתַּכְּלִין רַק עַל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְאֵינָם רוֹצִים לְהַבִּיט אֶל הָרָע שֶׁהִיא בְּחִינַת לְמַטָּה לְמַטָּה. וְעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין אֶת יִשְׂרָאֵל מִשְּׁנָתָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וּמַכְנִיסִים אוֹתָם בֶּאֱמֶת לְ'כַף זְכוּת', עַד שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ: (שם, יד)

#### פו

עִנְיָן זֶה לְחַפֵּשׂ תָּמִיד הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּלְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת תָּמִיד, הוּא עִנְיָן גָּבֹהַּ וְעָמֹק מְאֹד מְאֹד. וְיֵשׁ בָּזֶה מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לִפְעָמִים לֹא יָדְעוּ לְלַמֵּד זְכוּת כָּרָאוּי, וְהִקְפִּיד ה' יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּישַׁעְיָה וְהוֹשֵׁעַ וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[254]. וְעִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה רַק עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רָאֹה רָאִיתִי"[255] וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'שְׁתֵּי רְאִיּוֹת אֲנִי רוֹאֶה, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁסּוֹפָן לַחֲטֹא, וְאַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי וּזְכוּת שֶׁיְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם רְאוּיִם לִגְאֻלָּה'[256], הַיְנוּ כַּנַּ"ל:

וְכָל הַוִּכּוּחַ שֶׁהָיָה לַה' יִתְבָּרַךְ עִם מֹשֶׁה בְּמַרְאֵה הַסְּנֶה וּמֹשֶׁה מֵאֵן בִּשְׁלִיחוּתוֹ, הַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת זֶה, כִּי רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְקַלְקְלוּ הַרְבֵּה עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה קָשֶׁה לוֹ לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּת הַגְּאֻלָּה, כִּי זֶה הָעִנְיָן עָמֹק וְגָבֹהַּ מְאֹד כַּנַּ"ל, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ טָעַן עִמּוֹ הַרְבֵּה שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא רוֹצֶה לְגָאֳלָם, כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹת הַמַּטֶּה שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְנָחָשׁ, שֶׁבָּזֶה רָמַז לוֹ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[257], וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ"[258], וְנִתְהַפֵּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה, וּבָזֶה הֶרְאָה לוֹ שֶׁבְּקַל יוּכַל לְהִתְהַפֵּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה. וְרָמַז לוֹ בָּזֶה שֶׁגַּם 'בְּתֹקֶף זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ' שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, יוּכַל הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּאֵיזֶה קָצֶה הַיְנוּ לִמְצֹא שָׁם אֵיזֶה 'זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה', וְעַל יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה מִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה מַכְנִיסִים בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל: (שם, יט)

[254] ???

[255] שמות ג, ז.

[256] שמות רבה ג, ח.

[257] ???

[258] שמות ד, ד.

#### פז

כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה בְּחַיָּיו לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בִּבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַעֲלוֹת בֶּאֱמֶת לִבְחִינַת 'אַיֵּה' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם'[259] שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה בְּעֵת סוֹפוֹ וְקִצּוֹ שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְשָׁם לִבְחִנַת 'אַיֵּה' שֶׁשָּׁם עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, בְּחִינַת "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ"[260], בְּחִינַת "עַיִן לֹא רָאָתָה" וְכוּ'[261], שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת 'סָתוּם וְנֶעֱלָם' בְּחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ"ל. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן בִּשְׁעַת מִיתָה מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת 'פֵּרוּד', עַל כֵּן אָז מִתְעוֹרְרִין בְּיוֹתֵר כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל יְנִיקָתָם מִשָּׁם. וְעַל כֵּן הַמֵּת מְטַמֵּא 'טֻמְאָה חֲמוּרָה' כָּל כָּךְ, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל כְּפִי מַעֲשָׂיו עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְשָׁם לִבְחִינַת 'אַיֵּה' לְהַחֲיוֹת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת:

אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל עוֹלֶה לְשָׁם מִיָּד, כְּמוֹ מֹשֶׁה יוֹסֵף וְדָוִד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה בְּ'רַעֲוָא דְּרַעֲוִין' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ"ל, וְהוּא מַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הֶאָרוֹת נִפְלָאוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים עַתָּה בְּיוֹתֵר. כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁאָז עוֹלִין לִבְחִינַת 'אַיֵּה' בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. כִּי בְּוַדַּאי הָעֲלִיָּה לְשָׁם אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה הוּא בְּכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת. וְעַל כֵּן עַתָּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁעוֹלֶה לְשָׁם בַּעֲלִיָּה נִפְלָאָה לְעֵלָּא לְעֵלָּא, עַל כֵּן הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן עַל יָדוֹ, כִּי מִכָּל מִינֵי 'מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים' שֶׁבָּעוֹלָם וּמִכָּל מִינֵי 'אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה' שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל 'אַיֵּה' הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ תָּמִיד אַחַר ה' יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ':

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הֲלִיכָה עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהִתְעוֹרֵר שָׁם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְחַפֵּשׂ שָׁם אַחַר ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי שָׁם מֵאִיר זֶה הַדֶּרֶךְ בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁעָלָה לְשָׁם בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַתִּקּוּנִים נִמְשָׁכִין מִשָּׁם: (שם, לא)

[259] ???

[260] תהלים לא, כ.

[261] ישעיה סד, ג.

#### פח

כְּמוֹ הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה כְּשֶׁרוֹצֶה לְרַפְּאוֹת אֵיזֶה חֹלִי שֶׁבָּאָדָם, אִי אֶפְשָׁר לֵידַע בִּשְׁלֵמוּת מַהוּת הַחֹלִי וּרְפוּאָתוֹ כִּי אִם כְּשֶׁבָּקִי הֵיטֵב בְּ'חָכְמַת הַנִּתּוּחַ', וְיוֹדֵעַ כָּל פְּרָטֵי קוֹמַת הָאָדָם וּתְכוּנַת כָּל אֵבָרָיו וְגִידָיו וְעוֹרְקָיו בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵיךְ כָּל הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים וְהַחִיצוֹנִים עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים זֶה אֵצֶל זֶה, וּתְכוּנַת פִּרְקֵיהֶם וְקִשְׁרֵיהֶם וְחִבּוּרֵיהֶם אֵיךְ כָּל אֵבֶר וְעֶצֶם וְכוּ' מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה עַל יְדֵי קִשְׁרֵי הַגִּידִים וְהָעוֹרְקִים וְכוּ', וְאֵיךְ הַדָּמִים רָצִים בָּהֶם, וּשְׁאָר כָּל תְּכוּנַת הַגּוּף הַכְּלוּלִים בְּחָכְמַת הַנִּתּוּחַ, וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁהָרוֹפֵא בָּקִי בְּכָל זֶה הֵיטֵב, אָז יָכוֹל לִכָּנֵס לְהָבִין מַהוּת הַחֹלִי וְלַעֲסֹק בִּרְפוּאָתוֹ:

כְּמוֹ כֵן צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בִּרְפוּאַת חֹלִי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲסֹק בִּרְפוּאָתָם כִּי אִם כְּשֶׁיּוֹדְעִין בִּשְׁלֵמוּת מַהוּת חֳלִי הַנֶּפֶשׁ. וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין בְּחִינַת תְּכוּנַת 'קוֹמַת אָדָם הָעֶלְיוֹן', שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּכוּנַת 'קוֹמַת הַתּוֹרָה' שֶׁנִּקְרֵאת 'אָדָם', כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת קוֹמַת הָאָדָם, שֶׁהֵם רְמַ"ח מִצְו‍ֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְו‍ֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד רְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים שֶׁבְּקוֹמַת אָדָם, וּכְמוֹ שֶׁהָאֵבָרִים וְהַגִּידִים שֶׁבָּאָדָם עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים וּקְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין לֵידַע בִּבְחִינַת קוֹמַת הַתּוֹרָה סֵדֶר הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר שֶׁל כָּל 'רְמַ"ח מִצְו‍ֹת עֲשֵׂה' וּ'שְׁסָ"ה מִצְו‍ֹת לֹא תַּעֲשֶׂה', וְכָל הַמִּצְו‍ֹת דְּרַבָּנָן הַכְּלוּלִים בָּהֶם לֵידַע הֵיטֵב אֵיךְ הֵם עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים וּמְקֻשָּׁרִים זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, וְאָז יְכוֹלִים לֵידַע סְגֻלַּת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה וּמִדָּה וּמִדָּה, לְאֵיזֶה רְפוּאָה הִיא מְסֻגֶּלֶת בְּיוֹתֵר וְאֵיךְ לְרַפְּאוֹת חֳלִי הַנֶּפֶשׁ:

וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים עַל יָדָם בְּחִינַת תְּכוּנַת קוֹמַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, אָז יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ 'לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת', הַיְנוּ שֶׁנּוּכַל לִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה'[262] לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת, בִּכְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְמִדָּה טוֹבָה זֹאת, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לָבֹא לְתִקּוּן דָּבָר זֶה וּלְמַדְרֵגָה זֹאת. כְּגוֹן לְקַיֵּם 'מִצְוַת צִיצִית' בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהִנָּצֵל מֵ'הִרְהוּרֵי נִאוּף וּמִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מֵעֲצַת רְשָׁעִים', וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַיֵּם 'עֲצַת צַדִּיקִים', וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נֶחְקַק בָּנוּ 'אֱמֶת', וְנִזְכֶּה לֶ'אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְלִתְפִלָּה וּלְנִסִּים וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת הַתּוֹרָה. וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת 'אוֹרַיְתָא דַּעֲתִּיקָא סְתִימָאָה' שֶׁהִיא בְּחִינַת 'שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה', וְשָׁם שֹׁרֶשׁ שֶׁל הַ'שְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם'[263], שֶׁהֵם כְּלַל כָּל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים, וְשָׁם גַּם שֹׁרֶשׁ שֶׁל הַ'שְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים' שֶׁהֵם כְּלַל שֹׁרֶשׁ שֶׁל סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא 'רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים'. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמַּמְשִׁיכִין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם מִשָּׁם, עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין זֶה הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מֵחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם תְּפִלּוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (ראש חודש ה, ו טז)

[262] ע"פ תהלים ???

[263] ???

#### פט

עַל יְדֵי בְּחִינַת 'פְּגַם הַמִּשְׁפָּט' הַמְּבֹאָר בִּפְנִים, עַל יְדֵי זֶה בָּאִים 'אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין', וְעַל יְדֵי זֶה בָּאִים לִפְגַּם הַבְּרִית עַל יְדֵי מִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא בְּחִינַת 'קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה', וְכֵן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן מְסַלְּקִין כָּל חָכְמָתָם וְדַעְתָּם כְּשֶׁמַּגִּיעִין לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת ה' וְעוֹבְדִין אֶת ה' בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת, וּמַשְׁלִיכִין עַצְמָן בְּתוֹךְ כָּל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג 'דַּרְכֵי ה'' שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת 'צַדִּיק וְרָע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ'[264]. וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת 'תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט' בְּשָׁרְשׁוֹ, וּמַעֲלִין בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט מִמַּה שֶּׁנָּפַל עַד הַתְּהוֹם בִּבְחִינַת "וּמִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה"[265] (עַיֵּן כָּל זֶה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא בַּמַּאֲמָר "תִּקְּעוּ אֱמוּנָה" סִימָן ה):

אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת 'נְפִילַת הַמִּשְׁפָּט' שֶׁנְּפִילָתוֹ עֲמֻקָּה מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לְהַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ לְהַעֲלוֹתוֹ בְּחַיֵּיהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם מַמָּשׁ, שֶׁאָז הֵם בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל מְאֹד מְאֹד עַד עִמְקֵי תְּהוֹמוֹת:

וְזֶה בְּחִינַת הַהֲלִיכָה עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁל כָּל אֶחָד הִיא עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּא מֵאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט (וְעִנְיַן פְּגַם הַמִּשְׁפָּט עַיֵּן מָמוֹן וּפַרְנָסָה אוֹת כ"ב[266]), וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתוֹ עֲמֻקָּה מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה (וְעִנְיַן קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה עַיֵּן מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים אוֹת ח'[267]), אֲבָל עִקַּר תִּקּוּן קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, תִּקּוּן הִרְהוּרֵי נִאוּף, תִּקּוּן אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי עֹצֶם נִפְלְאוֹת תְּמִימוּתוֹ וּפְשִׁיטוּתוֹ הַנַּ"ל, וּבְיוֹתֵר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁעוֹסֵק בְּתִקּוּן זֶה בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ לְהַעֲלוֹת הַמִּשְׁפָּט וְהָאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין מֵעֹמֶק תְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת:

כִּי יָדוּעַ לָרַבִּים שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו אֲנָשִׁים שֶׁנְּפִלָּתָם עֲמֻקָּה עַד הַתְּהוֹם כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּנַפְשָׁם, עַד שֶׁהַרְבֵּה נִתְיָאֲשׁוּ עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי מֵה' יִתְבָּרַךְ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אֲבָל בֶּאֱמֶת כְּבָר מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁ'אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל'[268], כִּי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת תִּקּוּן קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה עַד הַתְּהוֹם, וּמַעֲלִין הַמִּשְׁפָּט וְאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין גַּם מִשָּׁם. וְכָל מִי שֶׁאוֹחֵז עַצְמוֹ בָּהֶם בֶּאֱמֶת, יָכוֹל לִמְצֹא עֵצוֹת וְהַצָּלוֹת אֲפִלּוּ אִם נָפַל חַס וְשָׁלוֹם בִּתְהוֹם תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ גַּם מִשָּׁם, וּלְקַבֵּץ פִּזּוּר מַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְהָשִׁיבָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה מִתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת. וּבָזֶה דַּיְקָא מַעֲלִין קְדֻשַּׁת הַמִּשְׁפָּט מֵהַתְּהוֹם, כִּי זֶה יָקָר מְאֹד אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁאָדָם מַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ מִנְּפִילָה עֲמֻקָּה כָּזֹאת לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן קְדֻשּׁוֹת הַרְבֵּה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר[269]:

וְזֶהוּ בְּחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה'[270], כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי הַיְרִידָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּתְעָה מְאֹד, וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר גַּם מִשָּׁם וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וּמְקַשֵּׁר פִּזּוּר מַחֲשַׁבְתּוֹ גַּם מִשָּׁם וּפוֹנֶה לַה' יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נַעֲשָׂה תִּקּוּן נִפְלָא בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לַעֲלוֹת מִשָּׁם וִיתַקֵּן הַכֹּל:

וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ וְגִלְגֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁעָסַק עִם בְּנֵי אָדָם הַמְטֻנָּפִים וְהַמְלֻכְלָכִים מְאֹד בְּמַעֲשֵׂיהֶם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בִּבְחִינַת שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: 'וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדַם וּבְשָׁפִיר' וְכוּ'[271]. וּבַכֹּחַ הַזֶּה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא תּוֹךְ רֶפֶשׁ וָטִיט אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים בִּמְצֻלוֹת יָם בִּתְהוֹם תַּחְתִּיּוֹת, יָכוֹל גַּם שָׁם לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו בְּיַחַד אֶל ה' יִתְבָּרַךְ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת אֲמִתִּי שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַתְּמִימוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכוּ לְהַעֲלוֹת הַמִּשְׁפָּט מִתְּהוֹם וּלְתַקְּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת:

וְעַל כֵּן נוֹהֲגִין לֵילֵךְ עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְיוֹתֵר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה[272]. כִּי בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ 'תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה', וְעִקַּר מִלּוּי הַלְּבָנָה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת 'תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט' שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים בְּיוֹתֵר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם, וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז הוּא 'יוֹם הַמִּשְׁפָּט'. וְעַל כֵּן הוֹלְכִין בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹתֵר עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁהוּא גְּמַר כָּל הַתִּקּוּנִים הַמְּבֹאָר בִּפְנִים אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר כַּנַּ"ל: (ראש חודש ו, כ כב)

[264] ברכות ז ע"ב.

[265] תהלים לז, ו.

[266] וז"ל: כל אדם צריך ליזהר שלא לפגום במשפט, אף על פי שאינו דיין ושופט, כי מאד צריכין ליזהר בתיקון המשפט בכמה בחינות: האחת, שלא לעוות המשפט נגד חברו במשא ומתן, שלא יגע בממון חברו בעולה שלא במשפט, כמו שכתוב: "לא תעשו עול במשפט, במדה במשקל ובמשורה", וכמו שאמרו רבותינו ז"ל 'מלמד שכל המשקר במידות וכו' כאילו מקלקל את הדין, ונקרא שקץ ותועבה'. על כן צריך כל אדם ליזהר מאד לעשות משא ומתן באמונה, שלא יגע בממון חברו חס ושלום שלא במשפט, כי כשפוגם במשפט, מלבד גודל העוון בעצמו שנקרא שקץ ותועבה כנ"ל, אף גם על ידי עוון זה מתגבר תאוות ניאוף, חס ושלום, שבא על ידי פגם המשפט, שבזה תלויים כל הקילקולים, רחמנא לצלן.

[267] וז"ל: עיקר הנפילה של כל אחד הוא על ידי פגם הברית, שבא מאהבות הנפולין, שבאים על ידי בחינת פגם המשפט, הינו על ידי דיינים שאינם הגונים, ועל ידי שאינם נזהרין שלא ליגע בממון חברו שלא במשפט, וכן על ידי שאינם דנים את חבריהם לכף זכות, שכל זה הוא בחינת פגם המשפט. ועיקר פגם המשפט הוא כשמהרהרין אחרי משפטיו והנהגותיו יתברך, ואומרים שמחמת שהשם יתברך מנהיג עמהם שלא כסדר בפרנסתם וכיוצא, על ידי זה אינם יכולים לעסוק בתורה ועבודה, שזה עיקר בחינת פגם המשפט, שמזה באים כל הקלקולים רחמנא ליצלן, כמבואר במקום אחר, ויש שנפילתם עמוקה מאד מאד, רחמנא ליצלן. ועיקר תיקון המשפט הוא על ידי בחינת קשר המרכבה, כמבואר בפנים. ותיקון קשר המרכבה יכול כל אחד להמשיך על עצמו, עד שישמר היטב לקשר ולחבר מחשבתו יחד למקום אחד, שלא תתפזר לחוץ, רק תהיה קשורה ודבוקה יחד בהשם יתברך ובתורתו בקשר אמיץ וחזק. כי עיקר תיקון המרכבה הוא על ידי תיקון המחשבה שבמוח, כמובא בתיקונים, שמחשבות רעות הם בחינת חיות טמאות, ומחשבות קדושות הם בחינת חיות קדושות שבמרכבה, ואדם רכב על כולהו, כי כל אחד מישראל צריך שיהיה מרכבה לשכינה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'הצדיקים הם מרכבתו של מקום'. והעיקר על ידי קדושת המחשבה, שהוא עיקר האדם, שעל ידי זה נכללין בבחינת האדם היושב על הכסא, שהוא עיקר המרכבה. ועל כן כשמקשר מחשבתו יחד אליו יתברך שלא תצא לחוץ מהקדושה חס ושלום, על ידי זה הוא בחינת קשר המרכבה כנ"ל. ועניין ההתקשרות הזאת הוא עצה נפלאה, שכשמתגברין על האדם התאוות וההרהורים כמו שמתגברין חס ושלום, צריכין לקשר את עצמו יחד בקשר אמיץ וחזק אל הקדשה כנ"ל (ראש חודש ו, כ).

[268] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן עח.

[269] ???

[270] ???

[271] ברכות ד ע"א.

[272] שולחן ערוך ???

#### צ

יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מִבְּחִינַת 'מִדַּת הַדִּין', עַל כֵּן אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקָרֵב אֶת הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר, כִּי סוֹבְרִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָאִיר 'אוֹר הַתּוֹרָה' 'אוֹר הָאֱמֶת' בָּעוֹלָם לְהַחֲזִיר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, כִּי אִם כְּשֶׁמְּאִירִין בָּהֶם הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיָּשׁוּבוּ אֶל ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל לִבָּם, וּלְקַיֵּם מֵעַתָּה אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים בִּשְׁלֵמוּת:

וְזֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּלִמּוּד תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה כִּי אִם עִם זְקֵנִים וְצַדִּיקִים, שֶׁמְּאִירִים בָּהֶם אוֹר הִתְגַּלּוּת תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי לְהַעֲלוֹתָם לְמַעֲלָה יְתֵרָה וּלְזַכְּכָם מְאֹד, אֲבָל עִם הָרְחוֹקִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲסֹק מֵעֹצֶם קְדֻשָּׁתָם. כִּי סוֹבְרִים שֶׁתְּחִלָּה צְרִיכִין לְהָאִיר אוֹר הַתּוֹרָה וְהָאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְהַהֲגוּנִים לָזֶה, וְאַחַר כָּךְ יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב הָרְחוֹקִים גַּם כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבֵּית שַׁמַּאי סוֹבְרִין לְעִנְיַן הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה 'פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ'[273] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים אֲחֵרִים סוֹבְרִים לְהֵפֶךְ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל מִמַּטָּה לְמַעְלָה, מִכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ לְקָרֵב הַמְרֻחָקִים בְּיוֹתֵר[274]. עַל כֵּן הֵם עוֹסְקִים דַּיְקָא עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְעִם הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה, וּמַמְשִׁיכִין תִּקּוּנִים כָּאֵלּוּ עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְקָרֵב גַּם אוֹתָם עַל יְדֵי שֶׁמְּאִירִין בָּהֶם מְעַט מְעַט, כִּי מִתְּחִלָּה מְאִירִין בָּהֶם אֵיזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן אֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הֵם מְקֻלְקָלִים הַרְבֵּה, וְאַחַר כָּךְ מְאִירִין בָּהֶם עוֹד אֵיזֶה תִּקּוּן, וְכֵן עוֹסְקִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל פַּעַם, לְהוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וּלְקָרֵב עוֹד נְפָשׁוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר, עַד שֶׁאַחַר כָּךְ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם כָּל הַתִּקּוּנִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים 'מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ', מִשּׁוּם 'מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין'[275], הַיְנוּ כַּנַּ"ל: (ראש חודש ז, לא לב)

[273] שבת כא ע"ב.

[274] ???

[275] שבת כא ע"ב.

#### צא

הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים עוֹסְקִין לְהַעֲלוֹת נְפָשׁוֹת הָאֲבוּדוֹת וְהַנִּדָּחִים לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי מַעְיְנֵי חָכְמָתָם הֵם יְכוֹלִים לְהַשְׁקוֹת גַּם אוֹתָם שֶׁהֵם מִבַּחוּץ לְגַמְרֵי בִּבְחִינַת "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה"[276], וְלֹא דַּי שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְתַקֵּן מַעְיָנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ כְּבָר אֶלָּא שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ, אַף גַּם הֵם חוֹפְרִים מַעֲיָנוֹת חֲדָשִׁים תָּמִיד. וְהָעִקָּר בִּשְׁבִיל נְפָשׁוֹת הָאֲבוּדוֹת לִשְׁלֹחַ לָהֶם מַיִם עַל פְּנֵי חֻצּוֹת, וּלְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם, כִּי אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם מַעֲיַן הַחָכְמָה יוֹצֵא מִשָּׁם תְּחִלָּה, אֲבָל כְּשֶׁיַּאֲמִין בַּצַּדִּיקִים וְיַעֲשֶׂה כְּכָל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ כִּי הוּא זֶה, יְכוֹלִים לְתַקְּנוֹ גַּם כֵּן:

וְזֶה מְרֻמָּז בַּמִּשְׁנָה: 'מַשְׁקִין בֵּין הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד (הַיְנוּ לְצֹרֶךְ דָּבָר הָאָבֵד), בֵּין מִמַּעֲיָן שֶׁיָּצָא בִּתְחִלָּה בֵּין מִמַּעֲיָן שֶׁלֹּא יָצָא בִּתְחִלָּה'[277], כִּי דִּינֵי מוֹעֵד, הַיְנוּ מְלֶאכֶת חֹל הַמּוֹעֵד, נִמְסְרוּ רַק לַחֲכָמִים לְהַתִּיר מַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה בְּעֵינֵיהֶם בִּשְׁבִיל דָּבָר הָאָבֵד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּמְלֶאכֶת דְּבָרִים הָאֲבוּדִים הַנַּ"ל הוּא רַק עַל יְדֵי 'אֱמוּנַת חֲכָמִים': (שם, נ)

[276] משלי ה, טז.

[277] מועד קטן א, א.

#### צב

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר'[278], וּמוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַקָּנֶה וְהַקֻּלְמוֹס שֶׁכּוֹתְבִין בּוֹ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה: 'עֲשֵׂה לְךָ רַב', וְאִם אֵינְךָ יָכוֹל לְמָצְאוֹ, אֲזַי הַתִּקּוּן עַל יְדֵי 'וּקְנֵה לְךָ חָבֵר', הַיְנוּ עַל יְדֵי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּכְתָּבִים בַּקָּנֶה, תְּחַבֵּר אוֹתָם אֵלֶיךָ וּתְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב, וְעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לֵידַע מִי הָרַב הָאֱמֶת: (שם, נה)

[278] אבות א, ו.

#### צג

מַעֲלַת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי הֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁגַּם בְּחַיֵּיהֶם נַעֲשִׂים שְׁכֵנִים לֶעָפָר כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[279], וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת 'כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ' שֶׁיֵּשׁ לְהֶעָפָר, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ אֶצְלָם קְדֻשַּׁת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם אֶל קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁהֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר מַמָּשׁ. וְאָז בִּמְקוֹם קְבוּרַת הַצַּדִּיק, שָׁם הֶעָפָר הוּא בְּחִינַת 'עֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל' אַדְמַת קֹדֶשׁ, בִּבְחִינַת "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ"[280] כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[281], וְעַל כֵּן בְּנָקֵל לְהִתְעוֹרֵר שָׁם בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַגְבִּיר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה עַל הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ: (יום טוב ה, ב)

[279] סוטה ה ע"א.

[280] תהלים לז, כט.

[281] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן קט.

#### צד

גֹּדֶל מַעֲלַת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי שָׁם יְכוֹלִים הַכֹּל לְהִתְתַּקֵּן. אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בֵּין שִׁנֵּי הַסּ"מ חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם כְּשֶׁבָּאִים עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְרוֹצִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה:

כִּי מִיתַת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל גָּבֹהַּ וְנַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב מְאֹד, וְאָז דַּיְקָא הוּא מִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לִגְמֹר מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִגְמֹר לְטוֹבַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי מִיתַת הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת 'תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין' שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל כֹּחַ הַגָּדוֹל, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בּוֹלַעַת אוֹתָהּ, וְהַתְּפִלָּה מֵחֲמַת שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה מְאֹד וְיָצְאָה מִבַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, עַל כֵּן אֵין כֹּחַ לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא לִבְלֹעַ אוֹתָהּ לְגַמְרֵי, רַק אַדְרַבָּא, הַתְּפִלָּה עוֹמֶדֶת לָהּ בְּצַוָּארָהּ עַד שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מֻכְרַחַת עַל יְדֵי זֶה לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא וּלְהַחֲזִיר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, אַף גַּם עַצְמוּת חִיּוּתָהּ מַמָּשׁ:

וְזֶה סוֹד הַתִּקּוּנִים וְהַבֵּרוּרִים הַנִּפְלָאִים הַנַּעֲשִׂים עַד עַתָּה עַל יְדֵי מִיתַת 'עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת' כַּמּוּבָן בַּכְּתָבִים[282]. וּבֶאֱמֶת מִיתַת כָּל הַצַּדִּיקִים הִיא בְּחִינַת 'מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ ה'', בִּפְרָט מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁהַכֹּל הוּא כְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמּוֹסְרִים גּוּפָם שֶׁיִּהְיֶה נִקְבַּר בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁשָּׁם שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְנִדְמֶה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בּוֹלַעַת אֶת הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, אֲבָל זֶה הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, וְעוֹמֵד לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּצַוָּארָהּ עַד שֶׁמֻּכְרַחַת עַל יְדֵי זֶה לְהָקִיא הַקָּאוֹת הַרְבֵּה מִקִּרְבָּהּ וּמִבִּטְנָהּ, עַד שֶׁיִּגְמֹר הַצַּדִּיק מַה שֶּׁהִתְחִיל. כִּי גַּם בְּחַיָּיו עָסַק כָּל יָמָיו בָּזֶה וּמָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, אַךְ אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָז אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלַּעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, עַד שֶׁיִּגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ:

וְעַל כֵּן שָׁם עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהִתְתַּקֵּן אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, אִם יִזְכֶּה לָבֹא לְשָׁם בְּחַיָּיו, וִיבַקֵּשׁ וְיִתְפַּלֵּל שָׁם עַל תִּקּוּן נַפְשׁוֹ. וְזֶה גַּם עִנְיַן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁנִּתְיַסְּדוּ לוֹמַר שָׁם, עַיֵּן פְּנִים: (חול המועד ד, יד)

[282] ???

#### צה

הַצַּדִּיק אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְהָעוֹלָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, כִּי אַדְרַבָּא מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[283]. וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ, מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל כֵּן גַּם מִי שֶׁטּוֹרֵחַ בְּגוּפוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו גַּם זֶה נִקְרָא 'צְדָקָה', שֶׁהוּא כְּלַל בְּחִינַת 'אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא', כִּי הַצַּדִּיק מִתְעַלֶּה וּמִתְגַּדֵּל מְאֹד עַל יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַטּוֹרְחִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְנֶחְשָׁב לָנוּ לִצְדָקָה: (ראש השנה ו, יא)

[283] ???

#### צו

מַעֲלַת הַהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים, וְשֶׁרַק עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וּלְעֵצָה שְׁלֵמָה בַּעֲבוֹדַת ה' וְאֵין דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בַּסְּפָרִים, עַיֵּן תְּשׁוּבָה אוֹת כ"ח[284]:

[284] וז"ל: תורה שבכתב ותורה שבעל פה הם בחינת נגלה ונסתר, והם נמשכין מבחינת קיום התורה ובחינת תשובה, שהם שני בחינות חסדים זה למעלה מזה, שזה בחינת ה' ה', ודרשו רבותינו ז"ל: 'קודם שיחטא ואחר שיחטא'. וגם החסד הראשון שהוא בחינת קודם שיחטא, זה גם כן חסד גדול מאד, שהוא בחינת מה שה' יתברך ברא אותנו בחסדו ונתן לנו את התורה וזיכה אותנו לקימה. אבל זה החסד שהוא בחינת החסד של קיום התורה בפשיטות, זה בחינת נגלה.

#### צז

כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל אוֹ בִּפְרָט וְאֵין מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה' בֶּאֱמֶת, וְלִפְעָמִים מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁהַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִתְעַלֵּם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל אֵיךְ לְהִתְעוֹרֵר עַצְמוֹ לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אֲזַי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וְהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִמּוֹ וְרוֹאֶה מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו, וַאֲזַי הָרָע נִתְבַּטֵּל וְנִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי כְּנֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכָּפָה אֶת יִצְרוֹ וְהִכְנִיעַ הַיְּמֵי רָע שֶׁהֵם הַמִּדּוֹת רָעוֹת לְגַמְרֵי, וַאֲזַי הָרָע נוֹפֵל וְהַטּוֹב נִתְגַּלֶּה אֲפִלּוּ מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. כִּי הַצַּדִּיק יָכוֹל לִבְנוֹת הַתּוֹרָה, וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב מִכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא: (חנוכה ג, א)

#### צח

לִפְעָמִים הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּבוּשׁ אֵצֶל הָאָדָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ אֶת מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל קוֹל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתוֹ וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבֵּר לְעַצְמוֹ דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ לְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, אֲשֶׁר הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְיִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְכוּ'[285], וְעַכְשָׁו נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, וְאַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיְדַבֵּר מִזֶּה עִם עַצְמוֹ בְּפֶה מָלֵא, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִשְׁמַע כְּלָל, מֵחֲמַת שֶׁהַטּוֹב כָּבוּשׁ אֶצְלוֹ בַּגָּלוּת מְאֹד:

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[286]. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁפָּעַל אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּקוֹם קְבוּרָתוֹ יִהְיֶה בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת 'אֲוִיר הַנַּח וְהַזַּךְ', וְאֵין שָׁם שׁוּם 'רוּחַ רָעָה' שֶׁיַּפְרִיד בֵּין הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ, וְאָז זוֹכֶה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת קוֹל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז זוֹכֵר הַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ וְנִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת וְחוֹזֵר לְשָׁרְשׁוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה: (חלב ודם ג, ז)

[285] ???

[286] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן קט.

#### צט

עִנְיַן מַה שֶּׁהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת מֶלַח שֶׁמַּפְלִיט מִמֶּנּוּ כָּל הַדָּמִים רָעִים, וְאָז אֵין צָרִיךְ לִצְלוֹתוֹ בָּאֵשׁ, הַיְנוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ עוֹד לַעֲבֹר בָּאֵשׁ הַיָּדוּעַ חַס וְשָׁלוֹם לְכַלּוֹת הַזֻּהֲמָא מִמֶּנּוּ, עַיֵּן אֲכִילָה אוֹת צ"ה[287]:

[287] וז"ל: כל תיקוני הבשר שעושין עד שהוכשר לאכילת ישראל, הם בחינת תיקוני התשובה, כי צריכין לתקן הנפש המגולגל שירד ממדרגתו ממדבר לחי, ועכשיו צריכין לתקנו ולהשיבו לשורשו שזה בחינת תשובה. וזה בחינת שחיטה וניקור כמבואר בפנים, ואחר כך צריך להדיחו במים ולמלחו ולחזור ולהדיחו הדחה אחרונה, זה בחינת 'הבא לטהר מסיעין לו – אומרים לו המתן' שנאמר על ענין הבעל תשובה. כי אי אפשר ליכנס בפעם אחד אל התשובה, וצריך להמתין ולשהות ולסבול שפיכות דמים הרבה כדי להכניע הדם הרע שבחלל השמאלי שהתגבר על ידי עונותיו. ומבואר בדברינו כמה פעמים, שבתחלת התשובה מעלין את האדם למדרגה גדולה ונמשך עליו הארה גדולה מאד מלמעלה מבחינת 'עלמא דאתי', שהוא בחינת אהי"ה בחינת תשובה.

#### ק

הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אוֹר מַ"ה הֶחָדָשׁ, וְכֵן מֶלֶךְ הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא הָדָר [שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד, בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת מַ"ה, בְּחִינַת 'מָה רַב טוּבְךָ' שֶׁזֶּה בְּחִינַת אוֹר מַ"ה הֶחָדָשׁ], שֶׁעַל יְדֵי זֶה 'עוֹלַם הַתִּקּוּן' כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[288]:

כִּי כָּל הַשְּׁבִירָה הָיָה עַל יְדֵי רִבּוּי אוֹר, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַכֵּלִים לִסְבֹּל הָאוֹר הָרַב, וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ וְהָאוֹר עָלָה לְמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ נִתְקְנוּ, רַק כַּמָּה נִיצוֹצוֹת נִשְׁאֲרוּ עֲדַיִן לְמַטָּה שֶׁבָּזֶה עוֹסְקִין כָּל יִשְׂרָאֵל וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר לְהַעֲלוֹתָם. וְהַנִּיצוֹצוֹת נָפְלוּ וְנִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת אֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הָעֲשִׂיָּה, עַד שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ אֲפִלּוּ בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וּבְכָל דָּבָר:

וְכָל הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, כִּי הוּא יָכוֹל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵה' יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְחַיֶּה וּמְתַקֵּן אוֹתָם שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם רִבּוּי הָאוֹר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיְתָה הַשְּׁבִירָה כַּנַּ"ל. וְכֵן הוּא מֵאִיר לְהַדָּרֵי מַטָּה, שֶׁיֵּדְעוּ כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַה' עִמָּם וְאֶצְלָם. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְחַיֶּה וּמְתַקֵּן כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל יְרִידָתָן שָׁכְחוּ אֶת מַעֲלָתָן וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים עוֹד לְהָרִים עַצְמָם לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְהַצַּדִּיק מְחַיֶּה אוֹתָם עַל יְדֵי בְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[289], בִּבְחִינַת 'תְּחִיַּת הַמֵּתִים' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עוֹלָם הַתִּקּוּן' בְּחִינַת "יִחְיוּ מֵתֶיךָ וְכוּ' הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר"[290]. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל, נִתְתַּקְּנִין כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים עַד תַּכְלִית מַדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה הַנַּ"ל: (סימני בהמה וחיה ב)

[288] ???

[289] ישעיה ו, ג.

[290] שם כו, יט.

#### קא

הַצַּדִּיקִים מִתְיַגְּעִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם וּלְהוֹדִיעַ גַּם לְהָרְחוֹקִים מְאֹד אֲשֶׁר הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כְּבָר כָּבוּשׁ וְנֶעֱלָם אֶצְלָם מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן יִזְכְּרוּ גַּם הֵם אֶת מַעֲלַת קְדֻשָּׁתָם מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל ה'. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה אֲוִיר נַח וְזַךְ בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִין הֵיטֵב לְכָל אֶחָד אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי בְּאִם אֵין הָאֲוִיר נַח וְזַךְ אֲזַי הָרוּחַ סְעָרָה מְבַלְבֵּל עַד שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין כְּלָל אֶת הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּהֶם. וַאֲוִיר נַח וְזַךְ נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל:

וְעַל כֵּן מִתְגָּרֶה עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר בְּכָל דּוֹר וּמַרְבֶּה מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁחוֹלְקִין גַּם עַל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּלְבֵּל אֲוִיר הָעוֹלָם וְאֵין נִשְׁמָעִין דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[291], כִּי הַצַּדִּיקִים מִשְׁתַּדְּלִים וּמִתְיַגְּעִים בְּעִנְיַן זֶה כָּל כָּךְ לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָם מִסְתַּלְּקִים מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁזּוֹכִין בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתָם לְקַדֵּשׁ אֶת אֲוִיר הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה כָּזֹאת, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם מַחֲלֹקֶת וּלְשׁוּם רוּחַ סְעָרָה לְבַלְבֵּל הָאֲוִיר, רַק דִּבּוּרֵיהֶם יֵלְכוּ וְיִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם וְיִהְיוּ נִשְׁמָעִים לְמֶרְחַקִּים בִּבְחִינַת "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה"[292], עַד שֶׁכָּל הָעוֹלָם יַחְזְרוּ וְיָשׁוּבוּ עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהָרוּחַ סְעָרָה גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, וּכְבָר יֵשׁ יוֹתֵר מִמֵּאָה שָׁנָה[293] אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ עֲדַיִן הַרְבֵּה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן עַל אֲנָשָׁיו וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר, אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, וּ"שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד"[294], וְגַם עַכְשָׁו בְּעֶזְרַת ה' כְּבָר יֵשׁ הַרְבֵּה הַמַּכִּירִין הָאֱמֶת וּמְחַבְּבִים דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים בְּלִי שִׁעוּר, וְרוֹאִים וּמְבִינִים מְעַט עֹצֶם נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת תּוֹרָתָם וְהַשָּׂגָתָם הַקְּדוֹשָׁה וְהַגְּבוֹהָה מְאֹד. כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[295], וְדַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק וְיוֹצְאִין נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשִׁים מְאֹד לַחֲזֹר לִמְקוֹרָם, וְנִשְׁאָר הֶאָרָה גְּדוֹלָה מֵהַשְׁאָרַת נַפְשׁוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[296], עַל יְדֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ כָּל אֲוִיר הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִין דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לְמֶרְחַקִּים מְאֹד תָּמִיד:

וְזֶה מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי שָׁם הָאֲוִיר קָדוֹשׁ מְאֹד בְּחִינַת אֲוִיר הַנַּח וְהַזַּךְ בְּיוֹתֵר, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכָּל דִּבּוּרָיו הָיוּ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר הַטּוֹב שֶׁכָּבוּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְחוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ. וְעַל כֵּן טוֹב לִלְמֹד עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים מֵחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם, כִּי שָׁם מֵחֲמַת שֶׁהָאֲוִיר נַח וְזַךְ, יָכוֹל כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִין בְּלִבּוֹ הֵיטֵב דִּבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַד שֶׁיָּשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְעַל כֵּן מַרְבִּין בִּצְדָקָה עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי צְדָקָה מְסֻגָּל לָזֶה לְהַמְשִׁיךְ אֲוִיר נַח וְזַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין בְּיוֹתֵר לְהִכָּלֵל בְּהָאֲוִיר הַקָּדוֹשׁ הַנַּח וְהַזַּךְ שֶׁיֵּשׁ בִּמְקוֹם קִבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל: (סימני בהמה וחיה ד, ו)

[291] תהלים צב, ט.

[292] משלי ה, טז.

[293] היינו בזמן הרב מטשערין ???

[294] משלי יב, יט.

[295] חולין ז ע"ב.

[296] ???

#### קב

מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל עֶצֶם הָאֱמֶת אֵין יְכוֹלִין לְהַטְעוֹתוֹ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים מַטְעִין וּמְרַמִּין אוֹתוֹ אֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּשֵׁם הַטְעָאָה כְּלָל, אַדְרַבָּא, הַשַּׁקְרָן וְהַמַּטְעֶה אוֹתוֹ הוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מֵקִים בָּעוֹלָם אֵיזֶה צָבוּעַ וּמְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר כְּדֵי לְרַמּוֹת הַבְּרִיּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ עַל יָדוֹ לְמִכְמֹרֶת הַיֵּצֶר הָרָע, הִנֵּה מִי שֶׁהוֹלֵךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְשִׁילוֹ, כִּי מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֲפִלּוּ לְצָבוּעַ וְשַׁקְרָן אֲבָל כַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת כִּי טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ וְסוֹבֵר שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת, וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו אֲזַי לֹא הָיָה מִתְקָרֵב אֵלָיו בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק שֶׁטּוֹעֶה וְסוֹבֵר שֶׁהוּא צַדִּיק אֱמֶת וְשֶׁרְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו, הִנֵּה זֶה הָאִישׁ עוֹבֵד אֶת ה' בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, וְסוֹף כָּל סוֹף יַעַזְרֵהוּ ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיִפָּרֵד מֵהַשַּׁקְרָן וְיִתְחַבֵּר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל הַדְּבָרִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ שֶׁיֹּאמַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי בֹּחֵן לִבּוֹת הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁבִּלְבָבוֹ אֵיךְ כַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת:

וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל וְעֵצָה נִפְלָאָה בַּעֲבוֹדַת ה' לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בִּפְרָט בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה שֶׁהִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר וּבִלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם מְאֹד כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְעִקַּר הָעֵצָה נֶגֶד הַשֶּׁקֶר הוּא הָאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְיִרְצֶה בְּלֵב שָׁלֵם רַק הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וִיבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְאַחַר כָּךְ יִמְסֹר כָּל תְּנוּעוֹתָיו לַה' יִתְבָּרַךְ, וְאָז אֵיךְ שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ ה' יִתְבָּרַךְ כָּךְ הוּא הָאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶּׁעָשָׂה כֵן כַּמָּה פְּעָמִים וַעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ אִם נוֹדַע לוֹ לִפְעָמִים אַחַר כָּךְ שֶׁטָּעָה עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר, אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיָה כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה בֶּאֱמֶת רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם לְבַד, אֲזַי נֶחְשָׁב הַכֹּל לֶאֱמֶת, כִּי 'רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי'[297], וְגַם מִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו כִּי אוּלַי זֶה דַּרְכּוֹ וַהֲלִיכָתוֹ אֶל הָאֱמֶת, כִּי לְפִי מַעֲשָׂיו אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת לְהָאֱמֶת רַק עַל פִּי דְּרָכִים הָאֵלֶּה שֶׁעָבַר בָּהֶם. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בְּפֶה וְלֹא בִּכְתָב רַק לְהַמֵּבִין מִדַּעְתּוֹ: (שם, כד)

[297] ???

#### קג

כְּלָלִיּוּת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת 'שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת', כֻּלָּם צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָאִיר "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה"[298], הַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁהַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא 'יָחִיד בְּדוֹרוֹ' וְהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל:

כִּי יֵשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְכֻלָּם אֱמֶת, אֲבָל זֶה הָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ יָכוֹל עֲדַיִן לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל לְגַמְרֵי אֶת הַשֶּׁקֶר, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם בִּשְׁקָרִים וְרַמָּאוּת כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁמְּקַלְקֵל זֶה הַתִּקּוּן וְהָאֱמֶת שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם, וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר אַחַר כָּךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַשֶּׁקֶר דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי יוֹנֵק מִזֶּה הָאֱמֶת וּמְהַפְּכוֹ לִשְׁקָרָיו וְרַמָּאוּתָיו, עַד שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הָאֱמֶת הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים עִנְיָן זֶה. וְזֶה כְּעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם' וְכוּ'[299], וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם הָרַב בַּרְטְנוּרָא, וְכֵן רוֹאִין גַּם עַכְשָׁו כַּמָּה פְּעָמִים. אֲבָל זֶה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן, הוּא יוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיךְ אֱמֶת כָּזֶה בָּעוֹלָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַלְקְלוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן:

וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר, וּבוֹדִין עָלָיו שְׁקָרִים וּכְזָבִים וַעֲלִילוֹת שֶׁלֹּא עָלוּ עַל דַּעְתּוֹ, וְזֶה נוֹהֵג כִּמְעַט בְּכָל דּוֹר, וְהָרִאשׁוֹן הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁאָמְרוּ עָלָיו 'בִּשְׁבִיל הַמִּין הַזֶּה הָיָה רָעָב'[300], וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ לְמֹשֶׁה בְּאֵשֶׁת אִישׁ[301], וְכֵן יִרְמִיָּהוּ הַנָּבִיא[302], וְכֵן עוֹד עַל כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת אָמְרוּ עֲלֵיהֶם דַּיְקָא שְׁקָרִים וּכְזָבִים כָּאֵלֶּה. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף דִּבְרֵיהֶם חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד וְלָנֶצַח וְדִבְרֵי הַחוֹלְקִין בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין, כִּי "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד"[303]. וְעַל כֵּן כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתָם לְהַמְשִׁיךְ אוֹר זֶה הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם, כִּי עַל יָדוֹ נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלָּה שֹׁרֶשׁ תַּכְלִית נְקֻדַּת הָאֱמֶת, עַד שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר לְגַמְרֵי עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן: (שם, ל)

[298] במדבר ח, ב.

[299] אבות א, יא.

[300] ???

[301] סנהדרין קי ע"א.

[302] בבא קמא טז ע"ב.

[303] משלי יב, יט.

#### קד

כָּל סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה מִמַּעֲשֵׂה הָאָבוֹת מֵחֲפִירוֹת הַבְּאֵרוֹת וּמֵהַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכֵן כָּל הַמַּאֲמָרִים הַפְּלָאִים שֶׁהֵבִיאוּ בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים כְּמוֹ מַאֲמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָא וְכַיּוֹצֵא, כָּל זֶה לְהוֹדִיעַ לָנוּ מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים שֶׁזִּכְּכוּ אֶת עַצְמָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁעָבְדוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם אֲפִלּוּ בְּכָל עִסְקֵי חֹל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיוֹצֵא, וְכָל דִּבְרֵיהֶם וְשִׂיחוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים. וּבֶאֱמֶת בְּכָל דּוֹר נִמְצָאִים צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ שֶׁ'אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם' וְכוּ'[304], וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה, בִּבְחִינַת 'מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי'[305], כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית: (סימני דגים ד, ג)

[304] בראשית רבה נו, ז.

[305] תנא דבי אליהו פרק כה.

#### קה

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַנַּ"ל שֶׁזָּכוּ לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וְעִסְקֵי חֹל שֶׁבָּעוֹלָם, וְזָכוּ לַהֲפֹךְ הַכֹּל מֵחֹל לְקֹדֶשׁ, עַל כֵּן יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַעֲלוֹת כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַחוֹסִים בְּצִלָּם מֵחֹל לְקֹדֶשׁ וּמִטָּמֵא לְטָהוֹר, וְלַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה בְּכֹחַ הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהִשִּׂיגוּ עַל יְדֵי תֹּקֶף קְדֻשָּׁתָם בְּכָל
עִסְקֵי חֹל: (שם)

#### קו

הַמֹּחִין שֶׁל הַצַּדִּיק קְדוֹשִׁים וּמְתֻקָּנִים כָּל כָּךְ, עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין וְלֹא נִשְׁאָר מֵהֶם רַק הָרְשִׁימוּ, הָרְשִׁימָה גַּם כֵּן קְדוֹשָׁה מְאֹד בִּבְחִינַת 'חֲלוֹם עַל יְדֵי מַלְאָךְ'. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הָרְשִׁימָה שֶׁלּוֹ שֶׁנִּשְׁאַר בְּתַלְמִידָיו קְדוֹשָׁה גַּם כֵּן מְאֹד בִּבְחִינַת 'מַלְאָךְ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה בָּא מַלְאַךְ ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ, וְאָמַר לוֹ "עַתָּה בָאתִי" וְכוּ'[306]: (סימני דגים ה, ד)

[306] יהושע ה, יד.

#### קז

עַל יְדֵי שִׁעוּרִין דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמוֹת וְהַשִּׂכְלִיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת, עַל יְדֵי זֶה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"[307] וּ'בְאוֹרַיְתָא בָּרָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמִין'[308]. אַךְ מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, נָפְלָה בְּחִינַת 'חָכְמָה תַּתָּאָה' הַנַּ"ל בְּגָלוּת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְיֵשׁ אֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל הַשִּׂכְלִיּוֹת שֶׁבְּכָל עוֹלָם וּמַדְרֵגָה:

וְזֶה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו לְבָרֵר וּלְלַבֵּן כָּל הַמַּדְרֵגוֹת מֵאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁבָּהֶם, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ, כִּי עַל יְדֵי הָעֲו‍ֹנוֹת נַעֲשָׂה מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת, וּמֵחֲמַת זֶה רֹב הָעוֹלָם הֵם רְחוֹקִים מֵהַשָּׂגַת אֱלֹהוּת, מֵחֲמַת שֶׁהָרֹב אֵין מַעֲשֵׂיהֶם עוֹלִים יָפֶה, וְזֶה בְּחִינַת "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם וּבֵין אֱלֹהֵיכֶם"[309]:

וְעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת הוּא לְאַחַר מִיתָתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִפְגַּם בְּחִינַת שִׂכְלוֹ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְבָּרֵר וּלְהִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיֻּמְשָׁךְ עָלָיו חִיּוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׂכֶל וְחָכְמָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, כִּי 'כָּל מַה שֶּׁהַחֹלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ'[310]. וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְתַקֵּן צִמְצוּמִים וְשִׂכְלִיּוֹת קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת גַּם לְהַקְטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאֹד. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן בְּחַיָּיו אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל זֶה הַחִיּוּת וְהַשֵּׂכֶל הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר כִּי אִם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּל אֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי אֵין הַגּוּף יָכוֹל לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת זֶה הַחִיּוּת כִּי יִתְבַּטֵּל עַל יְדֵי זֶה בַּמְּצִיאוּת לְגַמְרֵי, אֲבָל לְאַחַר מִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ אָז זוֹכֶה לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת זֶה הַחִיּוּת, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא:

וְזֶה בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת הַחִיּוּת בִּשְׁעַת הַמִּיתָה בִּבְחִינַת "תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן"[311] וְכוּ' כַּיָּדוּעַ[312], כִּי אָז נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִזֶּה הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׂכֶל וְחָכְמָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, וְעַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלֵּק, כִּי אֵין הַגּוּף יָכוֹל לְקַבֵּל זֶה הַחִיּוּת, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְתַּקֵּן אַחַר כָּךְ כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה בְּחַיָּיו שֶׁזֶּה הָעִקָּר:

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲסֹק עִם כָּל אֶחָד בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, וְאֵיךְ לְתַקְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. עַל כֵּן הָעִקָּר כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, כִּי אַחַר כָּךְ קָשֶׁה מְאֹד לָבֹא אֵלָיו, כִּי 'מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת' וְכוּ'[313]. וּבִשְׁבִיל זֶה נִמְצָאִים כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַצַּדִּיק, וְאַחַר כָּךְ נוֹפְלִים וּמִתְרַחֲקִים. וְלִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין הָאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּתְוַסֵּף עָלָיו דַּעַת גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין הוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לְשָׁרְשׁוֹ וְתִקּוּנוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַחָכְמָה הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּנוֹ אִם יִזְכֶּה:

וְזֶה בְּחִינַת 'זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם'[314], וְעִקַּר הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵם כִּפְשׁוּטוֹ הַתַּלְמִידִים שֶׁל הַחֲכָמִים, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁמְּקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל:

אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם בַּחַיִּים יֵשׁ עָלָיו מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, כִּי "אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹהִים"[315], וְכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לָבֹא לְחָכְמָה יְתֵרָה אוֹרֵב עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְהַקְּלִפָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת 'עֲמָלֵק' לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדוֹ. וְעַל כֵּן פְּעָמִים הָאָדָם נוֹפֵל לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כִּי אֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו אָז, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי לְזֶה הַדַּעַת, וּמֵחֲמַת זֶה נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כָּרָאוּי, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת 'זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ', כִּי 'אֲפִלּוּ אִם קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים' אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנִּקְרָא 'עַם הָאָרֶץ'[316], וּמֵחֲמַת זֶה 'כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין דַּעְתָּם מְטֹרֶפֶת עֲלֵיהֶם'. וְעַל כֵּן לִפְעָמִים נוֹפֵל עַל יְדֵי זֶה לְעֵת זִקְנוּתוֹ עַד שֶׁלִּפְעָמִים נִתְהַפֵּךְ לְרוֹדֵף לְאַנְשֵׁי אֱמֶת:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ'[317], 'בְּעַצְמְךָ' דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁחוֹלֵק עַצְמוֹ מִצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, כִּי יִפֹּל בְּאֵין סוֹמֵךְ חַס וְשָׁלוֹם:

וְעִקַּר הָעֵצָה לָזֶה לֵידַע שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר הֵיטֵב בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ מִמִּכְשֹׁל שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל יְדֵי 'מְסִירַת נֶפֶשׁ', הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא מְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת 'עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ'[318] וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לִ'נְקֻדַּת הָאֱמֶת', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם"[319], אָז זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת וְלִינֹק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ'[320]. וְזֶה גַּם כֵּן בִּכְלַל מַאֲמָרָם זַ"ל 'אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ' דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא מֵמִית עַצְמוֹ וְסוֹבֵל יִסּוּרִין גְּדוֹלִים וּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אָז יָכוֹל לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו יִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ לָנֶצַח: (בשר בחלב ה, ד ז ח י)

[307] תהלים קד, כד.

[308] ???

[309] ישעיה נט, ב.

[310] ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן ל.

[311] תהלים קד, כט.

[312] ???

[313] עבודה זרה ג ע"א.

[314] קנים ג, ו.

[315] קהלת ז, יד.

[316] ברכות מז ע"ב.

[317] אבות ב, ד.

[318] מדרש רבה רות פרשה ו.

[319] תהלים מד, כג.

[320] ברכות סג ע"ב.

#### קח

כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם חוֹלֶה גָּדוֹל בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁיָּכוֹל לְרַפְּאוֹת בִּשְׁלֵמוּת גַּם חֳלָיֵי נַפְשׁוֹ הָעֲצוּמִים וּלְהַכְנִיס גַּם בּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לְאֵיזֶה קָטָן בְּמַעֲלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טוֹב מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וּכְנֶגְדּוֹ הוּא 'צַדִּיק', אַף עַל פִּי כֵן לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא חוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אַף גַּם הוּא מְקַלְקְלוֹ הַרְבֵּה. מִכָּל שֶׁכֵּן אִם זֶה הַקָּטָן בְּמַעֲלָה הוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁאֲזַי בְּוַדַּאי פּוֹגֵם בַּנְּפָשׁוֹת הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, וְעוֹקֵר אוֹתָם מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתָם שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל (עַיֵּן מַחֲלֹקֶת אוֹת י"ח[321]). וְזֶה הַפְּגָם וְהַקִּלְקוּל שֶׁל הַשְּׁפֵלִים וְהַפְּגוּמִים הַמִּתְקָרְבִים לְהַקָּטָן בְּמַעֲלָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה הֵם נִתְקַלְקְלִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שם, י יב יג טו)

[321] וז"ל: מבואר במקום אחר, שבכל מקום יש 'יושר', אפילו מי שעושה עוולות גדולות, אף על פי כן בהכרח שימצא אצלו גם כן איזה יושר, רק שהחילוק הוא מתי מתחיל היושר, כי אצל האיש הכשר מתחיל היושר מיד, ונזהר בנפשו שלא לעשות שום עוולה כלל. ומי שאינו איש כשר כראוי ועושה איזה עוולה, אבל אחר כך מתחיל אצלו היושר שלא לעשות עוולה גדולה ביותר. ויש גרוע ו'בר עוולה' עוד יותר, וכן להלן.

#### קט

הַמְקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הֵם נִקְרָאִים 'יוֹשְׁבֵי אֹהֶל', בִּבְחִינַת "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"[322], וְכַמְּבֹאָר עוֹד בִּפְנִים. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת הַטָּהֳרָה מִטֻּמְאַת מֵת עַל יְדֵי הַפָּרָה אֲדֻמָּה, נֶאֱמַר שָׁם: "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל"[323], וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ'[324]. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאָדָם הַיְנוּ עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה, הוּא כְּשֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הָאֹהֶל, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'יֹשֵׁב אֹהֶל' כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְטַהֵר עַצְמָן 'מִטֻּמְאַת מֵת', מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְטַהֵר גַּם הַנּוֹפְלִים מְאֹד כְּשֶׁאוֹחֲזִין עַצְמָן בּוֹ בֶּאֱמֶת בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, וּלְהַכְנִיס גַּם בָּהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁזֶּה עִקַּר תַּקָּנָתָם וְתִקּוּנָם כַּנַּ"ל: (שם, כה)

*(מכאן הגהה מדפוס ראשון)*

[322] שמות לג, יא.

[323] במדבר יט, יד.

[324] ברכות סג ע"ב.

#### קי

עִקַּר 'חֵטְא הָעֵגֶל' הָיָה עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד מֹשֶׁה וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ שֶׁגַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, גַּם אַחַר כָּךְ דְּבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד, וּצְרִיכִים לְקַיֵּם דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ לָנֶצַח, כִּי דְּבָרָיו הֵם "דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים"[325] אֲשֶׁר הֵם קַיָּימִים לְעוֹלָם:

כִּי עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁכְּבָר מֵת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי זֶה מֹשֶׁה וְכוּ' לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"[326], הַיְנוּ שֶׁלֹּא חָלְקוּ עַל מֹשֶׁה, רַק שֶׁאָמְרוּ שֶׁעַתָּה שֶׁכְּבָר מֵת לְדַעְתָּם, צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ, עַד שֶׁנָּבוֹכוּ כָּל כָּךְ עַל יְדֵי זֶה בְּדֵעוֹתֵיהֶם הַמְשֻׁבָּשׁוֹת עַל יְדֵי עֲצַת רָאשֵׁי הָעֵרֶב רַב, עַד שֶׁאָמְרוּ "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים" וְכוּ'[327], וְעָבְרוּ תֵּכֶף עַל 'תּוֹרַת מֹשֶׁה' שֶׁשָּׁמְעוּ בְּעַצְמָן עַל יָדוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" וְכוּ'[328], וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם" וְכוּ'[329]:

וְעִקַּר חֶטְאָם וְטָעוּתָם עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמַה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם אֱמֶת בָּרוּר וְזַךְ וּמְתֻקָּן שֶׁהוּא 'תּוֹרַת מֹשֶׁה אֱמֶת' שֶׁקִּבְּלוּ בְּסָמוּךְ, וַעֲדַיִן תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים קַיָּמִים שֶׁהֵם אַהֲרֹן וְחוּר וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ לְפִי טָעוּתָם שֶׁמֵּת מֹשֶׁה, הָיָה לָהֶם לְהַאֲמִין שֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל כָּזֶה הַיְנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בְּוַדַּאי גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִשְׁאָר הָרְשִׁימָה מֵהֶאָרַת דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[330]. וְאִם כֵּן הָיָה לָהֶם לֵילֵךְ לְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּלְבַקֵּשׁ וְלִשְׁאֹל מֵהֶם "הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ"[331] עַל פִּי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבָּם. אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לְצַיֵּת אֶל תַּלְמִידָיו שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁמִּחוּ בָּהֶם, עַד שֶׁהָרְגוּ אֶת חוּר, וְאַהֲרֹן הֻכְרָח גַּם כֵּן לַעֲבֹר עַל דַּעְתּוֹ וְלַעֲשׂוֹת חֶפְצָם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[332]: (שם, כב)

[325] ירמיה כג, לו.

[326] שמות לב, א.

[327] שם.

[328] שמות כ, ג.

[329] שמות לב, ח.

[330] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן ז, ד; שם סימן סח.

[331] נחמיה ט, יב.

[332] סנהדרין ז ע"א.

#### קיא

עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הָעֵסֶק שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסֹק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לַה' יִתְבָּרַךְ הַכֹּל הוּא בְּכֹחַ הַהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'שַׁבָּת', וְהָעִקָּר בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ, עַיֵּן גֵּרִים וְהִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים אוֹת י"ג[333]:

[333] וז"ל: אף על פי שעסק זה של התקרבות הרחוקים הוא דבר גדול ויקר מאד כנ"ל, והוא בחינת בנין המשכן והיכל הקודש כמבואר בפנים, וכל מי שרוצה להתקרב לה' יתברך באמת, מחויב לעסוק בזה כל אחד כפי מדרגתו.

#### קיב

עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה וּמְחִלַּת הָעֲו‍ֹנוֹת זוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִין וּמִתְקַשְּׁרִין בֶּאֱמֶת לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְזוֹכִין לִהְיוֹת רָגִיל לַעֲמֹד לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם, עַיֵּן תְּשׁוּבָה אוֹת ל"ד[334]:

[334] וז"ל: כשהאדם חס ושלום עובר עברה, אז נסתלק החיות דקדושה מבחינת פועל (מאחר שפגם מאד במה שהוציא את מעשה העברה מכח אל הפועל וחוזר למעלה ונעלם בבחינת כח, ואז נשאר כמת בלי חיות דקדושה, ואז שורה עליו רוח הטומאה ח"ו כפי פגמו, ועליו נאמר: 'ונרגן מפריד אלוף', כי מפריד הפועל מהכח, ושורה עליו רוח חיצוני ומקבל חיות דרך הסטרא אחרא.

#### קיג

'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[335] כַּמְּבֹאָר כְּבָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מִתְיַגֵּעַ תָּמִיד כָּל יָמָיו בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת מְאֹד בִּשְׁבִיל תַּקָּנַת יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיבָם כֻּלָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה מְאֹד בְּנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט בְּסוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, וּמַחֲטִיא אוֹתָם בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, אֲבָל הַצַּדִּיק הַזֶּה אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וְעוֹלֶה בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה בְּיוֹתֵר, וּמַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, שֶׁעִקַּר גְּדֻלָּתוֹ הוּא גְּדֻלַּת רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו כִּי 'חֶסֶד' נִקְרָא 'גְּדֻלָּה' כַּיָּדוּעַ[336], עַד שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן גַּם הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים הָאֵלּוּ עַל יְדֵי הָרַחֲמִים וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים שֶׁמַּמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר:

אֲבָל לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁהָעֲו‍ֹנוֹת מִתְגַּבְּרִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק לַעֲלוֹת בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה כָּזוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת וּלְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, וּמֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק בִּשְׁבִיל זֶה, וְאָז עוֹלֶה לְמָקוֹם שֶׁעוֹלֶה עַד שֶׁיִּגְמֹר עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן הַכֹּל, כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְקָרֵב לְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה, עַל יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַיֵּן פְּנִים:

וְזֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה שֶׁל הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי בְּיוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר שֶׁהוּא יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִין בְּהַשְׁאָרַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא[337], כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 'אִלְמָלֵא תְּפִלַּת הַמֵּתִים עַל הַחַיִּים לֹא הֲוָה מִתְקַיְּמָא עָלְמָא'[338]. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל, בִּקֵּשׁ בִּזְכוּת אָבוֹת שׁוֹכְנֵי עָפָר, וְכֵן עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה בְּכֹחַ וּזְכוּת עַצְמוֹת יוֹסֵף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" וְכוּ'[339]: (שם, ד)

[335] חולין ז ע"ב.

[336] הקדמת הזוהר יא ע"א.

[337] זוהר נשא קכד ע"ב.

[338] שמות טז ע"ב.

[339] שמות יג, יט.

#### קיד

עִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, וּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַתִּקּוּנִים שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל שָׁם כָּל הֶחָפֵץ בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת, אַךְ שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל זֶה וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ, עַיֵּן חַיִּים וְהִפּוּכוֹ אוֹת כ"ג[340]:

[340] וז"ל: כל אחד מישראל יש לו בחינת 'רוח דלעלא' ו'רוח דלתתא' שהם בחינת כח ופועל, ועיקר החיות של כל אדם הוא שהרוח דלתתא מושך ומקבל חיות דרך הקדושה מהרוח דלעלא, וזה זוכין על ידי תורה ומצוות שהם עיקר החיים, כמו שכתוב: 'כי הוא חייך' וכו', כי עיקר החיות שנקרא חיים באמת הוא לקבל ולהמשיך תוספת רוח חיים דקדושה מלמעלה בכל עת, בבחינת 'כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך', 'יוסיפו לך' דייקא כנ"ל.

#### קטו

כָּל מַה שֶּׁהַבְּחִינָה וְהַמַּדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר שֶׁמְּאִירִין שָׁם שֵׁמוֹת גְּבוֹהִים יוֹתֵר, שָׁם הַדִּינִים מִתְמַעֲטִים וְהָרַחֲמִים מִתְרַבִּים שָׁם יוֹתֵר כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[341]. וְזֶה מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הָרָמִים וְהַגְּבֹהִים מְאֹד שֶׁעוֹלִין בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר, עַד שֶׁמַּכִּירִין גְּדֻלָּתוֹ וּגְדֻלַּת שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין רַחֲמִים גְּדוֹלִים וַחֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהָשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה אַף בְּעֵת שֶׁקִּלְקְלוּ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁבְּעֵת חֵטְא הָעֵגֶל הִתְגַּבֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּתְפִלָּתוֹ וּמָסַר נַפְשׁוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁעָלָה לְמָקוֹם שֶׁעָלָה, וְאָז גִּלָּה לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, מַה שֶּׁלֹּא נִתְגַּלָּה לוֹ מִתְּחִלָּה:

וְזֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת 'פִּי שְׁנַיִם' שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמַּשִּׂיג בְּכָל פַּעַם הַשָּׂגָה גָּבֹוהַּ בְּיוֹתֵר מַה שֶּׁלֹּא הִשִּׂיג בִּתְחִלָּה, וְהַשָּׂגָה זוֹ הִיא בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם נֶגֶד הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא מְתַקֵּן אֶת כָּל הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, עַל יְדֵי שֶׁמֵּאִיר עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן הֶאָרַת פִּי שְׁנַיִם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְזֶה בְּחִינַת "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן"[342], שֶׁעִקַּר רִבּוּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, מַשִּׂיגִין עַל יְדֵי בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'ה' קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא ה' לְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם'[343], וּבַזֹּהַר אָמְרוּ 'קַדְמָאָה שְׁלִים בַּתְרָאָה שְׁלִים יַתִּיר'[344]. כִּי אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם אָז בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְרַבִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּזְכֶּה לְתַקֵּן נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת וּלְהָשִׁיבָהּ לְשָׁרְשָׁהּ כָּרָאוּי, וְאֵלּוּ הָרַחֲמִים גְּדוֹלִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשֵּׁם 'הֲוָיָה' הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא שְׁלִים יַתִּיר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'פִּי שְׁנַיִם' שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי יְכוֹלִים עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן הַכֹּל, עַיֵּן פְּנִים: (שם, ח יא)

[341] ???

[342] שמות לד, ו.

[343] ראש השנה יז ע"ב.

[344] זוהר נשא קלח ע"א.

#### קטז

עִקַּר גְּמַר תִּקּוּן וְכַפָּרַת עֲוֹן פְּגַם הַבְּרִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּזֶה תָּלוּי עִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, גּוֹמְרִים הַצַּדִּיקִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם כְּשֶׁהֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר: (שם, טו יז)

#### קיז

הַצַּדִּיקִים מַמְשִׁיכִין בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתָם בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם לְתַלְמִידֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הֵם גּוֹמְרִין אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם מַה שֶּׁהִתְחִילוּ בְּחַיֵּיהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁיְּהוֹשֻׁעַ הִכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה דַּיְקָא: (שם, מז)

#### קיח

עִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת פְּתָחִים דִּקְדֻשָּׁה מֵרוּם כָּל דַּרְגִּין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם לְמַטָּה מַטָּה מְאֹד, עַיֵּן חַיִּים וְכוּ' אוֹת כ"ד[345]:

[345] וז"ל: האדם צריך לעלות מדרגא לדרגא, דהיינו שיקבל אור וחיות מהרוח דלעלא מבחינה גבוה יותר בכל פעם. והנה אי אפשר לקבל אור העליון הגבוה הנ"ל כי אם על ידי צמצומים, אבל כשנעשין הצמצומים אזי יכול להתעלם האור לגמרי על ידי ריבוי הצמצומים, על כן צריכים לעשות פתחים דקדושה שעל ידם יהיה נמשך האור בהדרגה ובמידה, בבחינת 'פתחו לי שערי צדק' וכו', וכתיב 'פתחו שערים ויבוא גוי צדיק' וכו'.

#### קיט

עִקַּר נֶחָמָתֵינוּ בַּגָּלוּת הַמַּר וְהָאָרֹךְ הַזֶּה הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי" וְכוּ'[346]. אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְקַבֵּל עֵצוֹת טוֹבוֹת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כָּרָאוּי לוֹ בְּכָל עֵת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל כֵּן יוּכַל לְהִצְטַיֵּר אֶצְלוֹ אוֹר הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת 'לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת'[347] רַחֲמָנָא לִצְּלָן:

עַל כֵּן הַכֹּל צְרִיכִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמְּבָאֵר וּמְצַיֵּר לָנוּ אוֹר הַתּוֹרָה לְטוֹב, וְזֶה עִקַּר תִּקְוָתֵנוּ וְנֶחָמָתֵינוּ בְּכָל מִינֵי גָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט, בִּבְחִינַת "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ" וְכוּ'[348], 'זֶה' הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּקְרָא 'זֶה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"[349], וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה' וְכוּ'[350], וְזֶה עִקַּר נֶחָמָתֵינוּ:

וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הָאֱמֶת הָאֵלּוּ הַמְצַיְּרִים אֶת הָאוֹר לְטוֹב, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין בְּכָל מָקוֹם דְּרָכִים יְשָׁרִים לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה מִדְבַּר שְׁמָמָה, וְכָל הַדְּרָכִים הַמְּקֻלְקָלִים וְהַנְּבוֹכִים מְאֹד שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא זָכִינוּ לְצַיֵּר אוֹר הַתּוֹרָה כָּרָאוּי, נִתְיַשְּׁרִים וְנִתְתַּקְּנִים כָּל הַדְּרָכִים הַנַּ"ל מִקִּלְקוּלָם עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יִתְקַיֵּם "וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים"[351] בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן: (יין נסך ד, כח)

[346] תהלים קיט, נ.

[347] יומא עב ע"ב.

[348] בראשית ה, כט.

[349] קהלת יב, יג.

[350] ברכות ו ע"ב.

[351] ירמיה לב, לט.

#### קכ

עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים תְּלוּיִים בְּזֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּה' יִתְבָּרַךְ מִזֶּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה - כִּי עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הוּא בְּחִינַת 'רַגְלִין' בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי"[352] - עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁיֻּכְלַל הַכֹּל בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה:

וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי 'אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה', שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בְּעֹצֶם נִפְלְאוֹת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא צוֹפֶה וּמַבִּיט בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיּוּת עַד סוֹף תַּכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה:

וְעַל כֵּן אַשְׁרֵיהֶם שֶׁל הַהוֹלְכִים בְּרַגְלֵיהֶם לִדְבַר מִצְוָה, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹסֵעַ וְהוֹלֵךְ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּבָר זָכָה עַל יְדֵי אֲמִתַּת עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לִכְלֹל הַכֹּל בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִנְסֹעַ וְלֵילֵךְ אֵלָיו וְהַהֲלִיכָה הִיא בְּרַגְלִין, עַל יְדֵי זֶה הוּא מַגְבִּיהַּ בְּחִינַת רַגְלִין בְּחִינַת כְּלַל עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת רַגְלִין מַגְבִּיהַּ הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ וְכוֹלֵל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה שֶׁזֶּה עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים:

וְעַל כֵּן צְרִיכִין הָעִקָּר לִנְסֹעַ וְלֵילֵךְ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אָז צְרִיכִין לַעֲסֹק בָּזֶה בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁאָז נִבְרָא הָעוֹלָם[353] וּצְרִיכִין לַחֲזֹר וְלִכְלֹל הָעוֹלָם בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין בְּכָל הַדּוֹרוֹת לֵילֵךְ לְהָרַב[354], כִּי מַעֲלָה יְתֵרָה כְּשֶׁהוֹלְכִין אֵלָיו, כִּי עַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בְּעַצְמָהּ מְתַקֵּן הַרְבֵּה:

וְהַהֲלִיכָה אֶל הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַהֲלִיכָה שֶׁהָלְכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּרְגָלִים, שֶׁשָּׁם האֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם[355], וְדֶרֶךְ שָׁם חוֹזֵר וְנִכְלָל זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ" דַּיְקָא "בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם"[356], וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים"[357]:

וְעִקַּר הָאֶבֶן שְׁתִיָּה וִיסוֹד הָעוֹלָם הוּא הַצַּדִּיק, בִּבְחִינַת "כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל"[358], וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה אֵלָיו עַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל 'כְּלַל הַבְּרִיאָה' בִּבְחִינַת 'קֹדֶם הַבְּרִיאָה', וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרָע וְהַשֶּׁקֶר וְהַטֻּמְאָה וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה, וְנִמְשָׁךְ שָׁלוֹם וְאַחְדּוּת בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם וְכוּ' לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ" וְכוּ'[359]: (רבית ה, יד)

[352] ישעיה סו, א.

[353] ראש השנה י ע"ב. ???

[354] ???

[355] יומא נד ע"ב.

[356] תהלים קכב, א-ב.

[357] שיר השירים ז, ב.

[358] שמואל-א, ב, ח.

[359] תהלים קכב, ו-ח.

#### קכא

הִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד וּמוֹעִיל לִתְשׁוּבָה מְאֹד מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק לְמַטָּה וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ בְּהַגּוּף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'חַיִּים וְשָׁלוֹם', וְזֶה הַשָּׁלוֹם הוּא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מֵהַשָּׁלוֹם וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁהָיָה בֵּין נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ:

כִּי עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים, וְכָל מַה שֶּׁהַשְּׁנֵי הֲפָכִים רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הַשָּׁלוֹם גָּדוֹל וְיָקָר יוֹתֵר כְּשֶׁחוֹזְרִים וּמִתְחַבְּרִים בְּיַחַד, וְעַל כֵּן אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁאָז הַנְּשָׁמָה רְחוֹקָה מֵהַגּוּף בְּתַכְלִית הָרִחוּק, וּבִפְרָט נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, וּבִפְרָט נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ מִסְתַּלֶּקֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹלָה וְהַגּוּף נִקְבַּר בְּתוֹךְ הָאָרֶץ, נִמְצָא שֶׁעַכְשָׁו הַנְּשָׁמָה רְחוֹקָה מֵהַגּוּף בְּתַכְלִית, וּכְשֶׁחוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין עַכְשָׁו הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁתָּאִיר בְּתוֹךְ הַגּוּף, זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם"[360] שֶׁנֶּאֱמַר עַל פְּטִירַת הַצַּדִּיקִים:

כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁתִּהְיֶה לְמַטָּה גַּם כֵּן כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[361]. וְאָז עַל יְדֵי הַפְלָגַת עֹצֶם הַשָּׁלוֹם הַזֶּה שֶׁזּוֹכֶה עַכְשָׁו, עַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְקַשֵּׁר וּלְהַמְשִׁיךְ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד מְאֹד:

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְעַל יְדֵי הַבְּכִיּוֹת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁמִּתְפַּלְּלִין וּמִתְחַנְּנִין שָׁם, עַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִין וּמְעוֹרְרִין בְּיוֹתֵר נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמֵאִיר בְּיוֹתֵר לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, כִּי "צַדִּיקַיָּא שְׁכִיחֵי יַתִּיר בְּהַאי עָלְמָא בָּתַר דְּאִסְתַּלָּקוּ" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[362], וְנִתְקַשֵּׁר נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר בְּזֶה הָעוֹלָם וְנִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ:

וּמֵחֲמַת שֶׁדֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְמַרְמֵר מְאֹד עַל פְּטִירַת הַצַּדִּיק, וְעַל מַה שֶּׁרְחוֹקִים כָּל כָּךְ עֲדַיִן מֵה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבְּכִיָּה וְהַמְּרִירוּת שֶׁבּוֹכִין בְּמַר נֶפֶשׁ עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כְּדֵי לְהַחֲזִיר וּלְהַמְשִׁיךְ הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ בַּמְּרִירוּת כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי הַמְּרִירוּת וְהַלֵּב נִשְׁבָּר זוֹכִין אַחַר כָּךְ לְשִׂמְחָה[363], שֶׁהִיא בְּחִינַת 'שָׁלוֹם' בְּחִינַת "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן"[364]:

וְזֶה בְּחִינַת הַמִּזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאוֹמְרִים שָׁם עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה כַּיָּדוּעַ[365]: (כתובת קעקע ג, ה ו)

[360] ישעיה נז, ב.

[361] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן ז, ד; ושם סימן סח.

[362] ???

[363] עיין שיחות הר"ן סימן מה.

[364] ישעיה ה, נב.

[365] ???

#### קכב

עִקַּר הַשָּׁלוֹם זוֹכִין עַל יְדֵי בְּחִינַת 'הַדְרַת פָּנִים' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַדְרַת פָּנִים שֶׁל הָאָדָם בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ עַל יְדֵי הַנְּשָׁמָה שֶׁמְּחַיָּה אוֹתוֹ, וְהִתְקַשְּׁרוּת הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף הוּא בְּחִינַת 'שָׁלוֹם', וְעַל כֵּן לְאַחַר שֶׁמֵּת וְנִסְתַּלֵּק אֲזַי פָּנָיו מוֹרִיקוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהֵפֶךְ מֵהַדְרַת פָּנִים. אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, עַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר וּמֵאִיר פְּנֵי הַנִּפְטָר אֲפִלּוּ לְאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת, בִּבְחִינַת "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ"[366]:

נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים 'חַיִּים', גַּם בְּמִיתָתָם הֵם זוֹכִים לְהֶאָרַת פָּנִים לְהַדְרַת פָּנִים גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם, וְעַל יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִין וּמַסְפִּידִין עֲלֵיהֶם, וְכֵן עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל קִבְרֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל שָׁם בִּזְכוּתָם, עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּיוֹתֵר הֶאָרַת נִשְׁמָתָם הַקְּדוֹשָׁה בְּהַגּוּף כַּנַּ"ל, עַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַדְרַת פְּנֵיהֶם בְּיוֹתֵר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בְּיוֹתֵר, שֶׁהַשָּׁלוֹם הַזֶּה הוּא רְפוּאָה גְּדוֹלָה לְכָל הַדְּבָרִים לָחֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְלָחֳלִי הַגּוּף, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמַחֲזִירִין אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה: (שם, ו)

*(מכאן הגהה של מראי מקומות)*

[366] שופטים ה, לא.

#### קכג

עַל יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִין וּמַסְפִּידִין עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק וְהָאֲבֵלוּת הִיא בְּחִינַת מְרִירוּת וְהִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, אֲבָל עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ חוֹזְרִין וְנִמְשָׁכִין אַחַר כָּךְ הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת 'הֶאָרַת פָּנִים הַדְרַת פָּנִים', שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּאוּרֵי וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁבִּשְׁעַת אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִשְׁתַּכְּחוּ הַרְבֵּה הֲלָכוֹת וְהֶחֱזִירָן אַחַר כָּךְ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז בְּפִלְפּוּלוֹ[367], וְגַם זוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לְחַיִּים וְשָׁלוֹם וַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים וְנִצּוֹלִין מֵחֶרְפַּת רָעָב: (שם, ט י)

[367] תמורה טז ע"א.

#### קכד

עִנְיַן מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַתּוֹכָחָה וְהִתְגַּלּוּת הַחָכְמָה שֶׁל הֶחָכָם הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי תַּלְמִידָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁפָּרָה אֲדֻמָּה מִצְוָתָהּ בִּסְגַן הַכֹּהֲנִים[368], עַיֵּן אַרְבַּע פָּרְשִׁיּוֹת אוֹת י'[369]:

[368] רש"י במדבר יט, ג.

[369] וז"ל: בפסח שהוא זמן יציאת מצרים, אז התחלת התגלות אלוהותו יתברך שנתגלה לישראל על ידי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ואז זכינו לקבל עלינו עול מלכותו יתברך שהוא בחינת החכמה תתאה שהיא בחינת כלל כל התורה, שעל ידה זוכין להשגות אלהות.

#### קכה

עַל יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק נִזְהָר בִּשְׁעַת קִבּוּץ הָעֵדָה אֵלָיו לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְהוּא מִתְפַּלֵּל קֹדֶם הַדְּרוּשׁ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְאֵינוֹ מַזְכִּיר לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ אָז זְכוּתוֹ וְצִדְקָתוֹ כְּלָל, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֵּה עֹז שֶׁלּוֹ הַיְנוּ בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים רַק בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה. שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּמִצְוַת "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה"[370] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. עַל יְדֵי זֶה מְבַטֵּל מֵהָעֵדָה תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא עִקַּר הָרָע. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְכוּ' שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְנִאוּף[371], הַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בָּזֶה, שֶׁאָז לֹא נִכְנַע הָרָע שֶׁבָּעֵדָה וְיָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם תַּאֲוַת נִאוּף, אֲבָל כְּשֶׁנִּזְהָר בָּזֶה מְבַטֵּל מֵהֶם תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל:

וַאֲזַי כְּשֶׁמַּכְנִיעִין הָרָע הַזֶּה אֲזַי אֱדֹם בְּעַצְמוֹ (שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל פְּגַם הַבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם) הוּא מְחֻיָּב לִתֵּן לָנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ"[372], כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּשֶׁמַּכְנִיעִין אוֹתָהּ אֲזַי הִיא בְּעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית בְּעַל כָּרְחָהּ מֶרְכָּבָה לַקְּדֻשָּׁה, וְנוֹתֶנֶת כֹּחַ וְסִיּוּעַ לַקְּדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ[373]: (לא ילבש גבר וכו', ב)

[370] דברים כב, ה.

[371] נזיר נט ע"א.

[372] משלי טז, ז.

[373] ???

#### קכו

זֶה עִקַּר גְּדֻלּוֹת נוֹרְאוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה לְהָאִיר הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, וְיָכוֹל לְהוֹדִיעַ גַּם לְהַדָּרֵי מַטָּה אֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד שֶׁיֵּדְעוּ גַּם הֵם כִּי "ה' הוּא הָאֱלֹהִים"[374], וּלְהוֹצִיאָם עַל יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת, עַד אֲשֶׁר לֹא דַּי שֶׁמֵּקִים וּמֵרִים הַנְּמוּכִים וְהַיְּרוּדִים מְאֹד מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת מַמָּשׁ, וּמְחַיֶּה וּמֵקִיץ וּמְעוֹרֵר אוֹתָם וּמְחַזֵּק אֶת לְבָבָם לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ מִלִּצְעֹק לַה' יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, עַד שֶׁמְּשִׁיבָם לְדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. אַף גַּם הוּא נוֹתֵן בָּהֶם כֹּחַ כָּזֶה וּמֵאִיר בָּהֶם הַדַּעַת הָאֲמִתִּי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גַּם כֵּן כֹּחַ לְהָאִיר הַדַּעַת גַּם בַּאֲחֵרִים, עַד שֶׁגַּם הֵם עוֹסְקִים בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם לְהַעֲמִיד בָּנִים וְתַלְמִידִים, וְגַם הֵם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהָקִים וּלְהָרִים יְרוּדִים וְנוֹפְלִים גְּדוֹלִים מְאֹד מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת מַמָּשׁ, וּמְאִירִים בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ וְכוּ', וְכֵן מִדּוֹר לְדוֹר עַד עוֹלָם, עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם בִּבְנֵי אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה אֲמִתִּית שֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁרַק הֵם נִקְרָאִים 'אָדָם', שֶׁזֶּה עִקַּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם בְּחִינַת "וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"[375], עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[376] שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בְּתַלְמִידָיו, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ הַקָּטָן מְאֹד, יָכוֹל לְהָאִיר הֶאָרַת הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר לְחֲבֵרִים וְתַלְמִידִים, וַאֲפִלּוּ לִבְנֵי אָדָם הַגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה בְּמַדְרֵגָתָם לְעוֹרְרָם לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הֶחָכָם הָאֱמֶת שֶׁהוּא הֵאִיר זֶה הַדַּעַת בְּתַלְמִידָיו, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מַה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים' וְכוּ'[377]: (נדרים ד, ו)

[374] דברים ד, לה.

[375] בראשית א, כח.

[376] ישעיה ו, ג.

[377] תענית ז ע"א.

#### קכז

גַּם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמָן מִן הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל בְּחִינַת 'דָּרֵי מַעְלָה' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'גְּבוּרוֹת וְדִינִים', שֶׁמִּזֶּה הָיָה קִטְרוּג הַמַּלְאָכִים שֶׁקִּטְרְגוּ עַל כְּלַל בְּרִיאַת הָאָדָם[378], וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ מַה שֶּׁנִּתְלַבֵּשׁ לִפְעָמִים גַּם בְּהַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בְּחִינַת קִטְרוּג הַנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינָם רוֹצִים לְהוֹרִיד אֶת עַצְמָם לְמַדְרֵיגוֹת הַנְּמוּכוֹת וּלְקָרֵב הָרְחוֹקִים. וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בְּחִינוֹת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (וְעַיֵּן גֵּרִים וְכוּ' אוֹת י"ד[379]): (שם, טז)

[378] בראשית רבה ח, ה.

[379] וז"ל: יש גדולים במעלה שאינם יכולים לקרב נפשות להשם יתברך, ואפילו כשהם מקרבין נפשות, אינם מקרבין רק הגדולים שהם באיזה מדרגה, אבל הנמוכים והמונחים בדיוטא התחתונה אינם יכולים לקרב.

#### קכח

הַצַּדִּיק צָרִיךְ לְקָרֵב וּלְחַבֵּר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לְקָרֵב כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ, וּמֵחֲמַת שֶׁ"כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ"[380] וְנִתְרַחַקְנוּ מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ מַבְדִּלִים כִּבְיָכוֹל בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיק לְקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי 'הַשְׁלָכַת קוֹלוֹת', שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ הַקּוֹל שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ לִפְעָמִים תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְׁלָכַת קוֹל ה' יִתְבָּרַךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּאן בִּמְקוֹמוֹ אֵין נִשְׁמָע קוֹל הַתּוֹרָה וְהַכְּרוּז הַגָּדוֹל כְּלָל, כִּי נִדְמֶה שֶׁמְּסַפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה בְּעָלְמָא, אֲבָל שָׁם כְּשֶׁמַּגִּיעִין דְּבָרִים אֵלּוּ לְמִי שֶׁצְּרִיכִין, הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל כְּרוּז הַתּוֹרָה הֵיטֵב עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה זֹאת, וְנִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁלָכַת קוֹל ה' יִתְבָּרַךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל:

וְכֵן לְהֵפֶךְ צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ קוֹל תְּפִלּוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ לִפְעָמִים הַתְּפִלָּה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וַאֲזַי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁמּוֹצִיא הַקּוֹל אֵין שׁוֹמְעִין הַקּוֹל כְּלָל כִּי נִדְמֶה שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה בְּעָלְמָא, אֲבָל לְמַעְלָה בִּמְקוֹמוֹ שׁוֹמֵעַ ה' יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה קוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁלַךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק:

וְגַם הַצַּדִּיק צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי קוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת קוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, וּלְהֵפֶךְ לְהַשְׁלִיךְ קוֹל כְּרוּז לְכָל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, עַד שֶׁיִּשְׁמַע הַקּוֹל וְיִתְעוֹרֵר עַל יָדוֹ כַּנַּ"ל. וְה' יִתְבָּרַךְ מְסַיְּעוֹ לְזֶה שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע קוֹלוֹ לַמֶּרְחַקִּים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּמָקוֹם שֶׁהוּא, בִּבְחִינַת "וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"[381] כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[382]: (שם, כה)

[380] ישעיה נג, ו.

[381] שמות יט, יט.

[382] ברכות מה ע"א.

#### קכט

עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת, הוּא מֵחֲמַת זֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם וּלְהַחֲזִירָם לַה' יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ תְּחִלָּה הֵם מֵעַצְמָן, כִּי צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כַּיָּדוּעַ, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מִתְעוֹרְרִים כָּרָאוּי כְּלָל, עַל יְדֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיקִים לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ בְּעַצְמָם:

וּבִשְׁבִיל זֶה יָקָר מְאֹד הַנְּסִיעָה לַצַּדִּיקִים, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן רַק בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הָאֱמֶת לֹא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וּפְנִיָּה אַחֶרֶת כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, רַק בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הָעֲצוּמָה וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי זוֹ הַנְּסִיעָה וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְעַל יְדֵי זֶה ה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמְקָרְבוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כָּאֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן הֵם מְעוֹרְרִים אוֹתָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: (נדרים ה, ו)

#### קל

כְּלַל יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁעֲדַיִן שֵׁם 'יִשְׂרָאֵל' נִקְרָא עָלָיו, יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה וּכְלָלִיּוּת בְּשֵׁם ה', כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ נִקְרָא עָלֵינוּ "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"[383]. אֲבָל עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכְּבָר הִשְׁלִים אֶת שְׁמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכָה לְהַשְׁלִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר, וְזָכָה לְהִכָּלֵל בִּשְׁלֵמוּת בְּשֵׁם ה':

וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הוּא נִכְלָל בּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בְּשֵׁם ה', אֲבָל הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[384], כִּי חוֹלֵק עַצְמוֹ מִשֵּׁם ה', כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל בְּשֵׁם ה' כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אָסוּר לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹ נִכְלָל בְּשֵׁם ה' שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם"[385]: (שבועות וכבוד רבו ב, כ-כא)

[383] שמות לד, כג.

[384] סנהדרין קי ע"א.

[385] שמות ג, טו.

#### קלא

עִקַּר הַיְדִיעָה מֵה' יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי שְׁמוֹ, וְכֵן הַיְדִיעָה מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הִיא עַל יְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ לְכָל דָּבָר. וְעַל כֵּן אָסוּר לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ[386] שֶׁזֶּה נִרְאֶה כְּאִלּוּ יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ:

כִּי כָּל מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מֵרַבּוֹ צָרִיךְ לֵידַע שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתָיו, וּדְבָרָיו הֵם כְּמַעֲיָן הַנּוֹבֵעַ, וּצְרִיכִין לְהַעֲמִיק בָּהֶם הֵיטֵב וְלַחְתֹּר וְלִשְׁאֹב מֵהֶם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים הַזֵּידוֹנִים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְאַחַר כָּל מַה שֶּׁיֵּדַע וְיָבִין וְיוֹצִיא מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל עַד הֵיכָן מַגִּיעִים עַמְקוּת דְּבָרָיו. כִּי בֶּאֱמֶת עֶצֶם תּוֹרָתוֹ וַאֲפִלּוּ שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם אֹפֶן, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי וְלֹא חָסַרְתִּי מֵהֶם' וְכוּ'[387]:

וְזֶה בְּחִינַת הַעֲלָמַת שֵׁם רַבּוֹ שֶׁאָסוּר לְהַזְכִּירוֹ בִּשְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹ הוּא דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעֱלָם מִמֶּנּוּ בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם, כִּי שֵׁם רַבּוֹ נִכְלָל בְּשֵׁם ה' שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם"[388] כַּנַּ"ל. וּבְיוֹתֵר הָאִסּוּר בְּשֵׁם שֶׁל 'פֶּלֶא', זֶה רֶמֶז כִּי יֵשׁ רַבִּי שֶׁשְּׁמוֹ פֶּלֶא הַפְלֵא וָפֶלֶא שֶׁתּוֹרָתוֹ וַעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת הֵם בְּחִינַת 'פְּלָאוֹת', בִּבְחִינַת "כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק" וְכוּ'[389] בְּחִינַת "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ"[390], וְעַל כֵּן אָסוּר לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר. כִּי עָלָיו נֶאֱמַר "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי"[391]: (שם, כא)

[אָמַר הַמַּעְתִּיק: עַיֵּן שֻׁלְחָן עָרוּךְ מְבֹאָר בַּהַגָ"הּ שָׁם, שֶׁאִם אוֹמֵר רַבִּי מוֹרִי פְּלוֹנִי בִּשְׁמוֹ מֻתָּר, וְנָכוֹן גַּם כֵּן, וְאֵינוֹ סוֹתֵר לְהַנַּ"ל. כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּזְכִּיר רַבִּי פְּלוֹנִי, בָּזֶה מְגַלֶּה כִּי בְּעֶצֶם קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ וְדַעְתּוֹ שֶׁל רַבּוֹ אֵין לוֹ הַשָּׂגָה כְּלָל, רַק הוּא מַזְכִּירוֹ בְּשֵׁם זֶה כְּפִי הַדַּעַת וְהַחָכְמָה שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ, שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא רַבּוֹ שֶׁלָּמַד מִמֶּנּוּ חָכְמָה, וּבְאֹפֶן זֶה מֻתָּר]:

[386] שולחן ערוך (יור"ד) רמב, טו.

[387] סנהדרין סח ע"א.

[388] שמות ג, טו.

[389] ישעיה כא, א.

[390] ישעיה ט, ה.

[391] שופטים יג, יח.

#### קלב

עִקַּר הַחָכְמָה הִיא 'אֱמֶת', וְהָעִקָּר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִינוֹ עַתָּה עַל יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִטְרֹחַ וּלְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ רַבִּי אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי, כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הָרַב שֶׁמֵּאִיר בּוֹ אֲמִתַּת הַתּוֹרָה וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, כִּי גַּם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת אֵינוֹ רַב וְאֵין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וַאֲפִלּוּ זֶה הָרַב שֶׁאוֹמֵר דִּבְרֵי אֱמֶת אֲבָל הֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים אֵין זֶה רַב, כִּי עִקַּר הָרַב כְּשֶׁמְּגַלֶּה לוֹ וּמֵאִיר בּוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִינָם בִּתְחִלָּה, עַיֵּן פְּנִים:

וְעַל כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הָרַב הוּא כְּשֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בַּתַּלְמִידִים יִרְאַת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[392]:

וְעַל כֵּן סִדֵּר רַבִּי סֵדֶר שַׁלְשֶׁלֶת הַקַּבָּלָה בִּתְחִלַּת מַסֶּכֶת אָבוֹת שֶׁמְּדַבֶּרֶת רַק מִמּוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְשָׁם דַּיְקָא הִתְחִיל וְסִדֵּר כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא 'מֹשֶׁה קִבֵּל וְכוּ' וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ' וְכוּ'[393], לְהוֹרוֹת וּלְהוֹדִיעַ, שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה רַב מִפִּי רַב עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הַיִּרְאָה, שֶׁנִּזְכֶּה לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתָיו, 'כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה'[394]:

וְזֶה הַלִּמּוּד שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה עָמֹק מְאֹד מְאֹד, וּצְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְשִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'גְּדוֹלָה שִׁמּוּשָׁהּ יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ'[395]. כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר, וְעַל כֵּן כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵאִירוּ לָנוּ כָּל הַדִּינִים וְכָל הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֲבָל כְּשֶׁבָּאוּ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה הָיוּ מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, וְהָיוּ קוֹבְלִים וְצוֹעֲקִים בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת, מֵחֲמַת שֶׁיָּדְעוּ שֶׁזֶּה קָשֶׁה מְאֹד לְהַכְנִיס בָּעוֹלָם מֵחֲמַת הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וְטִרְדוֹתָיו, וּבִשְׁבִיל זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ, וְעַל כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בְּהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם: (שם, כב)

[392] ברכות יז ע"א.

[393] אבות א, א.

[394] אבות א, יז.

[395] ברכות ז ע"ב.

#### קלג

כָּל מַה שֶּׁמְּכַבְּדִין אֶת רַבּוֹ בְּיוֹתֵר מְעוֹרְרִין בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר 'שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה', וְעַל יְדֵי זֶה מַשְׁפִּיעַ עָלָיו הָרַב הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[396] שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי גִּלָּה לָהֶם אַחַר כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[397] בְּיוֹתֵר לְכַבֵּד אֲפִלּוּ אִם לָמַד מֵחֲבֵרוֹ רַק פֶּרֶק אֶחָד אוֹ אוֹת אַחַת, וְזֶה שֶׁסִּיְּמוּ שָׁם 'וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה', הַיְנוּ כִּי אִם יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינָיו אוֹת אַחַת שֶׁמְּקַבֵּל מֵרַבּוֹ וִיכַבְּדוֹ, עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁרַבּוֹ יַשְׁפִּיעַ עָלָיו תּוֹרָה יוֹתֵר כַּנַּ"ל: (שם, כג)

[396] ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן קכו.

[397] אבות ו, ג.

#### קלד

עִקַּר הַכָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לִקְנוֹת 'אֱמֶת' שֶׁהִיא עִקַּר הַחָכְמָה, וֶאֱמֶת הוּא 'אוֹר הַפָּנִים', עַל כֵּן מַגִּיעַ לוֹ כָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה זֶה הֶחָכָם יְחִידִי בָּעוֹלָם, עַל כֵּן בִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא כָּל הָעוֹלָם לְצַוּוֹת אֵלָיו, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, 'כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וּבִשְׁבִיל זֶה'[398]:

וְעַל כֵּן הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא בִּשְׁבִיל זֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁזָּכָה לְקִנְיַן הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא אֱמֶת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'אֱמֶת סַמָּא דְחַיֵּי'[399], וְעִקַּר הָאֱמֶת זוֹכֶה זֶה שֶׁתִּקֵּן מַעֲשָׂיו כָּרָאוּי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת בְּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה וְהַבְּחִירָה, הַטּוֹב מִן הָרָע הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר. וְהוּא הוּא הַזָּקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה[400] שֶׁהוּא אֱמֶת שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת:

אֲבָל אִם כֵּן מֵהֵיכָן מְקַבְּלִין חִיּוּת שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם מֵאַחַר שֶׁלֹּא זָכוּ לְבָרֵר הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּי אֵין מַעֲשֵׂיהֶם עוֹלִים יָפֶה, אַךְ כָּל חִיּוּתָם הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשָׁךְ חִיּוּת לַכֹּל כַּיָּדוּעַ[401], וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַצַּדִּיק הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת יוֹתֵר. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִין צַדִּיקִים[402], כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל 'נְקֻדָּה טוֹבָה' שֶׁהִיא בְּחִינַת 'צַדִּיק', אֲבָל מֵחֲמַת מַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי נִתְחַפָּה וְנִתְעַלֵּם בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁבּוֹ שֶׁהִיא הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבּוֹ, וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן כָּל אָדָם הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּכְלָל וּמְקֹרָב אֵלָיו, עַל יְדֵי זֶה מֵאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבּוֹ, וְעַל כֵּן גַּם הוּא בִּכְלַל צַדִּיק:

אֲבָל הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק, עוֹקֵר עַצְמוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ וְאֵין יָכוֹל לְהָאִיר בּוֹ בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁבּוֹ, וְעַל כֵּן הוּא דַּיְקָא נִקְרָא 'רָשָׁע', שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַצַּדִּיק. כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּעֲשָׂיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה, וְגַם נִתְרַחֵק וְנִתְהַפֵּךְ מֵהַצַּדִּיק, עַל כֵּן הוּא רָשָׁע, כִּי הֵפֶךְ הַצַּדִּיק הוּא רָשָׁע [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים"[403], שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל אוֹתָם שֶׁחָלְקוּ עַל מֹשֶׁה]:

אֲבָל כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְזִקְנָה וְשֵׂיבָה צְרִיכִין לְכַבְּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם"[404], כִּי גַּם הוּא מְקַבֵּל וְיוֹנֵק מִכָּבוֹד וְהִדּוּר פְּנֵי הַזָּקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁקָּנָה חָכְמָה וֶאֱמֶת, מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לִחְיוֹת כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא חָלַק עַצְמוֹ מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי גַּם הוּא זָכָה עַל יְדֵי זֶה בִּימֵי חַיָּיו לְבָרֵר אֵיזֶה נְקֻדּוֹת אֱמֶת שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא לָעוֹלָם. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק עַל כֵּן גַּם הוּא מְקַבֵּל וְיוֹנֵק חִיּוּת אֲמִתִּי שֶׁהוּא אֱמֶת שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַכָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים כַּנַּ"ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'יָכוֹל אֲפִלּוּ זָקֵן אַשְׁמַאי' (פֵּרוּשׁו רָשָׁע), הַיְנוּ הָרָשָׁע הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַצַּדִּיק, 'תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן – זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה'[405]. הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים מַגִּיעַ רַק לְמִי שֶׁקָּנָה חָכְמָה שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, אַךְ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו אֲזַי הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִימֵי הַזִּקְנָה צְרִיכִין לְהַדְּרוֹ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל, אֲבָל לֹא לְזָקֵן אַשְׁמַאי, שֶׁהוּא מִי שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁחָלַק עַצְמוֹ מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ שֶׁהוּא הַזָּקֵן דִּקְדֻשָּׁה וְכָל חִיּוּתוֹ מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "וּבֹזַי יֵקָלּוּ"[406]:

וְעַל כֵּן הָרָשָׁע הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק נִקְרָא בְּשֵׁם 'זָקֵן אַשְׁמַאי', הֵפֶךְ הַמְקֹרָבִים וְהַנִּסְמָכִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "פֹּדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ"[407], אֲבָל הַחוֹלֵק הוּא נִקְרָא 'אַשְׁמַאי', כִּי אָשֹׁם אָשַׁם בַּה'[408] וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, מֵאַחַר שֶׁחָלַק עַצְמוֹ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ וְחִיּוּת הַכֹּל:

וְעַל כֵּן גַּם הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים כְּשֶׁנִּתְוַדַּע לָהֶם שֶׁזֶּה עָווֹן וּפְגָם מַה שֶּׁחָלְקוּ עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, אָמְרוּ אָז "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ"[409], כִּי זֶה עִקַּר הָאָשָׁם כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הֵפֶךְ "וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ" כַּנַּ"ל:

וְעַל כֵּן שִׁעוּר שֵׂיבָה הוּא שִׁבְעִים שָׁנָה[410] שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם עִקַּר בְּחִינַת 'הַדְרַת פָּנִים' בְּחִינַת 'אֱמֶת' שֶׁזּוֹכֶה הַזָּקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה, וְעַל כֵּן הַבַּעַל שֵׂיבָה שֶׁזָּכָה לִחְיוֹת כָּל שְׁנוֹתָיו שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאֵינוֹ רָשָׁע וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם, אָז בְּוַדַּאי זָכָה בִּימֵי חַיָּיו לְבָרֵר אֵיזֶה נְקֻדּוֹת הָאֱמֶת, שֶׁהֵם עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן מַגִּיעַ גַּם לוֹ כָּבוֹד וְהִדּוּר כַּנַּ"ל: (שם, כד-כה)

[398] ברכות ו ע"ב; שבת ל ע"ב.

[399] ע"פ סנהדרין צז ע"א.

[400] קידושין לב ע"ב.

[401] ???

[402] ע"פ ישעיה ס, כא.

[403] במדבר טז, כו.

[404] ויקרא יט, לב.

[405] קידושין לב ע"ב.

[406] שמואל-א ב, ל.

[407] תהלים לד, כג.

[408] ע"פ ויקרא ה, יט.

[409] בראשית מב, כא.

[410] שולחן ערוך (יור"ד) רמד, א.

#### קלה

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו, שְׁלִישׁ בַּמִּקְרָא שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה שְׁלִישׁ בַּגְּמָרָא'[411], וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[412] וּמוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ[413], שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הַלִּמּוּד בְּיוֹתֵר הוּא גְּמָרָא וּפוֹסְקִים שֶׁשָּׁם נִתְבָּרֵר הַהֲלָכָה, וְגַם כִּי גְּמָרָא כּוֹלֵל הַכֹּל – מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְכוּ':

וְעִקַּר הַגְּמָרָא הוּא שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת[414]. כִּי תַּכְלִית בֵּרוּר הַהֲלָכָה הַיְנוּ בֵּרוּר הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת לְפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי רַק עַל יָדָם זוֹכִין בִּשְׁלֵמוּת לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁגְּמָרָא כּוֹלֵל הַכֹּל כַּנַּ"ל, כִּי גְּמָרָא שֶׁעִקָּרָהּ הוּא שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים זֶה כָּלוּל מֵהַכֹּל – מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד וְקַבָּלָה וְסִתְרֵי תּוֹרָה וְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, כִּי עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יִזְכֶּה לְכָל טוֹב לָנֶצַח: (שם, לג)

[411] קידושין ל ע"א.

[412] בבא מציעא לג ע"א.

[413] יורה דעה רמו, ד.

[414] שבת יג ע"ב ד"ה: ושימש תלמידי חכמים.

#### קלו

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ עַד שֶׁהוּא מְעוֹרֵר עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמַּגִּיעַ הֶאָרָה עַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ לְהָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה פַּרְסָאוֹת וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שֶׁזֶּהוּ עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הָרַב שֶׁל כָּל הַדּוֹר כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁל אוֹתָם הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ מְאֹד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר, כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתוֹ מְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָם בִּתְשׁוּבָה:

וְעַל כֵּן הַכֹּל חַיָּיבִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי הוּא רַבָּם מַמָּשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. גַּם זֶה הָרַב הָאֱמֶת הוּא מְקוֹר הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֹׁרֶשׁ הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד בְּחִינַת "וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד"[415], עַל יְדֵי זֶה מַחֲזִירִין בִּשְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ: (כבוד אב ג, ז)

[415] תהלים טו, ד.

#### קלז

עִקַּר מַה שֶּׁמְּקַבֵּל הַתַּלְמִיד מֵרַבּוֹ, הוּא מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר וְנֶעֱלָם מִמֶּנּוּ עַד עַתָּה וְהָרַב הֵאִיר עֵינָיו עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ. וּמֵחֲמַת שֶׁהַנִּסְתָּר הוּא בְּחִינַת 'נִשְׁמַע' בְּחִינַת 'תְּפִלָּה' שֶׁהִיא בְּחִינַת 'עֲמִידָה' וְהִיא בְּחִינַת 'יִרְאָה' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲמֹד וְלָקוּם לִפְנֵי הָרַב[416] וְלִירָא מִמֶּנּוּ[417], מֵחֲמַת שֶׁהָרַב נֶגֶד הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת 'נִסְתָּר' בְּחִינַת נִשְׁמָע בְּחִינַת עֲמִידָה בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְגַם בִּפְנֵי שְׁאָר זְקֵנִים וַחֲכָמִים צְרִיכִין לָקוּם מִלְּפָנָיו[418], כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא 'זָקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה'[419] 'שֶׁקָּנָה' דַּיְקָא, כִּי זָכָה לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ וְהָיָה בִּבְחִינַת 'תּוֹרַת ה'', וְעַכְשָׁו כְּשֶׁמַּשִּׂיג זֶה הַדָּבָר הִיא בִּבְחִינַת 'תּוֹרָתוֹ' וְקָנָה זוֹ הַחָכְמָה וְהַהַשָּׂגָה לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ, וְעַל כֵּן חַיָּבִים לָקוּם וְלַעֲמֹד לְפָנָיו, כִּי הַנִּסְתָּר הוּא בְּחִינַת עֲמִידָה:

וְכֵן צְרִיכִין לַעֲמֹד וְלָקוּם מִפְּנֵי בַּעַל שֵׂיבָה שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, כִּי שִׁבְעִים שָׁנָה הֵם נֶגֶד בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂיבָה וְעָבְרוּ עָלָיו כְּבָר שִׁבְעִים שָׁנָה, נִמְצָא שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַכְשָׁו חִיּוּתוֹ מִבְּחִינַת 'הַדְרַת פָּנִים', מִבְּחִינַת 'נִסְתָּר' שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים בְּחִינַת עֲמִידָה, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר פָּנָיו וְלָקוּם לְפָנָיו: (כבוד רבו ב)

[416] שולחן ערוך (יור"ד) רמד, ט.

[417] שולחן ערוך (יור"ד) רמב, א.

[418] שולחן ערוך (יור"ד) רמד, א.

[419] קידושין לב ע"ב.

#### קלח

כְּלַל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הֵם בְּחִינַת 'שִׁבְעָה רוֹעִים', וְהֵם עוֹסְקִים לְגַדֵּל אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל וּלְהַשְׁלִימָהּ עַל יְדֵי הָרוּחַ נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, וְהֵם בְּחִינַת 'שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה', בְּחִינַת 'שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אֲבָל יֵשׁ כְּנֶגְדָּם מַנְהִיגִים וְרוֹעִים שֶׁל שֶׁקֶר בְּחִינַת נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, וְהֵם מְבַלְבְּלִים אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִקְרָאִים 'שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב', וְהֵם מַסְתִּירִים וּמְכַסִּים אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַד שֶׁאֵין נִכָּרִים כְּלָל וְאֵין רוֹאִים אוֹתָם כְּלָל כְּאִלּוּ אֵינָם בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַתִּבְלַעְנָה שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת וְכוּ' וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה"[420]:

וְאָז כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין עַל יְדֵי זֶה מֵהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּאוֹתוֹ דּוֹר, אָז צְרִיכִין לְפַרְנֵס וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַתּוֹרָה שֶׁגִּלּוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁלְּפָנֵינוּ וּצְרִיכִין אָנוּ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם, עַד שֶׁיְרַחֵם עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ וִיגַלֶּה לָנוּ גַּם אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וּמַמְשִׁיכִין שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן"[421], כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[422]. וְזֶה מְרֻמָּז גַּם בְּהָעֵצָה שֶׁנָּתַן יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְבַטֵּל תֹּקֶף הָרְעָבוֹן שֶׁל שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, עַל יְדֵי שֶׁיְּקַבְּצוּ אֶת אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת "וְהָיוּ לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ" וְכוּ'[423] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שם ג, כא)

[420] בראשית מא, כ-כא.

[421] שיר השירים א, ח.

[422] ליקוטי הלכות, ברכת הריח וברכת הודאה ד, לז.

[423] בראשית מא, לו.

#### קלט

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ הַשְּׁבָטִים בְּכָל שַׁעֲרֵי מִצְרַיִם לְבַקֵּשׁ אֶת יוֹסֵף בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ אִם לֵהָרֵג חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ'[424], וְזֶה הָיָה תִּקּוּן לְמַה שֶּׁפָּגְמוּ תְּחִלָּה בִּכְבוֹד יוֹסֵף הַצַּדִּיק, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכוּ שֶׁנִּתְוַדַּע לָהֶם יוֹסֵף וְזָכוּ לְכָל טוּב עַל יָדוֹ, בִּבְחִינַת "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" וְכוּ'[425]:

כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף בְּכָל מִינֵי חִפּוּשׂ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם וְהַשְּׁאֵרִית שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם, הַכֹּל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁזּוֹכִין יִשְׂרָאֵל לְבַקְּשׁוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה וּלְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה וּמְחַכֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה בֶּאֱמֶת: (שם, כב)

[424] רש"י בראשית מב, יג-יד.

[425] בראשית מה, ה.

#### קמ

כָּל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנֶּאֱמָרִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּפְרָט בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְנִשְׂגָבָה, הֵם סוֹבְלִין הַכֹּל כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁמִּתְיַגְּעִין וּמוֹצְאִין בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ: (מלמדים ד, יג)

#### קמא

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁזָּכָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, וְכָבַשׁ אֶת יִצְרוֹ וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹת רַבִּים, וְזָכָה לִהְיוֹת נָקִי מִן הַחֵטְא לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַד שֶׁאֵין בּוֹ נִדְנוּד פְּגָם כָּל שֶׁהוּא דַּק מִן הַדַּק אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כִּי זָכָה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל אֶת הָרָע לְגַמְרֵי, הוּא יָכוֹל לְגַלּוֹת הַ'חֶסֶד חִנָּם' הַנֶּעֱלָם בְּכָל מָקוֹם אֲפִלּוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים, שֶׁזֶּה הַחֶסֶד הָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא מְחַיֶּה כָּל הַפְּשׁוּטִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטַאקִיס, הָרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם. כִּי זֶה הַחֶסֶד חִנָּם בְּחִינַת 'אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם', הוּא סָתוּם וְנֶעֱלָם מְאֹד בְּתַכְלִית הַהֲעָלָמָה וְהַסְתָּרָה, וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַזֶּה וּלְקַבֵּל מִשָּׁם חִיּוּת וְשֶׁפַע לְקַיֵּם הָעוֹלָם, כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשָּׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת הַנַּ"ל: (מילה ג, ו)

#### קמב

זֶה הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַנַּ"ל, הוּא גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד עַד שֶׁאֵין מַגִּיעַ לְשָׁם שׁוּם פְּגָם כְּלָל, וְעַל כֵּן עַל יָדוֹ יְכוֹלִים לְקַיֵּם הָעוֹלָם תָּמִיד. אֲבָל הַכֹּל תָּלוּי בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַדּוֹר דַּיְקָא, כִּי בֶּאֱמֶת ה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ לְבַד שֶׁהוּא הַחֶסֶד הַנַּ"ל קֹדֶם שֶׁהָיָה שׁוּם עֻבְדָּא דִּלְתַתָּא כְּלָל, רַק בִּבְחִינַת "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"[426], וּבְוַדַּאי בְּכֹחוֹ וְחַסְדּוֹ הוּא יָכוֹל לְקַיֵּם הָעוֹלָם תָּמִיד בְּחַסְדּוֹ אֲפִלּוּ אִם עוֹשִׂין מַה שֶּׁעוֹשִׂין חַס וְשָׁלוֹם, כִּי "מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה"[427]:

אַךְ ה' יִתְבָּרַךְ אַחַר שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְנָתַן אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מָסַר רְצוֹנוֹ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְהָעִקָּר בְּיַד הַצַּדִּיק הַדּוֹר וְהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ. וְעַל כֵּן עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַזֶּה כִּי אִם הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כִּי הוּא דַּיְקָא מֻכְרָח לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַזֶּה כִּי כְּבָר מָסַר ה' יִתְבָּרַךְ הַכֹּל בְּיָדוֹ וְהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר ה' יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי"[428], רִמֵּז לוֹ שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[429], וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֵבִין זֹאת וּמָסַר נַפְשׁוֹ עַל זֶה, עַד שֶׁזָּכָה לְגַלּוֹת גַּם אָז הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַזֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה קִיּוּם כָּל יִשְׂרָאֵל. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[430] בְּמַעֲלַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נֶגֶד נֹחַ שֶׁלֹּא זָכָה לְהַצִּיל אֶת דּוֹרוֹ, וְכֵן אַבְרָהָם אֶת אַנְשֵׁי סְדֹם, כִּי בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַזֶּה הָיוּ יְכוֹלִין לְהַצִּיל גַּם דּוֹר הַמַּבּוּל וְאַנְשֵׁי סְדֹם, כִּי רַחֲמֵי ה' וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ הֵם "מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם"[431], רַק עַכְשָׁו הַכֹּל תָּלוּי בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁבַּדּוֹר, כִּי הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַזֶּה כַּנַּ"ל: (שם, ז-ח)

[426] תהלים פט, ג.

[427] קהלת ח, ד.

[428] שמות לב, י.

[429] רש"י שם; ברכות לב ע"א.

[430] בראשית רבה יא,ג.

[431] תהלים קג, יז.

#### קמג

עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לִפְגַּם הַבְּרִית וְכֵן עַל שְׁאָר עֲוֹן כָּרֵת רַחֲמָנָא לִצְּלָן הוּא רַק עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, עַיֵּן בְּרִית אוֹת מ"ז[432], שֵׁנָה אוֹת כ"ו[433]:

[432] וז"ל: עיקר פגם הדעת הוא על ידי פגם הברית ח"ו, ואז הוא נופל לתחת הזמן שהוא בא מבחינת חסרון הדעת, ועל כן כל ימיו כעס ומכאובות, כי עליו דייקא עובר כל המעשה הרע הנעשה תחת השמש ונאחז בו ביותר סטרא דמותא ח"ו. וזה בחינת: 'ומוצא אני מר ממות את האשה', שנאמר על פגם הברית, וזה בחינת ענש כרת הנאמר בתורה על עוון עריות שהוא פגם הברית, היינו שנכרתין ימיו מן השרש ח"ו ונשאר תמיד תחת הזמן, ואינו זוכה לצאת מתחת הזמן אפילו לאחר מותו, כמובא שרשעים אינם יוצאים מחיזו דהאי עלמא גם אחר מותם, וזה עיקר עונש כרת רחמנא לצלן, שנכרתין ימיו משורשן שהוא בחינת למעלה מהזמן, ונשאר תמיד תחת הזמן, ששם כל הפגעים וכל הדינים וכל העונשים הקשים והמרים רחמנא לצלן. ועל כן תיקון ה'כרת' הוא 'כתר', ששם שורש הזקנה דקדושה בחינת תליסר תיקוני דיקנא בחינת עתיק, ששם שורש העליון של בחינת למעלה מהזמן שזה הפך הכרת כנ"ל.

[433] וז"ל: עיקר עונש כרת הנאמר בתורה הוא מה שנכרתין ימיו מן השורש, דהיינו שנשאר ח"ו תחת הזמן ואינו זוכה לצאת מבחינת תחת הזמן אפילו אחר מותו. 'כי הצדיקים במיתתם קרויים חיים', כי זוכין על ידי קדושתם להעלות ולכלול כל הזמן והימים בבחינת למעלה מהזמן, ששם עיקר החיים ושם עיקר ידיעת הבורא יתברך שזהו כל שעשוע עולם הבא, אבל הרשעים החיבים כרת ח"ו כשאינם זוכים לתשובה, אזי נשארים גם אחר מותם תחת הזמן, כמובא שהרשעים אינם יוצאים מחיזו דהאי עלמא גם אחר מותם. וזה עיקר עונש כרת רחמנא לצלן, שנכרתין ימיו משורשן מבחינת למעלה מהזמן ונשאר תמיד תחת הזמן, ששם כל הפגעים וכל הדינים וכל העונשים הקשים והמרים רחמנא לצלן.

#### קמד

אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת הָאֱמֶת, לְהוֹרוֹת מִשְׁפַּט אֱמֶת הֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הֵן כְּלַל הַנְהָגַת הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת ה' "לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל"[434] לֵידַע מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם "יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים"[435], שֶׁהֵם אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְבִינֵי מַדָּע בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים וּמְבִינִים סוֹד כָּל הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים, וְאֵיךְ לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת הַכֹּל לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ. כִּי מָשִׁיחַ יִזְכֶּה בִּשְׁלֵמוּת לְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְמִשְׁפַּט אֱמֶת, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ "לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט"[436]: (שם, כו-כז)

[434] דברי הימים-א יב, לג.

[435] שם.

[436] ישעיה מב, ג.

#### קמה

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ' וְכוּ'[437], וְעִקַּר הָעֵזֶר וְהַיְשׁוּעָה הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי הֵם זוֹכִין לְבַטֵּל עַצְמָן אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וְאֶל הַתַּכְלִית בְּכָל עֵת בְּבִטּוּל נִפְלָא וְנוֹרָא, וְאַחַר כָּךְ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מֵהַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר בְּדַעְתָּם מֵאוֹר הַבִּטּוּל הַנַּ"ל, וְהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת "מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה"[438] מַמָּשׁ, כִּי הֵם יְכוֹלִים לַעֲזֹר וּלְהוֹשִׁיעַ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת, לַעֲמוֹד וּלְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד כָּל הַקָּמִים עָלָיו מִכָּל צַד בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת: (שם ה, יט)

[437] קידושין ל ע"ב.

[438] ישעיה יב, ג.

#### קמו

הַצַּדִּיק מְבָרֵר בֵּרוּרִים וְעוֹשֶׂה גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, עַל יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'יָד וָשֵׁם' הַמְּבֹאָר בִּפְנִים, כִּי כַּמָּה נְפָשׁוֹת בָּאִים אֵלָיו וּמִתְדַּבְּקִין בּוֹ רַק מֵחֲמַת שְׁמוֹ לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק עִמָּהֶם עֲדַיִן לְדַבֵּר עִמָּהֶם לְלַמְּדָם מִשְׁפָּט וּלְהַכְנִיס בָּהֶם דַּעְתּוֹ, רַק שֶׁשְּׁמוֹ לְבַד הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה לְבַד הֵם מִתְדַּבְּקִין בּוֹ וּמִתְקָרְבִין אֶל ה' יִתְבָּרַךְ, וְהֵם בִּבְחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמִּתְבָּרְרִים בַּלַּיְלָה, עַל יְדֵי בְּחִינַת 'מַלְכוּת' שֶׁהִיא בְּחִינַת 'אֱמוּנָה' בְּחִינַת 'שֵׁם' בְּחִינַת 'נֶפֶשׁ' בְּחִינַת 'לַיְלָה':

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין אֶל הַצַּדִּיק וְהוּא מְלַמֵּד אוֹתָם חָכְמָתוֹ "וּמְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט"[439] כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה הוּא בְּחִינַת 'יָד' בְּחִינַת 'אוֹר הַדַּעַת', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אוֹר יוֹם' בְּחִינַת הַבֵּרוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְבָּרְרִין בַּיּוֹם, עַיֵּן פְּנִים: (גרים ג, כ)

[439] תהלים קיב, ה.

#### קמז

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר הַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי וְאֵין לְהָרָע שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כְּלָל בִּבְחִינַת "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן"[440], וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל מֵהַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי שֶׁל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה, רַק עֲדַיִן הוּא עוֹבֵד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ נִפְלָא, וְזוֹכֶה בְּכָל פַּעַם לְשַׁבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא 'מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ' בְּחִינַת 'דִּינִים', וְעַל יְדֵי זֶה אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר הַבְּחִירָה הַגַּשְׁמִיּוּת, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא עוֹלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְהוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ בְּכָל פַּעַם וְעוֹלֶה לְמַעֲלָה יְתֵרָה וּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" וְכוּ'[441]: (שילוח הקן ד, טו)

[440] משלי יב, כא.

[441] תהלים צב, יג.

#### קמח

עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים הוּא לְהַמְתִּיק הַדִּינִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם מֵעֲווֹנוֹת שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע שֶׁיְנִיקָתוֹ מֵהַדִּינִים. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִין עַל עַצְמָן יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא" וְכוּ'[442], כִּי הֵם תּוֹלִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת בְּעַצְמָן שֶׁאוֹמְרִים שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁאֵינָם מַמְתִּיקִין הַדִּין כָּרָאוּי, מֵחֲמַת זֶה בָּאִין יִשְׂרָאֵל לַעֲווֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל כֵּן הֵם סוֹבְלִין עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת, כִּי צְרִיכִין לַעֲסֹק בָּזֶה לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וּמַצִּילִין יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת:

וּבִבְחִינָה זֹאת יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקִים אֲפִלּוּ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד אֲבוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[443] בְּמַעֲלַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁזָּכָה לְהַמְתִּיק כָּל תֹּקֶף הַדִּינִים יוֹתֵר מִנֹּחַ וּמֵאַבְרָהָם:

וְעִקַּר שְׁלֵמוּת בְּחִינָה זֹאת יִהְיֶה נִגְמָר עַל יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עֲדַיִן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל 'וְסָבִיל מַרְעִין בַּעֲדָם' כָּל יְמֵי הַגָּלוּת, עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ שֶׁיַּמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל וִיבַטֵּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע, וְיָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיָשִׁיב כָּל יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת 'מֹשֶׁה מָשִׁיחַ' לְהַמְתִּיק שֹׁרֶשׁ הַדִּין הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ מִמֵּילָא כָּל הַדִּינִין שֶׁל מַטָּה וְכָל הַיְצָרִין רָעִים שֶׁיּוֹנְקִים מֵהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ וְתָבֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: (שם, טז-יז)

[442] ישעיה נג, ד.

[443] בראשית רבה יא,ג.

#### קמט

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַכְּלוּלִים מִכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, הֵם בְּחִינַת "עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן"[444] שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת הַחֲצוּבוֹת מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם יוֹרְדִין וְעוֹלִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת כַּיָּדוּעַ[445]. וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַתתקע"ד דּוֹרוֹת עַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר[446], הַכְּלוּלִים בְּהַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁכָּל פִּרְסוּמָם הוּא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת:

וּמִי שֶׁמִּתְקָרֵב וּמִתְקַשֵּׁר אֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן אֵיזֶה טוֹב, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם, בִּבְחִינָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת' וְכוּ'[447], רַק שֶׁהָרַע וְהַשֶּׁקֶר שֶׁבָּהֶם מְרֻבֶּה מִן הַטּוֹב. וּמִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֲלֵיהֶם הוּא פּוֹגֵם עַל יְדֵי זֶה בְּתַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת אֲכִילָה וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל, וּמַפְסִיד עַל יְדֵי זֶה הַיִּרְאָה שְׁלֵמָה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם', וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת: (ערלה ד, ב-ג)

[444] ע"פ בראשית ב, ט.

[445] ???

[446] חגיגה יג ע"ב - יד ע"א.

[447] רש"י במדבר יג, כז; סוטה לה, א.

#### קנ

מַה שֶּׁעִקַּר הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה נִמְשָׁךְ רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְכֵן גֹּדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, עַיֵּן אֱלוּל – רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹתִיּוֹת קל"ז קל"ח[448]:

[448] וז"ל (אות קלז): עיקר הראש וההתחלה של כל התיקונים הוא על ידי ראש השנה, ועל כן נקרא ראש השנה, 'ראש' דייקא, כי ראש השנה הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה.

#### קנא

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ"[449], שֶׁכָּל עַם הָאָרֶץ שֶׁהֵם כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם יוֹנְקִים חיותם וּמְקַבְּלִים הַשְׁפָּעָתָם רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַחֲמִישִׁי יְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בִּבְחִינַת קֻצּוֹ שֶׁל יוּד, שֶׁהוּא הַחִיּוּת הַנֶּעֱלָם בְּכָל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת:

וְעִקַּר מַעֲלַת וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא עַל יְדֵי מִדַּת הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת בְּחִינַת "וְנַחְנוּ מָה"[450], כִּי 'עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[451], וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁהוּא מִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַצַּדִּיק וְנִכְלָל בּוֹ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה יוֹתֵר לִבְחִינַת עֲנָוָה בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה כָּל תִּקּוּנוֹ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּרָכָה וְתוֹסְפוֹת שֶׁפַע וְרֹב טוּב, בִּבְחִינַת 'מַאן דְּהוּא זְעֵיר הוּא רַב'[452]: (ערלה ה, ד)

[449] בראשית מב, ו.

[450] שמות טז, ז.

[451] עבודה זרה כ ע"ב; ערכין טז ע"ב.

[452] זוהר שלח קסח ע"ב.

#### קנב

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כָּל עִסְקָם לְקָרֵב כָּל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד לְקָרֵב כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי שֶׁהֵם זוֹכִים לְהַכִּיר דַּרְכֵי רַחֲמָיו וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם מוֹדִיעִים זֹאת לַכֹּל, שֶׁיֵּשׁ לְכֻלָּם תִּקְוָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עֲדַיִן רַחֲמָיו וְטוּבוֹ עֲלֵיהֶם. וְהָאוֹר הַזֶּה שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹתוֹ הַצַּדִּיק דֶּרֶךְ כַּמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁין כְּדֵי לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת 'לְבוּשֵׁי צֶמֶר', כִּי זֶה בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם 'תְּלֵיסָר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא' שֶׁהֵם בְּחִינַת 'צֶמֶר' כַּיָּדוּעַ[453], וְזֶה בְּחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁהָיָה מַלְבִּין עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[454], כִּי צֶמֶר נִמְשָׁךְ מֵאוֹר עֶלְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ רַחֲמִים וְכָל הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין שָׁם לִזְכֻיּוֹת. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְכָל טוּב לָנֶצַח אַשְׁרֵי לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם קִלְקֵל מְאֹד מְאֹד אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל יִתְתַּקֵּן בְּוַדַּאי עַל יְדֵי צַדִּיקִים הָאֵלּוּ, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל מִינֵי קִלְקוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְהַחֲזִיר הַכֹּל בִּתְשׁוּבָה וּלְכַפֵּר עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכתוב "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"[455], כִּי הֵם מַמְשִׁיכִים אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים כָּאֵלּוּ דֶּרֶךְ לְבוּשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל:

אֲבָל גַּם אוֹר הַצַּדִּיק הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְכַסֶּה וּמַלְבִּישׁ אוֹרוֹ הַגָּדוֹל בְּכַמָּה לְבוּשִׁין נִפְלָאִים, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְקַבֵּל אוֹרוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה נִמְצָאִים מוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים וּמָסַכִּים הַמַּבְדִּילִים מִלְּקַבֵּל אוֹר הַצַּדִּיק הַזֶּה, וְהֵם כָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה וְהַמַּחֲלֹקוֹת וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם מוֹנְעִים מִלְּהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק - כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַמְעַכְּבִים:

וּבֶאֱמֶת זֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי אִם לֹא הָיָה אֵלּוּ הַמָּסַכִּים וְהַמְּנִיעוֹת לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹרוֹ כְּלָל, אֲבָל עַתָּה שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה חוֹצֵץ וּמַפְסִיק כָּל כָּךְ מִלְּהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, נַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה לְבוּשִׁים וְכֵלִים, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יָכוֹל לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל. כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר[456], שֶׁעַל יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת נַעֲשִׂין כֵּלִים וּלְבוּשִׁים לְקַבֵּל הָאוֹר, וְכָל מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר מְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ כֵּלִים וּלְבוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר לְקַבֵּל הָאוֹר:

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲזַי הָעוֹלָם הַזֶּה עוֹמֵד בִּפְנֵי עֵינָיו וְחוֹצֵץ מִלִּרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְגַם זֶה טוֹבָה, כִּי עַל יְדֵי זֶה אֵין הַכֹּל רוֹאִין אוֹר הַצַּדִּיק. כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא שִׁבֵּר מְנִיעוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי אֵין צָרִיךְ לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, כִּי הָיָה מְסַמֵּא אֶת עֵינָיו לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ כֵּלִים וּלְבוּשִׁין לְקַבֵּל בְּתוֹכָן אֶת הָאוֹר, אֲזַי אִלּוּ הָיָה רוֹאֶה אֶת הָאוֹר אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְסַמֵּא אֶת עֵינָיו לְגַמְרֵי מֵרִבּוּי הָאוֹר, עַד שֶׁהָיָה נַעֲשָׂה חוֹלֵק לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה:

וְאֵלּוּ הַכֵּלִים וְהַלְּבוּשִׁין שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת הֵם בְּחִינַת 'בִּגְדֵי פִּשְׁתִּים', כִּי פִּשְׁתִּים הֵם בְּחִינַת 'דִּינִים וּגְבוּרוֹת' כַּיָּדוּעַ[457], שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים. אַךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְתִּיק אוֹתָם עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת, אֲזַי הֵם לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי נַעֲשָׂה מֵהֶם לְבוּשִׁים נִפְלָאִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר:

וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת אוֹר הַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה גָּדוֹל מְאֹד אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאִם כֵּן מֵהָרָאוּי הָיָה שֶׁלֹּא יוּכַל הָעוֹלָם לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְעִקַּר הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לְהַמְּנִיעוֹת שֶׁל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְהַעֲלִים הָאוֹר, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה עוֹמֵד בְּסָמוּךְ מְאֹד לִפְנֵי הָעֵינַיִם, וְעַל יְדֵי זֶה הָעוֹלָם חוֹצֵץ בִּפְנֵי הָעֵינַיִם מִלִּרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וּמִזֶּה עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת. אֲבָל מִי שֶׁהוּא חָכָם מְעַט וּמַטֶּה עֵינָיו קְצָת מִן הָעוֹלָם, אֲזַי תֵּכֶף יוּכַל לְהָאִיר לוֹ אוֹר הַנִּפְלָא שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְאָז יִרְאֶה מִמֵּילָא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כְּאֶפֶס וָאַיִן נֶגֶד אוֹר הַנִּפְלָא הַזֶּה, וְאָז מִמֵּילָא יִתְבַּטְּלוּ הַמְּנִיעוֹת, וְאַדְרַבָּא יִהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהֶם כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל הָאוֹר כַּנַּ"ל: (כלאי בגדים ד, ג-ד)

[453] ???

[454] משנה שבת ט, ג.

[455] משלי טז, יד.

[456] ליקוטי מוהר"ן ח"א קפה.

[457] ???

#### קנג

עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם הוּא נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא עִקַּר הָאוֹר הַמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין הָעֵינַיִם וְכָל בַּעֲלֵי אוֹר לְהָאִיר וְכַמּוּבָן בְּמָקוֹם אַחֵר[458], וְעַל כֵּן נִקְרָאִים הַצַּדִּיקִים 'עֵינֵי הָעֵדָה', כִּי הֵם עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם:

אַךְ מֵחֲמַת גֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה יוּכַל הָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְאוֹר עֵינָיו לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, לְהִסְתַּכֵּל עַל גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו שֶׁהֵם עִקַּר הַמְּנִיעָה מִלְּהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת אֶת אוֹר הַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל זֶה הִזְהִיר הַכָּתוּב "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם"[459], וְנֶאֱמַר "עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ"[460], כִּי עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם וְהַדַּעַת לֹא נִתַּן בָּאָדָם, כִּי אִם שֶׁיִּרְאֶה וְיִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו וּבְדַעְתּוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהַצַּדִּיקִים וּבְהַתּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁבֶּאֱמֶת רַק מֵהֶם נִמְשָׁךְ עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם וְהַדַּעַת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל: (שם, ד)

[458] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סז.

[459] במדבר טו, לט.

[460] משלי ד, כה.

#### קנד

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת תֵּכֶף בְּאוֹתָהּ הָרֶגַע שֶׁנִּסְתַּלֵּק, מֵאִיר הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַהַשְׁאָרָה וְהַחֲלִיפוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁהִשְׁאִיר בָּעוֹלָם, עַל יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו, בִּבְחִינַת 'גַּלְגַּל הַחוֹזֵר', שֶׁתֵּכֶף זֶה הַקָּצֶה שֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה מַטָּה חוֹזֵר תֵּכֶף בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע לַעֲלוֹת לְמַעְלָה: (פדיון בכור ה, ט)

#### קנה

עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְפַרְנֵס אֶת הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי זֶה בְּנָקֵל יוֹתֵר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הֶאָרַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לֶאֱכֹל בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וּלְקַבֵּל 'הֶאָרַת הָרָצוֹן' בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. גַּם עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְקַבֵּל הֶאָרָה יְתֵרָה מֵהַשְׁאָרַת הַדַּעַת שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַצַּדִּיק גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ: (שם, ז-י)

#### קנו

גַּם יְכוֹלִין לְקַבֵּל עַל יְדֵי זֶה שֶׁפַע בְּרָכָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל: (שם, י)

#### קנז

כָּל הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵינוֹ רַק בְּחַיָּיו לְבַד, כִּי אִם אַדְרַבָּא שֶׁאַחַר מוֹתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ מֵאִיר דַּעְתּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בָּעוֹלָם, כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[461], וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים" וְכוּ'[462]:

וְעַל כֵּן עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהֶעֱלָה עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זָכוּ אָז יִשְׂרָאֵל לְבִיזַת מִצְרַיִם וְלַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הֵם עָסְקוּ בְּבִיזָה וּמֹשֶׁה עָסַק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף'[463]:

כִּי כֻּלָּא חַד, כִּי עִקַּר הַמַּעֲלָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, הוּא שֶׁמֵּאִיר בּוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשַׁךְ הָעִקָּר מֵהַשְׁאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְכָל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהָיָה עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בְּהָעֲשִׁירוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהֶם וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל"[464], כָּל זֶה הָיָה עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי אֲפִלּוּ לְפִי דַּעְתָּם שֶׁאָמְרוּ שֶׁכְּבָר מֵת וְנִסְתַּלֵּק הָיָה לָהֶם לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי נִשְׁאַר דַּעְתּוֹ אֵצֶל תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהֵם כָּפְרוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ "כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ וְכוּ' לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"[465], עַד שֶׁבָּאוּ עַל יְדֵי זֶה לִכְפֹּר בְּה' יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן, וְעָשׂוּ לָהֶם הָעֵגֶל, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא: (שם, טו)

[461] חולין ז ע"ב.

[462] קהלת ד, ב.

[463] סוטה יג ע"א.

[464] הושע ב, י.

[465] שמות לב, א.

#### קנח

עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, הוּא עַל יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּתַלְמִידָיו לִהְיוֹת רְצוֹנָם חָזָק תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הֶאָרַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת: (שם, טז)

#### קנט

יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁתְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה, אַךְ כְּבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק וְהַתְחָלָה טוֹבָה וַחֲזָקָה עַל יְדֵי כֹּחַ וּזְכוּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת מֹשֶׁה. וּמִשָּׁם כָּל הַהַתְחָלָה וְהָאֶמְצַע וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל כָּל עֲבוֹדָתֵינוּ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (עַיֵּן הִתְחַזְּקוּת אוֹת פ"ג[466] מְבֹאָר הָעִנְיָן בַּאֲרִיכוּת): (שם, לג)

[466] וז"ל: אמרו רבותינו ז"ל 'אין מחזקין אלא למחוזקין ואין מזרזין אלא למזורזין'. ולכאורה אינו מובן, כי אם כן מהיכן ההתחלה? וכבר מבואר בדברינו במקום אחר, שיש כמה דברים בעבודת השם שהם תלויים זה בזה ואין יודעין מהיכן ההתחלה.

#### קס

לִפְעָמִים יֵשׁ צַדִּיק אֶחָד בַּדּוֹר שֶׁמַּעֲלָתוֹ גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁמֵּעֹצֶם הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְגַלּוֹת עַצְמוֹ כְּלָל אֶל הָעוֹלָם, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם טָעַן "כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי"[467], כִּי קָשֶׁה וְכָבֵד לוֹ לְדַבֵּר כְּלָל עִם בְּנֵי הָעוֹלָם, כִּי הוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא וּמְרֻחָק מְאֹד מִכָּל הָעוֹלָם. וְאָז, עִקַּר הַתִּקּוּן תָּלוּי בְּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר כְּשֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְהֵם זוֹכִים לְהַשִּׂיג מַעֲלַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל מֵהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, וְהֵם מַשְׁפִּילִין עַצְמָן נֶגְדוֹ וּמְבַטְּלִין עַצְמָן אֵלָיו וּשְׂמֵחִים בִּגְדֻלָּתוֹ בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמַר בְּאַהֲרֹן "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ"[468], וְהֵם יְכוֹלִין לְגַלּוֹת לְהָעוֹלָם מַעֲלַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי כֻּלָּם יִסְמְכוּ עֲלֵיהֶם מֵאַחַר שֶׁהֵם הַמַּנְהִיגִים שֶׁלָּהֶם מִקֹּדֶם, כְּמוֹ אַהֲרֹן שֶׁהָיָה תְּחִלָּה נָבִיא וּמַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל וְאַף עַל פִּי כֵן הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ נֶגֶד מֹשֶׁה אחיו הַקָּטָן מִמֶּנּוּ בְּשָׁנִים, וְהוּא גִּלָּה מַעֲלַת מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל:

וְאָז עַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין תַּאֲוַת נִאוּף מִיִּשְׂרָאֵל, וּמוֹצִיאִין וּמְבָרְרִין עַל יְדֵי זֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִבְּחִינַת 'חוֹתָם דְּסִטְרָא אָחֳרָא' לִבְחִינַת הַ'חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה' בְּחִינַת 'תְּפִלִּין', וְנַעֲשִׂין עַל יְדֵי זֶה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים, וְזוֹכִין הָעוֹלָם לְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְתִקּוּן הַבְּרִית, וּלְתִקּוּן הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין: (בכור בהמה טהורה ג, ד-ז)

[467] שמות ד, י.

[468] שמות ד, יד.

#### קסא

'אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בִּלְבַד' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[469], וְהֵם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם הָאוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם[470], וְכָל מִי שֶׁנִּטְפַּל לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וּלְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם וְכוּ', עַל כֻּלָּם נִמְשָׁךְ יִרְאָה אֲמִתִּית הַנִּמְשֶׁכֶת מִיִּרְאָה גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, שֶׁהִיא בְּחִינַת 'יִרְאָה עִלָּאָה דְּעִלָּאָה' שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ': (בכור בהמה טהורה ד, ה יג)

[469] שבת לא ע"ב; ברכות לג ע"ב.

[470] עיין חיי מוהר"ן רצד-רצה.

#### קסב

דַּרְכּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּבֹהַּ מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, הוּא מְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו כָּל כָּךְ כְּאִלּוּ הָיָה חֲבֵרוֹ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הֵם 'אִישׁ וְרֵעֵהוּ', אַף שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה בְּמַדְרֵגָתָם בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ כְּלָל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר אֵצֶל מֹשֶׁה וְיִתְרוֹ "וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם"[471], וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מִי הוּא הַקָּרוּי אִישׁ זֶה מֹשֶׁה'[472], אַף עַל פִּי כֵן קָרָא אָז לְיִתְרוֹ רֵעֵהוּ: (שם, כב)

[471] שמות יח, ז.

[472] רש"י על הפסוק.

#### קסג

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים וּלְהָאִיר הַדַּעַת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת, הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת 'רִבּוּי אוֹר' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, וְאָז לֹא דַּי שֶׁלֹּא יַצִּילֵם עַל יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת, אַדְרַבָּא עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין חַס וְשָׁלוֹם הִתְגַּבְּרוּת הָעֲווֹנוֹת בְּיוֹתֵר:

כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְכָל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעֲווֹנוֹת, נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת 'מִיתַת הַמְּלָכִים' וּבְחִינַת 'שְׁבִירַת כֵּלִים' שֶׁהָיָה עַל יְדֵי רִבּוּי אוֹר כַּיָּדוּעַ[473], וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי צִמְצוּם הָאוֹר כַּנַּ"ל: (ראשית הגז ג, ג)

[473] ???

#### קסד

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ 'אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים' הַנַּ"ל, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁמַּצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת, אַף גַּם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ כִּבְיָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת (בְּחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"[474]), כִּי אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת 'עוֹלָם הַבָּא' בְּחִינַת 'תְּשׁוּבָה' בְּחִינַת 'יוֹם כִּפּוּר', בְּחִינַת 'כֶּתֶר' שֶׁשָּׁם נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין שָׁם כָּל הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּיָּדוּעַ[475]: (שם, ה)

[474] משלי טז, יד.

[475] ???

#### קסה

גַּם עִקַּר תִּקּוּן וְכַפָּרַת הָעָווֹן הַגָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית חֵטְא עֵר וְאוֹנָן רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוּא גַּם כֵּן רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה, עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִים וְהַדַּעַת שֶׁלּוֹ בִּבְנֵים וְתַלְמִידֵים. גַּם עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ: (שם, ז)

#### קסו

אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת "כֹּל" – 'דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא'[476], כִּי הוּא מֵאִיר הַדַּעַת בְּ'דָרֵי מַעְלָה' וּבְ'דָרֵי מַטָּה' שֶׁהֵם בְּחִינַת 'בָּנִים וְתַלְמִידִים', לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי הַשָּׂגַת הַדָּרֵי מַעְלָה הוּא בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ'[477], וְהַשָּׂגַת הַדָּרֵי מַטָּה בְּחִינַת תַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[478], שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַבֵּן הָיָה שְׁמוֹ אֱלִיעֶזֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר דִּינֵי הַתּוֹרָה הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה בָּאָרֶץ וְלֹא בַּשָּׁמַיִם בְּחִינַת כִּי "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא"[479], וְעַל כֵּן מָסַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַתּוֹרָה לִיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ דַּיְקָא וְלֹא לִבְנוֹ אֱלִיעֶזֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, כִּי הַשָּׂגָה זוֹ אִי אֶפְשָׁר לְרֹב הָעוֹלָם לְהַשִּׂיג כְּלָל:

וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁלֹּא רָצוּ חֲכָמִים[480] לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְכוּ', וְאָמְרוּ עַל זֶה כְּבָר כְּתִיב כִּי "לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא". כִּי צְרִיכִין לְבָרֵר דִּינֵי הַתּוֹרָה עַל פִּי הַשָּׂגַת הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתַּלְמִיד בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, בְּחִינַת 'מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה וְכוּ' וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ'[481] דַּיְקָא, כִּי אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה כִּי אִם עַל יְדֵי הַתַּלְמִיד בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ: (שם, יג)

[476] זוהר משפטים קטז ע"א.

[477] מתוך קדושת 'כתר'.

[478] ישעיה ו, ג.

[479] דברים ל, יב.

[480] בבא מציעא נט ע"ב.

[481] אבות א, א.

#### קסז

עִקַּר תִּקּוּן הַלִּמּוּד הַיְנוּ לִזְכּוֹת לִלְמֹד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּלְבָרֵר הַהֲלָכָה לַאֲמִתָּהּ, הוּא רַק עַל יְדֵי שֶׁמְּקֻשָּׁרִין וְנִכְלָלִין בָּאֱמֶת בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן תּוֹרָה אוֹת פ"ד[482]): (ראשית הגז ה, ו)

[482] וז"ל: כפי קדושת האדם בתאווה הכלליות, כמו כן זוכה ללמוד תורה לשמה ולברר ההלכות שבתורה שבעל פה, אבל בוודאי לאו כל אדם זוכה לזה בשלמות. על כן התיקון של רוב בני אדם הוא רק על ידי הצדיק האמת שזוכה לזה בתכלית השלמות, עד שיכול לברר אפילו הדיבורים שמדברים עליו אלו החולקים עליו, והוא מברר אותם ועושה מהם הלכות, ועל ידי זה מעלה השכינה שהיא בחינת התורה שבעל פה, לבחינת חיבוק נישוק זווג כמבואר בפנים, ומי שנכלל ומחובר להצדיק הזה הוא מתקן ומעלה גם אותו עד שזוכה להלכה ברורה, מאחר שכל הנהגותיו וכל תורתו וכל חיותו וקיומו הכל ממנו (ראשית הגז, ה ו).

#### קסח

עַל יְדֵי הַיִּחוּד הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה לְמַעְלָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמְּבָרֵר וּמַעֲלֶה הַהֲלָכוֹת בִּשְׁלֵמוּת, עַל יְדֵי זֶה נִתְקַן פְּגַם הַבְּרִית וְנִתְקַבְּצִין כָּל הַנִּדָּחִים: (שם, יד)

#### קסט

אִי אֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת שֶׁיָּאִיר לוֹ מְעַט נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'עֶצֶם הָאֱמֶת', וְהֵם מְאִירִין בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה שֶׁל 'אֱמֶת' שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה: (דיינים ג, יט)

#### קע

עִנְיַן מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם דַּיְקָא מַמְשִׁיכִין הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּת בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין אָז בִּבְחִינַת 'אַיֵּה', וּמַמְשִׁיכִין מִשָּׁם הֶאָרָה יְתֵרָה לִבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[483], עַיֵּן חַיִּים אוֹת מ"ב[484]:

[483] ישעיה ו, ג.

[484] וז"ל: שורש הנשמה של האדם נמשכת מבחינת 'איה מקום כבודו' שהוא בחינת המאמר סתום דבראשית, ושורש בחינת הגוף נמשך מבחינת 'מלא כל הארץ כבודו', 'הארץ' דייקא בחינת ארציות וגשמיות הגוף של זה העולם, ששם דייקא עיקר התגלות כבודו יתברך. ועיקר החיים כששניהם מחברים יחד, ובחינת 'איה' מאיר בבחינת 'מלוא כל הארץ כבודו', שזהו תיקון כל העולמות, והמיתה הוא בחינת הסתלקות ופרוד ח"ו בין שני הבחינות הנ"ל, ואז לא נודע מקומו איה.

#### קעא

עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצֹא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שָׁם, זוֹכֶה עַל כָּל פָּנִים עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְעַל יָדָם זוֹכִים עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת:

וּבְיוֹתֵר אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק אַף עַל פִּי שֶׁנִּסְתַּלֵּק, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ גַּם עַכְשָׁו, אַדְרַבָּא עַכְשָׁו יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְעוֹלֶה בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ'[485], עַל יְדֵי זֶה הוּא מְגַלֶּה אֱלֹהוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה גַּם הַקְּטַנִּים בַּמַּעֲלָה יְכוֹלִין לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ:

וְזֶה בְּחִינַת "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי וְכוּ' בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר"[486] שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, "כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם [פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: אַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ] עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" וְכוּ'[487], כִּי אָז בְּנָקֵל יוֹתֵר לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ כַּנַּ"ל: (גביית חוב מהיתומים ג, כ)

[485] מתוך קדושת 'כתר'.

[486] שיר השירים ג, א ג.

[487] שיר השירים ג, ד.

#### קעב

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמְעַט אֲנָשָׁיו שֶׁנִּתְעוֹרְרִין עַל יָדוֹ בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁמִּתְוַדִּין וִדּוּי דְּבָרִים לְפָנָיו, עַל יְדֵי זֶה הֵם נִכְלָלִין בָּאֵין סוֹף עַד שֶׁמֵּאִיר וּמִתְנוֹצֵץ בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁמֵּאִיר. כִּי הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁמֵּאִיר בְּדַעַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, זֶה בְּחִינַת "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ"[488] – 'כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ'[489], וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל:

וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַזֶּה וַאֲנָשָׁיו נִמְשָׁךְ הָאוֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם לָדַעַת אַחְדּוּת הָאֵין סוֹף וְטוּבוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם שֶׁיִּהְיֶה נִפְתָּח לָהֶם אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב', עַד שֶׁיִּזְכּוּ כָּל אֶחָד לְדַעַת אֲמִתִּי שֶׁיִּתְנוֹצֵץ בְּמֹחוֹ אַחְדּוּת הָאֵין סוֹף, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים וְכָל הַמְאֹרָעוֹת כֻּלָּם לְטוֹבָה, בְּחִינַת 'בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָר'[490], שֶׁזֶּה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא: (גביית חוב מהיתומים ד, ג-ד)

[488] משלי לא, כג.

[489] זוהר וירא קג ע"ב.

[490] תהלים נו, יא.

#### קעג

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק תָּמִיד בִּתְפִלָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, הוּא בְּחִינַת 'הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל' שֶׁהַכֹּל מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִמֶּנּוּ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 'כָּל כּוֹכְבַיָּא לָוִין דָּא מִן דָּא' וְכוּ'[491], כִּי כָּל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכָל הַכֹּחוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהֶם וְכָל הַמַּלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, כֻּלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִ'דְּבַר ה'' שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת:

וּמֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת 'לוֹוִים' מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק 'הַבַּעַל תְּפִלָּה' הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי צְרִיכִים לְסַלֵּק לוֹ הַהַלְוָאָה שֶׁלּוֹוִים מִמֶּנּוּ, וְהַסִּלּוּק הוּא עַל יְדֵי שֶׁכְּשֶׁמְּקַבֵּל אֵיזֶה חִיּוּת וְכֹחַ מִזֶּה הָעוֹלָם כְּגוֹן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אוֹ מַלְבּוּשִׁים וְכֶסֶף וְזָהָב, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִ'דְּבַר ה'', שֶׁהוּא הַתְּפִלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁעוֹסְקִין בָּהּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְהַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת הַלְוָאָה מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְסַלֵּק לְהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הַחֹב שֶׁלָּוָה וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּכָל עֵת וְשָׁעָה:

וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַחֲזִיר כָּל הַכֹּחוֹת לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלָּוָה וּמְקַבֵּל בְּכָל עֵת מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, וּלְקַשֵּׁר כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ אֵלָיו, עַד שֶׁתְּהֵא נִכְלֶלֶת תְּפִלָּתוֹ עִם כָּל הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל בְּתוֹךְ תְּפִלַּת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁתְּפִלָּתוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וַאֲזַי נִשְׁלַם וְנִתְעַלֶּה גַּם תְּפִלַּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת גַּם כֵּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וַאֲזַי תֵּכֶף חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ כָּל הַכֹּחוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא מִלְּמַעְלָה מַעְלָה עַד תַּכְלִית הָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי, וְחוֹזְרִים וְנִשְׁפָּעִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל הָעוֹסְקִים בְּתִקּוּן זֶה עַל יְדֵי תְּפִלָּתָם שֶׁמְּקַשְּׁרִים לְהַצַּדִּיק:

נִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּסַלְּקִים הַחֹב לְהַצַּדִּיק הַמַּלְוֶה הַנַּ"ל, אֲזַי תֵּכֶף וּמִיָּד חוֹזֵר וְנוֹתֵן וּמַשְׁפִּיעַ לָהֶם וּמַלְוֶה לָהֶם בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וַאֲזַי הֵם צְרִיכִים עוֹד לְהַחֲזִיר כָּל הַכֹּחוֹת אֵלָיו, וַאֲזַי חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ לָהֶם וּמַלְוֶה לָהֶם, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה לְעוֹלָם. וְכֵן כְּשֶׁזּוֹכִין לִתֵּן מָמוֹן אוֹ חֲפָצִים לְהַצַּדִּיק, בְּכָל זֶה מַחֲזִירִין אֵלָיו אֵלּוּ הַכֹּחוֹת שֶׁקִּבְּלוּ וְלָווּ מִמֶּנּוּ, וַאֲזַי תֵּכֶף חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ לָהֶם בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם עַל יְדֵי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה לְעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְאִם הָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג כָּךְ בִּשְׁלֵמוּת, כְּבָר הָיוּ חוֹזְרִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהָיְתָה חוֹזֶרֶת כָּל הַגְּדֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כִּי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת הַנַּ"ל הִיא בְּחִינַת 'הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיח':

אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם כָּל זֶה וּמְקַבֵּל כֹּחוֹת הַשֶּׁפַע לְעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְסַלֵּק וּלְהַחֲזִיר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ לְהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם"[492]. וְזֶה שֶׁהַכָּתוּב מִתְפַּלֵּא 'לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן', הַיְנוּ כִּי הֲלֹא הַצַּדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן תָּמִיד כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁמַּחֲזִירִין וּמְשַׁלְּמִין לוֹ כַּנַּ"ל אֲזַי תֵּכֶף וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וְעַל כֵּן הַכָּתוּב מִתְפַּלֵּא עַל הָרָשָׁע, אֵיךְ תָּעִיז פָּנֶיךָ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבְךָ הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הַחוֹנֵן וְנוֹתֵן לְךָ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת תָּמִיד, לִבְלִי לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתְךָ לְהַחֲזִיר לוֹ כָּל הַכֹּחוֹת תָּמִיד עַל יְדֵי תְּפִלָּה וּצְדָקָה וְאָז יַחֲזֹר וְיַשְׁפִּיעַ לְךָ כָּל טוּב בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמִּזְמוֹר בְּסָמוּךְ בְּשֶׁבַח הַצַּדִּיק "כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה" וְכוּ'[493], כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל שֶׁהוּא חוֹנֵן וּמַלְוֶה כָּל הַיּוֹם תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק: (אפותיקי ה, א-ב)

[491] תיקוני זוהר (תיקון מד) ???.

[492] תהלים לז, כא.

[493] תהלים לז, כו.

#### קעד

עַל יְדֵי שֶׁפּוֹגֵם בִּבְחִינוֹת הַנַּ"ל וְאֵינוֹ מְסַלֵּק הַהַלְוָאָה לְהַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה הוּא בָּא לִידֵי הַלְוָאָה מַמָּשׁ שֶׁמֻּכְרָח לִלְווֹת מָמוֹן מֵאֲחֵרִים וְלִהְיוֹת בַּעַל חוֹב: (שם, ג)

#### קעה

הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם דַּיְקָא כְּשֶׁהֵם שׁוֹכְבִים בְּתוֹךְ הֶעָפָר וְהָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם, מִשָּׁם דַּיְקָא עוֹלִין לְמַעְלָה מַעְלָה וְנִכְלָלִין בִּ'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם', מַה שֶּׁאֵין שׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף יָכוֹל לַעֲלוֹת לְשָׁם. וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְלָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת כְּפִי מְקוֹמוֹ, וְעַל כֵּן מִשָּׁם דַּיְקָא הֵם מַעֲלִין וּמְתַקְּנִים הַכֹּל יִהְיֶה מִי שֶּׁיִּהְיֶה וּמֵטִיבִין עִמָּנוּ בְּכָל הַטּוֹבוֹת, בִּבְחִינַת "טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה"[494] דַּיְקָא וְכוּ' (עַיֵּן חַיִּים אוֹת מ"ה[495]): (שם, יד)

[494] תהלים טז, ג.

[495] וז"ל: אמרו רבותינו ז"ל 'מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו נתאווה להיות לו דירה בתחתונים', כי כך היה רצונו יתברך בבריאת עולמו, שדייקא בזו הארץ הגשמי בתכלית הגשמיות, שם דייקא ימשיכו הצדיקים אלקותו יתברך למטה, עד שיהיה נכלל גשמיות המקום דייקא בבחינת 'למעלה מן המקום', בחינת מקומו של עולם.

#### קעו

בְּכָל הָעֲבוֹדה שֶׁל הָאָדָם וּבִפְרָט בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, צְרִיכִין זְכוּת גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ, שֶׁיַּעֲשֶׂה הַתִּקּוּן הַצָּרִיךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּבִפְרָט בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְקֹדֶם שֶׁהַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה עוֹלָה לְשָׁם, יֵשׁ סַכָּנוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת בַּדֶּרֶךְ וְאַחֲרָיוּת הַרְבֵּה מֵרִבּוּי הַמְּקַטְרְגִים הָאוֹרְבִים עַל הַדֶּרֶךְ כַּיָּדוּעַ:

עַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָעֲבוֹדָה וּבִפְרָט עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִים הַכֹּל לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בְּאוֹת קע"ג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחֹב וְהַהַלְוָאָה שֶׁלּוֹוִין וּמְקַבְּלִין מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל בְּכָל עֵת:

אַךְ לִפְעָמִים הָאָדָם רָחוֹק מְאֹד מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ לְסַלֵּק חוֹבוֹ הַנַּ"ל, כִּי אִם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ שֶׁהֵם הַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק וּלְסַלֵּק חוֹבוֹ בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יָדָם כִּי הֵם שְׁלוּחָיו:

וְאָז הַדִּין כָּךְ, אִם הָאֱמֶת שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ הַצַּדִּיק (שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל) בְּפֵרוּשׁ שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו וְלִשְׁלֹחַ עַל יָדוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח לוֹ כְּתִיבַת יָדוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתּוֹרוֹת וְהַחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁגִּלָּה הַצַּדִּיק שֶׁכֻּלָּם מְסוּרִים בְּיַד שְׁלוּחוֹ זֶה, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם נֶאֶבְדוּ בַּדֶּרֶךְ קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לְיַד הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל אֵין אַחֲרָיוּת עַל הַלֹּוֶה וּכְבָר נִפְטַר מֵחוֹבוֹ, כִּי הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כֹּחוֹ גָּדוֹל וְעָצוּם וְיוּכַל לְמַלֵּא חוֹבוֹתָיו מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם, וּבִלְבַד כְּשֶׁנִּשְׁלְחוּ עַל יְדֵי שְׁלוּחוֹ הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת:

אֲבָל אִם שְׁלָחָם הַלֹּוֶה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ שֶׁלֹּא נִשְׁלַח מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כְּלָל, רַק הוּא בְּעַצְמוֹ עֲשָׂאוֹ לְשָׁלִיחַ כִּי נִדְמֶה אֵלָיו לְאִישׁ צַדִּיק וְנִתְקָרֵב אֵלָיו וְקִשֵּׁר כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֵלָיו כִּי סָבַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָבִיא הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ לְהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, וּבֶאֱמֶת לֹא נִשְׁלַח מִמֶּנּוּ כְּלָל וְנֶאֱבַד בַּדֶּרֶךְ, אֲזַי הָאַחֲרָיוּת עַל הַלֹּוֶה, מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת זֶה הַשְּׁלִיחַ לֹא נִשְׁלַח מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כְּלָל: (שם, טו)

#### קעז

אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת שְׁלוּחֵי הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, וְהַצַּדִּיק צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו דְּהַיְנוּ לְהַזְהִיר וּלְהַזְכִּיר אֶת הַכֹּל שֶׁיַּעַסְקוּ בַּעֲבוֹדַת ה' וּבִפְרָט בִּתְפִלָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת וְהַהַלְוָאוֹת, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לָהֶם כֹּחַ עֲדַיִן לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלָדוּן וְלִשְׁפֹּט אֶת כָּל אֶחָד כְּפִי מְקוֹמוֹ, כִּי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל כִּי אִם הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ שֶׁאוֹחֵז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁשָּׁם שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא דַּיְקָא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלָדוּן הַכֹּל לְכַף זְכוּת בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים: (שם, טז-יז)

#### קעח

הַמַּלְאָכִים מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים מְאֹד בְּהָאָדָם שֶׁנִּבְרָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם, בִּפְרָט בְּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לָבֹא לְזֶה הַתַּכְלִית שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים. עַל כֵּן הֵם מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים בּוֹ מְאֹד וְרוֹצִים לְהַפִּילוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל רֹב בְּנֵי אָדָם:

וְעִקַּר הָעֵצָה וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, וְלִזְכּוֹת לָזֶה צְרִיכִים לְכָל הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִים בִּפְנִים, הַיְנוּ לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת תַּאֲוַת אֲכִילָה וּמִשְׁגָּל וּמָמוֹן, וְלִזְכּוֹת לִשְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה וּלְהַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה וְלִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, וּלְהִנָּצֵל מִכָּל הַשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַמַּפְסִידִין עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה:

אַךְ הָעֵצוֹת בְּעַצְמָן קָשֶׁה לְקַיְּמָן מֵחֲמַת הִתְגָּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמִּתְגָּרֶה בְּיוֹתֵר בְּאֵלּוּ הַתַּאֲווֹת, וּבִפְרָט גֹּדֶל הַהִתְגָּרוּת שֶׁעַל הַתְּפִלָּה, וְכָל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת 'קִנְאַת הַמַּלְאָכִים' הַנַּ"ל:

עַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְעַל כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁאוֹחֵז בֶּאֱמֶת בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִצֹּל מִקִּנְאַת הַמַּלְאָכִים, וּמִגֹּדֶל כֹּחוֹ הֶעָצוּם הוּא יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת לְהַצִּילוֹ מִקִּנְאַת הַמַּלְאָכִים לְבַל יַפִּילוּ אוֹתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם:

וְזֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁזָּכָה הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד עַד שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלָדוּן אֶת הַכֹּל לִזְכוּת בְּחֶסֶד נִפְלָא עַל יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַכְנִיס אֶת כָּל אֶחָד בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וּמוֹצֵא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל בְּחִינוֹת הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, עַד שֶׁיָּכוֹל לְזַכּוֹת גַּם אוֹתוֹ לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְפִי בְּחִינָתוֹ לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, עַד שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַפִּילוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לוֹחֵם בַּעֲדוֹ מִלְחֲמוֹת ה': (שם, יח)

#### קעט

עִקַּר קִטְרוּג הַמַּלְאָכִים שֶׁהָיָה עַל כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[496], וְכֵן הַהִתְגָּרוּת הַגָּדוֹל שֶׁעַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הָעִקָּר הוּא עַל הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה מִדּוֹר לְדוֹר. שֶׁהַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה זוֹכֶה לְקַבֵּל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה גְּבוֹהִים וְנִפְלָאִים מְאֹד וְרוֹצֶה לְמָסְרָם לִיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַד דּוֹרוֹת עוֹלָם, וּבָזֶה הֵם מִתְקַנְּאִין וּמִתְגָּרִין מְאֹד, כִּי עַל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַטְרֵג מֵחֲמַת אֲמִתַּת גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ הָעֲצוּמָה, וְעִקַּר הַקִּטְרוּג הוּא עַל הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה לְדוֹרוֹת מחמת שראו שֶׁאֵין מַעֲשֵׂי הַדּוֹרוֹת עוֹלִים יָפֶה כָּרָאוּי:

וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה לְהַמְשִׁיכָהּ לְדוֹרוֹת, כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי בִּבְחִינַת הָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אַיִן', וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לַעֲלוֹת וְלִכְלֹל בִּבְחִינַת 'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם' שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְזַכּוֹת אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מְקוֹמוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַצִּיל אֲפִלּוּ אֶת הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים מִקִּטְרוּג הַמַּלְאָכִים עַד שֶׁגַּם הוּא יִזְכֶּה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְהַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וּלְמָסְרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת מִדּוֹר לְדוֹר עַד עוֹלָם. וְזֶה 'מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה 'מִסִּינַי'' דַּיְקָא בְּחִינַת שִׁפְלוּת[497], וְעַל יְדֵי זֶה 'וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ' וְכוּ'[498]: (שם, יט-כ)

[496] שבת פח ע"ב.

[497] במדבר רבה יג, ג.

[498] אבות א, א.

#### קפ

אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן הַכֹּל לְכַף זְכוּת לְפִי מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן מִי שֶׁהוּא חוֹלֵק גָּמוּר, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מְבַטֵּל גַּאֲוָתוֹ 'שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה זִמְרִי' וְכוּ'[499] וְאַף עַל פִּי כֵן מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ נֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עָלָיו וּמְבַזֶּה אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ מִלְּהִתְקָרֵב אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַל יְדֵי הַסְּיָגִים וְהַגְּדָרִים שֶׁעוֹשֶׂה הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ לְתוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב אֵלָיו זָר. וְזֶה בְּחִינַת 'וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה' וְאַף עַל פִּי כֵן 'וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה'[500]: (שם, כב)

[499] סוטה כב ע"ב.

[500] אבות א, א.

#### קפא

הַצַּדִּיק הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הַנַּ"ל הוּא טוֹב לַכֹּל תָּמִיד וְאֵינוֹ מַפְסִיק טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ מְסַלֵּק לוֹ, הוּא מַלְוֶה לוֹ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי מִסְפָּר, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יַרְחִיב יָדוֹ וִיסַלֵּק לוֹ הַכֹּל. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אַף עַל פִּי כֵן יִמְרֹד בּוֹ וְלֹא יִרְצֶה לְסַלֵּק לוֹ, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְזֶה הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, וְיוּכַל לִמְצֹא אוֹתוֹ תָּמִיד וְלֹא יוּכַל לְהִסְתַּתֵּר מִמֶּנּוּ. וְזֶה בְּחִינַת "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם", וְאַף עַל פִּי כֵן "וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן"[501] עוֹד לְזֶה הָרָשָׁע בְּעַצְמוֹ אוּלַי יַרְחִיב יָדוֹ עַל יְדֵי זֶה וִישַׁלֵּם:

כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת 'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם', שֶׁדָּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת לְפִי מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַשְׁפִּיעַ לְכָל אֶחָד רֹב טוֹב וָחֶסֶד מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיב יָדוֹ לְשַׁלֵּם חוֹבוֹתָיו. וְאִם אַף עַל פִּי כֵן יִתְעַקֵּשׁ הַלֹּוֶה רָשָׁע וְיִמְרֹד בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִרְצֶה עוֹד לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ תַּחְתָּיו לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ, יֵשׁ כֹּחַ לְהַצַּדִּיק לִגְבּוֹת וּלְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, כִּי מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ[502], וְאֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ כְּתִיב "אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן"[503]:

אֲבָל דַּרְכּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לְהֵטִיב תָּמִיד, וְהוּא מְסַבֵּב כָּל כָּךְ בְּטוּבוֹ וְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה הַלֹּוֶה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ טוֹבָתוֹ, וַאֲזַי הוּא מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּכָל פַּעַם עוֹד חֶסֶד וְטוֹב מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה' וִיסַלְּקוּ חוֹבוֹתָם כָּרָאוּי:

וְעַל כֵּן זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל', הוּא בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן הֶעָרֵב בְּעַד יִשְׂרָאֵל שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יְסַלֵּק כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חוֹבוֹת הַלְוָאוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת, וְרַק עַל יָדוֹ יוֹצְאִין יִשְׂרָאֵל יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת מַה שֶּׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה לָזֶה: (שם, כה)

[501] תהלים לז, כא.

[502] מועד קטן טז ע"ב.

[503] איוב לד, כב.

#### קפב

עַל יְדֵי הֲלִיכָה לִדְבַר מִצְוָה, בִּפְרָט כְּשֶׁהוֹלְכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלוֹת אֶת הָאָדָם מִתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת מִבְּחִינַת 'תַּכְלִית גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם' מִ'בֶּטֶן שְׁאוֹל' מַמָּשׁ לִבְחִינַת 'לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם', עַל יְדֵי זֶה מַעֲלִין בְּכָל פְּסִיעָה גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, עַד שֶׁמַּעֲלִין מִתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת לְמַעְלָה, וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁהָיָה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַנְּסָכִים שֶׁיּוֹרְדִין לְתוֹךְ הַשִּׁיתִין שֶׁמְּחוּלְלִין עַד הַתְּהוֹם:

וְזֶה בְּחִינַת "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים"[504] שֶׁנֶּאֱמַר עַל הָעוֹלִים לָרֶגֶל וְכֵן עַל כָּל הַהוֹלְכִים לִדְבַר מִצְוָה, וְסִיֵּם "כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'אֵלּוּ הַשִּׁיתִין שֶׁמְּחוּלְלִין עַד הַתְּהוֹם'[505], הַיְנוּ כַּנַּ"ל: (שם, לז לט)

[504] שיר השירים ז, ב.

[505] סוכה מט ע"א.

#### קפג

מַה שֶּׁעִקַּר שְׁלֵמוּת קִיוּם הַמִּצְווֹת הוּא כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין עַצְמָן בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', וְתֵכֶף שֶׁבָּא הַמִּצְוָה לְיַד הַצַּדִּיק הוּא מַעֲלֶה אוֹתָהּ וּמַחֲזִירָהּ מִיָּד לַה' יִתְבָּרַךְ וְנִכְלָל עַל יְדֵי זֶה כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּה' יִתְבָּרַךְ וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַקִּטְרוּגִים וְנִתְמַלְּאִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, עַיֵּן יִרְאָה אוֹת קכ"א[506]:

[506] וז"ל: כל מצוות שאנו עושין הם בחינת סלוק החוב מה שאנו חייבים לה' יתברך, כי ה' יתברך ברא את כל הבריאה בבחינת גמילת חסד והלואת חן, כי לא היה עדיין אז שום אתערותא דלתתא כלל שיהיה כדאי בשביל זה לברוא העולם, רק בשביל שצפה ה' יתברך שלאחר כמה דורות יקבלו התורה ויהיו צדיקים בעולם שיקימו התורה, בשביל זה ברא הכל.

#### קפד

כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַדִּינִים חַס וְשָׁלוֹם נִמְשָׁכִין מִשֹּׁרֶשׁ הַדִּין שֶׁנֶּאֱחַז בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה עַל יְדֵי בְּחִינַת הָעַצְבוּת, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הָעוֹלָם בִּבְחִינַת עֲנִיּוּת 'דְּלֵית לֵהּ מִגַּרְמֵהּ כְּלוּם' רַק שֶׁהוּא מְקַבֵּל 'חֶסֶד חִנָּם' מֵחֲבֵרוֹ שֶׁשָּׁם נֶאֱחַז הָעַצְבוּת בְּחִינַת 'דִּינִים', בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה"[507] הַנֶּאֱמַר עַל הָעֲנִיּוּת, 'כִּי מַאן דְּאָכֵיל דְּלָאו דִּילֵיהּ בָּהִית לְאִסְתַּכּוּלֵי בְּאַפֵּיהּ'[508], וְכָל אֲכִילָתוֹ הוּא לֶחֶם עַצְלוּת וְעִצָּבוֹן:

וּכְמוֹ כֵן כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בִּתְחִלָּתָהּ הָיָה בְּלִי שׁוּם 'אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא' כְּלָל רַק בִּבְחִינַת 'מְקַבֵּל' בְּחִינַת 'נַהֲמָא דְּכִסוּפָא', וּמִשָּׁם אֲחִיזַת שֹׁרֶשׁ כָּל הַדִּינִים, כַּמּוּבָן גַּם כֵּן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[509], שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַדִּינִים שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה, הָיָה רַק עַל יְדֵי שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא:

וְעַל כֵּן עִקַּר הַמְתָּקַת וּבִטּוּל כָּל הַדִּינִים לְגַמְרֵי, הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, וְזֶה הַצַּדִּיק אֵין בּוֹ שׁוּם בְּחִינַת 'מְקַבֵּל' כְּלָל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל כֵּן הוּא זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא רַק כְּשֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת מְקַבֵּל כְּלָל (שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הָעַצְבוּת כַּנַּ"ל), וְעַל כֵּן זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מִן הָעוֹלָם וּלְמַלֹּאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם, כִּי הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא מַשְׁלִים כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה וּמַעֲלֶה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִבְּחִינַת מְקַבֵּל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (העושה שליח לגבות חוב ב, ח-י)

[507] בראשית ג, יז.

[508] ירושלמי ערלה פרק א, הלכה ג.

[509] ???

#### קפה

זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שׁוּם עוֹלָם הַבָּא רַק יֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם 'לֹוֶה וּמְקַבֵּל', אַף גַּם לְהֵפֶךְ כִּי הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת נִקְרָא בְּשֵׁם 'מַלְוֶה', כְּאִלּוּ הוּא מַלְוֶה וּמַשְׁפִּיעַ לַה' יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת "מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל"[510], כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא 'חוֹנֵן דָּל', שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד וַחֲנִינָה עִם כָּל הָעוֹלָם שֶׁהוּא נִקְרָא 'עָנִי וָדַל' עַד הֵנָּה, בִּבְחִינַת 'מְקַבֵּל', וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה נִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל: העושה שליח לגבות חוב ב, טז)

[510] משלי יט, יז.

#### קפו

הָעִקָּר לִהְיוֹת מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק וְדָבוּק בּוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וּבְכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁהוּא נוֹשֵׁם וּמַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים, יִזְכֹּר תֵּכֶף שֶׁהַנְּשִׁימָה הַזֹּאת שֶׁהִיא הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה וּבְה' יִתְבָּרַךְ וְהוּא מַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה לְכָל אֶחָד לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹתָיו:

וְעַל כֵּן יִזָּהֵר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וּלַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ - 'עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ'[511]. וְזֶה בְּחִינַת 'הֶבֶל נָחִית הֶבֶל סָלִיק'[512], כִּי הָאָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הוּא מַכְנִיס רוּחַ וּמוֹצִיא רוּחַ, וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיִזְכֹּר בְּכָל עֵת, שֶׁבְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה הוּא מַמְשִׁיךְ וּמַכְנִיס הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְתֵכֶף וּמִיָּד צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַעֲלוֹת וּלְהוֹצִיא הָרוּחַ חַיִּים בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים לַה' יִתְבָּרַךְ וְכַיּוֹצֵא:

נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת 'מַלְוֶה' כִּי הוּא מַלְוֶה לְהָאָדָם הָרוּחַ חַיִּים, כְּדֵי שֶׁאַחַר כָּךְ יְסַלֵּק וִישַׁלֵּם חוֹבָתוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, 'שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל' וְכוּ'[513]. וּמִי שֶׁהוּא דָּבוּק בְּהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, הוּא מְסַלֵּק חוֹבָתוֹ מִיָּד - לְיַד הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כִּי כָּל כַּוָּנָתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ הוּא שֶׁתַּגִּיעַ הָעֲבוֹדָה וְהַתְּפִלָּה לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהוּא יַעֲלֶה אוֹתָהּ לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ, וְכַמְּבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים[514]:

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק וּמְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אוֹ מִי שֶׁהוּא חוֹלֵק לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק וְדוֹבֵר עָלָיו עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז[515], זֶה אֵינוֹ מְקַבֵּל חִיּוּת כְּלָל מֵהַצַּדִּיק רַק מֵהָרַב שֶׁבַּקְּלִיפָּה, מִבְּחִינַת "עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִר"[516] וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אֲבָל יֵשׁ כְּשֵׁרִים קְצָת שֶׁאֵינָם חוֹלְקִים לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק, רַק שֶׁאֵינָם מְקֹרָבִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו, וְעוֹשִׂים מִצְווֹת וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, אֲזַי עֲבוֹדָתָם וְכָל עִסְקָם הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ כַּמָּה שְׁלוּחִים עַד שֶׁחוֹזְרִים וּמַגִּיעִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאָז יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה אַחֲרָיוּת בַּדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יִגְזְלוּ אוֹתוֹ הָאוֹרְבִים בַּדֶּרֶךְ, וְהָאַחֲרָיוּת עַל הַלֹּוֶה שֶׁהוּא הַמְקַבֵּל הַחִיּוּת מֵהַצַּדִּיק לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת לֹוֶה: (העושה שליח לגבות חוב ג, ב)

[511] בראשית רבה יד, ט.

[512] תיקוני זוהר (תיקון ???) פב ע"ב.

[513] מתוך תפילת 'נשמת כל חי'.

[514] ???

[515] ע"פ תהלים לא, יט.

[516] בראשית כז, יא.

#### קפז

עִקַּר הַחִיּוּת דִּקְדֻּשָּׁה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרַב הָאֱמֶת, שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הָרוּחַ חַיִּים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהוּא מַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וּמְכַפֵּר כָּל הָעֲווֹנוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁהוּא רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁל בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה:

כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ הָרָע שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּלְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם וּלְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלָיו בְּכָל עֵת וָרֶגַע רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה בִּפְרָט עַל יְדֵי 'אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה', וּלְהַשְׁלִים לוֹ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וּלְהַחֲיוֹתוֹ בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתַכְלִית הָאֱמֶת שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב בְּאֵין מַחְסֹר דָּבָר, כְּמוֹ שכתוב "וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב"[517]. וְעַל כֵּן עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שכתוב "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם"[518] וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[519]: (העושה שליח לגבות חוב ג, י)

[517] תהלים לד, יא.

[518] משלי י, כה.

[519] חגיגה יב ע"ב; זוהר משפטים קטז ע"א.

#### קפח

הַצַּדִּיק שֶׁכְּבָר קִדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם אֲחִיזַת הָרָע כְּלָל, וַאֲזַי כָּל בְּחִירָתוֹ הוּא רַק בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ'[520] כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[521], זֹאת הַבְּחִירָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת 'שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים' (עַיֵּן פּוּרִים אוֹת ס"ט[522] מְבֹאָר יוֹתֵר): (העושה שליח לגבות חוב ג, יב)

[520] שבת פז ע"א.

[521] ליקוטי מוהר"ן ח"א קצ.

[522] וז"ל: המן עמלק הם בחינת הצינור הרע שכולל כל הצינורות רעים של כל הסטרין אוחרנין שכולם יונקים משם. כי הוא מבחינת שער החמישים לטומאה ששם נאמר "ותרד פלאים" שהוא בחינת הגלות האחרון הזה שהקץ סתום ונעלם מאד. וסבר המן שיתגבר כנגד מרדכי בכל החמישים שערי טומאה ועל כן ציווה לעשות עץ גבוה חמישים אמה ולתלות את מרדכי עליו. 'לתלות' דייקא, כי הצדיקי אמת בחינת 'מרדכי' ובחינת 'משה' כבר קידשו עצמן מכל אחיזת הרע והם כולו קודש, עד שאין להם שום בחירה בשום דבר תאווה וכל בחירתם הוא רק בבחינת 'משה הוסיף יום אחד מדעתו'. דהיינו מה שאין יכולין לשית עצות בנפשם איד להתנהג כי אינם יודעים איך הוא יתברך רוצה באמת. שזה היה עיקר בחירת משה רבינו והצדיקים שהם בבחינתו כמבואר במקום אחר. וזאת הבחירה נמשכת משער החמישים של בינה שלא השיגו משה כמאמר רבותינו ז"ל. על כן אינו יכול לתת עצות בנפשו כשמגיע לשם, ומשם כל בחירתו.

#### קפט

כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק, צְרִיכִין לַעֲסֹק כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקָרֵב עוֹד נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ - שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֵצִים יְבֵשִׁים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה סִימָן שֶׁנִּתְקָרֵב בֶּאֱמֶת כְּשֶׁנִּתְקָרְבִין עַל יָדוֹ עוֹד נְפָשׁוֹת:

כִּי יֵשׁ אִילָן, וַעֲנָפִים, וַעֲנָפִים לַעֲנָפִים וְכוּ', וְהַצַּדִּיק הוּא 'גּוּפָא דְּאִילָנָא', וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁמִּתְקָרְבִין הֵם בְּחִינַת 'עֲנָפִים', וְצָרִיךְ שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם עוֹד עֲנָפִים וְכוּ', עַד שֶׁיִּצְמְחוּ מֵהֶם עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה אִילָנוֹת, עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה, בִּבְחִינַת "וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד" וְכוּ'[523]: (הרשאה ד, יג)

[523] תהלים קז, לז.

#### קצ

עִקַּר מַה שֶּׁרְחוֹקִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ וּלְקָרֵב הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי 'כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק', שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם הַמּוֹנְעִים בְּדִבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְעִקַּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַמַּפְסִיק הוּא עַל יְדֵי 'גַּסּוּת וְגַבְהוּת' שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל דִּבּוּרֵיהֶם הָרָעִים שֶׁל הַמּוֹנְעִים, כְּמוֹ שֶׁכתוב "הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז"[524]:

וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס אֶרֶס דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים בְּלִבּוֹ וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, אֲזַי עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ כֶּעָפָר בֶּאֱמֶת, וְיִזְכֹּר הֵיטֵב שִׁפְלוּתוֹ וּפְחִיתוּת מַדְרֵגָתוֹ בֶּאֱמֶת, וְאָז בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ אוֹר הָאֱמֶת בְּחַסְדֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי יִתְבַּטֵּל מִמֵּילָא הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק שֶׁכָּל כֹּחוֹ עַל יְדֵי גֵּאוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ וְיִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ: (חזקת מטלטלין ד, ט)

[524] תהלים ל, יט.

#### קצא

עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַתַּלְמִידִים וְהַכְּשֵׁרִים הַדְּבוּקִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא רַבָּם הָאֲמִתִּי, הוּא שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת וִ"יהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמוּשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"[525]. וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן כִּי הָיָה צָרִיךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַגּוּף גַּם כֵּן בְּוַדַּאי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם זֹאת?

אַךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵי רַבּוֹ וּמַעֲשָׂיו הֵם מְלֵאִים רָזִין נִפְלָאִים, עַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ אֵצֶל רַבּוֹ הוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינַת 'לֹא יָמוּשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל', כִּי בְּכָל מַה שֶּׁמִּתְנַהֵג עִמּוֹ הוּא מוֹצֵא בּוֹ דִּבְרֵי רַבּוֹ וּרְמָזָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא תָּמִיד מְקֻשָּׁר לְרַבּוֹ וּבְכָל מַה שֶּׁמְּדַבֵּר וְעוֹשֶׂה הוּא זוֹכֵר אֶת רַבּוֹ:

וְתַלְמִידִים כָּאֵלּוּ הֵם בְּחִינַת אֶתְרֹג – "פְּרִי עֵץ הָדָר"[526], וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הַדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה'[527], הַיְנוּ שֶׁמְּקֻשָּׁרִים וּדְבוּקִים בְּאִילָנָא רַבָּא וְיַקִּירָא שֶׁהוּא רַבָּם הַקָּדוֹשׁ תָּמִיד מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְעַל יְדֵי תַּלְמִידִים כְּשֵׁרִים כָּאֵלּוּ דַּיְקָא נִתְגַּלָּה הַדְרַת קְדֻשַּׁת רַבָּם, וַהֲדַר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִדּוּר הָאֶתְרֹג: (חזקת מטלטלין ה, טו)

[525] שמות לג, יא.

[526] ויקרא כג, מ.

[527] סוכה לא ע"ב.

#### קצב

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לְמַעַן יֵיטִיב לוֹ לָעַד, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁיִּהְיֶה עַל כָּל פָּנִים שָׁכֵן לְכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא אֵיזֶה קִבּוּץ שֶׁל כְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי ה' הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְכוּ'. כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת נִטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[528], כִּי אֵין עֵרֶךְ לְהָעֲבוֹדָה שֶׁיַּעֲבֹד אָדָם בְּעַצְמוֹ אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם אִם הוּא חָלוּק מִיִּרְאֵי ה' הָאֲמִתִּיִּים, לִנְקֻדָּה טוֹבָה אַחַת שֶׁעוֹשֶׂה כְּשֶׁמִּצְטָרֵף וּמִתְחַבֵּר לְקִבּוּץ הַיְרֵאִים בֶּאֱמֶת, כִּי כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר לְקִבּוּץ הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים וְהוּא בִּבְחִינַת תּוֹסֶפֶת שָׁכֵן אֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה מִתְרַבִּין וּמִתְגַּדְּלִין בָּתֵּי הַתְּפִלָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת לְאֵין קֵץ:

וְעַל כֵּן מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּכָל דּוֹר לְהַרְבּוֹת מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הָעוֹסֵק בָּזֶה לְצָרֵף וְלִבְנוֹת רִבּוּי הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּפְלָאִים הַנַּ"ל, וְאִם לֹא הָיָה הַמַּחֲלֹקֶת כְּבָר הָיוּ מִתְרַבִּין בָּתֵּי הַתְּפִלָּה כָּל כָּךְ עַל יְדֵי תּוֹסֶפֶת שְׁכֵנִים הַרְבֵּה, עַד שֶׁכְּבָר הָיוּ מִתְקַבְּצִין כָּל הַנִּדָּחִים וְהָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם נִבְנֵית עִם כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ וְהָיָה כְּבָר כָּל הַטּוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל:

כִּי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁכְּלוּלִים מִכָּל רִבּוּי הַבָּתִּים לְאֵין קֵץ שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי כָּל הַשְּׁכֵנִים שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא הָ'רֹאשׁ בַּיִת', כִּי הוּא הָעִקָּר וְהָרֹאשׁ שֶׁעוֹסֵק לְקַבֵּץ כָּל נַפְשׁוֹת הַשְּׁכֵנִים הַנַּ"ל וּבוֹנֶה וּמְצָרֵף מֵהֶם כָּל עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים הַנַּ"ל, וְהוּא הַ'בַּעַל הַבַּיִת' וְכֻלָּם נִקְרָאִים שְׁכֵנִים אֶצְלוֹ, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּקָרֵב אֶת עַצְמוֹ וְנִטְפַּל אֵלָיו בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת שָׁכֵן אֶצְלוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר 'טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ'[529], כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְחַבֵּר אֶצְלוֹ וּלְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה כָּלְשֶׁהִי וְנִטְפַּל אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שָׁכֵן בְּעָלְמָא, תֵּכֶף נִתְרַבִּין הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת לְאֵין קֵץ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי"[530]. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא שׁוֹקֵד לַעֲמֹד רַק אֵצֶל הַדְּלָתוֹת וְהַפְּתָחִים שֶׁל הַבָּתִּים שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ אַשְׁרֵי לוֹ:

וּמִמֵּילָא מוּבָן גֹּדֶל עֹצֶם פְּגַם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, שֶׁגּוֹרֵם לַהֲרֹס אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בָּתִּים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְדִינוֹת שְׁלֵמוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת שֶׁהָיוּ נִבְנִין בְּרוּחָנִיּוּת עַל יְדֵי תּוֹסֶפֶת הַשְּׁכֵנִים שֶׁהָיוּ נִתְוַסְּפִין עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ אִם לֹא הָיָה הַמַּחֲלֹקֶת, וְכֵן גּוֹרְמִין עַל יְדֵי זֶה לְעַכֵּב קִבּוּץ הַנִּדָּחִים וּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם כַּנַּ"ל: (נזקי שכנים ד, יא-יד)

[528] סנהדרין ט ע"א.

[529] סוכה נו ע"ב.

[530] משלי ח, לד.

#### קצג

עִקַּר תִּקּוּן הַמַּחֲשָׁבָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִפְרָט מִתַּאֲוַת נִאוּף, הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל כֵּן הֵם נִקְרָאִים 'גּוֹדְרֵי גָּדֵר וְעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ'[531], כִּי הֵם מְתַקְּנִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת גְּדָרִים וּמְחִצּוֹת קְדוֹשׁוֹת:

וּלְהֵפֶךְ עַל יְדֵי מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, עַל יָדָם נִתְקַלְקְלִין וְנִפְגָּמִין מְחִצּוֹת הַמֹּחִין וְנִתְוַסֵּף בָּהֶם פְּרָצוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְחֻרְבּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְכִמְרֻמָּז בְּכַמָּה מִקְרָאוֹת: (שותפים בקרקע ד, ד)

[531] ע"פ יחזקאל כב, ל.

#### קצד

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָ'רֹאשׁ בַּיִת' הָאֲמִתִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תְּפִיסָה בּוֹ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִינֹק וְלִשְׁאֹב חִיּוּת מִמֹּחוֹ הַקָּדוֹשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ הַפֶּתַח בְּחִינַת 'פִּתְחֵי פִּיו' הַקָּדוֹשׁ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם הוּא מְגַלֶּה לָנוּ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַהֲלָכוֹת שֶׁמְּגַלֶּה לָנוּ:

וְאֵלּוּ הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הֵם בְּחִינַת 'אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהָאָדָם בְּכָל מָקוֹם'[532], הַיְנוּ בְּחִינַת 'אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה'[533]. כִּי הַצַּדִּיק הוּא מַמְשִׁיךְ וּמְגַלֶּה הַחִדּוּשִׁים וְהַהֲלָכוֹת שֶׁלּוֹ בְּשֵׂכֶל כָּזֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל מַדְרֵגָה שֶׁהוּא בֵּין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה בֵּין בְּתַכְלִית הַיְרִידָה חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם בָּהֶם תָּמִיד אִם יִרְצוּ לְקַבְּלָם:

וְכֵן אֲפִלּוּ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים, אָז גַּם כֵּן עִקַּר נֶחָמָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ שֶׁקְּדֻשָּׁתָן עוֹלָמִית. שֶׁבָּהֶן אָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם וּבְכָל דַּרְגָּא שֶׁבָּעוֹלָם: (חלוקת שותפות ה, י יב-יד)

[532] ערובין מח ע"א; שולחן ערוך (או"ח) שצו, א.

[533] ברכות ח ע"א.

#### קצה

אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת עִקַּר קִיּוּם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְהַוּוּ מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת 'אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר' הוּא עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמִּתְנַהֲגִים הַיְסוֹדוֹת בְּ'מֶזֶג הַשָּׁוֶה' וְאֵין אֶחָד יוֹצֵא חוּץ לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר נֶגֶד חֲבֵרוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי 'הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם 'שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יְסוֹד הַפָּשׁוּט', וְהוּא מְחַבֵּר וּמַרְכִּיב וּמְמַזֵּג הַיְסוֹדוֹת כֻּלָּם בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר קִיּוּם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם:

מִכָּל שֶׁכֵּן בְּרוּחָנִיּוּת לְעִנְיַן הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וְכָל מִדָּה כְּלוּלָה מִכֻּלָּם, וּצְרִיכִין לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל מִדָּה לְבָרֵר הַטּוֹב מִמֶּנָּה וּלְבָעֵר הָרָע, שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, בְּחִינַת '"הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגַּן" - דָּא אוֹרַיְתָא'[534] שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְחִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְמַזְּגָם וּלְחַבְּרָם וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, לְבָרֵר מִכָּל מִדָּה וּמִדָּה הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, וּלְהִתְנַהֵג בָּהֶם בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה הַכֹּל בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְקַיֵּם וְיִחְיֶה חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁכְּלוּלִים גַּם כֵּן מִשֹּׁרֶשׁ בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כַּיָּדוּעַ[535]:

וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת. כִּי הָעוֹלָם בִּכְלָל הוּא כְּמוֹ בַּיִת שֶׁעִקַּר קִיּוּמוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ 'רֹאשׁ', דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל הַבַּיִת וְהָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיַּנְהִיג הַבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ כָּרָאוּי, לְסַדֵּר הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ הָרָאוּי וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל תִּקּוּן הַבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ:

וְכֵן כָּל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת הוּא בְּחִינַת עוֹלָם קָטָן בְּחִינַת בַּיִת, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רֹאשׁ בְּחִינַת בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיַּנְהִיג אוֹתוֹ כָּרָאוּי בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, שֶׁיֵּדַע לְהַנְהִיג כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמִּדּוֹת לְהַנְהִיג וּלְסַדֵּר הַכֹּל כָּרָאוּי, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְנַהֵג הַכֹּל עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה מִתְקַיֵּם הַכֹּל:

וְעַל כֵּן שָׂנְאוּי הַמַּחֲלֹקֶת מְאֹד, בִּפְרָט כְּשֶׁחוֹלְקִין חַס וְשָׁלוֹם עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר, כִּי כָּל אָדָם וְאָדָם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַמִּדּוֹת וּמִכָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לְכָל אֶחָד אֲחִיזָה בְּיוֹתֵר בְּאוֹת אֶחָד וּבְמִדָּה מְיֻחֶדֶת וּבִיסוֹד פְּרָטִי. וְעַל כֵּן יֵשׁ שִׁנּוּיִים גְּדוֹלִים בְּטִבְעֵי בְּנֵי אָדָם וּבְמִדּוֹתֵיהֶם, וּצְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם:

אֲבָל כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר חַס וְשָׁלוֹם מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, אֲזַי נִתְעוֹרֵר מַחֲלֹקֶת בְּשָׁרְשֵׁי הַיְסוֹדוֹת שֶׁהֵם נֶאֱחָזִין בָּהֶם, וּמִזֶּה בָּאִין כָּל הַחוּרְבָּנוֹת וְכָל הַחֳלָאִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁהַכֹּל עַל יְדֵי שֶׁאֵין הַיְסוֹדוֹת מִתְמַזְּגִין כָּרָאוּי בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה וְכָל אֶחָד מִתְגַּבֵּר נֶגֶד חֲבֵרוֹ. בִּפְרָט אִם חוֹלְקִין חַס וְשָׁלוֹם עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת כַּנַּ"ל, וּמִזֶּה נֶחְרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַחוּרְבָּנוֹת וְכָל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (מצרנות ד, ב-ג)

[534] תיקוני זוהר (תיקון ???) פז ע"ב.

[535] ???

#### קצו

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת 'רֹאשׁ' וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת 'גּוּף', וְעִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת שֶׁבְּכָל הָאֵבָרִים הוּא רַק מֵהָרֹאשׁ: (מצרנות ד, ט)

#### קצז

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה פּוֹגְמִין בְּכָל קוֹמַת הָאָדָם וּבְכָל הָאֵבָרִים כֻּלָּם, בָּרֹאשׁ וּבָאָזְנַיִם וּבָעֵינַיִם וּבַחֹטֶם וּבַפֶּה וּבַלָּשׁוֹן וּבַלֵּב וּבַיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעַלְּמִין הַמֹּחִין וְאֵין זוֹכִין לֵידַע מֵאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּמִתְגַּבְּרִין 'מְאוֹרֵי הָאֵשׁ' שֶׁהֵם מִבְּחִינַת 'הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת'[536] בְּחִינַת כְּלַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן:

וְעִקַּר אֲחִיזָתָם הוּא בִּבְחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי"[537] בְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת"[538]. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעִרְבּוּבְיָא הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו בָּעוֹלָם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה הוּא בְּחִינַת 'עִקְבוֹת מְשִׁיחָא', כִּי הַנְּשָׁמוֹת עַתָּה הֵם בִּבְחִינַת 'רַגְלִין' שֶׁבָּהֶם עִקַּר אֲחִיזַת הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי, וְעַל יְדֵי זֶה "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם"[539]:

וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְקַשֵּׁר בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרָתוֹ בְּכָל הָאֵבָרִים כֻּלָּם. כִּי צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַצַּדִּיק מֵהָרֹאשׁ אֶל הַלֵּב שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ שֶׁיִּתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי עַל יְדֵי הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק, וְהַחִיּוּת הַזֶּה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ בְּכָל אֵבָרָיו, עַד שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת גַּם בִּבְחִינַת רַגְלִין, לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְלִּפּוֹת בְּחִינַת הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִים תַּחַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם"[540], 'אֵפֶר' דַּיְקָא שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ, יִהְיוּ נִכְנָעִין תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַכְּלוּלִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּהָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי. וְכָל הַנְּשָׁמוֹת הַנְּמוּכִין שֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלִין יֵדְעוּ גַּם כֵּן גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק וּקְדֻשָּׁתוֹ, וְיָאִיר גַּם בָּהֶם עֵצוֹת נְכוֹנוֹת וְנִפְלָאוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ"[541], כִּי הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁאָז עוֹלִין הָרַגְלִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה: (מצרנות ד, ט)

[536] ע"פ איכה ד, א.

[537] תהלים מט, ו.

[538] משלי ה, ה.

[539] ישעיה א, ו.

[540] מלאכי ג, כא.

[541] ישעיה נח, יג.

#### קצח

עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין הוּא לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁה' יִתְבָּרַךְ סָתוּם וְנֶעֱלָם מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן יִתְגַּדֵּל הַדַּעַת כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֵינָיו בִּבְחִינַת "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ"[542], כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ מַרְאִין בְּאֶצְבַּע זֶה ה'' וְכוּ'[543]:

וְעוֹד זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת יוֹתֵר עַד שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת 'יֵשׁ', הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁבְּכָל הַיֵּשׁוּת שֶׁהֵם כְּלַל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּכֻלָּם מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ וֶאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[544], שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל שְׂכַר הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד, בִּבְחִינַת "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ"[545]. כִּי עַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִין זֹאת רַק עַל יְדֵי 'אֱמוּנָה', אֲבָל לֶעָתִיד נִזְכֶּה לָדַעַת כָּל זֶה בִּידִיעָה שְׁלֵמָה, וְזֶה עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר. וְכָל זֶה כָּלוּל גַּם כֵּן בִּבְחִינַת "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד" וְכוּ'[546] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (מצרנות ד, יא)

[542] ישעיה כה, ט.

[543] תענית לא ע"א.

[544] ישעיה ו, ג.

[545] משלי ח, כא.

[546] בראשית ב, י.

#### קצט

הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה כּוֹלֵל וּמְחַבֵּר 'אַחַר הַבְּרִיאָה' בְּ'אֶחָד' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'קֹדֶם הַבְּרִיאָה'. וְכָל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ, הַכֹּל בָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, בִּבְחִינַת "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ"[547]. וַהֲמוֹן הָעָם הַפּוֹגְמִין בְּהַצַּדִּיק שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת עֵינֵי הַהַשְׁגָּחָה בִּבְחִינַת "עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים"[548], שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'יוֹסֵף' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵינַיִם' בְּחִינַת "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן"[549]:

וְעַל כֵּן הַהֲמוֹן עָם שֶׁנִּמְשָׁכִין אַחַר הַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הַכֹּל רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגַם מְכִירַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְמִצְרַיִם בִּבְחִינַת "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק"[550], שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַסְתָּרַת אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מִצְרַיִם מְלֵאָה גִּלְגּוּלִים וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ:

וְעַל כֵּן נִסְמַךְ פְּגַם מְכִירַת יוֹסֵף לִפְגַּם חֵטְא עֵר וְאוֹנָן, כִּי שְׁנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת, כִּי עַל יְדֵי כָּל זֶה גּוֹרְמִין לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹר הַהַשְׁגָּחָה:

אַךְ בְּתֹקֶף כֹּחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל מֵרָע לְטוֹב, בִּבְחִינַת "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם"[551], כִּי הַצַּדִּיק זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל טֻמְאַת מִצְרַיִם, וּלְגַלּוֹת אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַהַסְתָּרָה וְהַעֲלָמָה, וְעַל כֵּן בִּזְכוּת יוֹסֵף יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת, וְזָכוּ אַחַר כָּךְ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל: (שלוחין ג)

[547] בראשית מב, ו.

[548] תהלים לד, טז.

[549] בראשית מט, כב.

[550] עמוס ב, ו.

[551] בראשית מה, ה.

#### ר

עַל יְדֵי הַהֲלִיכָה וְהַנְּסִיעָה שֶׁכָּל אֶחָד הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ מִמְּקוֹמוֹ לְהַצַּדִּיק, עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה מְקוֹמוֹ לִבְחִינַת 'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם' שֶׁהוּא הַצַּדִּיק:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנּוֹסְעִין וְהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בִּפְרָט קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹכֵב הַצַּדִּיק שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתוֹ, בִּבְחִינַת "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם"[552], וְעִקַּר מְנוּחַת הַצַּדִּיק הוּא כְּשֶׁמְּקֻשָּׁר וְנִכְלָל בִּבְחִינַת 'כִּסֵּא הַכָּבוֹד' בְּחִינַת 'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם' שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְּנוּחָה וְהַנַּחֲלָה, בִּבְחִינַת "וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם" וְכוּ'[553]. וְעַל כֵּן שָׁם בִּמְקוֹם גְּנִיזַת הַצַּדִּיק, זוֹכֶה כָּל אֶחָד שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלָיו מִלְּמַעְלָה וְיָדוּנוּ אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי בְּחִינַת 'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם': (שלוחין ד, יג)

[552] ישעיה נז, ב.

[553] שמואל-א ב, ח.

#### רא

צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת 'רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ', שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכוּ'. וְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד כָּל יָמָיו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ רַבִּי אֲמִתִּי כָּזֶה:

כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לִמְצֹא לְעַצְמוֹ רַבִּי אֲמִתִּי אוֹ חָבֵר אֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת דִּבְרֵי אֱמֶת הַמּוֹעִילִים לְנַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ אִם הָיוּ כְּבָר כָּל מַעֲשָׂיו מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי צָרִיךְ גַּם כֵּן לְחַפֵּשׂ עוֹד וָעוֹד, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה'. מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם מַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם עוֹלִים יָפֶה בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. עַל כֵּן צְרִיכִין תָּמִיד לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל:

כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה אַחֲרֵי גּוּף הַגַּשְׁמִי שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי אִם אַחֲרֵי 'רוּחַ הַקֹּדֶשׁ' שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁזֶּה תִּקּוּנוֹ, וְזֶה צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ תָּמִיד:

כִּי מִמַּה נַּפְשָׁךְ אִם לֹא מְצָאוֹ עֲדַיִן כְּלָל, בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וּלְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִקָּצֶה וְעַד קָצֶה כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוּא חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי אוּלַי יוּכַל לִמְצֹא חַיֵּי נַפְשׁוֹ לָנֶצַח עַל כָּל פָּנִים יוֹם אֶחָד אוֹ שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי מוֹתוֹ:

וְאִם כְּבָר נִדְמֶה לוֹ שֶׁמָּצָא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי זֶה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא יוֹשֵׁב אֵצֶל הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ נְעִימוּת אֲמִתַּת עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה הוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִשְׁלֵמוּת תִּקּוּנוֹ, כִּי עִקַּר הַיְגִיעָה צְרִיכִין בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיִּמְצָא בְּחִינַת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק. וְאִם יְחַפֵּשׂ בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי יִמְצָא, כִּי 'יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי תַּאֲמִין'[554]:

וַאֲפִלּוּ הָרַב הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה, עַד שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא וּלְהַשִּׂיג קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבּוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְדַבֵּר וּלְיַעֵץ וּלְהַנְהִיג אֶת עַם עָנִי וָדַל הַחוֹסִים בּוֹ. כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר, כִּי אִם בְּחַסְדֵי ה' הַנִּפְלָאִים מְאֹד מְאֹד, וּצְרִיכִין לָזֶה חִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה הַרְבֵּה הֵן מֵהָרַב הֵן מֵהֶחָבֵר הֵן מֵהַתַּלְמִיד, וְאָז "אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לְךָ"[555]: (שלוחין ה, ד-ז)

[554] מגילה ו ע"ב.

[555] דברי הימים א, ט.

#### רב

גַּם אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְזָכוּ לִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה עוֹד לִמְצֹא בְּיוֹתֵר שְׁלֵמוּת אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מֹשֶׁה רַבָּם, וְאָז הָיוּ זוֹכִין לְמַה שֶּׁהָיוּ זוֹכִים:

רַק עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בָּזֶה לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה עוֹד וָעוֹד אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מֹשֶׁה רַבָּם, בִּכְדֵי לְבָרֵר עוֹד אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְחַזְּקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ בָּזֶה, הִתְגָּרָה בָּהֶם הַשָּׂטָן עַל יְדֵי הָעֵרֶב רַב וְהִכְשִׁילָם בִּכְפִירוֹת, עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שלוחין ה, ט-י)

#### רג

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים הוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[556], כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵינוֹ מֵת כְּלָל, וּמַה שֶּׁנִּכְתַּב מִיתָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הוּא רַק מִסִּטְרָא דִּילָן כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[557]:

וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כָּל זְמַן שֶׁתַּלְמִיד שֶׁל אָדָם קַיָּם כְּאִלּוּ לֹא מֵת', אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אָנוּ רוֹאִין שֶׁמֵּת וְנִקְבַּר, אַף עַל פִּי כֵן 'צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים'[558], כִּי בֶּאֱמֶת לֹא מֵת כְּלָל רַק מִצִּדֵּנוּ שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁתַּלְמִידוֹ קַיָּם וְאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ מִשְּׁמוֹ וּמְלַמְּדָהּ לַאֲחֵרִים, עַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ לֹא מֵת גַּם מִצִּדֵּנוּ, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא רַק חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל כֵּן כָּל זְמַן שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק קַיָּם וּמְגַלֶּה תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּוַדַּאי לֹא מֵת: (שלוחין ה, יא)

[556] רש"י דברים לא, כט.

[557] זוהר תרומה קעד ע"א.

[558] ברכות יח ע"א.

#### רד

הַצַּדִּיק מִסְתַּתֵּר בְּכָל פַּעַם מֵהָעוֹלָם מֵחֲמַת קִלְקוּלָם וְנִתְרַחֵק מֵהֶם הַרְבֵּה, עַד שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לְקַבֵּל וְלִינֹק מֵאוֹרוֹ הַגָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי יְגִיעוֹת וּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ הַרְבֵּה. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחַיָּיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא, אֲזַי צְרִיכִין לְחַפְּשׂוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְסַלְסֵל וּלְחַפֵּשׂ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְלֵילֵךְ בִּדְרָכָיו וְאָרְחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה', עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא וּלְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת כַּוָּנַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ', כִּי עִקַּר הַצַּדִּיק הוּא תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם גָּנוּז רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ:

וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי נִמְצָא אֶחָד אוֹ רַבִּים, שֶׁהֵם תַּלְמִידָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹרָתוֹ וּדְרָכָיו וַעֲצוֹתָיו וּרְמָזָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַחֲיוֹת אֶת הַכֹּל, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי לֹא נִסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק עַד שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה שֶׁהֵם הַתַּלְמִידִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחֲלִיפוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁכְּשֶׁהֵם מְגַלִּים תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲזַי הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּדִבּוּרֵיהֶם וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא חַי מַמָּשׁ:

אֲבָל צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד מְאֹד אֶת זֶה הַתַּלְמִיד הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל דַּעַת רַבּוֹ כָּרָאוּי עַד שֶׁיֵּשׁ בְּדִבּוּרָיו גַּם כֵּן בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּחִינַת 'רוּחַ הַבָּא מִן הַקֹּדֶשׁ'[559] הַמְּבֹאָר בִּפְנִים. שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמְּגַלֶּה בֵּאוּרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁל כָּל הַמְקֹרָבִין אֵלָיו. וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ וּכְפִי בַּקָּשָׁתוֹ וְחִפּוּשׂוֹ יוֹתֵר, מִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ הַמְדַמֶּה יוֹתֵר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבָּרֵר וּמִתְחַזֵּק אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁנִּמְצָאִים אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁעוֹסְקִים בָּזֶה, אָז נִקְרָא הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה 'חַי' כַּנַּ"ל: (שלוחין ה, יב)

[559] ספר עבודת הקודש (ר' מאיר ב' גבאי) ח"ד, כד.

#### רה

כָּל צַדִּיק אֲמִתִּי וְתַלְמִידוֹ הֵם בְּחִינַת 'מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ' שֶׁהֵם בְּחִינַת 'חַמָּה וּלְבָנָה' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[560]. וְעַל כֵּן גַּם בְּחַיֵּי הַצַּדִּיק צְרִיכִין לְבַקְּשׁוֹ מְאֹד, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַחַמָּה אֵין בָּהּ שׁוּם מִעוּט, אַף עַל פִּי כֵן לִפְעָמִים הִיא מִתְכַּסֵּית בֶּעָבִים וַעֲנָנִים הַמַּחֲשִׁיכִים אוֹרָהּ, כְּמוֹ כֵן לִפְעָמִים נִתְכַּסֶּה וְנֶעֱלָם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחִינַת חַמָּה, עַל יְדֵי בְּחִינַת 'הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָּן עַל עֵינִין' שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל'[561], שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי הִתְנַגְדוּת וְהַסְתָּרוֹת שֶׁעַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָבֹא אֶצְלוֹ, צָרִיךְ יְגִיעוֹת לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ וְכוּ' כַּנַּ"ל:

אֲבָל בְּוַדַּאי אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת 'שְׁלִיטַת הַלְּבָנָה' בְּחִינַת הַתַּלְמִיד בְּחִינַת 'יְהוֹשֻׁעַ', אֲזַי צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ אוֹר קְדֻשַּׁת הַשְׁאָרָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹתֵר. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַחַמָּה כַּיָּדוּעַ, אַף עַל פִּי כֵן הִיא מִתְמַעֶטֶת וּמִתְמַלֵּאת בְּכָל עֵת, וְהַכֹּל כְּפִי עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

וְעִקַּר מִלּוּי וְתִקּוּן הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ הוּא עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין בְּסוֹף בִּרְכַּת קִדּוּשׁ לְבָנָה, 'יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְכוּ', וִיקֻיַּם בָּנוּ "וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם"[562]':

עַל כֵּן אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת שְׁלִיטַת הַלְּבָנָה, צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ יוֹתֵר הֵיכָן נִמְצָא קְדֻשַּׁת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָרַבִּי הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' בְּחִינַת 'פְּנֵי חַמָּה', וּבְיוֹתֵר עוֹסְקִין בְּתִקּוּן זֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שלוחין ה, יג)

[560] בבא בתרא עה ע"א.

[561] זוהר (רע"מ) פנחס רנב ע"א.

[562] הושע ג, ה.

#### רו

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[563]: הָאֲבֵדָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הָאוֹבֵד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד"[564], כִּי אֵין לְהָאֲבֵדָה דַּעַת לְהָבִין שֶׁנֶּאֶבְדָה מִבַּעֲלָהּ, וְעַל כֵּן עִקַּר צַעַר הָאֲבֵדָה הִיא רַק לְהָאוֹבְדָהּ. וּכְמוֹ כֵן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁלֹּא זָכוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק כָּרָאוּי עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק חַס וְשָׁלוֹם, אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הֵם כַּאֲבוּדִים וּשְׁכוּחִים וְאֵין לָהֶם דַּעַת לְהָבִין צַעַר אִבּוּדָם. רַק הַצַּדִּיק הָאוֹבֵד הוּא מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב הָאֲבֵדָה, כִּי הוּא יוֹדֵעַ הָרַחֲמָנוּת שֶׁעֲלֵיהֶם, וְעַל זֶה צוֹעֵק הַנָּבִיא "הַצַּדִּיק אָבָד" 'אָבָד' דַּיְקָא, "וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב" וְכוּ'[565]:

וְאִם תֹּאמְרוּ מַה נַּפְקָא מִינָה בְּאִם נָשִׂים עַל לֵב מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הַצַּדִּיק מֵת וְנִסְתַּלֵּק וּמַה דְּהֲוָה הֲוָה? וְעַל זֶה סִיֵּם "בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". הַיְנוּ עִקַּר אֲסִיפַת הַצַּדִּיק וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ 'מִסִּטְרָא דִּידָן', הוּא רַק מִפְּנֵי הָרָעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'פְּגַם אֱמוּנָה' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

הַיְנוּ עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְרַשְּׁלִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ מֵת וְנִסְתַּלֵּק 'מִסִּטְרָא דִּילָן', אֲבָל כְּשֶׁנַּחֲזֹר וְנִתְעוֹרֵר לְבַקֵּשׁ אַחֲרָיו כָּרָאוּי, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק, הוּא נֶחְשָׁב חַי מַמָּשׁ כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת נִקְרָאִים חַיִּים תָּמִיד כַּנַּ"ל: (שלוחין ה, יד)

[563] רש"י תהלים לא, יג.

[564] תהלים לא, יג.

[565] ישעיה נז, א.

#### רז

אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'אֲבֵדָה' מֵרַבָּם כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת לְהָבִין אֵיךְ שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְנִתְרַחֲקוּ מֵהַצַּדִּיק, אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁמַּרְגִּישִׁין בְּעַצְמָן אֵיזֶה חִיּוּת כָּל שֶׁהוּא, צְרִיכִין לִצְעֹק עַל כָּל פָּנִים עַל זֶה בְּעַצְמוֹ "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד"[566]. הַיְנוּ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין לָנוּ דַּעַת כְּלָל לְהָבִין לְהֵיכָן נֶאֶבַדְנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מִבַּעַל הָאֲבֵדָה, עַל כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים "בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ" וְכוּ'[567], שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ עָלֵינוּ רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, עַד שֶׁהֵם יְבַקְּשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אַחֲרֵינוּ לְהוֹדִיעַ וּלְהָאִיר עָלֵינוּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם וּלְקָרֵב אוֹתָנוּ לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְאָז כְּשֶׁצּוֹעֲקִין וּמִתְחַנְּנִים כָּל כָּךְ בֶּאֱמֶת כַּמָּה פְּעָמִים, אֲזַי נֶחְשָׁב גַּם זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אַחַר הַצַּדִּיק, וְאָז יִזְכּוּ לְמָצְאוֹ, כִּי רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם: (שלוחין ה, טו)

[566] תהלים קיט, קעו.

[567] המשך הפסוק.

#### רח

בְּכָל הָעֲסָקִים שֶׁעוֹסְקִין, הֵן תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְהֵן מַשָּׂא וּמַתָּן וּשְׁאָר עֲסָקִים, צְרִיכִין לְכַוֵּן בְּכָל עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹשִׂין וּבְכָל דֶּרֶךְ וְעִיר וּכְרַךְ שֶׁהוֹלְכִין, אוּלַי יִזְכֶּה עַל יְדֵי עֵסֶק וּנְסִיעָה זֹאת לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ וְתִקְוָתוֹ לָנֶצַח וְחִיּוּת זַרְעוֹ וְדוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וְכָל הַנְּפָשׁוֹת וְהָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ וּבָהֶם, כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת "אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" וְכוּ'[568]: (שלוחין ה, טז)

[568] שיר השירים ג, ב.

#### רט

כְּשֶׁזּוֹכִין לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'בֹּקֶר' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל כֵּן אֵלוּ הַתַּלְמִידִים הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ' וּמְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים לִמְצֹא בְּכָל עֵת בְּיוֹתֵר אֶת קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבָּם הָאֲמִתִּי, הֵם בְּחִינַת "שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר"[569] 'שׁוֹמְרִים' דַּיְקָא, כִּי עוֹמְדִים עַל מִשְׁמַרְתָּם בְּתֹקֶף וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד, וְשׁוֹמְרִים וּמַמְתִּינִים וּמְצַפִּים לִישׁוּעַת ה' עַד שֶׁיִּזְכּוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ כָּרָאוּי, וְאֵינָם מַסִּיחִים דַּעְתָּם מִן הַתִּקְוָה הַזֹּאת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם:

וַהֲמוֹן הָעָם [אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם מֻטָּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה, עַד שֶׁיִּזְכּוּ לִמְצֹא הַתַּלְמִידִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל שֶׁעוֹסְקִים בָּזֶה תָּמִיד לְחַפֵּשׂ אַחַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל], כְּשֶׁפּוֹגְעִים בְּהַתַּלְמִידִים הַנַּ"ל וּמְבַקְּשִׁים וְשׁוֹאֲלִים מֵהֶם אֵיזֶה דָּבָר, וְהֵם רוֹצִים שֶׁיָּשִׁיבוּ לָהֶם תֵּכֶף וְיִמָּלֵא לָהֶם תִּקְוָתָם מִיָּד, וּמֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לְהָשִׁיב בִּשְׁלֵמוּת לְהַשּׁוֹאֲלִים אוֹתָם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם כְּבָר זָכוּ לִמְצֹא קְצָת קְדֻשַּׁת הרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הֵם 'שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר' עַד שֶׁיִּמְצְאוּהוּ כָּרָאוּי, וּלְעֵת עַתָּה אֵין עֲדַיִן מַעֲנֶה בְּפִיהֶם בִּשְׁלֵמוּת:

וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הֵשִׁיבוּ לָהֶם כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, עַל יְדֵי זֶה הַהֲמוֹן עַם רוֹצִים לְהִתְרַחֵק גַּם מֵהֶם, כִּי אוֹמְרִים הֲלֹא גַּם בָּהֶם לֹא מָצָאנוּ תַּקָּנָה כָּרָאוּי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אִם הֲמוֹן הָעָם הַשּׁוֹאֲלִים מְכַוְּנִים לְשֵׁם שָׁמַיִם, רַק בִּשְׁבִיל הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁזֶּה תִּקּוּן נַפְשָׁם, אֲזַי ה' יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרָם וּמַצִּיל אוֹתָם שֶׁלֹּא יִתְרַחֲקוּ מֵהַתַּלְמִידִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, רַק אַדְרַבָּא יִתְקָרְבוּ וְיִתְקַשְּׁרוּ אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכּוּ גַּם הֵם לִמְצֹא בְּחִינַת הָרוּחַ הַקְּודש שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה גַּם אֶצְלָם וְיִזְכּוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְכָל טוּב. וְזֶה "מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר וְכוּ' אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם, כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי"[570] (עַיֵּן פְּנִים): (שלוחין ה, טז)

[569] תהלים קל, ו.

[570] שיר השירים ג, ג.

#### רי

בְּכָל פַּעַם שֶׁבּוֹכִין עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק וּמְחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין אוֹתוֹ כָּרָאוּי, אֲזַי מוֹצְאִין קְדֻשָּׁתוֹ עַל יְדֵי הַבֵּן אוֹ הַתַּלְמִיד שֶׁמְּמַלֵּא מְקוֹם אָבִיו וְרַבּוֹ. כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁאֵין הַצַּדִּיק מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנּוֹלַד אַחֵר תַּחְתָּיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[571] "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" וְכוּ'[572], אֲבָל צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר זֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ:

וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִבְכּוֹת וְלִסְפֹּד הַרְבֵּה עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲבָל צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל עַל יְדֵי זֶה לוֹמַר שֶׁכְּבָר מֵת הַצַּדִּיק וְאָפַס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא נִשְׁאַר בָּעוֹלָם חֲלִיפָתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ, כִּי זֶה פְּגַם עָצוּם מְאֹד, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק לֹא מֵת, וּבְוַדַּאי נִשְׁאָר הַשְׁאָרַת קְדֻשָּׁתוֹ אֵצֶל בָּנָיו וְתַלְמִידָיו, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר זֶה מְאֹד מְאֹד, וְעַל יְדֵי כָּל חִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה מוֹצְאִין בְּוַדַּאי קְדֻשַּׁת הַשְׁאָרָתוֹ אֵצֶל בָּנָיו וְתַלְמִידָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו"[573] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שלוחין ה, יז)

[571] יומא לח ע"ב; קידושין עב ע"ב.

[572] קהלת א, ה.

[573] דברים י, ו.

#### ריא

דֶּרֶךְ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם שֶׁעַתָּה כְּבָר לֹא נִשְׁאַר לָנוּ כְּלוּם חַס וְשָׁלוֹם. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד אֶחָד אוֹמְרִים קְצָת אֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא נִשְׁאַר מַמָּשׁ צַדִּיק כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה' וְכוּ'[574]. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִשָּׁאֵר חַס וְשָׁלוֹם בָּזֶה לוֹמַר שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָפַס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי נַהֲפֹךְ הוּא 'כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ לְעוֹלָם'[575], "וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר"[576]:

עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין בְּוַדַּאי לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְסַיֵּם בְּדִבְרֵי נֶחָמָה לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּהַשְׁאָרָתוֹ, דְּהַיְנוּ חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאָר מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו, כִּי מֵהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי בְּוַדַּאי נִשְׁאָר הַשְׁאָרָה טוֹבָה לָנֶצַח, רַק צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל: (שלוחין ה, יח)

[574] בבא בתרא עה ע"א.

[575] ע"פ שמואל-א יב, כב.

[576] תהלים קמה, יג.

#### ריב

הַפִּלְפּוּל שֶׁל אֱמֶת, לְעַיֵּן וּלְחַפֵּשׂ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲמִתַּת עַמְקוּת עֲצוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְעֻבְדָּא שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, זֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל: (שלוחין ה, יח)

#### ריג

אֵצֶל אֱלִישָׁע מָצִינוּ מְבֹאָר שֶׁגַּם אַחַר מוֹתוֹ נִחְיָה וְקָם הַמֵּת אֲשֶׁר נָגַע בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע[577]. וּמִזֶּה מוּבָן מִמֵּילָא שֶׁאֱלִישָׁע בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי לֹא מֵת וְהוּא חַי וְקַיָּם תָּמִיד, וְאִם יָכוֹל אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְהַחֲיוֹת הַמֵּת מַמָּשׁ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת בְּנֵי אָדָם הַחַיִּים עֲדַיִן, לְהַחֲיוֹתָם בְּהַשְׁאָרַת תּוֹרָתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ, רַק שֶׁצְּרִיכִים לְבַקְּשׁוֹ מְאֹד כַּנַּ"ל, וּמִזֶּה מוּבָן גַּם עַל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים: (שלוחין ה, כא)

[577] מלכים-ב יג, כא.

#### ריד

כְּשֶׁאֵינָם זוֹכִים הָעוֹלָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בֶּאֱמֶת אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נֶחְשָׁב כְּמֵת חַס וְשָׁלוֹם מִסִּטְרָא דִּילָן כַּנַּ"ל, אַף גַּם הַפְּגָם הַזֶּה מִתְגַּבֵּר לִפְעָמִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגּוֹרֵם גַּם אֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה לְהַצַּדִּיק הָרַבִּי הָאֲמִתִּי בְּעַצְמוֹ גַּם בְּחַיָּיו, עַד שֶׁהוּא גַּם הוּא, נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ הַדֶּרֶךְ אֵיךְ יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְתַקֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה אֶצְלָם, מֵאַחַר שֶׁלְּבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר לוֹ כַּנַּ"ל:

וּבָזֶה יֵשׁ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנִסְתָּרִים הַרְבֵּה, וְדָבָר זֶה נוֹגֵעַ לְמַה שֶּׁמֵּאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאָמַר "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח"[578], וְכֵן "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי"[579], וְכֵן מַה שֶּׁאֱלִישָׁע דָּחָה לְגֵחַזִי וְגִרָה דֻּבִּים בְּתִינוֹקוֹת, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנֶּחֱלָה עַל זֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים[580]. כִּי אֵין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְרַחֵק שׁוּם בְּרִיָּה רַק לְקָרֵב, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִקְפִּיד ה' יִתְבָּרַךְ עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים[581], עַל שֶׁלֹּא לִמְּדוּ זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן כְּתִיב בֶּאֱלִישָׁע, "וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ"[582], כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל שֶׁגַּם הָרַב הָאֱמֶת וְגַם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, צָרִיךְ גַּם כֵּן לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ. הַיְנוּ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר כֹּחַ קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבּוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְעוֹרֵר רַחֲמִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהָרִים וּלְקָרֵב גַּם כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד אֶל ה' יִתְבָּרַךְ: (שלוחין ה, יט-כא)

[578] שמות ד, יג.

[579] שמות ד, א.

[580] סוטה מז ע"א; בבא מציעא פז ע"א; סנהדרין קז ע"ב.

[581] ???

[582] מלכים-ב יג, יד.

#### רטו

אֵצֶל הִסְתַּלְּקוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לַשָּׁמַיִם, מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים "יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת אֲדֹנֶיךָ" וְכוּ'[583], וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מִכָּאן שֶׁהִתְחִיל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְהִסְתַּלֵּק מֵהֶם'[584], וְאֵצֶל אֱלִישָׁע כְּתִיב: "וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֹּאמַר אַיֵּה ה' אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ" וְכוּ'[585], "וַיֹּאמְרוּ נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע"[586]:

כִּי בְּנֵי הַנְּבִיאִים שָׁגוּ בְּעִנְיַן הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן בִּקְּשׁוּ וְחִפְּשׂוּ אַחַר אֵלִיָּהוּ, לִמְצֹא אוֹתוֹ דַּיְקָא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ בְּעוֹדוֹ מְלֻבָּשׁ בְּגוּפוֹ כְּמִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ, כִּי יְכוֹלִין לֵישֵׁב בְּסָמוּךְ אֵצֶל גּוּף הַצַּדִּיק וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיוּ רְחוֹקִין מִמֶּנּוּ הַיְנוּ מִקְּדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ בְּתַכְלִית הָרִחוּק, וְעַל כֵּן גַּם בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ בְּעוֹדוֹ סָמוּךְ אֵלֵינוּ, צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ מְאֹד:

וְכֵן עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ, הָעִקָּר אַחַר קְדֻשָּׁתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ, עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מִסְתַּלֵּק לְעוֹלָם, וִיכוֹלִין לִמְצֹא כֹּחַ קְדֻשָּׁתוֹ גַּם אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאֱלִישָׁע זָכָה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת אֵלִיָּהוּ כָּרָאוּי, גַּם אַחַר שֶׁיָּדַע בְּבֵרוּר שֶׁעָלָה לַשָּׁמַיִם צָעַק וְהִתְחַנֵּן "אַיֵּה ה' אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ", הַיְנוּ קְדֻשָּׁתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ וּזְכוּתוֹ וְכֹחוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, וְהִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יָדוֹ, וְעַל כֵּן זָכָה עַל יְדֵי זֶה בֶּאֱמֶת שֶׁנָּחָה עָלָיו רוּחַ אֵלִיָּהוּ: (שלוחין ה, כב)

[583] מלכים-ב ב, טז.

[584] רש"י שם.

[585] מלכים-ב ב, יד.

[586] שם, טו.

#### רטז

לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְתַקֵּן מִיָּד, "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"[587], בִּפְרָט מֵאַחַר שֶׁכְּבָר פָּגַם וְקִלְקֵל הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק, וְכָל מַה שֶּׁעוֹסְקִין לְתַקְּנוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּיוֹתֵר, 'כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ'[588]:

עַל כֵּן הָרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ וְלַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בְּדַעְתּוֹ מְאֹד בְּהִתְחַזְּקוּת עָצוּם, לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר עַמְקוּת אֲמִתַּת עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וּדְרָכָיו הָאֲמִתִּיִּים וְהַתְּמִימִים כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּלְקַיֵּם "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ" וְכוּ'[589], כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת: (שלוחין ה, כו)

[587] בראשית ח, כא.

[588] סוכה נב ע"א.

[589] שיר השירים ג, ד.

#### ריז

עִקַּר 'יִחוּדָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ', הוּא עַל יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַמְחַפְּשִׂים וּמְבַקְּשִׁים אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַד שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתוֹ, וּבָאִים אֵלָיו בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל פַּעַם כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה נַפְשׁוֹתָם בִּבְחִינַת 'מַיִּן נוּקְבִין' וְעוֹשֶׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד גָּדוֹל, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ לָהֶם תּוֹרָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר[590]:

אֲבָל כְּשֶׁאֵין הַנְּפָשׁוֹת מִשְׁתַּדְּלִים לְבַקְּשׁוֹ וְלֵילֵךְ אַחֲרָיו, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם הַדִּינִים הַקָּשִׁים, עַד שֶׁמֻּכְרָחִין לָמוּת וְלֵהָרֵג חַס וְשָׁלוֹם כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל קִדּוּשׁ ה', וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר[591]: (שלוחין ה, לו)

[590] ליקוטי מוהר"ן ח"א יג, ב.

[591] ליקוטי מוהר"ן ח"א רס.

#### ריח

כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לִמְצֹא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה, וְעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה עַל יְדֵי זֶה נִכְנָע 'מְזוֹנָא דְּגוּפָא', וּמַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא', וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְמָצְאוֹ: (שלוחין ה, לו)

#### ריט

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלִכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, כִּי אִם עַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ. וְעִקַּר הַמְסִירַת נֶפֶשׁ הִיא לְבַטֵּל כְּבוֹדוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ' וְלִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי הַרְבֵּה צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאָז דַּיְקָא יִזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לְמִי לְהִתְקָרֵב:

כִּי בְּכֶרֶס מְלֵאָה וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהָעֹשֶׁר, וּלְהַרְבּוֹת בִּבְגָדִים וְתַכְשִׁיטִים כָּל אֶחָד יוֹתֵר מִיכָלְתּוֹ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם וְכוּ' כַּאֲשֶׁר מָצוּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל יְדֵי כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא הָאֱמֶת, אַדְרַבָּא כָּל מַה שֶּׁיְּגַלּוּ לוֹ דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וְנִפְלָאִים יַהֲפֹךְ הַכֹּל מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ. רַק אִם יַפְקִיר כְּבוֹדוֹ בֶּאֱמֶת וְלֹא יָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הָאֱמֶת, אָז יִזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת: (שלוחין ה, לו)

#### רכ

כְּלַל וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, וּכְמוֹ שֶׁבְּכָל הַקִּנְיָנִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן צְרִיכִין לִהְיוֹת נִזְהָר מֵאוֹנָאוֹת וְהַטְעָאוֹת, כְּמוֹ כֵן בְּעִקַּר הַקִּנְיָן שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא לִקְנוֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּבְחִינַת "אֱמֶת קְנֵה"[592], צְרִיכִין גַּם כֵּן לִזָּהֵר מֵאוֹנָאָה וְטָעוּת, כִּי כַּמָּה וְכַמָּה פְּגָמִים וּפְנִיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, כִּי עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַפְּגוּמִים עַל יְדֵי זֶה גַּם הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם פָּגוּם הַרְבֵּה. וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל בִּשְׁלֵמוּת מֵהָאוֹנָאָה וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי:

עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת 'וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה''[593] שֶׁיִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל הַטָּעֻיּוֹת וְהָאוֹנָאוֹת הַבָּאִים עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה:

וְיֵשׁ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַתְחִיל לְהִתְקָרֵב, אֲבָל אֵין הִתְקָרְבוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת, זֶה בְּחִינַת 'אוֹנָאָה - פָּחוֹת מִשְּׁתוּת', כִּי עַל יְדֵי שֶׁהִתְחִיל לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה יָצָא קְצָת מִבְּחִינַת 'נֹגַהּ' (שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹנָאָה שְׁתוּת), כִּי הַצַּדִּיק מַכְרִיעַ אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם אֶל הַטּוֹב וְאֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן הָאוֹנָאָה שֶׁלּוֹ הִיא בִּבְחִינַת פָּחוֹת מִשְּׁתוּת וְנִתָּן לִמְחִילָה[594], כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"[595]:

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, רַק עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁקָל שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו וְגַם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב, זֶה בְּחִינַת 'אוֹנָאָה - שְׁתוּת' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'נֹגַהּ' שֶׁלִּפְעָמִים נִכְלַל בִּקְדֻשָּׁה וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, וְעַל כֵּן הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה אִם לֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְרָע גָּמוּר. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת 'אוֹנָאָה - שְׁתוּת' שֶׁאֵינוֹ מַכְרִיעַ לְכָאן וּלְכָאן, אֲזַי הוּא בבְּחִינַת 'קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה'[596], הַיְנוּ שֶׁכָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם עִקַּר קִנְיַן הָאָדָם בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כָּל אֵלּוּ הַקִּנְיָנִים יִתְקַיְּמוּ, רַק שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהַחֲזִיר הָאוֹנָאָה, כִּי יִצְטָרֵךְ תִּקּוּן וּבֵרוּר גָּדוֹל לְבָרֵר הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁלּוֹ מֵהָאוֹנָאָה וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁלּוֹ:

אֲבָל זֶה שֶׁטָּעוּתוֹ בִּבְחִינַת 'יָתֵר מִשְּׁתוּת', הַיְנוּ שֶׁנָּפַל כָּל כָּךְ עַד שֶׁחוֹלֵק לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'יוֹתֵר מִשְּׁתוּת' הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת 'נֹגַהּ' נִכְלַל בַּקְּלִפָּה חַס וְשָׁלוֹם, שָׁם הוּא בְּחִינַת 'בִּטּוּל מֶקַח' לְגַמְרֵי שֶׁכָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁלוֹ בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לְגַמְרֵי[597], וְעָלָיו נֶאֱמַר "כַּאֲשֶׁר בָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ"[598], וְיִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים וְכוּ', עַד שֶׁהַצַּדִּיק יַחֲזֹר וִיתַקְּנוֹ מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי: (שלוחין ה, לט-מ)

[592] משלי כג, כג.

[593] ע"פ איכה ב, יט.

[594] שולחן ערוך (חו"מ) רכז, ג. (צריך להביא בכל מקום את לשון השו"ע.)

[595] משלי טז, יד.

[596] שולחן ערוך (חו"מ) רכז, ב.

[597] שם, ד.

[598] ע"פ קהלת ה, יד.

#### רכא

כָּל אָדָם בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, צָרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר, וְאָז יִזְכֶּה שֶׁהַצַּדִּיק יְבָרֵר גַּם הַלִּמּוּד וְהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי זֶה שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת לְכָל דָּרֵי מַעְלָה וּמַטָּה: (מקח וממכר ג, ו)

#### רכב

הַצַּדִּיקִים מְחַיִּין כָּל הַמַּלְאָכִים וְכָל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים עַל יְדֵי הַשֶּׁפַע רוּחָנִיּוּת שֶׁמַּשְׁפִּיעִין לָהֶם בְּלִמּוּד תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְאִירִין עֲלֵיהֶם הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה עִקַּר חִיּוּתָם: (מקח וממכר ג, ז)

#### רכג

בְּוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת אֶת הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שְׂמֹאל', וַאֲזַי הוּא בְּוַדַּאי רָחוֹק מִדַּעַת אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל כֵּן עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ וְלֵידַע עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ, וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר בֶּאֱמֶת אֶת הַגּוּף וְכוּ', וְהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְבָרֵר אוֹתוֹ גַּם כֵּן וּלְהַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּלְהָשִׁיבוֹ לִמְקוֹמוֹ. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, לָאו כֻּלָּם זוֹכִים לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת אֶת הַגּוּף שֶׁאֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת 'שְׂמֹאל':

וְעַל כֵּן כֻּלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, עַד שֶׁמְּקַבְּלִין כֻּלָּם מֵהָרֹאשׁ הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁהוּא הַ'חַד בְּדָרָא' אֲשֶׁר זָכָה לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּתַכְלִית, וְהוּא יָכוֹל לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ: (מקח וממכר ג, יא)

#### רכד

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹסֵף', מְרַחֵם עַל הַדּוֹר וּמְסַפֵּר וּמְרַמֵּז לָהֶם גֹּדֶל מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ ועומק הַשָּׂגָתוֹ, וּמֵעִיר אָזְנֵיהֶם שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו - כִּי כָּל עֲלִיַּת תּוֹרָתָם וַעֲבוֹדָתָם הוּא עַל יָדוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁסִּפֵּר יוֹסֵף לְהַשְּׁבָטִים חֲלוֹמוֹתָיו וּדְבָרָיו:

אֲבָל צְרִיכִין לָזֶה זְכִיָּה גְּדוֹלָה לְהַקְשִׁיב דְּבָרָיו בִּתְמִימוּת, כִּי לִפְעָמִים עֲוֹן הַדּוֹר גּוֹרֵם עַד שֶׁגַּם הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֵינָם רוֹצִים לְהַאֲמִין בִּדְבָרָיו וְחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ שֶׁכָּל כַּוָּנַת דְּבָרָיו בִּשְׁבִיל הִתְנַשְּׂאוּת וּמֶמְשָׁלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁאָמְרוּ לוֹ אַחֵי יוֹסֵף "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ" וְכוּ'[599], עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶעֱלַם הַצַּדִּיק מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם: (מקח וממכר ג, יג)

[599] בראשית לז, ח.

#### רכה

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה וְחִיּוּת לְכָל הָעוֹלָם וּמְגַלִּין אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם לְהָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, עַל יְדֵי 'הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם' שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם וְכוּ': (מתנה ג, ד)

#### רכו

אוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הָ'רֹאשׁ בַּיִת' וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, הֵם בִּבְחִינַת אוֹתָם שֶׁהָיוּ מֻקָּפִים בַּמִּדְבָּר בְּהֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד: (מתנה ג, ה)

#### רכז

כְּשֶׁהַצַּדִּיק מִתְבַּטֵּל לִפְעָמִים מִן הַתּוֹרָה, וְיוֹצֵא מִבֵּית קְדֻשָּׁתוֹ וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם וּמְדַבֵּר עִמָּהֶם עִסְקֵי חֹל, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא מְטַהֵר אוֹתָם מִטֻּמְאָתָם וּמְקָרֵב אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה מַמָּשׁ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (מתנה ג, יב)

#### רכח

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל תָּלוּי בָּהֶם הֵם בְּחִינַת 'מְאוֹרֵי אוֹר', וְהַמְּפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר הֵם בְּחִינַת 'מְאוֹרֵי אֵשׁ', וְקָשֶׁה מְאֹד לְהַבְדִּיל וּלְהַפְרִישׁ בֵּינֵיהֶם וְלַעֲמֹד עַל הָאֱמֶת, כִּי גַּם בְּהַמְּאוֹרֵי אֵשׁ יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁל אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, כִּי 'כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ' וְכוּ'[600], אֲבָל הָיוּ צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִין וּבְטֵלִין תַּחַת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְאָז הָיוּ נִכְלָלִין מְאוֹרֵי אֵשׁ בִּמְאוֹרֵי אוֹר וְהָיָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל:

אֲבָל הֵם רוֹצִים לְהִשְׂתָּרֵר וְלִמְלֹךְ וְנוֹטְלִין גְּדֻלָּה לְעַצְמָן, וְרוֹצִים לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר לְגַמְרֵי בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקי אֱמֶת, וְעַל כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְבָרֵר הָאֱמֶת, כִּי כָּל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָּהֶן מֹשֶׁה[601] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (מתנה ג, יד)

[600] רש"י במדבר יג, כז; סוטה לה, א.

[601] זוהר (רע"מ) תרומה קנז ע"ב.

#### רכט

גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה הוּא הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וְלִירֵאִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים (שֶׁזָּכוּ לְקַבֵּל עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת מֵרַבּוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים), כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הֵם מוֹדִיעִים לָנוּ בְּכָל פַּעַם אוֹצְרֵי מַתְּנוֹתָיו הַטּוֹבִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לִתֵּן לָנוּ בְּרַחֲמָיו, וּמוֹדִיעִים לָנוּ בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְקַבְּלָם, וְנוֹתְנִים לָנוּ עֵצוֹת אֵיךְ לְנַקּוֹת וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ וּלְבוּשֵׁנוּ מִכָּל לִכְלוּךְ וּפְגָם, וְהֵם חוֹפְרִים בְּאֵרוֹת וּמַעֲיָנוֹת חֲדָשׁוֹת, מַעְיְנוֹת הַיְשׁוּעָה שֶׁאֵינָם פּוֹסְקִין, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְטַהֵר בָּהֶם כָּל הַפְּגוּמִים וְהַמְלֻכְלָכִים וְהַמְתֹעָבִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהִתְרַפְּאוֹת בָּהֶם כָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבוֹת רָעִים בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, וּלְהִתְבַּסֵּם עַל יָדָם בְּכָל מִינֵי רֵיחוֹת טוֹבוֹת:

כִּי אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל עֵת כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכתוב "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה וְכוּ' רַחוּם וְחַנּוּן ה'" וְכוּ'[602]: (מתנה ד, ח)

[602] תהלים קג, ז-ח.

#### רל

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'יַעֲקֹב' בְּחִינַת 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים' בְּחִינַת "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב"[603], וּמֹחוֹ הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת 'לֹבֶן הָעֶלְיוֹן' בְּחִינַת 'מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא'[604]. וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מְגַלֶּה הִיא אֱמֶת בָּרוּר זַךְ וְנָקִי בְּלִי שׁוּם סִיג וּפְסֹלֶת כְּלָל, בְּחִינַת "אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף וְכוּ' מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם"[605]:

וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד, לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה, וּמַכְנִיס בָּעוֹלָם רַמָּאוּת וְעַרְמוּמִיּוּת הַרְבֵּה, וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בִּגְדוֹלִים וּמַנְהִיגִים וּמַכְנִיס בְּלִבָּם לַחֲלֹק עַל הַצַּדִּיק הַזֶּה. וְאֵלּוּ הָרַמָּאוּת וְהַטָּעֻיּוֹת הַבָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, הֵם בְּחִינַת 'לָבָן הָאֲרַמִּי' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְעַל פִּי רֹב אוֹתָם הַמַּנְהִיגִים שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת אֵין עֲלֵיהֶם שׁוּם מַחֲלֹקֶת, אַדְרַבָּא שָׁלוֹם לָהֶם. כִּי אֵין הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה עֲלֵיהֶם לְהַרְבּוֹת עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת כָּל כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב בִּשְׁלֵמוּת, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַבַּעַל דָּבָר הוּא רַק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָאֱמֶת הַבָּרוּר לְמִי לְהִתְקָרֵב, צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב לְאֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמְדַמֶה שֶׁלָּהֶם מְבֹרָר בִּשְׁלֵמוּת וְעַל כֵּן גַּם הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם הֵם מִבְּחִינַת זֶה הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר עֲדַיִן, וְעַל כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּהֶם טוֹב הַרְבֵּה גַּם כֵּן, עַל כֵּן צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לִמְצֹא נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, אֲזַי קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מַנְהֶגֶת אֶת יִשְׂרָאֵל:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלוֹמַר שֶׁכְּבָר זָכָה לִמְצֹא הַנְּקֻדַּת הָאֱמֶת. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְבּוֹנֵן עַל דְּרָכָיו, וּלְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב אֵיךְ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּעֵת אֲסִיפַת הַצִּבּוּר אֶל הַמַּנְהִיג אֲזַי "הֶן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס"[606] וּמַמְשִׁיךְ לָהֶם ה' יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה מֵימֵי הַתּוֹרָה לְהַשְׁקוֹת הַצֹּאן קֳדָשִׁים הַצְּמֵאִים לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה', וְאָז לְפִי שָׁעָה נִתְבַּטֵּל וְנִסְתַּלֵּק קְצָת מֵהֶם בְּחִינַת הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' הַבָּאִים מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לֵב הָאֶבֶן' וְנִכְנָע הַיֵּצֶר הָרָע קְצָת, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁבִין לְבֵיתָם אֵין לָהֶם שׁוּם שֵׂכֶל וְעֵצָה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה', בִּבְחִינַת "וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן"[607], הַיְנוּ בְּעֵת הָאֲסִיפָה אֲזַי מְסַלְּקִין וְגוֹלְלִין קְצָת הַלֵּב הָאֶבֶן וּמַמְשִׁיכִין מֵימֵי הַבְּאֵר קְצָת, אַךְ אַחַר כָּךְ תֵּכֶף "וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ", וּכְעֵין שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם כֵּן[608]:

עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִזְדָּרֵז מְאֹד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לִגְלֹל הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר בְּנָקֵל כְּמוֹ שֶׁמֲּעֲבִיר הַפְּקָק מֵעַל הַצְּלוֹחִית כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[609], וְהוּא יָכוֹל לַעֲזֹר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, וּלְהוֹצִיאָם בִּשְׁלֵמוּת מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר וּלְהָבִיאָם אֶל הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁזָּכָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא מִבֵּית לָבָן אֶת רָחֵל וְלֵאָה וְכוּ' וּלְהוֹלִיד מֵהֶם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים: (מתנה ד, יג)

[603] מיכה ז, כ.

[604] תיקוני זוהר (תיקון???) קכט ע"א.

[605] תהלים יב, ז.

[606] איוב לו, ה.

[607] בראשית כט, ג.

[608] בראשית רבה ע, ז.

[609] רש"י בראשית כט, י.

#### רלא

מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לֵידַע מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּחִינַת 'יַעֲקֹב' כַּנַּ"ל, אֲזַי אֲפִלּוּ הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וְעוֹבֵד ה' יִתְבָּרַךְ וּמִתְפַּלֵּל וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֲבָל עַל פִּי רֹב כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא בִּקְרִירוּת בְּלִי שׁוּם חִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאֵין לַה' יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים מֵעֲבוֹדָה כָּזֹאת, כִּי הִיא בִּבְחִינַת 'שֵׁנָה':

אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב, הוּא מַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד וּבְשִׂכְלִיּוּת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלוּ, עַד אֲשֶׁר מַצִּיג וְתוֹחֵב הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי בְּתוֹךְ רְהִיטֵי מֹחִין שֶׁל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו, שֶׁיִּהְיוּ תְּחוּבִים בָּהֶם בְּעֹמֶק גָּדוֹל עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם טָעוּת שֶׁל הַמְדַמֶּה לְהַעֲבִירָם מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כְּבָר הֵם מְבִינִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם אֶל הַמְקֹרָבִים הָאֵלּוּ וּבָאִים לִשְׁתּוֹת גַּם כֵּן בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם שֶׁזָּכוּ לִשְׁאֹב וּלְקַבֵּל מִן הַבְּאֵר מַיִם חַיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, גַּם הֵם זוֹכִים לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבָּא עַל יְדֵי תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּתְחַב בְּתוֹךְ רְהִיטֵי מֹחָם כַּנַּ"ל: (מתנה ד, יד)

#### רלב

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְקָרֵב הַכֹּל אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹצִיאָם מֵהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לָבָן הָאֲרַמִּי' כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן עַל פִּי רֹב כָּל מְגַמָּתוֹ לְקָרֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נִשְׁתָּרֵשׁ אֶצְלָם עֲדַיִן כָּל כָּךְ הַסְּבָרוֹת הַבְּדוּיוֹת שֶׁל טָעוּת הַמְדַמֶּה, אֲבָל הַזְּקֵנִים שֶׁכְּבָר נִשְׁתָּרְשׁוּ בְּטָעוּתָם קָשֶׁה לְהָשִׁיבָם, עַד אֲשֶׁר יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם. וְזֶה "וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב"[610]: (מתנה ד, יד)

[610] בראשית ל, מב.

#### רלג

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֱמֶת מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּיגִיעוֹת קָשׁוֹת וּטְרָחוֹת וְתַחְבֻּלּוֹת נִפְלָאוֹת הַרְבֵּה מְאֹד, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל לְהוֹצִיא בָּנָיו וְתַלְמִידָיו מִבֵּית לָבָן הָאֲרַמִּי הַיְנוּ מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הַמִּלְחָמָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה מְאֹד מְאֹד, וְלָבָן רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם וּמְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שכתוב "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי"[611]. וְעִקַּר רְדִיפַת לָבָן גַּם כֵּן הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַצֹּאן וְהַבָּנִים שֶׁהֵם הַתַּלְמִידִים הַנַּ"ל, כִּי בְּיַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל, כִּי הוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר וְנָקִי וְזַךְ וְצַח לְגַמְרֵי:

וְאֵלֶּה הַצֹּאן וְהַבָּנִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לֹא נִצְּחוּ עֲדַיִן הַמִּלְחָמָה כָּרָאוּי, עַד שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ כֹּחַ לְלָבָן בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה וְהַיֵּצֶר הָרָע לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם לְהַשִּׂיגָם, אַף עַל פִּי כֵן ה' יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל וּמְרַחֵם עַל הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת וְהַמְּסִירַת נֶפֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ מְאֹד בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְעַל כֵּן ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לוֹחֵם עִם לָבָן וּמְגָרְשׁוֹ מִצֹּאן יַעֲקֹב, בְּחִינַת "אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ"[612]:

וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ, "כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ"[613], כִּי אֵין בִּי שׁוּם אֲחִיזָה וּנְגִיעָה מִמְּךָ, "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה"[614], כִּי יָגַעְתִּי וְטָרַחְתִּי הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדַת ה' בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת בְּתוֹךְ שָׂדוֹת וִיְעָרִים בְּתוֹךְ חוֹרֵב וַחֲמִימוּת גָּדוֹל, וְכֵן בְּעֵת הַקֹּר וְהַקֶּרַח בַּלַּיְלָה, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל ה' יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אֵלָיו נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל:

עַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַמִּתְקָרְבִין עֲדַיִן לֹא נִצְּחוּ הַמִּלְחָמָה כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת לָהֶם מְאוּמָה, כִּי זְכוּתִי וּזְכוּת אֲבוֹתַי הַצַּדִּיקִים יָגֵן עֲלֵיהֶם לְהַצִּילָם מִמְּךָ, בְּחִינַת "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי וְכוּ' אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי" וְכוּ'[615], כִּי ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲמֹד בְּעֶזְרִי עַד שֶׁאֶגְמֹר עִמָּהֶם מַה שֶּׁהִתְחַלְתִּי לְקָרְבָם כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּצְמַח מֵהֶם הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, בבְּחִינַת "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח"[616], מֵאוֹתָן שֶׁמֻּנָּחִים עַד הָאָרֶץ מֵהֶם דַּיְקָא יִצְמַח הָאֱמֶת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד"[617] וְ'קוּשְׁטָא קָאֵי'[618]: (מתנה ד, יד)

[611] דברים כו, ה.

[612] בראשית לא, מב.

[613] בראשית לא, לז.

[614] בראשית לא, מ.

[615] בראשית לא, מב.

[616] תהלים פה, יב.

[617] משלי יב, יט.

[618] שבת קד ע"א.

#### רלד

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כָּל תְּשׁוּקָתוֹ תָּמִיד לַעֲלוֹת מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹלֶה לַמָּקוֹם שֶׁעוֹלֶה אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה כְּלָל רַק חוֹתֵר וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְכוּ' לַעֲלוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[619], וְזֶה עֲבוֹדַת הַצַּדִּיק כָּל יְמֵי חַיָּיו:

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כִּי אִם עַל יְדֵי יְרִידָה שֶׁקֹּדֶם הָעֲלִיָּה, וְכָל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיק חַי בְּזֶה הָעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּמַדְרֵגָה עֲצוּמָה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת יְרִידָה לְפִי בְּחִינָתוֹ קֹדֶם כָּל עֲלִיָּה. אֲבָל כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק וְשָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין שַׁיָּךְ יְרִידָה, וְהַצַּדִּיק מִשְׁתּוֹקֵק גַּם שָׁם לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר כִּי לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר[620], אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי יְרִידָה וְשָׁם אֵין שַׁיָּךְ יְרִידָה כַּנַּ"ל:

עַל כֵּן כְּשֶׁבָּא אֶחָד עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְצוֹעֵק שֶׁיִּמְחַל וְיִסְלַח לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ עַל רִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו וְשֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַצַּדִּיק מוֹרִיד עַצְמוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁל זֶה שֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ לְהוֹשִׁיעוֹ שָׁם, וַאֲזַי נֶחְשָׁב לְהַצַּדִּיק כְּאִלּוּ יָרַד בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק עוֹלֶה עוֹד לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא וְכוּ' לְפִי בְּחִינָתוֹ, בִּבְחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה'[621], כִּי זוֹכֶה לַחְתֹּר וְלִמְצֹא עוֹד חֲסָדִים נִפְלָאִים וְנֶעֱלָמִים מְאֹד מְאֹד וּלְגַלּוֹת אוֹתָם מֵההֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וּלְהַעֲלוֹת אֶת זֶה, גַּם מֵאוֹתָהּ הַיְרִידָה הָעֲצוּמָה שֶׁהוּא בָּהּ עַכְשָׁו עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו:

וְזֶה עִקַּר תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ הַצַּדִּיק יוֹתֵר מִכָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה נִצְחִית לְאֵיזֶה אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיָּרַד לְמָקוֹם שֶׁיָּרַד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ בְּחַיָּיו וּלְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עֲדַיִן בַּמָּרוֹם, וְעִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַשִּׁמּוּשׁ לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט, וְהָעִקָּר לְהוֹצִיאָם מִצָּרוֹת הַנֶּפֶשׁ וּמֵעֹמֶק יְרִידָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּלְגַלּוֹת בְּכָל פַּעַם חֲסָדִים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים שֶׁהֵם עִקַּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלִּין דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין וּמַעֲלִין אֶת הָרְחוֹקִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד מְאֹד:

נִמְצָא שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁבָּא מִירִידָה עֲמוּקָה כָּזֹאת לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק לְהִתְפַּלֵּל וְלַחְתֹּר מִשָּׁם לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַל יָדוֹ דַּיְקָא זוֹכֶה הַצַּדִּיק אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לִבְחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה', וְאָז עוֹלֶה הַצַּדִּיק בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה כָּזוֹ וּמַמְשִׁיךְ חֲסָדִים נִפְלָאִים כָּאֵלוּ, עַד שֶׁיָּכוֹל גַּם הָרָחוֹק וְהַיָּרוּד הַזֶּה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ: (מתנה ה, כא)

[619] חיי מוהר"ן תא.

[620] ע"פ תהלים קמה, ג.

[621] ???

#### רלה

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק, הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי הַשָּׂגָתוֹ נִסְתָּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה עֵצוֹת וּדְרָכִים וּנְתִיבוֹת וְתַחְבֻּלּוֹת אֵיךְ לְהָבִיא יִשְׂרָאֵל לִידֵי מַעֲשֶׂה וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה, כִּי 'לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה'[622]: (שם, כד עח)

[622] אבות א, יז.

#### רלו

גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמֵּתִים עַל מִטָּתָם מֵתִים גַּם כֵּן עַל קִדּוּשׁ ה', כִּי כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ ה' בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּסוֹפָם בְּהִסְתַּלְּקוּתָם מַמָּשׁ:

וְהֵם מַמְשִׁיכִים בְּכָל פַּעַם חֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים מְאֹד, עַד שֶׁעַל יְדֵיהֶם יְכוֹלִין לָשׁוּב אֶל ה' וּלְהַמְשִׁיךְ כַּפָּרָה אֲפִלּוּ לְהַפְּגוּמִים מְאֹד בִּפְגַּם הַבְּרִית וּפְגַם אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְכוּ', וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף" וְכוּ'[623], כִּי אֲפִלּוּ אֵלוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שׁוֹכְנֵי עָפָר הַנָּחִים עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּשָׁלוֹם, עַל יְדֵי הַחֲסָדִים נִפְלָאִים שֶׁמַּמְשִׁיכִים בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם: (ראשי פרקים להלכות מתנה ה)

[623] ישעיה לז, ב-ג.

#### רלז

הַצַּדִּיק הוּא מִתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ עַד שֶׁמּוֹצֵא כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְהוּא חָפֵץ בְּכָל עֵת לְהָשִׁיב כָּל אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ, אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ הוּא מֻכְרָח לֶאֱסֹף אֶת הָאֲבֵדוֹת אֵלָיו, וְהֵם עִמּוֹ 'עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ', בִּבְחִינַת "אִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ וְכוּ' וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ"[624]:

כִּי הַהֶכְרֵחַ לְכָל אֶחָד לָבֹא אֶל הַצַּדִּיק לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדָתוֹ, וְהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ כָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִים אֵלָיו וּמַעֲלֶה אוֹתָם וּמְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת 'עִבּוּר', וּמַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וּבָזֶה מֵשִׁיב וּמַחֲזִיר לָהֶם אֲבֵדָתָם:

וְגַם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ לָהֶם, הוּא מֵאִיר עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ בְּעַצְמָם גַּם כֵּן, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר שְׁאָר אֲבֵדָתָם שֶׁעֲדַיִן לֹא מָצְאוּ. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר לָהֶם כָּל אֲבֵדָתָם הַמְרֻבּוֹת מְאֹד בְּפַעַם אַחַת, שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם רִבּוּי הָאוֹר חַס וְשָׁלוֹם, וּבְהֶכְרֵחַ לְהַחֲזִיר לָהֶם מְעַט מְעַט כְּפִי הֲכָנָתָם וְהִתְעוֹרְרוּתָם אֶל הָאֱמֶת, וּבְכָל פַּעַם עַל יְדֵי שֶׁבָּאִים אֶל הַצַּדִּיק וּמְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ לָהֶם אוֹר וְנֵר לְחַפֵּשׂ עַל יָדָם אַחַר שְׁאָר אֲבֵדָתָם:

כִּי הָאֲבֵדוֹת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם, וְהַחִפּוּשׂ הוּא בְּנֵרוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[625], וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת 'אוֹר וְנֵר' כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר"[626], וְעַל כֵּן עַל יְדֵי כָּל אוֹר וְנֵר שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁהֶחָכָם מְזַכֶּה אוֹתָם, עַל יְדֵי זֶה הוּא מֵאִיר אוֹר נִשְׁמָתָם, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֲבֵדָתָם, בִּבְחִינַת "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן"[627]: (אבדה ומציאה ג, ב)

[624] דברים כב, ב.

[625] פסחים ז ע"ב.

[626] משלי ו, כג.

[627] משלי כ, כז.

#### רלח

כָּל יְמֵי חַיֵּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת 'יוֹם', וְאָז עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֵלֵינוּ, וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לַיְלָה', וְאָז 'נִסְתְּמוּ תַּרְעִין דְּגַן עֵדֶן'[628] וְנִסְתַּלֵּק הַדַּעַת, וְאָז צְרִיכִין לְחַיּוֹת עַצְמֵנוּ בְּהַתּוֹרָה שֶׁהִמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בַּיּוֹם דְּהַיְנוּ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ:

כִּי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', מַמְשִׁיכִים הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב כָּזֶה וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא כָּזֶה, עַד שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּתוֹרָתָם לְהָשִׁיב וּלְהַחֲיוֹת כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁיַּעַסְקוּ בְּתוֹרָתָם לָנֶצַח, כִּי הִתְגַּלּוּת תּוֹרָתָם הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהֶעֱלוּ הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינַת עִבּוּר וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וּבְגֹדֶל כֹּחָם הֶעֱלוּ גַּם הַנְּפָשׁוֹת הָעֲתִידִין לָבֹא, בִּבְחִינַת "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְכוּ' כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה" וְכוּ'[629], וְהִמְשִׁיכוּ הַתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲסֹק בְּתוֹרָתָם תָּאִיר לוֹ הַתּוֹרָה לָצֵאת מֵחֶשְׁכַת אֲפֵלָתוֹ, בִּבְחִינַת "נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי"[630], כִּי עַל יְדֵי עוֹסְקוֹ בְּהַתּוֹרָה חוֹזֵר וְנִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ גַּם עַתָּה בִּבְחִינַת 'עִבּוּר', מֵחֲמַת שֶׁאֵלוּ הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִמְשְׁכוּ מֵעֲלִיּית וְהִתְחַדְּשׁוּת הַנְּפָשׁוֹת "אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה" וְכוּ':

וְזֶה בְּחִינַת "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ"[631], דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, לֹא יִכְבֶּה נֵר תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹלָם וָעֶד: (אבדה ומציאה ג, ה)

[628] זוהר בהר קז ע"ב.

[629] דברים כט, יג-יד.

[630] תהלים קיט, קה.

[631] משלי לא, יח.

#### רלט

הַצַּדִּיק שֶׁמַּמְשִׁיךְ תּוֹרָה עַל יְדֵי עֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל, הוּא מַמְשִׁיכָהּ בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה כָּזֹאת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַנְּפָשׁוֹת הָאֵלוּ אֶצְלוֹ רַק יִהְיוּ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ - לְכָל אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַד שֶׁתָּאִיר לוֹ כְּמוֹ אוֹר וְנֵר לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל: (אבדה ומציאה ג, ז)

#### רמ

עַל פִּי רֹב רוֹאִים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בִּתְחִלָּה בְּעֵת שֶׁמְּכִינִים עַצְמָם לוֹמַר תּוֹרָה כְּמוֹ קְפֵידוֹת קְצָת, מַה שֶּׁאֵין דַּרְכָּם בְּכָךְ תָּמִיד, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁאָז עוֹסְקִין לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְעִבּוּר הוּא בְּחִינַת 'רֹגֶז וְדִין': (אבדה ומציאה ג, יב)

#### רמא

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּגֹדֶל כֹּחוֹ בְּוַדַּאי יָכוֹל לְהַעֲלוֹת וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת הַכֹּל, אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד הָרוֹבְצִים תַּחַת מַשְׂאוּי עֲווֹנוֹתֵיהֶם בִּכְבֵדוּת גָּדוֹל:

וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲלוֹת וּלְהָקִים אֶת כֻּלָּם, בִּבְחִינַת "עָזֹב תַּעֲזֹב לוֹ"[632] "הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ"[633], אֲבָל כָּל זֶה 'עִמּוֹ', דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה גַּם כֵּן בָּזֶה, לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנַת נַפְשׁוֹ, לְסַלֵּק הַמַּשְׂאוּי הַגְּדוֹלָה שֶׁעָלָיו, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּעַצְמוֹ וְהוּא מְצַפֶּה לְמִי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לָזֶה:

אֲבָל אִם רוֹצֶה לְסַלֵּק עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ כְּלָל, רַק רוֹצֶה שֶׁהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ יַעֲשֶׂה הַכֹּל עֲבוּרוֹ, וְהוּא לֹא יַעֲשֶׂה כְּלָל וְלֹא יִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה כְּלָל. אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין הַצַּדִּיק צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲסֹק בְּעַצְמוֹ בְּתִקּוּנוֹ כְּלָל, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית: (אבדה ומציאה ג, טו)

[632] שמות כג,ה

[633] דברים כב, ל.

#### רמב

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'כְּפִירוֹת' הַנִּמְשָׁכִין מֵ'עָלְמָא דְפֵרוּדָא', הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁמַּפְרִידִין הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת מֵאַחְדּוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ:

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת 'רֵיחַ טוֹב' שֶׁהוּא חִיּוּת הַנְּשָׁמָה. כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּעֹצֶם חֲלִישׁוּתֵינוּ עַתָּה בְּתֹקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת, כְּבָר נֶחְלַשׁ כֹּחֵנוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁים נֹעַם מְתִיקוּת צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַמְחַיִּין אוֹתָנוּ בְּאִמְרוֹתֵיהֶם הַטְּהוֹרוֹת, וְאֵין חִיּוּתֵנוּ אֶלָּא מַה שֶּׁאָנוּ מְרִיחִים מֵרָחוֹק מְעַט הָרֵיחַ טוֹב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה גַּם כֵּן יְכוֹלִין אֲנַחְנוּ לְהִטָּהֵר מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ וּלְהִכָּלֵל בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אַחְדּוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ':

וְהָרֵיחַ טוֹב הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הָרֵיחַ שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעַל יָדוֹ נִתְקַדֵּשׁ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו שֶׁהָיוּ כְּלוּלִים מֵהַרְבֵּה פְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת, וְשָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שכתוב "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם" וְכוּ'[634], שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדּוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת: (פריקה וטעינה ד, לח)

[634] שמות כה, כב.

#### רמג

כְּמוֹ שֶׁאַחַר שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, אֲזַי זָכוּ הֵם בְּכָל הַתּוֹרָה וּבְכָל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הַתְּלוּיִים בַּתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר עַכְשָׁו וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְגַּיֵּר כִּי אִם עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי בֵּית דִּין מִיִּשְׂרָאֵל. וְאִם לָאו אֲפִלּוּ אִם מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְלֹא יִתְגַּיֵּר עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, אָז אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְגֵר וְרָחוֹק לְגַמְרֵי מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן:

כְּמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אָז קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה צַדִּיק אֲמִתִּי בָּעוֹלָם, אָז בְּוַדַּאי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת יָכוֹל לְהִתְקָרֵב, אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצָא צַדִּיק אֲמִתִּי מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּי, אָז אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת, כִּי אִם עַל יָדוֹ דַּיְקָא[635]: (הפקר ונכסי הגר ג, ב)

[635] עיין חיי מוהר"ן רצט.

#### רמד

מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁפָּגַם בִּתְחִלָּה שֶׁאָז הָיָה בִּבְחִינַת 'הֶפְקֵר', כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה הוּא מֻפְקָר מַמָּשׁ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, עַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהִפְקִיר אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל ה' יִתְבָּרַךְ, בְּהֶפְקֵרוּת גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ עָצוּם מְאֹד: (הפקר ונכסי הגר ג, ד)

#### רמה

יֵשׁ סוֹדוֹת כָּאֵלוּ אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵיהֶם יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵין מְגַלִּין אֵלּוּ הַסּוֹדוֹת רַק בְּסוֹד וּבַחֲשַׁאי, עַיֵּן פְּנִים (וְעַיֵּן הִתְחַזְּקוּת אוֹת קי"ז[636] מְבֹאָר שָׁם בְּיוֹתֵר): (הפקר ונכסי הגר ד, כב)

[636] וז"ל: יש סודות כאלו, שעל ידיהם יכולין להתקרב לה' יתברך אפילו הרחוקים ביותר. וזה בחינת הסודות שמגלין הצדיקים הגדולים בסוד ובלחש, והכל רק בשביל תיקון העולם, כדי שיתקרבו כל הרחוקים לעבודתו יתברך.

#### רמו

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא אַפּוֹטְרוֹפּוּס שֶׁלָּהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל תַּקָּנָתָם וּלְבַטֵּל מֵהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַקִּטְרוּגִים, וְהוּא כְּמוֹ אֲבִיהֶם מַמָּשׁ: (אפוטרופוס א, א)

#### רמז

גֹּדֶל מַעֲלַת הַהִלּוּךְ וּנְסִיעָה לְצַדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְשֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל וְלִינֹק מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אוֹר הַפָּנִים', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן"[637] עַיֵּן רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת קפ"ה[638]:

[637] תהלים פט, טז.

[638] וז"ל: על ידי ההילוך והנסיעות של ישראל זוכין לתקן 'אמונת חכמים', שעל ידי זה זוכין 'לשכל הכולל' כמבואר בפנים. בפרט על ידי הנסיעה שנוסעין להצדיק האמת שהוא בעצמו בחינת 'שכל הכולל', והעיקר כשנוסעין אליו על ראש השנה.

#### רמח

מַה שֶּׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָא צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' 'שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד'[639], שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וְהָיוּ שָׁבִים כֻּלָּם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְכָל מִי שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ וּמִתְקָרֵב אֵלָיו יָכוֹל לִמְצֹא עַצְמוֹ בְּתוֹךְ זֶה הַצַּדִּיק, כִּי הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם:

אַךְ הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה מְאֹד לְהַרְבּוֹת בְּמַחֲלֹקֶת דַּיְקָא עַל זֶה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ, עַד שֶׁלִּפְעָמִים מַכְנִיס טִינָא גַּם בְּלֵב שְׁאָר הַצַּדִּיקִים לַחֲלֹק עָלָיו, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף יוֹדוּ הַכֹּל עַל הָאֱמֶת וְיָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּעִנְיַן הַשְּׁבָטִים עִם יוֹסֵף הַצַּדִּיק עַיֵּן מַחֲלֹקֶת אוֹת נ"ד[640]:

[639] רש"י במדבר כז, יח.

[640] וז"ל: בכל דור ודור נמצא צדיק כזה שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד כנ"ל, שעל ידו היה נעשה שלום בעולם, ועל ידי זה היו הכל שבים לה' יתברך, כי על ידו היו הכל נכללין ברצון אחד העליון, והיו מתבטלים כל כחות היצר הרע וכל הכפירות וכל המחלוקת ששורש כולם מבחינת 'שינוי הרצונות'.

#### רמט

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ אֶת בְּחִינַת הָ'אוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם', שֶׁהוּא בְּחִינַת הַ'חֶסֶד חִנָּם' שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה:

הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים שֶׁקּוֹרִין: פְּרָאסְטַאקִיס[641], וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהוּא שׁוֹמֵר אֶת הָעוֹלָם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת הַבָּאִין 'מִמַּזִּיקֵי עָלְמָא' רַחֲמָנָא לִצְּלָן: (שומר שכר ד, ב ד ו)

[641] ???

#### רנ

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם אֶת הָ'אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם', עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, לְהַחֲיוֹתֵינוּ גַּם עַתָּה בִּבְחִינַת הַ'חֶסֶד חִנָּם' הַנַּ"ל:

'כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[642], כִּי 'חַיִּים' הֵם בְּחִינַת הַחָכְמָה וּמֹחִין, וּ'מִיתָה' הִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין שֶׁהוּא הַחִיּוּת. אֲבָל צַדִּיקִים גַּם בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, כִּי גַּם בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין וּבְעֵת פְּשִׁיטוּתָם בַּחַיִּים חִיּוּתָם, הֵם זוֹכִין לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת בְּחִינַת הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַנַּ"ל שֶׁהוּא גָּבֹהַּ וְגָדוֹל בְּמַעֲלָתוֹ מְאֹד מְאֹד, וּבְכֹחַ הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַזֶּה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם, גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם מַמָּשׁ:

וְזֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה עַל הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת, שֶׁהוּא מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁשְּׁקוּלָה 'כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[643]. אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם זֶה בְּעַצְמוֹ יִתְהַפֵּךְ לָנוּ לְנֶחָמָה כְּפוּלָה, בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד מְאֹד, שֶׁזּוֹכִין דַּיְקָא אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הָ'אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם', שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת בְּעֵת שֶׁמֻּכְרָחִין לִבָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן הַחִיּוּת שֶׁל הָאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּנְמוּכִים לְגַמְרֵי:

וְזֶה בְּחִינַת נֶחָמָה בְּכִפְלַיִם, כִּי לֹא דַּי שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהִתְנַחֵם עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים שֶׁנִּמְשְׁכוּ לָנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַנֶּחָמָה בְּחִינַת "זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי"[644], אַף גַּם אָנוּ זוֹכִין לְקַבֵּל מֵהֶם הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְנַחֵם וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁבְּטֵלִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וּלְקַבֵּל גַּם אָז חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה גָּבוֹהַּ מְאֹד מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעֱלֶמֶת בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַנַּ"ל:

וְזֶה "נַחֲמוּ נַחֲמוּ" וְכוּ'[645] נֶחָמָה בְּכִפְלַיִם, "כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם" וְכוּ'[646], שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁשְּׁקוּלָה 'כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ', וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה'" וְכוּ'[647], כִּי עַל יְדֵי הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַנַּ"ל, נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה בַּמִּדְבָּר וּבַעֲרָבָה וּבְכָל מְקוֹמוֹת הַחֲרֵבִים וְהַשְּׁפֵלִים, וּבְכָל מִינֵי עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לִמְצֹא דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָן, וּבְיוֹתֵר לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם כַּנַּ"ל: (שומר שכר ד, ז-ט)

[642] חולין ז ע"ב.

[643] רש"י ישעיה כט, יד.

[644] תהלים קיט, נ.

[645] ישעיה מ, א.

[646] ישעיה מ, ב.

[647] ישעיה מ, ג.

#### רנא

עִקַּר תִּקּוּן לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת 'צַדִּיק', וּמִי שֶׁמַּפְרִיד בְּחִינַת 'לַמְדָן' מִבְּחִינַת 'צַדִּיק', וְאוֹמֵר שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ הוּא הָעִקָּר וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל תִּקּוּן מַעֲשָׂיו כְּלָל, וְאֵינוֹ כָּפוּף תַּחַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם חוֹלֵק עָלָיו, אֲזַי 'לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת'[648], כִּי מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם:

וְהַכְּלָל שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, וְהֵם דַּיְקָא זוֹכִין לְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, שֶׁיַּעֲשׂוּ וְיִפְעֲלוּ פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם לְתַקֵּן הַכֹּל. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה לִבְחִינַת צַדִּיק בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן אִם הוּא מַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים תַּחַת הַצַּדִּיק 'כְּעֶבֶד תַּחַת אֲדוֹנָיו', אֲזַי כָּל תּוֹרָתוֹ וְלִמּוּדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְקַבְּלִין תִּקּוּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמְּצַיֵּר הַכֹּל לְטוֹב, וַאֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו גַּם כֵּן 'זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים'[649] עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (אומנין ד, כג)

[648] יומא עב ע"ב.

[649] יומא עב ע"ב.

#### רנב

רֹב הָעוֹלָם אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים, הֵם בִּבְחִינַת 'שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל', וְעִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁלָּהֶם הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שַׁבָּת': (אומנין ד, כד)

#### רנג

כָּל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ אֶל הַצַּדִּיק כֵּן פּוֹרֵק מֵעַצְמוֹ עֹל הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים, כִּי זוֹכֶה לְהַשְׁלִים הַבֵּרוּר עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שַׁבָּת':

אַךְ אֲפִלּוּ אִם הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מְלָאכָה וְעֵסֶק, עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים, עַל כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הָעֵסֶק כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק אֶת הַצַּדִּיק, וְאָז זוֹכֶה לְבָרֵר וּלְתַקֵּן עַל יְדֵי הָעֲסָקִים שֶׁלּוֹ תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים: (אומנין ד, כה)

#### רנד

גַּם עִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, הַכֹּל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק: (אומנין ד, כב-כג כו-כז)

#### רנה

יֵשׁ שָׂדֶה עֶלְיוֹנָה וְשָׁם גְּדֵלִים אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יָפִים וְנִפְלָאִים מְאֹד הַיְנוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם צְרִיכִים לְבַעַל הַשָּׂדֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּתִקּוּנָם[650] בְּכָל תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲרִישָׁה וּקְצִירָה זְרִיעָה וּנְטִיעָה וְכַיּוֹצֵא, כִּי כָּל אֵלּוּ הַבְּחִינוֹת נִמְצָאִים בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַשָּׂדֶה שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַנַּ"ל:

וְזֶה הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל, הוּא כְּמוֹ בְּחִינַת 'מְקַבֵּל וְאָרִיס שֶׁיּוֹרֵד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ', כִּי ה' יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל נִקְרָא 'חֲבֵרוֹ' שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, הוּא נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְזֶה הַצַּדִּיק הוּא דָּן הַכֹּל לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא זְכוּת אֲפִלּוּ בְּרָשָׁע גָּמוּר, וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלֵהוּ לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וּמְתַקְּנוֹ וּמַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה:

וְעַל כֵּן נִקְרָא 'יוֹרֵד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ'[651], 'יוֹרֵד' דַּיְקָא, כִּי הוּא צָרִיךְ לֵירֵד לְעִמְקֵי עֲמָקִים לְקַבֵּץ הַטּוֹב מִכָּל הָרְחוֹקִים וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה:

וְזֶה הַצַּדִּיק לִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת 'חוֹכֵר, שֶׁנּוֹתֵן דָּבָר קָצוּב לְבַעַל הַשָּׂדֶה כָּךְ וְכָךְ כּוֹרִין לְשָׁנָה'[652], וְלִפְעָמִים הוּא בִּבְחִינַת 'מְקַבֵּל הַשָּׂדֶה לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ'[653] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (חכירות וקבלנות א)

[650] ליקוטי מוהר"ן ח"א סה.

[651] בבא מציעא קא ע"א.

[652] שולחן ערוך (חו"מ) שכ, א.

[653] שולחן ערוך (חו"מ), שכ, ב.

#### רנו

יֵשׁ מְקַבְּלֵי הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל הַיְנוּ צַדִּיקִים כָּאֵלוּ, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה, הַיְנוּ לַחְגֹּר עַצְמָם לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה רַק לְשָׁנִים מֻעָטוֹת, כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם, וּמֻכְרָחִים לְהִסְתַּלֵּק מֵחֲמַת זֶה בְּשָׁנִים מֻעָטוֹת:

אֲבָל יֵשׁ שֶׁיְּכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹתָהּ לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת, כִּי הֵם גְּדוֹלִים וּמֻפְלָגִים בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד, וּמַאֲרִיכִים יָמִים עַל מַמְלַכְתָּם:

וְזֶה שֶׁאֵין כֹּחוֹ גָּדוֹל כָּל כָּךְ, וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה רַק לְשָׁנִים מֻעָטוֹת, עָלָיו הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הַמְקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מֻעָטוֹת לֹא יִזְרְעֶנָּה פִּשְׁתָּן, וְאֵין לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה'[654], דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּתִקּוּנָם שֶׁל הָרְחוֹקִים מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְהֵם מְכֻנִּים בְּשֵׁם 'פִּשְׁתָּן', וְגַם לֹא בְּתִקּוּנָם שֶׁל אוֹתָם שֶׁכְּבָר הִזְקִינוּ בְּרִשְׁעָתָם וְנִתְעַבּוּ וְנִתְגַּשְּׁמוּ מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת 'קוֹרַת שִׁקְמָה' כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין כֹּחוֹ גָּדוֹל וְחָזָק כָּל כָּךְ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בְּתִקּוּנָם שֶׁל אֵלּוּ, כִּי יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ חַס וְשָׁלוֹם מְאֹד:

אֲבָל מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת, הַיְנוּ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה שֶׁכֹּחָם גָּדוֹל וְחָזָק בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיְּכוֹלִין לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת כַּנַּ"ל, הֵם 'יְכוֹלִין לְזָרְעָהּ אֲפִלּוּ פִּשְׁתָּן וְגַם יֵשׁ לָהֶם בְּקוֹרַת שִׁקְמָה', כִּי הֵם יְכוֹלִים לְקָרֵב וּלְתַקֵּן אֶת הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁכֹּחָם גָּדוֹל וְחָזָק מְאֹד כַּנַּ"ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[655] שִׁעוּר שָׁנִים מֻעָטוֹת הוּא 'שִׁבְעָה שָׁנִים' וְשָׁנִים מְרֻבּוֹת הֵם 'יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה שָׁנִים', הַיְנוּ כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה רַק מִבְּחִינַת 'שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה', אֲבָל אוֹתָם הָרְחוֹקִים מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְתַקֵּן אוֹתָם, וְהֵם בִּבְחִינַת 'מְקַבְּלֵי הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מֻעָטוֹת' הַנַּ"ל:

אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁיְּכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה מִבְּחִינַת 'שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת' שֶׁשָּׁם כִּבְיָכוֹל 'לְמַעְלָה מִשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה', וְהֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל, וְעַל כֵּן הֵם בְּחִינַת 'מְקַבְּלֵי הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת', כִּי מַמְשִׁיכִין תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה מִבְּחִינַת 'עַתִּיק' שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲרִיכוּת יָמִים: (חכירות וקבלנות א, ב-ג)

[654] בבא מציעא קט ע"א.

[655] בבא מציעא קט ע"א.

#### רנז

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם, עַל יְדֵי שֶׁמַּלְבִּישׁ לָהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. וְלִפְעָמִים הוּא עוֹסֵק לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'הַדְרַת פָּנִים', שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה מֻשְׁרָשִׁים שָׁם. בִּכְדֵי לְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה גַּם אוֹתָם שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל 'הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה', עַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל בְּחִינַת 'שֶׁפַע כְּפוּלָה': (גניבה ג, ג-ד)

#### רנח

מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ תּוֹרָה גָּבֹהַּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין דַּיְקָא, וְעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם וּמַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, זֶה סוֹד מַה שֶּׁאַחַר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כָּתוּב "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם"[656], שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּל הַסּוֹדוֹת הַגְּבוֹהִים וְהַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים מְאֹד נִתְלַבְּשׁוּ בַּסִּפּוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה וְהַמִּיתָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַ'פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה' בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, הֻכְרַח לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו[657], וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא קִבֵּל הַבְּרָכוֹת מִיִּצְחָק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל:

וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת סִפּוּר הַחֲלוֹמוֹת וּפִתְרוֹן הַחֲלוֹמוֹת שֶׁעָסַק בָּהֶם יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת 'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת' שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעֱלָמִים מְאֹד. כִּי גַּם בְּהַסִּפּוּרִים וְהַחֲלוֹמוֹת שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן דְּבָרִים גְּבוֹהִים, רַק שֶׁאֵין יוֹדֵעַ וּמֵבִין כָּל זֶה כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף:

וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאֶחָיו לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלוֹמוֹתָיו וְסִפּוּרָיו דְּבָרִים גְּבוֹהִים, "וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו"[658], אַף עַל פִּי כֵן "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[659], כִּי סוֹף כָּל סוֹף עָלָה לִגְדֻלָּה דַּיְקָא עַל יְדֵי הַחֲלוֹמוֹת וּפִתְרוֹנָם, עַד שֶׁכָּל הַקִּיּוּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת 'הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה' הָיָה עַל יָדוֹ, כְּמוֹ שכתוב "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ"[660]:

וְעַל כֵּן כָּל הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים הַקַּדְמוֹנִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ גַּם כֵּן בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּנְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ, יִרְמִיָּהוּ, יְחֶזְקֵאל, וּבִשְׁאָר נְבִיאִים וּבִפְרָט נְבוּאַת זְכַרְיָה, שֶׁהַרְבֵּה מִנְּבוּאָתָם הָיָה בְּדֶרֶךְ מָשָׁל וְסִפּוּר מַעֲשֶׂה:

וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיָה קְצָת מִיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים עַל יְחֶזְקֵאל "הֲלֹא מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּא"[661], וְלֹא רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּגוּף הַסִּפּוּר וְהַמַּעֲשֶׂה סוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, רַק אָמְרוּ שֶׁהוּא 'מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים' כִּשְׁאָר מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים בְּשִׂכְלָם הָאֱנוֹשִׁי:

וּבֶאֱמֶת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנְּבִיאִים יֵשׁ סוֹדוֹת גְּדוֹלִים בְּעֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁכָּל תֵּיבָה וְכָל עִנְיָן מְרַמֵּז לִדְבָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד, כִּי מְלֻבָּשׁ בָּהֶם הַ'שִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה', וְעַל יְדֵיהֶם דַּיְקָא 'מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה':

וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת הַסִּפּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָאֲמוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים רַבָּה בַּר בַּר חָנָּה[662], וְרַבִּי יוֹנָתָן[663], וְרַבִּי יוֹחָנָן[664] וְרַב יוֹסֵף[665], וּשְׁאָר הַסִּפּוּרִים וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת הַמּוּבָאִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ בָּהֶם סוֹדוֹת גְּדוֹלִים וְעֶלְיוֹנִים מְאֹד, וְכֻלָּם הֵם בְּחִינַת 'הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה' לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם שֶׁלֹּא יִשְׁנוּ אֶת יְמֵיהֶם, וּלְהַחֲזִיר לָהֶם הַ'פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה' עַל יְדֵי זֶה, אִם יִזְכּוּ לְהִתְעוֹרֵר עַל יָדָם: (גניבה ג, ו-ח)

[656] בראשית ג, כא.

[657] ברשית כז, טו-טז.

[658] בראשית לז, ח.

[659] תהלים צב, ט.

[660] שמות יג, יט.

[661] יחזקאל כא, ה.

[662] בבא בתרא עג ע"א - עד ע"א.

[663] ???

[664] בבא בתרא עד ע"א.

[665] ???

#### רנט

מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, אַף גַּם הִיא מֻכְרַחַת לְהָקִיא עַצְמוּת חִיּוּתָהּ מַמָּשׁ, וְכָל זֶה עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת 'דִּין' שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל:

זֶה סוֹד מַה שֶּׁלָּקַח יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַבְּכוֹרָה אֵצֶל עֵשָׂו עַל יְדֵי 'נְזִיד עֲדָשִׁים', שֶׁאָמַר לוֹ עֵשָׂו "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה"[666] שֶׁהוּא בְּחִינַת 'תֹּקֶף הַדִּין', וְכֵן מַה שֶּׁקִּבֵּל אַחַר כָּךְ הַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו: (גניבה ד, ח)

[666] בראשית כה, ל.

#### רס

עִקַּר הַגְּנֵבָה וְהָרַמָּאוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, הוּא מַה שֶּׁהַבַּעַל דָּבָר גּוֹנֵב לֵב הָאָדָם עַד שֶׁמַּכְנִיס מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמִּזֶּה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִתְגַּבֵּר וְלִינֹק מֵהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מְאֹד בְּשָׁרְשׁוֹ עַד שֶׁהוּא מִבְּחִינָה אַחַת עִם נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל:

וּכְשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת, אֲזַי לוֹקְחִים לְעַצְמָם כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַשֶּׁפַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שֶׂה' וּבְחִינַת 'דָּלֶת' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹסֵף' בְּחִינַת 'שׁוֹר' וְהוּא בְּחִינַת 'קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת'[667], וְעַל כֵּן הוּא בְּחִינַת 'הֵא' בְּחִינַת 'חֲמִשָׁה' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְלִפְעָמִים נוֹגֵעַ פְּגַם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעַל הַצַּדִּיק רַק אֶל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלִפְעָמִים נוֹגֵעַ הַפְּגָם גַּם אֶל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְזֶה בְּחִינַת הַפְּגַם שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[668], שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל יְדֵי זֶה צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים כָּאֵלוּ:

אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בִּגְנֵבָתָם וְעָרְמָתָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲזַי כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר אֲמִתַּת קְדֻשַּׁת הָאֱמֶת כְּנֶגְדָּם, אֲזַי מֻכְרָחִים לְהַחֲזִיר הַכֹּל כָּל נִיצוֹצוֹת הקדושה שֶׁבָּלְעוּ, אַף גַּם מֻכְרָחִים לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עַצְמוּת חִיּוּתָם מַמָּשׁ:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַגַּנָּב כְּשֶׁנִּמְצָא הַגְּנֵבָה בְּיָדוֹ אֲזַי מְשַׁלֵּם כֵּפֶל[669], וְאִם טָבַח אוֹ מָכַר אֲזַי "חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה"[670], כִּי כָּל מַה שֶּׁהִתְגַּבְּרוּ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁנּוֹגֵעַ הַפְּגַם בְּיוֹתֵר, אֲזַי מֻכְרָחִים לְהוֹצִיא חִיּוּתָם מִקִּרְבָּם עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר:

וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ עַל פָּסוּק "תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב, וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף, וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת, וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל"[671], שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל הָעֲשִׁירוּת שֶׁכָּלוּל מִזָּהָב וְכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְהַכֹּל יֻכְרְחוּ הָעַכּוּ"ם לְהַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, בִּבְחִינַת "תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב" וְכוּ' כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" כַּנַּ"ל:

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל זֶה, 'אוֹי לָהֶם לְהָעַכּוּ"ם, כִּי "תַּחַת נְחֹשֶׁת יָבִיאוּ זָהָב" וְכוּ' אֲבָל תַּחַת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו וְכוּ' מַה יָּבִיאוּ'[672], הַיְנוּ כִּי כָּל הַנַּ"ל לֹא יַסְפִּיק לָהֶם רַק נֶגֶד הַפְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּהָעֲשִׁירוּת, אֲבָל מַה שֶּׁהִתְגַּבְּרוּ עוֹד בְּיוֹתֵר עַד שֶׁנָּגְעוּ בִּנְקֻדַּת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, בַּמֶּה אֶפְשָׁר לָהֶם לְתַקֵּן זֹאת, כִּי עַל זֶה לֹא יַסְפִּיק לָהֶם שׁוּם דָּבָר, עַד שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהוֹצִיא כָּל עַצְמוּת חִיּוּתָם מִבִּטְנָם וְקִרְבָּם, וְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם עוֹד אֵיזֶה נִיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ, הַכֹּל יִצְטָרְכוּ לְהַחֲזִיר בְּעַד מַה שֶּׁפָּגְמוּ בִּקְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "חֲמִשָּׁה בָּקָר תַּחַת הַשּׁוֹר" (עַיֵּן פְּנִים): (גניבה ה, יב-יג יט-כ)

[667] ליקוטי מוהר"ן ח"א י, ה.

[668] ???

[669] שמות כב, ג.

[670] שמות כא, לז.

[671] ישעיה ס, יז.

[672] ראש השנה כג ע"א.

#### רסא

עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל מְלֶאכֶת 'מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית' הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹם הַשְּׁבִיעִי' בְּחִינַת 'שַׁבָּת' בְּחִינַת 'אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת דְּכוּלֵי יוֹמֵי'[673], וְהַשֶּׁפַע וְהַחִיּוּת שֶׁל הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק עַל יָדוֹ: (גניבה ה, יט)

[673] זוהר נשא (אדרא רבא) קמד ע"ב.

#### רסב

עֶצֶם הַ'נְּקֻדָּה שֶׁל אֱמֶת' הַמֻּשְׁרָשׁ בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת 'יַעֲקֹב', וְהוּא בְּחִינַת 'אֵשׁ'. אַךְ אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט, עַל כֵּן הָעִקָּר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹסֵף', וְהוּא מֵאִיר וּמַלְהִיב אוֹר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּזְכּוּ עַל יְדֵי זֶה לָצֵאת מִכָּל מִינֵי חַשְׁכוּת, וּלְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינַת "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ, וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ"[674], וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[675]:

וְזֶה בְּחִינַת "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"[676], שֶׁכָּל הַכִּתּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה שִׁנּוּיִים וְהַכֹּל בְּעִנְיַן 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת', כֻּלָּם צְרִיכִין לְכַוֵּן דַּעְתָּם וּלְקַשֵּׁר עַצְמָם אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'פְּנֵי הַמְּנוֹרָה', בִּכְדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְלַהֵב וְיָאִיר בְּיוֹתֵר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ'[677], הַיְנוּ בְּחִינַת 'לֶהָבָה' הַנַּ"ל: (גניבה ה, ל)

[674] עובדיה א, יח.

[675] רש"י בראשית ל, כה.

[676] במדבר ח, ב.

[677] רש"י שם.

#### רסג

בֶּאֱמֶת יֵשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמֶת, כִּי כֻּלָּם מִזֶּרַע יַעֲקֹב שֶׁהוּא 'עֶצֶם הָאֱמֶת' בְּחִינַת "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב"[678], וְכָל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת"[679]:

אַךְ מֵחֲמַת תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְטִרְדוֹתָיו בִּפְרָט תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְתַאֲוַת מָמוֹן, עַל יְדֵי זֶה הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הַחֹשֶׁךְ מְסַבֵּב מְאֹד מְאֹד אֶת הָאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה כָּל אֲרִיכַת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כְּמוֹ שכתוב "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה"[680], וְהָאֱמֶת נַעֲשָׂה עֲדָרִים עֲדָרִים[681], וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת[682]:

וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם כְּשֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹסֵף', כִּי רַק הוּא יָכוֹל לְהָאִיר וּלְהַלְהִיב הָאֱמֶת שֶׁבְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְגַּבֵּר הָאֱמֶת עַל הַשֶּׁקֶר הַטּוֹב עַל הָרָע:

וְזֶה בְּחִינַת "שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם וכו' וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם"[683], כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין מִתְקַבְּצִים כֻּלָּם יַחַד אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף, עֲדַיִן אֵין הָאֱמֶת מְבֹרָר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל כֵּן עַתָּה עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַתִּקְוָה הוּא עַל יְדֵי אוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת וְכוּ': (גניבה ה, לא)

[678] מיכה ז, כ.

[679] ירמיה ב, כא.

[680] דניאל ח, יב.

[681] סנהדרין צז ע"א.

[682] ???

[683] בראשית מב, טז.

#### רסד

הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק עוֹשָׂה תִּקּוּן גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו, כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[684], כִּי עִקַּר הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַצַּדִּיק בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, הוּא כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל'[685], וְעַל כֵּן 'גְּדוֹלִים הַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם', כִּי בְּמוֹתָם הֵם מְקָרְבִין יוֹתֵר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בַּנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין אוֹתָם הַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, בִּבְחִינַת 'כִּי רַבִּים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו'[686]:

כִּי עִקַּר הָעֵסֶק שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק לְתַקֵּן נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּשְׁעַת בְּחִינַת 'שֵׁנָה' שֶׁלּוֹ דַּיְקָא, כִּי מִמֹּחַ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, כִּי מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ גָּדוֹל וְנִשְׂגָּב וְנַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מוֹרִיד עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם וּמְסַלֵּק אֶת דַּעְתּוֹ וּמְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם שִׂיחַת חֻלִּין וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'שֵׁנָה', וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא מְעוֹרְרָם בִּתְשׁוּבָה וּמַחֲזִירָם לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְכֵן אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה תּוֹרָה לְהָעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תּוֹרָה גָּבֹהַּ מְאֹד וְהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בִּבְחִינַת 'שֵׁנָה' לְגַבֵּי עֶצֶם הַשָּׂגָתוֹ שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה מִכָּל שֶׁכֵּן בְּדִבּוּר, נִמְצָא שֶׁהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּזֶה עוֹסֵק הַצַּדִּיק תָּמִיד, הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל:

וְכֵן בִּפְשָׁטִיּוּת, הַשֵּׁנָה שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא גָּבֹהַּ בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה מְאֹד, כִּי אָז בִּשְׁעַת שֵׁנָה נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עוֹלָה וְנִכְלֶלֶת בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת 'מַלְכוּת', וְנַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד גָּדוֹל וְעֶלְיוֹן מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרְרִין וְעוֹלִין כַּמָּה וְכַמָּה 'נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין', שֶׁהֵם בְּחִינַת 'הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלִים', וַאֲזַי נִתְעוֹרְרִין בִּתְשׁוּבָה וְחוֹזְרִין לַה' יִתְבָּרַךְ - אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ נִיצוֹצֵי נְשָׁמוֹת אֵלּוּ:

וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה אֲרֻכָּה אֶצְלוֹ, וְאָז נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה וְנִכְלֶלֶת בְּמָקוֹם שֶׁנִּכְלֶלֶת, וְאָז נִתְגַּדֵּל הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ מְאֹד מְאֹד וְכַמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[687], וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרְרִין וְעוֹלִין נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּרִבּוּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה רְשָׁעִים רַבִּים בְּיוֹתֵר:

וְכֵן מִתְנַהֵג כָּל יְמֵי עוֹלָם עַד הַתְּחִיָּה, שֶׁנִּשְׁמַת הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ הֵם מַעֲלִים תָּמִיד בְּחִינַת 'מַיִּן נוּקְבִין' אֶל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת 'אֱמוּנָה', וְעַל יְדֵי זֶה הִיא מְבָרֶרֶת נְפָשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַד אֵין קֵץ:

כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת נְפוּלוֹת מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן בָּעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, וְדַּיְקָא עַל יְדֵי מִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד גָּדוֹל וְעֶלְיוֹן מְאֹד, כִּי כְּפִי גְּדֻלַּת הַיִּחוּד שֶׁל מַעְלָה, כֵּן עוֹלִים נִיצוֹצוֹת רַבּוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בְּיוֹתֵר:

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד וּמוֹעִיל מְאֹד לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לָצֵאת מֵהָרַע שֶׁלּוֹ וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ:

כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנָּפְלוּ כָּל כָּךְ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם הָרָע כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, רַק עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְאָז נִכְלָלִין בְּנִשְׁמַת זֶה הַצַּדִּיק שֶׁמֵּת וְנִסְתַּלֵּק, וְהוּא עוֹסֵק תָּמִיד לְבָרֵר בֵּרוּרִים, וְהוּא בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁגָּדוֹל בְּמִיתָתוֹ יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו, הוּא יָכוֹל לְבָרֵר אֲפִלּוּ אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מְאֹד:

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, מֵחֲמַת שֶׁהַבַּעַל בְּחִירָה אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ וּלְקָרְבוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּעַל כָּרְחוֹ, כִּי הֲלֹא הַבְּחִירָה חָפְשִׁית, אַךְ כְּשֶׁבָּא עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק בִּמְקוֹם גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְתוֹמֵךְ עַצְמוֹ עַל כֹּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק וְנִשְׁעָן עָלָיו, וּמִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן שָׁם לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בִּתְשׁוּבָה, שֶׁאָז יֵשׁ כֹּחַ לְהַצַּדִּיק לְבָרְרוֹ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל, וּלְהוֹצִיאוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לְשָׁם, וּלְתַקְּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וּלְזַכּוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְתַּקֵּן בְּשׁוּם אֹפֶן וְכַנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת 'הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי' שֶׁעוֹשִׂין בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה דַּיְקָא, כִּי אֵין שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעֵת שֶׁמִּתְקָרְבִין הָרְחוֹקִים וְחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים בְּדֶרֶךְ מָשָׁל בַּאֲרִיכוּת קְצָת[688]:

וְהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁעַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם הֵם מְתַקְּנִים וּמַחֲזִירִים בִּתְשׁוּבָה נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּיוֹתֵר, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבָּה הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר, וְהַשִּׂמְחָה הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד בְּעֵת הַתְּחִיָּה בְּחִינַת "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם"[689], כִּי 'צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים'[690], כִּי הַצַּדִּיק תֵּכֶף בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ, הוֹלֵךְ לְעוֹלָמוֹ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, לְקַבֵּץ נִדָּחִים וּלְקָרֵב רְחוֹקִים וּלְהַחֲיוֹתָם חַיֵּי עוֹלָם בָּזֶה וּבַבָּא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּדְּלָה הַשִּׂמְחָה מְאֹד מְאֹד וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים: (נזיקין ג, ח-ט)

[684] חולין ז ע"ב.

[685] ברכות לב ע"א.

[686] ע"פ שופטים טז, ל.

[687] זוהר האזינו (אדרא זוטא) רצו.

[688] וז"ל: ועל כן על ידי שהצדיק מעלה ומתקן כמה נשמות ישראל ומחזירם אליו יתברך, על ידי זה נגדלת השמחה מאד מאד, כמו שמחזירין להמלך את בנו שגרשו מעל פניו בעונותיו, ועל ידי שנתרחק קלקל בכל פעם ביותר, מחמת שנפל בדעתו על ידי שראה גודל ריחוקו מהמלך, עד שטעה ונדמה בדעתו שהמלך הרחיקו לעולם, ולא היה מצפה שישוב עוד אל המלך, כמו שכתוב "לא יאמין שוב מני חשך", ובאמת יש להמלך צער גדול בכל עת, וזוכר את בנו הרחוק בכל עת.

[689] ישעיה לה, י.

[690] ברכות יח ע"א.

#### רסה

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'כֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד', כִּי הוּא 'מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד' תָּמִיד, וּמוֹצֵא טוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי יוֹדֵעַ לְלַקֵּט כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת 'שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת', דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מְנַתֵּק עַצְמוֹ מֵרָע לְטוֹב אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה:

וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת 'שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת', בְּחִינַת "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא"[691], וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְתִּיק מֵעָלֵינוּ כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּבוּרוֹת, וּמַמְשִׁיךְ לָנוּ שִׂכְלִיּוֹת וְצִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה, שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת 'שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת' בְּחִינַת 'שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא'[692], שֶׁעַל יָדָם מַכְנִיס גַּם בָּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת אֲפִלּוּ בְּהַנְּמוּכִים בְּמַדְרֵגָתָם מְאֹד, וּמְרַפֵּא אוֹתָנוּ מִכָּל חֳלִי הַנֶּפֶשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן: (נזיקין ד, י)

[691] דניאל ז, ט.

[692] תיקוני זוהר (תיקון ע) כב ע"א.

#### רסו

קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים בְּיַחַד בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדּוּת גָּדוֹל גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, הוּא דָּבָר גָּדוֹל וְיָקָר מְאֹד, וְנִתְגַּלִּין עַל יְדֵי זֶה הֲלָכוֹת לְמַעֲשֶׂה הַרְבֵּה, כִּי כָּל אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים מְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מֵרַבּוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ לְמַעֲשֶׂה, מַה שֶּׁהֵשִׁיב לוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו, שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיָנוֹ וְרִחוּקוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ גִּלְגֵּל עִמּוֹ לְקָרֵב אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת ה', שֶׁמֵּאֵלּוּ הַסִּפּוּרִים יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּיוֹתֵר עֵצוֹת וּדְרָכִים לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ:

כִּי עִקַּר יְגִיעַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת, וּלְהָאִיר בְּתַלְמִידָיו בִּדְרָכִים נִפְלָאִים עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהָאִיר עוֹד לְהַלָּן יוֹתֵר בְּתַלְמִידֵיהֶם וּבְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם לְדוֹרוֹת עוֹלָם, עַד שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ אֶת ה':

וְהַצַּדִּיק בְּחַיִּים חַיּוּתוֹ, יוֹדֵעַ בְּהַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, אֲבָל לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, עִקַּר חִיּוּתֵנוּ עַל יְדֵי קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים יַחַד, וְכָל אֶחָד מִתְעוֹרֵר לַה' יִתְבָּרַךְ כְּפִי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהֵאִיר בּוֹ הַצַּדִּיק, וְכָל אֶחָד מְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מִמֶּנּוּ, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָנֶצַח:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת שֶׁהִיא 'בְּחִירְתָּא דְּכוּלֵי שַׁ"ס'[693], כִּי הִיא נִתְחַבְּרָה מֵרֹב קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים שֶׁנִּתְוַסְּפוּ אָז (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'עֵדֻיּוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִשְׁנָה'[694], הַיְנוּ בְּזֶה הַיּוֹם שֶׁנִּתְוַסְּפוּ כַּמָּה מֵאוֹת סַפְסָלֵי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּעוּבְדָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ), וְכָל אֶחָד הֵעִיד וְסִפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, וְכֵן הוּא בְּדַרְכֵי עֲבוֹדַת ה' גַּם כֵּן כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מִקְדָּשׁ מְעַט', וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר כָּל קִיּוּמֵינוּ וְחִיּוּתֵינוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְקַבְּצִין שָׁם יַחַד, וְכָל אֶחָד מִתְעוֹרֵר לַה' יִתְבָּרַךְ כְּפִי נְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁהֵאִירוּ בּוֹ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְכָל אֶחָד מֵעִיד וּמְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מֵרַבּוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה לָנֶצַח: (נזיקין ד, יב-יד)

[693] ברכות כז ע"א.

[694] שם.

#### רסז

עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה עַל יְדֵי הָעֵרֶב רַב, שֶׁהָיָה 'טִינָא בְּלִבָּם עַל מֹשֶׁה וּבִקְּשׁוּ עֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם'[695], וְהֵם הִכְנִיסוּ הַטָּעוּת[696] לָבֹא לְאַהֲרֹן וְכוּ' וְלוֹמַר לוֹ "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ וְכוּ' כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"[697]:

וְעִקַּר הַפְּגָם נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא שָׂמוּ עַל לִבָּם לְהַאֲמִין בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיָה יְגִיעוֹ לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר מֵת וְנִסְתַּלֵּק בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הִשְׁאִיר הַשְׁאָרָתוֹ הַטּוֹבָה לָנֶצַח אֵצֶל תַּלְמִידָיו. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּחוּשׁ בֶּאֱמֶת אַחַר כָּךְ, שֶׁדַּיְקָא לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה זָכָה יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ בְּכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ:

וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ כְּפִי טָעוּתָם שֶׁסָּבְרוּ אָז שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה, הָיָה לָהֶם לָבֹא לְאַהֲרֹן וְחוּר וְכוּ', וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיּוֹלִיכוּ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מִמֹשֶׁה רַבָּם. אֲבָל הֵם לֹא בָּחֲרוּ בְּהָאֱמֶת, עַד שֶׁבָּאוּ עַל יְדֵי זֶה לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁפּוֹרְשִׁין מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, יְכוֹלִין לָבֹא לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם:

וְעַל כֵּן עָסַק מֹשֶׁה אַחַר כָּךְ בְּ'מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן', וּבָזֶה הִמְשִׁיךְ תִּקּוּן שֶׁאֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְגַם לְאַחַר הַחֻרְבָּן, וּכְשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נָעִים וְנָדִים בְּגָלוּתָם, אַף עַל פִּי כֵן יִשָּׁאֵר הַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְתִתְקַיֵּם לָנֶצַח, עַל יְדֵי בְּחִינַת הַמִּקְדָּשׁ מְעַט שֶׁהֵם הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַתַּלְמִידִים לְשָׁם לִדְבָרִים שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל:

כִּי בֶּאֱמֶת לְהַמְשִׁיךְ 'הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת', צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה צִמְצוּמִים וְכֵלִים קְדוֹשִׁים וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַכֵּלִים וְהַתִּקּוּנִים שֶׁהָיוּ בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, וּמֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְקִלְקוּלֵי הַדּוֹרוֹת, אִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת בְּדוֹר אֶחָד:

וְעַל כֵּן מִתְיַגְּעִים גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וּלְהַשְׁאִיר בְּרָכָה אַחֲרֵיהֶם לְדוֹרוֹת עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה בְּנָקֵל לְדוֹר אַחֲרוֹן לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אִם יִרְצוּ לְבַקְּשׁוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ מִמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא כְּלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתַּב וְשֶׁבְּעַל פֶּה:

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ בְּיָמָיו, וְלֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, עַד אֲשֶׁר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ דַּיְקָא בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְהִכְנִיס יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ:

וְאַף עַל פִּי כֵן גַּם בְּיָמָיו לֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן כִּי לֹא נִכְבְּשָׁה כָּל הָאָרֶץ בְּיָמָיו, עַד שֶׁבָּאוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים אַחַר כָּךְ וְגָמְרוּ הַכִּבּוּשׁ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, עַד שֶׁאַחַר כַּמָּה וְכַמָּה דּוֹרוֹת זָכוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַגַּם שֶׁבְּתוֹךְ כָּךְ עָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים וְהַזְּקֵנִים כַּמְּבֹאָר בַּמִּקְרָא. וְאַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְנִבְנָה וְחָזַר וְנֶחֱרַב, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עַל כָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם מֵאָז וְעַד עַתָּה, וַעֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת:

אַךְ סוֹף כָּל סוֹף יֻגְמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבְכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַבָּאִים אַחֲרָיו, בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ' וְכוּ' וְכוּ'[698], כִּי כָּל אֶחָד מֵהַמְקַבְּלִים הַקְּדוֹשִׁים וּמִכָּל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, כָּל אֶחָד הִמְשִׁיךְ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְהִשְׁאִיר הַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לָנֶצַח, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יֻגְמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת:

וְהַכֹּל בְּכֹחַ וּזְכוּת הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתַּלְמִידִים שֶׁמִּתְקַבְּצִין בְּכָל פַּעַם, וְעוֹסְקִין בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם לְדוֹרוֹת עוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַעֲלַת יִקְרַת קְדֻשַּׁת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, עַל יְדֵי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוּא הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ', אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה כָּל קִיּוּמֵינוּ וְחִיּוּתֵינוּ עַד עוֹלָם 'וּבַזֹּהַר דָּא יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא'[699]:

עַד אֲשֶׁר אַחַר כָּךְ, אַחַר דּוֹרוֹת הַרְבֵּה בָּא הָאֲרִ"י זַ"ל הַקָּדוֹשׁ, וְהוֹסִיף לְגַלּוֹת נִפְלָאוֹת הַרְבֵּה בְּלִמּוּדֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ', וְכֵן בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה זָכִינוּ לְמַה שֶּׁזָּכִינוּ, עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל עַד עַכְשָׁו:

וְזֶה עִקַּר חִיּוּתֵינוּ וְתִקְוָתֵנוּ, שֶׁאָנוּ מְחַיִּין עַצְמֵנוּ בְּהַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי תַּלְמִידֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים כַּנַּ"ל: (נזיקין ד, יג-טו כב)

[695] ???

[696] רש"י שמות לב, ד.

[697] שמות לב, א.

[698] אבות א, א.

[699] זוהר נשא (רע"מ) קכד ע"ב.

#### רסח

כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמַּצְדִּיק אֶת כֻּלָּם, כִּי הוּא מִתְיַגֵּעַ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַצְדִּיק אוֹתָם עַד שֶׁנִּקְרָאִים כֻּלָּם 'צַדִּיקִים', כְּמוֹ שכתוב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"[700]. וְכָל מִי שֶׁמְּקֹרָב וְנִכְלָל יוֹתֵר בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא נִקְרָא יוֹתֵר בְּשֵׁם צַדִּיק:

וְעַל כֵּן הַמְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק נִקְרָא 'אֱפִּיקוֹרֶס' וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[701], כִּי 'כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שנאמר "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" וְכוּ''[702], וְהַכֹּל רַק בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמַּצְדִּיק אוֹתָם עַל יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם:

כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת נִקְרָאִים 'מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים'[703], וְעַל יְדֵי זֶה כֻּלָּם נִקְרָאִים צַדִּיקִים וְזוֹכִים לָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל זֶה שֶׁבְּוַדַּאי בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ צַדִּיק וְגַם מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק, עַל כֵּן אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: (נזיקין ד, כא)

[700] ישעיה ס, כא.

[701] סנהדרין צט ע"ב.

[702] סנהדרין צ ע"א.

[703] דניאל יב, ג; ועיין ליקוטי מוהר"ן ח"א יד, יב.

#### רסט

כָּל מַה שֶּׁמְּסַבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא וְיַגִּיעַ מִזֶּה אֵיזֶה דָּבָר לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה' וְכוּ'[704]:

וְזֶה שֶׁהִתְפָּאֵר רַבִּי חִיָּא 'אֲנָא עֲבִידְנָא שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכֵּחַ תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, דְּשָׁדִינָא כִּיתְנָא וַעֲבִידְנָא רִישְׁבָּא' וְכוּ'[705], שֶׁעָשָׂה מֵהֶם מְצוּדוֹת לָצוּד חַיּוֹת וְלִכְתֹּב עַל עוֹרוֹתֵיהֶם סִפְרֵי תּוֹרוֹת וּלְלַמֵּד בָּהֶם לַתַּלְמִידִים:

וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִקַּח עוֹרוֹת מוּכָנִים? אַךְ רַבִּי חִיָּא נִתְכַּוֵּן לְהַתְחִיל דַּיְקָא מִסִּבּוֹת רְחוֹקוֹת מְאֹד מֵהַתּוֹרָה לִכְאוֹרָה, כִּי כְּשֶׁזָּרַע פִּשְׁתָּן לֹא עָלָה לְשׁוּם אָדָם עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זֶה סִבָּה וְעֵסֶק לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעָשָׂה מִזֶּה מְצוּדוֹת וְצָד חַיּוֹת וְכָתַב עַל עוֹרוֹתֵיהֶם, אָז הֵבִינוּ לְמַפְרֵעַ שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁעָשָׂה מִתְּחִלָּה, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַתּוֹרָה:

וּבָזֶה דַּיְקָא לִמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ מִזֶּה תּוֹעֶלֶת לַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּימִין אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא וּמִתְקַיֵּם רַק בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה, כִּי לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אוֹ בִּשְׁבִיל שְׁאָר תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַזֶּה לְהַשִּׂיג וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם כְּשֶׁעוֹבְרִין בְּזֶה הָעוֹלָם וּמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה:

עַל כֵּן צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים וְהַסִּבּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַקְּרוֹבוֹת וְהָרְחוֹקוֹת, הַכֹּל מְסַבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ רַק בִּשְׁבִיל זֶה:

אֲבָל אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת רַק הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי עַל יְדֵי יְגִיעָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ הָעֲצוּמָה, עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ מְאֹד, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לִרְפוּאַת נַפְשֵׁנוּ בֶּאֱמֶת וּלְהַכְנִיס גַּם בָּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת: (נזיקין ד, כה)

[704] ברכות ו ע"ב; שבת ל ע"ב.

[705] בבא מציעא פה ע"ב: אמר ליה ר' חייא לר' חנינא בהדי דידי קא מינצית דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל מאי עבידנא אזלינא ושדינא כיתנא וגדילנא נישבי וציידנא טבי ומאכילנא בשרייהו ליתמי ואריכנא מגילתא וכתבנא חמשה חומשי וסליקנא למתא ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי ומתנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי ואמרנא להו עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי ועבדי לה לתורה דלא תשתכח מישראל היינו דאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא.

#### רע

כָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה הוּא בְּחִינַת 'שִׂכְלִיִּים וְצִמְצוּמִים' שֶׁעַל יָדָם מַשִּׂיגִין אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וַאֲנָשֵׁיהֶם שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת וּמוֹדִיעִין אֱלֹהוּתוֹ וְאַדְנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם:

כִּי 'הַצַּדִּיקִים הֵם מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[706], זֶה בְּחִינַת "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה וְכוּ' עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל" וְכוּ'[707]:

הַיְנוּ כִּי קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וּלְקַבֵּל מֵהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת, צְרִיכִין לְשַׁבֵּר תְּחִלָּה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, שֶׁהֵם הָ'רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת' שֶׁהֵם הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וֶאֱפִּיקוֹרְסוּת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְרוֹצִים לְהַסְתִּיר אוֹר אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן הֵם שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת, כִּי יֵשׁ בָּהֶם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אַחַר כָּךְ צְרִיכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת 'נֹגַהּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מְעֹרָב טוֹב וָרָע', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ גַּם בֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, וְיֵשׁ שֶׁמְּכַנִּים עַצְמָן גַּם בְּשֵׁם 'חֲסִידִים' וְאוֹמְרִים חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל הַמְרַחֲקִים מֵה' יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְהֵם בִּבְחִינַת נֹגַהּ שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרָע:

כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ בָּהֶם טוֹב הַרְבֵּה, כִּי הֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים קְצָת, וְלִפְעָמִים אוֹמְרִים דִּבְרֵי אֱמֶת, אַךְ מְעֹרָב בָּהֶם גַּם רַע הַרְבֵּה, דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם לְחָכְמוֹת, וּבֶאֱמֶת הֵם שְׁטוּתִים גְּדוֹלִים וּמַזִּיקִים הַרְבֵּה וּמְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלְּהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וַאֲנָשֵׁיהֶם הַמַּמְשִׁיכִים הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת בָּעוֹלָם:

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמֵּהַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם וֶאֱפִּיקוֹרְסִים, מְרַחֲקִין יִשְׂרָאֵל עַצְמָן מֵהֶם בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל מֵאֵלּוּ הַכְּשֵׁרִים קְצָת אֵין מִתְרַחֲקִים מֵחָכְמָתָם כָּל כָּךְ, וּבֶאֱמֶת הֵם מַזִּיקִים הַרְבֵּה עַל יְדֵי הַחָכְמוֹת וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁמִּתְלוֹצְצִים מִכַּמָּה דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת הָאֲמִתִּיּוֹת וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[708]:

וְכֵן מוּבָן בַּסְּפָרִים[709] שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַמַּתְקְלָא וְהַבֵּרוּר, הוּא בִּבְחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרָע, וְעַל כֵּן יֵשׁ כֹּחַ יוֹתֵר לְהָרַע לִינֹק דֶּרֶךְ שָׁם מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ שָׁם גַּם טוֹב כַּיָּדוּעַ:

וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת אֲמִתִּי, יוּכַל לְהָבִין וְכִמְעַט שֶׁהוּא רוֹאֶה בְּעֵינָיו, אֵיךְ שֶׁהַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכֵן הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל הַמְצוּיִים בָּעוֹלָם הַמְרַחֲקִים אֶת הָאָדָם מֵה' יִתְבָּרַךְ, הֵם מַמָּשׁ כְּמוֹ "רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת" וְכוּ', כִּי הֵם מַרְעִישִׁים אֶת הָעוֹלָם כְּמוֹ רוּחַ סְעָרָה מַמָּשׁ, וּמַחֲשִׁיכִים אֶת הָעוֹלָם כֶּעָנָן גָּדוֹל, וְשׂוֹרְפִים מִי שֶׁנּוֹטֶה אֲלֵיהֶם כְּמוֹ אֵשׁ מִתְלַקַּחַת:

אַךְ מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת, בְּקַל יָכוֹל לְגָרֵשׁ כֻּלָּם, וְכֻלָּם נִתְבַּטְּלִין לְפָנָיו כְּאַיִן וּכְאֶפֶס, כִּי כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[710], וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנַּ"ל אָז זוֹכֶה לָבֹא לִבְחִינַת 'הַחַשְׁמַל', בִּבְחִינַת "וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת'[711], שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִים בְּחִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְרוֹעֲשִׁים וּבוֹעֲרִים לַה' יִתְבָּרַךְ בְּלַבַּת אֵשׁ, וְעַל כֵּן נִקְרָאִים 'חַשְׁמַל' בְּחִינַת 'חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת':

וְזֶה בְּחִינַת "וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת"[712], זֶה בְּחִינַת כְּלַל הַצִּמְצוּמִים וְהַשִּׂכְלִיּוּת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל יָדָם מַמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק לְהָאִיר הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת בָּעוֹלָם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְ'הַכִּסֵּא וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא' זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְ'הָרָקִיעַ שֶׁעַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת' מְבֹאָר גַּם כֵּן בִּפְנִים, וְ'הָאוֹפַנִּים שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה' הֵם בְּחִינַת הָעֲשִׁירִים תּוֹמְכֵי אוֹרַיְתָא שֶׁמַּחֲזִיקִים בְּמָמוֹנָם אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וַאֲנָשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר עַל יָדָם נִמְשָׁךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת בָּעוֹלָם: (נזיקין ד, כח)

[706] רש"י בראשית יז, כב.

[707] יחזקאל א, ד.

[708] שיחות הר"ן פא.

[709] עיין ליקוטי מוהר"ן ח"א יט, ה.

[710] ליקוטי מוהר"ן ח"ב מו.

[711] חגיגה יב ע"א.

[712] יחזקאל א, ה.

#### רעא

כָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה רָאָה יְחֶזְקֵאל "עַל נְהַר כְּבָר"[713], לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה שֶׁהוּא הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת, נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַנָּהָר הַנִּמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'כְּבָר' – "כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ"[714], בְּחִינַת "מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדַע שֶׁהוּא אָדָם"[715]:

כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה מָשִׁיחַ', וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ קָדַם לָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[716], כִּי דֶּרֶךְ ה' יִתְבָּרַךְ לְהַקְדִּים תָּמִיד רְפוּאָה לְמַכָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[717]:

וְלוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהִקְדִּים לָנוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה, לֹא הָיה לָנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד הָ'רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת', הַמַּסְעִיר וּמַחְשִׁיךְ וּבוֹעֵר עַתָּה בָּעוֹלָם מְאֹד, עַל יְדֵי כִּתּוֹת הָאֱפִּיקוֹרְסִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַתָּה בָּעוֹלָם, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יּוּלַד יוֹם רַחֲמָנָא לִצְּלָן:

אַךְ אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, וּמִי שֶׁיַּסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּצֵל כַּנְפֵיהֶם וְיֵלֵךְ עַל פִּי דַּרְכֵי תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה נִצּוֹל מֵהֶם:

כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הֵם בְּחִינַת זְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מֵהַזָּקֵן שֶׁבַּזְּקֵנִים סָבָא דְּסָבִין וְכוּ' שֶׁזָּכָה לְהִכָּלֵל בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַזִּקְנָה בִּבְחִינַת 'שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת', וְכָל מִינֵי קִלְקוּלִים וּבִלְבּוּלִים שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, כְּבָר הִקְדִּים לָהֶם רְפוּאָה וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים, עַל יְדֵי נְהָרוֹת וְנַחֲלֵי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁהִמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'נְהַר כְּבָר' שֶׁהוּא הַנָּהָר הַנִּמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'הַנָּהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן'[718], וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה כַּנַּ"ל: (נזיקין ד, ל)

[713] יחזקאל א, א.

[714] קהלת ט, ז.

[715] קהלת ו, י.

[716] פסחים נד ע"א.

[717] מגילה יג ע"ב.

[718] בראשית ב, י.

#### רעב

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לֵילֵךְ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו לְבַקֵּשׁ הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק בַּלִּמּוּד הָאֲמִתִּי שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה הָעִקָּר לְהַכְנִיס אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, וּלְהוֹצִיא אֶת כָּל אֶחָד מִמְּקוֹמוֹת הַמְגֻנִּים שֶׁנָּפַל לְשָׁם, וּלְהָאִיר בָּעוֹלָם הַלִּמּוּד הֶעָמֹק שֶׁל 'דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת' בֶּאֱמֶת:

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בִּכְלַל הַיְשִׁיבָה הַזֹּאת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת עַז וְחָזָק בְּה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה:

וְזֶה בְּחִינַת "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" בְּחִינַת הַיְשִׁיבָה הַנַּ"ל, "עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה"[719] כִּי יִזְכֶּה בְּוַדַּאי לִתְהִלָּה וְהַלֵּל תָּמִיד:

וְזֶהוּ "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם" וְכָל הָעִנְיָן שָׁם עַד "יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן"[720] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (נזיקין ה, יא יג)

[719] תהלים פד, ה.

[720] שם, ב.

#### רעג

הַיּוֹשְׁבִים עַל הַמִּשְׁפָּט בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה הֵם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְכֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִקַּר 'תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט' עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת:

וְאוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְחוֹתְרִים וּמִתְגַּעְגְּעִים לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה הֵם גַּם כֵּן בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים הַנִּכְתָּבִים לְאַלְתַּר לְחַיִּים (וְעַיֵּן אֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת קצ"ט[721]): (נזיקין ה, יז)

[721] וז"ל: בראש השנה צריכין להעלות האמונה הקדושה, שהיא בחינת 'מלכות'. וזה שצועקין אז מעומק הלב, בחינת "ממעמקים קראתיך", בכדי לדלות ולגלות המים עמוקים שעל ידם גדלה האמונה הקדושה, ולשלמות תיקוני האמונה הקדושה צריכין תיקון המשפט, שהוא על ידי שמגרשין טיפת עשיו וישמעאל שלא יעלו אל המוח, וזהו עיקר העבודה של ראש השנה, כי הוא 'יום המשפט' ואז צריכין לעסוק ב'תיקון המשפט', שהשם יתברך יוציא על ידי זה כאור משפטנו.

#### רעד

עִקַּר הַבַּקָּשָׁה שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ, הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעוֹסְקִים שָׁם בְּהַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל 'אֱמוּנָה', וְזֶה בְּחִינַת "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי"[722], כִּי שָׁם עִקַּר 'בֵּית ה'' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וּצְרִיכִין לְכַתֵּת רַגְלָיו מֵעִיר לְעִיר וּמִדּוּךְ לְדוּךְ, וְלֵישֵׁב בְּסֻכּוֹת וָאֳהָלִים, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרשׁ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָבֹא לְהַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ"ל שֶׁעוֹסְקִין שָׁם בְּלִמּוּד הָאֱמֶת לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שכתוב "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה"[723]:

וְגַם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרַבִּי הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה, מֵעֹצֶם אַהֲבָתוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב גַּם כֵּן בִּקְבִיעוּת בְּבֵית יְשִׁיבָתוֹ, רַק הוּא מְכַתֵּת רַגְלָיו וּמְטַלְטֵל עַצְמוֹ בַּדְּרָכִים לִפְעָמִים, בִּכְדֵי לְקַבֵּץ וְלֶאֱסֹף אֶת 'הַנֶּאֶמְנֵי אָרֶץ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ', אוֹתָם שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לָבֹא אֶל בֵּיתוֹ, וְגַם יֵשׁ שֶׁאֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְגַם הֵם מִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים וּמְבַקְּשִׁים אֶת ה' וּמִשְׁתּוֹקְקִים לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת צוֹפֶה וְסוֹכֶה וּמִסְתַּכֵּל מֵרָחוֹק עֲלֵיהֶם, וּבַעֲבוּרָם הוּא מְכַתֵּת רַגְלָיו כְּדֵי לְעוֹרֵר הַנְּפָשׁוֹת וּלְהוֹדִיעָם אֲמִתַּת לִמּוּדוֹ הַקָּדוֹשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ כֻּלָּם אֶל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי"[724]:

וְעַל יְדֵי שֶׁהֵם מְטַלְטְלִים עַצְמָם לְבַקֵּשׁ אֶת הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, וְגַם הַצַּדִּיק רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְהַנִּלְוִים אֵלָיו מְטֻלְטָלִים גַּם כֵּן לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמִּתְגַּעְגְּעִים לָזֶה, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לְהִתְוַעֵד יַחַד, וְאָז נִכְלָלִין גַּם הֵם בִּכְלַל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה:

וְכֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, צְרִיכִים הֵם גַּם כֵּן לְכַתֵּת רַגְלֵיהֶם לִפְעָמִים, בִּשְׁבִיל לְהָאִיר הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם וְלֶאֱסֹף וּלְקַבֵּץ עוֹד אֲנָשִׁים רַבִּים אֶל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, בִּבְחִינָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל "וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ"[725], 'אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּכַתְּתִים רַגְלֵיהֶם וְכוּ' ללמד תּוֹרָה'[726] שֶׁעִקָּרָהּ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל:

וְזֶה "יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ"[727], כְּמוֹ הַסַּרְסוּרִים וְהַמְשָׁרְתִים הַנֶּאֱמָנִים שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל הַחֶנְוָנִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁנּוֹשְׂאִים כַּמָּה מִינֵי סְחוֹרוֹת בַּשּׁוּק, וְכָל מִי שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ לִקְנוֹת סְחוֹרָה יָפָה, הֵם מְזָרְזִין עַצְמָן וּמְגַלִּין לָהֶם הַסְּחוֹרָה מִתּוֹךְ הַמִּכְסֶה וְהַחִפּוּי שֶׁעָלֶיהָ, וּמַרְאִין לָהֶם וּמְפָאֲרִין אֶת הַסְּחוֹרָה בְּעֵינֵיהֶם כְּדֵי לְזָרְזָם לִקְנוֹת סְחוֹרָה אֶצְלָם, וְאוֹמְרִים לָהֶם: הַבִּיטוּ וּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם וּמַשְּׁשׁוּ בְּיֶדְכֶם, כַּמָּה יָפָה וְטוֹבָה הַסְּחוֹרָה הַזֹּאת בְּיֹפִי וְהִדּוּר וְחִזּוּק וְכוּ':

כְּמוֹ כֵן הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בַּלִּמּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, שֶׁמְּבִיאִין אֶת הָאָדָם לְקִיוּם הַתּוֹרָה וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הֵם מְכַתְּתִים רַגְלֵיהֶם מִדּוּךְ לְדוּךְ וְכוּ', וְנוֹשְׂאִין הַדִּבְרֵי תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּבְחִינַת 'יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ', וְכָל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת בְּלִי לֵצָנוּת, הֵם מַרְאִין וּמְגַלִּין לוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: הַבֵּט וּרְאֵה בְּעֵינֶיךָ נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת הַסְּחוֹרָה הַזֹּאת, מַה טּוּבָהּ וּמַהּ יָפְיָהּ וַהֲדָרָהּ, וְכַמָּה הִיא מַצְלַחַת לְהָאָדָם הַצְלָחָה אֲמִתִּית וְנִצְחִית לְחַיֵּי עוֹלָם: (נזיקין ה, כ)

[722] תהלים כז, ד.

[723] תהלים קיט, פו.

[724] תהלים קא, ו.

[725] דברים לג, ג.

[726] בבא בתרא ח ע"א.

[727] דברים לג, ג.

#### ערה

לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק דַּיְקָא, צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְעַיֵּן הֵיטֵב בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֵם כֻּלָּם עֵצוֹת נוֹרָאוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. גַּם צְרִיכִים אָז לְהִתְחַבֵּר מְאֹד לְהַחֲבֵרִים הַ"שְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא"[728], שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּדֵי לַחְתֹּר וּלְגַלּוֹת הָעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מִתּוֹךְ גֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ מַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת:

וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[729] שֶׁהַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים "בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת"[730], מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְגִיעָתָם בַּתּוֹרָה הוּא אַחַר שֶׁנֶּאֱסַף הַצַּדִּיק. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמִּצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה[731] דַּיְקָא, עַיֵּן פְּנִים: (נזיקין ה, מה)

[728] יואל ג, ה.

[729] מדרש תנחומא בהעלותך טו: "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרעה אחד", מהו 'בעלי אסופות' אימתי הן נטועים באדם בזמן שבעליהן נאספין מהם, כל זמן שרבו קיים הוא היה שואלו, מת רבו הרי יגע ביום ובלילה לקיים תלמודו שאין לו למי הוא שואל, לכך נאמר בעלי אסופות.

[730] קהלת יב, יא.

[731] שולחן ערוך (או"ח) תרעב, א.

#### רעו

מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן בְּנֵי הַיְשִׁיבָה וְהַתַּלְמִידִים שֶׁל הַצַּדִּיק בְּחִינַת 'מְהַדְּרִין' וּ'מְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין', עַיֵּן חֲנֻכָּה אוֹת ס"ט[732]:

[732] וז"ל: אמרו רבותינו ז״ל: 'נר חנוכה - איש וביתו, והמהדרין - נר לכל אחד, והמהדרין מן המהדרין - מוסיף והולך'.

#### רעז

כָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם הוּא בְּחִינַת 'פְּגַם בִּכְבוֹד ה'', כִּי כָּל הַתּוֹרָה הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ[733], וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֵיזֶה חֵטְא שֶׁבָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם וּבִפְרָט 'פְּגַם הַבְּרִית' שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל, עַל יְדֵי זֶה פּוֹגְמִין בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז נִתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, וּכְפִי הַפְּגַם כֵּן הָרִחוּק וְכֵן נוֹפֵל הַכָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם אֶל הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים, וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּלִי שִׁעוּר בְּעִנְיַן 'פְּגַם נְפִילַת הַכָּבוֹד' וּבְעִנְיַן 'הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד':

וְעַל כֵּן בִּמְקוֹם קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁם מְקוֹם אֲסִיפָתָן וְשָׁם שׁוֹרֶה כְּבוֹד ה', בְּחִינַת "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ"[734] הַנֶּאֱמַר עַל הִסְתַּלְּקוּת וּקְבוּרַת הַצַּדִּיק כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[735], עַל כֵּן שָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן לְכָל הַפְּגָמִים בִּפְרָט לִפְגַם הַבְּרִית:

וְעַל יְדֵי שֶׁחוֹזֶרֶת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמִּתְעוֹרְרִין מְאֹד עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וּמִתְפַּלְּלִין וּמִתְחַנְּנִין שָׁם בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב מְאֹד וְשׁוֹפְכִים שָׁם לִבָּם כַּמַּיִם לִפְנֵי ה', וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם מִתְקָרֶבֶת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (וְעַיֵּן בְּרִית אוֹתִיּוֹת פ"ד פ"ה[736]): (חובל בחברו ג, י)

[733] ליקוטי מוהר"ן ח"א יד, ב-ג.

[734] ישעיה נח, ח.

[735] במדבר רבה נשא יא, ז.

[736] וז"ל (אות פד): פגם הברית הוא עקר פגם הכבוד דקדשה, כי אין בשת אלא במקום עריין, ובשת הוא הפך הכבוד, כי הנפשות יוצאין דרך הצנור הקדוש הזה שהוא בחינת ברית, שמשם הולדות והמשכות כל הנפשות בשרשם כידוע, והנפשות מתלבשות בכבוד, שהוא בחינת "אם כל חי", כי הכבוד דקדשה הוא שרש כל הנפשות כלם והוא בחינת "אשה יראת ה'", ועל-כן כשפוגם, חס ושלום, בברית ופוגם בטפי המח שלהם בחינת נפשות קדושות, אז אלו הנפשות נקראין נפשות ערטילאין כידוע, הינו שהם עירמים מלבוש הכבוד שהיו צריכים להתלבש שם כנ"ל, כי אין להנפש חיות בלא לבוש הכבוד שמשם עקר חיותה, ועל כן עיקר פגם הברית הוא פגם הכבוד, הינו שמפריש הנפש מן הכבוד על-ידי פגם טפי המח לבטלה, חס ושלום; וכן כשפוגם, חס ושלום, על- ידי אסור עריות או נשג"ז, רחמנא לצלן, שעל-ידי-זה מוריד הכבוד להעזי-פנים, הינו להסטרא-אחרא, חס ושלום, על-ידי שנתלבש נפש ישראל בכבוד העכו"ם, רחמנא לצלן, או להפך, וכן בשאר עריות ופגם הברית, שבכלם חמר האסור הוא כפי פגם הכבוד. כי באמת צריכין לקדש את עצמו ביותר אפלו בהתר כדי שיזכה שיתלבש הנפש בכבוד דקדשה ולא יהיה חצוף בעובדוהי ככלבא, שזה בחינת "והכלבים עזי נפש וכו'" כמובא בזהר הקדוש, כי על-ידי- זה יורד הכבוד, חס ושלום, לעזי-פנים שהם בחינת כלבים כנ"ל; מכל-שכן וכל-שכן כשפוגם ממש בברית-קדש על-ידי עברה גמורה, רחמנא לצלן, שבודאי פוגם מאד בהנפש והכבוד. ועל-כן עקר תקון הברית על-ידי קברי הצדיקים אמתיים כמבאר במקום אחר, כי הסתלקותם וקבורתם הקדושה הוא על-ידי הכבוד דקדשה בבחינת "כבוד ה' יאספך", שזה נאמר על הסתלקות וקבורת הצדיק, כמובן בדברי רבותינו ז"ל, כי הצדיק בעת הסתלקותו זוכה להיות נאסף בקדשה גדולה אל כבוד ה', ועל-כן במקום קבורתו הקדוש ששם מקום אסיפתו, שם שרש כבוד ה' בחינת "כבוד ה' יאספך", וכל הנפשות הזוכין לבוא לשם נכללין בתוך כבוד ה' ועל-ידי-זה עקר תקונם הכללי, בפרט תקון הברית (הל' חובל בחבירו, אות י).

#### רעח

עֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמּוֹעִיל לְהָאָדָם מְאֹד לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִגָּלוּתוֹ הַכָּבֵד דְּהַיְנוּ גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא עִקַּר הַגָּלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת:

כִּי עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה עַל יְדֵי 'עַצְמוֹת יוֹסֵף', כְּמוֹ שכתוב "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ"[737] וְכוּ' וְכַמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[738], כִּי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁנָּשְׂאוּ בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם זֶה בְּחִינַת 'קֶבֶר הַצַּדִּיק', וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה עִקַּר גְּאֻלָּתָם:

כִּי הַצַּדִּיק זוֹכֶה לְתַקֵּן הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בְּחַיָּיו כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ נֶאֱסָף וְנִכְלָל תֵּכֶף בִּ'כְבוֹד ה'' בִּבְחִינַת "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ"[739], וְעַל כֵּן עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא מְקוֹם מְנוּחָתוֹ שָׁם שׁוֹרֶה כְּבוֹד ה', וְעַל יְדֵי זֶה כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִין אַחַר הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה הַזֶּה שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לָצֵאת מִגָּלוּתָם לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְזוֹכִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וְנֶפֶשׁ חֲדָשָׁה בְּכָל פַּעַם עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַכָּבוֹד הַזֶּה: (חובל בחברו ג, יג)

[737] שמות יג, יט.

[738] זוהר בשלח מו ע"א.

[739] ישעיה נח, ח.

#### רעט

הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מַמְשִׁיכִים 'חַלּוּקָא דְּרַבָּנָן', וּמַלְבִּישִׁין הָאוֹר בְּכַמָּה דְּרָכִים בִּלְבוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בִּבְחִינַת 'צִיצִית', עַד שֶׁהָיוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חוֹזְרִין לְמוּטָב:

אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יֵשׁ 'שַׁעַטְנֵז', דְּהַיְנוּ הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהֵם מִתְלַבְּשִׁין בְּטַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם, וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ הֵם מְעֻטָּפִים בְּטַלִּית שֶׁל מִצְוָה בְּ'חַלּוּקָא דְּרַבָּנָן', אֲבָל בֶּאֱמֶת לְבוּשֵׁיהֶם הֵן בְּחִינַת 'שַׁעַטְנֵז' שֶׁהוּא מְעֹרָב מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן:

'צֶמֶר' הוּא בְּחִינַת רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים שֶׁשָּׁם מִתְהַפְּכִים הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, בְּחִינַת "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וְכוּ' כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"[740], שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְבוּשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת:

אֲבָל הַלְּבוּשִׁים שֶׁל הָעַזֵּי פָּנִים הַנַּ"ל מְעֹרָב בּוֹ 'פִּשְׁתָּן', שֶׁהוּא בְּחִינַת קָרְבַּן קַיִן שֶׁהֵבִיא מֵהַפְּסֹלֶת[741], שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁרוֹאֶה הַפְּסֹלֶת וְהַחֹב שֶׁל כָּל אֶחָד, וְעַל כֵּן לְבוּשֵׁיהֶם הֵם בְּחִינַת "שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו"[742], כִּי מַרְאִים עַצְמָם כְּאִלּוּ מְזַכִּים אֶת הָרַבִּים שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'צֶמֶר', אֲבָל בֶּאֱמֶת מֵהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת, וּמוֹצְאִים פְּסֹלֶת וְחֹב בְּכָל הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, וְהֵן הֵן הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר הָרוֹצִים לְרַחֵק מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ:

וְזֶה בְּחִינַת 'שַׁעַטְנֵז' אוֹתִיּוֹת 'שָׂטָן עַז'[743], הַיְנוּ עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשָּׂטָן, וְהֵם עוֹמְדִים כְּנֶגֶד הַכְּשֵׁרִים לְמָנְעָם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וּמִלְּהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת:

אַךְ סוֹף כָּל סוֹף ה' יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ, "כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[744] - וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה[745], כִּי "מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה"[746], כִּי אַף עַל פִּי שֶׁ'עַזּוּת' הִיא 'מַלְכוּתָא בְּלֹא תָּגָא'[747], וְכָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אַף עַל פִּי כֵן הוּא 'בְּלֹא תָּגָא' בְּלֹא 'כֶּתֶר מַלְכוּת', וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְפִי שָׁעָה, סוֹף כָּל סוֹף יִתְבַּטֵּל מַלְכוּתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם:

אֲבָל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ 'נֶצַח' וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם בְּוַדַּאי יִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם וְכֻלָּם יִהְיוּ מֻכְרָחִים לָשׁוּב אֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה[748], וְהֵבִין שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁבְּסוֹף הַגָּלוּת יִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר וְיִתְגַּבְּרוּ הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר וְיַסְתִּירוּ הָאֱמֶת וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַקֵּץ, עַל כֵּן אָמַר 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד'[749], שֶׁמּוֹרֶה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ כִּרְצוֹנוֹ כִּי "מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה":

וְזֶה בְּחִינַת 'צִיקֵי קְדֵרָה' שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁמְּרַמֵּז "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד"[750], הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁכֻּלָּם יִתְעַלּוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמְּהַפְּכִין כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת: (מעקה ד, ז ט)

[740] ישעיה א, יח.

[741] רש"י בראשית ד, ג.

[742] דברים כב, יא.

[743] שער ההקדמות כג ע"ב; עץ חיים שער ח, ו.

[744] תהלים צב, ט.

[745] רש"י שם.

[746] תהלים קג, יט.

[747] סנהדרין קה ע"א.

[748] פסחים נו ע"א.

[749] פסחים נו ע"א.

[750] פסחים נו ע"א.

#### רפ

כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ כֵן הוּא יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד לְהַגְבִּיהַּ אֲפִלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים הַמֻּנָּחִים בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה בְּיוֹתֵר, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת מַעֲלָתוֹ הַגְבֹהָה:

וְזֶה אָנוּ רוֹאִים בְּמִצְוַת 'קְטֹרֶת' שֶׁהִיא גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד וְעוֹלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה עַד אֵין סוֹף כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[751], וּמֵחֲמַת גֹּדֶל מַעֲלַת וּקְדֻשַּׁת קְטֹרֶת, מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא הָיָה בָּא בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת 'חֶלְבְּנָה' שֶׁרֵיחָהּ רָע, לְהוֹרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי אִם כְּשֶׁיְּכוֹלִין לֵירֵד לְמַטָּה לְמַטָּה, לְהַעֲלוֹת כָּל הַשּׁוֹכְנֵי עָפָר לַה' יִתְבָּרַךְ:

כִּי קְטֹרֶת מְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנִות מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת 'חֶלְבְּנָה', וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַקְּטֹרֶת: (פריה ורביה ב)

[751] נח סה ע"א.

#### רפא

כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל הָעֲווֹנוֹת הַמַּגִּיעִים לְהַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם הֵם כְּחִצִּים הַנִּזְרָקִים וּפוֹגְמִים מְאֹד בְּנֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְכָל אָדָם וְאָדָם עַל יְדֵי כָּל עָווֹן וּפְגָם שֶׁהוּא פּוֹגֵם וּבִפְרָט פְּגַם הַבְּרִית, עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹרֵק חִצִּים מַמָּשׁ לְנַפְשׁוֹ:

וְיֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה חִלּוּקִים וְשִׁנּוּיִים רַבִּים בְּעֶרְכֵי הַפְּגָמִים, כִּי אֵין פְּגָם אֶחָד דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ (וְכַמּוּבָן[752]), וגַּם בִּפְגַם הַבְּרִית עַצְמוֹ יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא כָל הַפְּגָמִים וְהַחֲטָאִים שָׁוִים כַּיָּדוּעַ:

וְיֵשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן אֵיזֶה מִינֵי פְּגָמִים גַּם מִבְּחִינַת פְּגָמֵי הַבְּרִית, אֲבָל לֹא כֻּלָּם, וְגַם לָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא וְחִדּוּשׁ נִפְלָא שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְתַקֵּן תִּקּוּן הַבְּרִית לְמִי שֶׁכְּבָר פָּגַם בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִי שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא הַחִצִּים אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁנִּזְרְקוּ וּלְאַחַר שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְתוֹךְ מִי שֶׁנִּזְרְקוּ לוֹ הַחִצִּים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי יֵשׁ נְפָשׁוֹת פְּגוּמוֹת כָּל כָּךְ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם הָרַבִּים עַד שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְתַקְּנָם:

אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא וְחִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיא כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי חִצִּים שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וְכָל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ וּלְהוֹצִיא וּלְתַקֵּן הַכֹּל לְמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לַה' יִתְבָּרַךְ, וְרַק הוּא יוֹדֵעַ לְרַפְּאוֹת אֶת 'הַבַּת מַלְכָּה' בִּשְׁלֵמוּת, עַיֵּן פְּנִים: (פריה ורביה ג, י)

[752] כך הוא בדפוס ראשון, לכאורה חסר וכך מובא בהלכה:

#### רפב

עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים בֶּאֱמֶת, הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד, וְרַק בְּעֹצֶם כֹּחָם אָנוּ זוֹכִים לִפְעָמִים לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְכַוָּנָה, וּבְעֹצֶם כֹּחָם הֵם מַעֲלִים תְּפִלָּתֵנוּ הַשָּׁמַיְמָה לְרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים: (פריה ורביה ה, ה)

#### רפג

עֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת וּזְכוּת הַנְּפָשׁוֹת הַזּוֹכִים לְהִתְוַסֵּף וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת ולְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, הוּא גָּדוֹל מְאֹד עַד אֵין חֵקֶר, כִּי עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּין בָּתֵּי הַקְּדֻשָּׁה וְהַתְּפִלָּה מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, הֵן מִצַּד עֲבוֹדַת זֶה הָאָדָם עַצְמוֹ, וְהֵן מִצַּד שֶׁזָּכָה בַּעֲבוֹדָתוֹ לִהְיוֹת מְחֻבָּר וְנִלְוֶה אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ וְאֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בָּזֶה לִבְנוֹת הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּעֲשִׂין מִכָּל הַנַּ"ל:

כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה לְמָשָׁל רַק אֵיזֶה תֵּיבוֹת מֻעָטִים, וְעַכְשָׁו הוּא זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה תֵּיבוֹת וּבְכַוָּנָה יְתֵרָה מִבַּתְחִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְרַבִּין גַּם כֵּן בָּתֵּי הַתְּפִלָּה מְאֹד, עַל יְדֵי רִבּוּי הַתֵּיבוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת שֶׁזָּכָה עַכְשָׁו לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבִשְׁלֵמוּת יוֹתֵר:

וּבִפְרָט מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין הַבָּתִּים בִּכְלָל בְּרִבּוּי עָצוּם וּמֻפְלָג מְאֹד, עַל יְדֵי שֶׁזָּכָה לְהִתְוַסֵּף גַּם הוּא עַל הַנְּפָשׁוֹת הָרַבּוֹת הַנִּלְוִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק עִמָּהֶם לְקָרֵב אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ, וְעַיֵּן פְּנִים מְבֹאָר בְּיוֹתֵר: (פריה ורביה ה, ו)

#### רפד

מְעַט הַנְּפָשׁוֹת הַזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְחוֹתְרִים וּמִשְׁתַּדְּלִים לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת, מִתְרַבִּים מֵהֶם בָּתִּים רַבִּים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל כָּל הָעוֹלָם לְהִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה:

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[753] שֶׁאֲפִלּוּ 'מָתָא חָדָא' אוֹ 'בֵּי כְּנִישְׁתָּא חָדָא', כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה. וְזֶה בְּחִינַת "טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק" וְכוּ'[754]: (פריה ורביה ה, י-יא)

[753] זוהר חדש (מדרש הנעלם) מ ע"א, מאמר 'גלות האחרון אין לו קץ וזמן'.

[754] תהלים לז, טז.

#### רפה

עַל פִּי חֶשְׁבּוֹן הַצֵּרוּפִים וְרִבּוּי הַבָּתִּים שֶׁנִּבְנִין עַל יְדֵי שֶׁנִּתְוַסְּפִין עוֹד אֲבָנִים, כַּמְּבֹאָר בְּ'סֵפֶר יְצִירָה'[755] 'שְׁלֹשָׁה אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבָּעָה אֲבָנִים בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, חֲמִשָּׁה אֲבָנִים בּוֹנוֹת מֵאָה וְעֶשְׂרִים בָּתִּים, שִׁשָּׁה אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁבְעָה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים בָּתִּים וְכוּ', עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב:

וְנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִין גַּם כֵּן 'אֲבָנִים', בְּחִינַת "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ"[756], וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל אֵיזֶה קִבּוּץ קָטָן מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְקַבְּצוּ לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּבִפְרָט אִם זוֹכִין לְהִתְקַבֵּץ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהָבִיאָם לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת קְדֻשָּׁתָם, אֲזַי עַל יְדֵי הַנֶּפֶשׁ הַזֶּה שֶׁנִּתְוַסֵּף עֲלֵיהֶם מֵחָדָשׁ, נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה עַד אֵין קֵץ וְאֵין חֵקֶר:

כְּגוֹן, לְמָשָׁל כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד עַל קִבּוּץ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל 'תִּשְׁעָה עָשָׂר' נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל יָדוֹ נַעֲשָׂה מִסְפָּר 'עֶשְׂרִים', אֲזַי נִתְרַבִּין הַבָּתִּים לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן הַנַּ"ל עד יוֹתֵר מִ'שְּׁנֵי אֲלָפִים מִילְיוֹן פְּעָמִים מִילֵי מִילְיוֹן':

וּכְבָר יָדַעְתָּ מִסְפַּר הַ'מִּילְיוֹן' שֶׁהוּא 'אֶלֶף פְּעָמִים אֶלֶף', וּ'מִילֵי מִילְיוֹן' הוּא 'אֶלֶף פְּעָמִים אֶלֶף מִילְיוֹן':

נִמְצָא כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד, וְנַעֲשָׂה קִבּוּץ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל 'אֶחָד וְעֶשְׂרִים' נֶפֶשׁ, אֲזַי יִהְיֶה הַמִּסְפָּר עֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּעָמִים בְּמִסְפַּר כָּל הַנַּ"ל, וְכֵן לְהַלָּן, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב:

וְעַל יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים, עַל יְדֵי זֶה גַּם הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם בַּחוּץ לְגַמְרֵי עֲדַיִן, כּוֹנְסִים אוֹתָם גַּם כֵּן לִפְנִים לְתוֹךְ רִבּוּי הַבָּתִּים הַנַּ"ל, שֶׁנִּבְנִים מִמֵּילָא גַּם סְבִיבָם מֵעֹצֶם רִבּוּיָם:

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לֵיצֵא יְדֵי חוֹבַת הָ'עַרְבוּת' שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עָרֵב בְּעַד חֲבֵרוֹ וּבְעַד כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנִכְרְתוּ עַל זֶה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בְּרִיתוֹת עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[757], וְאָמְרוּ שָׁם 'עַרְבָא וְעַרְבָא דְעַרְבָא אִיכָּא בֵּינֵיהוּ':

וְלִכְאוֹרָה, מִי יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת כָּל הָעַרְבוּת הַנַּ"ל בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ וְכוּ'?

אַךְ כְּפִי הַנַּ"ל, אֲזַי הָרוֹצֶה לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת וְעֹצֶם רִבּוּי הַבְּרִיתוֹת שֶׁנִּכְרְתוּ עַל זֶה, אֲזַי יִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי אֲפִילוּ כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה רַק לְהוֹסִיף נֶפֶשׁ אַחַת עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, הֲרֵי כַּמָּה 'אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִילֵי מִלְיוֹן' בָּתִּים נִתְוַסְּפִים עַל יָדוֹ:

מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְקָרֵב כַּמָּה נְפָשׁוֹת, שֶׁעַל יְדֵי כָּל זֶה נִתְרַבִּים הַבָּתִּים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם כָּל הָרְחוֹקִים לְגַמְרֵי הַנִּשְׁפָּכִים בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, נִכְנָסִין גַּם כֵּן מִמֵּילָא לְתוֹךְ הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה, וּבָזֶה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל:

וְכָל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת, עַל יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב בָּנָיו עַל כָּל פָּנִים לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְתוֹרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנִּלְוִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי הַמַּדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בַּדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר דָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַעֲמִיד גַּם תַּלְמִידִים אֲחֵרִים:

וְכָל זֶה כָּלוּל בְּמִצְוַת "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ"[758], וְכֵן "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם"[759], וְכֵן "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" וְכוּ'[760], וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁגַּם הַתַּלְמִידִים נִקְרָאִים 'בָּנִים'[761]:

וְעַל יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּזֶה לְקָרֵב אֶת בָּנָיו עַל כָּל פָּנִים, וְכֵן תַּלְמִידִים אֲחֵרִים וּלְצָרְפָם וּלְהוֹסִיפָם עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּמֵּילָא יִתְקָרְבוּ כֻּלָּם וְיִכָּנְסוּ לִפְנִים כַּנַּ"ל: (פריה ורביה ה, יב-יג)

[755] ד, יב.

[756] איכה ד, א.

[757] סוטה לז ע"א-ע"ב.

[758] דברים ו, ז.

[759] דברים יא, יט.

[760] דברים ד, ט.

[761] סנהדרין יט ע"ב.

#### רפו

מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת לְתַקֵּן עֲווֹנוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת, הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַכֹּהֵן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים"[762] וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים'[763]:

כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לִכְנֹס בַּמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס וּמַמְתִּיק שָׁם כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמְכַפֵּר כָּל הָעֲווֹנוֹת עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, עַל יְדֵי בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת 'שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל' בְּעַצְמוֹ, שֶׁמִּשָּׁם גַּם עִקַּר הַכַּפָּרָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (גיטין ג, יט-כ)

[762] משלי ג, טו.

[763] הוריות יג ע"א.

#### רפז

גֹּדֶל הַמַּעֲלָה וְהַזְּכוּת שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר, שֶׁל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הַזּוֹכִים לֵילֵךְ בְּרַגְלֵיהֶם דַּיְקָא לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבָּם:

כִּי עִקַּר הַהֲלִיכָה אֶל הָרַב הוּא כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל יָדוֹ לְ'הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת', כִּי צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה מְאֹד לְבַקֵּשׁ אַחַר רַבִּי הָגוּן וַאֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת עַל יְדֵי צִמְצוּמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַ'חָכְמָה תַּתָּאָה' בְּחִינַת 'רַגְלִין', וּבִפְרָט שֶׁהַתַּלְמִיד בִּכְלָלוֹ, אֲפִלּוּ הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַ'שֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן' שֶׁלּוֹ, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת 'רַגְלִין' נֶגֶד בְּחִינַת 'חָכְמָה תַּתָּאָה' בְּחִינַת 'רַגְלִין' שֶׁל הָרַב הָאֱמֶת:

עַל כֵּן צְרִיכִין לֵילֵךְ 'בְּרַגְלָיו' דַּיְקָא, בִּכְדֵי לְתַקֵּן בְּחִינַת הָרַגְלִין בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים וְהַסִּבּוּבִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה:

וְזֶה גַּם כֵּן מַה שֶּׁמּוּבָא שֶׁכְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עָלוּ לָרְגָלִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, הָיוּ הוֹלְכִין עַל פִּי רֹב בְּרַגְלֵיהֶם דַּיְקָא[764], כִּי עִקַּר מִצְוַת 'עֲלִיַּת רְגָלִים' הָיָה גַּם כֵּן בִּשְׁבִיל זֶה, בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת אֶל הַחָכְמָה תַּתָּאָה מֵ'אוֹר הַפָּנִים' הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּשִׁבְחָם "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים"[765] דַּיְקָא, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִירוּשָׁלַיִם בְּרַגְלֵיהֶם בְּמִנְעָלִים, עַיֵּן פְּנִים: (גיטין ד, י-יא)

[764] ???

[765] שיר השירים ז, ב.

#### רפח

עִנְיַן הַזְכָּרַת 'שֵׁמוֹת הַצַּדִּיקִים' שֶׁמְּסֻגָּל לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹת ע"ב[766]:

[766] וז"ל: הזכרת שמות הצדיקים הוא דבר נפלא ונורא מאד מאד ומועיל הרבה מאד לעבודת ה' יתברך כמבואר במקום אחר, גם מסוגל לזכות על ידי זה לארץ ישראל, כי אי אפשר לבוא לארץ ישראל כי אם בכח הצדיקים אמתיים, בבחינת "צדיקים יירשו ארץ" וכו', עיין פנים 'ימי מוהרנ"ת' בנסיעתו לארץ ישראל (ח"ב יז) (ועיין ליקוטי הלכות, הלכות נטילת ידים לסעודה הלכה ד', אות ו'; ובהלכות דברים הנוהגים בסעודה הלכה ד', אות ו', ותבין ביותר).

### מאמרים נפלאים מספר ליקוטי עצות

מאדמו"ר מוהרנ"ת זצוק"ל הנ"ל

#### א

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ לָהּ וְכוּ', וְעַיֵּן תְּפִלָּה אוֹת ד': (ליקוטי מוהר"ן סימן ב')

#### ב

מִי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, צָרִיךְ לִשְׁבֹּר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּמּוּבָא, וִיסַפֵּר לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם כָּל לִבּוֹ הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים, וְהַתַּלְמִיד חָכָם יְפָרֵשׁ וִיבָרֵר לוֹ דֶּרֶךְ לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ: (שם סימן ד')

#### ג

וְיֵשׁ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת בְּהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים שֶׁעַל יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְאֵלּוּ הֵם: הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה – כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי זֶה מְבַטֵּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי הַיְסוֹדוֹת דּוֹמֵם צוֹמֵחַ הַיְנוּ עַצְלוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן וְתַאֲווֹת רָעוֹת: (שם)

#### ד

הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה – הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְתַלְמִיד חָכָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת חַי מְדַבֵּר שֶׁהֵן דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע וְגַאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן: (שם)

#### ה

הַבְּחִינָה הַשְּׁלִישִׁית – כְּשֶׁמִּתְוַדֶּה וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַתַּלְמִיד חָכָם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְזֶה הָעִקָּר כִּי אָז נִצּוֹל מֵהַכֹּל: (שם)

#### ו

בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם יְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בְּאֵין סוֹף, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵידַע שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ וִיבָרֵךְ עַל הַכֹּל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא: (שם)

#### ז

עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו: (שם)

#### ח

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר שֶׁלֹּא יִשְׁמַע וְיַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים רַק לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם, וְאַדְרַבָּא כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, יִקַּח לְעַצְמוֹ מוּסָר וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, כִּי בָּזֶה מוֹכִיחִין אוֹתוֹ עַל שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, כִּי אִלּוּ לֹא נִפְגַּם מֹחוֹ לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ הַמְרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְלֹא הָיָה נִכְנָס בְּלִבּוֹ שׁוּם קֻשְׁיָא עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְעִקַּר הַמְּרִיבָה הִיא רַק בִּשְׁבִילוֹ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ הַנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיָּבִין וְיִזְכֹּר עַל יְדֵי הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, שֶׁרוֹצִים לְגָרְשׁוֹ מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי הַמְּרִיבָה הַזֹּאת מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים:

וּמִי שֶׁהוּא כְּסִיל וְאֵינוֹ מֵבִין אֶת זֹאת, בֶּאֱמֶת נִתְרַחֵק עַל יְדֵי זֶה וְאוֹבֵד אֶת עוֹלָמוֹ, אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, אַדְרַבָּא עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִתְעוֹרֵר וּמַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל, וּמֵבִין שֶׁזֶּהוּ הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ וְצָרִיךְ לַעֲמֹד בְּזֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל הַמְּרִיבָה הַזֹּאת, וְנִתְקָרֵב דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ לָנֶצַח. כִּי עִקַּר הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הוּא בִּשְׁבִיל זֶה דַּיְקָא בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן זֶה שֶׁיִּתְרַחֵק הַמִּתְרַחֵק, כִּי רָאוּי לְרַחֲקוֹ מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, וְאִם יִרְצֶה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה, לְהָבִין מִזֶּה בְּעַצְמוֹ גֹּדֶל פְּגָמוֹ וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל זֶה, יִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא, כִּי מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם כָּל כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל יְדֵי נִסָּיוֹן זֶה דַּיְקָא וְהָבֵן. כִּי בֶּאֱמֶת ה' יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְרוֹצֶה לְקָרֵב הַמְרֻחָקִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאוּיִם לְקָרְבָם, אֲבָל אֵין יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל יְדֵי נִסָּיוֹן זֶה כַּנַּ"ל: (שם סימן ה')

#### ט

עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, עַל יְדֵי זֶה נֶחְקַק בּוֹ אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִסִּים, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה: (שם סימן ז')

#### י

קֹדֶם שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם וְאָזְנָיו סְתוּמִים וְעֵינָיו עִוְּרִים מִלִּרְאוֹת הָאֱמֶת וּלְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, אֲבָל כְּשֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים וּמְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת, אֲזַי נִפְתַּח לְבָבוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, וְרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ וּמֵבִין הָאֱמֶת וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה: (שם)

#### יא

כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הֵן בְּפַרְנָסָה הֵן בִּבְרִיאוּת הַגּוּף וְכוּ', כֻּלָּם אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִימָם וּלְמַלְּאוֹתָם, כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת שֶׁנִּלְוֶה אֵלָיו. כִּי שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא עַל יְדֵי אֲנָחָה וּגְנוּחִי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל הַחִסָּרוֹן, כִּי הָאֲנָחָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עָלָיו, אֲבָל זֶה הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן, מְקַבְּלִין רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם הָרוּחַ חַיִּים: (שם סימן ח')

#### יב

הַמִּתְנַגְּדִים וְהָרְשָׁעִים הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, הֵם מְקַבְּלִין הָרוּחַ חַיִּים שֶׁלָּהֶם מֵהָרַב דִּקְלִפָּה, כִּי יֵשׁ רַב דִּקְלִפָּה וְסִטְרָא אָחֳרָא כְּנֶגֶד הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹהִים, וְעַל כֵּן הֵם גְּדוֹלִים בִּשְׁעָתָן, כִּי הָרוּחַ חַיִּים הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרַב דִּקְלִפָּה הִיא בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּשַׁעְתֵּהּ, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה וּלְבַסּוֹף כָּלֶה וְנֶאֱבָד וּמַסְעַר גּוּפֵהּ וְנִשְׁמָתֵהּ שֶׁל הַנֶּאֱחָזִים בּוֹ. וְעַל כֵּן הֵם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, כִּי אֵין לָהֶם רוּחַ חַיִּים הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת דַּיְקָא כַּנַּ"ל: (שם)

#### יג

הַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ כָּל הָאֲנָחוֹת שֶׁל הַדְּבוּקִים בּוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל אֶחָד: (שם)

#### יד

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְכַפְּרִים עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה": (שם)

#### טו

כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ דֶּרֶךְ שַׁעַר הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ, וְצָרִיךְ זְכוּת גָּדוֹל שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַשֵּׁר אֶת תְּפִלָּתוֹ לַצַּדִּיק הַדּוֹר, כִּי הוּא יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לָהּ: (שם סימן ט')

#### טז

צַדִּיקֵי אֱמֶת הֵם מַעֲלִין אֶת הַתְּפִלָּה בַּעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמְּגַלִּין אֱלֹהוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם אֲפִלּוּ לְהָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד שֶׁהֵם הָרְשָׁעִים וְהָעַכּוּ"ם, שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מְאֹד וַאֲפִלּוּ הָעַכּוּ"ם יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל. עַל כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה אוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יֵלֵךְ לַצַּדִיקִים שֶׁיְּבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, וּבָזֶה עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה אֵינָם יוֹדְעִים כִּי אִם הַצַּדִּיקִים: (שם סימן י')

#### יז

עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים מְבַטְּלִין הַגַּאֲוָה שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְלִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁבָּאִים לְהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִין דִּינִים וְזוֹכִין לְחָכְמָה וְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים וּלְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בְּנִּגְלֶה וְנִסְתָּר: (שם)

#### יח

זֶה שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר רָעוֹת עַל הַצַּדִּיק הוּא מְכֻוָּן גָּדוֹל מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל צַדִּיק גָּדוֹל לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל זֶה הַלַּמְדָן, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוֹצִיא הַצַּדִּיק הַשְּׁכִינָה הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מֵהַגָּלוּת שֶׁבְּפֶה הַלַּמְדָן, כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הֲלָכוֹת וּמְיַחֵד בָּזֶה יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים, עַיֵּן שָׁם בִּפְנִים: (שם סימן י"ב)

#### יט

צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד וּלְחַזֵּר אַחַר צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם, שֶׁיַּעֲלֶה גַּם נַפְשׁוֹ עִמָּהֶם וּלְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר וּלְהוֹרִיד עַל יְדֵי זֶה תּוֹרָה, וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא צַדִּיק כָּזֶה, כִּי הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת. כִּי כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה דְּבַר תַּאֲוָה זֶה הָרָצוֹן הוּא פְּגָם וּמָרָה לַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת מָרַת נָפֶשׁ בְּחִינַת וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ, וְזֶהוּ בְּחִינַת פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי אֵין הַנֶּפֶשׁ מְאִירָה וְהִיא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ רְעֵבָה. וְעַל יְדֵי שֶׁבָּא לַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ"ל נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת אֲפִלּוּ אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים עִם הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְאָז יִתְקַיֵּם בּוֹ וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב בְּחִינַת וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וִיחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיו דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְחַדְּשׁוּ וְיִתַּקְּנוּ יְמֵי נְעוּרָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ, וְאָז נִקְרָא אָדָם. גַּם גּוּפוֹ יִתְעַלֶּה וְיִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי שֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק: (שם סימן י"ג)

#### כ

כָּל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לַחֲכַם הַדּוֹר כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן טוֹב, וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה כָּל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת וּבָזֶה הוּא מְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלָיו, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מֵבִיא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר אָז בִּפְנֵיהֶם. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה כְּפִי רְצוֹנוֹ. וְכֵן נִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה, עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְעוֹרֵר שֶׁיָּבוֹא עִם רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין טוֹבִים וַחֲזָקִים לַה' יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה בְּיוֹתֵר. גַּם שָׁמַעְנוּ שֶׁהָעִקָּר בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָכָם מֵכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁאָז צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְבַקֵּשׁ לוֹ רְצוֹנוֹת טוֹבִים לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה וְכַנַּ"ל: (שם)

#### כא

גַּם מִזֶּה תָּבִין הַחִלּוּק הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בֵּין כְּשֶׁהָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה וּבֵין כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר. כִּי כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ שָׁם, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה וְנִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ אָז, מִלְּבַד עוֹד הַרְבֵּה חִלּוּקִים כַּמְּבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר: (שם)

#### כב

עַל יְדֵי שֶׁבָּאִים לְהַצַּדִּיק עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה: (שם)

#### כג

כָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּין יוֹתֵר הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִין אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְקַבֵּל תּוֹרָה, נִתְמַעֵט וְנִתְבַּטֵּל יוֹתֵר הַהֶבֶל הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, שֶׁהֵם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הָאֱפִּיקוֹרְסִים מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים צַדִּיק וְרָע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, וְעַל יְדֵי רִבּוּי הַנְּפָשׁוֹת הַמִּתְקַבְּצִין אֵצֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת, נִתְבַּטֵּל הַהֶבֶל שֶׁל קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ: (שם)

#### כד

אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנּוֹסְעִים וּבָאִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, רָאוּי שֶׁיִּתְוַסֵּף בָּהֶם אַהֲבָה זֶה לָזֶה, וִיעוֹרְרוּ אֵלּוּ לָאֵלּוּ וְיַזְכִּירוּ זֶה אֶת זֶה בַּעֲבוֹדַת ה', וְזֶה סִימָן שֶׁהָיָה כַּוָּנָתָם רְצוּיָה בְּעֵת שֶׁהָיוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְהִתְחִילוּ לְהִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה: (שם)

#### כה

יֵשׁ נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם פְּגוּמוֹת מְאֹד מְאֹד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת, וַעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מֵחֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וּנְפָשׁוֹת כָּאֵלּוּ בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם וּלְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק שֶׁגָּדוֹל בְּמַעֲלָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְפָשׁוֹת פְּגוּמוֹת כָּאֵלּוּ הוּא יָכוֹל לְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת עִבּוּר וּלְחַדְּשָׁם לְטוֹבָה, עַל כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁפָּגַם מְאֹד, וְרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וְלַחֲזֹר לַה' יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מְאֹד מְאֹד לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ בְּרַחֲמָיו לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר כָּל כָּךְ שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלוֹת וּלְחַדֵּשׁ גַּם נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִמְצֹא צַדִּיק כָּזֶה: (שם)

#### כו

יִרְאָה וְאַהֲבָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר, וּכְשֶׁנֶּחְשַׁךְ אֵצֶל אֶחָד הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, זֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁנִּתְחַשֵּׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, וְאַף שֶׁבֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק מֵאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן אֶצְלוֹ אֵינוֹ מֵאִיר כְּלָל מִגֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ שֶׁלּוֹ, וְאַף שֶׁהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק וְיוֹשֵׁב אֶצְלוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם וּלְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁעַל יָדוֹ יָבוֹא לְתַכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי: (שם סימן י"ז)

#### כז

וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶחְשַׁךְ שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת דְּהַיְנוּ דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת, וְהוּא נִדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא חָכָם וְנוֹפְלִים לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַדֵּעוֹת נִפְסָדוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַחָכְמוֹת כָּאֵלּוּ הֵם כֻּלָּם שְׁטוּת וּכְסִילוּת גָּמוּר, שֶׁמֵּחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים נִתְחַשֵּׁךְ שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְחַשֵּׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ"ל: (שם)

#### כח

עַל יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, עַל יְדֵי זֶה מַשְׁלִים וּמְתַקֵּן הַשֵּׂכֶל וְזוֹכֶה לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה וְאַהֲבָה: (שם)

#### כט

לְכָל דָּבָר יֵשׁ תַּכְלִית, וְלָזֶה הַתַּכְלִית יֵשׁ עוֹד תַּכְלִית אַחֵר גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, וְעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה וְשֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַתַּכְלִית הַזֶּה, כִּי אִם הַצַּדִּיקִים, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְפִי שָׁרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, כֵּן מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ זֶה הַתַּכְלִית כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְהַתַּכְלִית בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁזֶּה הָעִקָּר: (שם סימן י"ח)

#### ל

לִפְעָמִים הַצַּדִּיקִים בּוֹרְחִים מִשְּׂרָרָה וּמַנְהִיגוּת וְאֵינָם רוֹצִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וְהֵם תּוֹלִים זֹאת בְּקַטְנוּתָם וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לְהַנְהִיג הָעוֹלָם, וּבֶאֱמֶת הוּא מֵחֲמַת שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בָּהֶם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהַסְתָּרַת פְּנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁבָּא עַל יְדֵי הִתְמַעֲטוּת הָאֱמוּנָה. וְעַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת עַל יְדֵי זֶה נִמְתַּק הַחֲרוֹן אַף, וַאֲזַי הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִין הַמַּנְהִיגוּת וְזוֹכֶה הָעוֹלָם לְמַנְהִיג אֱמֶת שֶׁיַּנְהִיגֵם בְּרַחֲמִים: (שם)

#### לא

מַה שֶּׁקָּשֶׁה לְהָעוֹלָם עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו, הֲלֹא אֶפְשָׁר לְעַיֵּן בַּסְּפָרִים דִּבְרֵי מוּסָר? אֲבָל יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל, כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ מְקַבֵּל דִּבּוּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת דְּהַיְנוּ בְּיִרְאָה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל רָע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית שֶׁהִיא תִּקּוּן הַכֹּל, אֲבָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה בְּסֵפֶר רָחוֹק מִזֶּה הַשְּׁלֵמוּת (עַיֵּן בִּפְנִים וּבְאוֹת בְּרִית סִימָן י"ז): (שם סימן י"ט)

#### לב

יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כִּי הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי נִתְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ עִם הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל קֹדֶם שֶׁהִמְשִׁיךְ הַתּוֹרָה (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), וְיֵשׁ לְזֶה הָאָדָם חֵלֶק בַּבֵּאוּר הַזֶּה. כִּי עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְוַסֵּף קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה, וְכָל תְּפִלָּה הַיּוֹצֵאת מֵהַרְבֵּה נְשָׁמוֹת הִיא מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה בְּיוֹתֵר וּמְעוֹרֶרֶת בְּיוֹתֵר לֵב הָעֶלְיוֹן, וּמַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, הַכֹּל לְפִי רֹב אֲנָשִׁים כֵּן יוֹתֵר קְדֻשָּׁתוֹ. גַּם כָּל הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בִּשְׁעַת הַדְּרוּשׁ, נִכְנַע רִשְׁעָתָם עַל יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבֶּחָכָם הַדּוֹרֵשׁ, וּבָזֶה מוֹצִיא אוֹתָם מִתַּחַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, וּמַכְנִיס אוֹתָם תַּחַת רְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה: (שם סימן כ')

#### לג

עַל יְדֵי שֶׁעוֹמְדִים אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּשָׁעָה שֶׁדּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לָבֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְנִיעַ הָרְשָׁעִים וְכָל הַמּוֹנְעִים: (שם)

#### לד

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וּכְשֶׁפּוֹגְמִין כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה אֲזַי אֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה: (שם)

#### לה

אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל וְהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי כָּל עִקַּר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין הֵם לְהַדּוֹר. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מוֹנְעִים וּמִתְנַגְּדִים, וְאֵינָם מַנִּיחִים לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְכָל עִקַּר כֹּחָם הוּא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם הָרָע, וְיִהְיֶה מִצְחוֹ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת גָּדוֹל. וְלָבֹא לָעַזּוּת הַזֶּה הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהִיא עִקַּר הָעַזּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת לְבַל יִתְבַּיֵּשׁ וְיִתְבַּטֵּל כְּלָל מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים רַק יִהְיֶה עַז כַּנָּמֵר נֶגְדָּם: (שם סימן כ"ב)

#### לו

עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, נִצּוֹל מִתַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה חֹשֶׁךְ מִיתָה וְכוּ', וַאֲזַי נִצּוֹל מִמְּרִירוּתָא דְּעָלְמָא שֶׁהוּא דְּאָגוֹת וְטִרְדוֹת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁמְּבַלֶּה יְמֵי חַיֵּי רֹב בְּנֵי אָדָם, וְזוֹכֶה לְשִׂמְחָה וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וּמֵאִיר עַל עַצְמוֹ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים (וְעַיֵּן מָמוֹן אוֹת י"ג י"ד). וְכֵן לְהֵפֶךְ כְּשֶׁחוֹלֵק חַס וְשָׁלוֹם עַל הַצַּדִּיק אֲזַי נוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן בְּיוֹתֵר, וְהוּא מָלֵא מְרִירוּת בְּיוֹתֵר תָּמִיד, עַד שֶׁהַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה מְכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמְּרִירוּת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם שֶׁהִיא מְרִירוּת דַּאֲגוֹת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, כִּי אִם עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת:
(שם סימן כג)

#### לז

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, כִּי הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְדָּמוֹת וְסִבּוּבִים נִפְלָאִים שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לָזֶה כִּי אִם עַל יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד: (שם סימן ל')

#### לח

צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אַחַר הָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי צְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בְּךָ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן נִפְלָא כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחְלָשׁ בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן אַל תִּטְעֶה לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט הַמֻּחְזָק בְּיִרְאַת ה' וְנִכְבָּד קְצָת, וְלָמָּה לִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וּלְחַזֵּר אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל דַּיְקָא, הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִתְּחִלָּה כְּמוֹ אִישׁ כָּשֵׁר הַזֶּה (כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִין בָּזֶה כַּמָּה אֲנָשִׁים), אַל תִּטְעֶה לוֹמַר כֵּן, כִּי אַדְרַבָּא כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא צָרִיךְ דַּיְקָא לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בַּמַּעֲלָה מְאֹד מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ רַבִּי אֲמִתִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל: (שם)

#### לט

צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכָחָה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הוּא לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ, כִּי כָּל הָעֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם, אַךְ אֲפִלּוּ גַּם טוֹבָתֵנוּ שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּעֶרְכֵּנוּ טוֹב הוּא גַּם כֵּן רָעָה אֶצְלָם, כִּי תְּפִלָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁהִיא מְעֻרְבֶּבֶת בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם מוֹכִיחִים אוֹתָנוּ לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, אֲבָל אָנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחֶסֶד, וְעַל יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין וּמַשְׁפִּילִין חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ"ם, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַעֲלוֹת הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁעַל יָדָהּ בָּאִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת: (שם)

#### מ

הַמִּתְקָרְבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת יֵשׁ בָּהֶם אַרְבַּע בְּחִינוֹת שֶׁחָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן אַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. כִּי יֵשׁ מִי שֶׁמְּקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה מֵהָרַב וְנַעֲשָׂה אִישׁ כָּשֵׁר עַד סוֹפוֹ, וְזֶה בְּחִינַת נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם. וְיֵשׁ בְּחִינַת הֵצִיץ וְנִפְגַּע הֵצִיץ וָמֵת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּי יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לָמוּת אוֹ לָצֵאת מִדַּעְתּוֹ, אַךְ גַּם עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם. אֲבָל יֵשׁ מִי שֶׁפּוֹרֵשׁ לְגַמְרֵי וּמִתְרַחֵק מִן הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה מִתְנַגֵּד וָלֵץ, וְזֶה בְּחִינַת אַחֵר שֶׁקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת:

כִּי הַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי הַכֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ, צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ, אִם הוּא חָפֵץ בָּאֱמֶת יִזְכֶּה לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת טוֹבוֹת לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, וְאִם לָאו וְהוּא בָּא בְּעַקְמִימִיּוּת וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ, יוּכַל גַּם כֵּן לִמְצֹא בְּהָרַב מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּמְצָא בּוֹ דָּבָר שֶׁיִּכְפֹּר בַּכֹּל וְיִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, וְזֶה בְּחִינַת וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן: (שם סימן ל"א)

#### מא

עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה, יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם הֵן בְּטִיבוּ הֵן בְּעָקוּ, וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם בְּמִדּוֹתָיו הַיְנוּ שֶׁלֹא יִהְיֶה מְחוּלָק בְּמִדּוֹתָיו וּבְמְאוֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹא יְהֵא לוֹ חִלּוּק בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ ה' יִתְבָּרַךְ, וְכֵן יִהְיֶה לוֹ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרָיו וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל: (שם סימן ל"ג)

#### מב

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, עַל כֵּן הָעִקָּר הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים וּלְדַבֵּר עִמָּם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהֵם יָאִירוּ וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ עַל יְדֵי נְקֻדָּתָם הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלָלִית. וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרָיו בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל חֲבֵרוֹ, כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טוֹבָה דְּהַיְנוּ דָּבָר יָקָר מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הִיא בְּחִינַת צַדִּיק, וְיָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ וּלְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת מִמֶּנּוּ, וְכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַבֵּל זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, בִּבְחִינַת וּמְקַבְּלִין דֵּין מִדֵּין. וְכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁתָּאִיר הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ מִפִּיו לְלִבּוֹ, וְעַל יְדֵי כָּל זֶה מְבַטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ דְּהַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב, שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם: (שם סימן ל"ד)

#### מג

הַכְּלָל שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַצַּדִּיק לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִי מוֹשֵׁל בִּי צַדִּיק, וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן הָעִקָּר שֶׁיִּתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת ה', וּמֵהֶם יְקַבֵּל כֹּחַ וְהֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת לַה' יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת: (שם)

#### מד

מֵאוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִין מֹחִין וְשֵׂכֶל חָדָשׁ שֶׁהִיא נְשָׁמָה חֲדָשָׁה כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא הַשֵּׂכֶל. הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים אֲזַי מְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים: (שם סימן ל"ה)

#### מה

כְּשֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, אֲזַי מוֹרִיד נִשְׁמָתִין חַדְתִּין לְכָל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ וּתְפִיסָתוֹ: (שם סימן ל"ו)

#### מו

טוֹב מְאֹד לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִתֵּן בְּכָל פַּעַם עַל פִּדְיוֹן לְצַדִּיקִים וִירֵאִים כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים, הַיְנוּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין לוֹ צָרָה חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן יִתֵּן בְּכָל עֵת עַל פִּדְיוֹן כְּדֵי לְהַמְתִּיק מֵעָלָיו הַדִּינִים שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי צָרָה חַס וְשָׁלוֹם: (חיי מוהר"ן סימן תקל"ט)

#### מז

כְּשֶׁמְּמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַיִן הוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיק הַדִּינִים: (ליקוטי מוהר"ן סימן מ"א)

#### מח

עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (שם סימן מ"ב)

#### מט

גַּם מִי שֶׁעוֹשֶׂה לְבוּשׁ נָאֶה לַצַּדִּיק, עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (שם)

#### נ

הַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וְלִירָא מֵהֶם מְאֹד, וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים חַס וְשָׁלוֹם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל פִּי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לְחַכְמֵי הַדּוֹר לְדָרְשָׁהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִים, עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ רַק לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם:
(שם סימן נ"ז)

#### נא

כָּל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיִים בַּתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה נִמְסְרָה לַחֲכָמִים, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהֶם וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּדִבְרֵיהֶם וְאֵינוֹ מַאֲמִין דִּבְרֵיהֶם מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כֵן, עַל יְדֵי זֶה נֶחֱלָה בְּמַכָּה שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה וּמֵת בָּהּ: (שם)

#### נב

כְּשֶׁנּוֹפְלִין מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים הַתִּקּוּן לָזֶה נֶדֶר שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, עַל יְדֵי זֶה יָשׁוּב לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וְיִזְכֶּה לִרְפוּאָה, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹרוֹת הָאָבוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְבַטֵּל הַכַּעַס וּלְהַכְנִיעַ וּלְהַפִּיל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים, וְעַל יְדֵי זֶה יִפֹּל שַׁעַר דְּסִטְרָא אָחֳרָא, וְזוֹכִין לְבִיאַת מָשִׁיחַ וְיִבָּנֶה שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה: (שם)

#### נג

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְהוּא כָּלוּל בִּשְׁלֹשָׁה אָבוֹת, וְהוּא מַמְשִׁיךְ כָּל הַשְּׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּאֵר עָנָן וּמָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים. וְהוּא לוֹחֵם תָּמִיד מִלְחֲמוֹת ה', כִּי הוּא לוֹחֵם כְּנֶגֶד קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, וְהַצַּדִּיק מַכְנִיעַ אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר חַלּוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וּמְחַזֵּק אוֹתָם וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשִׁיךְ אוֹתָם לִבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשֶׁפַע כְּפוּלָה, הַיְנוּ בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ מִשְׁנֶה תּוֹרָה שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא עַל חַד תְּרֵין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאוֹת הַגּוּף, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, וְכָל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין כָּל אֶחָד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהִיא תּוֹרָה הַצְּפוּנָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַצַּדִּיק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (שם סימן נ"ח)

#### נד

עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים נִזְדַּכֵּךְ הַמֹּחַ וְזוֹכֶה לְשֵׂכֶל בָּרוּר, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהוֹצִיא וּלְקַבֵּל מִכָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד בַּתּוֹרָה, מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת דְּהַיְנוּ הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר הוּא וְהַתְּלוּיִים בּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם חַס וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הוּא נִדּוֹן בִּיגִיעוֹת בָּשָׂר דְּהַיְנוּ בְּמוֹתָרוֹת בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, שֶׁעוֹלִים לוֹ עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל הַמֹּחַ וּמְעַרְבְּבִים וּמְבַלְבְּלִין מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִלִּמּוּדוֹ מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְהַנְהָגוֹת אֲמִתִּיּוֹת, אַדְרַבָּא הוּא מוֹצִיא דְּבָרִים הֲפוּכִים מִן הָאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה אֵין לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם, וְהוּא תָּמִיד מְסֻפָּק וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה לְכָאן וּלְכָאן, כִּי עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נַעֲשָׂה לִבּוֹ מְטֻנָּף כְּמוֹ בֵּית הַכִּסֵּא עַל יְדֵי שֶׁנִּדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עֲצוֹתָיו הֵם עֵצוֹת נִבְעָרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִגְמֹר עֵצָה שְׁלֵמָה בְּלִבּוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּשׁוּם דָּבָר: (שם סימן סא)

#### נה

עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּא עַל הָאָדָם הוּא מֵחֲמַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בַּצַּדִּיקִים שֶׁהֵם הַחֲכָמִים, וְדִבְרֵיהֶם וְסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים לֹא הָיוּ חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו כְּלוּם וְהָיוּ בְּעֵינָיו אַךְ לְמוֹתָר, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אִם חַס וְשָׁלוֹם הָיָה מַלְעִיג עֲלֵיהֶם וְעַל יְדֵי כָּל זֶה בָּא מַחֲלֹקֶת כְּפִי הַפְּגַם חַס וְשָׁלוֹם. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ לְהִתְבּוֹנֵן מֵהַמַּחֲלֹקוֹת, כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לָשׁוּב עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַמַּחֲלֹקוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וִיתַקֵּן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיַחְזְרוּ כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְיִהְיוּ נֶחְשָׁבִים בְּעֵינָיו, וְיֵדַע וְיַאֲמִין כִּי כֻּלָּם צְרִיכִין לְהָעוֹלָם. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִטְהַר מֵהַטִּנּוֹפוֹת הַנַּ"ל וְיִזְכֶּה לְעֵצָה שְׁלֵמָה, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁהֵם הַדִּינִים, וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה דִּין וְצִמְצוּם הַכֹּל נִמְתַּק עַל יְדֵי זֶה עַל יְדֵי תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבְסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים: (שם)

#### נו

בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק, צָרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיָּבוֹא בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, לֹא כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק וְעַכְשָׁו הוּא בָּא פַּעַם שֵׁנִית, רַק כְּמוֹ שֶׁבָּא עַכְשָׁו מֵחָדָשׁ פַּעַם רִאשׁוֹן, כִּי צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כִּי עִקָּר הוּא הַהַתְחָלָה, (עַיֵּן יִרְאָה אוֹת י"ג): (שם סימן ס"ב)

#### נז

דַּע שֶׁהַצַּדִּיקִים הַמַּנְהִיגִים הָאֲמִתִּיִּים יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה שִׁנּוּיִים בְּעִנְיַן הַנְהָגַת בְּנֵי הָעוֹלָם הַמִּתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם, כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק מִתְקָרֵב עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם מְאֹד, וְלִפְעָמִים הוּא מְכַסֶּה עַצְמוֹ וּמַעֲלִים עַצְמוֹ מֵהֶם וּמִתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד, וְלֹא דַּי שֶׁמִּתְרַחֵק מֵהֶם וּמִתְרוֹמֵם מֵהֶם וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אַף גַּם נוֹפְלִים עָלָיו קֻשְׁיוֹת וּתְמִיהוֹת עַד שֶׁנֶּעֱקָם וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחָם מֵהַנְהָגוֹתָיו עִמָּהֶם, וְכָל זֶה לְטוֹבַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו, עַל כֵּן אַל יְבַהֲלוּךָ רַעֲיוֹנֶךָ עַל זֶה כִּי הַכֹּל לְטוֹבָתְךָ: (שם סימן ס"ג)

#### נח

יֵשׁ שָׂדֶה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת צְרִיכִים בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּתִקּוּנָם. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד שֶׁרוֹצֶה לְרַחֵם עַל נִשְׁמָתוֹ, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ כָּל יָמָיו שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁהוּא בַּעַל הַשָּׂדֶה, שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל עַל כָּל אֶחָד לְהָבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת (עַיֵּן תְּפִלָּה אוֹת נ"ח), כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבֹא אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי, כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּעַל הַשָּׂדֶה הָעֶלְיוֹנָה: (שם סימן ס"ה)

#### נט

דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת אֵצֶל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִידוֹ, כִּי נִתְגַּלָּה אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְהוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם, וְזוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים. אַךְ הַתַּלְמִידִים הָעוֹמְדִים אָז בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, מַגִּיעַ לָהֶם הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד בְּיוֹתֵר, וִיכוֹלִין לִזְכּוֹת אָז לְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ שֶׁל רַבּוֹ, וּבִלְּבַד כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁרִים בּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב כַּעֲנָפִים בְּאִילָן עַד שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים כָּל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לְרַבָּם אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָם אֶצְלוֹ, וְאָז יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַתַּלְמִיד יִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְיַעֲשֶׂה עֲבוֹדוֹת וּצְדָקוֹת יוֹתֵר מֵרַבּוֹ, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל בְּרוּחוֹ שֶׁל רַבּוֹ: (שם סימן ס"ו)

#### ס

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בְּכָל פַּעַם, וְעַל יְדֵי שֶׁרָגִיל בְּיוֹתֵר לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ, עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִזְכּוֹת לִבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ שֶׁל רַבּוֹ: (שם)

#### סא

עִקַּר גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם יִתְגַּלֶּה רַק לֶעָתִיד בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, כִּי אָז יִרְאוּ הַכֹּל אֶת גְּדֻלָּתָם וְתִפְאַרְתָּם שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם, מָה רַב טוּב הַצָּפוּן לָהֶם. וְכֵן לְהֵפֶךְ יִרְאוּ הַכֹּל אֶת מַפָּלַת הָרְשָׁעִים, כִּי אָז יִהְיֶה יוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִדּוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂה עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט וְלֹא יְוַתְּרוּ לוֹ עַל שׁוּם דָּבָר קָטָן, כִּי אֵין שִׁכְחָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל יִהְיֶה נִזְכָּר לוֹ אָז. וַאֲזַי יִרְאוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, וּבֵין מִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְחַבֵּר לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּבֵין מִי שֶׁחָלַק עֲלֵיהֶם, וְאָז יִתְהַפְּכוּ הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְיִקְרְאוּ כֻּלָּם בְּשֵׁם ה':

וְעַל יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בֶּאֱמֶת לַה' לְבַדּוֹ בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינָה זֹאת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה מַפָּלָה לָרְשָׁעִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁיֻּכְרְחוּ כֻּלָּם לָשׁוּב אֶל ה', וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, דְּהַיְנוּ לִגְמֹר בְּפֹעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁחוֹשֵׁק לַעֲשׂוֹת: (שם)

#### סב

עַל יְדֵי הַצַּדִּיק מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לִבּוֹ בִּבְחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ', שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה. וְזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק לַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסְּפָרִים, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק, אֲזַי מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹתוֹ כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ לְפִי מַה שֶּׁנַּפְשׁוֹ עֲיֵפָה, אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בְּכָל עֵת: (שם סימן ס"ז)

#### סג

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם אֵלָיו לְקָרְבָם לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ, וּמַה שֶּׁרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ וְאֵין הַכֹּל נִמְשָׁכִים אֵלָיו, זֶה הוּא עַל יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁעַל יְדֵי דִּבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם, הֵם מַפְסִיקִין וּמַכְרִיחִין לְהִתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת:

וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא עַל יְדֵי גֵּאוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ וְכָבוֹד, שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁיִּהְיֶה נִפְחַת כְּבוֹדוֹ וְיִתְבַּזֶּה כְּשֶׁיִּתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ בֶּאֱמֶת וְיִזְכֹּר פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מֵעוֹדוֹ, וּכְשֶׁיַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, אֲזַי בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (שם סימן ע')

#### סד

כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ לִמְשֹׁךְ שְׁכִינַת אֱלֹהוּתוֹ לְמַטָּה שֶׁיִּשְׁכֹּן עִמָּנוּ הוּא יִתְבָּרַךְ וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת לְיִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ כֵן הוּא קָרוֹב וְסָמוּךְ בְּיוֹתֵר לַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (שם)

#### סה

כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא עָנָיו גָּדוֹל הוּא מִתְבָּרֵךְ מִיָּד: (שם)

#### סו

קָשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם עַיֵּן כָּבוֹד אוֹת כ"א. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם: קָשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל רַבִּים, רַק שֶׁיֵּשׁ שֶׁמֻּכְרָחִים מִן הַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת מְפֻרְסָמִים: (שם סימן ע"א)

#### סז

יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמְּקַבְּלִים מֵעַצְמָם עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשֶׁפַע רוּחָנִיּוּת גָּבֹהַּ מְאֹד: (שם)

#### סח

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לַצַּדִיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד וְעוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד, אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּלֹא הַצַּדִּיק: (שם סימן ע"ו)

#### סט

מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם לִפְעָמִים שִׂיחַת חֻלִּין, הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לָהֶם, כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הוּא מְקַשֵּׁר אוֹתָם אֶל הַדַּעַת שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָם עַל יְדֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין דַּיְקָא שֶׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. גַּם לִפְעָמִים הוּא טוֹבָה לְהַצַּדִּיק, שֶׁצָּרִיךְ לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי שִׂיחָה זֹאת, וּמִמֵּילָא מַגִּיעַ טוֹבָה גְּדוֹלָה לְזֶה הָאִישׁ שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק שִׂיחַת חֻלִּין וּמְחַיֶּה אוֹתוֹ: (שם סימן פ"א)

#### ע

עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, עַל יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בְּלִי קִטְרוּג: (שם סימן פ"ח)

#### עא

מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק וְלֹא דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר, מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (שמות י"ז): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ", כִּי אַף שֶׁאָמַר לוֹ לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה וְצִוָּה לוֹ "וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ" שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה, כִּי הָעִקָּר מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין מִפֶּה הַצַּדִּיק. וְעַיֵּן מִדְרַשׁ דְּבָרִים פֶּרֶק ג' עַל פָּסוּק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם אַתָּה עֹבֵר" וְכוּ' (עַיֵּן בִּפְנִים סִימָן ק"כ). גַּם עַל יְדֵי לִמּוּד בַּסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת 'נַעֲשֶׂה' וּשְׁמִיעָה מִפִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת 'נִשְׁמַע', וְיִשְׂרָאֵל אִבְּדוּ אֶת כֶּתֶר הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם כִּי אִם הַנִּשְׁמַע כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל, עַל כֵּן אֵין בַּסֵּפֶר כֹּחַ כָּל כָּךְ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'נִשְׁמַע' שֶׁנִּשְׁאָר לְיִשְׂרָאֵל: (שם סימן ק"כ)

#### עב

הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ הוּא לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה דָּבָר קָטָן וְדָבָר גָּדוֹל וְלִבְלִי לִנְטוֹת מִדְּבָרָיו חַס וְשָׁלוֹם יָמִין וּשְׂמֹאל, וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר מְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת, וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמוֹ אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק: (שם סימן קכ"ג)

#### עג

הָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ, שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וּמְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו אֲפִלּוּ אִם לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה וְהַהִתְקָרְבוּת לְבַד נֶאֱכָל הָרַע שֶׁלּוֹ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק, וּבִלְּבַד שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹסֵעַ וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה אַחֶרֶת, לֹא יוֹעִיל לוֹ הַהִתְקָרְבוּת כְּלָל: (שם סימן קכ"ט)

#### עד

הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק מְבַטֵּל הַגַּדְלוּת (וְכֵן מְבֹאָר לְעֵיל אוֹת י"ז), עַל כֵּן זֶה סִימָן אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת, אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת: (שם סימן קל"ה)

#### עה

אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק, יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנוֹפֵל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה: (שם)

#### עו

עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הוּא אַהֲבָה, שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבָה שְׁלֵמָה שֶׁיִּהְיֶה נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁעַל יְדֵי אַהֲבַת הַצַּדִּיק יִתְבַּטֵּל אַהֲבַת נָשִׁים, בִּבְחִינַת 'נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי' וְכוּ': (שם)

#### עז

הַשַּׁבָּת שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא כְּמוֹ תַּעֲנִית: (שם סימן קס"ז)

#### עח

צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת מַה שֶּׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בּוֹ, וְעַל יְדֵי שֶׁנִּתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַיְנוּ שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבַת נֶפֶשׁ, עַל יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶת הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְלֵב נִשְׁבָּר: (שם סימן קע"ו)

#### עט

מִי שֶׁמַּאֲמִין הֵיטֵב בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, הוּא רוֹאֶה מֵהֶם מוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּכָל עֵת, כִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְלֵאִים מוֹפְתִים. וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בָּהֶם וּמֵשִׂים לֵב לְדִבְרֵיהֶם, הוּא רוֹאֶה וּמוֹצֵא אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אַחַר כָּךְ הַכֹּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם:
(שם סימן קפ"ו)

#### פ

קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הָאָדָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מְלַמְּדִין וּמַרְאִין לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁיּוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם מִיָּד נִשְׁכָּח וְנֶאֱבָד מִמֶּנּוּ הַכֹּל. וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדָתוֹ, כִּי כָּל הָאֲבֵדוֹת הַלָּלוּ שֶׁל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיק: (שם סימן קפ"ח)

#### פא

כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעַל אֲנָשָׁיו, הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת: (שם סימן קפ"א)

#### פב

מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּר מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ אָז, הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת הַפָּנִים שֶׁל הַצַּדִּיק וּבְחִינַת שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, אַךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר מִשִּׁכְחָה, כִּי שִׁכְחָה מַשְׁכַּחַת כָּל זֶה מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִזְכֹּר דִּבְרֵי הַצַּדִּיק כְּמוֹ שֶׁאֲמָרָם, אוֹ עַל יְדֵי מַה שֶּׁחוֹזֵר מֵאָה וְאֶחָד פְּעָמִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכְרוֹ, אָז כְּשֶׁאוֹמֵר זֶה הַדָּבָר בְּשֵׁם הַצַּדִּיק נִצְטַיֵּר לְפָנָיו דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וַהֲרֵי כְּאִלּוּ אוֹמְרוֹ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, אַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַזִּכָּרוֹן בֶּאֱמֶת בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן: (שם סימן קצ"ב)

#### פג

כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַחִדּוּשׁ מִפִּי הָרַב בְּעַצְמוֹ בְּעֵת שֶׁחִדֵּשׁ אוֹתוֹ הָרַב, עַל יְדֵי זֶה יִזְכְּרֵהוּ הֵיטֵב. אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מִפִּי הָרַב בְּעַצְמוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ מִפִּיו לְאַחַר כָּךְ שֶׁלֹּא בְּעֵת שֶׁחִדֵּשׁ אוֹתוֹ הַחִדּוּשׁ, אֲזַי יוּכַל לְשָׁכְחוֹ בְּקַל: (שם)

#### פד

מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים עוֹשִׂים יִסּוּרִים לַצַּדִּיקִים וְרוֹדְפִים אֶת הַצַּדִּיקִים, זֶה סִבָּה מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הַצַּדִּיק וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְהֵם כְּמוֹ שׁוֹמְרִים לִשְׁמֹר אֶת הַצַּדִּיק מִלִּפֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת: (שם סימן ר"ח)

#### פה

גַּם הוּא טוֹבָה לָהֶם לַצַּדִּיקִים מְעַט הַמַּחֲלֹקוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם, כִּי הַמַּחֲלֹקוֹת הוּא כְּמוֹ מִכְסֶה לָהֶם שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ יוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ. אַךְ הַחוֹלְקִים רוֹצִים לְכַסּוֹת לְגַמְרֵי לְהַעֲבִירָם מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ לֹא יַעַזְבֵם בְּיָדָם: (שם)

#### פו

אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְמֹחִין זַכִּים וּמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה אֶלָּא עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים, וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים, וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִים לִנְסֹעַ לַצַּדִּיקִים עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (עַיֵּן רֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹת ו'): (שם סימן רי"א)

#### פז

כֹּחַ הַדִּבּוּר בָּא עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים: (שם סימן רי"ב)

#### פח

אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַצַּדִּיק הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת וְהֶאָרָה מִמֶּנּוּ: (שם סימן רכ"ד)

#### פט

סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים דְּהַיְנוּ שֶׁמְּסַפְּרִין מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמָּהֶם וְאֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיק הַדִּינִים וְנִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים כִּי אִם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, דְּהַיְנוּ בֵּין מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים וְשַׁקְרָנִים (עַיֵּן בִּפְנִים), וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (שם סימן רל"ד)

#### צ

כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הֵם בָּאִים רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל כֵּן מִי שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק אֲזַי בָּא לוֹ בְּקֹשִׁי גָּדוֹל הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁיֵּשׁ אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ אֵיזֶה עֲשִׁירוּת הוּא מֵת עַל יְדֵי זֶה, וְלִפְעָמִים גַּם הָעֲשִׁירוּת נֶאֱבָד וְאֵינוֹ נִשְׁאָר אֲפִלּוּ לְבָנָיו, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵהַצַּדִּיק: (שם סימן ר"מ)

#### צא

עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים נִתְעוֹרֵר וְנִתְלַהֵב הַלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לַה' יִתְבָּרַךְ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ מְאֹד, וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד סִפְּרוּ שֶׁעִקַּר הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּהֶם לַה' יִתְבָּרַךְ הָיָה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, וְזֶה הִבְעִיר לִבָּם לַה' יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיָּגְּעוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְזָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ אַשְׁרֵי לָהֶם: (שם סימן רמ"ח)

#### צב

הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, רַק עַל יְדֵי אֲנָשָׁיו יְכוֹלִין לְהָבִין עֹצֶם נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ, כִּי עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין שֶׁאֲנָשָׁיו הֵם אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ ה' בֶּאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין עֹצֶם גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק: (שם סימן ק"מ)

#### צג

כָּל הָעֵצוֹת צְרִיכִין לְקַבֵּל מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים וְיָבוֹא לוֹ יְשׁוּעָה וְעַיֵּן עֵצָה אוֹת ד'. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם: עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִים, גַּם עַל יְדֵי זֶה יָבוֹא לוֹ יְשׁוּעָה. גַּם אִם אֵינוֹ מְקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקִים, אֲזַי אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא לוֹ רָעָה חַס וְחָלִילָה עַל יְדֵי עַצְמוֹ בִּבְחִינַת אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְכוּ', אֲבָל אִם הוּא מְקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקִים, אַף אִם אַחַר כָּךְ לא עָלְתָה לוֹ יָפֶה הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רַק מִלְּמַעְלָה: (שם סימן קמ"ג)

#### צד

הַצַּדִּיק הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁהֻתַּר לוֹ הוּא אוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, הוּא תָּמִיד חַי אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה, וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים: (שם סימן קמ"ד)

#### צה

עַל יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי עִם תַּלְמִידִים נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, דְּהַינוּ תִּקּוּן הָאֱמוּנָה וְתִקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמֹּחִין וְתִקּוּן הַשֵּׁנָה שֶׁתִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאַת מִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל הַבְּחִינוֹת (עַיֵּן בְּרִית אוֹת נ"ז) גַּם כָּל הַחֲמִשָׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ נִתְתַּקְּנִים עַל יְדֵי שֶׁבָּאִים לַצַּדִּיק שֶׁהוּא רַבִּי אֲמִתִּי. כִּי עַל יְדֵי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁרוֹאִין אֶת הָרַב נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הָרְאוּת, כִּי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁרוֹאִין אֶת הָרַב הוּא דָּבָר גָּדוֹל. וְעַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין הַמּוּסָר שֶׁל הָרַב עַל יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה. וְעַל יְדֵי הַטְּרָחוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד כְּדֵי לִנְסֹעַ וְלָבֹא אֶל הָרַב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבֹא אֶל הָרַב וּלְקַבֵּל וְלִינֹק מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כִּי אִם עַל יְדֵי טְרָחוֹת וִיגִיעוֹת, וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַטְּרָחוֹת וְהַיְגִיעוֹת מְתַקְּנִין חוּשׁ הָרֵיחַ. וְעַל יְדֵי שֶׁזָּכָה לִטְעֹם וּלְהַרְגִּישׁ טַעַם אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הָרַב, עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הַטַּעַם. וְעַל יְדֵי הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד שֶׁמּוֹצִיא אֶת מָמוֹנוֹ וִיגִיעַ כַּפּוֹ כְּדֵי לָבֹא לְהָרַב, עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ. וְעִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ לְהָרַב הָאֱמֶת הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָז הוּא עִקַּר תִּקּוּן שֶׁל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים הַנַּ"ל, וְאָז נִתְתַּקְּנִים כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בְּתִקּוּנִים נִפְלָאִים: (ליקוטי תניינא סימן ה')

#### צו

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רַחֲמָן מְאֹד עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מְרַחֵם בָּרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא לְהַכְנִיס בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְהוֹדִיעָם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים וּלְהוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת, כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֵין יְכוֹלִין לִשָּׂא עֲלֵיהֶם הַמַּשְׂאוֹי שֶׁל עָווֹן אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד (וְעַיֵּן תּוֹכָחָה אוֹת י"ז), כִּי הוּא יוֹדֵעַ מַעֲלוֹת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְדַקּוּתָם וְרוּחָנִיּוּתָם אֵיךְ הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי כְּלָל, עַל כֵּן הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּכָל פַּעַם עֲבוּרָם לְהוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת, וּלְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּסְלַח לָהֶם לְכָל חַטֹּאתֵיהֶם:

גַּם הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת, שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל אֶחָד בְּרַחֲמָנוּת שֶׁמַּזִּיק לוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְשֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל מִי שֶׁאָסוּר לְרַחֵם עָלָיו. גַּם הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁאִיר דַּעְתּוֹ לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי אֲפִלּוּ אִם זָכָה הַצַּדִּיק לְהִסְתַּלֵּק וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, אַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה שְׁלֵמוּת לִהְיוֹת לְמַעְלָה לְבַד, רַק עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁיָּאִיר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה גַּם כֵּן, שֶׁיַּשְׁאִיר בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁיְּקַבְּלוּ דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְיָאִירוּ דַּעְתָּם בָּעוֹלָם מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח. גַּם הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְלַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו לִשְׁתֹּק בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתֹּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַשּׁוֹמְעִים בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֲסוּרִים לִכְנֹס בָּהֶם (עַיֵּן בִּפְנִים לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז'):

גַּם הוּא יָכֹל לִלְמֹד וּלְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה, לְהַרְאוֹת לְהַגְּבוֹהִים בַּמַּעֲלָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת מֶה חָמִיתָ מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ וְכוּ', וּלְהֵפֶךְ לְדָרֵי מַטָּה שֶׁהֵם הַמֻּנָּחִים בִּדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַיְרִידָה, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁעֲדַיִן ה' עִמָּם וְאֶצְלָם וְקָרוֹב לָהֶם, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד עֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בְּעֶלְיוֹן, וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בְּגֹדֶל כֹּחוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה מִמְּקוֹר הָרָצוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה כָּל מִי שֶׁהוּא אִישׁ חַיִל מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַפַּרְנָסָה הַזֹּאת, וְזוֹכֶה בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁיִּרְצֶה וְיִכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לַה' יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וּמֻפְלָג בְּלִי שִׁעוּר, עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְתַלְמִידָיו שֶׁיָּנְקוּ מִדַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, וּלְהִתְנַפֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁיִּמְצָא מַנְהִיג רַחֲמָן אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מֵעֲווֹנוֹת וּלְזַכּוֹת אוֹתוֹ לְכָל הַנַּ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת כַּנַּ"ל: (שם סימן ז')

#### צז

עַל יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהָרַב הָאֱמֶת מְרַמֵּז לְתַלְמִידָיו בְּיָדָיו, כִּי כְּשֶׁהָרַב לוֹמֵד עִם תַּלְמִידָיו, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר לָהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי רְמָזִים שֶׁהִיא בְּחִינַת יָדַיִם שֶׁמְּרַמֵּז לָהֶם וְנוֹטֶה לָהֶם בְּיָדָיו, עַל יְדֵי אֵלּוּ הָרְמָזִים נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה הַנַּ"ל: (שם סימן י')

#### צח

כָּל מַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו שֶׁבָּטַל הַנְּבוּאָה וְאֵין לוֹ נְבוּאָה מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רוּחַ אַחֶרֶת דִּקְדֻשָּׁה מַה שֶּׁאֵין לִשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁהִיא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה. וְעַל יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁל הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כְּפִי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי צַדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל:

וְאַל תְּדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ שֶׁבְּנָקֵל אַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לָזֶה לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרָיו, וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא מַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ. כִּי יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, וּכְשֶׁמִּתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם אֲזַי אַדְרַבָּא בָּאִים לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, עַל כֵּן צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֲמִתִּי כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ ה' יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהוּא הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִימִין שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת טוֹבוֹת וְכָל הַיִּרְאוֹת, שֶׁזֶּה הַנִּגּוּן הוּא עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים לְעָתִיד לָבֹא, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: (שם סימן ח')

#### צט

עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִפְסַק זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְהֵפֶךְ עַל יְדֵי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר מִתְגַּבֵּר הַזֻּהֲמָא חַס וְשָׁלוֹם: (שם)

#### ק

הַצַּדִּיקִים מַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, הֵם מְגָרְשִׁין מִלֵּב יִשְׂרָאֵל הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. גַּם לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם בְּיוֹתֵר לַה' יִתְבָּרַךְ חוּץ מִן הַמִּדָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב כִּי זֶה מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וְנִקְרָא הֲרִיסָה, וְהַצַּדִּיקִים מַשְׁגִּיחִים גַּם עַל זֶה לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ סְעָרָה שֶׁלֹּא יִבְעֲרוּ יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, רַק לֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִתְלַהֵב לַה' יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה: (שם סימן ט')

#### קא

מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד וְדַרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, כִּי הֵם בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְלַעֲבֹד ה' בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן עַל יְדֵי אֲכִילָתָם, וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, מֵחֲמַת זֶה נִמְצָאִים שַׁקְרָנִים שֶׁמִּתְפָּאֲרִים גַּם כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי הַדּוֹר וּמַטְעִין אֶת הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מֵהֶם וְהַכֹּל בְּיָדָם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֶּאֱמֶת זֶה הַכֹּחַ, עַל כֵּן הֵם מִתְדַּמִּין אֲלֵיהֶם כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, וְהֵם
נִקְרָאִים נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר:

אֲבָל הֵם עוֹשִׂים טוֹבוֹת לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה וְהֵם רְשָׁעִים נוֹאֲפִים, וְהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם הִיא מַזֶּקֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל כֵּן הִיא טוֹבָה שֶׁנִּמְצָאִים הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָרְשָׁעִים פּוֹנִים אֲלֵיהֶם, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מַכְשִׁיל אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁיִּתְּנוּ הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם לַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל הַצַּדִּיק מֵהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם: (שם סימן ט"ו)

#### קב

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי צְדָקָה: (שם)

#### קג

אַל יְבַהֲלוּךָ רַעֲיוֹנֶךָ כְּשֶׁקָּשֶׁה לְךָ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הַצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם, וּכְמוֹ שֶׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק (וְעַיֵּן חֲקִירוֹת אוֹת ט"ו): (שם סימן נ"ב)

#### קד

כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּמַעֲלָה יוֹתֵר, הוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר עַל הָעוֹלָם, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִין קְצָת בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹמְרִים שֶׁמֵּחֲמַת גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק הוּא רָחוֹק מִן הָעוֹלָם: (שם סימן נ"ח)

#### קה

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל, לָכֵן כָּל הַמְקֹרָבִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר תְּשׁוּבָתָם בְּנָקֵל יוֹתֵר, כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בַּעֲדָם: (שם סימן ס"ו)

#### קו

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהוּא בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הוּא מֵאִיר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כִּי הוּא הָאוֹר וְהַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. וּכְשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק נִתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר שְׁמוֹ יוֹתֵר מִתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר שֵׁם ה' יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. וְכָל מִי שֶׁנִּכְלָל בְּזֶה הַשֵּׁם הָאֱמֶת שֶׁהוּא הַפְּאֵר וְהַחֵן הָאֱמֶת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו וְנִכְלָל בִּשְׁמוֹ, עַל יְדֵי זֶה נִפְתָּחִין עֵינָיו, וּמַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁפָּגַם בָּהֶם, וְזוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל הָעוֹלָם, כִּי נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם וְהַמֹּחִין עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָם: (שם סימן ס"ז)

#### קז

אֲבָל לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁנִּתְעַלֵּם שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְנִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְפַּרְסֵם מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם ה' כְּלָל, עַל יְדֵי זֶה כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֵט וְנִתְעַלֵּם שֵׁם ה', וַאֲזַי נִתְגַּדְּלִין בָּעוֹלָם בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת וְקֵדָרִיִים [שֶׁקּוֹרִין: טַאטַארִין], וּבָאִין לָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם דְּבָרִים שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם כִּי אִם שֵׁמוֹת הַטֻּמְאָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה בָּאִין שְׂרֵפוֹת בָּעוֹלָם וְנִסְתַּלֵּק מְאוֹר הָעֵינַיִם, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נֶחֱרַב וְנִשְׂרַף הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲזַי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיְקָרִים נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם מִתְגַּלְגְּלִים בַּחוּצוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶם קוֹנֵן יִרְמִיָּהוּ הַנָּבִיא 'בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים וְגוֹ' תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת':

וְהַתִּקּוּן לְכָל זֶה הוּא לְהִזָּהֵר מְאֹד לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה לִהְיוֹת מִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָעִקָּר לִבְכּוֹת וּלְהִתְאַבֵּל עַל חֲטָאָיו שֶׁגּוֹרְמִים לְעַכֵּב בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ הֶחֱרִיבוֹ, וְגַם אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הָיָה הוּא הַגּוֹרֵם שֶׁיֵּחָרֵב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל כָּל זֶה יִבְכֶּה וְיִתְאַבֵּל מְאֹד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ"ל: (שם)

#### קח

הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת שֶׁל הַדּוֹר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ גָּדוֹל מִתַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְאָז דַּיְקָא הוּא רָאוּי לִהְיוֹת מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל. וַאֲזַי עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ לְבַד שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה מֵאִיר וּמִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְשִׂכְלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְעַל יְדֵי זֶה מְחַלֵּק לָהֶם גְּדֻלָּה לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ לְפִי הִתְנוֹצְצוּת מֹחוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה כָּל אֶחָד לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כָּרָאוּי לוֹ, וְגַם נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת מִתַּאֲוָה הַנַּ"ל, עַל יְדֵי הַמַּנְהִיג שֶׁהוּא קָדוֹשׁ גָּדוֹל כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה (עַיֵּן בּוּשָׁה אוֹת ד'), וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אֲבָל כְּשֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מַנְהִיג כָּזֶה, אֲזַי כָּל הָעוֹלָם מְבֻלְבָּל וְכָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל, כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים: (שם סימן ע"ב)

#### קט

זֶה סִימָן שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בּוּשָׁה וְשִׁפְלוּת עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בּוּשָׁה שֶׁהִיא עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּית כַּנַּ"ל: (שם)

#### קי

הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים לְבַד, הוּא גַּם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִין לְדַבֵּר עִמּוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה הוּא טוֹב יוֹתֵר, אֲבָל גַּם הָרְאִיָּה וְהַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד, עַיֵּן עֵינַיִם אוֹתִיּוֹת י' י"א:

וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם (אוֹת י'): לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גַּם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה הוּא מַעֲלָה יְתֵרָה, אֲבָל כְּשֶׁאֵין שׁוֹמְעִין תּוֹרָה הָרְאִיָּה לְבַד הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק עַל יְדֵי זֶה מֵאִיר וּמִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקַבֵּל גְּדֻלָּה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה כָּל אֶחָד לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מֹחוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה וְלַעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא:

וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם (אוֹת י"א): עַל יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לַחֲזוֹר לְמוּטָב וּמוֹעִיל לוֹ לִקְדֻשָּׁה מְאֹד: (שם סימן ע"ה)

#### קיא

צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, כִּי אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּעוֹדוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, כִּי אַחַר כָּךְ דְּהַיְנוּ לְאַחַר מוֹתוֹ, קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְקָרֵב. וְהַבַּעַל דָּבָר שָׂם לִבּוֹ עַל זֶה לְבַלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ עַכְשָׁו גַּעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין בֵּין בְּנֵי הַנְּעוּרִים לַה' יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת בִּימֵי קֶדֶם, אַךְ אֵין יוֹדְעִים לְהֵיכָן לְהִתְקָרֵב, עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת: (שם סימן ע"ח)

#### קיב

הָאָדָם לֹא בָּא לְזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַנְּשָׁמָה לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית דְּהַיְנוּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁתִּהְיֶה בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא. אֲבָל הָעִקָּר הוּא מַנְהִיג הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי הָצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְהָאִיר בָּנוּ יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית עַל יְדֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא, וַאֲפִלּוּ אִם אָנוּ בִּדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִין בְּעַצְמֵנוּ עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ שֶׁכֻּלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מַנְהִיג הָאֱמֶת כַּנַּ"ל הוּא יָכוֹל לְהָאִיר גַּם בָּנוּ הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הַנַּ"ל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד:

עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וְלִבְכּוֹת בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ בְּכָל יוֹם עַל זֶה, שֶׁיְרַחֵם עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ וְיִתֵּן לָנוּ מַנְהִיג אֲמִתִּי רוֹעֶה נֶאֱמָן כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיַּכְנִיס בָּנוּ דַּעַת אֲמִתִּי לְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּאנוּ לָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה: (שם סימן ל"ט)

#### קיג

שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם, הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר וְלוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה, וְעַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית מְבַטְּלִין הַשְּׂאוֹר וְהֶחָמֵץ שֶׁבַּלֵּב (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּבְרִית אוֹת ס"ו). וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם: עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית יָכוֹל לְהוֹצִיא דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה כְּחִצִּים מִן הַקֶּשֶׁת, וְאָז הַתְחָלַת קֶרֶן מָשִׁיחַ, וְאָז בָּא לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְנַעֲשָׂה בֶּן חוֹרִין וְזוֹכֶה לְתַכְלִית הַיְדִיעָה, וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצֹרָע שֶׁהוּא מִמַּשְׁכָא דְּחִוְּיָא, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן, וְאָז נִתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ וְזוֹכֶה לְעֹשֶׁר, וְנִתְחַזֵּק יִצְרוֹ הַטּוֹב, וְנִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת וְהַלֵּיצָנוּת. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לַאֲהָבוֹת וִירָאוֹת רָעוֹת הוּא מֵקִים אוֹתָם לַאֲהָבוֹת וְיִרְאוֹת קְדוֹשׁוֹת, וּמַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵיהֶם, וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם:

וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַתְּחִנּוֹת אֲשֶׁר מִתְפַּלְלִין, וּמְעוֹרְרִין הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ מִנְּעֻרָיו, וְאָז יָכוֹל לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד תּוֹרָה בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, וּמַיִם רַבִּים שֶׁהֵם אֲהָבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, וְהַשְּׁכִינָה הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דִּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים שֶׁהֵם מֵי הַמַּבּוּל, וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ"ל: (שם סימן פ"ג)

#### קיד

עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְכַפָּרַת עָווֹן וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וְנַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ: (שם סימן צ"א)

#### קטו

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל צְרִיכִין לְקַשֵּׁר לַה' יִתְבָּרַךְ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשְּׁרָם לַה' יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְגוֹרֵם חַס וְשָׁלוֹם פְּגִימַת הַלְּבָנָה גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. כִּי כָּל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא צָרִיךְ לְקַשֵּׁר שִׂכְלוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא לְהַתּוֹרָה וּלַה' יִתְבָּרַךְ, וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי שִׂיחָתָן שֶׁמְּשִׂיחִין שִׂיחַת חֻלִּין בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, כִּי גַּם שִֹיחָתָן שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי שִׂיחָתָן דַּיְקָא הֵם מְקַשְּׁרִין הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד, וַאֲזַי כָּל דִּינִין מִתְעַבְּרִין וְכָל חוֹבִין אִתְכַּפְיָן, וְכָל נְהוֹרָא וְכָל שְׁלֵמוּ אִשְׁתְּכַח: (שם)

#### קטז

לֶעָתִיד לָבֹא כְּתִיב לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה, אֲבָל מִי שֶׁהוּא מְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי אֲזַי יַחֲזִיק וְיֹאחַז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק, וְיִהְיֶה נִשְׁאָר קַיָּם וְלֹא יִהְיֶה נִנְעָר עִם הָרְשָׁעִים: (שיחות הר"ן סימן כ"ג)

#### קיז

גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעַל הַנְּשָׁמוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין לְשַׁעֵר. כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁמֻּנָּחִים עֲרֻמִּים מַמָּשׁ, וְצוֹעֲקִים בְּקוֹל מַר מְאֹד וְאֵין מִי שֶׁיְרַחֵם עֲלֵיהֶם, כִּי שָׁם אֵין מוֹעִיל שׁוּם רַחֲמָנוּת. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, הוּא יָכוֹל לָרוּץ אֵלָיו וּלְקַבֵּל מִשָּׁם מַלְבּוּשׁ לְנִשְׁמָתוֹ (וְעַיֵּן בִּפְנִים עוֹד מִזֶּה): (שם)

#### קיח

מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִתֵּן מָעוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת אֵין לְשַׁעֵר (וְעַיֵּן בִּפְנִים): (שם סימן כ"ד)

#### קיט

מִי שֶׁמְּדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק הוּא מַמָּשׁ כְּאִלּוּ מְדַבֵּר עַל ה' יִתְבָּרַךְ, וְנִקְרָא אֱפִּיקֹרֶס כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: (שם סימן ל"ח)

#### קכ

מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְצַיָּת לְדִבְרֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, הוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּגֵּעַ עַל יְדֵי זֶה: (שם סימן ס"ז)

#### קכא

מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר וּמְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ וּמִתְדַּמֶּה לַחֲבֵרוֹ כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, כִּי אֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי: (שם סימן קי"א)

### מאמרים נפלאים מספר ליקוטי עצות מהדורא בתרא

מהרב הגאון החסיד חריף ובקי בנגלה ונסתר מורנו הרב ר' נחמן זצוק"ל, שהיה אב בית דין בעיר טשערין, בעל מחבר ספר 'פרפראות לחכמה', וספר 'יקרא דשבתא', וספר 'זמרת הארץ', וספר 'נחת השלחן', ועוד כמה וכמה ספרים:

#### א

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, וְהוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַגָּדוֹל, וְהוּא מַזְהִיר וּמֵאִיר אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן: (ליקוטי מוהר"ן סימן ב')

#### ב

אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר, וְהֶחָכָם מְקַבֵּץ נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁהֵם הָרְצוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, וּמַעֲלֶה אוֹתָם בִּבְחִינַת עִבּוּר וּמְחַדֵּשׁ אוֹתָם לְטוֹבָה, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר וְשָׁב וְיוֹרֵד עִם הַנְּפָשׁוֹת לְזֶה הָעוֹלָם וּמַמְשִׁיךְ עִמָּהֶם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, הַנְּפָשׁוֹת הָאֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת הַחַיּוֹת שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה, וְהַגּוּפִים שֶׁלָּהֶם הֵם בִּבְחִינַת הָאוֹפַנִּים, וְנֶפֶשׁ הֶחָכָם בְּעַצְמוֹ וְדַעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה הֵם בִּבְחִינַת הַכִּסֵּא וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. וְכֵן בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ, יֵשׁ גַּם כֵּן בְּחִינַת הַחַיּוֹת וְהָאוֹפַנִּים וְהַכִּסֵּא וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא: (שם סימן י"ג)

#### ג

עִקַּר הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַמַּצְדִּיקִים אֶת הָרַבִּים וּמִשְׁתַּדְּלִים לְקָרֵב אֶת הָרְחוֹקִים וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת הַהֶסְפֵּד שֶׁצְּרִיכִין לְהַסְפִּיד עַל סִלּוּק הַצַּדִּיקִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן: (שם סימן י"ד)

#### ד

כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵק הַצַּדִּיק רַחֲמָנָא לִצְּלָן אֲזַי נִסְתַּלֵּק עִם כָּל חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל כֵּן קָשֶׁה אָז גַּם לִשְׁאָר הַצַּדִּיקִים לוֹמַר תּוֹרָה: (שיחות הר"ן סימן קל"ב)

#### ה

הַצַּדִּיק מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד לְגַלּוֹת הָרְצוֹנוֹת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ הָרָצוֹן שֶׁהָיָה לַה' יִתְבָּרַךְ בִּכְלַל הַבְּרִיאָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בִּכְלָל, וְכֵן הָרְצוֹנוֹת שֶׁהָיָה לוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, כִּי כָּל בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹ בִּתְמוּנָה וּבְכֹחַ וּבְטֶבַע וְהַנְהָגָה, וְכֵן בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת יֵשׁ בְּכָל בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ גַּם כֵּן כַּמָּה וְכַמָּה פְּרָטִים וְשִׁנּוּיִים בֵּין אֵבָר לְאֵבָר וְכַיּוֹצֵא, וּבְכָל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, בְּכֻלָּם יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר בֵּין כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וְכֵן בְּכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת כַּנַּ"ל, וְהַכֹּל הוּא רַק מֵחֲמַת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁרָצָה שֶׁזֶּה יִהְיֶה כָּךְ וְזֶה כָּךְ:

וְהַצַּדִּיק מְחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, וּמַשִּׂיג וּמוֹצֵא אוֹתָם, עַל יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמּוֹצֵא בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת. כִּי כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁצָּפָה ה' יִתְבָּרַךְ עַל הַהִתְפָּאֲרוּת וְשַׁעֲשׁוּעִים שֶׁיְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל, וּכְלַל הַבְּרִיאָה הָיָה בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיְּקַבֵּל מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל, וּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה הָיָה בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל ה' יִתְבָּרַךְ בִּפְרָטִיּוּת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְכֵן הַשִּׁנּוּיִים בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הַנִּבְרָאִים, הָיָה כְּפִי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיְּקַבֵּל ה' יִתְבָּרַךְ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת מִכָּל תְּנוּעָה טוֹבָה שֶׁבּוֹ, וְהַצַּדִּיק מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ תָּמִיד וּמוֹצֵא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה לוֹ בְּכָל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת. וְעַל יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר ה' יִתְבָּרַךְ עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלִּין כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה וְאַהֲבָה: (ליקוטי מוהר"ן סימן י"ז)

#### ו

כְּשֶׁרוֹצִים הַצַּדִּיקִים לִשְׁמֹעַ אֵיזֶה דִּבּוּר מֵה' יִתְבָּרַךְ, הֵם עוֹשִׂים תְּחִלָּה אֶת הַדִּבּוּר וּבוֹנִים אוֹתוֹ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְאַחַר כָּךְ זוֹכִים לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים מֵה' יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, כִּי הֵם עוֹשִׂים תְּחִלָּה אֶת הַדִּבּוּר וְאַחַר כָּךְ שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ הַדִּבּוּר מֵה' יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּזֶה הַדִּבּוּר ה' יִתְבָּרַךְ מְדַבֵּר עִמָּם:

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ הַדִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה מִפִּי ה' יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת, כִּי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר תָּלוּי בְּיִרְאָה וְיִרְאָה תַּלְיָא בְּאוּדְנִין. וְעַל כֵּן מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ שֶׁזָּכָה לִשְׁמֹעַ הַדִּבּוּרִים מִפִּי ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, עַל כֵּן זֶה הַשּׁוֹמֵעַ מְקַבֵּל דִּבּוּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת הַיְנוּ בְּיִרְאָה, וְזֶה בְּחִינַת ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי: (שם סימן י"ט)

#### ז

יֵשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה', הַיְנוּ שֶׁלּוֹמְדִין כִּבְיָכוֹל אֶת ה' שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ עֵצוֹת. וּכְשֶׁה' יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר גְּזַר דִּין בָּעוֹלָם וְהַדִּין צָרִיךְ לִהְיוֹת דִּין תּוֹרָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם כִּבְיָכוֹל לִמּוּדֵי ה', עַל כֵּן ה' יִתְבָּרַךְ מִתְיַעֵץ עִמָּהֶם וּמְגַלֶּה לָהֶם הַדִּין תּוֹרָה שֶׁנִּגְזַר עַל הַדּוֹר, וְהֵם מְכַסִּין זֶה הַדִּין תּוֹרָה וְחוֹתְמִין אוֹתוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם דִּין אַכְזָרִי. וְהֵם כְּשֶׁנִּגְלָה לָהֶם הַדִּין תּוֹרָה הוֹלְכִין וּמוֹכִיחִין הַדּוֹר כְּדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב לְהַמְתִּיק הַדִּין, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מוּסָר נִזְהָרִין גַּם כֵּן לְהַחְתִּים וּלְהַסְתִּיר שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל שֵׁם זֶה הֵם בְּחִינַת חוֹתָם. וְאֵלּוּ הַלִּמּוּדֵי ה' מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כִּי הוֹלְכִים לְפַשֵּׁר וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם: (שם סימן כ"ב)

#### ח

עִקַּר עַצְמִיּוּת הָאָדָם מַה שֶּׁנִּקְרָא אֵצֶל הָאָדָם 'אֲנִי', הוּא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הַקַּיָּם לָעַד. וְהִנֵּה הַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אָדָם הִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, אַךְ מֵחֲמַת עַזּוּת הַגּוּף בְּתַאֲווֹתָיו, עַל כֵּן הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא עֶצֶם הָאָדָם רְחוֹקָה מִבְּשָׂרוֹ וְגוּפוֹ, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִסְמֹךְ עַצְמָהּ וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַגּוּף לְהָאִיר בּוֹ וּלְהוֹדִיעַ לוֹ מֵהַהַשָּׂגוֹת שֶׁלָּהּ, שֶׁזֶּה הָיָה טוֹבָה גְּדוֹלָה גַּם לְהַנְּשָׁמָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת בְּנֵי אָדָם יֵשׁ בְּחִינַת עֶצֶם וּבָשָׂר, הַיְנוּ הַצַּדִּיק הַדּוֹר הֶחָכָם הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה לְהָעָם שֶׁהֵם לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן הוּא בְּחִינַת עֶצֶם וְהֵם נֶגְדוֹ בְּחִינַת בָּשָׂר. וּמֵחֲמַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁיֵּשׁ בִּפְרָט וּבִכְלָל, עַל כֵּן הֶחָכָם הָאֱמֶת רָחוֹק מֵהֶם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָאִיר בָּהֶם לְהוֹדִיעַ לָהֶם מֵהַשָּׂגוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁלּוֹ:

וְעַל יְדֵי קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה הֵן קוֹל אֲנָחָה הֵן קוֹל צְעָקָה וְכוּ', שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה (עַיֵּן עַזּוּת אוֹת ב'), עַל יְדֵי זֶה נִשְׁבָּר הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, וְאָז הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת עֶצֶם הָאָדָם, מִתְקָרֶבֶת וּמִתְדַּבֶּקֶת לְהַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּשָׂר וּמְאִירָה בּוֹ, וְזֶה בְּחִינַת מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי. וְכֵן כְּשֶׁהָעָם דְּבֵקִים בְּהֶחָכָם הָאֱמֶת כְּמוֹ בְּשַׂר הַגּוּף בְּעֶצֶם הָאָדָם, אָז הֵם שׁוֹמְעִים הַקּוֹל אֲנָחָה הַיְנוּ קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָכָם וְשׁוֹבֶרֶת גּוּפָם, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִסְמֹךְ וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְהוֹדִיעַ לָהֶם מֵהַהַשָּׂגוֹת שֶׁלּוֹ:

אַךְ לִפְעָמִים הַגּוּף רָחוֹק כָּל כָּךְ מֵהַנְּשָׁמָה עַד שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר לְהָעֶצֶם, וְאָז אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ וְצוֹעֵק וְכוּ' אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ רַק קוֹל הֲבָרָה, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לְשַׁבֵּר עַזּוּת גּוּפוֹ עַל יְדֵי זֶה, וְכֵן אִם אֵין הָעָם דְּבֵקִים לְהֶחָכָם כְּמוֹ בְּחִינַת בָּשָׂר לְהָעֶצֶם, אֲזַי אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ הֶחָכָם אֵינָם שׁוֹמְעִים קוֹלוֹ כְּלָל רַק קוֹל הֲבָרָה, וְאֵינוֹ נִשְׁבָּר וְנִתְבַּטֵּל עַזּוּתָם עַל יְדֵי זֶה. עַל כֵּן צְרִיכִין לָזֶה בְּחִינַת שִׁמּוּשׁ, הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ הַגּוּף לְהַנְּשָׁמָה בְּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַגּוּף בִּבְחִינַת בָּשָׂר לְהַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא הָעֶצֶם, וְכֵן עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין אֶת הֶחָכָם נַעֲשִׂין בִּבְחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, וְאָז זוֹכִין לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לָבֹא לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים: (שם)

#### ט

יֵשׁ תּוֹרָה גְּנוּזָה וּצְפוּנָה וְכֵן צַדִּיקִים גְּנוּזִין, שֶׁאֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָם, וּמִי שֶׁכּוֹפֶה אֶת לִבּוֹ וּמְקַשֵּׁר אוֹתוֹ לְדַעְתּוֹ הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁכּוֹפֵף אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי לְפִי בְּחִינָתוֹ זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ שֶׁמַּשִּׂיג אוֹר הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים: (שם סימן ל"ג)

#### י

הַצַּדִּיק הָעוֹבֵד אֶת ה' בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנָּה, אַף עַל פִּי שֶׁזֹּאת הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא עַכְשָׁו בָּהּ גַּם הִיא מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לְעֵרֶךְ שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, אַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי עֶרְכּוֹ הוּא בְּחִינַת נְפִילָה, עַל כֵּן הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּזוֹ הַמַּדְרֵגָה כְּאִלּוּ חָטָא אֵיזֶה חֵטְא וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל זֶה כְּאִלּוּ חָטָא, וּבָא עַל יְדֵי זֶה לְבוּשָׁה גְּדוֹלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, וְנִתְחַדְּדִין הַשֵּׂכֶל וְהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּיוֹתֵר, וְנִתְוַסֵּף בּוֹ הַכָּרָה וִידִיעָה חֲדָשָׁה בְּהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: (שם סימן ל"ח)

#### יא

הַצַּדִּיק שֶׁלִּבּוֹ פָּתוּחַ בְּחָכְמָה בִּבְחִינַת וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי, עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְחַדֵּשׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בָּעוֹלָם, כִּי לֵב הַצַּדִּיק הַנַּ"ל הוּא בִּבְחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם מַמָּשׁ: (שם סימן מ"ט)

#### יב

עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מִסְתַּלֵּק הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וּמִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתַּאֲווֹת וְאַהֲבוֹת הַבְּהֵמִיּוֹת. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה: (שם סימן נ"ד)

#### יג

לִפְעָמִים יֵשׁ צַדִּיק אֶחָד שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה, וְאַף עַל פִּי כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל הוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הַדּוֹר וַאֲפִלּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כִּי כָּל נִשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם כֻּלָּם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְכֻלָּם נִכְנָעִים וּכְפוּפִים אֵלָיו, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל: (שם סימן נ"ו)

#### יד

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַל יְדֵי אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם זוֹכִין לְהַבְרִיא וּלְהַחֲיוֹת אֶת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁלָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה מְטַהֲרִין הַיָּדַיִם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ בְּחִינַת עִצְבוֹן יָדַיִם, וְאָז נִתְנַשְּׂאִין הַיָּדַיִם אֶל הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁהֵם בְּעַצְמָן בִּבְחִינַת שָׁמַיִם (עַיֵּן פְּנִים), וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִים הַצַּדִּיקִים לְקַבֵּל דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמַיִם. וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם אֵין לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלָם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמַה שֶּׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כִּי זֶה בְּחִינַת צַדִּיק וְטוֹב לוֹ צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ רָשָׁע וְרָע לוֹ, שֶׁכִּבְיָכוֹל אֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הִשִּׂיג זֹאת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי צַדִּיק וְטוֹב לוֹ זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, וְרָשָׁע וְרַע לוֹ זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַבְּלִים דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמַיִם, אֵין לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם – לְשֵׁם שָׁמַיִם דַּיְקָא, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּמַה שֶּׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ הוּא בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג: (שם)

#### טו

כְּשֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהֵם עֲדַיִן בְּחַיִּים חִיּוּתָם, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהֶם אֵין לְךָ הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים גְּדוֹלָה מִזֶּה. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הִיא לְהַאֲמִין בָּהֶם שֶׁאֵינָם מִסְתַּלְּקִים כְּלָל, כִּי זְכוּתָם וְאוֹר תּוֹרָתָם וְצִדְקָתָם חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָם נִקְרָאִים חַיִּים: (שם סימן נ"ז)

#### טז

לִפְעָמִים מְקַבֵּל הַצַּדִּיק עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם, וְהוּא כְּמוֹ חִלּוּף שֶׁמַּחֲלִיף עִם ה' יִתְבָּרַךְ הַהַשְׁפָּעָה וְהַהַשְׁגָּחָה זֹאת אֵינוֹ רוֹצֶה בָּהּ וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין, כִּי הוּא בּוֹחֵר בְּהַשְׁפָּעָה וּבְהַשְׁגָּחָה רוּחָנִית, וְאוֹתָהּ הַהַשְׁפָּעָה שֶׁהָלְכָה לָהּ נִתְפַּזֶּרֶת בֵּין הָעוֹלָם: (שם סימן ס"ג)

#### יז

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַל יְדֵי שֶׁנֶּחְלָקִים זֶה מִזֶּה וְכָל אֶחָד מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְצַד אַחֵר, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה בֵּינֵיהֶם בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הָאוֹר לִצְדָדִין, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה נִבְרְאוּ הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי הַדִּבּוּר. כְּמוֹ כֵן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁכָּל אֶחָד מְדַבֵּר, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת וְהַמִּדּוֹת שֶׁנַּעֲשָׂה וְנִתְהַוָּה עַל יָדָם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁבֵּינֵיהֶם. כִּי הַצַּדִּיקִים בּוֹרְאִים הַכֹּל עַל יְדֵי דִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מַה אֲנָא עָבְדִּית שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי אַף אַתֶּם כֵּן, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּהֶם וַאֲפִלּוּ מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם כְּאִלּוּ אֶחָד מְדַבֵּר עַל חֲבֵרוֹ וְחוֹלֵק עָלָיו, גַּם מִזֶּה נַעֲשָׂה אֵיזֶה הִתְהַוּוּת הַבְּרִיאָה:

אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר יוֹתֵר מִדַּי רַק כְּפִי הַצֹּרֶךְ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם לֹא יוֹתֵר, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי הָאוֹר שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן: (שם סימן ס"ד)

#### יח

כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְעַיֵּן וּלְהַרְהֵר כְּלָל בְּהַחָכְמוֹת וְהַמְּבוּכוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי יוּכַל לָבֹא עַל יְדֵי זֶה לֶאֱפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְעַל זֶה נֶאֱמַר כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְכוּ' (עַיֵּן חֲקִירוֹת וְכוּ' אוֹת ט'), כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁרוֹצֶה לְעַיֵּן וּלְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ דַּיְקָא עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים בֵּין גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, יוּכַל לָבֹא עַל יְדֵי זֶה לֶאֱפִּיקוֹרְסוּת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה הַמַּחֲלֹקֶת הוּא גַּם כֵּן סוֹד בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, לְהַאֲמִין כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין זֹאת: (שם)

#### יט

הַתַּלְמִידִים הֵם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם הַצַּדִּיק שֶׁהוּא רַבָּם, וְהֵם תְּלוּיִים בּוֹ כַּעֲנָפִים בְּאִילָן, שֶׁהָאִילָן יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ וְהָעֲנָפִים יוֹנְקִים הַחִיּוּת דֶּרֶךְ הָאִילָן. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ תַּלְמִידִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עֲנָפִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עָלִים, וְכֵן שְׁאָר הַבְּחִינוֹת: (שם סימן ס"ו)

#### כ

הַמֹּחִין שֶׁל הַצַּדִּיק הֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, וּמַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְעָמִים לִדְבָרִים קְטַנִּים וּנְמוּכִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שֶׁזֶּהוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, זֶה בְּחִינַת רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין: (שם סימן ס"ט)

#### כא

יֵשׁ צַדִּיק אֲמִיתִּי שֶׁהוּא יְסוֹד הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וְזֶה הַצַּדִּיק הוּא רַק יָחִיד בָּעוֹלָם, כִּי הוּא יְסוֹד עוֹלָם שֶׁכָּל הַדְּבָרִים נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הֵם רַק עֲנָפִים מִמֶּנּוּ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, יֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת עָנָף מִמֶּנּוּ וְיֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עָנָף מִן הֶעָנָף. וְזֶה הַצַּדִּיק הַיָּחִיד בָּעוֹלָם הוּא עָנָיו וְשָׁפֵל וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר, וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַדְּבָרִים אֵלָיו, וְזֶה הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת לָעוֹלָם, גַּם הוּא בְּחִינַת מִשְׁכָּן, כִּי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹהוּת לְמָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם:

וְכָל הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל, כֻּלָּם הֵם מְקַבְּלִים רַק מִזֶּה הַצַּדִּיק, כִּי כָּל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה הוּא רַק אֶצְלוֹ, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ. וְכֵן הִתְחַדְּשׁוּת הַכָּבוֹד, כִּי בְּכָל פַּעַם נִתְחַדֵּשׁ הַכָּבוֹד שֶׁזֶּה הַמְמֻנֶּה בָּא לְהִתְמַנּוּת אַחֵר וְנִתְחַדֵּשׁ הָרָאשִׁיּוּת וְהַכָּבוֹד, הוּא הַכֹּל עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק, כְּפִי הֲקָמָתוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּשָּׁם בָּא כָּל הַכָּבוֹד: (שם סימן ע')

#### כב

יֵשׁ בְּחִינַת צָמְאָה נַפְשִׁי, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא צָמֵא מְאֹד שֶׁשּׁוֹתֶה אֲפִלּוּ מַיִם הָרָעִים, כְּמוֹ כֵן גַּם בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, וְלוֹמְדִים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, כִּי נַפְשָׁם שׁוֹקֶקֶת תָּמִיד לַעֲבוֹדַת ה', אַךְ שֶׁהוּא בְּלֹא זְמַן וְשֵׂכֶל, כִּי לִפְעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוֹ הִיא קִיּוּמָהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. וְעִקַּר הַצִּמָּאוֹן הוּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת וְאֵינָם זוֹכִין לִבְחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, וְהֵם בִּבְחִינַת סוּמִים וְעִוְּרִים בַּעֲבוֹדַת ה', וְהַסּוּמָא אֵין לוֹ שֹׂבַע כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשָׁם וּלְרַוּוֹת צִמְאוֹנָם בַּעֲבוֹדַת ה'. וְזֶה מַעֲלַת הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְדַּבְּקוּת לַצַּדִּיקִים, כִּי עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה בִּבְחִינַת רְאִיָּה וְשֵׂכֶל, שֶׁאָז הוּא בִּבְחִינַת גְּבוּל וּזְמַן כָּרָאוּי וְלֹא בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן: (שם סימן ע"ו)

#### כג

בְּכָל צַדִּיק אֲמִתִּי יֵשׁ בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ יֵשׁ בּוֹ מִדָּה שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָיו מְאֹד וְכוּ' וְיוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וַחֲשִׁיבוּת וּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל. וְכָל זֶה זָכָה עַל יְדֵי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּדְחָה הָרַע לְגַמְרֵי וְנַעֲשָׂה כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ:
(שם סימן ע"ט)

#### כד

לִפְעָמִים עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם צַדִּיק נָע וָנָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יָכוֹל לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, וְיָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים: (שם סימן צ"ב)

#### כה

הָאָדָם אִם עוֹבֵר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם אֵינוֹ רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ, אֲבָל הַצַּדִּיק רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם שֶׁל כָּל אֶחָד מַגִּיעַ, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה' כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים, וְעֵינֵי ה' מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁהַצַּדִּיק רוֹצֶה לְהַעֲנִישׁ אֶת אֶחָד, אֲזַי נוֹתֵן אֶת עֵינָיו בּוֹ הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם, וְאֵין עֹנֶשׁ גָּדוֹל מִזֶּה כְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו מַה שֶּׁפָּגַם: (שם סימן צ"ח)

#### כו

יֵשׁ צַדִּיק אֲשֶׁר הִשִּׂיג אוֹר גָּדוֹל בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּמַעֲשָׂיו גַּם כֵּן בְּשָׁוִים לְפִי אוֹר הַשָּׂגָתוֹ בַּתּוֹרָה, וַאֲזַי צִדְקָתוֹ וְתוֹרָתוֹ שְׁנֵיהֶם מִתְיַשְּׁבִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת, וּלְפִיכָךְ דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת. וְיֵשׁ צַדִּיק אֲשֶׁר אוֹר הַשָּׂגַת אוֹר תּוֹרָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד מִמַּעֲשָׂיו, וַאֲזַי אוֹרַיְתָא קָמַרְתַּח בֵּהּ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת וּמְעֹרֶבֶת עִם הֲמוֹן עַם כְּמוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל: (שם סימן ק')

#### כז

כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, וּכְשֶׁמְּחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה הוּא בִּבְחִינַת וְרוּחַ אֱלֹהִים דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁמָּשִׁיחַ סָבִיל מַרְעִין עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, כְּמוֹ כֵן כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא סוֹבֵל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם:

גַּם מַה שֶּׁאֵין אָנוּ זוֹכִים לְהַשִּׂיג הַדְּבָרִים שֶׁל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק כְּמוֹת שֶׁהֵם כְּמוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, רַק צְרִיכִין לְפָרְשָׁם לָנוּ בְּדֶרֶךְ חֹל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּלְשׁוֹן חֹל שֶׁרְגִילִין לְדַבֵּר בּוֹ, זֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ בְּחִינַת דְּאִתְעָבִיד חֹל בְּגִינַיְהוּ, וְזֶה גַּם כֵּן אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת סָבִיל מַרְעִין לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל: (שם סימן קי"ח)

#### כח

לִפְעָמִים כְּשֶׁהַתַּלְמִידִים מִתְעַנְּגִים וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים מְאֹד בְּאוֹר תּוֹרַת רַבָּם, וּמִתְפַּעֲלִים עַל יְדֵי זֶה כָּל כָּךְ עַד שֶׁמְּשַׁבְּחִים אוֹתוֹ בְּפָנָיו, עַל יְדֵי זֶה הוּא מְגַלֶּה לָהֶם אַחַר כָּךְ עוֹד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, וְכַמּוּבָא בָּזֶה הַרְבֵּה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מֵעִנְיַן הַחֶבְרַיָּא עִם רַבָּם הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: (שם סימן קכ"ו)

#### כט

יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מַעֲיָן דְּנָפִיק מֵאֲתַר חָד וְאָזִיל מִתְּחוֹת לְאַרְעָא עַד שֶׁנּוֹבֵעַ וְנִתְגַּלֶּה וְיוֹצֵא בְּמָקוֹם אַחֵר עוֹד, וְאַף בַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ תְּחוֹת אַרְעָא הוּא מַשְׁקֶה שָׁרְשֵׁי אִילָנָא, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁבִּמְקוֹמוֹ הוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל, וּבְמָקוֹם אַחֵר הַסָּמוּךְ לוֹ אֵינוֹ מְפֻרְסָם וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּלָל, וְשׁוּב בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא מְפֻרְסָם בְּיוֹתֵר, אַךְ בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּלָל, גַּם שָׁם עִקַּר הַקִּיּוּם וְהַחִיּוּת עַל יָדוֹ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם, כִּי גַּם שָׁם דְּאָזִיל מִתְּחוֹת אַרְעָא הוּא מַשְׁקֶה שָׁרְשֵׁי אִילָנָא כַּנַּ"ל: (שם סימן קל"ב)

#### ל

כְּמוֹ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהִיא גְּדוֹלָה כַּמָּה אֲלָפִים פְּעָמִים מִכָּל שֶׁטַח הָאָרֶץ, וְהִיא בְּעַצְמָהּ מְאִירָה בְּשָׁוֶה תָּמִיד בִּתְחִלַּת הַיּוֹם וּבְאֶמְצַע הַיּוֹם, רַק הַמְּנִיעָה הִיא מֵחֲמַת הָאָרֶץ הַמַּפְסֶקֶת בֵּין בְּנֵי אָדָם וּבֵין הַשֶּׁמֶשׁ, עַל כֵּן אֵין הָאוֹר מִתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ בִּתְחִלַּת הַיּוֹם רַק מִקְצָת מִקְצָת עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל הָאָרֶץ, וְאַף שֶׁהָאָרֶץ קְטַנָּה מְאֹד נֶגֶד שֶׁטַח הַשֶּׁמֶשׁ, אַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת שֶׁבְּנֵי אָדָם סְמוּכִים לָהּ בְּיוֹתֵר עַל כֵּן הִיא מַפְסֶקֶת מִלִּרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא כִּמְשַׁל הַמַּטְבֵּעַ הַקְּטַנָּה אִם יַחֲזִיק אוֹתָהּ נֶגֶד עֵינָיו וּבְסָמוּךְ לָהֶם מַמָּשׁ, אָז יִמָּנַע עַל יְדֵי זֶה מִלִּרְאוֹת הַר גָּדוֹל. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכֵן אוֹר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הוּא גָּדוֹל כַּמָּה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּנֶגֶד כָּל שֶׁטַח מַהוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן הַתּוֹרָה לְהֶדְיָא, עַיֵּן פְּנִים. כִּי בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הֵם מְאִירִין בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם בְּאוֹר גָּדוֹל מְאֹד, וְאוֹרָם גָּדוֹל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים מִכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וְהֵם מְאִירִים תָּמִיד בְּשָׁוֶה כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּנַּ"ל, וְהַמְּנִיעָה הִיא רַק מִצַּד הַמְּקַבְּלִים. הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁבְּנֵי אָדָם מְשֻׁקָּעִים מְאֹד בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְהוּא סָמוּךְ לְעֵינֵיהֶם מְאֹד, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵין טוֹב מִזֶּה, עַל כֵּן הָעוֹלָם הַזֶּה אַף שֶׁהוּא קָטָן וּמֻעָט מְאֹד וְאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן הוּא עוֹמֵד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם וּמוֹנֵעַ אוֹתָם מִלִּרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל: 'אוֹי וַאֲבוֹי', כִּי הָעוֹלָם מָלֵא אוֹרוֹת וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְהַיָּד הַקְּטַנָּה עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הָעֵינַיִם וּמְעַכֶּבֶת מִלִּרְאוֹת אוֹרוֹת גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה:

אֲבָל בֶּאֱמֶת אִם יָשִׂים הָאָדָם זֶה הַדָּבָר עַצְמוֹ אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב, אֵיךְ שֶׁהַדָּבָר קָטָן וּמֻעָט כָּזֶה מְעַכֵּב וּמוֹנֵעַ אוֹתוֹ מִלִּרְאוֹת אוֹרוֹת גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא סָמוּךְ מְאֹד לְנֶגֶד עֵינָיו, אֲזַי בְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא יוּכַל לְהַעֲבִיר הָעוֹלָם הַזֶּה מִנֶּגֶד עֵינָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּטֶּה עֵינָיו מִן הָעוֹלָם וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם הַזֶּה רַק יָרִים רֹאשׁוֹ וְיַגְבִּיהַּ עֵינָיו וְיִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הַקָּטָן מְאֹד וּמַפְסִיק וְחוֹצֵץ, וְאָז תֵּכֶף יִזְכֶּה לִרְאוֹת הָאוֹר הַגָּדוֹל וְהַמֻּפְלָג שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת: (שם סימן קל"ג)

#### לא

מִי שֶׁרוֹצֶה הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע מַעֲלַת הַצַּדִּיק עַל יְדֵי הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, כִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה כִּי הוּא לְמַעְלָה לְגַמְרֵי מִשִּׂכְלֵנוּ, רַק עַל יְדֵי אֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִים אֵלָיו שֶׁהָעוֹלָם אֵינָם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהֶם כָּל כָּךְ וּבָהֶם יֵשׁ לָהֶם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה, עַל יָדָם יְכוֹלִים לְהָבִין מַעֲלַת הַצַּדִּיק: (שם סימן ק"מ)

#### לב

כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לְהָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ, אֲזַי הַקְּלִפָּה מְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ, רַק נִשְׁאַר פֶּתַח נֶגֶד אֱמוּנָה שֶׁכְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ. וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת פְּגַם הָעֲנָפִים מַשְׁלִיכִין אוֹתָם מִשָּׁם, וַאֲזַי מִתְפַּשֶּׁטֶת הַקְּלִפָּה גַּם עַל הַפֶּתַח, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשְׁלִיכִין וּמַפִילִין אוֹתָם מִן הָאֱמוּנָה, וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִין לִכָּנֵס וּלְהִתְקָרֵב אֶל שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל:

וְהִנֵּה סְתִימַת הַפֶּתַח דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי פְּגַם הָעֲנָפִים כַּנַּ"ל, הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ לַחוּץ אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקָרֵב, אֲבָל תֵּכֶף אַחַר כָּךְ חוֹזֵר הַפֶּתַח וְנִפְתָּח כְּבַתְּחִלָּה. וּכְשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם רִבּוּי פְּגָמִים הַרְבֵּה, אֲזַי מִתְיָרְאִין וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁלֹּא יִסְתֹּם הַפֶּתַח לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, וַאֲזַי מַעֲמִידִין שָׁם בַּפֶּתַח הַנַּ"ל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְשָׁם, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא תּוֹעֶלֶת נֶגֶד הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח מֵחֲמַת הַיְּרֵא שָׁמַיִם שֶׁעוֹמֵד שָׁם. וְעַל יְדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ לִנְסֹעַ וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּאִיר אֵלָיו הַחָכְמָה דְּהַיְנוּ הַמֹּחַ בְּעַצְמוֹ: (שם סימן קנ"ב)

#### לג

הַתַּלְמִיד וְהָרַב הֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, וְאִם הַתַּלְמִיד יֵשׁ לוֹ פָּנִים הַיְנוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, אֲזַי יָכוֹל לְקַבֵּל אוֹר פְּנֵי הָרַב עַד שֶׁיִּתְרָאֶה בְּפָנָיו אוֹר פְּנֵי הָרַב מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְזֶה עִנְיַן קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם, הַיְנוּ קַבָּלַת פָּנִים שֶׁל הָרַב לְתוֹךְ הַפָּנִים שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ:

אַךְ אִם הַתַּלְמִיד אֵין לוֹ פָּנִים דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, אֲזַי אֵין מִתְרָאֶה בְּתוֹכוֹ פְּנֵי הָרַב, וְכֵן מִי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים, אֵין לוֹ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים בִּבְחִינָה הַנַּ"ל: (שם סימן קנ"ג)

#### לד

מִי שֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת לְדִבְרֵי תּוֹרָה הַיּוֹצְאִים מִפִּי הַצַּדִּיק וְנֶהֱנָה מֵהֶם בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ אַחַר כָּךְ לִסְבֹּל וְלַחְפֹּץ כְּלָל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה: (שם סימן קנ"ז)

#### לה

יֵשׁ שֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא רוֹפֵא חֳלִי הַנְּפָשׁוֹת, וְרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַצַּדִּיק רְפוּאוֹת הַיְנוּ הַנְהָגוֹת וּדְרָכִים כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ רְפוּאוֹת יְקָרִים וַחֲשׁוּבִים וּדְרָכִים יְשָׁרִים אֲחֵרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַנְהִיגוֹ לִרְפוּאָתוֹ הָאֲמִתִּיִּית, וְלִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַצַּדִּיק לְגַלּוֹת לוֹ פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הַצָּרִיךְ לִרְפוּאָתוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נַעֲשָׂה אֶצְלוֹ מִזֶּה סַם מָוֶת חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן הַהֶכְרֵחַ לְהַלְבִּישׁ לוֹ פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אֲחֵרִים. וְלִפְעָמִים גַּם זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל, וּמֻכְרָח הַצַּדִּיק לְהַלְבִּישׁ הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים חִיצוֹנִים, לְמַעַן יוּכַל לְקַבֵּל הָרְפוּאָה הֲגוּנָה: (שם סימן קס"ד)

#### לו

כְּשֶׁהָעוֹלָם אֵצֶל הַצַּדִּיק אָז יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה: (שם סימן קס"ו)

#### לז

כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת חַיִּים וְטוֹבָה לָעוֹלָם, וּלְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן הַצַּדִּיק כְּשֶׁמַּרְאֶה פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת הוּא טוֹב, וְכֵן לְהֵפֶךְ: (שם סימן קע"ב)

#### לח

יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ כָּזֶה, שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹתִין יַיִן לִפְעָמִים זוֹכִין לְקַבֵּל חָכְמָה וּמֹחִין קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁיְּכוֹלִין עַל יְדֵי זֶה לְכַפֵּר וְלִמְחֹל עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה": (שם סימן קע"ז)

#### לט

הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר הֵם יוֹשְׁבִים עַל סֵדֶר הָעִגּוּל וְהֵם בְּחִינַת בֵּית דִּין, וְה' יִתְבָּרַךְ הוּא רֹאשׁ בֵּית דִּין שֶׁלָּהֶם, וּמֵהֶם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד הֵן לִזְכוּת הֵן לְחוֹבָה, וְכֵן הֵם מְחַלְּקִין הַפַּרְנָסָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָרָאוּי לוֹ. וְהָעִקָּר הוּא שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם עַד שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת רוֹאִין זֶה אֶת זֶה:
(שם סימן קפ"ג)

#### מ

כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע הַבָּאָה עַל יְדֵי יִרְאָה תַּתָּאָה שֶׁבָּאָה מִדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים (עַיֵּן יִרְאָה אוֹת י"ח), אֲזַי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, וְעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן לִנְסֹעַ אֶל הַצַּדִּיק נַעֲשָׂה רֹשֶׁם וְצִיּוּר הַכְּלִי, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק נַעֲשָׂה הַכְּלִי: (שם סימן קפ"ה)

#### מא

עִקַּר הַרְגָּשַׁת תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא וְכָל הַשַּׁ"י [שְׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר] עוֹלָמוֹת שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק הוּא רַק בַּלֵּב, כִּי הַלֵּב יָכוֹל לִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר, וְשָׁם מְקוֹר הַרְגָּשַׁת כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים וְעַל כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, וְלָזֶה יִהְיֶה לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים וְכָל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת, וַחֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ לֹא יַרְגִּישׁ כְּלוּם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה מִכָּל הַטּוֹבוֹת וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ הַצַּדִּיק בְּתוֹךְ לִבּוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ: (שם סימן קצ"א)

#### מב

לִפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יְמַלְּאוּ בַּקָּשַׁת הַצַּדִּיק, כִּי זִימְנִין דְּשָׁמַע וְזִימְנִין דְּלָא שָׁמַע כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק שֶׁיָּכוֹל לִגְזֹר וְלוֹמַר אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵן: (שם סימן רכ"ז)

#### מג

לִפְעָמִים אָדָם מִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְאַחַר כָּךְ אוֹבֵד הָעֲשִׁירוּת, דַּע כִּי זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה דָּבָר יָקָר מְאֹד הַיְנוּ אוֹר הַצַּדִּיק שֶׁהוּא יָקָר מִפָּז וּמִפְּנִינִים, וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לֹא חָזֵי מַזְלֵהּ חָזֵי, וַאֲזַי מַשְׁלִיךְ הַמַּזָּל הָעֲשִׁירוּת כִּלְאַחַר יָד, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁהַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הוּא יָקָר מִכָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל מָמוֹן וְאֵינוֹ רוֹצֶה בָּעֲשִׁירוּת כְּלָל: (שם סימן ר"מ)

#### מד

יֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד עַד שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל קְדֻשָּׁתוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה הוּא מִתְעַלֵּם מְאֹד וְאֵין רוֹאִין מִמֶּנּוּ שׁוּם קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת יְתֵרָה: (שם סימן רמ"ג)

#### מה

כְּשֶׁהָאָדָם מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק בְּלִי שׁוּם דַּעַת אֶפְשָׁר לוֹ לִפֹּל, כִּי מֵאֱמוּנָה לְבַד אֶפְשָׁר לִפֹּל, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ גַּם דַּעַת שֶׁמֵּבִין גַּם בְּהַדַּעַת, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפֹּל: (שם סימן רנ"ה)

#### מו

מִדִּירַת הַצַּדִּיק נִכָּר מַעֲשֵׂה הַדּוֹר: (שם סימן רס"ט)

#### מז

יֵשׁ צַדִּיקִים בְּנֵי עֲלִיָּה גְּדוֹלִים מְאֹד, שֶׁהַנְּשָׁמוֹת שֶׁמַּמְשִׁיכִים לִבְנֵיהֶם הֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל: (שם סימן רע"ג)

#### מח

הַצַּדִּיק שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בְּחַיָּיו, עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה גַּם בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים לְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא: (שם סימן ער"ה)

#### מט

יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין מְקַנֵּא שׁוּם צַדִּיק לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא רַק אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, בְּחִינַת בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי: (שם סימן רע"ח)

#### נ

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא, וְזֶה הָרוֹעֶה עוֹשֶׂה מִשְׁכָּן, וּמִזֶּה הַמִּשְׁכָּן מְקַבְּלִין הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וּמִשָּׁם מַתְחִילִין לִקְרוֹת וּלְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַתּוֹרָה. וְדַע שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת רוֹעֶה וְעוֹשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ לְפִי בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁמְּקַבְּלִים הֶבֶל פִּיהֶם מִשָּׁם:

וְלֵידַע כָּל זֹאת, דְּהַיְנוּ לָדַעַת כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק אֵיזֶה הֵם הַתִּינוֹקוֹת הַשַּׁיָּכִים לוֹ וְכַמָּה הֵם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְלֵידַע כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה וְהַדּוֹר שֶׁיָּבֹא מֵהֶם עַד הַסּוֹף, דַּע שֶׁמִּי שֶׁיָּכוֹל לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ בְּחִינָה גָּבֹהַּ כָּזוֹ שֶׁכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת תְּאֵבִים אֵלָיו וּכְלוּלִים בּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת חַזָּן וּשְׁלִיחַ צִבּוּר בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת (עַיֵּן פְּנִים), הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא יוֹדֵעַ כָּל זֶה הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין: (שם סימן רפ"ב)

#### נא

תֵּכֶף כְּשֶׁטּוֹעֲמִין טַעַם הַטּוֹב שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי אֲפִלּוּ בְּעֵת הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ, הַיְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְנַע אַחַר כָּךְ וְאֵינוֹ מִתְקָרֵב, אַף עַל פִּי כֵן תָּמִיד תָּאִיר לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁטָּעַם אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (שם
סימן רפ"ה)

#### נב

הַצַּדִּיקִים הֵם גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, שֶׁהֵם עוֹשִׂים וּמַנְהִיגִים עִם הַדִּבּוּר כִּרְצוֹנָם, וִיכוֹלִין לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת דִּבּוּרָם: (ליקוטי תנינא סימן ב')

#### נג

כְּשֶׁהַצַּדִּיק בְּצַעַר וּבְצָרָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה וְשֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא מְקוֹנְנִין וּמִתְאַבְּלִין עַל צַעֲרוֹ, וְגַם הַשְּׁכִינָה מְקוֹנֶנֶת. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִרְפוּאָה וְהַרְחָבָה, אֲזַי מִתְנַחֲמִין כֻּלָּם וְנִמְשָׁךְ שִׂמְחָה לְכֻלָּם: (שם)

#### נד

הֶחָכָם גָּדוֹל שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא יָכוֹל לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה כַּיָּדוּעַ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר וּמַכְנִיעַ וְסוֹתֵר דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁכּוֹפְרִין בָּרָצוֹן, הַיְנוּ שֶׁרוֹצִים לְהַרְאוֹת בְּחָכְמָתָם הַמֻּטְעֵת שֶׁהַכֹּל עַל פִּי הַטֶּבַע וּכְאִלּוּ אֵין שׁוּם רָצוֹן חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ כְּנֶגֶד זֶה הֶחָכָם שֶׁבַּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל יֵשׁ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וִינִיקָתוֹ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת (עַיֵּן פְּנִים), וּצְרִיכִין לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ עַל יְדֵי צְדָקָה: (שם סימן ד')

#### נה

הָרַבִּי וְהֶחָכָם אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר עַל יְדֵי שֶׁעוֹסֵק לְדַבֵּר עִם תַּלְמִידָיו וּלְהַכְנִיס בָּהֶם דַּעְתּוֹ, עַל יְדֵי זֶה נִכְנָסִים הַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ לִפְנִים, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּכָל עֵת הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת חֲדָשׁוֹת. וְהַמַּקִּיפִין שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁל כָּל עוֹלָם הַזֶּה, כִּי הֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה בְּחִינַת
שֶׁפַע הַכֶּתֶר: (שם סימן ז')

#### נו

לִפְעָמִים אוֹרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַתַּלְמִידִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בִּמְקוֹמוֹ, עַל כֵּן מֻכְרָח הַצַּדִּיק לְהוֹרִיד וּלְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ אֶצְלָם וְלֵילֵךְ אֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְמַעֵט וְיִתְגַּשֵּׁם הָאוֹר קְצָת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים הַתַּלְמִידִים לְקַבְּלוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה מֻכְרָח הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לִיסַע עַל הַמְּדִינָה לְהָאִיר לְהַתַּלְמִידִים. וְזֶה דַּוְקָא מִגֹּדֶל עֹצֶם הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק הוּא בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ לְצַמְצֵם וּלְהוֹרִיד עַצְמוֹ לַעֲנָוָה וְקַטְנוּת בְּיוֹתֵר כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ לְקַבֵּל הָאוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ: (שם סימן ל"ח)

#### נז

עִקַּר הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק לְהָאִיר בְּתַלְמִידָיו, הוּא לְהַגְדִּיל דַּעְתָּם וּלְהוֹצִיא אוֹתָם מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת לְמֹחִין דְּגַדְלוּת שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְתָּקָה. וְלִפְעָמִים הוּא מֵאִיר בָּהֶם עַל יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים וְנֶחָמוֹת, שֶׁמְּנַחֵם אוֹתָם וּמֵאִיר לָהֶם פָּנָיו בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת אַנְפִּין נְהִירִין, וְלִפְעָמִים אֵינָם יְכוֹלִין לְקַבֵּל עַל יְדֵי זֶה, וְאָז צָרִיךְ לְהָאִיר בָּהֶם עַל יְדֵי יִסּוּרִין שֶׁצָּרִיךְ לְיַסְּרָם וּלְבַזּוֹתָם כְּדֵי לְבַטֵּל אוֹתָם בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל אוֹרוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אָעָא דְּלָא דָּלִיק מְבַטְּשִׁין לֵהּ: (שם)

#### נח

מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מֻכְרָח לִפְעָמִים לְהוֹרִיד עַצְמוֹ וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ קְצָת מִגְּדֻלָּתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַקָּטָן לְקַבֵּל כַּנַּ"ל, זֶה הַבִּטּוּל וְהַקַּטְנוּת שֶׁלּוֹ הוּא רַק לְפִי שָׁעָה וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ, אֲבָל עַל יְדֵי זֶה הוּא מְתַקֵּן וּמַגְדִּיל אֶת הַקָּטָן לְגַמְרֵי. וְיֵשׁ חִלּוּקִים בְּעִנְיַן קַטְנוּת וְהַכְנָעַת הַגָּדוֹל אֵצֶל הַקָּטָן כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹרוֹ, כִּי לִפְעָמִים הוּא רַק בִּתְנוּעָה בְּעָלְמָא, וְלִפְעָמִים צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ אֵלָיו, וְהַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן: (שם)

#### נט

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַה' יִתְבָּרַךְ, הוּא עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל [שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ], כִּי עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת. וְעַל כֵּן מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ, וְעִקַּר הַדָּבָר בִּשְׁעַת הַקִּבּוּץ מֵהַבָּאִים אֵלָיו לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה', וּבְיוֹתֵר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז הוּא זְמַן הַקִּבּוּץ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וַאֲזַי הַהִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתְוַסֵּף פְּאֵר וְיֹפִי הַצַּדִּיק כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל, אֲזַי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, זֶה בְּחִינַת שֶׁמִּסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה בְּאוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי הוּא מְקַבֵּל עַל יְדֵי זֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין, וְאָז נַעֲשִׂין עֵינָיו בִּבְחִינַת עֵינֵי ה', וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל נִמְשָׁךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים: (שם סימן מ')

#### ס

הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת בְּחִינַת נְקֻדָּה הַפְּנִימִיִּית שֶׁבְּתוֹךְ הָעִגּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעִגּוּלִים שֶׁסְּבִיב הַנְּקֻדָּה, וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב אֶל הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִיִּית שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹנְקִים הַכֹּל. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ כְּלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהוּא עֲדַיִן בְּתוֹךְ הָעִגּוּלִים, וְלֹא יָצָא מִן הָעִגּוּלִים לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִיִּית הַנַּ"ל: (שם סימן מ"ה)

#### סא

כְּשֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי מְגַלֶּה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּדְּלִים גַּם אֵיזֶה קְטַנִּים בְּמַעֲלָה, כִּי נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁזֶּה מְגַלֶּה חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, וְעַל יְדֵי זֶה הַכֹּל רָצִים וּמִתְקַבְּצִים וּבָאִים לְאֵיזֶה קָטָן בְּמַעֲלָה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ אֵיזֶה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, וְהוּא עוֹמֵד עַצְמוֹ עַל אֵיזֶה פָּסוּק וְאוֹמֵר לָהֶם מַה שֶּׁאוֹמֵר: (שם סימן נ"ז)

#### סב

הָאָדָם נִתְהַוָּה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר, וְכָל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִמְשָׁכִין מִיסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת. גַּם הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגַּן וְכוּ': (שם סימן ס"ו)

#### סג

כָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרֹאשׁ הָאֲמִתִּי בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, וּכְשֶׁחַס וְשָׁלוֹם זֶה הַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק וְנִתְעַלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ אֵין הֶפְסֵד כְּלָל בְּמַה שֶּׁנִּתְעַלֵּם וְנִסְתַּלֵּק, כִּי אִם נִתְעַלֵּם וְנִסְתַּלֵּק מִכָּאן הוּא גָּדוֹל וּמְפֹאָר בָּעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל עַל הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ הוּא רַחֲמָנוּת גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הֵם כִּיתוֹמִים מַמָּשׁ וּמִתְגַּלְגְּלִים בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְאֵין אִישׁ לֶאֱסֹף אוֹתָם וּלְהַכְנִיס אוֹתָם הַבַּיְתָה. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, אֲזַי כָּל בְּנֵי הַדּוֹר כֻּלָּם בִּבְחִינַת בְּנֵי בַּיִת: (שם סימן ס"ז)

#### סד

זֶה הַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק בְּיוֹתֵר בְּעֵסֶק הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁמַּרְבֶּה לְדַבֵּר עִם אֲנָשָׁיו וּמַזְהִירָם מְאֹד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ גָּדוֹל וְכֵן לַעֲסֹק בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְכוּ', עַל זֶה הַצַּדִּיק יֵשׁ עַל פִּי רֹב מַחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר, כִּי תְּפִלָּה הוּא דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: (שם סימן צ"ג)

#### סה

כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת לְמַרְאֵה בְּנֵי אָדָם אֵין רוֹאִין שׁוּם שִׁנּוּי בִּדְמוּת וּתְמוּנָה בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁאָר אֲרָצוֹת לְהַבְדִּיל, וְאַף עַל פִּי כֵן הִיא קְדוֹשָׁה מְאֹד מְאֹד בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה מְאֹד, כְּמוֹ כֵן הַצַּדִּיק וְהָאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים לְעֵרֶךְ שְׁאָר הָעוֹלָם, אֵין בֵּינֵיהֶם שׁוּם הֶפְרֵשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי בָּשָׂר, וְהֵם דּוֹמִים בִּדְמוּתָם וְצַלְמָם וְכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם כְּכָל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם. וְאַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהֵם מֻפְרָשִׁים וּמֻבְדָּלִים לְגַמְרֵי מֵהֶם, כִּי אִישׁ כָּשֵׁר הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי מִכָּל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ טוֹעִין וְסוֹבְרִין שֶׁצְּרִיכִין לְהַכִּיר אֶת הַצַּדִּיק בְּפָנָיו וּבְצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁנֶּה בִּדְמוּתוֹ וּבִתְנוּעוֹתָיו דַּיְקָא, וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא כַּנַּ"ל. וְכֵן הוּא גַּם לְעִנְיַן שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה: (שם סימן קט"ז)

#### סו

יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים בְּנֵי עֲלִיָּה שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאֹד, וְאַף עַל פִּי כֵן כָּל הַשָּׂגָתָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלָם כְּנֶגֶד אֵיזֶה דִּבּוּר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהֵם מְגַלִּין בִּפְנֵי הָעוֹלָם, כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהֵם מְגַלִּין בִּפְנֵי הָעוֹלָם תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים: (חיי מוהר"ן סימן שע"ד)

#### סז

לִפְעָמִים הַצַּדִּיק פּוֹגֵם בְּאֵיזֶה דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְה' יִתְבָּרַךְ הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט וְעַל כֵּן מִשְׁפָּטוֹ חָרוּץ לְמִיתָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק מֵחֲמַת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק וְיֵשׁ לוֹ גַּעֲגוּעִים גְּדוֹלִים אַחֲרָיו, עַל כֵּן לִפְעָמִים מַחֲלִיף ה' יִתְבָּרַךְ אֶת מִשְׁפַּט הַמִּיתָה עַל בּוּשָׁה, כִּי בּוּשָׁה חֲשׁוּבָה גַּם כֵּן לִפְעָמִים כְּמִיתָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאָז ה' יִתְבָּרַךְ מְגָרֶה בְּהַצַּדִּיק אֵיזֶה אִישׁ חוֹטֵא וְחַיָּב מִיתָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהוּא עוֹמֵד וְחוֹלֵק וּמְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק, וּבָזֶה נִתְכַּפֵּר לְהַצַּדִּיק עֹנֶשׁ הַמִּיתָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְהַצַּדִּיק נִשְׁאָר בַּחַיִּים, וְזֶה הָאִישׁ הַחוֹלֵק נֶעֱנָשׁ וּמֵת אַחַר כָּךְ שֶׁלֹּא מֵחֲמַת רְצוֹן הַצַּדִּיק כִּי גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב, רַק מֵחֲמַת כִּי בְּלֹא זֶה הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה חַיָּב מִיתָה מִכְּבָר, וּמִמֵּילָא נִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם גַּם כֵּן כִּי הָעוֹלָם סוֹבְרִין שֶׁנֶּעֱנַשׁ בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַצַּדִּיק שֶׁהוּא כְּבוֹד שָׁמַיִם: (שבחי הר"ן סימן כ"ט)

#### סח

יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁעָבְדוּ אֶת ה' וְטָרְחוּ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁזָּכוּ לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה וּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה כָּל אֶחָד כְּפִי מַעֲלָתוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד הוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל מַדְרֵגָה אַחַת בְּשׁוּם פַּעַם, רַק תֵּכֶף כְּשֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה גָּבֹהַּ וְנִפְלָאָה וּלְהַשָּׂגָה עֶלְיוֹנָה גְּבוֹהָה וְנוֹרָאָה מְאֹד שֶׁאָז יֵשׁ לוֹ נַיְּחָא קְצָת וְהוּא קְצָת בְּשִׂמְחָה, אֲבָל תֵּכֶף אַחַר כָּךְ הוּא מִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְנִכְסָף לַה' יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה', וְהוּא שָׁפֵל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, וְיֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לֹא הֵרִיחַ עֲדַיִן מֵעוֹלָם שׁוּם רֵיחַ מֵעֲבוֹדַת ה', וְהוּא טוֹרֵחַ וּמִתְיַגֵּעַ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים עַד אֵין שִׁעוּר, וּמַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וְגַעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים מְאֹד וְכוּ', עַד שֶׁבָּא לְהַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּבְכָל שָׁעָה הוּא מַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וְשׁוֹכֵחַ כָּל הֶעָבָר כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל, רַק כְּמִי שֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ וְלִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וְלִבּוֹ נִשְׁבָּר בְּקִרְבּוֹ וְיֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת וּבְהַכְנָעָה גְּדוֹלָה כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל:

וּבֶאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַיְדִיעָה שֶׁל הַצַּדִּיק וְהַשָּׂגָתוֹ הַנּוֹרָאָה שֶׁמַּשִּׂיג בְּכָל פַּעַם הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, אֲבָל הָאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ מַה שֶּׁבְּכָל פַּעַם הוּא מְסַלֵּק וְשׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי כָּל חָכְמָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ הַנִּפְלָאָה וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לָבֹא בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וְעֶלְיוֹנוֹת עוֹד יוֹתֵר כַּנַּ"ל, זֶה הַבְּחִינַת אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁלּוֹ, הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא בְּיוֹתֵר. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בָּזֶה, רַק כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ: (שם סימן ל"ג)

#### סט

אֱפִּיקוֹרְסִית נִקְרֵאת מַשָּׂא, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק הוּא מַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו מַשְׂאוּי גְּדוֹלָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁנּוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק כְּבָר יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהִיא הֵפֶךְ אֱפִּיקוֹרְסוּת: (שיחות הר"ן סימן ל"ז)

#### ע

יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמְּגַלִּין וְאוֹמְרִים תֵּכֶף מַה שֶּׁהֵם רוֹאִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהַחֲזִיק אֶצְלָם, אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁשָּׁרְשָׁם מִבְּחִינָה גָּבֹהַּ יוֹתֵר, וְהֵם יְכוֹלִים לְהַחֲזִיק אֶצְלָם כָּל מַה שֶּׁרוֹאִים וְאֵין מְגַלִּין אוֹתָם: (שם סימן ע"ג)

#### עא

דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת, וְזֶה הָאוֹר אֵין אָדָם פָּשׁוּט יָכוֹל לְקַבְּלוֹ מֵחֲמַת גָּדְלוֹ, וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל וְהוּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת תַּלְמִיד חָכָם נוֹקֵם וְנוֹטֵר וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהוּא יָכוֹל לְחַלֵּק הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת, דְּהַיְנוּ לְחַלֵּק הָאוֹר הַגָּדוֹל לַחֲלָקִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ גַּם הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְקַבְּלוֹ מְעַט מְעַט. וּלְחָכָם כָּזֶה טוֹב מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ לְסוֹף שֶׁתֵּהָנֶה מִתַּלְמוּדוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁיָּכוֹל לְחַלֵּק הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת דְּהַיְנוּ לְחַלֵּק הָאוֹר הַגָּדוֹל לַחֲלָקִים, עַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי יָכוֹל לֵהָנוֹת מִלִּמּוּדוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ:

וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל עִנְיָן זֶה מִפְּנֵי מַה מִּי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ זֹאת הוּא יוֹדֵעַ מַה הוּא מֵת, וְהוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים וְכוּ' (עַיֵּן פְּנִים). וּמָשִׁיחַ הוּא יוֹדֵעַ כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל הַצַּדִּיקִים אֵינָם יוֹדְעִים אֶלָּא כְּשֶׁיְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵאֲלָפִים מֵאוֹת, וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הֵם חֲגוֹרָה לַמָּשִׁיחַ בִּבְחִינַת וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו כְּתַרְגּוּמוֹ (עַיֵּן פְּנִים). וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים מְחַיִּין אֶת הַצַּדִּיקִים הַקְּטַנִּים: (שם סימן צ"ג)

#### עב

כְּשֶׁבָּאִים עַל קִבְרֵי אָבוֹת כַּנָּהוּג, טוֹב לוֹמַר וּלְבַקֵּשׁ מֵהַמֵּתִים הַשּׁוֹכְנִים סָבִיב סָבִיב לְקֶבֶר אָבִיו וְאִמּוֹ וְכַיּוֹצֵא שֶׁיּוֹדִיעוּ לָהֶם שֶׁבָּא בְּנָם אוֹ בִּתָּם וּבִקְשׁוּ וְהִתְחַנְּנוּ עַל כָּךְ וְכָךְ, כִּי אוּלַי אֲבִיהֶם וְאִמָּם וְכַיּוֹצֵא אֵינָם שְׁרוּיִים אָז עַל קִבְרָם כְּלָל רַק נִסְתַּלְּקוּ לְמָקוֹם שֶׁנִּטְרְדוּ לְשָׁם. אֲבָל אֵצֶל הַצַּדִּיק אֵין צְרִיכִין לַחֲשֹׁשׁ עַל זֶה שֶׁמָּא אֵינֶנּוּ שָׁם, כִּי מִיתַת הַצַּדִּיק הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁיּוֹצֵא מֵחֶדֶר לְחֶדֶר אַחֵר וְסוֹגֵר הַדֶּלֶת אַחֲרָיו, שֶׁבְּוַדַּאי אִם אֶחָד יָבוֹא אֵצֶל הַדֶּלֶת וְיִצְעַק וְיִתְחַנֵּן אָבִי אָבִי אוֹ רַבִּי רַבִּי וּמוֹרִי וְכוּ', בְּוַדַּאי שָׁמֹעַ יִשְׁמַע דְּבָרָיו וְצַעֲקָתוֹ וְיַעֲזֹר וְיוֹשִׁיעַ לוֹ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר: (שם סימן קנ"ו)

#### עג

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲפִלּוּ אִם בָּא לְמַדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה שֶׁבַּגְּבוֹהוֹת אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בָּזֶה, רַק הוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְהַשִּׂיג עוֹד יוֹתֵר, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְהַשִּׂיג וּמַה שֶּׁיּוּכַל לִזְכּוֹת עוֹד, כִּי גְּדֻלַּת ה' יִתְבָּרַךְ הוּא אֵינוֹ סוֹף: (שם סימן קנ"ט)

#### עד

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹדֵעַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה וְעָבַר וְכוּ', וִידִיעָה זֹאת הוּא דָּבָר פָּשׁוּט אֶצְלוֹ לְגַמְרֵי: (שם סימן קפ"ד)

#### עה

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה וְכוּ', הוּא יוֹדֵעַ כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וּמַשִּׂיג אוֹתָם מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְיוֹדֵעַ לָתֵת תִּקּוּנִים וְהַנְהָגוֹת לְכָל אֶחָד בַּעֲבוֹדַת ה' וְכֵן בְּסֵדֶר הַלִּמּוּד וְכַיּוֹצֵא, לְכָל אֶחָד כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַל זֶה מְאֹד, וּמַזְמִין כַּמָּה וְכַמָּה מְנִיעוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְמָנְעוֹ מִלְּקַיֵּם הַהַנְהָגוֹת שֶׁמְּצַוֶּה עָלָיו הַצַּדִּיק, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי כָּל הַנְהָגָה וְהַנְהָגָה שֶׁהוּא מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת, הוּא סְגֻלָּה וְתִקּוּן וּמוֹעִיל עַל מַה שֶּׁעָבַר, וְעַל הֶעָתִיד, וּלְאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁל הָאָדָם, וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְלִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּלֶעָתִיד לָבֹא: (שם סימן קפ"ה)

#### עו

צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁכְּמוֹ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּוַדַּאי תָּמִיד, כְּמוֹ כֵן נִמְצָאִים בְּוַדַּאי צַדִּיקִים גַּם כֵּן תָּמִיד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר: (שם סימן קצ"ב)

#### עז

אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הַדִּבּוּרֵי תּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי רַק הַקּוֹל לְבַד, הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רַק עוֹמֵד בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בְּשָׁעָה שֶׁמְּגַלֶּה וְאוֹמֵר תּוֹרָה, הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר: (שם סימן ר"ו)

#### עח

לִפְעָמִים הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי מְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר לְאֵיזֶה אָדָם, וְהַדִּבּוּרִים מֻנָּחִים אֵצֶל הָאָדָם וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּעֻלָּתָם וְאֵינָם מְעוֹרְרִים אוֹתוֹ עַד אַחַר כָּךְ לִזְמַן רָחוֹק, וְכֵן לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁהַדִּבּוּרִים אֵינָם עוֹשִׂים פְּעֻלָּתָם בְּזֶה הָאָדָם, רַק שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִים מֵאָדָם זֶה לְאָדָם אַחֵר וּמֵחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ וְכוּ', עַד שֶׁבָּאִים לְאָדָם כָּזֶה שֶׁנִּכְנָסִים הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ בְּעֹמֶק גָּדוֹל וּמְעוֹרְרִים אוֹתוֹ מְאֹד וְעוֹשִׂין בּוֹ פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת: (שם סימנים ר"ז ר"ח)

#### עט

דַּע וְהַאֲמֵן, אִם אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶחָד מִן הָרֶפֶשׁ, גַּם מִי שֶׁיִּתְאַחֵז בּוֹ בְּאָדָם זֶה יוֹצִיאוּ אוֹתוֹ גַּם כֵּן: (שם סימן ר"ט)

#### פ

כְּשֶׁמְּקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת טוֹעֲמִים טַעַם גַּן עֵדֶן, כִּי הַצַּדִּיק הוּא גַּנָּנָא דְּגִנְּתָא: (שם סימן רנ"ב)

#### פא

הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם עֵינֵי ה', וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי הֵם יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינֵי ה' וְלָדַעַת כָּל מַה שֶּׁעָבַר הָאָדָם: (שם סימן רנ"ז)

#### פב

יֵשׁ נְשָׁמוֹת נִדָּחוֹת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְהִתְעַלּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי מַה שֶּׁהַצַּדִּיק נָע וָנָד לִפְעָמִים בַּדֶּרֶךְ. וְיֵשׁ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת נָע וָנָד, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הוּא נָע וָנָד בְּבֵיתוֹ, הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ הֵנָּה וָהֵנָּה בְּבֵיתוֹ זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת נָע וָנָד: (שם סימן ר"פ)

#### פג

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, בְּהַדִּבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר נִכְלָלִין בּוֹ כָּל הַדִּבּוּרִים הַצְּרִיכִין אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל: (שם סימן ר"צ)

#### פד

בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִים יֵשׁ בָּהֶם נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה וּדְבָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד, אַךְ שֶׁנִּתְבַּלְבְּלוּ הַסִּפּוּרִים מְאֹד וְכוּ' (עַיֵּן פְּנִים), וְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל יָכוֹל עַל יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶׂה לְיַחֵד יִחוּדִים, וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנוֹת וּבִלְתִּי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם עַל יְדֵי תְּפִלָּה, אֲזַי הוּא מְתַקְּנָם וּמְיַחֲדָם עַל יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶׂה. וְגַם כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר הָעוֹלָם לְמוּטָב וּלְהָשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לַה' יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַתּוֹרוֹת וְהַשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעוֹסֵק לְדַבֵּר עִמָּהֶם, אֲזַי לִפְעָמִים הוּא מַתְחִיל לַעֲסֹק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא מְעוֹרְרָם מִשֵּׁינָתָם וּמְבִיאָם אֶל תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָם. כִּי הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק נִמְשָׁכִים מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד, וְיֵשׁ סִפּוּרִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם מִבְּחִינַת עַתִּיק וְכוּ': (הקדמת המעשיות)

#### פה

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֵׁמוֹת וְהַשְׁבָּעוֹת וְכַיּוֹצֵא בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה כְּלָל, רַק יִהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּה' יִתְבָּרַךְ כִּפְשׁוּטוֹ, וְה' יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לוֹ. וְלִפְעָמִים נִדְמֶה לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה וְשֶׁהוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בָּזֶה מְאֹד, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁלִּבּוֹ מְיַעֲצוֹ לָזֶה, אוּלַי הוּא רַק מֵהַמְדַבְּרִים שֶׁמְּפַתִּים אוֹתוֹ לָזֶה, עַיֵּן פְּנִים: (סיפורי מעשיות מעשה ג')

#### פו

קֹדֶם שֶׁיּוֹרֶדֶת נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת לָעוֹלָם, אֲזַי מַכְרִיזִין בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְלַמֵּד חוֹב עַל זֹאת הַנְּשָׁמָה יָבוֹא, וּמִסְתָּמָא אֵין גַּם אֶחָד שֶׁיְּלַמֵּד אֵיזֶה חוֹב חַס וְשָׁלוֹם עַל נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה כָּזֹאת. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַבַּעַל דָּבָר שֶׁהוּא הַסּ"מ בְּעַצְמוֹ, וְצוֹעֵק אִם זֶה הַצַּדִּיק יָבוֹא לָעוֹלָם מַה לִּי לַעֲשׂוֹת עוֹד, וְעַל מַה שָּׁוְא בְּרָאתַנִי, כִּי בְּוַדַּאי יַחֲזִיר לְמוּטָב אֶת כָּל הָעוֹלָם וְכָל הָעוֹלָם יִתְתַּקֵּן עַל יָדוֹ בִּשְׁלֵמוּת. אָז מְשִׁיבִין לוֹ לְהַסּ"מ, זֹאת הַנְּשָׁמָה צְרִיכָה לֵירֵד לְהָעוֹלָם בְּוַדַּאי וְאַתָּה חֲשֹׁב לְךָ עֵצָה:

וְאָז הַבַּעַל דָּבָר נוֹתֵן לְעַצְמוֹ עֵצָה שֶׁיִּהְיֶה הַצַּדִּיק הַזֶּה רַשַּׁאי לֵירֵד לְהָעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה אוֹר אֲמִתָּתוֹ וּקְדֻשַּׁת צִדְקָתוֹ נֶעֱלָם וְגָנוּז וּמְכֻסֶּה מֵהָעוֹלָם מְאֹד. (וּמִסְתָּמָא הָעֵצָה עַל יְדֵי שֶׁמַּעֲמִיד עָלָיו אֵיזֶה מְפֻרְסָם הַדּוֹר שֶׁיַּחֲלֹק עַל זֶה הַצַּדִּיק וְיַעֲלִים אוֹרוֹ בְּהַעֲלָמָה גְּדוֹלָה, וְזֶה הַחוֹלֵק מִסְתָּמָא יֵשׁ לוֹ לְהַסּ"מ הֶכֵּרוּת עִמּוֹ מִכְּבָר, כִּי כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים הַרְבֵּה הַרְבֵּה הַרְבֵּה מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ וְכִמְעַט בְּכָל דּוֹר וָדוֹר) וְלוּלֵי שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ כָּל כָּךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי כְּבָר הָיָה תִּקּוּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, וְרַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם וְהַנְּשָׁמָה הַזֹּאת יוֹרֶדֶת בָּעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר וְלוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא כּוֹבֵשׁ מִלְחָמוֹת רַבּוֹת, וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם עַל יָדוֹ בִּשְׁלֵמוּת: (שם מעשה ז')

#### פז

כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁלּוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל תָּמִיד אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ טַעַם אֲמִתִּי בְּלִמּוּדוֹ וּתְפִלָּתוֹ, וְאִם הָיָה מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב, הָיָה מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁחָסֵר לוֹ אֵיזֶה חִסָּרוֹן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ (וּבֶאֱמֶת הַחִסָּרוֹן הוּא מִצַּד שֶׁלֹּא זָכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁיָּאִיר לוֹ הָאֱמֶת). וְאַשְׁרֵי לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, כִּי הַבַּעַל דָּבָר מַנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד לִמְנֹעַ אֶת הָאָדָם מִזֶּה כָּל יְמֵי חַיָּיו חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ תָּלוּי בָּזֶה:

וְלִפְעָמִים יֵשׁ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה כָּזֹאת שֶׁבָּא עַל יְדֵי זֶה לִבְחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן, וְאִלְמָלֵי הָיָה הָאָדָם הַזֶּה זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַגָּדוֹל, כְּבָר הָיָה בָּא מָשִׁיחַ וְהָיָה תִּקּוּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת. וְהָאָדָם הַזֶּה אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים מִסְתָּמָא לְהִתְקָרֵב לְזֶה הַצַּדִּיק, אַךְ הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בְּזֶה הָאָדָם בְּיוֹתֵר, וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת בְּכָל פַּעַם בִּפְרָט מְנִיעוֹת הַמֹּחַ כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעִקַּר הַמְּנִיעוֹת עַל יְדֵי שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ הַסּ"מ עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה חוֹלְקִים וּבוֹדִים הַדּוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק עָתָק וְכוּ', עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁבֹּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַיֵּן פְּנִים: (שם מעשה ח')

#### פח

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ הוּא יוֹשֵׁב עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ חוּץ לַיִּשּׁוּב, הַיְנוּ כִּי כָּל יְשִׁיבָתוֹ וְהַנְהָגוֹתָיו הוּא בְּוַדַּאי הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִדַּרְכֵי הַיִּשּׁוּב אֲשֶׁר רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ וְרוֹדְפִים אַחַר הַמּוֹתָרוֹת וּטְרוּדִים בְּהַבְלֵי הַזְּמַן, אֲבָל הַצַּדִּיק עִם אֲנָשָׁיו הֵם רְחוֹקִים מִכָּל זֶה לְגַמְרֵי, וּמִסְתַּפְּקִים בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, וּבִפְרָט עַל בְּגָדִים וּמַלְבּוּשִׁים אֵינָם מַקְפִּידִים כְּלָל, וְהֵם כְּיוֹשְׁבִים חוּץ לַיִּשּׁוּב לְגַמְרֵי מַמָּשׁ בְּכָל דֵּעוֹתֵיהֶם וְהַנְהָגוֹתֵיהֶם, וְעוֹסְקִים רַק בִּתְפִלָּה וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ, וּתְשׁוּבָה וּוִדּוּיִים וְתַעֲנִיתִים וְכוּ':

וְאֵצֶל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים כָּל הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁנִּדְמֶה לְרֹב הָעוֹלָם לְדָבָר קָשֶׁה מְאֹד לְקַבֵּל עַל עַצְמָם עֲבוֹדָה כָּזֹאת בִּפְרָט סִגּוּפִים וְתַעֲנִיתִים וְכַיּוֹצֵא, אֲבָל אֶצְלָם כָּל זֶה יָקָר מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי יֵשׁ לָהֶם תַּעֲנוּג מִן הַסִּגּוּף הַגָּדוֹל אוֹ מִתַּעֲנִית וְכַיּוֹצֵא יוֹתֵר מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם. אַךְ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בֶּאֱמֶת חוּץ לַיִּשּׁוּב, אַף עַל פִּי כֵן נִכְנָסִים גַּם כֵּן בְּכָל פַּעַם אֶל הַיִּשּׁוּב בִּכְדֵי לְקָרֵב עוֹד בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וּמִתְנַהֲגִים בָּזֶה בְּחָכְמָה גְּדוֹלָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים: (שם
מעשה י"ב)

#### פט

זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל יָכוֹל לְהַסְפִּיק לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַמְּקֹרָבִים אֵלָיו מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, וְאִם הוּא מֵבִין בְּאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁלְּפִי מֹחוֹ הוּא צָרִיךְ לַעֲבוֹדַת ה' שֶׁיִּהְיֶה מְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים מְאֹד, הוּא מַסְפִּיק לוֹ. וְכֵן לִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו אֵיזֶה עָשִׁיר, וְהוּא מוֹצִיאוֹ מִן הַיִּשּׁוּב כַּנַּ"ל וּמַנְהִיגוֹ שָׁם בִּבְגָדִים פְּחוּתִים. וְהַכְּלָל כִּי הוּא יוֹדֵעַ צֹרֶךְ הַסְפָּקַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְכָךְ הוּא מַסְפִּיק לוֹ וּמַנְהִיג אוֹתוֹ כַּנַּ"ל: (שם)

#### צ

כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מִתְחַדֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּיוֹתֵר בְּכָל פַּעַם וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וּכְאִלּוּ הוּא עֲדַיִן יַנִיק לְגַמְרֵי, וְלֹא הִתְחִיל עֲדַיִן לִחְיוֹת כְּלָל, וּמַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא זוֹכֶה לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לְהַשָּׂגוֹת וּמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ', עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יַנִּיק בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן הוּא זָקֵן בְּיוֹתֵר לְמַעְלָה מֵהַכֹּל, וְזוֹכֶה לְחַיִּים אֲרֻכִּים כָּאֵלֶּה עַד שֶׁכָּל זְמַן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בָּעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁכָּל זְמַן הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן, עַיֵּן
פְּנִים: (שם מעשה יג)

#### צא

כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם הֵם רַק מִן חֶסְרוֹנוֹת, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד צוֹעֵק עַל חֶסְרוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הוּא רַק מֵחֲמַת הַחִסָּרוֹן שֶׁהָיָה חָסֵר לוֹ וְנִתְמַלֵּא לוֹ הַחִסָּרוֹן. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁזּוֹכֶה לִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן, וְהוּא נִרְאָה כְּחֵרֵשׁ, מֵחֲמַת שֶׁכָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ לִכְלוּם שֶׁיִּשְׁמַע הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם, כִּי הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן. וְחַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ הֵם לֶחֶם וּמַיִם, אֲבָל בְּהַלֶּחֶם וּמַיִם שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים וְכָל הָרֵיחוֹת וְכָל מִינֵי עֹנֶג שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁיִחְיוּ עַל יָדָם חַיִּים טוֹבִים בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן כַּנַּ"ל: (שם)

#### צב

יֵשׁ בְּחִינַת גַּן כָּזֶה שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ פֵּרוֹת וְגִדּוּלִים נִפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּל הַטְּעָמִים וְכָל הָרֵיחוֹת וְכָל הַמַּרְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְהָיוּ כֻּלָּם יְכוֹלִין לִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים אֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי זֶה הַגַּן. וְעַל הַגַּן הַזֶּה יֵשׁ גַּנָּנִי [שֶׁקּוֹרִין: אַגְרָאדְנִיק] הַיְנוּ צַדִּיק קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן כָּזֶה שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל זֶה הַגַּן, וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד בְּכָל תִּקּוּנֵי הַגַּן. וְלִפְעָמִים בַּעֲוֹן הַדּוֹר נֶאֱבַד הַגַּנָּנִי הַזֶּה הַיְנוּ שֶׁנֶּעֱלַם וְנִתְכַּסָּה אוֹרוֹ שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק, וְאֵין הָעוֹלָם זוֹכִין לֵידַע מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא זֶה הַגַּנָּנִי שֶׁעַל יָדוֹ הָיוּ יְכוֹלִין כֻּלָּם לִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים אֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי הַגַּן, וְהַגַּנָּנִי הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁהוֹלֵךְ וְאוֹמֵר שֶׁהוּא הַגַּנָּנִי, אֲבָל הָעוֹלָם מַחֲזִיקִין אוֹתוֹ לִמְשֻׁגָּע חַס וְשָׁלוֹם, וְזוֹרְקִין אַחֲרָיו אֲבָנִים וּמְגָרְשִׁין אוֹתוֹ, וּמִמֵּילָא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּנֵי הַגַּן, וְעַל יְדֵי זֶה כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַגַּן בְּוַדַּאי מֻכְרָח לִהְיוֹת כָּלֶה וְנִפְסָד, מֵאַחַר שֶׁאֵין שָׁם הַמְמֻנֶּה דְּהַיְנוּ הַגַּנָּנִי:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ יְכוֹלִין לִחְיוֹת מִן הַסְּפִיחִים שֶׁבַּגַּן, אַךְ הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה מְאֹד גַּם בָּזֶה, וּמַכְנִיס בָּעוֹלָם דְּבָרִים כָּאֵלּוּ דְּהַיְנוּ מִדּוֹת רָעוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁמְּקַלְקְלִין הַחַיִּים טוֹבִים שֶׁהָיוּ זוֹכִין לִחְיוֹת עַל יְדֵי הַגַּן, כִּי עַל יְדֵי הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ נִתְקַלְקֵל כָּל מִין טַעַם עַד שֶׁהוּא בְּחִינַת טַעַם נְבֵלָה, וְכָל מִינֵי רֵיחַ עַד שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ שֶׁל חֶלְבְּנָה, וְגַם נֶחְשָׁכִים הָעֵינַיִם עַל יְדֵי בְּחִינַת עֲנָנִין דִּמְכַסְיָּן עַל עֵינָא, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִפְגָּם כָּל מִינֵי מַרְאֶה וּגְוָנִין שֶׁבָּעוֹלָם:

וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בָּעוֹלָם צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל וְאוֹצָרוֹת גְדוֹלִים בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁהֵם מִתְפָּאֲרִים גַּם כֵּן שֶׁהֵם חַיִּים חַיִּים טוֹבִים, וּבֶאֱמֶת הֵם חַיִּים חַיִּים טוֹבִים עַל יְדֵי הָאוֹצָרוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִים הַקִּלְקוּלִים הַנַּ"ל לְהַזִּיק לָהֶם גַּם כֵּן, הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי פְּגָמֵי הָעוֹלָם יִתְקַלְקֵל גַּם אֶצְלָם הַטַּעַם וְהָרֵיחַ וּשְׁאָר דְּבָרִים הַנַּ"ל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִיר לָהֶם הַחַיִּים טוֹבִים שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לִחְיוֹת עַל יְדֵי הַגַּן הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן לִפְעָמִים כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵל גַּם אֶצְלָם הַחַיִּים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם, וְאָז כָּל תִּקּוּנָם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בַּמַּעֲלָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵרֵשׁ שֶׁהוּא חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן, וְהוּא נוֹתֵן לָהֶם לִטְעֹם מֵהַלֶּחֶם וּמַיִם שֶׁלּוֹ, וּמַרְגִּישִׁין בָּהֶם כָּל הַטְּעָמִים וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְגַם עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן מַה שֶּׁנִּתְקַלְקֵל אֶצְלָם. וְהַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא יָכוֹל לְתַקֵּן הַחַיִּים טוֹבִים אֵצֶל כָּל הָעוֹלָם, וְהוּא מוֹדִיעַ שֶׁעִקַּר קִלְקוּל הַחַיִּים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם, בָּא לָהֶם מֵהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁהִכְנִיס הַבַּעַל דָּבָר בָּהֶם, דְּהַיְנוּ כִּי עַל יְדֵי נִבּוּל פֶּה נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם הַטַּעַם שֶׁכָּל הַטְּעָמִים הֵם טַעַם נְבֵלָה, וְעַל יְדֵי נִאוּף מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם הָרֵיחַ, וְעַל יְדֵי שֶׁאֵין בָּהֶם אֱמֶת וּמַטִּין דִּין וְנוֹשְׂאִים פָּנִים וְלוֹקְחִין שֹׁחַד, עַל יְדֵי זֶה נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם הַמַּרְאֶה, וּמַזְהִיר אוֹתָן מְאֹד לְטַהֵר עַצְמָן מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת, וְאָז לֹא דַּי שֶׁנִּתְתַּקֵּן אֶצְלָם הַטַּעַם וְהַמַּרְאֶה וְהָרֵיחַ, אַף גַּם שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לִמְצֹא הַגַּנָּנִי שֶׁנֶּאֱבַד, וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַחֵרֵשׁ הַנַּ"ל: (שם)

#### צג

כְּשֶׁמַּתְחִילִין בְּנֵי הָעוֹלָם לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵיהֶם, הַיְנוּ לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת לְתַקֵּן הַחַיִּים טוֹבִים שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ אֶצְלָם, אֲזַי בָּאִים בִּתְחִלָּה אֶל הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל שֶׁחַיִּים חַיִּים טוֹבִים עַל יְדֵי הָעֲשִׁירוּת וְאוֹצָרוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. רַק אִם הָעוֹלָם זַכָּאִים וּכְבָר הִגִּיעַ זְמַן תִּקּוּנָם, אֲזַי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל הֵם מוֹדִים עַל הָאֱמֶת, וּמוֹדִיעִים לְהָעוֹלָם שֶׁכָּל הַתִּקּוּן שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל בְּעַצְמוֹ וְכֵן הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, תָּלוּי רַק בְּהַצַּדִּיק הַחֵרֵשׁ הַנַּ"ל: (שם)

#### צד

עִקַּר הִתְהַוּוּת הַזְּמַן הוּא רַק עַל יְדֵי הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם וְהַמַּעֲיָן וְהַלֵּב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְכָל יוֹם וָיוֹם כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא בָּא מִשָּׁם, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּחִדּוֹת וְשִׁירִים נִפְלָאִים מְאֹד שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּל הַחָכְמוֹת, וְיֵשׁ שִׁנּוּיִים בֵּין הַיָּמִים כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְיֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּזֶה, הַיְנוּ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְקַבֵּץ כָּל הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת, וּמְבִיאָם לְאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת אָדָם גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַזְּמַן. וְזֶה הַצַּדִּיק הָעוֹסֵק בָּזֶה לְקַבֵּץ הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת, הוּא בְּוַדַּאי חָכָם גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד, וְגַם הוּא מֵלִיץ וְדַבְּרָן נִפְלָא מְאֹד, וְיָכוֹל לְדַבֵּר חִדּוֹת וְשִׁירִים נִפְלָאִים עַד שֶׁאֵין נִמְצָא שׁוּם נִבְרָא בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ, וּבְאֵלּוּ הַחִדּוֹת וְהַשִּׁירִים יֵשׁ בָּהֶם כָּל הַחָכְמוֹת:

וְכָל זֶה מוּבָן מִמֵּילָא, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם וְהַמַּעֲיָן וְהַלֵּב וְכָל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם הוּא רַק עַל יָדוֹ עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְקַבֵּץ הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת, וְכֵן עִקַּר כָּל הַחִדּוֹת וְהַשִּׁירִים שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּהַשִּׁירִים הָאֵלּוּ כָּל הַחָכְמוֹת הַכֹּל עַל יָדוֹ, נִמְצָא שֶׁהוּא יוֹדֵעַ חִדּוֹת וְשִׁירִים נִפְלָאִים מְאֹד כַּנַּ"ל, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵינָם שְׁבָחִים לַה' יִתְבָּרַךְ אֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת, עַל כֵּן זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל דַּיְקָא נִרְאֶה בְּעֵינֵי הָעוֹלָם כִּכְבַד פֶּה, כִּי הוּא כִּכְבַד פֶּה מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כְּבַד פֶּה כְּלָל, רַק אַדְרַבָּא הוּא מֵלִיץ וְדַבְּרָן נִפְלָא מְאֹד כַּנַּ"ל: (שם)

#### צה

יֵשׁ שְׁנֵי צִפֳּרִים אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נְקֵבָה וְהֵם רַק זוּג אֶחָד בָּעוֹלָם, וְהַשְּׁנֵי צִפֳּרִים הַנַּ"ל נִתְעוּ וְנִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִים לִמְצֹא אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַלַּיְלָה אֲזַי מְיַלְּלִין בְּקוֹל יְלָלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי כָּל אֶחָד מְיַלֵּל עַל זוּגוֹ. וְהַשְּׁנֵי צִפֳּרִים אֵלּוּ מְרַמְּזִים לְמַה שֶּׁמְּרַמְּזִים (כַּמּוּבָן קְצָת לַיּוֹדְעִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ" וְכוּ', וּכְתִיב "שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ", וּבָהּ כְּתִיב "מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ" דַּיְקָא כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל):

וְיֵשׁ צַדִּיק אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַוָּאר יָפֶה וְנִפְלָא מְאֹד וְקוֹל נִפְלָא מְאֹד, וְכָל מִינֵי קוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהֵם קוֹל בְּלֹא דִּבּוּר, כֻּלָּם הוּא יָכוֹל לְהוֹצִיאָם בְּקוֹלוֹ, הַיְנוּ כִּי הוּא יָכוֹל לְכַוֵּן לַעֲשׂוֹת בְּקוֹלוֹ כְּמוֹ כָּל מִינֵי הַקּוֹלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם שֶׁל כָּל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְשֶׁל כָּל מִינֵי כְּלֵי שִׁיר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְגַם הוּא יָכוֹל לְהַשְׁלִיךְ קוֹלוֹת, הַיְנוּ שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁהוּא מוֹצִיא הַקּוֹל לֹא יִהְיֶה נִשְׁמָע הַקּוֹל כְּלָל רַק בְּרָחוֹק יִהְיֶה נִשְׁמַע שָׁם הַקּוֹל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ"ל וּלְיַחֲדָם זֶה עִם זֶה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ הַבְלֵי עוֹלָם, וְזֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל אֵינוֹ רוֹצֶה לְהוֹצִיא שׁוּם הֶבֶל וְרוּחַ וּנְשִׁימָה (שֶׁקּוֹרִין: דוּךְ) בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם, וְעַל כֵּן הוּא דַּיְקָא נִרְאָה בְּעֵינֵי הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁצַּוָּארוֹ עָקֹם, כִּי הוּא בֶּאֱמֶת מְעַקֵּם צַוָּארוֹ לְגַמְרֵי מֵהַבְלֵי עוֹלָם וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהוֹצִיא שׁוּם הֶבֶל וְרוּחַ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין צַוָּארוֹ עָקֹם כְּלָל רַק אַדְרַבָּא כַּנַּ"ל: (שם)

#### צו

יֵשׁ מִי שֶׁמִּתְפָּאֵר שֶׁהַמֹּחַ שֶׁלּוֹ הוּא בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, כִּי הוּא נוֹשֵׂא בְּהַמֹּחַ שֶׁלּוֹ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת אֲנָשִׁים כָּל הַהִצְטָרְכוּת שֶׁלָּהֶם וְכָל הַהַנְהָגוֹת שֶׁלָּהֶם וְכָל הַהֲוָיוֹת וְהַתְּנוּעוֹת שֶׁלָּהֶם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל נוֹשֵׂא בְּמֹחוֹ, וְעַל כֵּן הוּא מִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ כִּי מֹחוֹ הוּא מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה. וּבֶאֱמֶת הוּא אֵינוֹ כְּלוּם, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ אֵינָם כְּלוּם, וְכֻלָּם הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד וְיֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הָבֶל:

אַךְ יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְיֵשׁ שֶׁהַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ הוּא בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וְיֵשׁ שֶׁשְּׁתִיקָתוֹ הוּא בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא מוֹלִיךְ אֶת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ אַף עַל פִּי שֶׁגַּלְגַּל הַיָּרֵחַ גָּדוֹל מְאֹד וְהוּא קִיּוּם כָּל הָעוֹלָם כִּי הָעוֹלָם צָרִיךְ אֶת הַיָּרֵחַ, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה בֶּאֱמֶת. אֲבָל יֵשׁ עוֹד בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְּרֻבֶּה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכֻּלָּם בִּכְלָל, וְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה מַה שֶּׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, הוּא דַּיְקָא נִרְאֶה כְּבַעַל חֲטוֹטָרוֹת [שֶׁקּוֹרִין הוֹקֶיר], וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ בַּעַל חֲטוֹטָרוֹת כְּלָל רַק אַדְרַבָּא הוּא נוֹשֵׂא עָלָיו אֶת הַכֹּל, עַיֵּן פְּנִים: (שם)

#### צז

יֵשׁ אִילָן אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ יִשְׁכְּנוּ כָּל הַחַיּוֹת וְעַל עֲנָפָיו יִשְׁכְּנוּ כָּל הָעוֹפוֹת וְכָל צִפֳּרֵי שְׁמַיָּא, וְהָעֹנֶג הַמֻּפְלָא שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֵצֶל אוֹתוֹ אִילָן אֵין לְשַׁעֵר. וְלִפְעָמִים יֵשׁ כַּת מִבְּנֵי אָדָם שֶׁמַּשִּׂיגִין שֶׁיֵּשׁ אִילָן כָּזֶה בָּעוֹלָם וְרוֹצִין לֵילֵךְ וְלָבֹא אֵלָיו, אַךְ אֵין מַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם לְאֵיזֶה צַד צְרִיכִין לֵילֵךְ לָבֹא אֶל אוֹתוֹ הָאִילָן, וְנוֹפֵל מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם עַל זֶה, כִּי זֶה אוֹמֵר לְצַד זֶה צְרִיכִין לֵילֵךְ וְזֶה אוֹמֵר לְצַד זֶה וְאֵין מַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁבָּא חָכָם אֶחָד וּמוֹדִיעַ לָהֶם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָבֹא אֶל אוֹתוֹ הָאִילָן כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמִּדּוֹת שֶׁל הָאִילָן, כִּי זֶה הָאִילָן יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה שָׁרָשִׁים, שֶׁהֵם אֱמוּנָה וְיִרְאָה וַעֲנָוָה, וֶאֱמֶת הוּא גּוּף הָאִילָן, וְאָז כְּשֶׁזּוֹכִין כֻּלָּם לָבֹא לְאֵלּוּ הַמִּדּוֹת הַנַּ"ל, אֲזַי כֻּלָּם מַסְכִּימִין לְדַעַת אֶחָד שֶׁבְּזֶה הַדֶּרֶךְ צְרִיכִין לֵילֵךְ וְלָבֹא לְאוֹתוֹ הָאִילָן:

אֲבָל זֶה הָאִילָן אֵין לוֹ מָקוֹם כְּלָל, כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם לְגַמְרֵי, וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַזּוֹכִין לְכָל הַמִּדּוֹת שֶׁל הָאִילָן הַנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר גַּם לָהֶם לַעֲלוֹת וְלָבֹא אֵלָיו, כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הַבַּעַל חֲטוֹטָרוֹת הַנַּ"ל שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה בְּעִנְיָן מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וְהוּא בְּמַדְרֵגַת סוֹף בְּחִינַת הַמָּקוֹם כִּי תֵּכֶף לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ הוּא לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי, וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לִשָּׂא וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָם מִתּוֹךְ בְּחִינַת הַמָּקוֹם וּלְהַעֲלוֹתָם לְהָאִילָן הַנַּ"ל שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן
הַמָּקוֹם כַּנַּ"ל: (שם)

#### צח

עִקַּר רְפוּאַת הַבַּת מַלְכָּה בִּשְׁלֵמוּת, הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה בְּיָדוֹ שֶׁאֵצֶל מִי שֶׁמְּקַבֵּל הוּא נוֹתֵן לוֹ עַד שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עַל יְדֵי זֶה כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי צְדָקָה, וְגַם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה בְּיָדָיו שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיר וּלְהוֹצִיא כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי צְדָקָה, וְגַם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה בְּיָדוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיר וּלְהוֹצִיא כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי חִצִּים גַּם לְאַחַר שֶׁהִשִּׂיגוּ לְאוֹתוֹ שֶׁנִּזְרְקוּ אֵלָיו, וְגַם הוּא יוֹדֵעַ כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה בְּיָדָיו שֶׁיָּכוֹל לִתֵּן לְמִי שֶׁנִּסְמַךְ עַל יָדוֹ כָּל הָעֲשָׂרָה קַבִּין חָכְמָה, וְגַם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה בְּיָדוֹ שֶׁיָּכוֹל לְעַכֵּב וְלֶאֱחֹז בְּיָדוֹ כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי רוּחוֹת וְלַעֲשׂוֹת בְּיָדָיו לְרוּחַ מִשְׁקָל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ לְנַגֵּן כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, וְהַנְּגִינָה הוּא הָרְפוּאָה שֶׁל הַבַּת מַלְכָּה. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה בְּיָדָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא נִרְאֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ יָדַיִם, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַכֹּחַ שֶׁבְּיָדָיו בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הוּא צָרִיךְ לְשַׁמֵּשׁ עִם הַכֹּחַ שֶׁבְּיָדָיו לְכָל הָעִנְיָן
הַנַּ"ל: (שם)

#### צט

אַתָּה הַמְעַיֵּן עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן מִכָּל הַנַּ"ל גֹּדֶל הַעֲלָמַת קְדֻשַּׁת אוֹר הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת מְאֹד, אֵיךְ שֶׁאוֹרָם נֶעְלָם בְּזֶה הָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁזֶּה הָעוֹלָם רָחוֹק מְאֹד מִנּוֹרְאוֹת קְדֻשָּׁתָם, עַד שֶׁנִּרְאִים כְּעִוְּרִים וּכְחֵרְשִׁים וּכְבַעֲלֵי מוּמִים כְּכָל הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּכֻנִּים בְּשֵׁם 'בֶּעטְלִירְס' שֶׁזֶּהוּ הַמַּדְרֵגָה הַפְּחוּתָה וְהַשְּׁפֵלָה שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם. וְגַם כָּל עִנְיַן הַחֲתוּנָה, שֶׁשָּׁם הָיָה כָּל עִנְיַן הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל הַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת הָאֵלּוּ, הָיָה גַּם כֵּן בְּמָקוֹם שָׁפֵל וְנָמֹךְ מְאֹד שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, הַיְנוּ בְּבוֹר גָּדוֹל וּמְכֻסֶּה בְּקִנִּים וְעָפָר וְזֶבֶל. וּכְמוֹ כֵן מִתְנַהֵג גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַד שֶׁיָּבֹא הָעוֹלָם לִשְׁלֵמוּת תִּקּוּנוֹ, וְאָז צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וְכוּ', וְאָז יִתְגַּלֶּה קְדֻשַּׁת אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת בִּפְרָט בְּזֶה הָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר:

#### ק

מִזֶּה שֶׁרוֹאִין שֶׁצַּדִּיק אֶחָד מַכְנִיעַ עַצְמוֹ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, אֵין מִזֶּה רְאָיָה שֶׁמִּסְתָּמָא חֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כִּי לִפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא לְהֵפֶךְ, רַק שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הוּא עָנָיו יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ': (חיי מוהר"ן סימן ל"ח)

#### קא

עִקַּר יְגִיעַת וַעֲבוֹדַת הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, כִּי עַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִין וּמַרְגִּישִׁין טַעַם כָּל כָּךְ בְּהַהִתְקָרְבוּת מֵחֲמַת עֲכִירַת הַחֹמֶר וּמֵחֲמַת רֹב הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, רַק אָז אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁל הָאָדָם, אָז אִם יִזְכֶּה יָבִין וְיֵדַע וְיַשִּׂיג מַה שֶּׁשָּׁמַע כְּבָר, לְבַד מִמַּה שֶּׁיִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ גַּם אָז, וְיֶתֶר מִזֶּה מַה שֶּׁיִּהְיֶה מִצַּד הַנְּשָׁמָה כְּפִי מַה שֶּׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת וְהַפְּטִירָה שֶׁל הָאָדָם צְרִיכִין גַּם כֵּן הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְהַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת הָרְשָׁעִים וּמְקַטְרֵגִּים וּמְחַבְּלִים, שֶׁמְּבַלְבְּלִין וּמַחֲלִישִׁין דַּעַת הָאָדָם גַּם אָז בְּדִבּוּרֵיהֶם הָרָעִים, וְרוֹצִים לְהַטְעוֹת אֶת הָאָדָם גַּם אָז וְלִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִלֵּילֵךְ וְלָבֹא אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְקַבֵּל תִּקּוּן לְנִשְׁמָתוֹ (וְכַיָּדוּעַ וּמוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁגַּם אַחַר הַפְּטִירָה לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָבֹא תֵּכֶף לִמְקוֹם מְנוּחָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְיֵשׁ שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָם דֶּרֶךְ בְּחִינַת עוֹלָם הַתֹּהוּ וְכַיּוֹצֵא כַּיָּדוּעַ):

עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק גַּם אָז בְּהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וּבֶאֱמוּנָה גְּדוֹלָה בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה גַּם שָׁם לַעֲבֹר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַסִּכְסוּכִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְלָבֹא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ תִּקּוּן גָּדוֹל לְנִשְׁמָתוֹ. וְהָעִקָּר תָּלוּי בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי כְּפוּם מַה דְּאִתְדַּבַּק בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה בְּזֶה הָעוֹלָם לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי בְּוַדַּאי גַּם שָׁם לֹא יוּכַל לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִזֶּה שׁוּם בִּלְבּוּל וּמְנִיעָה:

וְגֹדֶל הַפְלָגַת מַעֲלַת הַתִּקּוּנִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיְּכוֹלִין לְקַבֵּל בָּעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל, כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת עֲרוּמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם עֲרוּמוֹת לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַד שֶׁהָיוּ נִשְׁלָכִין וְנֶאֱבָדִין חַס וְשָׁלוֹם בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְעַל יְדֵי שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִצּוֹלִין מִזֶּה, עַיֵּן פְּנִים: (שם סימנים ק"א ק"ב)

#### קב

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, אוֹתוֹ צְרִיכִין כָּל הָעוֹלָם, לֹא מִבַּעֲיָא אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַפְּשׁוּטִים, רַק אֲפִלּוּ אוֹתָן צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל, הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִלָּה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בַּתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁעוֹסְקִים לְיַחֵד יִחוּדִים (הַיְנוּ כְּעֵין הַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת הַמְבֹאָרִים בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ), הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּעִנְיָן זֶה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים וְכוּ': (שם סימן קמ"ח)

#### קג

הַמְקֹרָבִים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַחוֹסִים בְּצֵל כְּנָפָיו בֶּאֱמֶת, הֵם צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בַּעֲבוֹדַת ה' כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְאֵין צְרִיכִין לָחוּשׁ וְלִדְאֹג כְּלָל, רַק לַחֲסוֹת וְלִבְטֹחַ וּלְהִשָּׁעֵן בֶּאֱמֶת עַל כֹּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם. כִּי מַה אִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתוֹ כְּלָל הֵם מְצַפִּים עַל הַתִּקּוּנִים שֶׁלּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן אוֹתָם שֶׁזָּכוּ בְּחַיִּים חִיּוּתָם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְלַחֲסוֹת בְּצֵל כְּנָפָיו בֶּאֱמֶת, שֶׁבְּוַדַּאי יְקַבְּלוּ עַל יְדֵי זֶה תִּקּוּן גָּדוֹל לְנִשְׁמָתָם וְכוּ', עַיֵּן פְּנִים: (שם סימן קצ"א)

#### קד

כְּשֶׁהָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים נִכְנָסִים לִפְעָמִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַכְנִיעִין עַצְמָן קְצָת לְפָנָיו, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה גַּם כֵּן תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד בְּמָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה, כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁבָּאִים מְרֻחָקִים כָּאֵלֶּה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת וּמַכְנִיעִין עַצְמָן תַּחַת הַקְּדֻשָּׁה, מִזֶּה דַּיְקָא נִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר: (שם סימן קצ"ג)

#### קה

בְּכָל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדַת ה' יֵשׁ דָּבָר שֶׁמַּנִּיחִין וּמַשְׁאִירִין לְהָאָדָם עַל בְּחִירָתוֹ, הַיְנוּ שֶׁאֵין מַזְהִירִין וּמְצַוִּין בְּפֵרוּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן רַק הַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעְתּוֹ וּבְחִירָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וְכוּ'. וְזֶה עִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַבְּחִירָה אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי בְּמַה שֶּׁהוּא בְּוַדַּאי רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ, בָּזֶה אֵין לָהֶם נִסָּיוֹן כְּלָל וּמְרֻצִּים לַעֲשׂוֹת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ וְיִסּוּרִין עֲצוּמִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְעִקַּר הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן שֶׁלָּהֶם הוּא רַק בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ בְּהַדָּבָר שֶׁנִּשְׁאַר רַק עַל דַּעְתּוֹ לִבְחֹר לוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ הוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ אִם לַעֲשׂוֹת אוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת וְכוּ':

וַאֲפִלּוּ בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הָעוֹלָם וְלַעֲסֹק עִם בְּנֵי אָדָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי דָּבָר יָקָר מְאֹד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לְהַצַּדִּיק כַּמָּה וְכַמָּה סְפֵקוֹת בָּזֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָשׁוּת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מְלֻבָּשׁ בְּגוּפוֹ וְהוּא בַּעַל בְּחִירָה אֲפִלּוּ אִם הוּא אָדָם גָּדוֹל וְצַדִּיק, קָשֶׁה מְאֹד לִפְעֹל עִמּוֹ לְנַתְּקוֹ מִבְּחִירָתוֹ וּלְהַנְטוֹתוֹ אֶל הָאֱמֶת מֵאֵיזֶה דֶּרֶךְ וְעִנְיָן שֶׁצְּרִיכִין לְהָשִׁיבוֹ מִזֶּה, וּבְנָקֵל יוֹתֵר אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לַעֲזֹר וּלְהַעֲלוֹת אֶלֶף אֲלָפִים נְשָׁמוֹת הָרְשָׁעִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן בְּרוּחָנִיּוּת הַיְנוּ נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים, מִלַּעֲזֹר לְאֵיזֶה צַדִּיק גּוּפָנִי בַּעֲבוֹדַת ה' כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִּבְחִירָתוֹ, עַל כֵּן הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יֵשׁ לָהֶם סְפֵקוֹת גְּדוֹלוֹת עַל זֶה, כִּי בְּזֶה הַזְּמַן וְהַיְגִיעָה שֶׁמְּבַלִּין עַל זֶה שֶׁעוֹסְקִים עִם בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה אֲשֶׁר עֲדַיִן הַדָּבָר בְּסָפֵק גָּדוֹל אִם יִפְעֲלוּ אֶצְלָם כִּרְצוֹנָם בִּשְׁלֵמוּת, בְּזֶה הַזְּמַן הָיוּ יְכוֹלִין לְתַקֵּן וְלַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' מַה שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂין וְכוּ'. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲזֹר לְבַעַל בְּחִירָה, זֶה בְּוַדַּאי דָּבָר יָקָר מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר וְכוּ': (שם סימן קצ"ז)

#### קו

הַנְּסִיעוֹת וְהַדְּרָכִים שֶׁנּוֹסְעִין אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בִּכְדֵי לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ הֵם יְקָרִים מְאֹד, וּמִכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה נִבְרָא מַלְאָךְ, וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ מִשְׁתּוֹקֵק וּמְיַחֵל וּמְחַכֶּה שֶׁיִּזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר בְּהִירוּת הַדְּרָכִים שֶׁנּוֹסְעִים בָּהֶם אֵלּוּ הַזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו: (שם סימן רצ"א)

#### קז

אֵלּוּ הַזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵין לָהֶם לַחֲשֹׁב שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת כְּלָל, וְאֵינָם צְרִיכִים רַק לָשֵׂאת אֲבָנִים וְסִיד [הַיְנוּ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה' בִּפְשִׁיטוּת בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים], וְהַצַּדִּיק בּוֹנֶה מִזֶּה בִּנְיָנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְכוּ': (שם סימן רצ"ג)

#### קח

קֹדֶם שֶׁנִּמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ מֵעַצְמוֹ, אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (שם סימן רצ"ט)

#### קט

מִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים כַּמָּה שָׁנִים וְאֵינוֹ נֶעְתַּק וְעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מִמֶּנָּה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם רַק הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּבַתְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִבַּתְחִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד (וְאִם לֹא הָיָה מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק, אָז בְּוַדַּאי הָיָה גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר), וְאִם יִהְיֶה חָזָק בְּהַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לָבֹא בְּזֶה הָעוֹלָם לִשְׁלֵמוּת תִּקּוּנוֹ: (שם סימן שט"ו)

#### קי

הַדְּרָכִים תְּאֵבִים מְאֹד לִנְסֹעַ עֲלֵיהֶם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמִי שֶׁהוּא רָגִיל לִנְסֹעַ וְאַחַר כָּךְ נִפְסַק וְנִמְנַע מִזֶּה, אֲזַי הַדְּרָכִים עַצְמָן מִתְאַבְּלִים עַל זֶה וּמִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַדְּרָכִים מְבַקְּשִׁים אֶת תַּפְקִידָם: (שם)

#### קיא

דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת נִמְנָה וְנִכְלָל בֵּין חֲבוּרָה חֲבִיבָה וַאֲהוּבָה כָּזוֹ [הַיְנוּ בֵּין אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וִירֵאִים שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת], זֶה גַּם כֵּן טוֹב וְיָקָר מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם זוֹכֶה בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וְהָעֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ בָּאִים וְנִכְלָלִים מִמֵּילָא בְּתוֹךְ הַשֻּׁתָּפוּת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַחֲבֵרִים הָאֲהוּבִים הַנַּ"ל, וַאֲזַי הוּא טוֹבָה לְכֻלָּם כִּי גַּם הֵם יְכוֹלִים לְהַרְחִיב יְדֵיהֶם לְהַצְלִיחַ בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי הָעֻבְדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלּוֹ: (שם)

#### קיב

כָּל מִי שֶׁצַּיָּת וּמְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְהָעִקָּר לְהַשְׁלִיךְ וּלְבַטֵּל שֵׂכֶל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, רַק כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הַצַּדִּיק יְקַיֵּם הַכֹּל כְּמַאֲמָרוֹ וְכוּ'. מִסְתָּמָא מִי שֶׁיָּכוֹל לִלְמֹד בְּיוֹתֵר מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר: (שם סימן ש"כ)

#### קיג

טוֹב מְאֹד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִנְסֹעַ וְלֵילֵךְ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּרַגְלָיו דַּיְקָא, וְזֶה טוֹב יוֹתֵר מִלִּסַּע אֵלָיו בַּעֲגָלוֹת: (שם סימנים שכ"ח שכ"ט)

#### קיד

כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' אֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא דָּבָר פָּשׁוּט וְקַל, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בָּזֶה לְקַיֵּם כְּכָל דְּבָרָיו וּלְהַאֲמִין כִּי כָּל חַיֵּי נַפְשׁוֹ תְּלוּיִים בָּזֶה: (שם סימן תצ"ב)

#### קטו

עַל יְדֵי אֱמוּנַת צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים זוֹכֶה לְמָמוֹן הַרְבֵּה: (שם סימן תקי"ג)

#### קטז

יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁהֵם נָאִים וְיָפִים מְאֹד כִּי הֵם צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּגְדוֹלִים, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם: (שם סימן תקי"ד)

#### קיז

צְרִיכִים אֲנָשָׁיו שֶׁל הַצַּדִּיק לְשַׁמֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק בְּכָל צְרָכָיו וְלַעֲשׂוֹת לוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת: (שם סימן תקל"א)

#### קיח

הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַצְמָן אֵצֶל גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים הוּא דָּבָר יָקָר מְאֹד, וְטוֹב לְהִשְׁתַּדֵּל לְבָרֵךְ אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל כֻּלָּם: (שם סימן תקמ"א)

#### קיט

טוֹב מְאֹד לִרְאוֹת פְּנֵי כָּל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר כִּי צַדִּיקַיָּא אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא: (שם סימן תקמ"ב)

#### קכ

מִי שֶׁמְּקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לְפָנָיו וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו, אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ כַּמָּה דִּבּוּרִים וְסִפּוּרִים וְשִׂיחוֹת שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בָּהֶם שׁוּם תּוֹעֶלֶת וְעֵצָה לְנַפְשׁוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אִם יִזְכֶּה יוּכַל אַחַר כָּךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְהָבִין לְמַפְרֵעַ לִלְמֹד וּלְהוֹצִיא מִכָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁשָּׁמַע כְּבָר עֵצוֹת גְּדוֹלוֹת לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁשָּׁמַע מִקֹּדֶם לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים יִהְיֶה לוֹ אַחַר כָּךְ תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל וִיחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ אַחַר כָּךְ בְּכָל דִּבּוּר, כִּי אַחַר כָּךְ יִזְכֶּה לְהָבִין וְיֹאמַר זֶה רִמֵּז לִי מוֹרִי אָז בְּדִבּוּר זֶה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם יִצְמְחוּ לוֹ בְּדַעְתּוֹ רְמָזִים נִפְלָאִים וְעֵצוֹת גְּדוֹלוֹת מִכָּל מַה שֶּׁשָּׁמַע כְּבָר, אִם יָשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב לָזֶה: (שם סימן תקמ"ד)

#### קכא

גַּם בְּנֵי אָדָם הַשּׁוֹמְעִים הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְאֵינָם מְבִינִים אוֹתָהּ, לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא יָבִינוּ, כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ הוּא לְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹאוּ לָעוֹלָם הַבָּא יִהְיוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַשּׁוֹמְעִים בְּקִיאִים בְּאוֹתָן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהוֹת מְאֹד:

גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ לְקַיְּמָם בִּפְשִׁיטוּת עַל כָּל פָּנִים וְלֵילֵךְ עִמָּהֶם, דְּהַיְנוּ לֵילֵךְ אֵיזֶה זְמַן עִם אֵיזֶה תּוֹרָה וּמַאֲמָר שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אוֹ מִפִּי תַּלְמִידָיו אוֹ שֶׁלָּמַד בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁלּוֹ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב יִהְיֶה עִם הַהִלּוּךְ שֶׁל אוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּהּ בָּעֵת הַהִיא, וְאַחַר כָּךְ יִבְחַר לוֹ אֵיזֶה תּוֹרָה וּמַאֲמָר אַחֵר וְיֵלֵךְ בּוֹ אֵיזֶה זְמַן, עַד אֲשֶׁר בִּרְבוֹת הַיָּמִים יוּכַל לִזְכּוֹת לַעֲבֹר וְלֵילֵךְ עִם כָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אוֹ בִּשְׁמוֹ זַ"ל: (שם סימן שפ"ח)

## גדולת רבינו הקדוש

### פתיחה

הִנֵּה יָדוּעַ מִדִּבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל בְּסִפְרֵי 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וּבְהַמִכְתָּבִים[767] בְּכַמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת מְפֹרָשׁ וּבְרֶמֶז, גֹּדֶל מַעֲלַת מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב גַּם עַכְשָׁו לְדַעַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ[768] וְלוֹמֵד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים[769] וְעוֹסֵק בְּעִנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר הִבְטִיחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה טוֹבָה לָנֶצַח לְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו וְכוּ'[770], וּבִפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּאוּמַן[771] אֲשֶׁר כְּבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח בְּהַסְּפָרִים הַנַּ"ל בְּעֵין הָאֱמֶת וְיִנְעַם לְךָ לְעוֹלָם:

לָכֵן הֶעְתַּקְתִּי פֹּה כַּמָּה מַאֲמָרִים מִסֵּפֶר 'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן', מִמַּעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו, וּמִמַּעֲלַת סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּמִגְּדֻלַּת הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ, וְגַם הֶעְתַּקְתִּי כַּמָּה מַאֲמָרִים מִסֵּפֶר 'פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה'[772], שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים הַמְּבֹאָרִין בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק, גַּם עַכְשָׁיו אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל נַעֲשֶׂה כָּל זֶה עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִין אֶל עִנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים וְלוֹמְדִים סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּמְקַיְּמִין עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת:

[767] ספר 'עלים לתרופה'. ???

[768] **הערת המחבר:** מוהרנ"ת ז"ל קודם הסתלקותו הקדוש אמר בזה הלשון (כנדפס בסוף ספר ליקוטי עצות חדש חלק ד'): "אפילו מען זאל זיין דער ערגסטער בעל עבירה, אביא מען האלט זיך אין רבין, וועט מען בוודאי תשובה טוהן אין מע וועט האבען א תיקון" [אפילו יהיה הבעל עבירה הגרוע ביותר, רק יחזיק עצמו ברבינו, בוודאי יעשה תשובה ויהיה לו תיקון].

[769] **הערת המחבר: **עוד אמר בזה הלשון: "אז עזרא הסופר גייט אוועק, אין טרייף פסול איז זיך מתגבר אזוי פיעל וויא עס איז היינט דא אלפים ורבבות טרייף פסול. נאר איך האף, אז איין בלעטיל פין ספרי רבינו ז"ל, וועט זיין א תיקון אויף אללעס דינג. נוא, זאג איך אייך אן, אז אייער עובדא זאל זיין דרוקען דיא ספרים, סע זאל זיין יפוצו מעיינותיך חוצה. איר זאלט זיין שטארק מיט רצון אין מיט טרחא וכו'" [כשעזרא הסופר מסתלק, והטרייף פסול מתגבר כל כך הרבה כמו שהיום יש אלפים ורבבות טרייף פסול. רק אני מקוה, שדף אחד מספרי רבינו ז"ל יהיה תיקון על הכל. נו, אני אומר לכם, שהעובדא שלכם יהיה להדפיס את הספרים, שיתקיים יפוצו מעינותיך חוצה. היו חזקים עם רצון ועם טירחא וכו'], עיין שם (גם זה שם, ועיין בספר פרפראות לחכמה בפירושו על תורה סא).

[770] **הערת המחבר:** בספר כוכבי אור לענין הנסיעה לאומן על ראש השנה - אמר מוהרנ"ת זצוק"ל, שאם היה הדרך לשם מחופה בסכינים, הייתי רוחש על ידי ורגלי כדי לבוא לשם על ראש השנה.

[771] **הערת המחבר:** עיין בחיי מוהר"ן סימן מ"ג, המאמר הנורא השייך להתורה תקעו תוכחה, אשר תסמר שערת הראש מענין גודל המעלה כשזוכין שנתווסף נפש אחד להקבוץ הקדוש של ישראל, שעל ידי זה נתרבין הבתים של התפלה אלפי אלפים ורבי רבבות, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב וכו', עיין שם היטב. שים לבך היטב ותשוב תתפלא, תסמר שערת ראשך וארכובותך דא לדא יהיו נקשין, מאימת גדולתו של יוצר בראשית ומאימת גדולת הצדיקים הקדושים האמיתיים, וכמה גודל הזכות של הזוכה לחסות בצל כנפיהם ולהיות נמנה עם נדיבי עם ה' של הקבוץ שלהם. מכל שכן וכל שכן מי שזוכה לדבר עם חבירו ביראת שמים, עד שמביא לידי מעשה שיעסוק בתורה ובתפלה באמת ובתמימות עד שיתוסף גם כן אל הקיבוץ הקדוש, אשריהם אשרי חלקם, עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו.

[772] מר' נחמן משטערין, תלמיד מוהרנ"ת.???

### גדולת רבינו הקדוש, ומעלת המתקרב לדעתו ז"ל, וגדולת ציונו הקדוש

בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן[773] אִיתָא בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אָמַר: הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל וְכַמָּה צַדִּיקִים עָשׂוּ וְתִקְּנוּ בָּעוֹלָם מַה שֶּׁתִּקְּנוּ, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּפְטְרוּ וְנִסְתַּלְּקוּ נִפְסַק הַדָּבָר, הַיְנוּ הַהֶאָרָה שֶׁהֵאִירוּ בְּתַלְמִידֵיהֶם וְהֶחֱזִירוּם לַה' יִתְבָּרַךְ לֹא נִמְשַׁךְ מִדּוֹר לְדוֹר רַק נִפְסַק, עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קִיּוּם לָעַד:

וְכֵן דִּבֵּר עוֹד פַּעַם אַחַת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁאִיר תַּלְמִידִים, שֶׁאֵלּוּ הַתַּלְמִידִים יַעֲשׂוּ תַּלְמִידִים אֲחֵרִים וְכֵן הַתַּלְמִידֵי תַלְמִידִים יָאִירוּ לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכֵן לְדוֹרֵי דוֹרוֹת:

גַּם פַּעַם אֶחָד אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: 'מַיין פַיֶיערִל וֶועט שׁוֹין טְלוּאֶין בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען'[774]. וּבִתְחִלַּת סֵפֶר יְמֵי מוֹהֲרַנַ"ת חֵלֶק א' נִדְפַּס עַל זֶה הַמַּאֲמָר קוּנְטְרֵס מְיֻחָד[775], וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבְעֶזְרַת ה' דָּבָר אֶחָד מִדְּבָרָיו לֹא שָׁב רֵיקָם, כִּי כְּבָר זֶה כִּמְעַט מֵאָה שָׁנָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּיוֹם ב' דְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת שְׁנַת תקע"א, וְהָאֵשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֱמוּנַת חֲכָמִים בּוֹ זַ"ל וּבְחִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּבְכָל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, בּוֹעֵר בְּלֵב אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַד אֵין סוֹף מַמָּשׁ, וּמִשְׁתַּדְּלִים לַעֲסֹק בְּעִנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּכָל פַּעַם בְּהִשְׁתַּדְּלוּת יְתֵרָה בְּיוֹתֵר, לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה לְהַדְפִּיס חִבּוּרָיו זַ"ל וְלִבְנוֹת בִּנְיָנָיו עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב. וּמֵאָז וְעַד עַתָּה, הִנֵּה נִתְוַסְּפִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת הַבּוֹחֲרִים בַּחַיִּים, וּבָאִים גַּם כֵּן לָעִיר אוּמַן[776] עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּלְהִתְפַּלֵּל יַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וְיוֹסִיף עֲלֵיהֶם כָהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם הֵמָּה בַּעֲלֵי תּוֹרָה, וְהַרְבֵּה מֵהֶם בַּעֲלֵי עֵסֶק וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֲסָקִים גְּדוֹלִים בְּבֵיתָם, וְלִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מַשְׁלִיךְ כָּל אֶחָד עֲסָקָיו שֶׁבְּבֵיתוֹ וּבָא בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְיֵשׁ שֶׁבָּאִים מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים. וְכָל אֶחָד מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן וְשׁוֹפֵךְ נַפְשׁוֹ לִפְנֵי ה', לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְכוּ' וְשֶׁיִתְתַּקְּנוּ כָּל פְּגָמָיו שֶׁפָּגַם עַד עַתָּה וְשֶׁמֵּעַתָּה לֹא יִפְגֹּם עוֹד, וּמַרְבִּים שָׁם בְּתַחֲנוּנִים רַבִּים וּבִבְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל עַד אֵין חֵקֶר, הֵן עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵן בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּעַצְמוֹ:

וְגֹדֶל הַשְּׂמָחוֹת וְהַבְּכִיּוֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין הַנַּעֲשִׂים שָׁם בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ, אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב לְמִי שֶׁלֹּא רָאָה הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת בְּעֵינָיו, וְכַמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָּה כְּשֶׁהִיא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת בְּ'שִׁמְךָ יְ'גִילוּן כָּ'ל הַ'יּוֹם רָאשֵׁי תֵּבוֹת בְּכִיָּה, וּבָזֶה אָנוּ רוֹאִין אֵיךְ קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ חוֹפֵף עַל הַקִּבּוּץ הַזֶּה בִּבְחִינַת אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח, כַּמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר 'חַדִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן' בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ס"א. וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל הֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת מֵחֲבֵרוֹ, וְכִמְעַט שֶׁהַחַיּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת שֶׁל כָּל אֶחָד בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, הוּא עַל יְדֵי הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבִּזְמַן הַקִּבּוּץ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּעִיר אוּמַן:

וְיָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן (סימן רכ"ה), שֶׁכְּבָר הִבְטִיחַ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּחַיָּיו וְיִחֵד שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים עַל זֶה, שֶׁכְּשֶׁיִּסְתַּלֵּק וְיָבֹאוּ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְיִתְּנוּ פְּרוּטָה לִצְדָקָה (אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב ר' נַפְתָּלִי זַ"ל שֶׁהוּא הָיָה אֶחָד מֵהַשְּׁנֵי עֵדִים שֶׁיִּחֵד רַבֵּנוּ זַ"ל עַל עִנְיָן זֶה, הַיְנוּ מוֹרֵנוּ הָרַב ר' אַהֲרֹן זַ"ל וְהָרַב ר' נַפְתָּלִי כַּנַּ"ל), וְאָמַר אָז רַבֵּנוּ זַ"ל, בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרִי וְיִתְּנוּ פְּרוּטָה לִצְדָקָה בַּעֲבוּרִי (רְצוֹנוֹ לוֹמַר בַּעֲבוּר הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ כַּנָּהוּג), וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: אִין וֶועט גֶעבִּין אַ פְּרוּטָה צְדָקָה פוּן מַיינֶעט וֶועגִין וְכוּ', וְיֹאמְרוּ אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנִּרְשָׁמִים אֶצְלֵנוּ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן (וְאֵלּוּ הֵן: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"ן), אָז יַנִּיחַ רַבֵּנוּ זַ"ל עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ לְזֶה הָאָדָם. וְאָמַר, שֶׁבְּהַפֵּאוֹת יוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַגֵּיהִנֹּם, אֲפִילוּ אִם יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאָדָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִילוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר, רַק מֵעַתָּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְאִוַּלְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וּבַלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָמַר: מַה לָּכֶם לִדְאֹג מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, וּמַה אִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתִי כְּלָל הֵם מְצַפִּים עַל תִּקּוּנִים שֶׁלִּי, מִכָּל שֶׁכֵּן אַתֶּם וְכוּ':

וְכֵן אֲפִילוּ אֵלּוּ שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַכִּיר אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּחַיָּיו, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְיִסְמְכוּ עָלָיו וְיִלְמְדוּ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיַרְגִּילוּ עַצְמָם לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ, כִּי כְּבָר גִּילָה דַּעְתּוֹ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹסֵק עִמָּנוּ אֵינוֹ בִּשְׁבִילֵנוּ לְבַד, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. כָּל זֶה הֶעְתַּקְתִּי מִסֵּפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן רכ"ה הַנַּ"ל:

שָׁם (סימן רכ"ט), פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, מַה יִּהְיֶה מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבְּרוּ וְכוּ', הַיְנוּ מַה שֶּׁבִּתְחִלָּה שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה דִּבּוּרִים שֶׁהָיָה נִרְאֶה שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים וְיִגְמֹר כְּחֶפְצוֹ וְכוּ', עָנָה וְאָמַר: הַשָׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁהוּא שׁוֹאֵל? גַּם אֶצְלִי בְּעַצְמִי קָשֶׁה עִנְיָן זֶה [עֶס אִיז מִיר אוֹיךְ קָשֶׁה], וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר: אֲנִי לֹא גָּמַרְתִּי (בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ)? כְּבָר גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר, וּבְלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: אִיך הָאבּ נִיט אֹויס גֶּעפִירְט? אִיך הָאבּ אֹויס גֶעפִירְט אִין וֶועל אֹויס פִירְען וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:

עַיֵּן בְּסֵפֶר שִׂיחוֹת הָרַ"ן אוֹת קנ"ו, לְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל – כְּשֶׁבָּאִין עַל קִבְרֵי אָבוֹת טוֹב לְבַקֵּשׁ מֵהַשּׁוֹכְנִים סְבִיב אֲבִיהֶם וְאִמָּם לְהוֹדִיעַ לַאֲבִיהֶם אוֹ לְאִמָּם שֶׁבָּא בְּנָם אוֹ בִּתָּם כִּי בְּוַדַּאי לֹא כָּל הַמֵּתִים נִסְתַּלְּקוּ מִמְּקוֹם קְבוּרָתָם וְכוּ', וְאָמַר אָז: אֲבָל אֵצֶל הַצַּדִּיק אֵין צְרִיכִים לַחְשֹׁשׁ עַל זֶה שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁם, כִּי מִיתַת הַצַּדִּיק הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁיּוֹצֵא מֵחֶדֶר זֶה לְחֶדֶר אַחֵר (עיין בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א). וְהִמְשִׁיל אָז עַל עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עַתָּה בְּחֶדֶר זֶה וְאַחַר כָּךְ אֲנִי יוֹצֵא מֵחֶדֶר זֶה וְנִכְנַס לְחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְסוֹגֵר הַדֶּלֶת אַחֲרַי, אִם אַתָּה תָּבֹא אֵצֶל הַדֶּלֶת וְתִצְעַק אָבִי אָבִי וְכוּ' לֹא אֶשְׁמַע דְּבָרֶיךָ? כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁרָמַז לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כַּמָּה גְּדוֹלָה הַמַּעֲלָה שֶׁל מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָבֹא עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, כִּי בְּוַדַּאי יִשְׁמַע דְּבָרָיו וְיַעֲזֹר וְיוֹשִׁיעַ לוֹ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וּכְבָר נִרְשְׁמוּ אֵיזֶה שִׂיחוֹת וְכוּ', כִּי כֵן דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, לָשִׂיחַ וּלְדַבֵּר בְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה, וּבִשְׁעַת הַשִּׂיחָה לֹא הֵבִינוּ כַּוָּנָתוֹ וְאַחַר כָּךְ הֵבִינוּ לְמַפְרֵעַ כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּפְרָט לְעִנְיָן זֶה לָבֹא עַל קִבְרוֹ שֶׁדִּבֵּר הַרְבֵּה מִזֶּה בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז כַּמָּה פְּעָמִים, וּכְבָר מְבֹאָר מַה שֶּׁיִּחֵד שְׁנֵי עֵדִים וְכַנַּ"ל :

[773] סימן שעג.

[774] = האש שלי תוקד עד ביאת המשיח.

[775] **הערת המחבר:** ועיין כעין זה בספר 'פרפראות לחכמה' על התורה "חדי רבי שמעון" סימן סא, עיין שם.

[776] **הערת המחבר:** מקום ציונו הקדוש, בעיר אומאן פלך קייב מדינת רוסיא (אוקראינה).

## העתקה מספר חיי מוהר"ן

### עֵרֶךְ מַעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו

#### א

אָמַר לְר' יוּדְל וְר' שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק זַ"ל, כְּשֶׁהָיוּ נוֹסְעִים אֵלָיו מִדַּאשִׁיב לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע, וּפַעַם אַחַת הָיוּ רוֹצִים לָצֵאת לִסְבִיבוֹת מֶעדְוֶועדִיוְקֶע כְּדֵי לִהְיוֹת סְמוּכִים אֵלָיו תָּמִיד, וְכֵן עָשׂוּ. אָז אָמַר שֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אַחַר הַדְּרָכִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים בָּהֶם אֵלָיו, וְאָמַר: שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁנָּסְעוּ אֵלָיו נִבְרָא מַלְאָךְ מִכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה, וְאָמְרוּ לוֹ: הֲלֹא גַּם כַּמָּה יְגִיעוֹת יֵשׁ לָנוּ וְכַמָּה פְּסִיעוֹת אָנוּ הוֹלְכִין קֹדֶם שֶׁשּׂוֹכְרִין הָעֲגָלָה לִנְסֹעַ, הֵשִׁיב: בְּוַדַּאי גַּם זֶה בִּכְלָל, כִּי גַּם מֵאֵלּוּ הַפְּסִיעוֹת נִבְרָא מַלְאָךְ מִכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה:

וּבְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמַן דִּבֵּר מִזֶּה, וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אִיךְ וִוינְטְשׁ מִיר, אַז אִיךְ זָאל זוֹכֶה זַיין צוּ זֶעהן דָאס לֶעכְטִיקַייט פוּן דִיא וֶועגִין וָואס אִיר פָארְט אוֹיף זֵייא צוּ מִיר [אַחֲלַי שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר בְּהִירוּת הַדְּרָכִים שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים עֲלֵיהֶם אֵלַי]:

#### ב

עָנָה וְאָמַר: הָעוֹלָם רָאוּי שֶׁיִּתְמְהוּ עַצְמָן עַל הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ:

#### ג

שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר לַאֲנָשָׁיו: מַה לָּכֶם לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, אֵין אַתֶּם צְרִיכִים כִּי אִם לָתֵת אֲבָנִים וָסִיד וַאֲנִי בּוֹנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים [אִיר דַארְפְט נָאר צוּ טְרָאגְן שְׁטֵיינֶער אוּן וָואפְנֶע אוּן אִיךְ בָּאוֶוע דֶער פוּן בִּנְיָנִים] (כְּלוֹמַר, שֶׁאָנוּ צְרִיכִין רַק לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה' בִּפְשִׁיטוּת בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּמִצְווֹת, וְהוּא עוֹשֶׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה), וּמָשַׁךְ הַרְבֵּה תֵּבַת בִּנְיָנִים, כְּמַפְלִיג בְּשֶׁבַח נִפְלְאוֹת תִּפְאֶרֶת הַבִּנְיָנִים הַנּוֹרָאִים שֶׁבּוֹנֶה מִזֶּה:

#### ד

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְגַלּוֹת וּלְהַרְאוֹת הַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד אַרְבַּע אַמּוֹת סָמוּךְ לְבֵיתוֹ[777], אַךְ הוּא מַעְלִים הַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ בְּכַוָּנָה. וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר: אֲנִי אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה יָכוֹל לְקַבֵּל מִמֶּנִּי. וּבֶאֱמֶת הָיָה נִרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל שֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו נִתְמַלֵּא תֵּכֶף יִרְאָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְנִתְלַהֵב מְאֹד לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֹא נִרְאָה כָּזֹאת. וְגַם עַכְשָׁו עֲדַיִן יִרְאָתוֹ הַגְּדוֹלָה גְּנוּזָה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת בָּא עָלָיו יִרְאָה גְּדוֹלָה וּמִתְעוֹרֵר מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ:

[777] **הערת המחבר:** אל יפלא בעיני הקורא עוצם ריבוי השבחים שרבינו ז"ל משבח את עצמו, כי כבר גילה דעתו בספריו הקדושים, שעיקר מעלת הענווה כשיהיה במדרגה שיכול לכתוב על עצמו כמו משה רבנו עליו השלום "והאיש משה עניו מאוד", זהו מדרגת הענווה בתכלית, וכמו שמצינו באמוראים, שאמר רב יוסף (סוטה מט ע"ב) 'לא תיתני ענווה דאיכא אנא'. עיין לקוטי מוהר"ן ח"א קמז.

#### ה

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִין אוֹצָר הָיִינוּ רָצִים בְּוַדַּאי אֵלָיו, וְהָיִינוּ חוֹפְרִים וּמְלַכְלְכִים עַצְמֵנוּ בְּרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל לַחְתֹּר אַחֲרָיו וּלְמָצְאוֹ, וַהֲלֹא אֲנִי אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, וּמַדּוּעַ לֹא יִהְיוּ לְהוּטִים וְרָצִים אַחֲרַי לְקַבְּלוֹ? וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַבֵּל? וְהֵשִׁיב: עִם הַפֶּה וְהַלֵּב [מִיטְן פִּיסְק אוּן מִיטְן הַארְץ] צְרִיכִין לַחְתֹּר וּלְבַקֵּשׁ, "בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ":

#### ו

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה וְכוּ', אֲנִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת וּלְהַכְנִיס יִרְאָה בַּאֲנָשַׁי יִרְאָה נִפְלָאָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיְתָה יִרְאָה כָּזֹאת בָּעוֹלָם:

#### ז

אָמַר לְאֶחָד: הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֶצְלִי הֵם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה פְּעָמִים תַּעֲנִית מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת:

#### ח

אָמַר לְאֶחָד, שֶׁהַכֹּחַ שֶׁהָיָה לְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לוֹמַר שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְּנִי, וְעַל יְדֵי זֶה הֶעֱלָה אוֹתוֹ מִשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם וְהִכְנִיסוֹ לְגַן עֵדֶן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוטה י:), זֶה הַכֹּחַ יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן, שֶׁהוּא יָכוֹל זֹאת גַּם כֵּן לְהַעֲלוֹת בְּדִבּוּרוֹ בְּעָלְמָא אֶת הָאָדָם מִכָּל הַשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם וּלְהַכְנִיסוֹ לְגַן עֵדֶן:

#### ט

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, עָנָה וְאָמַר: קֹדֶם שֶׁנִּמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ מֵעַצְמוֹ, אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו [וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אַיי סֶע אִיז פַאר הַאנֶין עֶפֶּעס אַזַאךְ קֶען מֶען וְכוּ', נִישְׁמֶער אַז סֶע אִיז שׁוֹין פַאר הַאנֶין, קֶען מֶען אַנְדֶערְשׁ נִיט זַיין אֵיין יְהוּד, סַיידְן מֶען אִיז זִיךְ צוּ אִים מְקָרֵב]. וְיֵשׁ לִי בְּעֶזְרַת ה' שִׂיחָה נָאָה בָּזֶה, וְאִם יִהְיֶה רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ לְכָתְבָהּ יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר:

#### י

בְּעֵת שֶׁנָּסַע מֵעִיר אַחַת בְּעֵת שֶׁנִּפְטַר שָׁם אֶחָד שֶׁהָיָה מְקֹרָב אֵלָיו קְצָת, כִּי לֹא הָיָה נוֹסֵעַ אֵלָיו לִבְּרֶסְלַב כְּלָל רַק בִּזְלַאטִיפָּלֶע הָיָה מְקֹרָב אֵלָיו מְעַט, וְזֶה הָאִישׁ שֶׁנִּפְטַר שָׁם בְּאוֹתָהּ הָעִיר הַנַּ"ל הִנִּיחַ שָׁם שֵׁם טוֹב מְאֹד, אָז אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: הֲלֹא גַּם מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה אֵין לְשַׁעֵר מַעֲלָתוֹ, כִּי הֲלֹא זֶה הָאִישׁ לֹא הָיָה מְקֹרָב אֵלַי כָּל כָּךְ כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט כַּאֲשֶׁר אַתֶּם יוֹדְעִים וּמְבִינִים, כִּי לֹא נָסַע אֵלַי כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן, הַרְאִיתֶם גֹּדֶל הַשֵּׁם טוֹב שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו, וְהַכֹּל מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ שֶׁהָיָה זוֹכֵר אֶת ה' יִתְבָּרַךְ עַד סוֹף הִסְתַּלְּקוּתוֹ וּשְׁאָר שְׁבָחִים נָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁסִּפְּרוּ עָלָיו, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בִּי מְעַט, מַה יְּקָרָה מַעֲלָתוֹ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:

#### יא

שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁסִּפֵּר, שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל עַל עֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עָנָה וְאָמַר: אֲנִי יָדַעְתִּי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם, אִלּוּ הָיוּ לוֹקְחִין מִכֶּם הַיֵּצֶר הָרָע הָיוּ הוֹלְכִין וּמְקַלְּחִין צִנּוֹרוֹת מְלֵאִים דָּם וְכָל הָעוֹלָם הָיָה מָלֵא דָּם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁתִּהְיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, צָרִיךְ לָכֶם זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁתֵּדְעוּ עֹצֶם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם שֶׁהָיָה לָכֶם, רַק אֲנִי יָדַעְתִּי אוֹתוֹ:

#### יב

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה בַּסּוֹף לָבֹא בְּזֶה הָעוֹלָם לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְאָמַר שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִי זֹאת חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם פַּעַם לִקַּח מִמֶּנִּי אֵיזֶה אִישׁ מֵאֲנָשַׁי בָּאֶמְצַע, כְּלוֹמַר רַק כָּל אֶחָד יַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים וְיִחְיֶה בְּוַדַּאי, וְיִתְיַגֵּעַ וְיַחְתֹּר חֲתִירָה אַחַר חֲתִירָה עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָבֹא לְעִנְיָנוֹ וּלְמַדְרֵגָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָבֹא בְּזֶה הָעוֹלָם אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא:

#### יג

אָמַר לְעִנְיַן מִי שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ, שֶׁבְּכָל פַּעַם וָפַעַם שֶׁזָּכָה הָאָדָם לִהְיוֹת בְּבֵיתוֹ וְכָל הִסְתַּכְּלוּת וְהִסְתַּכְּלוּת שֶׁזָּכוּ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו, הַכֹּל אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם:

#### יד

שָׁמַעְתִּי בְּלִיפֶּוִויץ, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דְּשָׁם, וְאָמַר: מַה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְכִי מַסְפִּיקִים יְמֵיכֶם וְכֹחֲכֶם כֻּלְּכֶם לְתַקֵּן פְּגָם אֶחָד מִמַּה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם, רַק אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְכֶם. וְיֵשׁ לְאֵל יָדִי לְתַקֵּן הַכֹּל כָּל מַה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם עַד הֵנָּה, רַק הָעִקָּר מֵעַתָּה לֹא תַעֲשׂוּ עוֹד. וַאֲפִלּוּ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה, אֵינִי מַקְפִּיד עַל הַשְּׁגָגוֹת שֶׁתַּעַבְרוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק הָעִקָּר, שֶׁעַל כָּל פָּנִים תִּשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִמֵּזִיד. וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה:

#### טו

שָׁמַעְתִּי, שֶׁפַּעַם אַחַת עָמַד בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אַחַר הַסְּלִיחוֹת וְאָמַר: אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְרֻצִּים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה לָכֶם [וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אַנְדֶערֶע וָואלְטְן זִיךְ גִיוִוינְטְשְׁן אַזוֹי אַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ']:

#### טז

שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: מַיין פַייעֶרְל וֶועט שׁוֹין טְלוּאֶין בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען [הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ]:

#### יז

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל, רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ – אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ':

#### יח

דִּבֵּר עִם אֶחָד שֶׁהָיָה אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֹּחַ לְעוֹרֵר אֲפִלּוּ אָדָם גָּדוֹל לַעֲבוֹדַת ה', כִּי עֵץ קָטָן יָכוֹל לְהַדְלִיק וּלְהַבְעִיר עֵץ גָּדוֹל מְאֹד [וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אַשְׁפֶּעְנְדַאלֶע קֶען אַקְלָאץ אוּנְטֶער צִינְדְן]. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, לְמַּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּעֵץ, לוֹמַר, מָה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה וְכוּ':

#### יט

אָמַר: הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם גַּם אַחַר פְּטִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא [לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לָבֹא אֵלָיו בִּשְׁבִיל תִּקּוּן]. וְדַע, שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לְהַצַּדִּיק הָאֲמִיתִּי לְקַבֵּל תִּקּוּן, הוּא רַק מַה שֶּׁמַּדִּיחִין וּמְסִיתִין אוֹתוֹ מִזֶּה וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ בִּכְפִירוֹת וַהֲסָתוֹת שֶׁאֵין בְּהַצַּדִּיק מַמָּשׁ, כִּי גַּם שָׁם בֵּין הַמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה וְהַקְּלִפּוֹת, יֵשׁ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. עַל כֵּן הָעִקָּר לִקַּח זֹאת בְּדַעְתּוֹ, לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְפַתּוֹת וּלְהָסִית אוֹתוֹ שָׁם, רַק יַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ שָׁם בְּחֹזֶק לֵילֵךְ דַּיְקָא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאָז בְּוַדַּאי יַנִּיחוּהוּ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר: גַּם שָׁם צְרִיכִין חִזּוּק אֱמוּנָה בְּהַצַּדִּיק, וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה עַל זֶה, מַה שֶּׁאֵרַע בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵצֶל הַצַּדִּיק ר' מֶנְדְל מִוִּיטֶפְּסְק עִם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שְׁמוֹ ר' נֹחַ שֶׁנִּפְטַר עַל הַסְּפִינָה וְכוּ':

#### כ

אָמַר: כַּמָּה צֶלֶם אֱלֹהִים הָיוּ מֻנָּחִים בָּרֶפֶשׁ שֶׁאֲנִי הוֹצֵאתִים מֵהָרֶפֶשׁ וְכוּ' וְכוּ', כִּי נִרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁהַמִּתְקָרְבִים אֵלַי נִשְׁתַּנָּה פְּנֵיהֶם וּבָא עֲלֵיהֶם פָּנִים שֶׁל יְהוּדִי בְּחִינַת צֶלֶם אֱלֹהִים, הֲלֹא יֵשׁ אֶצְלִי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת הָיָה דַּי לָהֶם, כִּי גַּם הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת הָיָה קָטָן לִפְנֵיהֶם, שֶׁאִם הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לַחְתֹּר תַּחַת שְׁאוֹל תַּחְתִּית הָיוּ חוֹתְרִים, וְעַל יָדִי נִתְקָרְבוּ וְכוּ':

#### כא

אָמַר: אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים נִפְלָאִים מְאֹד, רַק הַחִסָּרוֹן שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמִי אֶת הַכְּלֵי אֻמָּנוּת שֶׁקּוֹרִין גִּיצַייג:

#### כב

עִם הַקָּטָן שֶׁבְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ יִהְיֶה נַעֲשֶׂה עִמּוֹ בָּעוֹלָם וְכוּ':

#### כג

מַעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַיְזִיק זַצַ"ל. שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל רָאָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה שֶׁהָיוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת וְדָחֲקוּ עַצְמָן לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה, וְאָמְרוּ לְאֶחָד אֱמֹר אַתָּה לָנוּ תּוֹרָה, וְאָמַר לָהֶם, וְשָׁמַע הוּא זַ"ל וְהוּטַב בְּעֵינָיו מְאֹד, וְהוּא מֵבִין עַל תּוֹרָה, כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא שָׁמַע כָּזֹאת. וְשָׁאַל אִם אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהֶרְאוּ לוֹ, וְשָׁלַח אַחֲרָיו, וַהֲוָה מָה דַהֲוָה:

וְקֹדֶם פֶּסַח חָלַם לְמוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַיְזִיק הַנַּ"ל כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע הוּא, וּבָא וְסִפֵּר לוֹ בְּאֵימָה גְּדוֹלָה וּרְתֵת וְזִיעַ גְּדוֹלָה מְאֹד, וְהָלַךְ הוּא מִשָּׁם, וְנִשְׁאַר מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַיְזִיק הַנַּ"ל חַלָּשׁוּת, וְאַחַר כָּךְ בְּסָמוּךְ נִפְטַר הַנַּ"ל:

אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיוּ מְקוֹנְנִים וּמְצַעֲרִים אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל מְאֹד עַל פְּטִירַת הָרַב ר' יִצְחָק אַיְזִיק הַנַּ"ל, וְנִחַם אוֹתָם רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהֵשִׁיב לָהֶם אֲבָל עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ הָרַב ר' נָתָן:

#### כד

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: הַפָּחוּת שֶׁבַּאֲנָשַׁי אֲנִי מוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד וְכוּ', וִיקַנֵּא מְאֹד אֶת הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן אֶת מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהוֹשִׁיט לוֹ וְכוּ':

#### כה

הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד, שֶׁהָיָה מְקֹרָב וְנִתְרַחֵק וְאַחַר כָּךְ חָזַר וּבָא אֵלָיו בְּחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח תקס"ט, עָנָה וְאָמַר: אֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים כַּמָּה שָׁנִים וְאֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מִמֶּנָּה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם רַק הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּבַתְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, אִם הוּא מְקֹרָב לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ הוּא טוֹב מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וְאִם לֹא הָיָה מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָיָה גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר:

הַדְּרָכִים מְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת, שֶׁהֵם מִתְאַבְּלִים עַל שֶׁפָּסְקוּ עוֹלֵי רְגָלִים שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם, וְכֵן אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם נוֹסְעִים וְהוֹלְכִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִפְסָק אֶחָד מֵהֶם וְנִמְנָע מִלִּנְסֹעַ, אֲזַי גַּם הַדְּרָכִים מִתְאַבְּלִים וּמְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם, כִּי הַדְּרָכִים תְּאֵבִים שֶׁיִּסַּע עוֹד אֶחָד עֲלֵיהֶם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת:

תָּמֵהַּ אֲנִי, אֵיךְ מַשְׁלִיכִים חֲבוּרָה אֲהוּבָה וַחֲבִיבָה כָּזוֹ?! מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִם בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים לֹא הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי ה' כָּרָאוּי בְּוַדַּאי הִפְסַדְתָּ מַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ, וְאִם הָיִיתָ עוֹבֵד ה' כָּרָאוּי, הֲלֹא טוֹב הָיָה אִם הָיִיתָ מַטִּיל הָעַבְדוּת וְהַיַּהֲדוּת שֶׁלְּךָ גַּם כֵּן לְתוֹךְ הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁל הַחֲבֵרִים הָאֲהוּבִים, וְהָיוּ אֲחֵרִים יְכוֹלִין לְהַרְחִיב יְדֵיהֶם וּלְהַצְלִיחַ עַל יְדֵי הָעֻבְדּוֹת שֶׁלְּךָ. וְיֶתֶר מִזֶּה לְהַגִּיד לְךָ מָה אֲנִי וּמַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד לְךָ, אִם תִּסַּע מֵעַתָּה אָז תִּתְחָרֵט עַל הֶעָבָר:

#### כו

הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ, הֲלֹא כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצֶוֶת לָזֶה, וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִתֵּן אֵיזֶה כֹּחַ וְסִיּוּעַ לָזֶה הַצַּדִּיק לִהְיוֹת לוֹ צַוְתָּא וְכוּ'. וְיֵשׁ שֶׁהֵם נַעֲשִׂים לוֹ בְּחִינַת צַוְתָּא עַל יְדֵי תְּפִלָּתָם אוֹ עַל יְדֵי יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ לָזֶה הַצַּדִּיק, וְיֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָמוֹן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מַה שֶּׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה צַוְתָּא לָזֶה. אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה [וִוי אִיךְ זֶעה], אֵין אַתֶּם נִצְרָכִים כְּלָל לְהָעוֹלָם, כִּי אֵין מַגִּיעַ מִכֶּם שׁוּם צַוְתָּא לָזֶה:

#### כז

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁהוֹלְכִים שְׁלוּחִים [שֶׁקּוֹרִין שְׁטָאפֶּעטְן] מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי וּמֵהַשֵּׁנִי לְהַלָּן יוֹתֵר, עַד שֶׁהַדָּבָר מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק, הַיְנוּ כִּי מִכָּל הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִכֻּלָּם הוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וּמֵחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל וּמַגִּיעַ הַדָּבָר לְאֹזֶן הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, וְהוּא מְקַבֵּל וּמֵבִין מֵהֶם עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצֶוֶת לָזֶה, הַיְנוּ בְּחִינַת עֵצוֹת לִתֵּן לוֹ עֵצוֹת כַּנַּ"ל, כִּי תַּרְיַ"ג מִצְווֹת נִקְרָאִין תַּרְיַ"ג עֵטִּין דְּאוֹרַיְתָא, וְזֶה לְצַוּוֹת לְשׁוֹן עֵצוֹת כַּנַּ"ל:

וְאָמַר, שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק בְּחִינַת עֵצוֹת, אֲבָל הָעֲבוֹדָה בְּעַצְמָהּ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, זֶה גָּבוֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד, וַאֲפִלּוּ מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, כִּי אִם ה' יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ וְכוּ'. וְכָל זֶה יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת עִם הַצַּדִּיק מִצַּד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּגוּף, אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ וְכוּ' וְכוּ'. וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיַן שִׂיחָה זוֹ דְּבָרִים נִפְלָאִים:

#### כח

אָמַר: לִכְנֹס אֶצְלִי וּלְהִתְקָרֵב אֵלַי הוּא דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד, וַאֲפִלּוּ בָּנַי עַצְמָם וְכִי יֵשׁ יוֹתֵר מְקֹרָב מִבָּנִים? אֲפִלּוּ הֵם כָּל אֵימַת שֶׁרוֹצִים לִכְנֹס אֶצְלִי יֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְכַיּוֹצֵא. וְהָעִקָּר בִּשְׁעַת הַהַתְחָלָה וְכָל זְמַן שֶׁנִּקְרָא הַתְחָלָה, אָז הוּא קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְקָרֵב, וְגַם אַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, אַךְ בַּהַתְחָלָה כָּל זְמַן שֶׁנִּקְרָא הַתְחָלָה, הוּא דָּבָר נִמְנָע וְקָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד לִכְנֹס וּלְהִתְקָרֵב:

#### כט

אָמַר לְאֶחָד, אֲנִי אֶעֱשֶׂה מִכֶּם כִּתּוֹת כִּתּוֹת:

#### ל

אָמַר: כָּל מִי שֶׁיְּצַיֵּת אוֹתִי וִיקַיֵּם כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, וְהָעִקָּר לְהַשְׁלִיךְ שֵׂכֶל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי רַק כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הוּא יְקַיֵּם הַכֹּל כְּמַאֲמָרוֹ, וְאָמַר אָז עִנְיַן "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם" כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי א' סִימָן קכ"ג. מִן הַסְּתָם מִי שֶׁיָּכוֹל לִלְמֹד בְּיוֹתֵר מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר:

#### לא

אָמַר: יֵשׁ לִי מַזָּל שֶׁמְּצַיְּתִין אוֹתִי מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת, וְכַמָּה אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּקְּשׁוּ אוֹתִי וְכוּ':

#### לב

אָמַר לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁסִּפֵּר עִמּוֹ מֵעִנְיַן עֲבוֹדַת ה', אָמַר: הֲלֹא כְּבָר עֵינַי כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם וַאֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל וּמְחַכֶּה בְּכָל עֵת שֶׁיְּזַכֵּנִי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת בָּכֶם מַה שֶּׁאֲנִי חָפֵץ שֶׁתִּהְיוּ עוֹבְדֵי ה' בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנִי, וַאֲנִי מְקַוֶּה בְּעֶזְרַת ה' שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה כָּךְ, וְלֹא בִּלְבַד אֲנָשַׁי שֶׁיִּהְיוּ מְקֹרָבִים אֵלַי, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִי שֶׁיִּתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁרַק יִגַּע בָּהֶם, בְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וְלֹא אִישׁ כָּשֵׁר בִּלְבַד כִּי אִם אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אִיךְ הָאבּ מִיךְ שׁוֹין מַיינֶע אוֹיגְן אוֹיס גִיקוּקְט אוֹיף אִיטְלִיכְן בַּאזוּנְדֶער [בְּעֵינַי כְּבָר הִסְתַּכַּלְתִּי עַל כָּל אֶחָד בְּנִפְרָד], וַאֲנִי מְקַוֶּה לַה' וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְאָמַר גַּם אָז: כְּבָר גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר [אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִיפִירְט אוּן וֶועל אוֹיס פִירְן]:

#### לג

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמָּנוּ, וְהָיָה מַתְמִיהַּ אֶת עַצְמוֹ אֵיךְ אָנוּ זוֹכִים וּרְאוּיִם לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת נוֹרָאוֹת וּקְדוֹשׁוֹת כָּאֵלּוּ, אַךְ אָמַר: אַכָּל בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא:

#### לד

אָמַר לִפְנֵי ר' יִצְחָק מִטִּירָהאוִויצֶע עָלַי, שֶׁלְּעִנְיַן אֲמִירַת תּוֹרָה הוּא חַד בְּדָרָא:

#### לה

אָמַר לִי כְּשֶׁשְׁאִלְתִּיו אִם אֲדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, הֵשִׁיב לִי: כֵּן תְּדַבֵּר, שְׁאִלְתִּיו: אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מַה עוֹבֵר עָלָיו? הֵשִׁיב לִי: אֵינְךָ צָרִיךְ לָדַעַת, שְׁאִלְתִּיו: מַה אֲנִי עוֹזֵר לוֹ? הֵשִׁיב: מַה זֶּה נוֹגֵעַ אֵלֶיךָ [שְׁמוּס יָא, שְׁאִלְתִּיו: אִיךְ וֵוייס אָבֶּער נִיט וָואס יֶענֶעם גֵייט אָפּ? הֵשִׁיב לִי: דוּא דַארְפְסְט נִיט וִויסְן, שְׁאִלְתִּיו: וָואס הֶעלְף אִיךְ אִים? הֵשִׁיב: וָואס הָאט דָאס צוּ דִיר] וְהֵבַנְתִּי כַּוָּנָתוֹ, שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר אַתָּה כֵּן פּוֹעֵל [דוּא פּוֹעֶלְסְט יָא]:

#### לו

אָמַר לִי: חֲתִיכַת עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ כְּבָר לָקַחְתִּי מִמְּךָ [אַ שְׁטִיק עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ הָאבּ אִיךְ שׁוֹין פוּן דִיר אַוֶועק גִינוּמֶען]. גַּם אָמַר לִי: אוֹתְךָ כְּבָר לָקַחְתִּי מֵהָעוֹלָם הַזֶּה [דִיךְ הָאבּ אִיךְ שׁוֹין אַוֶועק גִינוּמֶען פוּן דֶער וֶועלְט]:

#### לז

אָמַר, שֶׁיְּסַפְּרוּ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּמִכָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיוּ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת:

#### לח

כְּשֶׁהָיִיתִי בְּנֶעמְרוֹב וְהָיָה דַּרְכִּי לִנְסֹעַ אֵלָיו זַ"ל לִבְרֶסְלֶב, פַּעַם אַחַת סִפְּרוּ לִי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר וְהִקְפִּיד עַל שֶׁנּוֹסְעִים אֵלָיו בַּעֲגָלוֹת וְאֵין הוֹלְכִים אֵלָיו רַגְלִי, וְנִכְנַס בְּלִבִּי אוֹתוֹ הַדָּבָר הַרְבֵּה, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁבְּוַדַּאי כָּךְ רָאוּי וְיָפֶה לָנוּ לֵילֵךְ אֵלָיו רַגְלִי דַּיְקָא וְהָיִיתִי מִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה, וְסִבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ וְזָכִיתִי לֵילֵךְ אֵלָיו בְּרַגְלָי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים הִרְוַחְתִּים עַל יְדֵי מַה שֶּׁהָלַכְתִּי בָּרַגְלַיִם. כַּאֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁבְּאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים אִם לֹא הָיִיתִי מִתְגַּבֵּר לֵילֵךְ רַגְלִי לֹא הָיִיתִי כְּלָל אֶצְלוֹ בְּאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים, בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים שֶׁזָּכִינוּ לָזֶה. וּמַה שֶּׁהִרְוַחְתִּי בְּיִחוּד בְּאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים, מְעַט מִזֶּה אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי כִּי אֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי אָז, וְיֶתֶר מִזֶּה אִם אֶזְכֶּה אַבְחִין לֶעָתִיד לָבֹא:

וְכֵן חֲבֵרִי ר' נַפְתָּלִי הָלַךְ גַּם כֵּן בְּרַגְלָיו מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים הַנַּ"ל, וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים, הָיוּ בָּהֶם כַּמָּה עֲנִיִּים שֶׁהָלְכוּ כַּמָּה פְּעָמִים אֵלָיו בְּרַגְלֵיהֶם דֶּרֶךְ רָחוֹק, אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, אֲבָל אֲנַחְנוּ תְּהִלָּה לָאֵל הָיוּ לָנוּ עַל הוֹצָאוֹת כִּי הָיִינוּ אָז בְּנֵי עֲשִׁירִים, רַק מִגֹּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, עֲזָרָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ בְּרַגְלֵינוּ דַּיְקָא אֵיזֶה פְּעָמִים כַּנַּ"ל. וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בָּזֶה:

#### לט

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר עַל אֶחָד שֶׁבָּא אֵלָיו רַגְלִי, וְאָמַר אָז: וּמָה אִם נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָלַךְ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת בְּרַגְלָיו זָכָה לִמְלוּכָה וּמֶמְשָׁלָה גְּדוֹלָה מֻפְלֶגֶת כָּזֹאת, כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ לְהַצַּדִּיק פַּרְסָה וְיוֹתֵר, כַּמָּה וְכַמָּה יִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה, עַיִן לֹא רָאָתָה. כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר זֹאת עַל אִישׁ אֶחָד מִטִּירָהאוִויצֶע, שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ בְּכָל עֵת לָבֹא אֵלָיו רַגְלִי מִטִּירָהאוִויצֶע לִבְרֶסְלֶב שֶׁהֵם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה פַּרְסָאוֹת שֶׁלָּנוּ הַגְּדוֹלִים, וּפַעַם אַחַת עָמַדְתִּי לְפָנָיו זַ"ל בְּעֵת שֶׁבָּא אֵלָיו רַגְלִי הָאִישׁ הַנַּ"ל מִטִּירָאוִויצֶע, וְסִפֵּר לִי הוּא זַ"ל, שֶׁבְּעֵת שֶׁצַּר לְזֶה הָאִישׁ הַנַּ"ל בַּעֲבוֹדַת ה' הוּא הוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו מִשָּׁם לְכָאן, וְהֵבַנְתִּי שֶׁהוּטַב זֹאת בְּעֵינָיו זַ"ל מְאֹד. וְכֵן פַּעַם אַחַת נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים מִנֶּעמְרוֹב שֶׁהָיָה מִמְּקֹרָבָיו, וְסִפֵּר הוּא זַ"ל גַּם כֵּן בְּשִׁבְחוֹ, וְאָמַר עָלָיו, שֶׁדַּרְכּוֹ הָיָה שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָיָה צַר לוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר בְּיַהֲדוּתוֹ הָלַךְ בְּרַגְלָיו מִשָּׁם לְכָאן, אַשְׁרֵי לָהֶם:

#### מ

אָמַר: אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִכֻּלְּכֶם צַדִּיקִים גְּמוּרִים נוֹרָאִים, אֲבָל מַה יִּהְיֶה, אִם כֵּן יַעֲבֹד ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֶת עַצְמוֹ (כְּלוֹמַר שֶׁרְצוֹנוֹ הוּא שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ נִתְיַגַּע בְּכֹחוֹ וַעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים לְהַשִּׂיג עֲבוֹדַת ה' אֲבָל לֹא שֶׁהוּא יִתֵּן הַכֹּל לְגַמְרֵי):

וְכֵן שָׁמַעְתִּי עוֹד בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁאָמַר, אֲנִי יָכוֹל לִתֵּן יִרְאָה לְהָאָדָם עַד שֶׁיֵּצֵא מֵחַיָּיו וְיִתְבַּטֵּל בִּמְצִיאוּת, וּפַעַם אַחַת בִּקֵּשׁ מֵאִתּוֹ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ יִרְאָה, וְדִבֵּר עִמּוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל דְּבָרִים כְּעֵין הַנַּ"ל, שֶׁבְּוַדַּאי יָכוֹל לִתֵּן לוֹ יִרְאָה עֲצוּמָה רַק שֶׁאֵין זֶה תַּכְלִית כִּי אִם כֵּן יִתְבַּטֵּל בִּמְצִיאוּת, וְהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק אַף עַל פִּי כֵן שֶׁיָּאִיר עָלָיו יִרְאָה עֲצוּמָה, וְאַחַר כָּךְ יָצָא הָאִישׁ מִלְּפָנָיו, וְנָפַל עָלָיו יִרְאָה עֲצוּמָה וּמֻפְלֶגֶת מְאֹד, וְהִתְחִיל לִצְעֹק לַה' יִתְבָּרַךְ בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנּוֹת מַה שֶּׁלֹּא הָיָה רָגִיל בְּכָךְ עַד שֶׁכִּמְעַט יָצָא מֵחִיּוּתוֹ וְנִמְשָׁךְ כָּךְ עַד לְמָחֳרָתוֹ, וּלְמָחֳרַת נִכְנַס אֶצְלוֹ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל אִם הִגִּיעַ אֵלָיו יִרְאָה, הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל: שׁוּב אֵינִי רוֹצֶה בָּזֶה, וּבִקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיִּקַּח מִמֶּנּוּ זֹאת, וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ וְשָׁב לְקַדְמוּתוֹ:

וְכֵן אָמַר לְאֶחָד: אִם הָיִיתִי מַעֲבִיר יָדִי עַל עֵינֶיךָ הָיִיתָ רוֹאֶה גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, אֲבָל אֵינִי רוֹצֶה בָּזֶה, רַק שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תְּיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדַת ה' עַד שֶׁתִּזְכֶּה לְמַה שֶּׁתִּזְכֶּה. וְכֵן אָמַר לִי פַּעַם אַחַת בְּעִנְיָן זֶה, אִם הָיָה ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲבֹד אֶת עַצְמוֹ, אִם כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ אוֹתְךָ (כְּלוֹמַר, שֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעְזְרֵהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְרָאוּי לְרַחֲקוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל הַצַּדִּיק לְעוֹרֵר רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ עָלָיו שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל לֹא שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה הַכֹּל בְּעַצְמוֹ):

#### מא

גַּם אָמַר לִי, אַתָּה בִּלְעָדַי אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת [הַיְנוּ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה' בִּלְעֲדֵי כֹּחוֹ וַעֲצוֹתָיו], אֲבָל אֲנִי בִּלְעָדֶיךָ גַּם כֵּן אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלָל (כְּלוֹמַר לַעֲשׂוֹת לִי טוֹבָה, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא אֶשְׁתַּדֵּל בְּעַצְמִי לְקַבְּלָהּ, כִּי מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בִּלְעָדַי, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ):

#### מב

דִּבְרֵי הַמַּעְתִּיק: אָמַר עַל דְּבַר הַמִּנְיָן מְיֻחָד שֶׁהָיָה לָהֶם לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּנֶעמְרוֹב לְהִתְפַּלֵּל שָׁם בְּיַחַד וְאַחַר כָּךְ נִתְבַּטֵּל, אָמַר: מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה אִם הָיָה מִתְקַיֵּם דְּבַר הַמִּנְיָן שֶׁלָּכֶם, הַמִּנְיָן שֶׁלָּכֶם הָיָה בּוֹקֵעַ רְקִיעִים. גַּם פַּעַם אַחַת הָיָה ר' נַפְתָּלִי זַ"ל מְנַגֵּן אֵיזֶה מִזְמוֹר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בַּלַּיְלָה עִם עוֹד אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְרַבֵּנוּ זַ"ל שָׁכַב כְּבָר עַל מִטָּתוֹ, וְקָם רַבֵּנוּ זַ"ל מִמִּטָּתוֹ וְנִכְנַס אֲלֵיהֶם לִשְׁמֹעַ אֶת נְגִינָתָם, וְאַחַר כָּךְ אָמַר לָהֶם, תֵּדְעוּ שֶׁהַנְּגִינָה שֶׁלָּכֶם הָיְתָה בּוֹקַעַת רְקִיעִים וְכוּ', תּוּכְלוּ לְשַׁעֵר עַצְמְכֶם, אֲשֶׁר כְּבָר שָׁכַבְתִּי עַל מִטָּתִי, וְהַנְּגִינָה שֶׁלָּכֶם מָשְׁכָה אוֹתִי מִמִּטָּתִי לִכְנֹס אֲלֵיכֶם וְכוּ':

#### מג

אָמַר: אֲנִי נָהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים:

אָמַר עַל ר' נָתָן וְר' נַפְתָּלִי, זֵייא זֶענֶען זִיךְ גָאר דִימִיטְן [הֵם יַהֲלוֹמִים]. גַּם פַּעַם אַחַת אָמַר לְאֶחָד, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְפָנָיו זַ"ל עַל הָרַב ר' נָתָן זַ"ל שֶׁיּוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּמוּר [גוּטֶער יוּד], וְהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאָמַר לוֹ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהוּא כְּבָר צַדִּיק [עֶר אִיז שׁוֹין אַ גוּטֶער יוּד]. גַּם אָמַר לְהָרַב ר' נָתָן וְהָרַב ר' נַפְתָּלִי זַ"ל בְּעֵת שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו, הֲלֹא יֵשׁ לִי עִמָּכֶם הֶכֵּרוּת מִכְּבָר, רַק שֶׁזֶּה זְמַן כַּבִּיר אֲשֶׁר לֹא הִתְרָאֵינוּ פָּנִים זֶה עִם זֶה, וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹאִין עַצְמֵנוּ זֶה עִם זֶה [מִיר קֶענֶען זִיךְ שׁוֹין פוּן לַאנְג, נָאר סֶע שׁוֹין אַלַאנְגֶע צַייט אַז מִיר הָאבְּן זִיךְ שׁוֹין נִיט גִּיזֶעהן, אוּן הַיינְט זֶעהֶין מִיר זִיךְ]:

#### מד

אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב בְּטִירָהאוִויצֶע, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מֵסֵב עַל הַסְּעֻדָּה עִם קְהַל עָם וְעֵדָה גְּדוֹלָה, הִפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זַ"ל מִצַּד עַצְמוֹ לְבַד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת זְכוּת אֲבוֹתָיו זַ"ל, וְאַחַר כָּךְ הִפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת הַמְקֹרָבִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאָמַר: שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם לוֹמְדִים מֻפְלָגִים יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וְכוּ', וְאָז אָמַר עַל הָרַב ר' נָתָן זַ"ל שֶׁהוּא צַדִּיק. וְאַחַר כָּךְ בְּנָסְעוֹ מִשָּׁם וְיָשַׁב עִמּוֹ בַּעֲגָלָה שֶׁלּוֹ הָרַב ר' שְׁמוּאֵל יִצְחָק זַ"ל מִטְּשֶׁעהרִין, וְאָז אָמַר לוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, תַּאֲמִין לִי, אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אָז הָיִיתִי צוֹעֵק בְּקוֹל גָּדוֹל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק וְעוֹבֵד ה' בֶּאֱמֶת יִהְיֶה זָהִיר וְזָרִיז לְהִתְקָרֵב לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב, אַךְ יָדַעְתִּי נֶאֱמָנָה, כִּי לֹא דַּי לִי שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אַף גַּם יִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל גַּם עָלַי, וְאוּלַי יֵשׁ אֶחָד שֶׁמְּהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה עַל יָדִי וְאַפְסִיד גַּם אֶת זֹאת, עַל כֵּן אֲנִי מֻכְרָח לִשְׁתֹּק בְּעִנְיָן זֶה:

#### מה

שָׁמַעְתִּי, שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל מִמַּעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּשְׁתַּבֵּשׁ וְנִתְבַּלְבֵּל לְאֶחָד דַּעְתּוֹ קְצָת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵן הֵם חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בּוֹ זַ"ל. וְסִפֵּר מֵאִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל, וְאָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הָיָה לוֹ תְּשׁוּבַת סֵפֶר הַקָּנֶה, וְהִנֵּה מְבֹאָר בַּסְּפָרִים שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה זוֹ מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, וּבַעֲדוֹ הַיְנוּ בְּעַד הָאִישׁ הַזֶּה, אֲנִי עָרֵב שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יֶחֱטָא. וַיְהִי הַיּוֹם, וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעַת הָאִישׁ הַנַּ"ל קְצָת וְגָבְרָה עָלָיו הַמָּרָה שְׁחוֹרָה מְאֹד, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו זַ"ל, וְסִפֵּר לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל, שֶׁעִקַּר הָעַצְבוּת שֶׁלּוֹ הוּא מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יומא לה:) הִלֵּל מְחַיֵּב אֶת הָעֲנִיִּים, אִם כֵּן אָבְדָה תִּקְוָתָם חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁהוּא מְחַיֶּה וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא מְקֹרָב אֵלָיו זַ"ל שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל וְכוּ', וְהוּא יְזַכֶּה אוֹתוֹ:

#### מו

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאָמַר לָהֶם: הֲלֹא כָּל הַנַּחַת רוּחַ וְהַתַּעֲנוּג שֶׁלִּי הוּא רַק כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֵיזֶה דִּבְרֵי יַהֲדוּת וַעֲבוֹדַת ה' בְּאֶחָד מֵאֲנָשַׁי, הֲלֹא הִפְקַרְתִּי אֶת עַצְמִי וְאִשְׁתִּי וּבָנַי הַיְקָרִים וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה, הַאִם לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּמַנְהִיג שֶׁקּוֹרִין [גוּטֶער יוּד] כְּמוֹ כָּל הַמַּנְהִיגִים שֶׁנּוֹסְעִים הַחֲסִידִים אֲלֵיהֶם וְאֵינָם יוֹדְעִים עַל מָה נוֹסְעִים וְחוֹזְרִים וְשָׁבִים וּבָאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה בָּאִים, אֲבָל אֲנִי לֹא רָצִיתִי בְּכָל זֶה, רַק לָקַחְתִּי עַצְמִי לַעֲסֹק בָּזֶה לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם לְמוּטָב. הֲלֹא כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֵיזֶה עֲבוֹדַת ה' בְּעָנִי שֶׁבַּעֲנִיִּים שֶׁהוֹלֵךְ בְּכוֹבַע קָרוּעַ וּמַלְבּוּשִׁים קְרוּעִים וּמִנְעָלִים קְרוּעִים, הוּא יָקָר אֶצְלִי וְכוּ'. בַּקָּשָׁתִי מְאֹד מִכֶּם, הֱיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, כִּי זֶה כָּל יִשְׁעִי וְכָל חֶפְצִי:

#### מז

סִפֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאָמַר שֶׁזֶּה יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁעָמַד עַל דָּבָר אֶחָד הַיְנוּ עַל אֵיזֶה הַשָּׂגָה וְלֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגָהּ, עַד שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּאֵיזֶה עֻבְדָּא מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה עָמַדְתִּי עַל הַדָּבָר וְהִשַּׂגְתִּי הַהַשָּׂגָה. וְכִי יֵשׁ חִדּוּשׁ שׁוּב עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל שֶׁהִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כָּאֵלּוּ, מֵאַחַר שֶׁהָיוּ לוֹ תַּלְמִידִים גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים כָּאֵלֶּה שֶׁעָשׂוּ עֻבְדּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה:

פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל קֹדֶם שָׁבוּעוֹת תקס"ז כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ מִפְּטִירַת אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה קְצָת מִמְּקֹרָבָיו, עָנָה וְאָמַר: מִי יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁם, אֲבָל אִם הָיָה זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב כְּמוֹ הַמְקֹרָבִים אֲמִתִּיִּים שֶׁלִּי, וְעַכְשָׁיו הוֹלֵךְ לִקְרַאת שָׁבוּעוֹת, מִסְּתָמָא הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה אֵלַי עַל שָׁבוּעוֹת בִּשְׂכִירוּת עֲגָלָה וְכַיּוֹצֵא, וְהָיוּ מֻכְרָחִין לְהוֹדִיעַ לוֹ מַה לְּךָ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה הֲלֹא כְּבָר אַתָּה מֵת וְנִפְטָר, וּמִמֵּילָא הָיְתָה טוֹבָה לְפָנָיו, כִּי עַל כָּל פָּנִים הָיָה נוֹדַע לוֹ שֶׁכְּבָר מֵת, אֲבָל עַכְשָׁו, אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמַּחֲזִיק אֵיזֶה בְּרַאווֶער [הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ שְׂעוֹרִים וְעוֹשִׂין שֵׁכָר] וְקוֹנֶה שְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא, וְטָרוּד בַּעֲסָקָיו הַמְדֻמִּים לוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן אַחַר שָׁבוּעוֹת אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת:

#### מח

קֹדֶם שָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל, עָמְדוּ לְפָנָיו אַנְשֵׁי זַאסְלַאב וְסִפְּרוּ לְפָנָיו מֵעָשִׁיר אֶחָד שֶׁנָּתַן מָעוֹת הַרְבֵּה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ ר' בָּרוּךְ זַ"ל, וְעָמַד אָז לְפָנָיו גַּם כֵּן אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרוֹב וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל, עָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר לָהֶם: הֶעָנִי הַזֶּה נָתַן לִי יוֹתֵר מִזֶּה כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ, כִּי הוּא הָיָה מְפַרְנֵס עַצְמוֹ מִמְּלַמְדוּת, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים (שֶׁאָז זְמַן שְׂכִירוּת מְלַמְּדִים) שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הוּא בְּזַאסְלַאב, וּמִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִתְעַכֵּב שָׁם עַד אַחַר שָׁבוּעוֹת וְאִם יַשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד לֹא יוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת מֵחֲמַת בִּטּוּל הַתַּלְמִידִים זְמַן רַב, וְעַל כֵּן לֹא רָצָה לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד וְיָשַׁב כָּל הַקַּיִץ הַנַּ"ל בְּלִי שׁוּם עֵסֶק וּפַרְנָסָה, נִמְצָא שֶׁהִתְנַדֵּב לִבּוֹ בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלַי יוֹתֵר מֵהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל:

#### מט

כְּשֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו הָרַב ר' נָתָן זַ"ל, סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִם בִּתּוֹ אָדְל מֵעִנְיָן זֶה וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ, וְאָמַר לָהּ: מַה אֹמַר לָךְ מֵחָכְמָתוֹ, כְּשֶׁיַּבִּיט עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת זוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא, יֹאמַר לָךְ כַּמָּה אַמּוֹת הִיא מַחְזֶקֶת בְּגָבְהָהּ. גַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ סִפֵּר עִם הָרַב ר' יִצְחָק זַ"ל חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד זַ"ל מִטִּירָהאוִויצֶע, וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הָרַב ר' נָתָן זַ"ל (וְרַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְלֹא הָיָה מַכִּירוֹ עֲדַיִן), וְאָז אָמַר לוֹ: אִם תִּסְתַּכֵּל עָלָיו, תִּרְאֶה בּוֹ שֶׁהוּא שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר הוּא כֶּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ [וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז דוּא זָאלְסְט אִים אָן קוּקְן אִיז עֶר אַגְלַאט שְׁטִיקְל בְּלָאטֶע וְכוּ']. וְכֵן הָיָה, שֶׁהָלַךְ ר' יִצְחָק הַנַּ"ל, וּפָגַע בּוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּשּׁוּק בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כְּדַרְכּוֹ וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הָעֲשִׁירִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הִכִּיר בּוֹ מִיָּד, כִּי זֶה הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהוּא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ כַּנַּ"ל:

#### נ

אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלֶב [וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: לֶעָתִיד לָבֹא וֶועט דִיא גַאנְצֶע וֶועלְט זַיין בְּרֶסְלְבֶיר חֲסִידִים], דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר", אַל תִּקְרֵי בָּשָׂר אֶלָּא בֹּסֵר – שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד בּוֹסֵר בְּחֵלֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ, לֵב בֹּסֵר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלֶב. גַּם כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִפָּאלְיֶע לִבְרֶסְלֶב, חָלַם לוֹ לְהַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע בַּסֻּכָּה, עִנְיַן יְצִיאָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב מְרֻמָּז בַּפָּסוּק הַנַּ"ל "וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם", לֵב הָאֶבֶן הוּא בְּחִינַת "וַיִּתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת הַכֶּסֶף כָּאֲבָנִים" כִּי שֵׁם הָעִיר זְלַאטִיפָּלֶע עַל שֵׁם רִבּוּי הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן, "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר" אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלֶב כַּנַּ"ל:

### מעלת תורתו וספריו הקדושים

#### א

אָמַר: הָעוֹלָם לֹא טָעֲמוּ אוֹתִי כְּלוּם עֲדַיִן, אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ, הָיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִים בְּבִטּוּל גָּמוּר. הַיְנוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, הַכֹּל הָיוּ מִתְבַּטְּלִין בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, מִגֹּדֶל עֹצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא וְהַמֻּפְלָג מְאֹד מְאֹד:

וְאֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ, כִּי מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּד, הִנֵּה מִי שֶׁמְּנַגֵּן מִטֶּבַע הַנִּגּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמֵעַ אַחַר הַנִּגּוּן וּמִתְבַּטֵּל בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ אַחַר תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן, כְּפִי כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הַנִּגּוּן כְּפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ כֹּחַ לְאוֹתָהּ הַתְּנוּעָה לְשַׁבֵּר וּלְעוֹרֵר הַנֶּפֶשׁ לְהַמְשִׁיכָהּ אַחֲרֶיהָ:

מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁיָּכוֹל לְרַקֵּד שֶׁיִּהְיֶה הָרִקּוּד מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי תְּנוּעַת הַנִּגּוּן, כִּי יֵשׁ תְּנוּעוֹת בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁשַּׁיָּךְ לִתְנוּעוֹת הַנִּגּוּן, שֶׁאֵצֶל זֹאת הַתְּנוּעָה צְרִיכִין לְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ לִכְפֹּל עַצְמוֹ וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר אֵיבָרִים וּבָרַגְלַיִם, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה בְּגוּפוֹ וּבְרַגְלָיו כְּפִי תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן מְכֻוָּן מַמָּשׁ:

בִּפְרָט מִי שֶׁמְּנַגֵּן נִגּוּן עִם דִּבּוּרִים וְשִׁיר שֶׁמְּסַדֵּר שִׁיר וְדִבּוּרִים עִם תְּנוּעַת הַנִּגּוּן, שֶׁהַשִּׁיר וְהַדִּבּוּרִים שַׁיָּכִים בְּכִוּוּן גָּדוֹל לְהַנִּגּוּן שֶׁמִּשְׁקַל הַשִּׁיר מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי נְעִימוּת הַנִּגּוּן, וְגַם הָרִקּוּד מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי נְעִימוּת הַנִּגּוּן וּמִשְׁקַל הַשִּׁיר כִּי כֻּלּוֹ אֶחָד, כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ נִגּוּן כָּזֶה עִם שִׁיר וְדִבּוּרִים וְעִם רִקּוּד כָּזֶה שֶׁכֻּלָּם שַׁיָּכִים זֶה לָזֶה בְּכִוּוּן גָּדוֹל מַמָּשׁ, כִּי הַדִּבּוּרִים דְּהַיְנוּ הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד כֻּלּוֹ אֶחָד מַמָּשׁ, כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ זֹאת, אֲזַי מִתְבַּטְּלִים מַמָּשׁ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, מִגֹּדֶל עֹצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא:

וְזֶהוּ הַתַּעֲנוּג הַגָּדוֹל מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים וְאֵין תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה, וּמִי שֶׁלֹּא טָעַם זֹאת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִתַּעֲנוּג, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת, כִּי גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין הַכֹּל זוֹכִין לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת זֹאת, רַק 'מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת' וְכוּ'[778]:

וְאֵלּוּ הָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ אֵין יְכוֹלִין וְיוֹדְעִין מַה לַּעֲשׂוֹת, רַק יֵשׁ לָהֶם כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא מֵעֹצֶם הַתַּעֲנוּג, וְהוּא עוֹמֵד בָּאֶמְצַע וְעוֹשֶׂה כַּנַּ"ל (וְהָבֵן הָעִנְיָן הֵיטֵב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב, וּמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּד, יוּכַל לִשְׁמֹעַ מְעַט בְּלִבּוֹ עֹצֶם נְעִימוּת עֹנֶג וְהִשְׁתּוֹקְקוּת הַנַּ"ל בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ עַד שֶׁמִּתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי, וְהָבֵן):

גַּם כָּל מִי שֶׁסָּמוּךְ וּמְקֹרָב יוֹתֵר נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כָּל הַתְּנוּעוֹת מִמֵּילָא, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ בַּמָּשָׁל הַנַּ"ל, שֶׁמִּי שֶׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד וּמֵבִין בְּיוֹתֵר, נַעֲשִׂין אֶצְלוֹ מִמֵּילָא כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּדִים, מֵחֲמַת הַתַּעֲנוּג שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַנִּגּוּן, הוּא עוֹשֶׂה אַחֲרָיו גַּם כֵּן אוֹתָן הַתְּנוּעוֹת וְהוּא מְנַגֵּן וּמְרַקֵּד גַּם כֵּן קְצָת, כִּי נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מִמֵּילָא תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד:

כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁמְּקֹרָב יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַתּוֹרָה וְהַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד, נַעֲשֶׂה גַּם כֵּן אֶצְלוֹ הַתְּנוּעוֹת שֶׁל כָּל הַנַּ"ל שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה מִמֵּילָא. כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי:

וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: זֵיי זָאלְן מִיךְ הֶערְן אֵיין תּוֹרָה מִיט דֶעם נִגּוּן אִין מִיט אֵיין טַאנְץ, וָואלְט דִי גַאנְצֶע וֶועלְט אוֹיס גִיגַאנְגֶען, וְחָזַר וְשָׁאַל, וָואס הָאבּ אִיךְ גִיזָאגְט? וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב ר' נָתָן זַ"ל שֶׁאָמַר כְּכָל הַנַּ"ל, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, וָואס מֵיינְסְטוּ?! אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכוּ' כְּכָל הַנַּ"ל[779]:

חסר השמטה

[778] עבודה זרה ג ע"א.

[779] = אילו היו שומעים רק תורה אחת שאני אומר עם הניגון והריקוד שלה, היו כל העולם מתבטלים בכלוץ הנפש. וחזר ושאל: מה אמרתי? והשיב לו הרב נתן ז"ל שאמר ככל הנ"ל. ואמר לו רבינו ז"ל: מה אתה סובר?! אפילו חיות ועשבים וכו' ככל הנ"ל.

#### ב

אָמַר: מַה שֶּׁאֵין יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה לִפְרָקִים זֶהוּ חִדּוּשׁ יוֹתֵר, שֶׁכְּבָר מוּכָן וּמְזֻמָּן אֶצְלִי כַּמָּה חִדּוּשִׁים גְּדוֹלִים, וּבְתוֹךְ כָּךְ הַכֹּל נִשְׁכַּח מֵאִתִּי וְאֵינִי זוֹכֵר כְּלוּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מִשּׁוּם סֵפֶר בָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נִגּוּן אֵינִי יוֹדֵעַ, רַק הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל נִשְׁכָּח וְנֶעְלָם מִמֶּנִּי, וְזֶהוּ פֶּלֶא גָּדוֹל בֶּאֱמֶת:

וְכַמָּה פְּעָמִים שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עִנְיָן זֶה, כִּי זֶה רָגִיל אֶצְלוֹ שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים הוּא אוֹמֵר עַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל כְּלָל לֹא, אַף עַל פִּי שֶׁבַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת גִּלָּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים[780]:

[780] עיין חיי מוהר"ן כד סז רי רפג; שבחי הר"ן לג לה; שיחות הר"ן קנג; ימי מוהרנ"ת נא.

#### ג

אָמַר: בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מָצִינוּ שֶׁכָּל אֶחָד מַתְחִיל מִן הַמִּקְרָא שֶׁלּוֹ, כְּגוֹן מַה שֶּׁמָּצִינוּ 'שֶׁמַּר מַפִּיק לָהּ מִזֶּה הַמִּקְרָא וּמַר מֵאִידָךְ מִקְרָא'[781], כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁמִּשָּׁם מַתְחִיל הַלִּמּוּד וְהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, וּכְפִי אוֹתָהּ הַהַתְחָלָה מִזֶּה הַמִּקְרָא כֵּן עַל פִּי סֵדֶר זֶה הוֹלֵךְ כָּל הַתּוֹרָה אֶצְלוֹ. וְהַשֵּׁנִי שֶׁמַּתְחִיל מִמִּקְרָא אַחֵר יֵשׁ לוֹ סֵדֶר אַחֵר לְפִי הַהַתְחָלָה שֶׁלּוֹ:

כִּי כָּל אֶחָד לְפִי הַתְחָלָתוֹ מֵאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, כֵּן מִשְׁתַּנֶּה וְהוֹלֵךְ כָּל הַסֵּדֶר שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיָה זֶה הַתַּנָּא בָּא לְמִקְרָא אַחֵר שֶׁל הַתַּנָּא הַשֵּׁנִי לֹא יוּכַל לִקַּח מִשָּׁם, כִּי כָּל אֶחָד צָרִיךְ רַק לְקַבֵּל וְלִקַּח וּלְהַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁלּוֹ וְכוּ': חסר השמטה

[781] ???

#### ד

אָמַר: אִלּוּ לֹא הָיָה יוֹצֵא זֶה הַסֵּפֶר לָעוֹלָם (הַיְנוּ הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) הָיָה נַעֲשֶׂה עִנְיָן אַחֵר, כִּי כְּבָר הָיָה לוֹ חֵשֶׁק כַּמָּה פְּעָמִים לַעֲשׂוֹת הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, לְבָאֵר כָּל דִּין וָדִין בַּהֲלָכָה פְּסוּקָה אוֹ לְהַצִּיג הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי מֵהַפּוֹסְקִים אֵצֶל כָּל דִּין וָדִין, אַךְ עַכְשָׁו שֶׁיָּצָא זֶה הַסֵּפֶר לָעוֹלָם, לֹא יִהְיֶה עִנְיָן הַנַּ"ל:

וּבֶאֱמֶת חִדּוּשִׁים שֶׁל גְּמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י תּוֹסְפוֹת הֵם קַלִּים בְּיוֹתֵר, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ כְּלָל שֶׁל אוֹתָן הַחִדּוּשִׁים, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ הֵם קַלִּים מְאֹד, וְצָרִיךְ לָזֶה לִהְיוֹת בָּקִי בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם[782]:

[782] עיין חיי מוהר"ן רסה.

#### ה

יוֹם ד' תְּרוּמָה תק"ע נִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ, וְאָמַר לִי זֶה הַסִּפּוּר. בַּיָּמִים הַלָּלוּ לֹא הָיָה נִיחָא לִי כְּלָל לִחְיוֹת, אֵיךְ לִהְיוֹת שֶׁזֶּה כַּמָּה חֳדָשִׁים וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה שֶׁאֲנִי מְצַפֶּה וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָדַעַת אֵיזֶה דָּבָר כִּי נוֹדַע לִי דָּבָר אֶחָד, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי אֶת הַדָּבָר בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וְהָיִיתִי מִתְגַּעְגֵּעַ לָדַעַת זֹאת כַּמָּה חֳדָשִׁים כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה, וְעַכְשָׁו מְצָאתִיו מְבֹאָר בַּתּוֹרָה. וּמִתְּחִלָּה הָיָה סָתוּם מְאֹד מִמֶּנִּי, וּבֶאֱמֶת יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מְרֻמָּזִים בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא, גַּם יֵשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[783] שֶׁעַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ יֵשׁ תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת, אֲבָל עַכְשָׁו מְצָאתִיו מְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וְכוּ'. גַּם יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה:

וְסִיֵּם, וּמֵחֲמַת זֶה [הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁנּוֹדַע לִי עִנְיָן הַנַּ"ל], עַתָּה נִיחָא לִי הַחַיִּים, כִּי אִם כְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם הָיִיתִי זוֹכֶה לֵידַע זֹאת שָׁם הָיוּ חוֹשְׁבִין לִי זֹאת לָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל עַכְשָׁו אַדְּרַבָּא וְכוּ'. וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה, שֶׁעַכְשָׁו שֶׁזָּכָה לָזֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, אַדְּרַבָּא יַגִּיעַ לִי עוֹד בִּשְׁבִיל זֶה עוֹד שָׂכָר הַמֻּפְלָא בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם:

[783] מנחות כט ע"ב.

#### ו

עָנָה וְאָמַר: אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ כְּלָל מִזֶּה הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין הָעוֹלָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אוֹתָנוּ. וְרָאשׁוּת (הַיְנוּ רֹאשׁ וּמַנְהִיג) אֵין שַׁיָּךְ לִי כְּלָל, כִּי אֵין מַגִּיעַ לִי שׁוּם רָאשׁוּת בְּהָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, וְגַם מְעַט הָרָאשׁוּת שֶׁיֵּשׁ לִי, בֶּאֱמֶת אֵין זֶה רָאשׁוּת כְּלָל, אַדְּרַבָּא זֶהוּ חוּכָא וְאִטְלוּלָא[784] מַמָּשׁ, וְגַם אוֹתוֹ הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי, הוּא רַק נֶגֶד הַטֶּבַע שֶׁכָּפִיתִי אֶת טִבְעִי לָזֶה, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לָבֹא אֵיזֶה דִּבּוּר מִמֶּנִּי בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, וְכָל הַשִּׂיחוֹת וְהַסִּפּוּרִים (הַיְנוּ הַתּוֹרוֹת וְהַמַּאֲמָרִים שֶׁהוּא אוֹמֵר) שֶׁלָּנוּ, אִם לֹא הָיָה לִי גַּם זֶה הַמְּעַט הָרָאשׁוּת, גַּם אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים לֹא הָיוּ בָּאִים בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת אִם לֹא הָיָה דּוֹר כָּזֶה, אִם הָיוּ דְּבָרִים אֵלּוּ (הַיְנוּ הַתּוֹרוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר) נֶאֱמָרִים בְּדוֹרוֹ שֶׁל הָאֲרִ"י זַ"ל אוֹ אֲפִלּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ"ל, הָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל מְאֹד:

[784] = שחוק וליצנות.

#### ז

נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר, שֶׁהַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁיָּצָא בָּעוֹלָם הוּא אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה[785]. וְאָמַר, מֵאַחַר שֶׁיָּצָא בָּעוֹלָם אֲנִי חָפֵץ מְאֹד שֶׁיִּלְמְדוּ אוֹתוֹ, כִּי צְרִיכִים לִלְמֹד אוֹתוֹ הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּעַל פֶּה, כִּי הוּא מָלֵא מוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו וְכוּ'. וְאָמַר, שֶׁטּוֹב לִקְבֹּעַ לְעַצְמוֹ שְׁנֵי שִׁעוּרִים לִלְמֹד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שִׁעוּר אֶחָד פָּשׁוּט לִלְמֹד בִּמְהִירוּת הַרְבֵּה מְאֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּעַל פֶּה, וְשִׁעוּר אֶחָד לִלְמֹד בְּעִיּוּן גָּדוֹל, כִּי יֵשׁ עַמְקוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא בִּסְפָרָיו. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, מֵעִנְיַן עֹצֶם הָעַמְקוּת הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית:

[785] עיין ימי מוהרנ"ת ח"ב צד; הקדמת 'תפארת הליקוטים' ביאור הליקוטים ס.

#### ח

פַּעַם אַחַת הָיָה מְזָרֵז אֶת אֶחָד לִלְמֹד אֶת סִפְרוֹ, וְאָמַר שֶׁהוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לִלְמֹד סִפְרוֹ הַרְבֵּה, וְאָמַר לוֹ, שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה בַּעַל מֹחַ גָּדוֹל עַל יְדֵי סִפְרוֹ, כִּי יֵשׁ בּוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְעַמְקוּת נִפְלָא מְאֹד עַל פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים. וְגַם אִם יַתְמִידוּ בִּסְפָרָיו, יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִיּוּת הַרְבֵּה מַה שֶּׁאֵין נִרְאֶה עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ כְּלָל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִלְמֹד וּלְהַתְמִיד בָּהֶם הַרְבֵּה:

#### ט

אָמַר: בְּהַתּוֹרָה שֶׁלִּי יֵשׁ עַמְקוּת. וְעַיֵּן בַּמֶּה שֶׁנִּרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁמַּה שֶּׁנִּכְתַּב בִּלְשׁוֹנוֹ צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בּוֹ כְּמוֹ בְּמִקְרָא, כִּי הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם דְּבָרָיו שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שְׂפַת יֶתֶר, וְהוּא בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וּצְרִיכִין לְדַקְדֵּק בּוֹ מְאֹד וְכוּ'. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם וְיָשִׂים דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב לְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, יָבִין מְעַט מִזְּעֵיר מֵעֹצֶם הָעַמְקוּת הַנִּפְלָא שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו, אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא דֻּגְמָתָם בְּשׁוּם סֵפֶר שֶׁיִּהְיֶה בִּדְבָרָיו עַמְקוּת נִפְלָא וְנָעִים כְּמוֹ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים:

#### י

פַּעַם אַחַת הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ מְאֹד, וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר עַל יְדֵי לִמּוּד הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ, וְהָיָה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁיַּדְפִּיסוּ סִפְרוֹ עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים וְיִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם. וְאָמַר, שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּלְמְדוּ וְיִתְפַּלְּלוּ עַל יְדֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה. וְאָמַר, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בִּסְפָרָיו רַק בְּלִי קִנְטוּר וְנִצְחוֹן וְיִסְתַּכֵּל בּוֹ בֶּאֱמֶת, אָז בְּוַדַּאי יִהְיוּ נִבְקָעִין אֶצְלוֹ כָּל גִּידֵי קַשְׁיוּת לְבָבוֹ [וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: סֶע וֶועט אִים אַלֶע אָדֶערְן טְרֶענֶען]. וְאָמַר שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לִקְנוֹת וְכוּ', יִמְכֹּר כַּר מִתַּחַת רֹאשׁוֹ וְיִקְנֶה הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ, וְעוֹד סִפֵּר מִזֶּה, וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר עוֹד מִזֶּה. וְאָמַר, שֶׁהַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ יִהְיֶה חָשׁוּב מְאֹד וִיבַקְשׁוּהוּ וִיחַפְּשׂוּהוּ מְאֹד, וְיֻדְפַּס וְיַחֲזֹר וְיֻדְפַּס כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְיִהְיֶה חָשׁוּב מְאֹד, רַק נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת זֹאת, וְאֶהְיֶה אֲנִי עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל וְכוּ':

#### יא

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁלִּי הִיא כֻּלָּהּ בְּחִינוֹת:

#### יב

בְּשָׁעָה שֶׁכָּרְכוּ הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הָרִאשׁוֹן בְּעֵת שֶׁהָיוּ הַקּוּנְטְרֵסִים בִּכְתָב, אָמַר: לָכֶם נִדְמֶה שֶׁזֶּה דָּבָר פָּשׁוּט, הֲלֹא כַּמָּה עוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה. וּצְרִיכִין לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה כָּל מַה שֶּׁעָבַר בְּאוֹתָהּ הָעֵת, וְאִם יִרְצֶה ה' יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרַת ה':

#### יג

אָמַר: הַבַּעַל דָּבָר יָכוֹל לְחַפּוֹת וּלְכַסוֹת אֶת הָעֵינַיִם מְאֹד, אֲבָל בְּלֹא זֶה הָיָה הַסֵּפֶר עוֹשֶׂה הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד בָּעוֹלָם. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: דֶּער בַּעַל דָּבָר קֶען זֵייעֶר פַאר שְׁטֶעלִין, אָבֶּער זוּסְט, וָואלְט דָאס סֵפֶר מְחֻיָּב גִּיוֶוען אַ גְּרוֹיסְן בְּרָאךְ צוּ טָאהן אוֹיף דֶער וֶועלְט:

#### יד

אָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן עַד עַכְשָׁו, מֵאֵיזֶה מָקוֹם הָיוּ וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם הֵם אוֹמְרִים תּוֹרָה וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נִשְׁאֲרוּ בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתָם, וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל מִבִּינָה, וְהַמַּגִּיד זַ"ל מֵחָכְמָה, אַף עַל פִּי שֶׁבִּינָה לְמַטָּה מֵחָכְמָה אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה מֵאוֹתָהּ הַבִּינָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵחָכְמָה, ר' בָּרוּךְ זַ"ל מִבִּינָה שֶׁהִיא לְמַטָּה מֵאוֹתָהּ הַחָכְמָה, אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה וְכוּ':

שָׁמַעְתִּי פַּעַם אַחַת שֶׁהִתְפָּאֵר בְּשֶׁבַח גְּדֻלַּת תּוֹרָתוֹ, וְאָמַר אָז בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הִתְפָּאֲרוּתוֹ, הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָם. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים אָז הָיָה, שֶׁהוּא לוֹקֵחַ תּוֹרָתוֹ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד:

#### טו

אָמַר: הַסּוּר מֵרָע שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא, וְגַם הָעֲשֵׂה טוֹב שֶׁלִּי הוּא נִפְלָא מְאֹד, כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה טוֹב הַרְבֵּה בֶּאֱמֶת. וְהַתּוֹרָה שֶׁלִּי עוֹשָׂה הַרְבֵּה מְאֹד בָּעוֹלָם, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלִּי נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְדִבֵּר עִם אֶחָד, מָה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלְּךָ, עִם חִטִּים אַתָּה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן, גַּם זֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלִּי:

עָנָה וְאָמַר: עַל שְׁנֵי כִּתּוֹת אֲנָשִׁים יֵשׁ לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עֲלֵיהֶם, עַל אֵלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלַי וְאֵינָם מִתְקָרְבִים, וְעַל אֵלּוּ הַמְקֹרָבִים אֵלַי וְאֵינָם מְקַיְּמִים אֶת דְּבָרַי. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה עֵת בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מֻנָּח עַל הָאָרֶץ עִם רַגְלָיו אֶל הַדֶּלֶת, אָז יִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב וְיִתְחָרֵט מְאֹד מְאֹד עַל שֶׁלֹּא זָכָה לְהִתְקָרֵב אֵלַי אוֹ שֶׁלֹּא קִיֵּם אֶת דְּבָרַי, כִּי אָז יֵדְעוּ שֶׁאִם הָיוּ מְקֹרָבִים אֵלַי וּמְקַיְּמִים אֶת דְּבָרַי, לֹא הָיָה שׁוּם דַּרְגָּא בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְבִיאָם לְאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה, אֲבָל לֹא יוֹעִיל אָז. עָנָה וְאָמַר: אִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה, יִהְיוּ הָעוֹלָם מִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרַי הַרְבֵּה מְאֹד, הַרְבֵּה יוֹתֵר וְכוּ':

#### טז

סִפֵּר לִי אֶחָד, שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד אֶת תּוֹרָתוֹ לְפָנָיו, וְהִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת נִפְלְאוֹת תּוֹרָתוֹ, וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לִקְנוֹת סְפָרָיו, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמְדִין בְּתֵבָה וּמִגְדָּל הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי סְפָרָיו הֵם שְׁמִירָה גְּדוֹלָה בַּבַּיִת לִשְׁמֹר גַּם הָעֲשִׁירוּת וּמָמוֹן הָאָדָם מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת. וְהִזְכִּיר אָז עָשִׁיר אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ, וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלָיו הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה הַסֵּפֶר שֶׁלִּי בְּבֵיתוֹ, כִּי יִהְיֶה לוֹ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה לְכָל דָּבָר וְשֶׁתִּתְקַיֵּם עֲשִׁירוּתוֹ, וְהִזְהִיר אֶת הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה, שֶׁיְּזָרֵז אֶת הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל שֶׁיִּרְאֶה לִקְנוֹת סְפָרָיו. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, כַּמָּה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ סְפָרָיו בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לִכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם:

#### יז

אַחַר שֶׁמָּסַר הַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס', אָמַר שֶׁהָיְתָה חֲתֻנָּה יָפָה [סֶע גִּיוֶוען אַשֵׁיין חֲתֻנְקַלֶע], וְהָיָה רָאוּי לְבַקֵּשׁ ה' יִתְבָּרַךְ עִם הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה עַל הַחֲתֻנָּה. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּוַדַּאי הָיָה בְּכָאן, הֵשִׁיב: מִן הַסְּתָם: (אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר אָז לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַחֲזִיק אוֹתָם בְּעִנְיַן אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת וְלֹא יֵדְעוּ בֵּין יוֹם לְלַיְלָה כְּלָל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ'):

#### יח

אָמַר, שֶׁכָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל שֶׁיִּהְיוּ כְּתוּבִים בִּסְפָרָיו, רַק מַה שֶּׁחִדֵּשׁ אַחַר שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִכְתֹּב הַכֹּל, אֲפִלּוּ כָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה הַכֹּל צְרִיכִין לִכְתֹּב. וְכַמָּה פְּעָמִים הִזְהִיר לִכְתֹּב כָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר: בִּשְׁלָמָא דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בְּסֵפֶר, אִם לֹא יִזְכֹּר אוֹתָם עַכְשָׁו יוּכַל לִרְאוֹתָם וְלִלְמֹד בָּהֶם בְּפַעַם אַחֵר, אֲבָל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים מִפִּי, שׁוּב לֹא תִּשְׁמְעוּ עוֹד פַּעַם אַחֶרֶת לְעוֹלָם, עַל כֵּן בְּוַדַּאי אַתֶּם צְרִיכִין לִזְכֹּר מְאֹד כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְלִכְתֹּב הַכֹּל כָּל שִׂיחָה וְסִפּוּר (וּמֵחֲמַת זֶה הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב קְצָת שִׂיחוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֲבָל לֹא נִכְתַּב חֵלֶק מֵאֶלֶף):

#### יט

וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ, שֶׁבְּכָל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר עִמָּנוּ, יְכוֹלִים לִהְיוֹת עַל יָדָהּ אִישׁ כָּשֵׁר וַאֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר כָּל יְמֵי חַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה [אַזוֹי וִויא אִיךְ מֵיין אֵיין גוּטֶער יְהוּד], אִם יִרְצֶה לֵילֵךְ עִמָּהּ לְקַיֵּם כְּפִי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וּמִי שֶׁזָּכָה לִשְׁמֹעַ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, הוּא יוֹדֵעַ זֹאת בֶּאֱמֶת וּבְבֵרוּר:

וְגַם אֲפִלּוּ עַכְשָׁו כְּשֶׁלּוֹמְדִין דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר לַה' יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי ה' בֶּאֱמֶת, לְמִי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב לִדְבָרָיו וּלְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בְּזֶה הַסֵּפֶר וּבִשְׁאָר סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי כָּל שִׂיחָה שֶׁלּוֹ הִיא הִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, וְדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּנְכוֹנָה מְאֹד לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ יִהְיֶה בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד יָכוֹל לְקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת מִכָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן לְהֵפֶךְ מִי שֶׁהוּא בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה חַס וְשָׁלוֹם בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, יָכוֹל לְקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נְכוֹנוֹת מִכָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת וְלָשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת, אִם יָשִׂים לִבּוֹ לִדְבָרָיו הֵיטֵב וִיקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֹּאחַז בָּהֶם:

#### כ

אָמַר: אֵינִי אוֹמֵר לָכֶם מִתּוֹרָתִי כִּי אִם הַפְּסֹלֶת, וְהִיא נְמוּכָה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מַדְרֵגוֹת מִכְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי מַשִּׂיגָהּ, וְאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר נָמוּךְ יוֹתֵר. וּכְבָר נִרְשַׁם מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר:

#### כא

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר כְּבָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹרוֹת בְּלִי לְבוּשִׁים, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשׁוּם לְבוּשׁ. וְאָמַר: קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא, שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ', כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבֹהַּ מְאֹד, עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא, וְהָבֵן:

וְאָמַר, שֶׁמַּה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ קֹדֶם הַתּוֹרָה, הוּא מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהוֹרִיד הַשָּׂגוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בִּלְבוּשִׁים וְדִבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְאָמְרָהּ וּלְגַלּוֹתָהּ, עַל כֵּן צָרִיךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לָזֶה, וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה. כִּי דַּרְכּוֹ זַ"ל הָיָה קֹדֶם הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ כְּמוֹ שָׁעָה וּשְׁתַּיִם, וְהָיָה מִתְיַגֵּעַ מְאֹד בְּכַמָּה תְּנוּעוֹת וּגְנִיחוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּשַׁב בִּשְׁתִיקָה, הָיָה נִכָּר מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, וְאַחַר כָּךְ פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר. וּפַעַם אַחַת רָאִיתִי בְּעֵינַי בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין וְכוּ', שֶׁהָיָה כּוֹפֵל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין וְכוּ' כַּמָּה פְּעָמִים, וּבְכָל פַּעַם תָּפַס בְּכֹחַ בִּזְקָנוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו בִּשְׁנֵי צְדָדֵי זְקָנוֹ שֶׁעַל הַלְּחָיַיִם, וְכִמְעַט שֶׁהָיָה תּוֹלְשָׁם מִגֹּדֶל הַיִּרְאָה וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ הֶעָצוּם עַד אֵין סוֹף שֶׁהָיָה לוֹ אָז. וּכְבָר נִרְשַׁם שֶׁאָמַר, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה בָּרַבִּים קָשֶׁה עָלָיו מְאֹד מְאֹד, וּכְשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה, נִדְמֶה לוֹ שֶׁתֵּכֶף שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן מִיָּד תֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וְכֵן בְּהַקִּדּוּשׁ נִדְמֶה לוֹ גַּם כֵּן שֶׁתֵּכֶף שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו וְיֹאמַר הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן תֵּצֵא נַפְשׁוֹ:

#### כב

הַתּוֹרוֹת וְהַמַּאֲמָרִים שֶׁבִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הֵם כְּלָלִיּוּת, וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה מְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶם אַתָּה מוֹצֵא בָּהֶם טַעַם נִפְלָא וְחָדָשׁ וּמָתוֹק לַחֵךְ וּמֵאִיר עֵינַיִם מְאֹד. וְיֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט וּבְדֶרֶךְ סוֹד וְנִסְתָּר, כִּי כָּל הַתּוֹרוֹת יֵשׁ בָּהֶם סוֹדוֹת נִסְתָּרִים וְנִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת:

גַּם בְּכָל מַאֲמָר יֵשׁ כַּוָּנוֹת שֶׁל מִצְווֹת שֶׁכָּל מַאֲמָר שַׁיָּךְ לְאֵיזֶה כַּוָּנוֹת הַמְבֹאָרִים בַּכְּתָבִים בְּ'עֵץ חַיִּים' וּ'פְרִי עֵץ חַיִּים', כְּגוֹן הַתּוֹרָה שֶׁל 'מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים' (בְּסִימָן ל"ג) יֵשׁ בּוֹ סוֹד כַּוָּנַת לוּלָב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכָּר בּוֹ דָּבָר מִמִּצְוַת לוּלָב, וְכֵן 'בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים' כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּוָּנַת קִדּוּשׁ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָרֵי הַמַּאֲמָרִים. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר, שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת פֵּרוּשׁ עַל הָעֵץ חַיִּים, אַךְ פֵּרוּשׁ פָּשׁוּט אֵינוֹ נִצְרָךְ, רַק צְרִיכִין לוֹמַר תּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ פֵּרוּשׁ, וּכְבָר אָמַרְתִּי כַּמָּה תּוֹרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָעֵץ חַיִּים. גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁזֶּה סָמוּךְ גָּמַר הָעֵץ חַיִּים וְרָאָה שֶׁהוּא כֻּלּוֹ מוּסָר. וְכֵן כַּמָּה תּוֹרוֹת יֵשׁ בְּהַסֵּפֶר כְּגוֹן 'מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה' (סִימָן ד') 'אַשְׁרֵי הָעָם זַרְקָא' (סִימָן ל"ה) וְעוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁאָמַר בְּאוֹתָן הָעִתִּים, וְכֻלָּם הֵם סוֹד כַּוָּנוֹת תְּפִלִּין:

וּבִפְרָט הַתּוֹרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ, אָמַר שֶׁיְּכוֹלִים לְדַקְדֵּק בָּהֶם כְּמוֹ בְּמִקְרָא כִּי יֵשׁ שָׁם כַּוָּנוֹת הַרְבֵּה, כִּי לִפְעָמִים הוּא חוֹזֵר וְכוֹפֵל הַדְּבָרִים שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהוּא לְלֹא צֹרֶךְ, וּבֶאֱמֶת יֵשׁ שָׁם לְדַקְדֵּק בָּזֶה כִּי יֵשׁ שָׁם כַּוָּנָה גְּדוֹלָה. גַּם אָמַר, שֶׁהַתּוֹרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ מְסֻגָּל כִּי הוּא כְּלָלִיּוּת. וְעִקָּר הוּא הַמּוּסָר וְהַהַנְהָגוֹת טוֹבוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת הַיּוֹצֵא מֵהֶם מִכָּל מַאֲמָר וּמַאֲמָר, מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וְכוּ' וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר יוֹתֵר בִּכְתָב, כִּי אִם כָּל חַד כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ:

#### כג

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו אִישׁ לַמְדָן וּבַעַל לָשׁוֹן נִפְלָא, וְאָז הָיָה יָכוֹל לְבָאֵר כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְעָרִים יוֹדְעֵי סֵפֶר הָיוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל:

#### כד

פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל, וְאָמַר, שֶׁקַּבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל הוּא לְגַמְרֵי אֶחָד עִם קַבָּלָה שֶׁחִבֵּר מוֹרֵנוּ הָרַב מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֵירוֹ זַ"ל. אַחַר כָּךְ אֵיזֶה שָׁנִים שׁוּב נִזְדַּמֵּן שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן הַקַּבָּלָה שֶׁגִּלָּה הָאֲרִ"י זַ"ל, וְאָמַר, שֶׁהַקַּבָּלָה שֶׁלּוֹ הִיא רָחוֹק וְנִשְׂגָּב מְאֹד מֵהַקַּבָּלָה שֶׁל בַּעַל הַפַּרְדֵּס זַ"ל, וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בְּאֵימָה הֲלֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיכֶם פַּעַם אֶחָד שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד? הֵשִׁיב: מִסְּתָּמָא אִם אָמַרְתִּי כָּךְ יָדַעְתִּי מַה שֶּׁאָמַרְתִּי, וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים לִכְאוֹרָה:

אַךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק שֶׁהַכֹּל נָכוֹן, וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וְהַכֹּל אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי הַכֹּל אֶחָד בִּפְנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן דַּרְכֵי הִתְגַּלּוּת הַסּוֹדוֹת שֶׁל הָאֲרִ"י זַ"ל, הוּא רָחוֹק וְנִשְׂגָּב מְאֹד מִדַּרְכֵי הַפַּרְדֵּס, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הַכֹּל אֶחָד. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה כִּי כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ:

#### כה

סִפֵּר, שֶׁיָּדַע כָּל דִּבְרֵי הָעֵץ חַיִּים, וּפְרִי עֵץ חַיִּים, וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, וְסֵפֶר הַזֹּהַר, וְהָעִקָּר הַתִּקּוּנִים. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה, שֶּׁבְּסֵפֶר הַתִּקּוּנִים כְּלוּלִים כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם [נִדְפַּס בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן קכ"ח]:

#### כו

אָמַר: הַמְעַיְּנִים בִּסְפָרָיו שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׂכֶל קְצָת, סְבוּרִים שֶׁדַּרְכֵי הַקַּבָּלָה שֶׁל הָאֲרִ"י זַ"ל וְכַיּוֹצֵא מְרֻמָּז גַּם כֵּן בִּסְפָרָיו, וְחוֹשְׁבִין זֹאת לְמַעְלָה לִסְפָרָיו שֶׁנּוֹגֵעַ עַד לְשָׁם, וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהוּא לְהֵפֶךְ, אַדְּרַבָּא, גַּם דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה שֶׁל הַקַּדְמוֹנִים זַ"ל נִכְלָל גַּם כֵּן בִּדְבָרָיו. וְלֹא סִיֵּם בְּפֵרוּשׁ, רַק הָיָה מְבֹאָר כַּוָּנָתוֹ מִמֵּילָא, כְּלוֹמַר, אֲבָל כַּוָּנָתוֹ בְּעֶצֶם תּוֹרָתוֹ גָּבֹהַּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, רַק שֶׁגַּם דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים כָּלוּל גַּם כֵּן בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ:

#### כז

שָׁאַל וְאָמַר בְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת תקס"ט, וְהֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִין בַּתְּפִלָּה? וּבֵאֵר אַחַר כָּךְ שֶׁכָּל סֵדֶר הַתּוֹרוֹת הֵם עַל סֵדֶר הַתְּפִלָּה, וְזֹאת הַתּוֹרָה שַׁיָּכָה לְמָקוֹם זֶה שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְכֵן כָּל הַתּוֹרוֹת, וַעֲדַיִן אָנוּ עוֹמְדִים קֹדֶם בָּרוּךְ שֶׁאָמַר, וְאַחַר הוֹדוּ שֶׁהוּא קֹדֶם לְבָרוּךְ שֶׁאָמַר כְּנֻסַּח סְפָרַד. וְאָמַר, שֶׁיִּהְיֶה מִסְּתָּמָא אֶחָד שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּךְ, שֶׁיִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ עִם כָּל הַתּוֹרוֹת כַּנַּ"ל, וְצָרִיךְ שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, שֶׁיּוּכַל לִגְמֹר כָּל הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ לוֹמַר תּוֹרָה עַל פִּי סֵדֶר הַתְּפִלָּה עַד גְּמַר הַתְּפִלָּה:

#### כח

סִפְּרוּ לִי, שֶׁכְּשֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו אָמַר בִּפְנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא בְּפָנַי, בָּרוּךְ ה' שֶׁהִזְמִין לִי רַךְ בַּשָּׁנִים אֶחָד, שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרַי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד. וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה עָלַי, שֶׁאֶזְכֶּה לִכְתֹּב כָּל דְּבָרָיו הַיּוֹצְאִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, הֵן תּוֹרוֹת הֵן שִׂיחוֹת שֶׁגַּם הֵם תּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד בְּעָלְמָא לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד:

#### כט

פַּעַם אַחַת נִכְנַס בְּבֵיתוֹ וְשָׁאַל עָלַי, וְהָיָה צַר לוֹ עָלַי שֶׁאֵינִי נִמְצָא אָז, וְאָמַר שֶׁאֵין לוֹ בִּפְנֵי מִי לוֹמַר מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְגַלּוֹת. וְאָמַר: הֲלֹא אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִיק אֶצְלִי הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֵינִי אוֹמֵר כִּי אִם כְּשֶׁהַמַּיִם כְּבָר עוֹלִים עַל כָּל גְּדוֹתָיו עַד שֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ בְּעַל כָּרְחוֹ [וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז נָאר אַז סֶע גֵייט אִיבֶּער דִיא זָאסְטַאוְוקֶעס], וְעַכְשָׁו גַּם זֶה אֵין לִי בִּפְנֵי מִי לוֹמַר:

גַּם אָמַר לִי כְּבָר בְּעֵת שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, אִם תִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר תּוּכַל לִשְׁמֹעַ מִמֶּנִּי הַרְבֵּה, כִּי אֲנִי צָרִיךְ אִישׁ אֶחָד לוֹמַר לְפָנָיו, כִּי כַּמָּה פְּעָמִים אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹצִיא דִּבּוּרִים, עַל כֵּן אֲנִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִי אִישׁ אֶחָד שֶׁאוּכַל לוֹמַר לְפָנָיו וְכוּ'. וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר וּמְגַלֶּה תּוֹרָה בִּפְנֵי מִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן אֶצְלוֹ אָז. וְאָמַר לִי פַּעַם אַחַת עַל עִנְיָן כָּזֶה שֶׁאָמַר פַּעַם אַחַת תּוֹרָה בִּפְנֵי אִישׁ אֶחָד שֶׁלֹּא הֵבִין דְּבָרָיו כְּלָל, וְאָמַר לִי אַחַר כָּךְ, הֱיוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת וּבָא זֶה הָאִישׁ וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו, אֲבָל רְצוֹנוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּיו מִי שֶׁיָּכוֹל לִתְפֹּס קְצָת וְכוּ':

#### ל

עָנָה וְאָמַר לִי, וְעִם זֶה אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ] שֶׁיֵּשׁ לְךָ חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר (הַיְנוּ בְּהַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁלּוֹ שֶׁנִּדְפַּס אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת), וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זֹאת קְצָת. וְאָמַר שֶׁכָּל הַסֵּפֶר הוּא שֶׁלִּי, שֶׁאִם לֹא הָיִיתִי לֹא הָיָה הַסֵּפֶר בָּעוֹלָם, וְהִסְבִּיר לִי הַדָּבָר שֶׁכֵּן הוּא שֶׁכָּל הַסֵּפֶר נַעֲשָׂה עַל יָדִי וְכוּ'. וְאָמַר לִי, מְעַט אַתָּה יוֹדֵעַ מֵעֹצֶם מַעֲלַת גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר וּקְדֻשָּׁתוֹ, וְיוֹתֵר מִזֶּה רָאוּי לְךָ לְהַאֲמִין בְּעֹצֶם גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר הַזֶּה וְכוּ' וְכוּ'. וְאָמַר לִי, הֲלֹא נִדְפְּסוּ אֶלֶף סְפָרִים וְכָל סֵפֶר בָּא לְיַד כַּמָּה אֲנָשִׁים, הַיְנוּ שֶׁרָאוּי לִי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי שֶׁזָּכִיתִי לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בִּזְכוּת כָּזֶה וְכוּ'. גַּם שֶׁלֹּא בְּפָנַי דִּבֵּר עִם כַמָּה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר [טַאקֶע גָּאר], וְאָמַר שֶׁרָאוּי לָהֶם לְהַחֲזִיק לִי טוֹבָה, כִּי אִם לֹא הָיִיתִי עוֹסֵק בָּזֶה, לֹא הָיָה נִשְׁאָר אֲפִלּוּ עָלֶה אֶחָד מִסְּפָרָיו:

#### לא

אָמַר: כָּל אֶחָד מִכֶּם יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁלִּי, אֲבָל נָתָן יֵשׁ לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל יוֹתֵר מִכֻּלְּכֶם. עָנָה וְאָמַר: אַתֶּם יוֹדְעִים זֹאת, שֶׁאִם לֹא הָיָה הוּא לֹא הָיָה לָכֶם אֲפִלּוּ עָלֶה אֶחָד מֵהַסֵּפֶר [וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: וֶוען נִיט עֶר וָואלְט אִיר נִיט גִּיהַאט אַבְּלֶעטִיל שֵׁמוֹת]:

#### לב

אָמַר לִי, הַאַתָּה תִּהְיֶה בְּמָרָה שְׁחוֹרָה, אַתָּה מְחֻיָּב לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד (בְּפֵרוּשׁ אָמַר לִי כֵּן) [דוּ זָאלְסְט נָאךְ זַיין אִין דֶער מָרָה שְׁחוֹרָה, דוּ בִּיסְט מְחֻיָּב מְשֻׁנֶּה פְרֵיילִיךְ צוּ זַיין]. גַּם אָמַר לִי, דוּ זָאלְסְט זִיךְ לָאזְן אַרָאפּ וַוארְפְן [תַּרְשֶׁה לְהַפִּיל אֶת עַצְמֶךָ] (בִּתְמִיָּה). גַּם אָמַר לִי, סֶע וֶועט זִיךְ נָאךְ טָאן, בְּרוּדֶער הַאלְט זִיךְ [אָחִי עוֹד יַעֲבֹר, אֱחֹז עַצְמְךָ]. גַּם אָמַר לִי, ה' עִמְּךָ וְכוּ', שְׁרֶעק זִיךְ נִיט [אַל תִּפְחָד]:

מַה שֶּׁאָמַר לְר' נָתָן כְּבָר טוֹב לוֹ כָּל כָּךְ שֶׁרַשַּׁאי לִהְיוֹת בְּמָרָה שְׁחוֹרָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי יִצְחָק לֵיבּ זַ"ל מִטֶּעפְּלִיק, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאִם הָיָה מְסַפֵּר עִמּוֹ הַחֲצִי שִׂיחוֹת מִמַּה שֶּׁסִּפֵּר עִם ר' נָתָן וְר' נַפְתָּלִי, לֹא הָיָה לְךָ קִיּוּם כְּלָל, וְגַם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא הָיָה לוֹ קִיּוּם:

#### לג

אָמַר, שֶׁאֵין שׁוּם אֵיבָר בָּאָדָם שֶׁלֹּא אָמַר עָלָיו תּוֹרָה, כִּי כְּבָר אָמַר תּוֹרָה עַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם, כִּי יָדוּעַ שֶׁקּוֹמַת הָאָדָם מְרַמֵּז לְמַה שֶּׁמְּרַמֵּז וְכוּ':

#### לד

אָמַר: הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל וְכַמָּה צַדִּיקִים עָשׂוּ וְתִקְּנוּ בָּעוֹלָם מַה שֶּׁתִּקְּנוּ, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּפְטְרוּ וְנִסְתַּלְּקוּ נִפְסַק הַדָּבָר, הַיְנוּ הַהֶאָרָה שֶׁהֵאִירוּ בְּתַלְמִידֵיהֶם וְהֶחֱזִירוּם לַה' יִתְבָּרַךְ לֹא נִמְשַׁךְ מִדּוֹר לְדוֹר רַק נִפְסַק, עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קִיּוּם לָעַד. וְכֵן דִּבֵּר עוֹד פַּעַם אַחַת, שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁאִיר תַּלְמִידִים, שֶׁאֵלּוּ הַתַּלְמִידִים יַעֲשׂוּ תַּלְמִידִים אֲחֵרִים, וְכֵן הַתַּלְמִידֵי תַלְמִידִים יָאִירוּ לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכֵן לְדוֹרֵי דוֹרוֹת:

#### לה

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁכָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁהוּא מַשִּׂיג אֵינָם חֲשׁוּבִים אֶצְלוֹ כָּל כָּךְ, רַק הָעִקָּר הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיס אֵיזֶה דִּבּוּר בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּפְנֵי הָעוֹלָם, תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים:

#### לו

פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בַּלַּיְלָה, וְדִבַּרְנוּ עִמּוֹ הַרְבֵּה מִכַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה לְפָנֵינוּ [אֲשֶׁר עַתָּה כְּבָר נִדְפְּסוּ כֻּלָּם, אֲבָל אָז עֲדַיִן לֹא נִדְפְּסוּ סְפָרָיו], וְהָיִיתִי מַזְכִּיר לְפָנָיו אֵיזֶה תּוֹרוֹת, וְהָיִיתִי מַפְלִיג לְפָנָיו עֹצֶם שֶׁבַח הַפְלָגַת חִדּוּשָׁיו. וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת, כִּי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה הִיא חִדּוּשׁ נִפְלָא וּמֻפְלָג מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר תִּכְלֶה הַנֶּפֶשׁ מֵעֹצֶם עֲרֵבוּת וְהַפְלָגַת הַחִדּוּשׁ לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת, וְהָיִינוּ מְדַבְּרִים הַרְבֵּה מִזֶּה. אַחַר כָּךְ לְמָחֳרָתוֹ בַּבֹּקֶר נָסַעְתִּי עִמּוֹ לְלַוּוֹתוֹ בַּדֶרֶךְ, עָנָה וְאָמַר: אֶתְמוֹל הִנַּחְנוּ וְסִדַּרְנוּ הַסְּחוֹרָה שֶׁלָּנוּ [שֶׁקּוֹרִין קְרָאס], בָּרוּךְ ה' הִיא סְחוֹרָה יָפָה מְאֹד מְאֹד. וְטוֹב הָיָה שֶׁיִּהְיֶה לְחֲנוּת זֶה מְשָׁרֵת טוֹב וְיָפֶה, שֶׁיָּכוֹל לְהַנִּיחַ וְלִקְפֹּל וּלְסַדֵּר כָּל חֲתִיכָה סְחוֹרָה יָפֶה יָפֶה עִם הַקָּצֶה לַחוּץ [כְּדֶרֶךְ הַמְשָׁרְתִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁמְּקַפְּלִין הַסְּחוֹרָה וּמַנִּיחִין קְצָת לַחוּץ, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה הַקּוֹנֶה בְּבוֹאוֹ תֵּכֶף מַהוּת יֹפִי הַסְּחוֹרָה], וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לִקְנוֹת אֵיזֶה סְחוֹרָה, יוּכַל הַמְשָׁרֵת לַחֲטֹף מִיָּד בִּזְרִיזוּת אוֹתוֹ הַמִּין סְחוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ הַקּוֹנֶה, וְיִפְתַּח אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת לִפְנֵי הַקּוֹנֶה, וְיִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ מִיָּד הוֹד יֹפִי פְּאֵר הַסְּחוֹרָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן, שֶׁצְּרִיכִין אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי הֵיטֵב מְאֹד בְּכָל תּוֹרוֹתָיו שֶׁגִּלָּה, שֶׁיּוּכַל לְסַדֵּר כָּל תּוֹרָה יָפֶה יָפֶה עִם הַקָּצֶה לַחוּץ, וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד וְיִרְצֶה לְהִתְקָרֵב וּלְדַבֵּר מִתּוֹרָתוֹ, יוּכַל לְהוֹשִׁיט לוֹ מִיָּד אֵיזֶה תּוֹרָה שֶׁהוּא צָרִיךְ אָז כְּפִי עִנְיָנוֹ. כִּי כָּל תּוֹרוֹתָיו הֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיְּכוֹלִין לִמְצֹא בָּהֶם מַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, רַק צְרִיכִין אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם הֵיטֵב הֵיטֵב, שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁצָּרִיךְ בְּאוֹתָהּ הָעֵת. וְהָבֵן הַשְּׁאָר מֵאֵלֶיךָ:

#### לז

סִפֵּר עִמִּי, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד בְּעִנְיַן שִׂיחָתוֹ שֶׁמֵּשִׂיחַ עִם בְּנֵי אָדָם אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִי לְגַלּוֹת זֹאת, כִּי הֲלֹא אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר גַּם עִמְּךָ, וְאִם יְגַלֶּה דַּרְכֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שׁוּב לֹא יוּכַל לְדַבֵּר וְלִפְעֹל מַה שֶּׁרוֹצֶה. גַּם אָמַר לְהָרַב דְּפֹה בְּרֶסְלֶב מוֹרֵנוּ הָרַב אַהֲרֹן, הֲלֹא אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאֹד מְאֹד, וַאֲנִי מְבָרֶכְךָ, הַלְּוַאי שֶׁתִּזְכֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא לְהָבִין שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁלִּי. וְזֶה הָיָה קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

#### לח

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זַ"ל אָחִיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיָן שֶׁהוּא זַ"ל הִזְהִיר אֶת אָחִיו מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זַ"ל שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְקָרְבָם עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ, שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים מֻכְרָחִים לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם דְּבָרִים בְּטֵלִים וְשִׂיחַת חֻלִּין. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים נִכְנָסִין בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּסַפְּרִין עִמָּהֶם אֵיזֶה דְּבָרִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקְּנִין כָּל הַדִּבּוּרִים. וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת ל:): בִּקְּשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת, וּמִפְנֵי מַה לֹּא גְּנָזוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלָּתוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְסוֹפוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁמִּי שֶׁבָּקִי בִּסְפָרָיו הֵיטֵב, יְכוֹלִין לִמְצֹא כָּל שִׂיחוֹת הָעוֹלָם בְּתוֹךְ תּוֹרָתוֹ וְכוּ', וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שִׂיחָה בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ שַׁיָּכוּת לְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:

#### לט

לְעִנְיַן כְּתִיבַת סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהַרְבֵּה תּוֹרוֹת כָּתַב בְּעַצְמוֹ זַ"ל וּקְצָת כְּתָבוּהוּ הַחֲבֵרִים וְהַשְּׁאָר כָּתַבְתִּי, אָמַר שֶׁהַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי הוּא סָמוּךְ לְהַמְכֻוָּן. וְהוּטַב בְּעֵינָיו הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי, וְאָמַר שֶׁאַחֲרָיו אָנֹכִי, הַיְנוּ לְעִנְיַן צַחוּת הַלָּשׁוֹן שֶׁל הַתּוֹרוֹת, הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי הִיא מְעֻלָּה מִכֻּלָּם הַרְבֵּה. אֶפֶס, הַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ טוֹב וּמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר בְּוַדַּאי, אֲבָל אַחַר הַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ הוּא הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי שֶׁתֵּכֶף בַּמַּדְרֵגָה שֶׁאַחֲרָיו, נֶגֶד הַלָּשׁוֹן שֶׁל שְׁאָר הַחֲבֵרִים, כִּי לֹא הוּטַב בְּעֵינָיו לְשׁוֹנָם כְּלָל בְּכַמָּה אֳפָנִים, כִּי עַל פִּי רֹב לֹא עָמְדוּ עַל הַמְכֻוָּן כְּלָל, וְגַם הַמְעַט שֶׁהֵבִינוּ, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִכְתֹּב עַל הַסֵּפֶר כָּל אֲשֶׁר הֵבִינוּ בִּלְבָבָם, וַה' אֱלֹהִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים, וְהוּטַב בְּעֵינָיו הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ:

#### מ

פַּעַם אַחַת הָיָה סֵפֶר הָאָלֶף בֵּית בִּכְתָב אֵצֶל חֲבֵרֵנוּ ר' נַפְתָּלִי, וְר' נַפְתָּלִי יָשַׁב עִמּוֹ עַל הָעֲגָלָה כִּי הָיָה מְלַוֶּה אוֹתוֹ כְּשֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ, עָנָה וְאָמַר עַל סֵפֶר הָאָלֶף בֵּית שֶׁרָאָהוּ בְּיַד ר' נַפְתָּלִי הַנַּ"ל, מַיין לִיבֶּער הַרְצִיקֶער חָבֵר מַיין לִיבֶּער גִיטְרַייעֶר חָבֵר, הָאט דָאס הָאט מִיךְ גִּימַאכְט פַאר אֵיין אַ יּוּד [אֲהוּבִי וְרֵעִי הַמָּסוּר, זֶה עָשָׂה אוֹתִי לִיהוּדִי]. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּסֵפֶר הָאָלֶף בֵּית עַל כָּל מִדָּה וּמִדָּה, עַל יְדֵי זֶה הִתְגַבֵּר לְשַׁבֵּר כָּל מִדָּה וּמִדָּה, עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה:

#### מא

אָמַר, שֶׁהָיָה לוֹ בְּהָאָלֶף בֵּית אוֹת ר' עַל רְפוּאָה שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם כָּל הָרְפוּאוֹת, וְלֹא הָיָה חוֹלַאַת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב שָׁם רְפוּאָתוֹ, אַךְ לֹא רָצָה לְהַעְתִּיקוֹ, וּשְׂרָפוֹ:

#### מב

אָמַר: אִם הָיָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שׁוֹמֵעַ תּוֹרָתוֹ, הָיָה אֶצְלוֹ גַּם כֵּן חִדּוּשׁ. אִם הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שׁוֹמֵעַ תּוֹרָתוֹ, הָיָה גַּם כֵּן חִדּוּשׁ, גַּם אָז:

#### מג

כְּשֶׁרָצִיתִי לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַרְתִּי תּוֹרָה אַחֶרֶת, אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לִנְסֹעַ נִשְׁתַּנָּה גַּם כֵּן הַתּוֹרָה לְמַעְלָה, כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַרְתִּי גַּם כֵּן תּוֹרָה אַחֶרֶת, כְּשֶׁחָזַרְתִּי אָמַרְתִּי גַּם כֵּן תּוֹרָה אַחֶרֶת. וְעִקַּר הַשָּׂגָתוֹ הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאָה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד, הִתְחִיל אַחַר שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ עַתָּה בְּהַתּוֹרָה שֶׁאָמַר קֹדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכָל הַסֵּפֶר רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ הוּא מִתּוֹרָה שֶׁאַחַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, רַק מְעַט דִּמְעַט מֵהַקֹּדֶם שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה דַּפִּין אוֹ פָּחוֹת, וְהֵם בְּאֶמְצַע הַסֵּפֶר:

#### מד

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבֵּר מֵהַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ שֶׁנִּדְפַּס, עָנָה וְאָמַר וְהָיָה שׂוֹחֵק קְצָת אָז, וְאָמַר, שֶׁיַּדְפִּיסוּ סְפָרָיו, וְיִכְתְּבוּ עַל כָּל סֵפֶר וְסֵפֶר שֶׁלּוֹ בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְכוּ', כְּדֶרֶךְ שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְחַבְּרִים שֶׁחִבְּרוּ סְפָרִים הַרְבֵּה. וְרִמֵּז לָנוּ בָּזֶה, שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מִמֶּנּוּ סְפָרִים הַרְבֵּה. וְכֵן נִתְקַיֵּם קְצָת בְּעֶזְרַת ה':

#### מה

אָמַר: לָא מִבָּעֲיָא דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִפִּי בְּלִי הִתְחַדְּשׁוּת, אֶלָּא אֲפִלּוּ הֶבֶל, אֵינוֹ יוֹצֵא מִפִּי בְּלֹא הִתְחַדְּשׁוּת:

#### מו

פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ זַ"ל, וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שֶׁשִּׂיחָתוֹ הוּא תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְהוֹדָה לִדְבָרַי. וְאָמַר, שֶׁכְּמוֹ שֶׁלַּמְדָן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר בְּלִי שֶׁיָּבוֹא בְּתוֹךְ דְּבָרָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל גְּמָרָא וְכַיּוֹצֵא כְּדֶרֶךְ הַלּוֹמְדִים, כְּמוֹ כֵן בְּכָל דְּבָרָיו מֻכְרָח שֶׁיָּבוֹא בְּתוֹכָם עִנְיְנֵי תּוֹרָה כְּדַרְכּוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּמָּה תּוֹרוֹת מִשִּׂיחָתוֹ, שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַשִּׂיחָה מַמָּשׁ נַעֲשָׂה אַחַר כָּךְ תּוֹרָה נִפְלָאָה. וְזֶה מַה שֶּׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ, מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת רַבּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ:

#### מז

סִפֵּר, שֶׁדַּרְכּוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה מְאֹד לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ בִּישִׁיבָתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן בִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית בְּחַדְרוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְהָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר מְאֹד לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר מֵאֵלָיו תּוֹרָה בְּלִי כַּוָּנָה כְּלָל. וְהִטָּה אָזְנוֹ לְדִבְרֵי תוֹרָתוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו אָז, וְרָאָה שֶׁהֵם דְּבָרִים יָפִים וּרְאוּיִם לְאָמְרָם, וְהֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לִפְרָקִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַחַר הַבְדָּלָה, הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם מֵהַתּוֹרָה שֶׁאָמַר בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית מֵאֵלָיו כַּנַּ"ל:

#### מח

שַׁיָּךְ לְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר שֶׁבַּמַּאֲמָר 'בִּקְרֹב' שָׁם יֵשׁ כַּוָּנַת קִדּוּשׁ (לְעֵיל אוֹת כ"ב), אַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי, שֶׁכַּוָּנוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ הֵם בֶּאֱמֶת בַּמַּאֲמָר 'בִּקְרֹב עָלַי' הַשֵּׁנִי בְּסִימָן ק"א:

#### מט

אָמַר, שֶׁגַּם בְּנֵי אָדָם הַשּׁוֹמְעִים הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְאֵינָם מְבִינִים אוֹתָהּ, לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא יָבִינוּ, כִּי הָעִקָּר תּוֹרָה שֶׁלּוֹ הִיא לְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁכְּשֶׁנָּבוֹא לָעוֹלָם הַבָּא יִהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ בְּקִיאִים בְּאוֹתָן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהִים מְאֹד. גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ לְקַיְּמָם בִּפְשִׁיטוּת עַל כָּל פָּנִים לֵילֵךְ בָּהֶם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ עִם אוֹתָם הַתּוֹרוֹת, דְּהַיְנוּ לֵילֵךְ אֵיזֶה זְמַן עִם זֹאת הַתּוֹרָה, וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁלּוֹ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב יִהְיוּ עִם הִלוּךְ שֶׁל אוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּהּ בָּעֵת הַהִיא, וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ אֵיזֶה זְמַן עִם תּוֹרָה מִמַּאֲמָר אַחֵר, וְכֵן יִתְנַהֵג תָּמִיד עַד אֲשֶׁר יַעֲבֹר וְיֵלֵךְ עִם כָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁאָמַר. וְה' יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לָזֶה, וְהָעִקָּר לְבַל יִהְיֶה מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל, שֶׁלֹּא יִרְצֶה לַחְטֹף הַכֹּל בְּבַת אַחַת, וְרַק צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּנַחַת בְּהַדְרָגָה מְעַט מְעַט וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם הַכֹּל:

#### נ

הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר שֶׁל הַתּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ, הוּא כְּעֵין בִּנְיָן וַאֲרִיגָה מַמָּשׁ. שֶׁבִּתְחִלָּה מְקַשֵּׁר וּמְחַבֵּר אֵלּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים יַחַד, וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר וּמְחַבֵּר דָּבָר שְׁלִישִׁי לְהַשֵּׁנִי בְּכַמָּה קְשָׁרִים חֲזָקִים, וְכֵן מִשְּׁלִישִׁי לִרְבִיעִי וְכֵן לְהַלָּן וְכוּ'. אַךְ עַל פִּי רֹב חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַחֲזֹר וּלְקַשֵּׁר אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים יַחַד. כִּי מִתְּחִלָּה אֵין הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶם יַחַד, רַק מִזֶּה לָזֶה, דְּהַיְנוּ מֵהָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי, וּמֵהַשֵּׁנִי לַשְּׁלִישִׁי, וּמֵהַשְּׁלִישִׁי לָרְבִיעִי, אֲבָל עֲדַיִן אֵין קֶשֶׁר לְהָרְבִיעִי בְּהָרִאשׁוֹן, אֲבָל אַחַר כָּךְ מֵבִיא פָּסוּק אוֹ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אוֹ שְׁאָר רְאָיָה אַחֶרֶת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְקַשְּׁרָם יַחַד עַד שֶׁמְּחֻבָּר בְּקֶשֶׁר הָדֵק הֵיטֵב כָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים יַחַד, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר וּמְקַשֵּׁר עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים זֶה לָזֶה, וְיַחַד כֻּלָּם הוּא מְקַשֵּׁר לְהַחִבּוּר וְהַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן. וּבִתְחִלָּה אֵין קֶשֶׁר לִשְׁנֵי הַחֲבִילוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֵלּוּ, כִּי אִם עַל יְדֵי אֵיזֶה קֶשֶׁר שֶׁיֵּשׁ בֵּין דָּבָר אֶחָד מֵהַחֲבִילָה הַשְּׁנִיָּה לְדָבָר אֶחָד מֵהַחֲבִילָה הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל אַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר לְקַשְּׁרָם בִּרְאָיוֹת וּדְרָכִים נִפְלָאִים, שֶׁמַּמְשִׁיךְ קוֹרוֹת לְקַשֵּׁר הַבִּנְיָן מִשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן, לָרְבִיעִי שֶׁבַּשֵּׁנִי, וּמִשָּׁם לַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, וְאַחַר כָּךְ מֵחֲבִילָה שְׁנִיָּה לִשְׁלִישִׁית גַּם כֵּן כָּךְ, וְכֵן לְהַלָּן, וְאַחַר כָּךְ מְקַשְּׁרָם כֻּלָּם יַחַד בְּדֶרֶךְ נִפְלָא:

וְכָל זֶה הָעִנְיָן שָׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ לְמָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים תקע"א שֶׁקֹּדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה, וּלְהָבִיא לָזֶה דֻּגְמָא מִכַּמָּה תּוֹרוֹת, כְּדֵי שֶׁתָּבִין עִנְיָן זֶה הֵיטֵב, וְתָבִין מְעַט דַּרְכֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּהַשִּׂיחוֹת סִימָן ק"כ (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן עֵרֶךְ עֲבוֹדַת ה' סִימָן קנ"א), מְבֹאָר גַּם כֵּן מַה שֶּׁבֵּאֵר לִי פַּעַם אַחַת וְאָמַר לִי כִּי הַתּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ הֵם כְּמוֹ מִי שֶׁנִּכְנָס לְפָלָטִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֵיכָלוֹת וַחֲדָרִים וְאַכְסַדְרָאוֹת וּפִשְׁפָּשִׁין נָאִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד וַעֲלִיּוֹת עַל גַּבֵּי עֲלִיּוֹת שׁוֹנוֹת בְּדַרְכֵי חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנָסִין בְּחֶדֶר אֶחָד וּמַתְחִילִין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּלְהִתְפַּלֵּא עַל נִפְלְאוֹת הַחִדּוּשִׁים אֲשֶׁר בּוֹ, בְּתוֹךְ כָּךְ רוֹאִין שֶׁנִּפְתַּח לוֹ פֶּתַח נִפְלָא לְחֶדֶר אַחֵר, וְכֵן מֵחֶדֶר זֶה לְחֶדֶר עוֹד, וְכֵן מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמֵחֶדֶר לַעֲלִיָּה וְכוּ', וְכֻלָּם פְּתוּחִים מִזֶּה לָזֶה פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת, וּמְקֻשָּׁרִים וּמְשֻׁלָּבִים זֶה בָּזֶה בְּסֵדֶר נִפְלָא וּבְחָכְמָה עֲמֻקָּה וּבְתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַנּוֹי. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב, כִּי אִם לְמִי שֶׁנִּכְנַס קְצָת בַּהֲבָנַת עֹמֶק דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִטְעֹם נֹעַם מְתִיקוּת עַמְקוּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ':

#### נא

בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ד', מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם מֵעִנְיַן רְפוּאַת הַמַּכָּה, וְלִכְאוֹרָה אֵין פֵּרוּשׁ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ וּמַה עִנְיָנָם בְּמַאֲמָר זֶה. אָמַר הַמַּעְתִּיק, שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁקֹּדֶם שָׁבוּעוֹת הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל חָלָה וְכוּ' אִישׁ חָשׁוּב אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּלַאדִיזִין, הַיְנוּ שֶׁהָיְתָה לוֹ מַכָּה גְּדוֹלָה בְּפִי הַטַּבַּעַת רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְהָיָה חוֹלֶה מְאֹד, וְהָרוֹפְאִים מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ כִּי אָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת, כִּי אֲפִלּוּ אִם תִּפָּתַח הַמַּכָּה וְתִבָּקַע, אָז צְרִיכִין לְנַקּוֹת אוֹתָהּ וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל הַלֵּחוּת הָרָעָה מִתּוֹכָהּ וְכֵן שְׁאָר כָּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַצְּרִיכִין לִרְפוּאַת הַמַּכָּה, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר מֵחֲמַת שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַכַּרְכַּשְׁתָּא וּבְוַדַּאי יָמוּת. וּבָאוּ אַנְשֵׁי לַאדִיזִין עַל שָׁבוּעוֹת, וְסִפְּרוּ לְרַבֵּנוּ זַצַ"ל אוֹדוֹת כָּל הַנַּ"ל. אַחַר כָּךְ בְּשָׁבוּעוֹת אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן רְפוּאוֹת הַמַּכָּה בִּפְרָטִיּוּת, וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵיתָם, נוֹדַע לָהֶם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל זֶה הַמַּאֲמָר נִבְקְעָה הַמַּכָּה וְתֵכֶף נָקַל לוֹ, רָצָה לוֹמַר מִכְּאֵבוֹ, וְאַחַר אֵיזֶה יָמִים נִגְמַר רְפוּאַת הַמַּכָּה בִּשְׁלֵמוּת:

וְהַכְּלָל, אֲשֶׁר נִרְאָה לָעֵינַיִם פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, אֲשֶׁר כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁעָבְרוּ בָּעוֹלָם בִּפְרָט הָעִנְיָנִים שֶׁעָבְרוּ עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הַכֹּל הָיָה נִכְלָל בְּתוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הִמְשִׁיךְ רְפוּאוֹת וְתִקּוּנִים וְהַמְתָּקוֹת לְכָל הָעִנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת:

#### נב

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ זַ"ל, שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל נָאֶה לְעִנְיַן מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לְגַלּוֹת כָּל כָּךְ תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עֲדַיִן שֶׁיַּעֲשׂוּ פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת בְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי לָהֶם. וְסִפֵּר לְעִנְיָן זֶה, מִמֶּלֶךְ אֶחָד שֶׁחָלָה בְּנוֹ יְחִידוֹ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁכָּל הָרוֹפְאִים מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ וְנִתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רוֹפֵא מֻפְלָג בְּחָכְמָה מְאֹד, וּבִקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ מִמֶּנּוּ בְּתַחֲנוּנִים גְּדוֹלִים לְהִשְׁתַּדֵּל עִם בְּנוֹ. וְהֵשִׁיב לוֹ, הָאֱמֶת שֶׁרְפוּאָתוֹ קָשָׁה וּרְחוֹקָה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן אִם יַעֲשׂוּ עוֹד תַּחְבּוּלָה אַחַת, אֲזַי אֶפְשָׁר דְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְפוּאָה, אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לוֹמַר לְךָ זֹאת הַתַּחְבּוּלָה, מֵחֲמַת שֶׁהִיא דָּבָר קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד. וְהִפְצִיר בּוֹ הַמֶּלֶךְ מְאֹד לְגַלּוֹת לוֹ הַתַּחְבּוּלָה. וְאָמַר לוֹ, תֵּדַע שֶׁבִּנְךָ הוּא חוֹלֶה מְסֻכָּן מְאֹד בְּתַכְלִית עַד שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לִתֵּן לוֹ לְתוֹךְ פִּיו אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת מִסַּמְמָנֵי הָרְפוּאוֹת, אַךְ אֵיךְ שֶׁיֵּשׁ סַמְמָנֵי רְפוּאוֹת יְקָרוֹת כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר צְלוֹחִית אַחַת קְטַנָּה מְאֹד עוֹלָה לְסַךְ אַלְפֵי אֲלָפִים, וּצְרִיכִין לְמַלֹּאת חָבִיּוֹת מָלֵא מִסַּמְמָנִים הַיְּקָרִים הָאֵלֶּה, וְלִקַּח בִּדְלָיִים מְלֵאִים מִסַּמְמָנִים הָאֵלֶּה וְלִשְׁפֹּךְ עַל בִּנְךָ הַחוֹלֶה, וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁכָּל הַסַּמְמָנִים הַיְּקָרִים הָאֵלֶּה יֵלְכוּ לְאִבּוּד לְגַמְרֵי, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יִתְחַזֵּק גּוּפוֹ מְעַט עַל יְדֵי זֶה, וְאוּלַי מִתּוֹךְ שֶׁיִּשְׁפְּכוּ עָלָיו הַרְבֵּה כָּל כָּךְ יִכְנֹס לְתוֹךְ פִּיו גַּם כֵּן אֵיזֶה טִפָּה עַל כָּל פָּנִים, ועַל יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְפוּאָה. וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְרַצָּה הַמֶּלֶךְ לָזֶה וְצִוָּה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַפֵּא הַבֵּן מֶלֶךְ:

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁדַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ חוֹלִים מְדֻכָּאִים בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ כָּל כָּךְ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל כֵּן מֻכְרָח הַצַּדִּיק הָרוֹפֵא נֶאֱמָן לִשְׁפֹּךְ עָלֵינוּ סַמְמָנִים יְקָרִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, אַף עַל פִּי שֶׁלִּכְאוֹרָה נִרְאֶה שֶׁכִּמְעַט הַכֹּל הוֹלֵךְ לְאִבּוּד חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן רֵיחַ טוֹב קוֹלֵט, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים אוּלַי נִזְכֶּה לַחְטֹף מֵהֶם אֵיזֶה טִפָּה יְקָרָה וְנִפְלָאָה לְתוֹךְ פִּינוּ וּפְנִימִיּוּתֵנוּ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

### גודל יקרת ראש השנה שלו

#### א

אָמַר: הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וְהָיָה פֶּלֶא אֶצְלִי, מֵאַחַר שֶׁהַמְּקֹרָבִים שֶׁלִּי מַאֲמִינִים לִי, וְלָמָּה לֹא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֵלַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִישׁ לֹא יֵעָדֵר, כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כְּרוּז, שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקֹרָב אֵלָיו יִהְיֶה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ, לֹא יֶחְסַר אִישׁ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, רָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד, "אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", וְזֶה נֶאֱמַר עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה:

#### ב

אֶחָד אָמַר לְפָנָיו שֶׁהָיָה נִיחָא לוֹ יוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שַׁבַּת תְּשׁוּבָה וְלֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם לַעֲמֹד שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְגַם אֵין לוֹ אַכְסַנְיָא טוֹבָה לֶאֱכֹל וְלָלוּן, וּמֵחֲמַת זֶה דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת מְאֹד וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, עַל כֵּן הָיָה טוֹב לְפָנָיו יוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בִּזְמַן אַחֵר וְלֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אִם לֶאֱכֹל אִם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, אִם לִישֹׁן אִם שֶׁלֹּא לִישֹׁן, אִם לְהִתְפַּלֵּל אִם שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל (רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי), אַךְ וְרַק שֶׁתִּהְיוּ אֶצְלִי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה [וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: יָא עֶסִין נִיט עֶסִין, יָא שְׁלָאפִין נִיט שְׁלָאפִין, יָא דַאוִוינֶען נִיט דַאוִוינֶען, אַבִּי דוּ זָאלְסְט בַּיי מִיר זַיין אוֹיף רֹאשׁ הַשָּׁנָה]. (וּבֶאֱמֶת כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל, הֵם רַק דִּמְיוֹנוֹת וּפִתּוּיִים שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר, כִּי תּוֹדָה לָאֵל נִרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל פִּי הָרֹב מִתְפַּלְּלִין יוֹתֵר בְּכַוָּנָה בִּכְלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִמַּה שֶּׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ):

#### ג

עָנָה וְאָמַר: הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל. וְה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בִּירֻשָּׁה מֵאֲבוֹתַי, רַק ה' יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי זֹאת בְּמַתָּנָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה. לֹא מִבָּעֲיָא אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּוַדַּאי תְּלוּיִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי:

#### ד

בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמַן, עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּעֵת שֶׁנָּתַנּוּ לוֹ הַצֶּעטְלִיךְ [קְוִיטְלַאךְ] שֶׁלָּנוּ וּמָעוֹת עַל פִּדְיוֹן. אָז שָׁאַל עַל אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרִיב שֶׁלֹּא בָּא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהִתְחִיל ר' נַפְתָּלִי לְתָרְצוֹ, וְלֹא קִבֵּל הַדְּבָרִים וְהִקְפִּיד עָלָיו מְאֹד. וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר עוֹד מֵאֶחָד שֶׁלֹּא בָּא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵחֲמַת רִבּוּי מְנִיעוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה נָסַע לְרַבֵּנוּ זַ"ל קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְסִפֵּר לוֹ הַמְּנִיעוֹת, וְצִוָּה לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְזֶה הָאִישׁ הָיָה מִגְּדוֹלֵי הַחֲשׁוּבִים וְהָיָה צַר לוֹ מְאֹד מַה שֶּׁלֹּא יִזְכֶּה לִהְיוֹת נִמְנֶה עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהִתְחִיל לְהִתְעַקֵּשׁ לְפָנָיו זַ"ל שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְבֵיתוֹ רַק יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלֹא נִתְרַצָּה הוּא זַ"ל בִּדְבָרָיו וְגֵרְשׁוֹ לְבֵיתוֹ. וְאָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, אֵינִי יָכוֹל לְצַיֵּר לְעַצְמִי הַצַּעַר הַזֶּה מַה שֶּׁאַתָּה לֹא תִּהְיֶה אֶצְלִי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאָמַר לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל, אִם כֵּן אֶשָּׁאֵר בְּכָאן, וְלֹא הִסְכִּים, וְשָׁב לְבֵיתוֹ. אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמָּנוּ מִזֶּה, וְאָמַר, שֶׁעָלָיו יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל, כִּי רָצָה בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת כָּאן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אַךְ נִמְנַע מֵחֲמַת הַנַּ"ל:

אַחַר כָּךְ עָנָה הוּא זַ"ל וְאָמַר בְּקוֹל חָזָק מֵעֹמֶק הַלֵּב, וּמָה אֹמַר לָכֶם, אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, הַיְנוּ מִלִּהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, בְּקוֹל זִיעַ סַגִּיא: וִוי אַזוֹי זָאל אִיךְ אַייךְ זָאגִין, קֵיין גְרֶעסֶערְס דֶּער פוּן אִיז נִיט פַאר הַאנֶין. אַיי אַנְדֶערֶע גּוּטֶע יוּדִין זָאגִין נִיט אַזוֹי, אִיז נָאךְ אַקַשְׁיֶא [מָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, וְאִם צַדִּיקִים אַחֵרִים אֵינָם אוֹמְרִים כָּךְ, אָז עוֹד קֻשְׁיָא] (כְּלוֹמַר, הֲלֹא בְּלֹא זֶה כְּבָר מַקְשִׁין עָלָיו קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה, וְיִהְיֶה קָשֶׁה עוֹד קֻשְׁיָא זֹאת גַּם כֵּן מַה שֶּׁהִקְפִּיד כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא):

וּמִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדִּבֵּר אָז עִמָּנוּ לָמַדְנוּ כַּמָּה דְּבָרִים, לָמַדְנוּ עוֹד הַפַּעַם עֹצֶם גֹּדֶל הַחִיּוּב לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְנוּ זֹאת מִכְּבָר, אַף עַל פִּי כֵן מֵרִבּוּי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אָז בָּזֶה וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת אָז, הֵבִינוּ עֹצֶם הַחִיּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב. וְגַם אָז לָמַדְנוּ, שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאוּמַן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה תָּמִיד לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְשֶׁאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה. וְגַם לָמַדְנוּ כַּמָּה צְרִיכִין לְחַזֵּק לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת מִדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּפְרָט הַמְּנִיעוֹת מִלִּהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִים לְשָׁבְרָם בְּיוֹתֵר וְלִהְיוֹת דַּיְקָא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא זַ"ל בְּעַצְמוֹ מְצַוֶּה וּמַסְכִּים לִבְלִי לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, חָלִילָה לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שׁוּם שְׁאֵלָה עַל זֶה כִּי הוּא יָשִׁיב בְּוַדַּאי לִבְלִי לִהְיוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ צְרִיכִין לִהְיוֹת דַּיְקָא [וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת]:

וְעִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ לְמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מכות י:): 'בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ' כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, וְהוּא מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק (במדבר כ"ב, ל"ה) "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים", וְכֵן בְּשִׁלּוּחַ מְרַגְּלִים, שֶׁהֻכְרַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ לְשַׁלְּחָם אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת רְצוֹנוֹ לֹא הָיָה כְּלָל בָּזֶה. וְעִנְיָן זֶה רָאִינוּ מֵרַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, בִּפְרָט בְּעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ לָהֶם מְנִיעוֹת מִלִּהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ, וְהֵשִׁיב לָהֶם שֶׁלֹּא יִהְיוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהִתְחִילוּ לְהִתְעַקֵּשׁ - הֲלֹא שָׁמַעְנוּ מִכֶּם גֹּדֶל הָאַזְהָרָה לִהְיוֹת אֶצְלְכֶם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם, וְגָעַר בָּהֶם שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ יוֹתֵר, וְכֵן עָשׂוּ וְלֹא בָּאוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנַחְנוּ זָכִינוּ לִהְיוֹת רְגִילִים לַעֲמֹד לְפָנָיו, שָׁמַעְנוּ וְהֵבַנְנּוּ בְּרֶמֶז וּבְפֵרוּשׁ שֶׁפְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ אֵינוֹ נוֹחָה בָּזֶה כְּלָל, רַק הוּא מֻכְרָח לוֹמַר לָהֶם כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ עַל זֶה. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר, וּמְעַט מִזֶּה יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת, שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין לְהָרַב וְהַמַּנְהִיג עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּעֵין מְסִירַת נֶפֶשׁ, צָרִיךְ לְהָשִׁיב לָאו, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁיִּמְסֹר נַפְשׁוֹ וִישַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת, עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב וּלְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ בָּזֶה כְּלָל. וְעוֹד תָּבִין עִנְיָן זֶה בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁמְּדַבְּרִים מֵעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה וְהָבֵן מְאֹד:

#### ה

שָׁם, לְעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא. אָמַר, שֶׁיְּכוֹלִין אָז אֲנָשִׁים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים, מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף עַל פִּי כֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יְכוֹלִין אֲפִלּוּ הֵם לְקַבֵּל תִּקּוּן, אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ זַ"ל לֹא הָיָה יָכוֹל לְתַקְּנָם, אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים. כִּי אָמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִנְיָנִים וְתִקּוּנִים, מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה גַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת:

אָמַר הַמַּעְתִּיק: הֶעְתַּקְתִּי פֹּה כַּמָּה מַאֲמָרִים נִפְלָאִים מִסֵּפֶר 'עָלִים לִתְרוּפָה' מִמּוֹרֵנוּ ר' נָתָן זְצוּקַ"ל, מִגְּדֻלַּת הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר זְצוּקַ"ל:

#### ו

בְּמִכְתָּב נ"ו בְּסוֹפוֹ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהָעִקָּר, שֶׁתִּשְׂמַח בַּמֶּה שֶׁזָּכִיתָ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמָּה פְּעָמִים, וּבַמֶּה שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לִהְיוֹת עוֹד עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. כִּי עַתָּה זֶה כָּל נֶחָמָתִי וְכָל מְגַמָּתִי לְזַכּוֹת אֶת כָּל הַשּׁוֹמְעִים לִדְבָרַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַיְנוּ בִמְקוֹם גְּנִיזָתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם, בְּוַדַּאי יַחֲזִיקוּ לִי טוֹבָה לָנֶצַח. וּבָזֶה נָגִיל וְנָשִׂישׂ תָּמִיד בִּפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְחֶדְוַת ה' יִהְיוּ מָעֻזֵּנוּ: (שם ר"ס)

#### ז

מִכְתָּב פ"ג: בָּרוּךְ ה', יוֹם א' רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל תקצ"ט בְּרֶסְלֶב. מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי עַתָּה וְכוּ', וְדַעְתִּי חָזָק לִבְלִי לְעַכֵּב יוֹתֵר. וַה' יַעֲזֹר לִי בְּחַסְדּוֹ לִסַּע לְמָקוֹם שֶׁאֶסַּע לְהִשְׁתַּטֵּחַ בְּמָקוֹם שֶׁאֶשְׁתַּטַּח. אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל עוֹד עַד הֵיכָן הַדָּבָר מַגִּיעַ, אֲבָל זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִסַּע לְשָׁם בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהָאָיֹם מְאֹד מְאֹד. וְגַם אֲנִי צָרִיךְ לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק אֶתְכֶם בְּכָל כֹּחִי בְּכָל מִינֵי דִּבּוּרֵי אֱמֶת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁתִּזְכּוּ גַּם כֵּן לִהְיוֹת שָׁם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וְכוּ' וְכוּ'. וְאִם כִּי כְּבָר אַתֶּם יוֹדְעִים קְצָת מִזֶּה, אֲבָל צְרִיכִין עַתָּה לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, בִּפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז עִקַּר הַהִתְחַדְּשׁוּת לְטוֹבָה. וְיֵשׁ הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד לְדַבֵּר בָּזֶה, אַךְ אֵין הַפְּנַאי וְהַנְּיָר מַסְפִּיק. דִּבְרֵי אָבִיךָ וַחֲבֶרְכֶם וְרַבְּכֶם הֶחָפֵץ בְּתַקָּנַת נַפְשְׁכֶם לָנֶצַח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. נָתָן מִבְּרֶסְלֶב: (שם רפ"ח)

#### ח

מִכְתָּב פ"ד מִשְּׁנַת תקצ"ט פָּרָשַׁת תֵּצֵא: בָּרוּךְ ה', יוֹם ב' תֵּצֵא תקצ"ט אוּמַן. הַיּוֹם אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בָּאתִי לְפֹה אוּמַן לְשָׁלוֹם. תְּהִלָּה לָאֵל מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' שֶׁזָּכִיתִי גַּם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת לָבֹא לְפֹה לְהָכִין עַצְמִי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַתָּה בָּזֶה, כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל יָמֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ וְכוּ' לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלֶּה וְכוּ'. בְּטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם, חֲזַק וַחֲזַק, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל עֵת בַּמֶּה שֶׁאַתָּה חָפֵץ לִהְיוֹת נִמְנֶה עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה הָאָיֹם וְהַנּוֹרָא מְאֹד. מִכָּל שֶׁכֵּן כִּי קִוִּינוּ לַה' שֶׁתּוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְתָבוֹא לְפֹה בְּשָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה וְכוּ': (שם רפ"ט)

#### ט

מִכְתָּב ק"ח בְּסוֹפוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וַעֲצוּמָה וּבִפְרָט לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, זַהֵר הִזָּהֵר בְּנִי וְתַלְמִידִי חֲבִיבִי לְבַל יַעֲלֶה עָלֶיךָ רַעְיוֹן חַס וְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאֱמֶת, רַק בּוֹא תָּבוֹא בְּרִנָּה עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְפֹה אוּמַן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְכֵן כָּל יָמֶיךָ עַד יָבוֹא מוֹרֵה צֶדֶק לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָנֶצַח, וּבְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ תַּחֲזִיק לִי טוֹבָה לְנֶצַח נְצָחִים, נָתָן הַנַּ"ל: (שם ש"כ)

#### י

מִכְתָּב קט"ו מִשְּׁנַת ת"ר: מִכְתָּבוֹ הַקָּצָר הִגִּיעַ אֵלַי אֶתְמוֹל וְכוּ' וְכוּ'. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁבְּחַסְדֵי ה' פָּקַח עֵינֵינוּ, וְהוֹדִיעֵנוּ קְצָת אֲמִתַּת גְּדֻלַּת קְדֻשָּׁתוֹ וְכוּ' וְכוּ', בְּוַדַּאי בִּשְׁבִיל תְּנוּעָה אַחַת לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן לִלְמֹד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּלְקַיֵּם אֵיזֶה דִּבּוּר אֲמִתִּי מִדְּבָרָיו, לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לִתְפִלָּה עַל פִּי עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְלוֹמַר תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה וְכוּ', מִכָּל שֶׁכֵּן לִנְסֹעַ עַל צִיּוּן קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ בְּהַבְטָחָה גְּדוֹלָה שֶׁיַּעֲשֶׂה לָנוּ טוֹבָה לָנֶצַח, דַּעַת לְנָבוֹן נָקָל שֶׁבִּשְׁבִיל נְקֻדָּה אַחַת מִכָּל הַנַּ"ל, כְּדַאי וּכְדַאי לִסְבֹּל הַכֹּל וּלְשַׁבֵּר כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. עַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא לִטְעוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּטָעוּת וּשְׁטוּת שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים, כְּאִלּוּ בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁעָשָׂה טוֹבָה נִצְחִית כָּזֹאת לְנִשְׁמָתוֹ, שֶׁנָּסַע לְאוּמַן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּאָה עָלָיו הַתְּלָאָה הַזֹּאת חַס וְשָׁלוֹם. אַדְּרַבָּא מְחֻיָּב לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה, שֶׁכָּל הַתְּלָאוֹת הֵם בִּשְׁבִיל שֶׁמִּתְרַשֵּׁל בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת אֶל הָאֱמֶת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: (שם רצ"ה)

#### יא

מִכְתָּב קנ"ב בְּסוֹפוֹ מִשְּׁנַת תר"א פָּרָשַׁת תֵּצֵא: וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וְשָׁלוֹם לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַנָּגִיד הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר. לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מֵעֹצֶם אַהֲבָתְךָ לְחַזֶּקְךָ וּלְזָרֶזְךָ שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ שׁוּם סְפֵקוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּלִבְּךָ בְּעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. רַק תְּאַמֵּת בְּלֵב שָׁלֵם בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה, לִזְכּוֹת לְהִתְוַעֵד יַחַד עִם אַנְשֵׁי אֱמֶת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים לְהִתְקַבֵּץ עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהִבְטִיחַ לַעֲזֹר לְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו, בִּפְרָט בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּלְהִמָּנוֹת יַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶצְלֵנוּ. מָה אֹמַר לְךָ אָחִי מְעַט מְעַט שָׁמַעְתָּ וְהֵבַנְתָּ מֵרָחוֹק, אֲבָל יוֹתֵר מִזֶּה בְּנִי הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם בִּכְלַל חֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל זֶה שֶׁנִּמְנוּ חֲבֵרָיו וְכוּ', בִּפְרָט לְעֵסֶק קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כָּזֶה וְכוּ'. וּתְחַזֵּק נַפְשְׁךָ לָבֹא בְּשִׂמְחָה, בֹּא תָּבוֹא בְּרִנָּה עִם בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה וְעִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְכוּ', וּמֻבְטְחַנִי שֶׁבְּלֹא דְּבָרַי בְּוַדַּאי לֹא הָיִיתָ נִמְנָע חַס וְשָׁלוֹם מִלָּבוֹא. אַךְ לְזָרוּזֵי יְתֵרָה קָאָתֵינָא. כִּי יָדוּעַ לָנוּ רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הַמִּשְׁתַּטְּחִים אָז דַּיְקָא. וּבֶאֱמֶת כֻּלָּם בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם, כִּי עִקַּר הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּיָּדוּעַ לָכֶם כָּל זֶה, עַל כֵּן הַהֶכְרֵחַ לְזָרֵז בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַשְׁרֶיךָ אִם תְּקַיֵּם דְּבָרַי, בְּוַדַּאי תַּחֲזִיק לִי טוֹבָה בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח. נָתָן הַנַּ"ל: (שם שס"ב)

#### יב

מִכְתָּב קע"ה מִשְּׁנַת תר"ב יוֹם ב' פָּרָשַׁת חֻקַּת: שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו, שֶׁיִּחְיוּ. דַּע בְּנִי יַקִּירִי, כִּי אֶתְמוֹל בָּאתִי בַּחֲצוֹת הַיּוֹם לְפֹה קְהִלַּת אוּמַן. בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הֱבִיאַנִי עַד הֲלֹם. זֶה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי, מַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֶה בְּכָל פַּעַם לִהְיוֹת פֹּה עַל צִיּוּן קָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְכוּ' כָּזֶה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מֵהָאוֹר הַגָּנוּז שָׁם וְכוּ' "מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי". וּכְבָר זָכִיתִי הַיּוֹם, שֶׁהָיִיתִי שָׁם עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ, עַיֵּן שָׁם: (שם שפ"ט)

#### יג

מִכְתָּב ר"י מִשְּׁנַת תר"ג יוֹם ב' פָּרָשַׁת מַסְעֵי: מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי וְכוּ' וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ וְאֵין אָנוּ מִתְנַגְּדִים עָלָיו, וְאָנוּ חוֹתְרִים לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְאָנוּ מִתְקַבְּצִים יַחַד עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁגַּם אַתָּה תִּהְיֶה נִמְנֶה בִּימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים הַבָּאִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְכֵן בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְזֶה כָּל נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵינוּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: (שם ת"ל)

#### יד

מִכְתָּב רי"ד מִשְּׁנַת תר"ג יוֹם ג' פָּרָשַׁת עֵקֶב: שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק. מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי וְכוּ' וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ הַקָּדוֹשׁ וְכוּ'. חַסְדּוֹ גָּדוֹל עָלֶיךָ מְאֹד שֶׁזָּכִיתָ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ וּלְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וּלְהִתְקַבֵּץ בִּכְלַל קִבּוּץ שֶׁלּוֹ הַקָּדוֹשׁ. וּבִפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא עִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ שֶׁזֶּה בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁמְּקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים וְכוּ'. וְזֶה סָמוּךְ שָׁמַעְתִּי מִידִידֵנוּ הַוָּתִיק רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד הַמַּגִּיד זַ"ל מְטִירָהאוִויץ, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַכֹּל מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ תִּקּוּן אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם בִּזְמַן אַחֵר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְכוּ': (שם תל"ד)

#### טו

מִכְתָּב רט"ו מִשְּׁנַת תר"ג ב' אֱלוּל: מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי וְכוּ'. בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ וְתַתְחִיל לְבָרֵךְ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְהִגִּיעָנוּ וְקִיְּמָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוַעֵד יַחַד בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ. וְרַק בָּזֶה אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי. וְגַם אַתָּה רָאוּי לְךָ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ בָּזֶה שֶׁכְּבָר עָבְרָה הַשָּׁנָה, וְהִגִּיעַ יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבָּהֶם נִתְוַעֵד יַחַד עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: (שם תל"ה)

#### טז

מִכְתָּב רי"ז מִשְּׁנַת תר"ד בְּסוֹפוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה גָּרוּעַ יוֹתֵר בְּעֵינֶיךָ אַתָּה צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בָּזֶה בְּיוֹתֵר, וְלַהֲפֹךְ עֹצֶם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, שֶׁגָּרוּעַ כָּזֶה זָכָה לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא כָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ'. וְהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיא כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי חִצִּים וְכוּ' וּלְרַפּאוֹת הַכֹּל וְכוּ': (שם תל"ח)

#### יז

מִכְתָּב רכ"ו בָּאֶמְצַע, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהָעִקָּר הָעוֹלֶה עַל הַכֹּל הוּא כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר זָכִיתָ לִבְלִי לִהְיוֹת מִתְנַגֵּד עָלָיו, אַף גַּם לִהְיוֹת עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, בִּפְרָט בִּימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּתוֹךְ כְּלָל אֲנָשָׁיו הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ. מִי יִתֵּן שֶׁגַּם בָּנֶיךָ וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ יִהְיוּ נִמְנִין עִם הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל וְכוּ': (שם תנ"ה)

#### יח

מִכְתָּב ר"מ מִשְּׁנַת תר"ד יוֹם ה' פָּרָשַׁת תָּבֹא: וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִפְרָט לִידִידִי הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְה' יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ כָּרָאוּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם וְכוּ'. וְאֵיךְ שֶׁהוּא אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ מִכְּלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנֶּאֱסָפִים עַל שֵׁם אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, כִּי כְּבָר שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה וְכוּ': (שם תע"א)

וְעַיֵּן עוֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה מִכְתָּבִים בַּאֲרִיכוּת, וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ:

### מאמרים מספר פרפראות לחכמה

ועתה נחזור לבאר מה שיעדנו למעלה מספר 'פרפראות לחכמה', שכל התיקונים נעשים גם עכשיו, על ידי שמתקרבין אל עניינו הקדוש ז"ל, ולומדים ספריו הקדושים:

#### א

שָׁ‏ם דַּף ד' ע"ב, עַל מַאֲמַר "אָנֹכִי" שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חלק א' סִימָן ד', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

הִנֵּה יָדוּעַ מִפִּי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכָּל הַמַּאֲמָרִים שֶׁגִּילָה בְּעִנְיַן מַעֲלַת הַתִּקּוּנִים הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק וְכָל הַפְּרָטִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, כָּל דְּבָרָיו זַ"ל בָּזֶה חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד.

וְגַם עַכְשָׁו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל, נַעֲשֶׂה כָּל זֶה עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִין אֶל עִנְיָנוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, וְנִכְלָלִין בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנִּקְרָאִים עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, וּמִתְדַּבְּקִין עַצְמָן בְּלִמּוּד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּמְקַבְּלִין עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, וּבָאִים עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמִתְפַּלְּלִין שָׁם עַל הַתְּשׁוּבָה וְהַיִּרְאָה וְהָעֲבוֹדָה וְכוּ', בִּפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ בְּעֵת שֶׁמִּתְאַסְּפִין אֵלָיו זַ"ל עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ', כַּיָּדוּעַ וּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר[786].

עַל כֵּן צְרִיכִין לְבָאֵר קְצָת, אֵיךְ פְּרָטֵי הַתִּקּוּנִים שֶׁבְּמַאֲמָר זֶה נִמְשָׁכִין גַּם עַכְשָׁו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל.

הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק[787]: עַיֵּן בְּסִימָן קצ"ב, שֶׁבְּכָל סֵפֶר וְסֵפֶר נִמְצָא דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ וְאוֹר פָּנָיו שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם שֶׁחִדֵּשׁ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁבְּזֶה הַסֵּפֶר[788].

וְעַיֵּן בְּסִימָן קנ"ג, מְבֹאָר שָׁם שֶׁהַתַּלְמִיד כְּשֶׁזּוֹכֶה הוּא מְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים שֶׁל הָרַב מַמָּשׁ וְכוּ'[789], וְעַיֵּן סִימָן ר"ל[790].

הַתִּקּוּנִים הַנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לְהַצַּדִּיק[791]: זֶה פָּשׁוּט שֶׁנַּעֲשָׂה עַכְשָׁו גַּם כֵּן עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לְבָנָיו וּלְהַמְקֹרָבִים אֵלָיו זַ"ל, וּלְכָל הַמִּצְטָרֵךְ לְעִנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, כְּגוֹן לְהַדְפִּיס סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הַוִּדּוּי לִפְנֵי הַצַּדִּיק[792]: נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו גַּם כֵּן עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמַרְבִּין שָׁם בִּתְפִלּוֹת וּוִדּוּיִם וְכוּ'.

וְזֶה מְרֻמָּז בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּמַאֲמָר זֶה בְּעַצְמוֹ בְּאוֹת ט', בְּעִנְיַן 'לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּעוֹר, עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעֵר פִּיו[793]; כִּי כְּשֶׁפּוֹגְמִין בַּמַּלְכוּת[794], אָז יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹר פִּיו בְּצֵרוּפִים רָעִים וְכוּ''- וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְבַּר מֹשֶׁה מוּל בֵּית פְּעוֹר. (וּמְבֹאָר בְּתוֹסְפוֹת סוֹטָה דַּף י"ד[795], בְּשֵׁם מִדְרָשׁ אַגָּדָה, שֶׁבְּכָל שָׁנָה בֵּית פְּעוֹר עוֹלֶה לְמַעְלָה כְּדֵי לְקַטְרֵג וּלְהַזְכִּיר עָו‍ֹן, וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה קִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חוֹזֵר וְשׁוֹקֵעַ וְכוּ'. נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁקִּבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשֶׂה עַד הַיּוֹם פְּעֻלָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת 'בֵּית פְּעוֹר' וּלְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ הַצֵּרוּפִין הָרָעִים[796] וּלְתַקֵּן וְלִבְנוֹת מִדַּת הַמַּלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת[797]). וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מַה שֶּׁכָּתַב: 'וְכָל זֶה הָיָה בְּמוֹתוֹ, אֲבָל בְּוַדַּאי גַּם בְּחַיָּיו הָיָה לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וְהָיָה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בָּאוֹר אֵין סוֹף, אֲבָל הַהִתְפַּשְּׁטוּת הָיָה בִּבְחִינַת "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" וְכוּ'[798]'.

וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה' בְּחִינַת 'אַיִן' - כִּי דָּבוּק בִּתְמִידוּת בְּאוֹר אֵין סוֹף בִּבְחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב'; שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן מִדַּת הַמַּלְכוּת עַל יְדֵי הַוִּדּוּי שֶׁמִּתְוַדִּין לְפָנָיו - בְּוַדַּאי זֶה הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ כֹּחַ זֶה לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עוֹז, כִּי אָז דָּבוּק בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר בָּאוֹר הָאֵין סוֹף, וְגַם אָז יֵשׁ אֶצְלוֹ בְּחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב' כַּיָּדוּעַ[799], רַק שֶׁהוּא בְּדַקּוּת וְרוּחָנִיּוּת יוֹתֵר; וְגַם כִּי הַצַּדִּיקִים פּוֹקְדִים אֶת קִבְרֵיהֶם כַּיָּדוּעַ[800], בִּפְרָט זֶה הַצַּדִּיק אֲשֶׁר פָּקַד עַל זֶה לָבֹא עַל קִבְרוֹ, וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנָתוֹ וְכוּ' כַּיָּדוּעַ[801].

וְעַיֵּן שָׁם עוֹד בְּאוֹת ה' מְרַמֵּז גַּם כֵּן לְעִנְיָן זֶה, שֶׁיְּהוּדָה הִתְוַדָּה כַּמָּה דּוֹרוֹת לִפְנֵי לֵידַת מֹשֶׁה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁזָּכַר מֹשֶׁה הַוִּדּוּי נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הִתְוַדָּה עַכְשָׁו לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵן בְּחִינַת מַלְכוּת.

מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁעַכְשָׁו שֶׁכְּבָר הָיָה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁבָּאִין עַל קִבְרוֹ כִּפְקֻדָּתוֹ זַ"ל, בִּכְדֵי שֶׁהוּא יַעֲלֶה הַוִּדּוּי לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וִיתַקֵּן בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, בְּוַדַּאי נִתְקַן הַכֹּל.

נִמְצָא שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל נַעֲשִׂין גַּם עַכְשָׁו, רַק שֶׁנַּעֲשִׂין בְּדַקּוּת וְרוּחָנִיּוּת יוֹתֵר. עַל כֵּן צְרִיכִין עַכְשָׁו לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ לְהַמְשִׁיךְ הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְקַשְּׁרוּת בְּלֵב שָׁלֵם וְנָכוֹן בְּיוֹתֵר, וְכַמּוּבָן.

וְגַם מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁהַצַּדִּיק מַפְרִישׁ וּמְבָרֵר לוֹ דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה עִנְיָן זֶה מִמֵּילָא; כִּי כְּשֶׁבָּא אֶל כְּלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, וְרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וַעֲבוֹדָתָם אֲשֶׁר עוֹבְדִים אֶת ה', וּמִשְׁתּוֹקְקִים בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ', וְיוֹדֵעַ וּמֵבִין הֵיטֵב, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִקְּדֻשַּׁת אוֹר נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְאוֹר קְדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ אֲשֶׁר שָׁם מֵאִיר אוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ' כַּנַּ"ל - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק. וְעַיֵּן לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ', וְתָבִין שֶׁזֶּה בְּחִינַת "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ"[802], שֶׁהָעִקָּר הוּא בִּזְמַן אֲסִיפַת הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ[803].

וְעַל יְדֵי כָּל זֶה מִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ הֵיטֵב לָזֶה, וּמַרְגִּישׁ אֵיזֶה הֶאָרָה וְהִתְנוֹצְצוּת הַקָּדוֹשׁ מִזֶּה בְּתוֹךְ לִבּוֹ, זוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי יְסוֹדוֹת 'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ'.

וְעַיֵּן שָׁם בְּמַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה[804] שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר שָׁם כְּלָל עִנְיַן הַהִסְתַּכְּלוּת, רַק הַהִתְקָרְבוּת שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא - שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק וְכוּ'[805], וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת "בְּרִית מֶלַח עוֹלָם", וְיָדוּעַ כִּי מֶלַח הוּא פּוֹלֵט הַדָּמִים, עַל כֵּן עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק נִתְתַּקֵן הַמִּדּוֹת הַבָּאִים מִ'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ' שֶׁהֵם עַצְבוּת וְהַתַּאֲווֹת הַבָּאִים מִדָּמִים עֲכוּרִים וְכוּ'. נִמְצָא מְבֹאָר בְּכָאן, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת.

אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לַאֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִים אֵלָיו וְהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו וְנִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ זַ"ל, וְכֵן כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה עַל כָּל עִנְיָנָיו זַ"ל, נִתְתַּקְּנוּ הַמִּדּוֹת הַבָּאִים מֵ'חַי וּמְדַבֵּר'.

אַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּמְפָרֵשׁ כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וּמַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּוִדּוּיִם וְכוּ', וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֵהוּ הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן וְהַיָּשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְשֶׁיְּכַפֵּר לוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַם וְכוּ', בִּפְרָט בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹמֵר הַוִּדּוּיִם מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ עַד שֶׁהַדִּבּוּרִים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ עַצְמוֹתָיו בִּבְחִינַת "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה" וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁהַדִּבּוּרִים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּתוֹ וְעַצְמוֹתָיו שֶׁל הַמִּתְוַדֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִמְשָׁךְ גַּם כֹּחַ כָּל הָאֵיבָרִים וְכָל הָעֲצָמוֹת מַמָּשׁ לְתוֹךְ הַדִּבּוּרִים.

וְעוֹשֶׂה אֶת כָּל הַנַּ"ל עַל סְמַךְ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ זַ"ל וּבְהִתְקַשְּׁרוּת גָּמוּר אֵלָיו בְּכָל לְבָבוֹ, וְשֶׁהוּא יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר כָּל הַתִּקּוּנִים הַצָּרִיךְ לְנַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, אֲזַי יַאֲמִין בְּבֵרוּר שֶׁבְּוַדַּאי נֶחְרְבוּ עַל יְדֵי זֶה כָּל בִּנְיָנֵי הַמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְהוֹצִיא מֵהֶם כָּל הַצֵּרוּפִין, וְנִבְנוּ בִּנְיָנֵי הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז מִמֵּילָא יֵדַע הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְפָנָיו לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת" - רֶמֶז עַל חֻרְבַּן מֶמְשַׁלְתָּם, "וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ", כַּמְּבֹאָר שָׁם בְּמַאֲמָר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה; נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁכְּשֶׁנֶּחְרָבִין בִּנְיָנֵי הַמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, אֲזַי ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר.

וּבְוַדַּאי כְּשֶׁהַצַּדִּיק בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ אָז הַצַּדִּיק מוֹדִיעַ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, וְעַכְשָׁו צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁכְּשֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְעוֹשֶׂה כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, אָז מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֵיזֶה דֶּרֶךְ וְהַנְהָגָה לַעֲבוֹדַת ה', צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁזֶּה דַּרְכּוֹ הַיָּשָׁר לְעֵת עַתָּה לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ.

וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ בְּתוֹךְ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיק וְתַלְמִידָיו זַ"ל. וּבְעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר וּלְהִתְיַשֵּׁב עִם חֲבֵרָיו בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו, כִּי אוּלַי יְקַבֵּל מֵחֲבֵרָיו אֵיזֶה הֶאָרַת הַדַּעַת בִּבְחִינַת 'וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין'. וְגַם צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם גַּם בְּבֵיתוֹ, לְהִתְבּוֹדֵד וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו שֶׁיְּתַקֵּן אֶת עֲצָתוֹ, וְכַמְּבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר[806].

וְגַם זֶה מוּבָן מִמֵּילָא, כִּי הַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה וְאַחַר כַּוָּנַת הַלֵּב הֵן הֵן הַדְּבָרִים, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹשֶׂה וּמִשְׁתַּדֵּל בְּהַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בְּהִשְׁתַּדְּלוּת בְּיוֹתֵר ובהתעוררות הלב וכוונתו, ובהתקשרות גדול ביותר - בוודאי נִמְשָׁכִין עָלָיו כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, צְרִיכִין לְהַאֲמִין גַּם כֵּן שֶׁאֵיךְ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו הֶאָרַת תִּקּוּנִים הַנַּ"ל, אֲפִילוּ אִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ עָלָיו גַּם כֵּן אֵיזֶה הֶאָרָה מֵהַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח אֲפִילוּ מִמַּדְרֵגָה הַשְּׁפֵלָה שֶׁבַּשְׁפֵלוֹת.

וְאִם רוֹאֶה הָאָדָם שֶׁחֲבֵרוֹ זוֹכֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר וְנִמְשָׁכִין עָלָיו הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בְּיוֹתֵר, אַל יִפּוֹל בְּדַעְתּוֹ עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם (כַּמָצוּי אֵצֶל הַקְּטַנֵּי הַדַּעַת), אַדְּרַבָּא, יִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה, וְיַאֲמִין כִּי עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ יַגִּיעַ גַּם אֵלָיו תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל עַל יְדֵי זֶה. כִּי הֲלֹא מְבֹאָר בְּסוֹף הַמַּאֲמָר, שֶׁעַל יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזֶּה וְכוּ', עַל יְדֵי זֶה אֲפִילוּ הָרְשָׁעִים שֶׁיָּצְאוּ לְגַמְרֵי מֵהַקְּדֻשָּׁה וְהֵם בִּבְחִינַת 'אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה', נַעֲשׂוּ גַּם הֵם כִּסֵּא לְהַקְּדֻשָּׁה 'וִיהָבֵי לְבִנְיָנֵי הֲנָךְ מְחוֹזֵי'. מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא, מֵאַחַר שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל אַחַר הַקְּדֻשָּׁה וְרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק וּמִשְׁתַּדֵּל גַּם כֵּן בְּכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי נִמְשָׁכִין עָלָיו גַּם כֵּן הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, וּמַה שֶּׁלֹּא זָכָה לְתַקֵּן עַל יְדֵי הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ אוּלַי יִּזְכֶּה שֶׁיְּתַקֵּן עַל יְדֵי ההשתדלות שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב בְּיוֹתֵר; וְאִם יִהְיֶה הָאָדָם חָזָק בְּדַעְתּוֹ בָּזֶה בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְתִקּוּן גָּמוּר.

וְגַם זֶה מוּבָן מִמֵּילָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר גְּמַר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת בְּפַעַם אַחַת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה גַּם בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק צְרִיכִין לָבֹא אֵלָיו בְּכָל פַּעַם וּלְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְכַמְּבֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה אוֹת ט'. וְיֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים עֲמוּקִים, וּבִפְרָט כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְּיוֹתֵר, וְכַמּוּבָן; וְכָל זֶה נוֹהֵג גַּם עַכְשָׁו.

[786] פרפראות לחכמה ח"א ס"א על התורה 'חדי רבי שמעון'; קונטרס 'סיפור מעניין הקיבוץ' המודפס בריש ימי מוהרנ"ת דפוסים ישנים; וראה עוד בפתיחה לאמונת חכמים ח"ב.

[787] הבחינה הראשונה: כשרואה את הצדיק, כמו שכתוב "והיו עיניך רואות את מוריך". וזאת הבחינה מבטלת המדות רעות הנמשכין משני היסודות: 'דומם' 'צומח' (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ח).

[788] כי בהספר של החכם נרשם ונצטייר שם דמות החכם, כי אלו הדיבורים והאותיות הנרשמין ומצירין בהספר, הם 'שכל' החכם ונשמתו ובחינות פניו. נמצא ששכלו ונשמתו ופניו שהוא דמותו ממש, הוא באלו האותיות והתבות. על כן נמצא בכל ספר וספר דמות דיוקנו של החכם שחידש אלו הדיבורים, כי כפי דמותו דהיינו שכלו ונשמתו ופניו של החכם, כן נצטירין האותיות בספר. כי אם היה להחכם דמות אחר, היינו שכל ופנים ונשמה אחרת, היה מחדש ומצייר אותיות אחרים בהספר כפי השכל שהיה לו שהוא דמותו. נמצא שיש בכל ספר דמות דיוקנו של החכם (ליקוטי מוהר"ן ח"א קצב).

[789] וכן התלמיד והרב הם בחינת 'חמה ולבנה' כמבואר במקום אחר. ואם התלמיד יש לו פנים, היינו בחינת 'אנפין נהירין', בחינת מראה מלוטשת, אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב. ואזי ראוי שהרב יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל פניו כמו בכל מראה מלוטשת שכל העומד כנגדה רואה את עצמו בתוך המראה, כן מחייב גם כן כאן שהתלמיד יקבל פני הרב, היינו שיקבל פני הרב לתוכו שיתראה בתוכו פני הרב, וזהו 'קבלת פנים' היינו קבלת פנים ממש כנ"ל (ליקוטי מוהר"ן ח"א קנג)

[790] דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו, ובלבד שראה רבו פעם אחת, כי "חכמת אדם תאיר פניו". נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו. ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו, כמו שכתוב "והיו עיניך רואות את מוריך", כי החכמה הוא בפנים כנ"ל. ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל (ליקוטי מוהר"ן ח"א רל)

[791] הבחינה השניה: הצדקה שנותן לתלמיד חכם, שעל ידי זה ניצול ממדות רעות של שני יסודות: 'חי' 'מדבר' (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ח).

[792] הבחינה השלישית: כשמתודה ודוי דברים לפני תלמיד חכם, שעל ידי זה התלמיד חכם מדריך אותו בדרך ישר לפי שורש נשמתו (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ח).

[793] מדרש אגדה, מובא בתוספות סוטה יד ע"א ד"ה מפני.

[794] וכעבר איזה עבירה... מכניס בחינת הדיבור של הלאו הזה שעבר בתוך הטומאה, היינו שמכניס בחינת מלכות... בתוך העכו"ם ונותן להם ממשלה (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ה)

[795] עמוד א, ד"ה מפני.

[796] וכל עבירה יש לה צירוף אותיות... למשל אם עבר על דיבור של הלאו "לא יהיה לך" אזי מחריב הצירוף הטוב של הדיבור ובונה צירוף רע (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ה)

[797] כי הדיבור יוצא ומחריב הבניין והצירוף הרע ובונה מהם מלכות דקדושה... וזה נעשה ע"י משה (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ה)

[798] יחזקאל א, יד.

[799] ???

[800] זוהר תרומה קמב ע"א; שער רוח הקודש הקדמה א.

[801] שיחות הר"ן קמא.

[802] ישעיה לג, יז.

[803] וזה פרוש "מלך ביפיו תחזינה עיניך", היינו כשתזכה לראות מלך ביפיו, דהיינו הצדיק ביפיו ותפארתו, דהיינו בעת הקבוץ, שאזי הוא יופיו ותפארתו (ליקוטי מוהר"ן ח"ב מ)

[804] באות ט.

[805] הצדיק נקרא גודא לשון גדר, שהוא גודר פירצותיהן של ישראל (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ח)

[806] עיין ליקוטי מוהר"ן ח"א לד.

#### ב

‏שָׁם דַּף כו ע"ב, עַל מַאֲמָר "חַדִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן" שבְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס"א, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

כְּבָר מְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁהַמַּאֲמָר הַזֶּה נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תקס"ח אַחַר שֶׁכְּבָר בָּא עָלָיו הַחוֹלַאַת הַגָּדוֹל שֶׁל הַשִּׁעוּל אֲשֶׁר נִסְתַּלֵּק מִזֶּה.

וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן[807], אֵיךְ שֶׁבְּקַּיִץ תקס"ז תֵּכֶף שֶׁבָּא עָלָיו הַחוֹלַאַת הַנַּ"ל הִתְחִיל לְדַבֵּר מִן הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁלּוֹ, וְאָמַר שֶׁמֻּכְרָח לְהִסְתַּלֵּק עַל יְדֵי הַחוֹלַאַת הַזֶּה (וְזֶה שֶׁחַי אַחַר כָּךְ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה שָׁנִים הָיָה בֶּאֱמֶת בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת, וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[808]), וְגִילָה דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה תֵּכֶף לִפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עֵסֶק עִם קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, הַיְנוּ לָבֹא לְשָׁם לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה וּבְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, וְיִהְיֶה לוֹ זַ"ל שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִזֶּה וְחִלּוּץ עֲצָמוֹת וְכוּ', וְשֶׁבַּעֲבוּר זֶה יִשְׁתַּדֵּל בְּטוֹבָתֵנוּ וְתִקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ לָנֶצַח.

וּפַעַם אֶחָד אָמַר בְּפֵרוּשׁ: אֲנִי רוֹצֶה לִשָּׁאֵר בֵּינֵיכֶם וְאַתֶּם תָּבוֹאוּ עַל קִבְרִי וְכוּ', וּבְתֵבוֹת אֵלּוּ שֶׁאָמַר 'אֲנִי רוֹצֶה לִשָּׁאֵר בֵּינֵיכֶם' יֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, כַּמְּבֹאָר בְּרֶמֶז קְצָת בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן (בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁאָמַר וְגִילָה עִנְיַן הַתִּקּוּן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁל הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, שֶׁאָז אָמַר גַּם כֵּן שֶׁגַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְכוּ', מִי שֶׁיָּבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה וְיֹאמַר שָׁם אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, אֲפִילוּ וְכוּ' יִשְׁתַּדֵּל לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לְהוֹשִׁיעוֹ וּלְתַקְּנוֹ וְכוּ', וְאָמַר שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי וְיִחֵד עֵדִים עַל זֶה, כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר[809]).

וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ מִצְטַעֲרִים מְאֹד מֵעִנְיַן הַגִּלּוּי דַּעַת שֶׁל הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּקְצָת מֵהֶם שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ, מַה נַּעֲשֶׂה וְעַל מִי תַעַזְבוּ אוֹתָנוּ, וּמַה יִּהְיוּ מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבְּרוּ וְכוּ' הַיְנוּ מִמַּה שֶׁהִתְחִיל לַעֲסֹק עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְהָבִיא אוֹתוֹ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת תִּקּוּנוֹ, מֵאַחַר שֶׁפִּתְאֹם וּבִזְמַן קָצָר כָּל כָּךְ מִתְּחִלַּת הִתְקָרְבוּתָם אֵלָיו זַ"ל וּתְחִלַּת עִסְקוֹ עִמָּהֶם כְּבָר הוּא מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק, וְהוּא זַ"ל חִזֵּק אוֹתָם בִּדְבָרָיו הַנְּעִימִים הַקְּדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים, וְאָמַר שֶׁהָעִקָּר הוּא שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַחְדוּת גָּדוֹל בְּאַהֲבָה רַבָּה, וְאָז בְּוַדַּאי אֵין להם לִדְאֹג כְּלָל כִּי בְּוַדַּאי יִהְיוּ כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה, וַאֲפִילוּ מִי שֶׁיִּהְיֶה נִלְוֶה לָהֶם וְיִתְחַבֵּר עִמָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מַכִּיר אוֹתוֹ כְּלָל בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, גַּם כֵּן יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק, כִּי בְּעֶזְרַת ה' גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר [אִיך הָאבּ אֹויס גֶּעפִירְט, אִין וֶועל אֹויס פִירֶען[810]].

גַּם כְּבָר מְבֹאָר שֶׁאָמַר, שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלּוֹ תּוּקַד עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ [מַיין פַיֶיער וֶועט טְלִיאְן, בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען], גַּם מַה שֶּׁאָמַר שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאֹד הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת וּלְתַקֵּן וְכוּ' וְאַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ נִפְסַק הָעִנְיָן, וְהוּא זַ"ל רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת וּלְתַקֵּן בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁלֹּא יֻפְסַק הָעִנְיָן לְעוֹלָם, וְאֵלּוּ הַתַּלְמִידִים יַעֲשׂוּ עוֹד תַּלְמִידִים אֲחֵרִים וְכוּ' וְכֵן עוֹד לְהַלָּן יוֹתֵר וְכוּ'.

גַּם קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל דִבֵּר עִם הָרַב ר' נָתָן זַצַ"ל, וְגִלָּה לְפָנָיו הָעִנְיָן הַמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פ"ו שֶׁעַל יְדֵי קַטְנוּת אֱמוּנָה צְרִיכִין לְתַעֲנִיתִים וַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, וְהָרַב ר' נָתָן זַצַ"ל עוֹמֵד וּמִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתָיו תְּמֵהִים, כִּי הוּא יָדַע בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה וְכוּ', וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל עַל מַחְשְׁבוֹתָיו וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: וְאִם יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה וְכוּ' אֵין לְךָ אֱמוּנָה בְּעַצְמְךָ, וְהִזְכִּיר אָז מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים וְכוּ' קַטְנוּת אֱמוּנָה שֶׁהָיָה בָּהֶם, הַיְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָם בִּשְׁלֵמוּת וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִכְלָל עִנְיָן זֶה גַּם כֵּן בַּמַּאֲמָר 'חַדִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן' הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁאֱמוּנָתָם שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ עֲלֵיהֶם מַחְלֹקֶת וְכוּ' מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָם וְכוּ'.

גַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ גִּילָה הָעִנְיָן הַמְּבֹאָר בְּסִימָן רי"א, 'מַה שֶּׁנּוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַצַּדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים הוּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּחְשָׁבָה, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא 'כֻּלְהוּ בְּמַחְשָׁבָה אִתְבְּרִרוּ', וְאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְמֹחִין זַכִּים אֶלָּא עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ' וְכוּ'. וְעִנְיָן זֶה נִכְלָל גַּם כֵּן אַחַר כָּךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, בַּמֶּה שֶׁבֵּאֵר שָׁם בְּאוֹת ו', שֶׁכָּל הַמְתָּקוֹת שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל יְדֵי השֵׂכֶל כִּי כֻּלָּם בְּמַחְשָׁבָה אִתְבְּרִרוּ וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ בְּאוֹת ז' מְבָאֵר שָׁם שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנּוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים וְכוּ'.

וְהִנֵּה עַד זְמַן הַנַּ"ל, לֹא הָיָה שׂוּם גִּלּוּי דַּעַת מִמֶּנּוּ זַ"ל אוֹדוֹת סִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן אִם בִּרְצוֹנוֹ לְהַדְפִּיסוֹ, אַדְּרַבָּא הָיָה נִרְאֶה מִדַּעְתּוֹ לְהֵיפֶוךְ קְצָת. וְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל נָסַע לְלֶעמְבֶּרג, וּמִשָּׁם שָׁלַח לְכָאן לְהַדְפִּיס סִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְנִדְפַּס בְּשָׁנָה הַנַּ"ל שְׁנַת תקס"ח. וּמֵאָז דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיָן זֶה מִמַּעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת מַאֲמָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְהִזְהִיר מְאֹד לְהַתְמִיד וְלַהֲגוֹת בָּהֶם כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[811]. וְגַם זֶה נִכְלָל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל בְּעִנְיַן וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי, וְעִנְיַן שֶׁכְּבָר יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים עַכְשָׁו וְגַם עֲתִידִים לִהְיוֹת עוֹד כַּמָּה סְפָרִים וְכֻלָּם צְרִיכִין לְהָעוֹלָם, וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלִלְמֹד וְלַהֲגוֹת בָּהֶם וּלְהַחְזִיק אוֹתָם בַּחֲשִׁיבוּת גָּדוֹל וְכוּ', וְכֵן הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, צְרִיכִין גַּם כֵּן לְהִתְחַזֵּק וּלְהַאֲמִין בְּעַצְמָן הַיְנוּ בְּהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם עַצְמָן מְחַדְּשִׁין, וּלְהַחְזִיק אוֹתָם בַּחֲשִׁיבוּת וְכוּ'.

וּמִכָּל הַמְּבֹאָר לְעֵיל, נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, שֶׁהַמַּאֲמָר הַזֶּה הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל כְּעֵין צַוָּאָה לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַמְקֹרָבִים אֵלָיו זַ"ל אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְנַהֲגוּת אַחַר פְּטִירָתוֹ זַ"ל בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו זַ"ל. וְרִמֵּז לָהֶם שֶׁהָעִקָּר הוּא לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהוֹצִיא מִשְׁפָּטֵינוּ לָאוֹר, הַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּל וְיִלְמֹד מִכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁלּוֹמֵד מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג הֵן לְעַצְמוֹ הֵן לַאֲחֵרִים הַמִּתְנַהֲגִים לְפִי דַּעְתּוֹ, אֲשֶׁר זֶה עִקַּר מַטְּרַת כַּוָּנַת מַעֲלַת הַהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים וְלֹא דַּי לְעַיֵּן בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים לְבַד (כְּקֻשְׁיַת הַחוֹלְקִים עַל עִנְיָן זֶה שֶׁל הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים, וְכַמּוּבָא גַּם בְּמַאֲמָר תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק סִימָן י"ט וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו זַ"ל), כִּי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת מִמַּה שֶּׁלּוֹמֵד בִּסְפָרִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'לַאֲסוּקֵי שְׁמַעְתְּתָא אַלִּיבָּא דְּהִלְכְתָא – סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא', וּכְמוֹ שֶׁהֵבִיא רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמַאֲמַר זֶה עַצְמוֹ מֵעִנְיַן דּוֹאֵג שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל וְהוֹצִיא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל שֶׁאֵין דָּוִד רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל אֲשֶׁר תִּקְוַת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל הוּא עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ ה', וּמֵחֲמַת זֶה עַצְמוֹ צְרִיכִין בְּוַדַּאי לְהִתְחַזֵּק מְאֹד וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, בִּכְדֵי שֶׁהֵם יַדְרִיכוּ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ.

וְרַבֵּנוּ זַ"ל רִמֵּז בְּכָאן, שֶׁעַל יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים זוֹכִין לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מֵהַלִּמּוּד בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים לְבַד גַּם כֵּן. וְכֵן זוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לְעֵצָה שְׁלֵמָה, שֶׁגַּם בִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְהִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא אֵיזֶה מַנְהִיג אֱמֶיתי שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן עֲצָתוֹ, רַק כָּל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לִמְצֹא זֶה הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת, אֲזַי עַל יְדֵי שֶׁשָּׁבִים בֶּאֱמֶת עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַד שֶׁבְּכָל פַּעַם נֶחְשָׁבִין בְּעֵינָיו בְּיוֹתֵר הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְחַבְּרוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, וּמַאֲמִין בָּהֶם וְעוֹסֵק בָּהֶם בִּתְמִימוּת וּמְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגְדָּם וְנִזְהָר לִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִשְׁלַם אוֹר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁמְּקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה עִלָּאָה וּמַשְׁפַּעַת בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְהַצִּמְצוּמִים בִּכְלָלִיּוּת, וְגַם בִּפְרָטִיּוּת יוּכַל עַל יְדֵי זֶה כָּל בְּחִינַת שֵׂכֶל הַפְּרָטִי לְהַמְתִּיק בְּחִינוֹת הַצִּמְצוּמִים הַשַּׁיָּכִים אֵלָיו כִּי הוּא שָׁרְשָׁם, וְאָז עַל יְדֵי זֶה, יוּכַל כָּל אֶחָד לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מִכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁלּוֹמֵד, מֵאַחַר שֶׁנִּתְתַּקֵן מֹחוֹ וְשִׂכְלוֹ אֲשֶׁר בָּזֶה תָּלוּי עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְכֵן עַל יְדֵי זֶה נִשְׁלֶמֶת הָעֵצָה, אֵצֶל כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי שְׁלֵמוּת הָעֵצָה הִוא עִקַּר בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַצִּמְצוּמִים כַּנַּ"ל.

גַּם רִמֵּז לָהֶם, הַפְּגַם הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי מַנְהִיגִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לִסְמִיכָה, וְהִתְנַבֵּא בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ כָּל מַה שֶּׁיָּבֹא עַל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיוּ גּוֹזְרִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה תֹּקֶף לְשׁוּם כְּתָב יִשְׂרָאֵל רַק לִכְתָבִים שֶׁלָּהֶם, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מֻכְרָחִין לִלְמֹד כְּתָב שֶׁלָּהֶם, וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים יִהְיוּ עַל יְדֵי כְּתָבִים שֶׁלָּהֶם וְכוּ'. וְגַם עַל יְדֵי זֶה גּוֹזְרִין גְּזֵרַת גֵּרוּשׁ, שֶׁהוּא הַגְּזֵרָה שֶׁל הַסְּטֶעפִּיס וְכוּ', שֶׁכָּל אֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת יָצְאוּ שָׁנִים הַרְבֵּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל וְנִתְקַיְּמוּ בְּיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.

וְגַם מַה שֶּׁנִּלְקַח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ שֶׁהוּא חָכְמַת תַּהֲלוּכוֹת גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ וְכוּ', וְנִמְסָר לָהֶם, הֲגַם כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֵידַע תֹּכֶן כַּוָּנָתוֹ זַ"ל בָּזֶה כִּי יֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד כַּמּוּבָן לַמְּעַיֵּן בִּפְנִים, אַף עַל פִּי כֵן אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁגַּם זֶה בִּכְלָל דְּבָרָיו זַ"ל מַה שֶּׁהִתְגַּבֵּר בְּיָמֵינוּ הַלִּמּוּד שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפְיָא וְחָכְמַת הַטֶּבַע, וְחוֹתְרִים לִסְתֹּר כָּל דַּרְכֵי הַחָכְמָה שֶׁמִּכְּבָר, וְכָל חָכְמַת יִשְׂרָאֵל בָּזֶה לְלַעַג וָקֶלֶס בְּעֵינֵיהֶם; וְכָהֵנָּה יֵשׁ עוֹד עִנְיָנִים הַכְּלוּלִים גַּם כֵּן בְּעִנְיָן זֶה.

וְהַכֹּל בָּא עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁמַּסְמִיכִין מַנְהִיגִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, הַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת. וְשָׁם מְבֹאָר, אֵיךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם וְשֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם שׂוּם תֹּקֶף וָעֹז. וּמִמֵּילָא מוּבָן, אֵיךְ צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִמַּנְהִיגִים הַחוֹלְקִים עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְדוֹבְרִים עֲלֵיהֶם עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז, שֶׁהֵם מַמָּשׁ בִּבְחִינַת דּוֹאֵג שֶׁהוֹצִיא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל כָּזֶה עַד שֶׁדָּן אֶת דָּוִד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל כַּנַּ"ל.

וְגַם רִמֵּז לָהֶם, אֵיךְ שֶׁצְּרִיכִין עַל יְדֵי הַמַּחְלֹקֶת לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים וּבְסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, הֲגַם כִּי עַל פִּי רוֹב כַּוָּנוֹת הַחוֹלְקִים הוּא לְהִפּוּךְ מִזֶּה בִּכְדֵי לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וּלְבַלְבֵּל אֱמוּנָתוֹ בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָן, אֲבָל הָאָדָם צָרִיךְ לִבְלִי לִשְׁמֹעַ אֵלֵיהֶם כְּלָל, רַק שֶׁיֵּדַע בְּבֵרוּר כִּי עִקַּר הַמַּחְלֹקֶת בָּא עָלָיו בִּכְדֵי לְעוֹרְרוֹ שֶׁיִּזְדָּרֵז לָשׁוּב בֶּאֱמֶת וּלְתַקֵּן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְהַמַּחְלֹקֶת הוּא בְּחִינַת מַיִם טְהוֹרִים הַמְטַהֲרִים אוֹתוֹ מִבְּחִינַת הַטִּנּוֹפוֹת וְהַמּוֹתָרוֹת שֶׁנִּשְׁקַע בָּהֶם עַל יְדֵי שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים. וַאֲפִילוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לִפְעָמִים בָּא עָלָיו מַחְלֹקֶת בִּכְדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְתַקֵּן בְּחִינַת הָאֱמוּנַת חֲכָמִים אֵצֶל הַהֲמוֹן עָם. וְלִפְעָמִים בָּא עָלָיו הַמַּחְלֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מְחַדֵּשׁ, וְצָרִיךְ לָשׁוּב עַל זֶה.

וְגַם רִמֵּז לָהֶם מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַתִּקּוּן הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַנְּסִיעָה לַצַּדִּיקִים עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִכְלָלִים כָּל נַפְשׁוֹתָם בְּתוֹךְ הַצַּדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה בְּחִינַת אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ', וּמַה שֶּׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לְהַחֶבְרַיָּא שֶׁלּוֹ אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא הַיְנוּ הָאַהֲבָה וּכְלָלוּת שֶׁנִּכְלָלִין יַחַד, וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַהַמְתָּקָה וְהַתִּקּוּן וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, שֶׁהִבְטִיחַ לָהֶם שֶׁגַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּשֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִים יַחַד בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת, אֲזַי בְּוַדַּאי יִגְמֹר עִמָּהֶם לְטוֹבָה מַה שֶּׁהִתְחִיל לַעֲסֹק עִמָּהֶם עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, וַאֲפִילוּ מִי שֶׁיִּתְחַבֵּר עִמָּהֶם יִהְיֶה גַּם כֵּן אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק בֶּאֱמֶת.

וְזֶה מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁגַּם עִנְיַן הַנְּסִיעָה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַצַּדִּיקִים, הָיָה דַּעְתּוֹ זַ"ל גַּם כֵּן עַל עִנְיָן הַנְּסִיעָה שֶׁנּוֹסְעִין כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּכָל שָׁנָה לְאוּמַן לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וּלְהַרְבּוֹת שָׁם בְּתַחֲנוּנִים בְּכָל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִים כָּל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּיַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ זַ"ל) בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל וּבְאַחְדּוּת רָב וְאַהֲבָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאֹד כָּל הַחֲבֵרִים זֶה לָזֶה מַמָּשׁ כֻּלָּם בְּלֵב אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד, וּבְהִתְקַשְּׁרוּת גָּדוֹל לְכָל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וּבִפְרָט לְכֹחַ וּזְכוּת הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר כָּל רְעוּתִין טָבִין שֶׁל כְּלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ תְּקִיעִין תַּמָּן. גַּם כָּל הַשָּׁנָה בַּעֲבוֹדָה שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ, בִּפְרָט בִּזְמַן קְהִלָּה לַכֹּל בְּעֵת שֶׁמִּתְקַבְּצִין וּמִתְאַסְּפִין כֻּלָּם לִשְׁפֹּךְ אֶת לִבָּם בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין יַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּהִתְקַשְּׁרוּת גָּדוֹל בְּלֵב וָנֶפֶשׁ לְכָל הַצַּדִּיקִים גַּם לְהַשּׁוֹכְנֵי עָפָר כַּמְּבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּמַאֲמָר אַבָּא שָׁאוּל סִימָן נ"ה, בִּפְרָט אֵלָיו זַ"ל. וְהַחוּשׁ מֵעִיד, שֶׁעִנְיָן זֶה שֶׁל הַקִּבּוּץ שֶׁמִּתְקַבְּצִין כְּלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאוּמַן, זֶהוּ עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת וְקֶשֶׁר הָאַחְדוּת שֶׁל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וְרַק בָּזֶה אָנוּ מְקַיְּמִין רְצוֹנוֹ זַ"ל לִהְיוֹת מַחְזִיקִים אֶת עַצְמֵנוּ כְּלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּקֶשֶׁר אֶחָד בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת כַּנַּ"ל, וְרַק עַל יְדֵי זֶה עִקַּר קִיּוּם הֶאָרַת הַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לָנֶצַח, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ זַ"ל שֶׁעִנְיָנוֹ לֹא יֻפְסַק וְהָאֵשׁ שֶׁלּוֹ תּוּקַד עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ כַּנַּ"ל.

וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, אֲשֶׁר זֶה יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל[812], וְהָאֵשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֱמוּנַת חֲכָמִים בּוֹ זַ"ל וּבְחִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּבְכָל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, בּוֹעֵר בְּלֵב אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַד אֵין סוֹף מַמָּשׁ, וּמִשְׁתַּדְּלִים לַעֲסֹק בְּעִנְיָנָיו זַ"ל בְּכָל פַּעַם בְּהִשְׁתַּדְּלוּת יְתֵרָה בְּיוֹתֵר, לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה לְהַדְפִּיס חִבּוּרָיו זַ"ל וְלִבְנוֹת בִּנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים וְלַעֲסֹק בְּכָל עִנְיָנָיו עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, וּכְבָר יֵשׁ רַבִּים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִכִּירוּ וְלֹא יָדְעוּ וְלֹא רָאוּ גַּם שׁוּם אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, וְאַף עַל פִּי כֵן בּוֹעֵר בְּלִבָּם עֲסָקָיו וְעִנְיָנָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל כְּאֵשׁ יוֹקֶדֶת מַמָּשׁ, וְשׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת כָּל דְּבָרָיו וְדִבְרֵי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, וְהֵם עֲלֵיהֶם מַמָּשׁ כְּמַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וְעוֹבְדִים אֶת ה' בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבָּם וּבְכָל נַפְשָׁם, וְהַכֹּל בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת הִתְנוֹצְצוּת הֶאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּשְׁאָר בָּעוֹלָם מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל עַל יְדֵי חִבּוּרָיו וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים.

וְעִקַּר יְסוֹד קִיּוּם כָּל הָעִנְיָן זֶה הַנַּ"ל, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הָעִנְיָן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַהִתְקַבְּצוּת וְהַהִתְאַסְּפוּת יַחַד שֶׁל כְּלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְגַם כְּפִי אֲשֶׁר נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה שֶׁרְצוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה שֶׁגַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל יִהְיוּ כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בַּאֲגֻדָּה אֶחָת וְקֶשֶׁר אֶחָד, וְכָאן בְּמַאֲמָר זֶה מְבָאֵר שֶׁעַל יְדֵי הָאַהֲבָה וְהַכְּלָלִיּוּת שֶׁנִּכְלָלִין יַחַד עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים, וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב וּמוּבָן מִמֵּילָא כִּי מֵאַחַר שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹמָא דְּדִינָא שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, אָז בְּוַדַּאי הַזְּמַן גְּרָמָא לָזֶה בְּיוֹתֵר, לְהִתְאַסֵּף כֻּלָּם בְּיַחַד בִּכְלָלִיּוּת אֶחָד (שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁגַּם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל מִתְאַסְּפִין עַל יָמִים נוֹרָאִים מִכָּל הַכְּפָרִים לְהִתְפַּלֵּל בְּיַחַד בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת), וּלְהִשָּׁעֵן בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, וּלְהִתְפַּלֵּל אֶל ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּמְתִּיק כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיוֹצִיא כָּאוֹר מִשְׁפָּטֵינוּ.

בִּפְרָט כְּפִי מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה, מַה שֶּׁבָּעִתִּים הַלָּלוּ אָמַר מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּסִימָן רי"א שֶׁמַּה שֶּׁנּוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַצַּדִּיקִים הוּא, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים הוּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּחְשָׁבָה בְּחִינַת מֹחִין זַכִּים וּטְהוֹרִים, וְלָזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת 'וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ' (וּכְבָר מְבֹאָר לְמַעְלָה, שֶׁגַּם עִנְיָן זֶה נִכְלַל אַחַר כָּךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּמַאֲמָר זֶה הַקָּדוֹשׁ שֶׁל חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן), וּבָזֶה גִּילָה דַּעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהִתְאַסֵּף יַחַד גַּם עַל קִבְרוֹ זַ"ל לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, כִּי עַצְמוֹת יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק מַמָּשׁ. וּבָזֶה מְבֹאָר מְאֹד מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוטה י"ג) בְּעִנְיַן השְׁנֵי אֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּמִּדְבָּר אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְהָאָרוֹן שֶׁשָּׁם לוּחוֹת הָאֶבֶן וְכוּ' – 'קִיֵּם זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה', וּלְפִי הַנַּ"ל הֵם עִנְיָן אֶחָד מַמָּשׁ. וְעַיֵּן בְּתַנְחוּמָא פָּרָשַׁת וָאֵרָא (סימן ז') וְכֵן בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (שמות פרשה ח', א'), שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל שְׁלֹמֹה לְהַכְנִיס הָאָרוֹן לְבֵית קֹודֶשׁי קֳּדָשִׁים עַד שֶׁהֵבִיא אֲרוֹנוֹ שֶׁל דָּוִד. וְהַכֹּל מְבֹאָר עַל פִּי הַנַּ"ל, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים אֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם הָיָה עוֹמֵד הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים.

(וּלְבָאֵר הָעִנְיָן בְּדַקּוּת וְרוּחָנִיּוּת יוֹתֵר קְצָת הוּא, כִּי יָדוּעַ כִּי מְקוֹם גְּנִיזַת הַצַּדִּיק הוּא קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ק"ט, וְזֶה יָדוּעַ כִּי גַּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת קָדְשָׁהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וְעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ נִמְשַׁךְ מִקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשָּׂם הָאֶבֶן שְׁתִיָּה וְשָׁם הָיָה עוֹמֵד הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת, וְשָׁם מֵאִיר בְּחִינַת אוֹר הַחָכְמָה עִלָּאָה, וּמִשָּׁם נִמְשַׁךְ קְדֻשָּׁה לִכְלַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְכֵן יָדוּעַ כִּי גַּם בֵּין הַצַּדִּיקִים יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת. וְעַל כֵּן אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁמְּקוֹם גְּנִיזָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמֻּפְלָג בַּמַּעֲלָה מֻפְלֶגֶת מְאֹד מְאֹד, הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה מַמָּשׁ. וּבָזֶה תָּבִין קְצָת מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל בְּיוֹם רְבִיעִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁחָל אָז בְּיוֹם שְׁלִישִׁי (כִּי יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת חָל אָז בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ), וְשָׁמְעוּ מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, אֵיךְ שֶׁיָּשַׁב עַל מִטָּתוֹ בַּחֲלִישׁוּת גָּדוֹל מאוד וְאָחַז הַלּוּלָב עִם הָאֶתְרוֹג בְּיָדוֹ, וְאָמַר בְּקוֹל נָעִים קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה קָדוֹשׁ וְנוֹרָא מְאֹד, אֶת תְּפִלַּת הַהוֹשַׁעְנָא שֶׁל אֶבֶן שְׁתִיָּה. עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן וְהִתְפַּלֵּא עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בְּעִנְיָנִים גְּבוֹהִים וְרָמִים וְנִשְׂגָּבִים נִסְתָּרִים כָּאֵלּוּ כַּמּוּבָן).

וּכְבָר מְבֹאָר בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן, אֵיךְ שֶׁבְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמַן סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל סִפֵּר הַרְבֵּה בְּעִנְיַן גֹּדֶל הַחִיּוּב לִסַּע אֵלָיו זַ"ל עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָמַר שֶׁאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה וְהִזְהִיר הַרְבֵּה בָּזֶה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּסָמוּךְ תֵּכֶף בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַזֶּה, אָז יָדְעוּ וְהֵבִינוּ כֻּלָּם לְמַפְרֵעַ שֶׁכָּל עִנְיָן הַסִּפּוּר וְהָאַזְהָרוֹת הַנַּ"ל הָיוּ גַּם עַל אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל לְהִתְאַסֵּף גַּם אָז יַחַד כָּל הַקִּבּוּץ שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְשֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין תִּקּוּנִים נִפְלָאִים מְאֹד מַה שֶּׁאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל. וְלֹא בֵּאֵר הָעִנְיָן בְּפֵרוּשׁ מִטְּעָמִים הַכְּמוּסִים אֵלָיו, בְּשֶׁגַּם כִּי יָדוּעַ כִּי כָּךְ הָיָה דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ גַּם בִּשְׁאָר עִנְיָנִים רַבִּים מֵעִנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

הִנֵּה הֶאֱרַכְנוּ קְצָת לְבָאֵר קְצָת אֵיךְ שֶׁלְּפִי עֲנִיּוּת דַּעְתֵּנוּ נִרְאֶה שֶׁמַּאֲמָר שֶׁל חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, הָיָה כְּעֵין צַוָּאָה מִמֶּנּוּ זַ"ל לְרַמֵּז לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל עִנְיָן הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל אַחַר פְּטִירָתוֹ זַ"ל, הַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְלַעֲסֹק בְּלִמּוּד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְסִפְרֵי כָּל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וּלְהַחְזִיק אוֹתָם בַּחֲשִׁיבוּת גָּדוֹל וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמֶת, וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, וְכֵן לִזָּהֵר מְאֹד מִלְּהַסְמִיךְ אֶת הַמַּנְהִיגִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וְלִבְלִי לִתֵּן לָהֶם שׁוּם תֹּקֶף וָעֹז, וּמִכָּל מִינֵי מַחְלֹקֶת שֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם יִתְעוֹרֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן בְּחִינַת הָאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּיוֹתֵר, וְשֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בָּזֶה. וְלִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַצַּדִּיקִים וְכוּ'.

וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁרִמֵּז גַּם עַל הַקִּבּוּץ שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ גַּם עַכְשָׁו עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְשֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה שִׂמְחָה, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּזְמַן הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל גַּם עַכְשָׁו. וְלִזָּהֵר מְאֹד בְּאַהֲבַת חֲבֵרִים בְּחִינַת 'אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא', לְהִכָּלֵל יָחַד בְּאַחְדוּת אֶחָד בְּאַהֲבָה רַבָּה, וְעַל יְדֵי כָּל זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְכָל הַדִּינִים, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִשְׁפָּטֵינוּ לָאוֹר – לְקַבֵּל מִכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁיִּלְמֹד מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג הֵן לְעַצְמוֹ הֵן לַאֲחֵרִים הַמִּתְנַהֲגִים לְפִי דַּעְתּוֹ (שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִבְטִיחַ שֶׁגַּם מִי שֶׁיִּתְחַבֵּר אֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר). וְגַם זוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לְעֵצָה שְׁלֵמָה וּלְכָל טוּב. וְעַל כָּל הַנַּ"ל מַה שֶּׁעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, וּמְקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה עִלָּאָה וּמַשְׁפַּעַת בְּכָל הַחָכְמוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלּוּ הַנַּ"ל.

וְהִנֵּה בְּמַאֲמָר זֶה אוֹת ב' מְבֹאָר שָׁם מֵעִנְיַן יְדֵי הַסְּמִיכָה וִידֵי הַכְּתִיבָה, וְשֶׁעַל יְדֵי הַסְּמִיכָה לְרַבִּי הָגוּן שֶׁהַנְהָגָתוֹ בִּבְחִינַת מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי עַל יְדֵי הַסְּמִיכָה שֶׁאָז מְקַבֵּל חָכְמָתוֹ מִבְּחִינַת יַד ה' בִּבְחִינַת וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו, אֲזַי מֵבִיא הֶאָרָה וְכֹחַ בִּכְתָב יָדֵינוּ וְכוּ'. וּלְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי רִמֵּז גַּם בָּזֶה סְמִיכָה לְהָרַב ר' נָתָן זַ"ל, כַּאֲשֶׁר כְּבָר רָמַזְנוּ לְמַעְלָה קְצָת בְּעִנְיַן מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ קְצָת עַל הַמַּאֲמָר קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ סִימָן ו', וְשֶׁגַּם בַּמַּאֲמָר כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז' שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁנַת תק"ע שֶׁהִיא שָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל יְמֵי חַיָּיו זַ"ל, וְגַם שָׁם מוּבָא בְּסוֹף הַמַּאֲמָר פָּסוּק זֶה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה וְכוּ', וְאָז הֵבִינוּ גַּם קְצָת מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁכַּוָּנָתוֹ זַ"ל לְהַסְמִיךְ בָּזֶה אֶת הָרַב ר' נָתָן זַ"ל, בִּפְרָט לְפִי מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל וְאִם יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה וְכוּ', מוּבָן מִזֶּה שֶׁגַּם רַבֵּנוּ זַ"ל הִסְכִּים לְמַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה רַק שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן עוֹד בְּחִינַת הָאֱמוּנַת חֲכָמִים לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ וּבְחִדּוּשָׁיו שֶׁהוּא מְחַדֵּשׁ. וְאִם כֵּן בְּוַדַּאי הָיָה רָאוּי לִסְמִיכָה, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת וְזוֹכֶה לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת מִכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁלּוֹמֵד, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ כָּל עִנְיַן הַחִבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁחִבֵּר הָרַב ר' נָתָן זַ"ל שֶׁהֵם סִפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת שֶׁהִתְחִיל לְחַבְּרָם בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל וּבִפְקֻדָּתוֹ זַ"ל, אֲשֶׁר כָּל יְסוֹד עִנְיָנָם הוּא רַק עַל קֹטֶב זֶה, לְהוֹצִיא מִכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁהָאָדָם לוֹמֵד מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, הֵן מֵהִלְכוֹת בָּשָׂר וְחָלָב וְתַעֲרוֹבוֹת וְכוּ', וְהֵן מֵהִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעַן, וּגְבִיַּת חוֹב, וּפִקָּדוֹן, וְשׁוֹמְרִים, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכַמּוּבָא גַּם בַּהַקְדָּמָה שֶׁל סֵפֶר לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, וְחָכָם כָזֶה בְּוַדַּאי רָאוּי לִסְמִיכָה.

וְיוֹתֵר יֵשׁ לְבָאֵר בָּזֶה מֵעִנְיַן יְדֵי הַכְּתִיבָה וִידֵי הַסְּמִיכָה, כִּי הָרַב ר' נָתָן זַ"ל הָיָה כַּתְבָן וְסוֹפֵר גָּדוֹל וְחִבֵּר סְפָרִים הַרְבֵּה, וְגַם כָּתַב כִּמְעַט כָּל חִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ אָמַר עָלָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, וְכִמְעַט שֶׁכָּל הַסֵּפֶר הוּא שֶׁלּוֹ (הַיְנוּ עַל יְדֵי הַגַּעֲגוּעִים וְהַתְּשׁוּקוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲזָקוֹת מְאֹד שֶׁהָיוּ לוֹ לִשְׁמֹעַ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, וְגֹדֶל זְהִירוּת וּזְרִיזוּת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָּזֶה לְכָתְבָן וּלְהַעְתִּיקָם), וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ וְהִתְחַזְקוּתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא רַק עַל יְדֵי הַכְּתָבִים שֶׁצִּוָּה עָלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל לְחַדֵּשׁ תָּמִיד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וּלְכָתְבָן בְּסֵפֶר, וְגַם נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁחָקַר הַרְבֵּה בְּדַעְתּוֹ בַּמֶּה לְזַכּוֹת אֶת הָעוֹלָם וּלְהָאִיר לָהֶם קְצָת מֵהָרְשִׁימָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהוּא רַק עַל יְדֵי שֶׁיִּכְתֹּב סְפָרִים רַבִּים בְּעִנְיָן זֶה וְיָפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת יְדֵי הַכְּתִיבָה כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת כָּל הַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁל יְדֵי הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ, הַכֹּל הוּא רַק בְּכֹחַ הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָרוּחַ חָכְמָה שֶׁהֵאִיר עָלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל עַל יְדֵי בְּחִינַת יְדֵי הַסְּמִיכָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר).

נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁרִמֵּז רַבֵּנוּ זַ"ל בְּזֶה הַמַּאֲמָר גַּם כֵּן בְּחִינַת סְמִיכָה לְהָרַב ר' נָתָן זַ"ל, כַּאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הָיָה מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּי, וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים מְאֹד אַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְכִמְעַט שֶׁעִקַּר הַהַשְׁאָרָה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא רַק עַל יָדוֹ וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בֵּאֵר רַבֵּנוּ זַ"ל עִנְיָן זֶה מְפֹרָשׁ מִטְּעָמִים הַכְּמוּסִים אֵלָיו זַ"ל וְכַנַּ"ל.

נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל עֲדַיִן נִשְׁאַר אֵיזֶה בְּחִינַת מַנְהִיג הַכּוֹלֵל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְנוּ הָרַב ר' נָתָן זַ"ל, רַק שֶׁמִּמֵּילָא מוּבָן, שֶׁהַזְּקֵנִים הַמְקֹרָבִים לְרַבֵּנוּ זַ"ל מִכְּבָר קֹדֶם הִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל הָרַב ר' נָתָן זַ"ל, בְּוַדַּאי הָיָה קָשֶׁה לָהֶם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הָרַב ר' נָתָן זַ"ל לְמַנְהִיג, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל גַּם לְעִנְיַן מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מַמָּשׁ, זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר אָמְרוּ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה וְכוּ', בִּפְרָט כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל לֹא בֵּאֵר בְּפֵרוּשׁ. וְגַם לְהָרַב ר' נָתָן זַ"ל הָיָה קָשֶׁה לְקַבֵּל הַשְּׂרָרָה וְהַמַּנְהִיגוּת וּלְהִשְׂתָּרֵר קְצָת עַל זִקְנֵי מְקֹרָבֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, אַךְ עַל כָּל פָּנִים לִבְנֵי הַנְּעוּרִים הָרוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֶל ה' יִתְבָּרַךְ, אֲלֵיהֶם בְּוַדַּאי הָיָה הָרַב ר' נָתָן זַ"ל לְרֹעֶה נֶאֱמָן וּמַנְהִיג אֲמִתִּי.

וּבָזֶה תָּבִין דָּבָר נִפְלָא וְנֶעֱלָם בְּהַנְהָגַת ה' יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁגָּחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, מַה שֶּׁפְּטִירָתוֹ שֶׁל הָרַב ר' נָתָן זַ"ל בְּעַצְמוֹ הָיָה בְּעֵת עוֹסְקוֹ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה עַל מַאֲמָר זֶה שֶׁל חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁעָסַק לְחַדֵּשׁ בְּהִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הֲלָכָה ז', וְשָׁם מוּבָן גַּם כֵּן הַרְבֵּה מֵהַנַּ"ל, וְעַיֵּן שָׁם גַּם כֵּן, מֵעִנְיַן יְדֵי הַסְּמִיכָה וִידֵי הַכְּתִיבָה וְכוּ'. כִּי אַחַר פְּטִירָתוֹ זַ"ל צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ עִם מַאֲמָר חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, וּלְקַיֵּם כְּכָל הַכָּתוּב כַּנַּ"ל.

וּבָזֶה תָּבִין קְצָת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָמַר בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהָיָה בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת שְׁנַת תר"ה, וְקֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר עָמְדוּ לְפָנָיו קְצָת מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְשָׁאַל אוֹתָם, מַה הָיוּ הַשְּׁלֹשָׁה צָרוֹת שֶׁאֵרְעוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת? וְהִתְחִיל בְּעַצְמוֹ לַחְשֹׁב אוֹתָם, הַיְנוּ מַה שֶּׁסָּמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַיִם, וּמַה שֶּׁמֵּת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר, וּמַה שֶּׁנִּכְתְּבָה הַתּוֹרָה יְוָנִית. וְאָמַר לָהֶם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, כְּבָר מְבֹאָר בְּעִנְיָן זֶה בְּחִדּוּשַׁי, שֶׁכָּל הַשְּׁלֹשָׁה צָרוֹת הֵם מִבְּחִינָה אַחַת (וְרוֹצֶה לוֹמַר בְּהִלְכוֹת תַּעֲנִית הֲלָכָה ד' הַמְיֻסָּד גַּם כֵּן עַל עִנְיַן מַאֲמָר זֶה שֶׁל חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל), כִּי עֶזְרָא הַסּוֹפֵר הָיָה כּוֹתֵב סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַיְנוּ סִפְרֵי תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָיָה מַמְשִׁיךְ הֶאָרָה גְּדוֹלָה בִּכְתָב יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁמֵּת וְנִסְתַּלֵּק אֲזַי נֶחְלַשׁ כְּתָב יָדֵינוּ וְנִתַּן תֹּקֶף לִכְתָבִים שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁגַּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִכְתְּבָה בִּכְתָב יְוָנִית, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְגָרְשִׁין יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, כַּנִזְכָּר לְעֵיל שֶׁעַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵין שְׁלֵמוּת לְהַתּוֹרָה כִּבְיָכוֹל, וְאֵין יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה מִבְּחִינַת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְעַל יְדֵי זֶה נֶחְלַשׁ כְּתָב יָדֵינוּ וְנִתַּן תֹּקֶף לִכְתָבִים שֶׁלָּהֶם וְגוֹזְרִין גֵּרוּשׁ עַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁלֹשָׁה צָרוֹת הַנַּ"ל – מִיתַת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּטּוּל כְּתָב יָדֵינוּ, וְנִתַּן כֹּחַ לִכְתָבִים שֶׁלָּהֶם שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּכְתְּבָה הַתּוֹרָה יְוָנִית, וְנִתְגָרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתְחָלַת הַחֻרְבָּן שֶׁהָיָה בְּטֵבֵת.

וְהֶאֱרִיךְ אָז בְּעִנְיָן זֶה קְצָת לְבָאֵר בְּיוֹתֵר מִמַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּהִלְכוֹת תַּעֲנִית הַנַּ"ל, כִּי יֵשׁ גַּם עַכְשָׁו אֲנָשִׁים צַדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים בָּזֶה, לִכְתֹּב סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַבְּנוּיִים עַל יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְעַל יְסוֹד אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל יְדֵי סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים אֵלּוּ נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁמְּקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה עִלָּאָה בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וּמַשְׁפַּעַת לְכָל הַחָכְמוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְהַצִּמְצוּמִים כַּנַּ"ל. וְהַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ, הֵם בְּחִינַת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר שֶׁהָיָה כּוֹתֵב סִפְרֵי תּוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וּכְשֶׁנִסְתַּלְּקִין חַס וְשָׁלוֹם אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, אֲזַי מַתְחִילִין לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְפַּשֵּׁט הַחִבּוּרִים שֶׁל הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת אֲשֶׁר נִתְחַבְּרוּ עַל יְדֵי הַקַּלֵּי עוֹלָם, אֲשֶׁר הֵם בְּהִפּוּךְ מַמָּשׁ מִבְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הֵם הֵם עִקַּר הַמַּלְעִיגִים עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁרוֹצִים לְהַטּוֹת גַּם דַּעַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֶל שְׁטוּת חָכְמָתָם הָרָעָה וְהַמֻּטְעֵית שֶׁנִּקְרֵאת בִּלְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ זַ"ל חָכְמַת יָוָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּכְתְּבָה הַתּוֹרָה יְוָנִית, וְזֶה גּוֹרֵם עִקַּר הַחֻרְבָּן וְהַגָּלֻיּוֹת וְכָל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: אַז עֶזְרָא הַסּוֹפֵר וֶוערְט נִסְתַּלֵּק, זֶענִין זֶעך מִתְגַּבֵּר וְכוּ'[813] כַּנַּ"ל.

וְהֶאֱרִיךְ קְצָת בְּעִנְיָן זֶה אֵיךְ שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵנוּ הָרַבִּים מִתְפַּשֵּׁט הָאַפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם, וְהָעִקָּר הוּא רַק עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים וְכוּ'. וְסִיֵּם: אַךְ עִם כָּל זֶה אַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה', כִּי עָלֶה אֶחָת וְדַף אֶחָד שֶׁל הַחִבּוּרִים וְהַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְחַבְּרוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בַּעֲלֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, יַכְרִיעַ וְיַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַחִבּוּרִים הָרָעִים שֶׁנִּתְחַבְּרוּ עַל יְדֵי הַמַּלְעִיגִים עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, עַל כֵּן לְמַעַן ה' תִּרְאוּ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ בָּזֶה בְּכָל הָאֶפְשָׁר לְהַדְפִּיס אֶת הַסְּפָרִים קְדוֹשִׁים הַנַּ"ל (כִּי אָז הָיוּ כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל בִּכְתִיבַת יָד עֲדַיִן וְלֹא נִדְפַּס בְּיָמָיו רַק חֵלֶק רִאשׁוֹן מֵהָאֹרַח חַיִּים) וּלְפַרְסֵם בְּיִשְׂרָאֵל, לְמַעַן יוּכְלוּ הַכְּשֵׁרִים לַעֲמֹד וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתָם הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת.

וּבְשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר מִזֶּה לֹא הֵבִינוּ עֲדַיִן תַּכְלִית הַמְּכֻוָּן כָּל כָּךְ, עַד אַחַר שֶׁרָאוּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּיוֹם זֶה עַצְמוֹ, אָז הֵבִינוּ לְמַפְרֵעַ קְצָת כַּוָּנַת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל עַד הֵיכָן מַגִּיעִים. וְכֵן הָיָה, שֶׁתֵּכֶף אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הִתְחִילוּ לְהִתְפַּשֵּׁט וּלְהִתְגַּבֵּר הַגְּזֵרוֹת שֶׁל לִמּוּד נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל כְּתָבָם וּלְשׁוֹנָם בְּבָתֵּי סִפְרֵיהֶם שֶׁהֵם הַשְׂקָאלִיס, וְהַהַכְנָסָה עַל זֶה הָיָה שֶׁהִטִּילוּ מַס עַל יִשְׂרָאֵל לְשַׁלֵּם בְּעַד הַדְלָקַת נֵר שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁמִּזֶּה דִּבֵּר גַּם כֵּן בְּיוֹם הַנַּ"ל סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ וְרִמֵּז שֶׁנּוֹגֵעַ גַּם כֵּן לְעִנְיַן מַאֲמָר זֶה הַנַּ"ל, וְכַמְּבֹאָר קְצָת בְּהִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הֲלָכָה ז'. גַּם הַגְּזֵרָה שֶׁל שִׁנּוּי הַמַּלְבּוּשִׁים וְעוֹד כָהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

וְהָרוּחַ סְעָרָה שֶׁל הָאַפִּיקוֹרְסוּת הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל, אַךְ זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ, מֵאַחַר שֶׁרוֹאִין שֶׁנִּתְקַיְּמוּ רֹאשׁ דְּבָרָיו, בְּוַדַּאי בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ יִתְקַיְּמוּ כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, שֶׁהַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַבְּנוּיִים וּמְיֻסָּדִים עַל יְסוֹד אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַבְּנוּיִים עַל יְסוֹד הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹר הָאוֹרוֹת זַצַ"ל, הֵמָּה יַעַמְדוּ בְּעֶזְרָתֵינוּ סֶלָה, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ. וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת תַּעֲנִית הַנַּ"ל, מְבָאֵר שֶׁפָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ וְהַהַפְטָרָה שֶׁלָּהּ מְרַמְּזִין עַל כָּל הַתִּקּוּנִים הַמְּבֹאָרִים בְּמַאֲמָר חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, וְעַיֵּן גַּם בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה הֲלָכָה ה' הַמְּחֻבָּר לְהִלְכוֹת תַּעֲנִית הַנַּ"ל; וּפְטִירָתוֹ שֶׁל הָרַב ר' נָתָן זַ"ל הָיָה בְּיוֹם שִׁישִׁי עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ הַנַּ"ל.

[807] חיי מוהר"ן קסב.

[808] חיי מוהר"ן קסא.

[809] שיחות הר"ן קמא.

[810] תרגום:

[811]

[812] בזמן הרב מטשערין בעת כותבו את הספר פרפראות לחכמה

[813] מכתב ההסתלקות+תרגום [כְּשֶׁעֶזְרָא הַסּוֹפֵר נִסְתַּלֵּק, מִתְגַּבְּרִים וְכוּ']

#### ג

שָׁם דַּף כ"ט ע"ב, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

מַאֲמָר וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת סִימָן ס"ה, נֶאֱמַר בְּקַיִץ תקס"ו סָמוּךְ לִפְטִירַת בְּנוֹ הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד מוֹרֵנוּ הָרַב ר' שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ"ל (שֶׁנִּפְטַר בְּחֹדֶשׁ סִיוָן שְׁנַת הַנַּ"ל). וְאָז עָמַד לְפָנָיו הָרַב ר' נָתָן זַ"ל עִם עוֹד אֶחָד עַל הָעֲלִיָּה שֶׁהָיָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל עַל בֵּיתוֹ, וְרַבֵּנוּ זַ"ל סִפֵּר עִמָּם מִגֹּדֶל צַעֲרוֹ וְיִסּוּרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכָּל צַד וּמִצִּדֵּי צְדָדִים וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה קְצָת כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי הָיָה מָלֵא יִסּוּרִים גְּדוֹלִים רַבִּים וַעֲצוּמִים מְאֹד מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ בְּכָל עֵת תָּמִיד. וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו עָנָה וְאָמַר: מַה אַתֶּם יוֹדְעִים מַה גָּדוֹל וְעָצוּם הַשֶּׁבֶר הַזֶּה שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם עִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַיֶּלֶד הַנַּ"ל, כָּל לְבָבִי נִשְׁבַּר וְנִתַּק מִמְּקוֹמוֹ. וְהִתְחִילוּ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים לֵירֵד עַל לְחָיָיו, וְתֵכֶף וּמִיָּד בָּרְחוּ מִלְּפָנָיו מֵעֹצֶם הַבּוּשָׁה שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם עַל שֶׁרָאוּ בְּכִיָּתוֹ בִּפְנֵיהֶם, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ נֶהְפַּךְ כָּל הָעוֹלָם וְנֶחְרַב (וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּרֶמֶז קְצָת מֵעִנְיַן הַתִּקְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה רָאוּי לָבֹא לִכְלַל יִשְׂרָאֵל אִם לֹא הָיָה נִפְטַר הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל):

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם שֶׁאַחַר זֶה שֶׁהָיָה בְּיוֹם שִׁישִׁי עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ, אָמַר לָהֶם שֶׁאִם לֹא הָיוּ יוֹרְדִים תֵּכֶף הָיָה מְסַפֵּר לָהֶם דָּבָר יָפֶה מְאֹד, וּבְיוֹם זֶה אָמַר לָהֶם זֶה הַמַּאֲמָר שֶׁל וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת הַנַּ"ל, מֵעִנְיַן תִקּוּן הַנְּשָׁמוֹת וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין מְאֹד לַבַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וִיתַקְּנֵם, וְזֶה שֶׁחוֹגֵר מָתְנָיו לִהְיוֹת בַּעַל הַשָּׂדֶה עוֹבְרִין עָלָיו יִסּוּרִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהוּא בְּגֹדֶל כֹּחוֹ עוֹבֵר עַל כֻּלָּם וְעוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת הַשָּׂדֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְזֶה שַׁיָּךְ לְעִנְיָן הַסִּפּוּר מֵהַיִּסּוּרִין הָעוֹבְרִים עָלָיו שֶׁסִּפֵּר לִפְנֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו כַּנַּ"ל:

וּמֵאָז דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת, וּבִפְרָט אַחַר שֶׁבָּא מִּלֶמְבֶּערְג, וּבִפְרָט בִּנְסִיעָתוֹ לְאוּמַן שֶׁכָּל כְּנִיסָתוֹ לְשָׁם וּמַה שֶּׁבָּחַר לְהִסְתַּלֵּק שָׁם, הַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת זֶה בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת הַצְּרִיכִין תִּקּוּן מִכַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים, וְכַמְּבֹאָר קְצָת מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאָז כְּשֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת עַל יְדֵי הַבַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁעוֹסֵק בָּזֶה, אָז אָמַר שֶׁבִּזְלַטִיפָּלִי נוֹדַע לוֹ קְצָת מִזֶּה, שֶׁאָז הִתְחִיל לֵידַע קְצָת מֵעִנְיָן זֶה שֶׁל הַבַּעַל הַשָּׂדֶה, וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁאָז הִתְחִיל לֵידַע וְהָעִקָּר יוֹדֵעַ עַכְשָׁו, וְהַיְדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁו בְּעִנְיָן זֶה, הִיא נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאֹד וְכוּ', עַיֵּן בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן:

וּכְלַל הַדְּבָרִים, שֶׁכָּל הַטִּלְטוּלִים וְכָל הַנְּסִיעוֹת שֶׁלּוֹ וְכֵן כָּל הַיִּסּוּרִים הַגְּדוֹלִים וְהַקָּשִׁים מְאֹד שֶׁעָבְרוּ עָלָיו, הַכֹּל הָיוּ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת תִּקּוּן הַנְּפָשׁוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַחַיִּים, וּבִפְרָט נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים שֶׁבָּזֶה עָסַק בְּיוֹתֵר בְּסוֹף יְמֵי חַיָּיו כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּבְאוּמַן בְּיוֹם אֶחָד לִפְנֵי הַיּוֹם שֶׁל הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל וְהָיָה שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ בַּחֲלִישׁוּת גָּדוֹל מְאֹד, עָנָה וְאָמַר לְהָרַב ר' נָתָן זַ"ל, הַאַתָּה זוֹכֵר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ בִּכְנִיסָתִי לְאוּמַן? הַיְנוּ מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל שֶׁבָּא לְמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיוּ שָׁם נְשָׁמוֹת נְפוּלוֹת הַרְבֵּה מְאֹד שֶׁהָיָה מֻכְרָח לְתַקְּנָם וְרָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם כִּי אִם כְּשֶׁיִּסְתַּלֵּק עַל יְדֵי זֶה, וְכַמְּבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (וְגַם בְּמַאֲמָר זֶה הַנַּ"ל מְבֹאָר, שֶׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִגְמֹר הָעִנְיָן כִּי אִם עִם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְשֶׁגַּם לָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת אָדָם גָּדוֹל מְאֹד וְכוּ'). עָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מֶע הָאט שׁוֹין לַאנְג אַרוֹיס גֶּעקִיקְט אֹויף מִיר מֶע זָאהל מֶעך דֶער טַאפֶּען אַהֶער, וָואס זָאהל אִיך אַייך זָאגְען, אֲלָפִים רְבָבוֹת רְבָבוֹת רְבָבוֹת [זֶה כְּבָר זְמַן רַב מְצַפִּים עָלַי שֶׁאָבוֹא לְכָאן, מָה אֹמַר לָכֶם, אֲלָפִים רְבָבוֹת רְבָבוֹת רְבָבוֹת], וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּבַת רְבָבוֹת בְּכָל פַּעַם, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּשׁ כָּאן בְּאוּמַן רִבּוֹא רְבָבוֹת רְבָבוֹת הַרְבֵּה הַרְבֵּה שֶׁל נְשָׁמוֹת שֶׁעוֹמְדִים עַתָּה סְבִיבוֹ שֶׁיְּתַקְּנֵם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה יֵשׁ לוֹ כָּל הָעִנּוּיִים וְהַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים הָאֵלֶּה. וְאַחַר כָּךְ הֵסֵב פָּנָיו קְצָת אֶל הַקִּיר וּפֵרַשׂ יָדָיו קְצָת, כְּאוֹמֵר הֲרֵינִי מוֹסֵר נַפְשִׁי וַהֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַבֵּל הַכֹּל בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בִּכְתָב כְּלָל וְכוּ':

וְאַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה הַשַּׁיָּךְ לְיוֹם שְׁלִישִׁי הוּא יוֹם רְבִיעִי דְּסֻכּוֹת יוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל יְמֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה אָז עָמְדוּ לְפָנָיו הָרַב ר' נַפְתָּלִי זַ"ל וְהָרַב ר' שִׁמְעוֹן זַ"ל, וְאָז חָזַר וְדִבֵּר מֵעִנְיַן הַנְּשָׁמוֹת הַנַּ"ל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן כָּאן הַרְבֵּה הַרְבֵּה נְשָׁמוֹת מְאֹד, וְאָמַר: כַּמָּה מִשְׁפָּטִים יֵשׁ כָּאן כַּמָּה קְדוֹשִׁים הָיוּ כָּאן וְכוּ', עָנָה הָרַב ר' נַפְתָּלִי זַ"ל וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא אֲמַרְתֶּם בַּמַּאֲמָר וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד יָכוֹל לִגְמֹר הָעִנְיָן בְּחַיָּיו, עָנָה הוּא זַ"ל וְאָמַר: לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי אִם אֵיזֶה בְּחִינָה מִזֶּה, כִּי הַהֶכְרֵחַ לֵילֵךְ וּלְהִסְתַּלֵּק בִּשְׁבִיל זֶה. וְאַחַר כָּךְ לָקַח הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַקָּאמָאדֶע וְנָתַן לָהֶם, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁתֵּכֶף שֶׁיִּסְתַּלֵּק בְּעוֹדוֹ יִהְיֶה מֻנָּח עַל הָאָרֶץ יִקְחוּ כָּל הַכְּתָבִים הַנִּמְצָאִים שָׁם בְּהַקָּאמָאדֶע וְיִשְׂרְפוּ כֻּלָּם, וְהִזְהִירָם לְקַיֵּם דְּבָרָיו. וְהֵם לָקְחוּ הַמַּפְתֵּחַ וְעָמְדוּ בְּבֶהָלָה רוֹעֲדִים וְזוֹחֲלִים וּמִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה בְּשָׁמְעָם כָּל זֶה, וְהָיוּ מִתְלַחֲשִׁים יַחַד עַל שֶׁהוּא כְּבָר מֵכִין אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ לְהִסְתַּלֵּק, עָנָה וְאָמַר: מַה אַתֶּם מִתְלַחֲשִׁים, אַתֶּם רַשָּׁאִים לְדַבֵּר מֵהִסְתַּלְּקוּתִי בְּפָנַי, כִּי אֵין אֲנִי מִתְפַּחֵד מִזֶּה. וְאַחַר כָּךְ אָמַר לָהֶם, אֶפְשָׁר אַתֶּם מְדַבְּרִים עַל אוֹדוֹתֵיכֶם, מַה יֵּשׁ לָכֶם לִדְאֹג כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם. וּמַה אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מַכִּירִים אוֹתִי כְּלָל הֵם מְצַפִּים עַל תִּקּוּנִים שֶׁלִּי, מִכָּל שֶׁכֵּן אַתֶּם. אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁמֵּתוּ מִקֹּדֶם, עִמָּהֶם יֵשׁ אֵיזֶה יְגִיעָה וְכוּ', אֲבָל אַתֶּם מַה לָּכֶם לִדְאֹג, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם אֵין לָכֶם לְהִתְיָרֵא כְּלָל. וְעוֹד שָׁמְעוּ מִמֶּנּוּ אָז דִּבּוּרִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ וּמֵעִנְיַן הַנְּשָׁמוֹת הַנַּ"ל. וְעַיֵּן מִזֶּה עוֹד בְּסֵפֶר יְמֵי מוֹהֲרַנַ"ת בְּבֵאוּר יוֹתֵר:

וְעַיֵּן בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן, מוּבָא שָׁם גַּם כֵּן עִנְיָן הַנַּ"ל מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם בַּלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ מַה לָּכֶם לִדְאֹג מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְסִיֵּם שָׁם הָרַב ר' נָתָן זַ"ל: וְכֵן אֲפִילוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַכִּיר אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּחַיָּיו, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְכוּ' וְיִסְמְכוּ עָלָיו וְיִלְמְדוּ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְיַרְגִּילוּ עַצְמָם לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ, כִּי כְּבָר גִּילָה דַּעְתּוֹ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹסֵק עִמָּנוּ אֵינוֹ בִּשְׁבִילֵנוּ לְבַד, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה (וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם (דברים כ"ט, י"ד) אַף עִם דּוֹרוֹת הָעֲתִידִין לִהְיוֹת), עַד כָּאן:

וּמִכָּל הַנַּ"ל סַעַד גָּדוֹל לְמַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמָר אָנֹכִי סִימָן ד', שֶׁרִמֵּז רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים הַמְּבֹאָרִים שָׁם שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק בִּפְרָט מַה שֶּׁזּוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁמִּתְוַדִּין לְפָנָיו וּמְסַפְּרִין לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ וְכוּ' כָּל זֶה נַעֲשָׂה גַּם עַכְשָׁו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְעִנְיָן זֶה מְרֻמָּז קְצָת בַּמֶּה שֶׁמֵּבִיא שָׁם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁהָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין עַד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְהִזְכִּיר הַוִּדּוּי שֶׁהִתְוַדָּה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וּלְפִי הַנַּ"ל מוּבָן מִמֵּילָא, וּמַה אִם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַצַּדִּיק לְתַקֵּן הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ לְפָנָיו וְלֹא הִכִּירוּ אוֹתוֹ וְלֹא יָדְעוּ מִמֶּנּוּ כְּלָל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו וְנִשְׁעָנִים עַל זְכוּתוֹ וְכֹחוֹ וּמִשְׁתַּדְּלִים לְקַיֵּם דְּבָרָיו כַּנַּ"ל, וְכַמְּבֹאָר שָׁם בַּאֲרִיכוּת קְצָת. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר, מְבֹאָר לְעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמַּאֲמָר "וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת" הַנַּ"ל, וּמַה שֶּׁהִתְחִיל רַבֵּנוּ זַ"ל לְסַפְּרוֹ וְלֹא גָּמְרָהּ וְכוּ':

ד שָׁם עַל מַאֲמָר "תִּקְעוּ - אֱמוּנָה" שֶׁבְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא אוֹת ה', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

הַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסוֹף סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת[814] סִימָן כ"ד מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִתֵּן מָעוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְכוּ', וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁהַצַּדִּיק זוֹכֶה עַל יְדֵי פַּרְנָסָתוֹ וַאֲכִילָתוֹ לִבְחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, בִּבְחִינַת צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ בְּחִינַת וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְכוּ', זֶה נֶאֱמַר בְּסוֹף קַיִץ תקס"ט סָמוּךְ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל, וּכְפִי הַנִּרְאֶה הוּא מֵעֵין הַמְּבֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה אוֹת ג':

גַּם קֹדֶם לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל סִפֵּר שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים קָבְלוּ לְפָנָיו בְּקוֹבְלָנָא רַבָּה עַל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וְכַמָּה סוֹבְלֵי חֳלָאִים הָיוּ מֵהֶם שֶׁקָּבְלוּ גַּם כֵּן לְפָנָיו זַ"ל עַל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, אַחַר כָּךְ נִכְלַל זֹאת בְּמַאֲמָר הַנַּ"ל אוֹת א':

גַּם קֹדֶם לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל סִפֵּר מֵעִנְיַן מַה שֶּׁקָּרָא הַחוֹלֵק הַיָּדוּעַ לְהָרַב ר' נָתָן וְהָרַב ר' נַפְתָּלִי זַ"ל בְּשֵׁם מָגִנֵּי אֶרֶץ וְכוּ', וְגַם זֶה נִכְלַל בְּמַאֲמָר זֶה אוֹת ז'. וְאֵינֶנִּי בָּקִי בְּסִפּוּר זֶה הֵיטֵב, כִּי גַּם בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן כָּתוּב זֶה רַק בְּרֶמֶז, וְכָתַב שָׁם הָרַב ר' נָתָן זַ"ל עַל זֶה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: וְאָז רָאִיתִי מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת ה' אֲשֶׁר עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק לְהַשִּׂיגָם אֶפֶס קְצָתָם, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:

וְעַיֵּן שָׁם גַּם בְּאוֹת ח' בְּמַאֲמָר הַנַּ"ל, בָּעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְצְרִיכִין לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אוֹתָם בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְעַל יְדֵי תִּקּוּן וְזִכּוּךְ הַמֹּחִין שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַמָּגִינֵי אֶרֶץ, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת בִּבְחִינַת שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם, עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם:

וְעַיֵּן שָׁם גַּם בְּאוֹת ט', שֶׁכְּשֶׁהַמֹּחִין זַכִּים שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין הָאֲמָרוֹת טְהֹרוֹת הַנַּ"ל, אֲזַי גַּם כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַמֹּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה וְכוּ' וְאֵין נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, אָז גַּם הָרְשִׁימָה זַכָּה בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה בָּא שַׂר צְבָא ה' וְאָמַר עַתָּה בָאתִי. וְזֶה בְּחִינַת ה' יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב, כִּי אֵלּוּ הַמַּאֲמָרוֹת טְהֹרוֹת הֵן בְּחִינַת מַלְאָךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּעֱלָם שֶׁל שֵׁם שַׁדַּי גִּימַטְרִיָּא צְבָאוֹת, הַיְנוּ כְּשֶׁבְּחִינַת שַׁדַּי שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין נֶעְלָם וְנִסְתַּלֵּק וַאֲזַי נִשְׁאַר רַק הָרְשִׁימָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶעֱלָם שֶׁל שַׁדַּי, אֲזַי זֹאת הָרְשִׁימָה הוּא בְּחִינַת צְבָאוֹת בְּחִינַת מַלְאָךְ וְכוּ'. וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, שֶׁגַּם כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא בְּצַלְמֵנוּ בִּבְחִינַת מַלְאָךְ וְכוּ'. וְזֶה, אוֹתִיּוֹת מַלְאָךְ רָאשֵׁי תֵּבוֹת כִּ'י לֵ'אלֹהִים מָ'גִנֵּי אֶ'רֶץ וְכוּ':

וְלַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, רוֹמֵז בִּדְבָרִים אֵלּוּ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעֱלָמִים בְּעִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשְׁאָרַת הָרְשִׁימָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה עַל יְדֵי הָרַב ר' נָתָן זַ"ל, וּמַה שֶּׁעָסַק הָרַב ר' נָתָן זַ"ל כָּל יָמָיו לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה מֵעֲבוֹדַת ה' וְהֵקִים הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת וְהֶחֱיָה וְהֵשִׁיב אוֹתָם בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם מַמָּשׁ. כַּנִּרְאֶה קְצָת גַּם מֵהָרְשִׁימָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרֵי הָרַב ר' נָתָן זַ"ל בְּהַחִבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁחִבֵּר שֶׁהֵם 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וְ'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת', וְיוֹתֵר מִזֶּה אֲשֶׁר הִרְבָּה לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה בְּעַל פֶּה וְהֵשִׁיב אֶת נַפְשָׁם מַמָּשׁ, וְהַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הָאֲמָרוֹת טְהֹרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהָרְשִׁימָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וּבְיוֹתֵר עָסַק בָּזֶה הָרַב ר' נָתָן זַ"ל אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל:

גַּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל קֹדֶם שֶׁאָמַר הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל הָלַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל לוֹמַר תַּשְׁלִיךְ וְנָפַל עַל הָרֶפֶשׁ וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ נִכְלָל גַּם עִנְיָן זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, כַּמְּבֹאָר שָׁם בְּאוֹת טו שֶׁצָּרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁזּוֹכִין עַל יְדֵי זֶה. גַּם לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, רוֹמֵז עִנְיָן זֶה עִנְיַן נִפְלָא מֵהַתִּקּוּנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁנַּעֲשִׂין גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל עַל יְדֵי שֶׁבָּאִים עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְצוֹעֲקִים שָׁם אֶל ה' יִתְבָּרַךְ מֵעֹמֶק הַלֵּב כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, בִּפְרָט עַל אוֹדוֹת תִּקּוּן הַבְּרִית תִּקּוּן הַכְּלָלִי כַּאֲשֶׁר פָּקַד עָלֵינוּ בְּחַיָּיו זַ"ל עַל עִנְיָן זֶה וְהִבְטִיחַ לָנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּטוֹבָתֵנוּ וּבְתִקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ לָנֶצַח, וְשֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּחַר לוֹ לְהִסְתַּלֵּק בִּמְדִינָתֵנוּ בְּאוּמַן בִּשְׁבִיל שֶׁיּוּכְלוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לָבֹא עַל קִבְרוֹ וְכוּ'. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּאוֹת טו שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּן שֶׁמְּחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא וְעוֹבֵד אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּעַבְדוּת פָּשׁוּט, וּמַשְׁלִיךְ וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה' וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה רָצוֹן וְנַחַת רוּחַ לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל זוֹכֶה גַּם בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת בֵּן וּלְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא וְכַמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן סִימָן ער"ה, וְגַם אָז הוּא מַשְׁלִיךְ וּמְסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְעוֹבֵד אֶת ה' בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כִּפְשׁוּטוֹ כַּנַּ"ל, וְגַם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל מִינֵי מַחְלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְמַה שֶּׁזּוֹכֶה כַּמְּבֹאָר בְּאוֹת ט"ו הַנַּ"ל. וְגַם מַה שֶּׁמּוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ הַגָּבֹהַּ וְהַנּוֹרָאָה בִּבְחִינַת בֵּן הַמְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, וְהוּא מְסַלֵּק עַצְמוֹ מִכָּל זֹאת וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֶל נְפָשׁוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהַנְּמוּכוֹת וְהַיְרוּדוֹת וְהַנְּפוּלוֹת מְאֹד, וּמִשְׁתַּדֵּל עִמָּהֶם בִּיגִיעוֹת הַרְבֵּה וּבְכָל טַצְדָקִי דְּאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אוֹתָם מִנְּפִילָתָם וִירִידָתָם וּלְקָרְבָם אֶל ה' יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּוַדַּאי בִּכְלָל מַה שֶּׁמְּגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל עַל עַצְמוֹ בְּפֵרוּשׁ: כַּמָּה צֶלֶם אֱלֹהִים הָיוּ מֻנָּחִים בְּרֶפֶשׁ וָטִיט וְכוּ' וַאֲנִי הוֹצֵאתִים מִשָּׁם וְכוּ', וְכֵן אָמַר עַל עַצְמוֹ: וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדַם וּבְשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָה וְכוּ':

וְכָל זֶה הָיָה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם עַכְשָׁו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ שֶׁאָז בְּוַדַּאי מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, אַף עַל פִּי כֵן גִּילָה רְצוֹנוֹ שֶׁגַּם עַכְשָׁו חָפֵץ בְּיוֹתֵר שֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ, וְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ יְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה וְיִתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וְיִצְעַק אֶל ה' מֵעֹמֶק הַלֵּב, וְיֹאמַר שָׁם עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַיְּדוּעִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילוּ אִם יֹאמְרֵם כְּמוֹ שֶׁיֹּאמְרֵם, וְאָז יוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מִבְּחִינַת מַדְרֵגָתוֹ הַגָּבֹהַּ וְהַנִּפְלָאָה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד בִּפְרָט אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, וְיִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר בְּטוֹבַת וְתִקּוּן נְפָשׁוֹת הַשְּׁפֵלוֹת וְהַיְרוּדוֹת מְאֹד, בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכּוּ גַּם הֵמָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְהָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הוּא מַמָּשׁ בִּבְחִינָה שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה גַּם עַכְשָׁו בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר לְהַעֲלוֹת הַמִּשְׁפָּט מִתְּהוֹם רַבָּה וּלְבָרֵר בֵּרוּרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְתַּקְנוּ כֻּלָּם, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוכה יד.) לְעִנְיַן קִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְכוּ' וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה וְכוּ' תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה נַפְשׁוֹ לַמָּוֶת וְכוּ' וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ – שֶׁבִּקֵּשׁ בְּעַד פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. וּכְבָר נִתְבָּאֵר מִזֶּה קְצָת לְעֵיל, בַּמֶּה שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן רט"ו:

וּבָזֶה תָּבִין קְצָת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ כַּמָּה קְדֻשַּׁת ה' הָיוּ כָּאן (כִּי גַּם קְדֻשַּׁת ה' הוּא בִּבְחִינָה זוֹ, שֶׁמָּסְרוּ גּוּפָם לַמַּלְכוּת בִּשְׁבִיל לְבָרֵר בֵּרוּרִים וְכוּ', כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל בְּעִנְיַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת וְכוּ') כַּמָּה מִשְׁפָּטִים יֵשׁ כָּאן וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁנָּפַל הַמִּשְׁפָּט בִּתְהוֹם רַבָּה בַּהֲרִיגַת קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא עַל יְדֵי עַכּוּ"ם רוֹצְחִים כָּאֵלֶּה וְכוּ', שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, וְהוּא זַ"ל עוֹסֵק אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּתִקּוּן עִנְיָן זֶה. וּבָזֶה תָּלוּי תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל גַּם בְּחַיִּים חִיּוּתָם עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כַּמּוּבָן בְּמַאֲמָר זֶה הַנַּ"ל:

וּכְלַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוּא, שֶׁבְּכָאן אוֹת ט"ו עוֹסֵק רַבֵּנוּ זַ"ל לְבָאֵר מֵעִנְיַן הַתִּקּוּנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי הָרַבִּי הָאֱמֶת עִם הַתַּלְמִידִים, וּמֵעִנְיַן תִּקּוּן הָאֱמוּנָה שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי לִמּוּד הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וּמֵעִנְיַן הַגֵּרִים, וּמֵעִנְיַן תִּקּוּן הַמָּוֶת שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה. וְעִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְשֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵן בְּחִינַת הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית וְתִקּוּן הַמֹּחִין בְּחִינַת תְּפִלִּין וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל לְדַבֵּר בְּעִנְיָן שֶׁכְּשֶׁנִּתְתַּקֵן הַמֹּחַ בִּבְחִינַת מֹשֶׁה בְּחִינַת תְּפִלִּין, אֲזַי גַּם בִּבְחִינַת הַהִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה וְכוּ' אֲזַי גַּם הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, הִיא טוֹבָה גַּם כֵּן מְאֹד, בִּבְחִינַת מְ'תוּקָה שְׁ'נַת הָ'עֹבֵד רָאשֵׁי תֵּבוֹת מֹשֶׁה וְכוּ' (וּכְבָר יָדוּעַ מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל פָּסוּק זֶה עַל עִנְיַן הַצַּדִּיק לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁאָז הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה וְכוּ'), מְתוּקָה דַּיְקָא, בְּחִינַת מַיִּן מְתִיקִין בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית וְכוּ'. וְשֶׁצְּרִיכִין דַּיְקָא לְסַלֵּק אֶת הַמֹּחַ, כִּי צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' בִּפְשִׁיטוּת וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה, זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וְכוּ' וּלְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט וְכוּ':

וּמְסַיֵּם: נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי רַבִּי אֱמֶת עִם תַּלְמִידִים נַעֲשִׂין וְנִתְתַּקְנִין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ רָצָה לוֹמַר שֶׁהַתִּקּוּנִים הָאֵלּוּ נַעֲשִׂין עַל יְדֵי קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים אֶל הַיְּשִׁיבָה שֶׁל הָרַבִּי הָאֱמֶת בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, בִּפְרָט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז עִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְלַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי רוֹמֵז בָּזֶה גַּם עַל עִנְיַן קִבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְקַבְּצִין וּמִתְאַסְּפִין אֵלָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה גַּם עַכְשָׁו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְקֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִשְׁתַּטְּחִין עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמַרְבִּים בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, וְהָעִקָּר לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְתִקּוּן הָאֱמוּנָה וּלְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְתִקּוּן הַמֹּחִין וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין בַּאֲגֻדָּה אַחַת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ זַ"ל, בְּוַדַּאי נַעֲשִׂין עַל יְדֵי זֶה גַּם כֵּן כָּל הַתִּקּוּנִין הַקְּדוֹשִׁים הַמְּבֹאָרִים בְּמַאֲמָר זֶה הַנַּ"ל, וּבְיֶתֶר שְׂאֵת כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, וַאֲפִילוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִשִּׂיג אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ מַה שֶּׁלֹּא הִשִּׂיג בְּחַיָּיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הַשַּׁ"ס לְהָאֲרִ"י זַ"ל מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל", הָעִנְיָן, כִּי בָּעוֹלָם שֶׁלְּאַחַר הַמִּיתָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְעוֹלִים מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה וּמִישִׁיבָה לִישִׁיבָה, כִּי אֲפִילוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּכָל יוֹם וָיוֹם עוֹלֶה וּמַשִּׂיג יוֹתֵר, כִּי כְּמוֹ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ אֵין לוֹ סוֹף כָּךְ תּוֹרָתוֹ אֵין לָהּ סוֹף וְכוּ'). וְלֹא מִבַּעֲיָא תִּקּוּן הָאֱמוּנָה שֶׁבְּוַדַּאי נִתְתַּקֵן גַּם עַכְשָׁו עַל יְדֵי קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְקַבְּצִין וְנִתְלַקְּטִין חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה, כִּי כָּל הַקִּבּוּץ הוּא רַק עַל יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַמְּשׁוּרֶשֶׁת בְּכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים שֶׁהָרַב הָאֱמֶת הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקַבְּצָם וּלְהַעֲלוֹתָם, בִּבְחִינַת עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי וְכוּ':

כִּי יָדוּעַ שֶׁכָּל עִסְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל גַּם בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, הָיָה הָעִקָּר לְהַכְנִיס מִדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל לְגַדְּלָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ בִּבְחִינַת וּרְעֵה אֱמוּנָה, כַּמְּבֹאָר בְּמַאֲמָר 'חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם' בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן סִימָן כ"ב עַיֵּן שָׁם, וְכַמּוּבָן בְּכַמָּה מַאֲמָרִים מִמַּאֲמָרָיו זַ"ל, וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַל פֶּה גַּם כֵּן הַרְבֵּה מֵעִנְיַן זֶה, וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּבְיוֹתֵר עוֹסֵק בָּזֶה גַּם עַכְשָׁו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל וְכַמּוּבָן בְּסִימָן רט"ו הַנַּ"ל. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, כִּי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אַחַר שֶׁשּׁוֹכֵן בָּאָרֶץ וּבָעָפָר שֶׁמְּרַמֶּזֶת עַל מִדַּת הָאֱמוּנָה בְּחִינַת עָפָר מָאנָא דְּכֻלְּהוּ הַמְּבֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה אוֹת א' וּבְאוֹת ט"ו, אָז דַּיְקָא עוֹסֵק בְּיוֹתֵר לְתַקֵּן מִדַּת הָאֱמוּנָה אֵצֶל כְּלַל יִשְׂרָאֵל לְגַדְּלָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ:

נִמְצָא שֶׁבְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ גַּם עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ שֶׁל עַכְשָׁו, בִּפְרָט עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל קִבְרוֹ וְצוֹעֲקִין מֵעֹמֶק הַלֵּב בִּבְחִינַת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן הַמְּבֹאָר בְּאוֹת ב' בִּפְנִים, כִּי עַכְשָׁו בְּוַדַּאי אֵין עֵצָה וְאֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה כִּי אִם לִצְעֹק אֶל ה' יִתְבָּרַךְ מֵעֹמֶק הַלֵּב בִּבְחִינַת צָעַק לִבָּם אֶל ה' הַמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל יְדֵי קִבּוּץ חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה נַעֲשִׂים גֵּרִים בְּכֹחַ אוֹ בְּפֹעַל, כְּמוֹ שֶׁגַּם בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה נִתְגַּיְּרוּ גֵּרִים הַרְבֵּה הֵן בִּמְדִינוֹתֵנוּ וְהֵן בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת כַּיָּדוּעַ, בִּפְרָט מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה גֵּרִים נַעֲשׂוּ בְּכֹחַ כַּמְּבֹאָר בְּאוֹת דָּלֶת:

אַף גַּם בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֹּחִין בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ גַּם עַכְשָׁו בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ. כִּי כְּבָר מְבֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין הוּא עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, הַיְנוּ שֶׁמַּעֲלִין מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ וְכוּ' לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין וְכוּ', וַהֲלֹא עִקַּר הַקִּבּוּץ עַכְשָׁו הוּא בִּשְׁבִיל לָבֹא וּלְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרוֹ וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ בְּחַיָּיו זַ"ל, וְזֶה מַמָּשׁ בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁל אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל הַמְּבֹאָר בְּאוֹת י"ד, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין שֶׁנִּקְרָאִים 'יָקָר' כַּמְּבֹאָר בְּאוֹת זַיִן:

וּבְוַדַּאי עַל יְדֵי זֶה נִמְשַׁךְ בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמֹּחַ הַתַּלְמִידִים נִתְחַדֵּשׁ וְנִתְתַּקֵן עַל יְדֵי הָרַב:

[גַּם מֹחַ הָרַב נִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי הַתַּלְמִידִים, אֶפְשָׁר שֶׁבְּחִינָה זוֹ גַּם כֵּן נַעֲשָׂה גַּם עַכְשָׁו, כִּי עַל יְדֵי שֶׁמּוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֵלֵינוּ לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי נַפְשׁוֹתֵינוּ, עַל יְדֵי זֶה בָּא גַּם הוּא לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, וְאָז יָכוֹל לְהַשְׁלִים תִּקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּיוֹתֵר. וְכֵן מְבֹאָר גַּם בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, אַךְ אֵין לָנוּ עֵסֶק בְּעִנְיָנִים גְּבוֹהִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה]:

וְכֵן תִּקּוּן הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁבַּמֹּחַ, נַעֲשָׂה גַּם עַכְשָׁו, כִּי חוּשׁ הָרֵיחַ שֶׁנִּתְתַּקֵן עַל יְדֵי הַיְּגִיעוֹת וְטִרְחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְכֵן חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ שֶׁנִּתְתַּקֵן עַל יְדֵי הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד לָבֹא אֶל הָרַב, זֶה בְּוַדַּאי נַעֲשֶׂה גַּם עַכְשָׁו:

אַף גַּם חוּשׁ הָרְאִיָּה וְהַשְּׁמִיעָה וְהַטַּעַם נִתְתַּקֵן גַּם עַכְשָׁו, עַל יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וְעַל כְּלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַמִּתְאַסְפִין וּמִתְקַבְּצִין אֵלָיו וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ וּזְכוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, וּבְכָל אֶחָד מֵהַקִּבּוּץ בְּוַדַּאי יֵשׁ אֵיזֶה בְּחִינַת הֶאָרָה וּנְקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה מַה שֶּׁקִּבֵּל עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלָיו זַ"ל, וְעַל יְדֵי שֶׁנִּכְלָל גַּם כֵּן בְּהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, נִמְצָא שֶׁזֶּה גַּם כֵּן בִּכְלַל וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת מוֹרֶיךָ. בִּפְרָט שֶׁכְּבָר מְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן קצ"ב וּבְסִימָן ר"ל, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל חָכְמַת רַבּוֹ וְדִבְרֵי אֱמֶת שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי זֶה הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת פָּנָיו, וְעַיֵּן גַּם בְּסִימָן קנ"ג מַעֲלַת קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁתַּלְמִיד הָגוּן כָּרָאוּי זוֹכֶה לְקַבֵּל פְּנֵי הָרַב הַיְנוּ שֶׁיִּתְרָאֶה בְּתוֹכוֹ פְּנֵי הָרַב וְכוּ', וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר גַּם כֵּן:

וְכֵן חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה שֶׁנִּתְתַּקֵן עַל יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד שׁוֹמֵעַ הַמּוּסָר שֶׁל הָרַב, זֶה שַׁיָּךְ עַכְשָׁו גַּם כֵּן עַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַהִתְעוֹרְרוּת הַגָּדוֹל וְהַקּוֹלוֹת וְהַצְּעָקוֹת וְהַבְּכִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת מֵעֹמֶק הַלֵּב שֶׁיֵּשׁ אָז בֵּין כְּלַל הַקִּבּוּץ, שֶׁאֵין צְרִיכִין מוּסָר גָּדוֹל מִזֶּה כִּי מִתְפַּעֵל נֶפֶשׁ הָרוֹאֶה וְהַשּׁוֹמֵעַ גַּם מֵרָחוֹק כַּיָּדוּעַ:

וְכֵן חוּשׁ הַטַּעַם מַה שֶּׁכָּל אֶחָד טוֹעֵם מְתִיקוּת וְכוּ' זֶה בְּוַדַּאי שַׁיָּךְ גַּם עַכְשָׁו, כִּי אָז כָּל אֶחָד טוֹעֵם מְתִיקוּת טַעַם הַזְּכוּת הַקָּדוֹשׁ שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו זַ"ל וּלְהִכָּלֵל בִּכְלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁכָּל אֶחָד נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל חֶלְקוֹ וְאוֹמֵר בְּפֶה מָלֵא חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים וְכוּ'. בִּפְרָט כִּי כְּבָר מְבֹאָר בְּאוֹת טו הַנַּ"ל, שֶׁגַּם אֵצֶל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַבַּעַל מֹחִין וּבַעַל הַשָּׂגָה אֲמִתִּית, אַף עַל פִּי כֵן הוּא מְסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ וְעוֹבֵד אֶת ה' בִּפְשִׁיטוּת וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה לְהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד וְכוּ'. וּמִזֶּה מוּבָן מִמֵּילָא, כִּי אַדְּרַבָּה דַּיְקָא עַכְשָׁו שֶׁאֵין אָנוּ זוֹכִין לִרְאוֹת אֶת מוֹרֵנוּ בְּעֵינֵי אָדָם מַמָּשׁ, וְכֵן לִשְׁמֹעַ מוּסָר מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְלִטְעֹם מְתִיקוּת אִמְרֵי נֹעַם שֶׁלּוֹ בְּפֹעַל מַמָּשׁ בִּשְׁעַת הַקִּבּוּץ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ זַ"ל, וְאַף עַל פִּי כֵן מִתְקַבְּצִין אֵלָיו וְנִשְׁעָנִים עַל זְכוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְכָל אֶחָד צוֹעֵק מֵעֹמֶק לְבָבוֹ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּדוֹל לִזְכּוֹת לָשׁוּב אֶל ה' וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְהַחוֹלְקִים רוֹאִים אֶת כָּל זֶה, וּתְמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים וְחוֹרְקִין שִׁנֵּיהֶם מְאֹד עַל עִנְיַן הַקִּבּוּץ הַזֶּה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בִּיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ, וּמַה אַתֶּם רוֹאִים וּמַה אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְכוּ', וְאִי אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב לָהֶם שׂוּם תְּשׁוּבָה נִצַּחַת כְּלָל, כִּי עִנְיָן זֶה הוּא רַק כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ גֹּדֶל קְדֻשַּׁת הָעִנְיָן הַזֶּה וְגֹדֶל הַפְּעֻלָּה הַקְּדוֹשָׁה וְהַתּוֹעֶלֶת הַגָּדוֹל שֶׁמַּגִּיעַ עַל יְדֵי זֶה לְכָל אֶחָד מֵהַקִּבּוּץ הַזֶּה, נִמְצָא שֶׁהָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הִיא עֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה וּתְמִימָה, שֶׁצְּרִיכִין לְסַלֵּק כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' בִּתְמִימוּת, וְלַעֲשׂוֹת גַּם דְּבָרִים הַנִּרְאִין כְּשִׁגָּעוֹן מַמָּשׁ בְּעֵינֵי הָעוֹלָם, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד הַמְּבֹאָר שָׁם בְּאוֹת ט"ו הַנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁגַּם עַכְשָׁו זוֹכִין עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ הַנַּ"ל לְקַבֵּל גַּם בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֹּחִין וְכֵן כָּל הַתִּקּוּנִים הַמְּבֹאָרִים בִּפְנִים כַּנַּ"ל:

וְהִנֵּה רַבֵּנוּ זַ"ל בִּשְׁנַת תקס"ט סָמוּךְ לְפֶסַח וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו, גִּילָה עִנְיָן הַנּוֹרָא שֶׁל הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּפְרָטִיּוּת שֶׁהֵם תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז אָמַר שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁרָצוּ לַעֲמֹד עַל עִנְיָן זֶה וְכוּ', וּקְצָתָם לֹא יָדְעוּ כְּלָל מַה הוּא עִנְיָן זֶה, וּקְצָתָם הִתְחִילוּ לֵידַע קְצָת וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁבְּסוֹף סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (שיחות הר"ן) סִימָן קמ"א, וְאַחַר כָּךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תק"ע אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל מַאֲמָר זֶה הַנַּ"ל, וּבוֹ מְבֹאָר הַרְבֵּה מֵעִנְיָן זֶה, וְאוּלַי גַּם זֶה נוֹגֵעַ לְהַשִּׂיחָה הַזֹּאת רְצוֹנִי לוֹמַר שֶׁל הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל הַנַּ"ל. וְאָז בְּשָׁעָה שֶׁגִּלָּה עִנְיַן הַתִּקּוּן הַנַּ"ל, אָמַר שֶׁגַּם כִּי יִמְלְאוּ יָמָיו, אֲזַי אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ מִי שֶׁיָּבֹא עַל קִבְרוֹ וְיֹאמַר שָׁם אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה וְכוּ', אֲזַי אֶתְאַמֵּץ וְאֶשְׁתַּדֵּל לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לְהוֹשִׁיעוֹ וּלְתַקְּנוֹ וְכוּ', כַּמְּבֹאָר בְּהַשִּׂיחָה הַנַּ"ל:

וְהִנֵּה אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל בֵּין כֶּסֶּא לְעָשׂוֹר, סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל מִמַּה שֶׁחָלַם לוֹ עַל אִישׁ אֶחָד וְכוּ' שֶׁנִּפְטַר, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ לֹא הָיָה אֶצְלוֹ זַ"ל עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה? וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁכְּבָר נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: וְאִם הָאָדָם נִפְטַר אֵינוֹ רַשַּׁאי לָבֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה? וְשָׁתַק. וּמֵחֲמַת שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם דִּבְּרוּ עִם רַבֵּנוּ זַ"ל מֵאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, דִּבֵּר עִמּוֹ גַּם כֵּן רַבֵּנוּ זַ"ל מִזֶּה וְכוּ', וְהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל עַד הַחַמָּה וְכוּ', וְהָיָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל רַחְמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו וְכוּ'. וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַד שֶׁגַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ יִהְיֶה חָזָק בְּהָאֱמוּנָה, וְלֹא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹתוֹ שָׁם בְּשׁוּם אֹפֶן וְכוּ', כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן זַ"ל (סימן ק"א):

וְלַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, יֵשׁ לְסִפּוּר זֶה גַּם כֵּן אֵיזֶה שַׁיָּכוּת לְמַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל בְּאוֹת טֵית מֵעִנְיַן אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין וְכוּ', שֶׁצְּרִיכִין לְזַכֵּךְ הַמֹּחִין כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין בִּבְחִינַת שֵׁנָה וְלֹא נִשְׁאָר רַק הַכֹּחַ הַמְּדַמֶּה וּבְחִינַת הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַמֹּחִין, יִהְיֶה גַּם זֶה בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא חֲלוֹם עַל יְדֵי שֵׁד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְכֵן בְּאוֹת ט"ו לְעִנְיַן הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי רַבִּי אֱמֶת עִם תַּלְמִידִים וְכוּ', מְדַבֵּר גַּם כֵּן מִזֶּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד וְכוּ'. וְהַגַּם שֶׁכָּאן מְדַבֵּר מִבְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין בְּחַיִּים חִיּוּתָם בִּבְחִינַת שֵׁנָה, אַף עַל פִּי כֵן נִרְאֶה מֵהַסִּפּוּר הַנַּ"ל שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הָאָדָם מַמָּשׁ, כִּי אִם אֵינוֹ זוֹכֶה אֲזַי יְכוֹלִין לְהַטְעוֹתוֹ אַחַר כָּךְ בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל יְדֵי שֵׁד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעֹנֶשׁ שֶׁל עוֹלָם הַתֹּהוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן כַּיָּדוּעַ, וְאִם הוּא זוֹכֶה וְהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ זַכִּים, אֲזַי זוֹכֶה לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל:

ה שָׁם דַּף ז' עַל מַאֲמָר "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם"[815] סִימָן ז', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ"ל שֶׁשָּׁמַע מִגְּדוֹלֵי הַמְקֹרָבִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהֵבִינוּ מֵרִמְזוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁבְּזֶה הַמַּאֲמָר הַקָּדוֹשׁ סָמַךְ יָדָיו עַל הָרַב ר' נָתָן זַ"ל, שֶׁהוּא יִהְיֶה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא בְּכָל עִנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל לְאַחַר פְּטִירָתוֹ. כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ שֶׁכֵּן הָיָה, שֶׁכָּל עִקַּר קִיּוּם הַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל לָנֶצַח, הָיָה רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ כִּמְעַט רַק עַל יְדֵי הָרַב ר' נָתָן זַ"ל כַּיָּדוּעַ. וְלַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, רִמֵּז רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמֶּה שֶׁמְּבָאֵר בְּסוֹף הַמַּאֲמָר בְּרֶמֶז מֵעִנְיַן קְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּמֵעִנְיַן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכוּ' כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו, לְעִנְיָן שֶׁקִּיּוּם הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר אוֹתָהּ לָנֶצַח בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ קֹדֶם שֶׁאָמַר הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל וְכַנַּ"ל, וְכַמְּבֹאָר לְהֶדְיָא גַּם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל אוֹת דָּלֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק, שֶׁגַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ יָאִיר דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּבְנֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, כִּי הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ כָּלוּל מִבָּנִים וְתַלְמִידִים בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה וְכוּ' כַּמּוּבָא בִּפְנִים. וְרִמֵּז כָּאן, שֶׁעִקַּר הֶאָרַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, הוּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁצִּוָּה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לָבֹא לְשָׁם וּלְהִתְפַּלֵּל שָׁם הַרְבֵּה לַה' יִתְבָּרַךְ וְלוֹמַר תְּהִלִּים וְכוּ'. וּמִי שֶׁיְּקַיֵּם דְּבָרָיו הִבְטִיחַ לוֹ שֶׁבְּוַדַּאי יִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתוֹ בְּכָל טַצְדָקִי דְּאֶפְשָׁר, וְכַמְּבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים:

וְרִמֵּז לָנוּ כָּאן, שֶׁמַּמָּשׁ כְּמוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ הָיָה מֵאִיר דַּעְתּוֹ הַקָּדוֹשׁ לְכָל אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו כְּפִי בְּחִינָתוֹ, לְמִי שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַדָּרֵי מַעְלָה הָיָה מֵאִיר לוֹ הַהַשָּׂגָה שֶׁל מַה בְּחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וּלְמִי שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדָּרֵי מַטָּה הָיָה מֵאִיר לוֹ בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ', כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ גַּם עַכְשָׁו יֵשׁ כֹּחַ זֶה בִּבְחִינַת קְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁמְּקַבֵּל מִשָּׁם כָּל אֶחָד תּוֹעֶלֶת לְנַפְשׁוֹ כְּפִי בְּחִינָתוֹ, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַעְלָה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁיְּקַיְּמוּ כַּאֲשֶׁר פָּקַד עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזִיקוּ אֶת עַצְמָם כֻּלָּם בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת גָּדוֹל כַּמְּבֹאָר כְּבָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּרְצוֹנִי לוֹמַר, עַל דֶּרֶךְ שֶׁמְּבֹאָר כָּאן בְּמַאֲמָר זֶה אוֹת ד', שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר מַה שֶּׁהָיָה רְצוֹנוֹ זַ"ל שֶׁיַּחְזִיקוּ אֶת עַצְמָם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַחְדוּת וְהִתְחַבְּרוּת וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים, הַיְנוּ לְהִתְוָעֵד יָחַד בְּרֹב הַפְּעָמִים וּלְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וּלְחַזֵּק אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ מְאֹד בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְלֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בְּהַשִּׂיחוֹת הַנַּ"ל שֶׁהָיָה אָז, וְלַחֲזֹר וְלִשְׁנוֹת בְּכָל פַּעַם אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ מִגֹּדֶל נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת הֶאָרַת הַדַּעַת הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּמְשַׁךְ מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ וְנוֹרָא מְאֹד שֶׁעָסַק רַבֵּנוּ זַ"ל כָּל יְמֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים לְהָאִיר בְּתַלְמִידָיו, וְצִוָּה בְּפֵרוּשׁ שֶׁהַתַּלְמִידִים אֵלּוּ יָאִירוּ עוֹד לְהַלָּן בְּתַלְמִידִים, וְכֵן עוֹד לְהַלָּן לְהַלָּן וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְכַמְּבֹאָר גַּם בְּמָקוֹם אַחֵר מַה שֶּׁאָמַר בְּרֶתֶת וּבְזִיעָה וּרְעָדָה גְּדוֹלָה אֶת הַפָּסוּק וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אַיֶיערֶע קִינְדֶער זָאלְס אִיהר מוֹדִיעַ זַיין וָואס דָא הָאט זִיך גֶעטָאהן וְכוּ' [לִבְנֵיכֶם תּוֹדִיעוּ מַה שֶׁהָיָה נַעֲשֶׂה עִמָּכֶם פֹּה], נִמְצָא שֶׁכָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַד דּוֹרוֹת עוֹלָם, מְחֻיָּבִים לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה מִדּוֹר לְדוֹר עַד עוֹלָם כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְנָסִין אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין, דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע וּלְהָבִין בְּכָל פַּעַם בְּעִנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים מַה שֶּׁלֹּא יָדְעוּ מִתְּחִלָּה. אַךְ בְּוַדַּאי עִקַּר הַכֹּחַ וְהַזְּכוּת לְקַיֵּם קֶשֶׁר הָאַחְדוּת וְהָעֵסֶק בְּעִנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל לְדוֹרוֹת עוֹלָם, הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת קְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כַּנַּ"ל:

וּבַמֶּה שֶׁבֵּאֵר עוֹד אַחַר כָּךְ בְּפָסוּק וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכוּ' כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו וְכוּ', נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי כִּי בָּזֶה רִמֵּז בְּחִינַת הַסְּמִיכָה לְהָרַב ר' נָתָן זַ"ל אֲשֶׁר עַל יָדוֹ יִהְיֶה עִקַּר קִיּוּם הַהֶאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל כַּנַּ"ל. כִּי כְּבָר מְבֹאָר גַּם בְּמָקוֹם אַחֵר בְּבֵאוּרֵנוּ עַל מַאֲמָר קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ סִימָן ו' בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לְהָרַב ר' נָתָן זַ"ל אָז, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנִתְוַעֲדִים יָחַד רַבִּי אֲמִתִּי עִם תַּלְמִידִים הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וְכוּ'. וְעַיֵּן גַּם בְּבֵאוּרֵנוּ לְמַאֲמָר חַדִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס"א וּלְסִימָן רט"ו וּבְבֵאוּרֵנוּ לְמַאֲמָר תִּקְעוּ אֱמוּנָה סִימָן ה', וּמְבֹאָר מִשָּׁם שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל רִמֵּז עַל עַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִבְּחִינַת מֹשֶׁה וְעַל תַּלְמִידוֹ הָרַב ר' נָתָן זַ"ל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִבְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ. וְגַם בְּמַאֲמָר כִּי מְרַחֲמָם הַנַּ"ל אוֹת ז' שֶׁמַּתְחִיל לְבָאֵר הַמִּשְׁנָה הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין וְכוּ', נִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי גַּם כֵּן שֶׁרַבֵּנוּ קִצֵּר בִּדְבָרָיו כִּי כֵן דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ כַּיָּדוּעַ, וְכַוָּנָתוֹ גַּם כֵּן עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בִּתְחִלָּה מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וְכוּ'. כִּי בְּמִשְׁנָה זוֹ הוֹרָה לָנוּ סֵדֶר שַׁלְשֶׁלֶת קַבָּלַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי כֵן הָעִקָּר, שֶׁצָּרִיךְ הַחָכָם הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה הֶאָרַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה מֵאִיר מִדּוֹר לְדוֹר עַד עוֹלָם גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁכְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה 'עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים' וְכוּ', בִּקֵּשׁ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ 'יִפְקֹד אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה' וְכוּ', רְצוֹנִי לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּשִּׁשִּׁי נִבְרָא הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְכוּ', נִמְצָא שֶׁכָּל אֶחָד מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גּוּף וּנְשָׁמָה הוּא כָּלוּל מִבְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, בִּפְרָט לְפִי מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אֱלֹהֵי הָרוּחֹת וְכוּ' – שֶׁיְּהֵא סוֹבֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁיֵּדַע לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַדַּעַת לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, לְהַדָּרֵי מַעְלָה כְּפִי בְּחִינָתָם וּלְהַדָּרֵי מַטָּה כְּפִי בְּחִינָתָם:

וְזֶה 'אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם', הַיְנוּ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה בִּבְחִינַת עָיֵל וְנָפֵק שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד, וְהַכֹּל לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה 'וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם', הַיְנוּ שֶׁיַּכְנִיס בָּהֶם גַּם כֵּן זֶה הַלִּמּוּד 'וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה'. כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל רֹעֶה נֶאֱמָן מַנְהִיג אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה רַחְמָן אֱמֶת וְעָסַק בָּזֶה לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וּלְהָאִיר לָהֶם הַדַּעַת וְכוּ':

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁיִּרְשׁוּ בָּנָיו אֶת גְּדֻלָּתוֹ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרַב ר' נָתָן זַ"ל שִׂיחָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה בְּעִנְיָן זֶה, בַּאֲשֶׁר שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁיַּשְׁאִיר אַחֲרָיו בֵּן זָכָר מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ, וְהֶאֱרִיךְ הָרַב ר' נָתָן זַ"ל אָז בְּבֵאוּר דָּבָר זֶה קְצָת עַל פִּי מַאֲמָרֵנוּ זֶה הַנַּ"ל, כִּי בְּאִם הָיָה נִשְׁאָר מֵרַבֵּנוּ זַ"ל בֵּן שֶׁהוּא תַּלְמִיד אֲמִתִּי שֶׁיְּקַבֵּל הֶאָרַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל אָבִיו, בְּוַדַּאי כְּבָר הָיָה הָעוֹלָם בָּא לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַתִּקּוּן, וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁבַּעֲבוּר זֶה הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה גַּם כֵּן שֶׁיִּרְשׁוּ בָּנָיו שֶׁהֵם בְּחִינַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהַשָּׂגָתָם קְרוֹבָה לְהַשָּׂגַת אֲבִיהֶם וְהֵם יִרְשׁוּ אֶת גְּדֻלָּתוֹ, וְה' יִתְבָּרַךְ הֵשִׁיב לוֹ: 'קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ', שֶׁיּוּכַל לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תַּלְמִיד וְעִקַּר לִמּוּדוֹ הוּא הִתְחַזְּקוּת וְהִתְקָרְבוּת בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ', וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ אָמַר גַּם כֵּן לִיהוֹשֻׁעַ אַחַר פְּטִירַת מֹשֶׁה שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים חֲזַק, אַף עַל פִּי כֵן הוּא הַתַּלְמִיד כָּלוּל גַּם מִבְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ בְּחִינַת מַה הַנַּ"ל, עַל כֵּן גַּם יְהוֹשֻׁעַ יוּכַל לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וּלְדַבֵּר עִם כֻּלָּם לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַתַּעֲנוּגִים שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא דַּיְקָא מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ הַנַּ"ל, עַל כֵּן דַּיְקָא יְהוֹשֻׁעַ צָרִיךְ לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:

וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בֶּאֱמֶת בִּיהוֹשֻׁעַ, 'וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הָאָרֶץ' בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְגַם נִקְרָא 'אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ' עַל שֵׁם שֶׁקִּבֵּל הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ כַּמְּבֹאָר בְּאוֹת י"ב. וְזֶה 'וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו', הַיְנוּ לְהָאִיר עָלָיו הֶאָרַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל וְכוּ'. 'וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו', פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: זֶה קֵרוּן אוֹר הַפָּנִים – בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל וְכוּ' שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים. 'וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד' וְכוּ', כִּי הַכְּהֻנָּה הוּא בְּחִינוֹת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד כַּמְּבֹאָר בְּאוֹת י"א. וְזֶה 'עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ', שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת בֵּן וְתַלְמִיד כַּנַּ"ל:

וְעַיֵּן מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת אוֹפַן א', שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל שְׁנֵי מַנְהִיגִים הַיְנוּ בָּנָיו וִיהוֹשֻׁעַ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם לְשִׁיטָתוֹ. וּלְשִׁיטַת רַבֵּנוּ זַ"ל מְבֹאָר בְּיוֹתֵר, כִּי רָצָה שֶׁאַחַר פְּטִירָתוֹ יִהְיוּ שְׁנֵי מַנְהִיגִים לְיִשְׂרָאֵל, אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת בֵּן שֶׁיְּדַבֵּר עִם אוֹתָן שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה, וְאֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד שֶׁיְּדַבֵּר וְיַעֲסֹק עִם בְּחִינַת הַדָּרֵי מַטָּה, וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת רַק מַנְהִיג אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד – כְּלָלִיּוּת דַּיְקָא בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בִּבְחִינַת אַחְדוּת אֶחָד, רַק שֶׁהָעִקָּר יִהְיֶה כָּלוּל מִבְּחִינַת תַּלְמִיד, כְּפִי הַדּוֹר שֶׁהָיָה אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה וְאָז הָיוּ צְרִיכִין דַּיְקָא לִיהוֹשֻׁעַ (וְעַיֵּן זֹהַר בְּרֵאשִׁית דַּף כ"ב. וְתָבִין יוֹתֵר), וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סנהדרין דף ח.) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ אַתָּה וְהַזְּקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמָּהֶם (שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁרַבֵּנוּ זַ"ל לֹא אָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל הָרַב ר' נָתָן זַ"ל), וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר וְכוּ':

וְהִנֵּה רָמַּזְנוּ לְעֵיל שֶׁבְּסוֹפֵי תֵּבוֹת עַל פָּסוּק 'וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה' וְכוּ', מְרֻמָּז תֵּבַת עָ'נָ'י'ו' אַ'תָּ'ה' וְתֵבַת חֲ'נ'וּ'כָּ'ה' כַּנַּ"ל, וּבָזֶה תָּבִין מַה שֶּׁכָּתוּב בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן עַל פָּסוּק וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ – וּכְדִי חָמֵי מֹשֶׁה עַנְוְתָנוּתֵהּ קָרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ, וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל דָּרְשׁוּ, שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. הַיְנוּ כִּי מֹשֶׁה רָאָה שֶׁהַמְּרַגְּלִים יִפְגְּמוּ בַּעֲצָתָם עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָמוּתוּ כֻּלָּם בַּמִּדְבָּר, וְגַם הוּא יִהְיֶה מֻכְרָח לִשָּׁאֵר עִמָּהֶם בַּמִּדְבָּר בִּשְׁבִיל זֶה וְלֹא יַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְגַם יִהְיֶה עַל יְדֵי זֶה חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל כֵּן הִתְפַּלֵּל שֶׁעַל כָּל פָּנִים יְהוֹשֻׁעַ יִנָּצֵל מֵעֲצָתָם בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל הוּא עַל כָּל פָּנִים לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, בְּחִינַת וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְזֶה, יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ וְכוּ', הַיְנוּ פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת שֶׁהִכְנַסְתִּי בְּךָ שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'יָהּ' שֶׁהֵם חָכְמָה וּבִינָה, זֶה יַעֲמֹד בְּעֶזְרָתְךָ לְהִנָּצֵל מֵעֲצַת מְרַגְּלִים, בִּכְדֵי שֶׁהוּא יוּכַל עַל כָּל פָּנִים לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ וְשֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבַּיִת:

וְזֶה יֵשׁ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת הָרֶמֶז בְּתֵבַת עָ'נָ'י'ו' אַ'תָּ'ה' חֲ'נ'וּ'כָּ'ה', כִּי בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה 'עָנָיו' הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה נִצּוֹל מֵעֲצַת מְרַגְּלִים וְשֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל בְּחִינַת 'חֲנוּכָּה' כַּנַּ"ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל כָּלֵב, שֶׁאָמַר: יְהוֹשֻׁעַ בָּטוּחַ שֶׁיִּנָּצֵל בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֲבָל אֲנִי מַה אֶעֱשֶׂה? הָלַךְ וְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי אָבוֹת. הַיְנוּ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַכֹּחַ שֶׁל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכָּל צַדִּיק הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּיָּדוּעַ, וּבִפְרָט הָאָבוֹת, וְכַמּוּבָן גַּם בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמַּאֲמָר תְּלַת נָפְקִין מֵחַד סִימָן נ"ח בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן:

וְהִנֵּה מְבֹאָר בְּכַוָּנַת חֲנֻכָּה שֶׁחֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַהוֹד, וְכֵן מְבֹאָר בְּתִקּוּנֵי תְּלֵיסַר. וְעַיֵּן זֹהַר בְּרֵאשִׁית דַּף כ"א ע"ב – 'יְהוֹשֻׁעַ אִתְנַבִּי מֵהוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה דִּכְתִיב וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו' וְכוּ'. וּמְבֹאָר גַּם כֵּן בְּכַוָּנַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ לָהּ הַשְּׁלֹשָׁה יִחוּדִים שֶׁהֵם בְּגִמַטְרִיָא 'נֵר', כִּי בִּשְׁלֹשָׁה רִאשׁוֹנוֹת שָׁם יֵשׁ יִחוּד יהו"ה אהי"ה, וּבְחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת – יהו"ה אלהי"ם. וּבְנֶּצַח הוֹד יְסוֹד שָׁם הַיִּחוּד יהו"ה אדנ"י (וְעַיֵּן גַּם בְּכַוָּנוֹת שֶׁל בִּרְכַּת שִׂים שָׁלוֹם וְכוּ'), וְהַמַּלְכוּת עוֹמֶדֶת אָז נֶגֶד נֶצַח הוֹד יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְאֵין לָהּ אֶלָּא הַיִּחוּד הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל, וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לָהּ גַּם הַשְּׁנֵי יִחוּדִים הָעֶלְיוֹנִים, וְהַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא יהו"ה אהי"ה הוּא בְּמִלּוּי ע"ב קס"א גִּימַטְרִיָּא 'רֶגֶל', וְזֶה בְּחִינַת עַד שֶׁתִּכְלֶה 'רֶגֶל' מִן הַשּׁוּק:

גַּם 'לְהַדְלִיק' גִּימַטְרִיָּא ע"ב ס"ג מ"ה, 'חֲנוּכָּה' אוֹתִיּוֹת חַנָּ"ה כ"ו, כִּי הַמַּלְכוּת יוֹנֶקֶת מֵאִימָּא שֶׁבָּהּ שֵׁם ס"ג בְּגִימַטְרִיָּא 'חַנָּה' וְכוּ', וּמִשֵּׁם זֶה יוֹצֵא שְׁנֵי פְּעָמִים 'אֵל' וְכוּ', וּבְמִלּוּי הֵם גִּימַטְרִיָּא ש"ע, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַבְּחִינַת אֱלֹהִים שֶׁבַּיִּחוּד הַשֵּׁנִי, שֶׁבְּמִילוּיוֹ הוּא גִּימַטְרִיָּא שִׁי"ן, וְעִם הָאוֹתִיּוֹת הוּא ש"ה, וְזֶה שֶׁ'עָ'שָׂ'ה' נִסִּים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם עוֹד:

נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה – לְהַמְשִׁיךְ לְהַמַּלְכוּת אוֹר הַשְּׁלֹשָׁה יִחוּדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מִן הָרֹאשׁ וְעַד הָרֶגֶל וְכוּ', שֶׁזֶּה גַּם כֵּן כְּלַל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁבְּמַאֲמָר זֶה, שֶׁהַחָכָם וְהָרַבִּי שֶׁבַּדּוֹר הוּא מַמְשִׁיךְ אוֹר הַמַּקִּיפִין שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר בְּחִינַת 'מַה', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁאָמַר 'וְנַחְנוּ מָה 'כַּנַּ"ל. וְגַם הֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּינָה אִמָּא עִלָּאָה כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת הָעֲנָוָה כַּנַּ"ל, עַד שֶׁמֵּאִיר אוֹתָם בְּבָנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, בְּחִינַת 'מַה שֶּׁם בְּנוֹ' – דָּא תִּפְאֶרֶת, וְהַהֲלָכוֹת בְּעַצְמָם הֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה כַּמְּבֹאָר שָׁם בְּסוֹף הַמַּאֲמָר. וְגַם מֵאִיר אוֹתָם בְּתַלְמִידִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה' בְּחִינַת נֶצַח וְהוֹד. וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת כֹּל – דָּא יְסוֹד:

וְצָרִיךְ לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ', וְכְלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד הוּא בְּחִינַת יוֹבֵל בְּחִינַת אִמָּא עִלָּאָה בְּחִינַת בִּינָה דְּכָל נְהוֹרִין אִתְפַּרְעָן וְאִתְגַלְיָּן מִנָּה, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, וּמִשָּׁם גַּם כֵּן מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת פַּרְנָסָה, וְשָׁם נִתְגַּלִּין אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין שֶׁהֵם בְּחִינַת ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת שְׁנֵי פְּעָמִים אֵל הַנַּ"ל:

וְזֶה גַּם כֵּן מְרֻמָּז בְּהַסּוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק הַנַּ"ל שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת עָ'נָ'י'ו' אַ'תָּ'ה' חֲ'נ'וּ'כָּ'ה', כִּי עָנָיו הוּא בְּחִינַת אוֹר הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּשְּׁלֹשָׁה רִאשׁוֹנוֹת, עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַחָכָם וְהָרַבִּי שֶׁבַּדּוֹר אוֹר הַמַּקִּיפִין שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר בְּחִינַת 'מַה' בְּחִינַת 'עָנָיו' כַּנַּ"ל, וּמְדַבֵּר מִזֶּה עִם בָּנָיו וְתַלְמִידָיו בִּבְחִינַת פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת, וְגַם הֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת עֲנָוָה בְּחִינַת בִּינָה כַּנַּ"ל. 'אַתָּה' הוּא בְּחִינַת הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו. גַּם עַל יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד נַעֲשֶׂה יִרְאָה, וּמִשָּׁם מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה אֶת הַפַּרְנָסָה, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת 'חֲנוּכָּה' שֶׁמְּרַמֵּז שֶׁהַמַּלְכוּת יוֹנֶקֶת מֵאִמָּא, הַיְנוּ בְּחִינַת הַיִּרְאָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹבֵל בְּחִינַת אִמָּא, וְכֵן הַפַּרְנָסָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת מִשָּׁם. גַּם 'חֲנוּכָּה' מְרַמֵּז עַל כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, וּבוֹ נִתְתַּקֵן הַהוֹד שֶׁהוּא בְּחִינָתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ שֶׁנִּתְנַבֵּא מֵהוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כַּנַּ"ל. וְעַיֵּן בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַזֹּהַר בְּרֵאשִׁית דַּף כ"א ע"ב הַנַּ"ל, וְתָבִין בְּיוֹתֵר:

וְאִי לָאו דְּמִסְתַּפִינָא הֲוָה אֲמִינָא, שֶׁזֶּהוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ, כִּי רָצָה שֶׁיֻּשְׁלְמוּ הַשְּׁלֹשָׁה יִחוּדִים הַנַּ"ל עַל יָדוֹ, וְאָז הָיָה הַתִּקּוּן בְּוַדַּאי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְזֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל אדנ"י יהו"ה וּבְנִקּוּד אֱלֹהִים, וּבָזֶה רִמֵּז בְּחִינַת הַיִּחוּדִים שֶׁל יהו"ה אדנ"י וַיהו"ה אלהי"ם, שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן בּוֹ גַּם כֵּן עַל דֶּרֶךְ זֶה יהו"ה בְּנִקּוּד אלהי"ם כַּמְּבֹאָר בְּכַוָּנוֹת, וְזֶה הַפָּסוּק מַתְחִיל בְּאָלֶף וּמִסְתַּיֵּם בְּכָף וְגַם יֵשׁ בּוֹ כ"א תֵּבוֹת, רוֹמֵז לְשֵׁם אהי"ה כַּמְּבֹאָר בְּבַעַל הַטּוּרִים, וְרוֹמֵז עַל הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁל יהו"ה אהי"ה כַּנַּ"ל, כִּי רָצָה לְהַמְשִׁיךְ בְּעַצְמוֹ הַשְּׁלֹשָׁה יִחוּדִים הַנַּ"ל וְיַכְנִיס בְּעַצְמוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְהֵשִׁיב לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ: 'רַב לָךְ וְכוּ', וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ' וְכוּ'. וְיֵשׁ עוֹד לְבָאֵר בָּזֶה עַל דֶּרֶךְ הַמְּבֹאָר בְּכַוָּנוֹת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין נֵר שַׁבָּת לְנֵר חֲנֻכָּה וְכוּ', וְאֵין אָנוּ עַתָּה בְּבֵאוּרָם:

(וְנַחְזֹר לְעִנְיָנֵינוּ, שֶׁבָּזֶה מְבֹאָר יוֹתֵר עִנְיַן רֶמֶז הַסְּמִיכָה שֶׁסָּמַךְ לְהָרַב ר' נָתָן זַ"ל בַּחֲנֻכָּה דַּיְקָא, וּמְרֻמָּז בַּפָּסוּק הַנַּ"ל בְּהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּסוֹפֵי תֵּבוֹת. כִּי כְּבָר יָדוּעַ מַעֲלַת הָעֲנָוָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהָיָה לְהָרַב ר' נָתָן זַ"ל כַּיָּדוּעַ לְכֹל יֹדְעָיו וּמַכִּירָיו וְכַאֲשֶׁר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ הִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ בְּעִנְיַן הַמִּדָּה זוֹ שֶׁל עֲנָוָה, וְעֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם כַּנַּ"ל, עַל כֵּן הָיָה רָאוּי בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל הַלִּמּוּד הַזֶּה שֶׁל כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'חֲנוּכָּה' כַּנַּ"ל, כִּי מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מַה' אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם וְהוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וְכוּ' כַּנַּ"ל. אַךְ בְּוַדַּאי עִקַּר הַכֹּל הוּא בְּכֹחַ קְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוטה יג:), מֹשֶׁה לֹא מֵת אֶלָּא עֲדַיִן עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם – וְעוֹסֵק בָּזֶה שֶׁיִּתְקַיֵּם הַשְׁאָרַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל לָנֶצַח לְדוֹרוֹת עוֹלָם כַּנַּ"ל:)

עוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ בְּעִנְיַן הַשְּׁלוֹשָׁה יִחוּדִים הַנַּ"ל בְּאֹפֶן אַחֵר קְצָת. הַיְנוּ שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבֵּר הַחָכָם עִם בָּנָיו וְתַלְמִידָיו וּמְגַלֶּה לָהֶם הַיָּם הַחָכְמָה, זֶה בְּחִינַת הַיִּחוּד שֶׁנַּעֲשָׂה בִּבְחִינַת נֶצַח הוֹד יְסוֹד הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְּׂפָתַיִם וְהַלָּשׁוֹן כַּיָּדוּעַ, וְהַיִּחוּד הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת יהו"ה אדנ"י, בְּחִינַת 'אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח', וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן סִימָן ל"ב. וְהַדִּבּוּרִים שֶׁאוֹמֵר הֶחָכָם וּמְרַמֵּז בָּהֶם רְמָזִים לְתַלְמִידָיו וְהָרְמָזִים הֵם בְּחִינַת יָדָיִם, זֶה בְּחִינַת הַיִּחוּד שֶׁל חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת הָעֶלְיוֹנִים. וּפְנִימִיּוּת הַחָכְמָה שֶׁנִּשְׁאָר בְּדַעַת הֶחָכָם שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְגַלּוֹתָהּ כְּלָל מֵחֲמַת בְּחִינַת סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה, זֶה בְּחִינַת הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת. וְאִם שָׁגִיתִי, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר:

וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ, שֶׁהַמַּאֲמָר הַזֶּה מְדַבֵּר מִכָּל הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וְיֵשׁ סְפִירוֹת שֶׁמְּדַבֵּר מֵהֶם כַּמָּה פְּעָמִים, כַּמְּבֹאָר בְּסוֹף הַמַּאֲמָר בִּפְנִים. וְעַיֵּן נִפְלָאוֹת רַבּוֹת מֵעִנְיַן הַמַּאֲמָר הַזֶּה בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, בִּפְרָט בְּהִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם לִסְעוּדָה הֲלָכָה ו', וּבְהִלְכוֹת נְדָרִים הֲלָכָה ד', וּבְהִלְכוֹת פִּדְיוֹן בְּכוֹר הֲלָכָה ה', וּבְהִלְכוֹת חֶזְקַת מִטַּלְטְלִין הֲלָכָה ג', וּבְהִלְכוֹת שֻׁתָּפִין בְּקַרְקַע הֲלָכָה ה':

נִשְׁמַט: שָׁם אוֹת י"ג, מְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא בְּחִינַת בֵּן וְכוּ'. וְעַיֵּן בְּזֹהַר חָדָשׁ סוֹף אֵיכָה, מְבֹאָר שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת רְאוּבֵן וְכוּ'. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות דף ד: ובמדרש רבה בראשית פרשה ע"א, ג') עַל שֵׁם רְאוּבֵן – רְאוּ בֵּן, הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּן הַנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְלוֹ 'יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז', כִּי הָיָה רָאוּי לִטּוֹל כְּהוּנָה וּמַלְכוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת הִנְּנִי לִכְהוּנָה הִנְּנִי לְמַלְכוּת הַמְּבֹאָר בְּסוֹף אוֹת י"א. כִּי תֵּבַת רְאוּבֵן עַצְמוֹ מוֹרֶה עַל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּהוּנָה, וּמִשָּׁם מְקַבֵּל הַמַּלְכוּת הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל. כִּי רְאוּ הוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת רְאִיָּה, בְּחִינַת 'וָאֶרְאֶה אֶת ה'', וְזֶה רְאוּ בֵּן, כִּי צְרִיכִין לִכְלֹל הַתַּלְמִידִים גַּם בִּבְחִינַת הַשָּׂגַת הַבֵּן בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה כַּנַּ"ל:

וְעַל כֵּן זָכָה רְאוּבֵן דַּיְקָא לִמְצֹא הַדּוּדָאִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ לֵידַת יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְתִיב וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, וּלְגַלּוֹת הַיָּם הַחָכְמָה שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת הַפַּרְנָסָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁזְּבוּלוּן הָיָה עוֹסֵק בְּפַרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְכוּ', בְּחִינַת הַיַּמִּים הַנַּ"ל:

וּבָזֶה יֵשׁ לְכַוֵּן קְצָת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ פְּלִיאָה הוּבָא בְּסֵפֶר מַיִם יְחֶזְקֵאל וּבִשְׁאָר סְפָרִים: 'הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ' – זֶה רְאוּבֵן שֶׁמָּצָא אֶת הַדּוּדָאִים וְכוּ', 'וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים' – זֶה נֵר חֲנֻכָּה. כִּי כָּל הַנַּ"ל כָּלוּל בְּמִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה כַּנַּ"ל, וְזֶה 'נָתְנוּ רֵיחַ' דַּיְקָא, כִּי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת הַפַּרְנָסָה מֵהַיָּדַיִם שֶׁבַּיָּם הַחָכְמָה הַנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת רֵיחַ כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, וְכֵן הַיִּרְאָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת רֵיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'':

וְזֶה 'חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ', כִּי צְרִיכִין לַעֲסֹק בְּהַמְשָׁכַת הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה בִּתְמִידִיוּת, הֵן עִם הַתַּלְמִידִים הַיְּשָׁנִים שֶׁנִּתְקָרְבוּ כְּבָר, גַּם צְרִיכִין לְהַעֲמִיד בְּכָל פַּעַם תַּלְמִידִים חֲדָשִׁים כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי כָּל זֶה נִכְנָסִין אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין, וְהֶחָכָם הַדּוֹר זוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְהַמַּקִּיפִין הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ וְכוּ'. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים (שיר השירים רבה פרשה ז' פסוק י"ד, א') עַל פָּסוּק זֶה – אַתֶּם צוֹפְנִים לִי וַאֲנִי צוֹפֵן לָכֶם וְכוּ', דִּכְתִיב: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל:

ו שָׁם דַּף ח' עַל מַאֲמָר "תִּקְעוּ – תּוֹכָחָה" חֵלֶק ב' סִימָן ח', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

הַמַּאֲמָר הַזֶּה נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תקע"א כַּנַּ"ל, וְהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן מִימֵי חַיָּיו וְסָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ. וּמַתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ מֵעִנְיַן תּוֹכָחָה וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ מְבָאֵר בּוֹ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מֵעִנְיַן מִלְחֶמֶת עוֹג. וּבְכָל זֶה יֵשׁ דְּבָרִים נִפְלָאִים וַעֲמֻקִּים מְאֹד, כַּמּוּבָן קְצָת מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וְכוּ' אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן וְכוּ' וְאֵת עוֹג וְכוּ', וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל דָּרְשׁוּ עַל זֶה – לְפִי שֶׁהֵן דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הוֹכִיחָן אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה וְכוּ', וְכֵן יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן שְׁמוּאֵל, וְכֵן דָּוִד וְכוּ':

וּבְכָל יְמֵי הַקַּיִץ הַקֹּדֶם לָזֶה, הָיָה מְצַפֶּה מְאֹד עַל עִנְיַן הַקִּבּוּץ שֶׁיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו זַ"ל שָׁם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי הָעִקָּר הוּא אֶצְלוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּבִימֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת נִתְקַבְּצוּ לְשָׁם גַּם כֵּן הַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁיֹּאמַר לִפְנֵיהֶם תּוֹרָה כַּאֲשֶׁר הָיָה מִנְהָגוֹ בְּכָל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, אֲבָל לֹא אָמַר אָז שׁוּם תּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל, וְאָמַר אָז דִּבְרֵי צַחוּת עַל עִנְיָן זֶה כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר:

(וְלַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי מְרֻמָּז זֶה גַּם כֵּן בְּסוֹף הַמַּאֲמָר, שֶׁכָּתַב שָׁם: וְעַל כֵּן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, עִקַּר רֹאשׁ הַשָּׁנָה תָּלוּי בְּסִיוָן וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁרִמֵּז שֶׁגְּמַר הָעִנְיָן שֶׁל סִיוָן שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לְתִקּוּן הָאֱמוּנָה, הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן עִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, תָּלוּי בְּסִיוָן. עַל דֶּרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הֵא דְהַשִּׂישִׂי, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים לְעֵיל אוֹת ח'. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת בִּתְפִלַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמְרִים אַתָּה נִגְלֵיתָ וְכוּ' וּמַזְכִּירִין פְּסוּקִים הַרְבֵּה מִמַּתַּן תּוֹרָה, כִּי קְשׁוּרִים וּכְלוּלִים זֶה בָּזֶה):

וְאַחַר כָּךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל אָז בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ וּבְיוֹם א', אָמַר אָז מַאֲמָר תִּקְעוּ תּוֹכָחָה הַנַּ"ל בַּלַּיְלָה שֶׁאַחַר יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דְּהַיְנוּ מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ. וַאֲמָרוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּפֹעַל מַמָּשׁ, כִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל הִתְגַּבֵּר עָלָיו הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ מְאֹד מְאֹד, וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ דָּמִים הַרְבֵּה מִפִּיו כְּמוֹ קִלּוּחַ מַיִם מַמָּשׁ, וְנִתְמַלְּאוּ כַּמָּה כֵּלִים מִדָּמוֹ, וְהָיוּ לוֹ אָז הַקָּאוֹת הַרְבֵּה וְכוּ'. וְתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת אָז הָיָה בְּלִי שִׁעוּר, עַד שֶׁכִּמְעַט שֶׁנִּגְוַע וְנִסְתַּלֵּק, וְנִמְשָׁךְ כָּךְ עַד כַּמָּה שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה. וְכַמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁנִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו זַ"ל עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַזֶּה לְבַד מֵאַנְשֵׁי הָעִיר הַרְבֵּה מְאֹד, וְכֻלָּם הָיוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים וּמְיַחֲלִים שֶׁיִּכָּנֵס רַבֵּנוּ זַ"ל אֲלֵיהֶם לֹאמַר תּוֹרָה, וְלֹא הָיָה שׁוּם אֹפֶן לָזֶה מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת מַחֲלָתוֹ. וְאַחַר כָּךְ שָׁלַח רַבֵּנוּ זַ"ל לִקְרֹא לְהָרַב ר' נָתָן זַ"ל שֶׁיִּכָּנֵס אֵלָיו, וְדִבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ כָּעֵת לוֹמַר תּוֹרָה, אַךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחְמָנוּת גָּדוֹל מְאֹד עַל אַנְשֵׁי הַקִּבּוּץ שֶׁנִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו קִבּוּץ גָּדוֹל כָּל כָּךְ וּבְטִרְחוֹת וִיגִיעוֹת כָּאֵלֶּה, וְכֻלָּם עוֹמְדִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְהֵבִין הָרַב ר' נָתָן זַ"ל שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא שֶׁיְּחַזֵּק אוֹתוֹ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁיִּכָּנֵס אֶל בֵּית הַקִּבּוּץ וְיֹאמַר לִפְנֵיהֶם תּוֹרָה, וְהִתְחִיל לְחַזֵּק אוֹתוֹ בְּעִנְיָן זֶה וְכוּ'. עָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר, אִם כֵּן אֶמְסֹר נַפְשִׁי, וְהֵרִים יָדָיו, כִּמְדַבֵּר וְאוֹמֵר הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לִמְסֹר נַפְשִׁי בִּשְׁבִיל זֶה לֹאמַר תּוֹרָה. וְצִוָּה לְהַעֲמִיד הַכִּסֵּא שֶׁלּוֹ סָמוּךְ לַפֶּתַח, כִּי אוּלַי יִהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהוֹצִיאוֹ בָּאֶמְצַע, חַס וְשָׁלוֹם. וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס בַּחֲלִישׁוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ בִּשְׁתִיקָה קְצָת כְּדַרְכּוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה הַנַּ"ל בְּקוֹל נָמוּךְ. וּכְשֶׁהִתְחִיל לוֹמַר לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר כִּמְעַט אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מֵעֹצֶם חֲלִישׁוּתוֹ, אַךְ ה' יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרוֹ וְגָמַר כָּל הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, רַק סִיּוּם הַפֵּרוּשׁ עַל הַפָּסוּק תִּקְעוּ וְכוּ', לֹא אָמַר אָז עַד אַחַר יוֹם כִּפּוּר וְכוּ'. וְאַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הִתְגַּבֵּר עָלָיו מַחֲלָתוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְכוּ', כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה בַּאֲרִיכוּת בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן (סימן רי"ט) וּבְסֵפֶר יְמֵי נָתָן (ימי מוהרנ"ת חלק א' סימן נ"ב):

וַאֲנִי רָשַׁמְתִּי הָעִנְיָן בְּקִצּוּר, בִּכְדֵי שֶׁיֵּדַע הַמְּעַיֵּן אֵיךְ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל מָסַר נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ בַּאֲמִירַת הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְהַכֹּל לְטוֹבַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וְגַם זֶה מְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל אוֹת י"ב, שֶׁכָּתַב שָׁם: כִּי זֶה הַבַּעַל כֹּחַ וְכוּ' הוּא בְּחִינַת צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, כִּי הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן עִנְיַן הַדָּמִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ, מְרֻמָּז בְּאוֹת ו' 'בְּעִנְיַן 'תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת', שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁזֶּה אָמַר יִרְמִיָה שֶׁהָיָה מִתְאוֹנֵן עַל הַדָּמִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהַצַּדִּיק יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְכוּ', וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, וְעָלָיו אָמַר גַּם כֵּן 'רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'' וְכוּ', וְזֶה מוּבָא שָׁם גַּם כֵּן בְּסוֹף אוֹת י'. וְהַכֹּל קִבֵּל עַל עַצְמוֹ זַ"ל בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת אַבְנֵי קֹדֶשׁ הַנַּ"ל, לְקַבֵּץ אוֹתָם מִבְּחִינַת הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וּלְהַכְנִיסָם לְתוֹךְ בְּחִינַת הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה כַּמְּבֹאָר שָׁם בְּאוֹת ו', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא'. וּדְבָרִים כָּאֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם, וְהַמֵּבִין יָבִין מִדַּעְתּוֹ כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ:

גַּם סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת מַחֲלָתוֹ עָלָיו זַ"ל מְאֹד מְאֹד וְכִמְעַט שֶׁנִּגְוַע בְּכָל עֵת, סִפֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִגֹּדֶל יִסּוּרָיו, וּבְתוֹךְ כָּךְ סָתַם יָדָיו בְּחָזְקָה וְעָשָׂה אֶגְרוֹף וְנִעֲנַע בְּאֶגְרוֹף יָדוֹ בְּכֹחַ, וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁגַּם בְּעֹצֶם חֲלִישׁוּת הַגּוּף עֲדַיִן כֹּחוֹ חָזָק וְאַמִּיץ, וַעֲדַיִן כֹּחוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר לִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ בְּעֶזְרַת ה'. גַּם פַּעַם אֶחָד כְּשֶׁהָיָה שׁוֹכֵב וְגּוֹנֵחַ גְּנִיחוֹת הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל חֲלִישׁוּתוֹ, אַחַר כָּךְ אָמַר: אֵין זֶה שַׁיָּךְ אֵלַי כְּלָל, רַק אֶחָד עוֹמֵד וּמַכֶּה וְהוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא (כְּאוֹמֵר, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּחָזְקָה בָּעִנְיָן שֶׁלּוֹ לִגְמֹר דַּיְקָא עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל מַה שֶּׁרוֹצֶה לִגְמֹר) וּכְבָר נִתְבָּאֵר גַּם בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁכְּבָר הִבְטִיחַ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּחַיָּיו וְיִחֵד עַל זֶה שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים, שֶׁכְּשֶׁיִּסְתַּלֵּק וְיָבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ וְיֹאמְרוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַיְּדוּעִים לָנוּ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם, אָז יָנִיחַ רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ לְזֶה הָאָדָם. וְאָמַר, שֶׁבְּהַפֵּאוֹת יוֹצִיאוֹ מֵהַגֵּיהִנֹּם, אֲפִילוּ אִם יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאָדָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִילוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר, רַק שֶׁמֵּעַתָּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לְאִוַּלְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם:

וּבַלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָמַר בְּפֵרוּשׁ לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, מַה לָּכֶם לִדְאֹג מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, וּמַה אִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתִי כְּלָל הֵם מְצַפִּים עַל תִּקּוּנִים שֶׁלִּי, מִכָּל שֶׁכֵּן אַתֶּם וְכוּ', כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּכְבָר גִּילָה דַּעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָסַק עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, הוּא אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אַף עִם דּוֹרוֹת הָעֲתִידִין לָבֹא. וְנִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר בְּאוּמַן: כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי (הַיְנוּ כְּאוֹמֵר שֶׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָז יַעֲסֹק בִּשְׁלֵמוּת תִּקּוּנֵי הַתְּפִלָּה לִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ כִּרְצוֹנוֹ):

וְקֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן הַנַּ"ל, סִפֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְאָז הָיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִתְאַנְחִים לְפָנָיו מְאֹד, כְּאוֹמְרִים מַה נַּעֲשֶׂה וְעַל מִי יַעֲזוֹב אוֹתָנוּ. וְהֵשִׁיב: רַק אַתֶּם תַּחְזִיקוּ עַצְמְכֶם בְּיַחַד אָז תִּהְיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, וְלֹא כְּשֵׁרִים בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִילוּ צַדִּיקִים וְטוֹבִים תִּהְיוּ, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לִי בְּוַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה כִּרְצוֹנִי כַּאֲשֶׁר רָצִיתִי מִכְּבָר, כִּי בְּעֶזְרַת ה' גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר כִּרְצוֹנִי בְּוַדַּאי בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ [אִיךְ הָאבּ אֹויס גֶעפִירְט אִין וֶועל אֹויס פִירִין]. וְאָמַר, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּגַּע וְיִתְחַבֵּר לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, בְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וְלֹא אִישׁ כָּשֵׁר בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִילוּ צַדִּיק גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה וְכוּ':

וּבְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן הַנַּ"ל, דִּבֵּר הַרְבֵּה מִגֹּדֶל מַעֲלַת יִקְרַת הַבָּאִים אֵלָיו זַ"ל עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ, מָה אוֹמַר לָכֶם, אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ', וְאָמַר, שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רַק רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהִפְלִיג אָז מְאֹד מְאֹד בְּגֹדֶל הָאַזְהָרָה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה:

גַּם בַּקַּיִץ הַזֶּה, נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁסִּפֵּר בְּשֶׁבַח מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית חַיִּים שֶׁבְּאוּמַן, כִּי מֻנָּחִים שָׁם קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת וְהָיָה שָׁם קִדּוּשׁ ה' הַרְבֵּה מְאֹד, וְכַמָּה פְּעָמִים אָמַר בְּפֵרוּשׁ לִפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁטּוֹב לְפָנָיו לִשְׁכֹּב שָׁם מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם קִדּוּשׁ ה' הַרְבֵּה מְאֹד, וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר:

וּפַעַם אַחַת בַּקַּיִץ תק"ע שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל, סִפֵּר עִם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִגֹּדֶל יִקְרַת תִּפְאֶרֶת הַחִדּוּשִׁים וְהַצֵּרוּפִין וְהַשַּׁעֲשׁוּעִין הַנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע עַל יְדֵי יְשִׁיבָתוֹ בְּאוּמַן, וְהַתְּפִלּוֹת הָעוֹלִין בְּכָל פַּעַם עַל יְדֵי זֶה וְכוּ'. וְתֹכֶן דְּבָרָיו הָיוּ, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים אַבְנֵי קֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ' וְכוּ', וּמְבֹאָר בְּסֵפֶר יְצִירָה מֵעִנְיַן שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁתֵּי בָּתִּים שְׁלֹשָׁה אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים וְכוּ' וְכוּ' כַּמְּבֹאָר לְעֵיל, וְהַבָּתִּים הֵם בְּחִינַת 'כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה', נִמְצָא כְּשֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲזַי בְּכָל פַּעַם וּפַעַם כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף אֶבֶן אֶחָד הַיְנוּ נֶפֶשׁ אֶחָת מִיִּשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה צֵרוּף אַחֵר לְגַמְרֵי וְנִתְחַדֵּשׁ הַצֵּרוּף לְגַמְרֵי, וְגַם נַעֲשִׂים בָּתִּים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי, כִּי מִקֹּדֶם שֶׁהָיָה רַק שְׁתֵּי אֲבָנִים הָיוּ בּוֹנִים רַק שְׁתֵּי בָּתִּים וְכָל בַּיִת רַק מִצֵּרוּף שְׁתֵּי אֲבָנִים, וְעַכְשָׁו שֶׁנִּתְוַסֵּף אֶבֶן אֶחָד אֲזַי נַעֲשִׂים בָּתִּים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי וְכָל בַּיִת מְצֹרָף מִשְּׁלֹשָׁה אֲבָנִים, וְכֵן נִתְוַסְּפִין וְנִתְחַדְּשִׁין בָּתִּים חֲדָשִׁים וִיקָרִים וְנִפְלָאִים בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתְוַסֵּף עוֹד אֶבֶן אֶחָד, וְכָל פַּעַם שֶׁנִּתְוַסֵּף אֶבֶן בְּיוֹתֵר נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר וְכוּ', עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשֹׁב כַּנַּ"ל. וְעַל פִּי זֶה רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט גֹּדֶל הַשַּׁעֲשׁוּעִים וְהַצֵּרוּפִים וְהַחִדּוּשִׁים וְהַתְּפִלּוֹת הַיְּקָרִים וְהַנִּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים, הַנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה עַל יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל (הַיְנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָעוֹסֵק לְקַבֵּץ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְנִיסָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה):

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אֲבָנִים בְּחִינַת נְפָשׁוֹת, שֶׁהֵם מֻשְׁלָכִים בַּחוּצוֹת בְּחִינַת 'תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת', אֲבָל כְּשֶׁנִתְוַסְּפִין אֲבָנִים וְנַעֲשִׂים בָּתִּים חֳדָשִׁים כַּנַּ"ל, אֲזַי מַכְנִיסִים בְּתוֹךְ הַבָּתִּים הָאֵלּוּ אֶת הָאַבְנֵי קֹדֶשׁ שֶׁהָיוּ מֻשְׁלָכִים בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, כִּי נִכְנָסִין וְנִתְאַסְּפִים בְּתוֹךְ אֵלּוּ הַבָּתִּים הַחֳדָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּנַּ"ל, וְהָבֵן. עָנָה וְאָמַר: זֶה זְמַן רַב שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בִּתְפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל וְכוּ', כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כָּל זֶה הֻעְתַּק מִסֵּפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן (סימן ר"ה):

(וְכָתַב עַל זֶה הָרַב ר' נָתָן זַ"ל: אָמְנָם לֹא בֵּאֵר רַבֵּנוּ זַ"ל מַה שַּׁיָּכוּת עִנְיָן זֶה הַנַּ"ל לְאוּמַן דַּיְקָא, אַךְ כְּפִי הַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר מִמַּה שֶׁרִמֵּז לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל מֵעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בְּאוּמַן כִּי הָיָה שָׁם קְדֻשַּׁת ה' הַרְבֵּה מִנְּפָשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁנֶּהֶרְגוּ שָׁם וְכוּ', עַל פִּי זֶה יְכוֹלִים לְהָבִין קְצָת רֶמֶז הָעִנְיָן הַנַּ"ל, כִּי הֲרִיגַת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת 'תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת'. אֲבָל עֲדַיִן הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים מְאֹד מְאֹד, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם):

וְגַם בַּקַּיִץ הַנַּ"ל יָשַׁב בְּאוּמַן בִּשְׁכֵנוּת, עָנָה וְאָמַר: מֵעוֹלָם לֹא יָשַׁבְתִּי בִּשְׁכֵנוּת, עַתָּה אֲנִי שָׁכֵן רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל מַחֲלָתִי, וְאָז אָמַר פָּסוּק זֶה: 'וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי' בְּדֶרֶךְ דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטִיל וְכוּ'. אַחַר כָּךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִכְלַל זֶה הַפָּסוּק בַּמַּאֲמָר תִּקְעוּ תּוֹכָחָה הַנַּ"ל, וְהוּא מְחֻבָּר לְהַשִּׂיחָה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַבָּתִּים הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ו', וְהַבֵּט וְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב עַד הֵיכָן הָיוּ מַגִּיעִים שִׂיחוֹתָיו וְדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּבִפְרָט דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁלּוֹ (גַּם זֶה הֻעְתַּק מִסֵּפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן (סימן ר"ז)):

גַּם מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, מַה שֶּׁהִזְהִיר רַבֵּנוּ זַ"ל מְאֹד לְהָרַב ר' נָתָן זַ"ל בְּעֵת שֶׁעָסַק לְהַעְתִּיק אֶת הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁיִּזָּהֵר מְאֹד לְהַעְתִּיק הֵיטֵב מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם בְּאוֹת חֵית שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁלּוֹ בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ, עַל יְדֵי זֶה כָּל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו זוֹכִין לְבֵרוּר הַמְּדַמֶּה וְלִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה אֲמִתִּיִּית דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ', וְשֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מִלְּהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ', כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת שְׁלוּחִין הֲלָכָה ה', שֶׁהֶאֱרִיךְ שָׁם לְבָאֵר שֶׁעִקַּר הַכַּוָּנָה הוּא שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה שֶׁל הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, וַאֲפִילוּ כְּשֶׁכְּבָר זָכָה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהוּא בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ וְיוֹשֵׁב אֶצְלוֹ בְּסָמוּךְ לוֹ מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן לִפְעָמִים נֶחְשַׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, עַל כֵּן גַּם אָז צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְחַפֵּשׂ אַחַר אוֹר קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ, וְכֵן גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי עֲדַיִן הוּא חַי, כִּי צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם נִקְרָאִים חַיִּים, וְלֹא מֵת וְנִסְתַּלֵּק כִּי אִם מִסִּטְרָא דִּילָן, וּצְרִיכִין לִזָּהֵר וּלְהִזְדָּרֵז אָז בְּיוֹתֵר לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ הַגָּנוּז בְּתוֹךְ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה בִּדְבָרִים נִפְלָאִים:

אָמַר הַמַּעְתִּיק: עַיֵּן בְּסוֹף הַמַּאֲמָר בְּפֵרוּשׁ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוָה וְכוּ', שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הוּא עַל יְדֵי שְׁמִירָה מִתַּאֲוַת נִאוּף חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת מִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מִתַּאֲוָה זוֹ הִיא עַל יְדֵי הַתְּלַת מֹחִין, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשַׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחְמָנוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְּׁלֹשָׁה תְּפִלּוֹת שֶׁבַּיּוֹם. וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְנִיקָה מִן הַדַּעַת חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת עוֹג, הִיא רוֹצָה לַעֲקֹר חַס וְשָׁלוֹם תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְשִׁיכָם אֵלֵיהֶם וּלְבָלְעָם חַס וְשָׁלוֹם, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֲחִיזָה בִּתְפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲזַי הוּא מְרֻצֶּה לַחְזֹר וּלְהַשְׁלִיכָם עַל יִשְׂרָאֵל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:

וְעַיֵּן גַּם בְּאוֹת ב', שֶׁכְּשֶׁהַדַּעַת נִפְגָּם חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי שֶׁיּוֹנֶקֶת חַס וְשָׁלוֹם הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִן הָרַחְמָנוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִקְטַן הַדַּעַת וְנַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מֹחִין דְקַטְנוּת, וַאֲזַי הֵם יוֹנְקִים חַס וְשָׁלוֹם מִפְּגַם הַדַּעַת שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם'. וּמִזֶּה בָּא חַס וְשָׁלוֹם תַּאֲוַת נִאוּף (שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁבָּא עַל יְדֵי בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּמְּבֹאָר בְּאוֹת ג'), וַאֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וַאֲזַי הַסִּטְרָא אַחֲרָא נֶאֱחֶזֶת חַס וְשָׁלוֹם בִּתְפִלָּה זוֹ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין וּבוֹלַעַת אוֹתָהּ חַס וְשָׁלוֹם:

וְעַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ג', שֶׁאָז צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ, וַאֲזַי זֹאת הַתְּפִלָּה עֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ בִּבְחִינַת 'בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז', וְאָז הַסִּטְרָא אַחֲרָא מֻכְרַחַת לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הַדַּעַת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלְעָה בִּבְחִינַת 'חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יֹרִשֶׁנּוּ אֵל', כִּי הִיא מֻכְרַחַת לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא גַּם עַצְמוּת חִיוּתָהּ מַמָּשׁ, וְזֶה בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁמִתְגַּיְּרִים. וְעַל יְדֵי זֶה בָּא הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד. וְעַל יְדֵי זֶה בָּא הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, וְנִתְבָּרֵר הַמְּדַמֶּה, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשַׁךְ בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת וְיִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ, וְהַשִּׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין הֶעָקֵב דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁנִּתְגַּדֵּל עַל יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא, וְזוֹכִין לִבְחִינַת הָרֵיחַ בְּחִינַת יִרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא וְכוּ' בְּחִינַת מָשִׁיחַ וְכוּ', כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְהִנֵּה, הֲגַם כִּי בְּוַדַּאי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הַנַּ"ל עוֹמְדִים בְּרוּם רוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמִי יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִין, אַף עַל פִּי כֵן אָמַרְתִּי לְקָרֵב אֶל הַשֵּׂכֶל קְצָת גַּם לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כְּעֶרְכֵּנוּ. הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל עָסַק כָּל יָמָיו, לְהַכְנִיס אֱמוּנָה בְּיִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט בְּסוֹף יָמָיו עָסַק הַרְבֵּה לְדַבֵּר בָּזֶה, וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ וְצוֹעֵק מְאֹד בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנּוֹת וַאֲנָחוֹת וְזַעֲקוֹת גְּדוֹלוֹת עַל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁעָתִיד לְהִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה פָּשְׁטָה הַנֶּגַע הַמִּסְפַּחַת הַזֹּאת גַּם בִּמְדִינוֹתֵנוּ, וּבִימֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הִתְחִילָה לִצְמֹחַ הַנֶּגַע הַזֹּאת בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת, וּכְבָר הָיוּ אָז בְּאוּמַן קְצָת אֲנָשִׁים קַלֵּי עוֹלָם שֶׁנִּלְכְּדוּ גַּם כֵּן בַּמְּצוּדָה הַזֹּאת, וְרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה לוֹ זַ"ל קְצָת עֵסֶק עִמָּהֶם, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה בְּדֶרֶךְ וִכּוּחַ וְתוֹכָחָה, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן קְצָת מֵהֶם נִמְשְׁכוּ מְאֹד אַחֲרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְנִתְבַּטְּלוּ וְנִכְנְעוּ לְפָנָיו מְאֹד, עַד שֶׁאָמְרוּ בְּפֶה מָלֵא שֶׁאִם לֹא הָיָה נִסְתַּלֵּק רַבֵּנוּ זַ"ל בְּקֵרוּב הַזְּמַן כָּל כָּךְ מִיְּשִׁיבָתוֹ בְּאוּמַן, אֲזַי הָיוּ גַּם הֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר:

גַּם הָיָה עוֹסֵק רַבֵּנוּ זַ"ל הַרְבֵּה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית, כַּמְּבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ"ל הַרְבֵּה מִזֶּה. גַּם גִּילָה הַתִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית עַל יְדֵי מִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁגִּלָּה שֶׁהֵם הַתִּקּוּן לְדָבָר זֶה, וְאָמַר, שֶׁגַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ וְיֹאמְרוּ שָׁם אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, אֲזַי יִשְׁתַּדֵּל בְּטוֹבָתָם כַּנַּ"ל. וְאָמַר, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי:

וְהִנֵּה רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁדֶּרֶךְ אֵלּוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים הָרוֹצִים לְהַתְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְדַעְתָּם הָרָעָה שֶׁל כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי בִּתְחִלָּה אֵינָם מְגַלִּים רִשְׁעָתָם כָּל כָּךְ כִּי יוֹדְעִים קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל כֵּן תְּחִלַּת דִּבְרֵיהֶם מַתְחִילִין מִבְּחִינַת רַחְמָנוּת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רַחְמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל וְרוֹצִים לְהַכְנִיס בָּהֶם גַּם הַשְׂכָּלָה טִבְעִית לִהְיוֹת מְלֻמָּדִים בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם וּבְקִיאִים בְּטִבְעֵי הָעוֹלָם וְהַנְהָגוֹתָיו וְכוּ', וּמְכַנִּים זֹאת רַק בְּשֵׁם רַחְמָנוּת, שֶׁאוֹמְרִים לָהֶם בְּפֵרוּשׁ שֶׁרְצוֹנָם שֶׁיַּחְזִיקוּ בֶּאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, רַק שֶׁיִּהְיוּ מְלֻמָּדִים גַּם בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ לְטוֹבָתָם, וּלְהַבְדִּיל כְּמוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה עִקַּר הָרַחְמָנוּת עַל הָאָדָם הוּא לְהָאִיר לוֹ הַדַּעַת הָאֱמֶת שֶׁזֶּה בְּחִינַת אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, וְכַמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם סִימָן זַיִן, כְּמוֹ כֵן זֶה לְעֻמַּת זֶה מְכַנִּין הֵם גַּם כֵּן בְּשֵׁם רַחְמָנוּת מַה שֶּׁרוֹצִים לְהַשְׂכִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן כָּל דַּרְכֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַכֹּל עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת תְּחִלָּה בְּרַחְמָנוּת:

וּבֶאֱמֶת רַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי, כִּי הֵם בְּוַדַּאי כַּוָּנָתָם רַק לְהָרַע חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ אֲפִילוּ הָרַחְמָנוּת שֶׁנִּשְׁאַר אֵצֶל יִשְׂרָאֵל נִפְגַּם עַל יְדֵי זֶה וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, וְעַל יְדֵי זֶה נִקְטַן הַדַּעַת, וְאָז הֵם יוֹנְקִים מִפְּגַם הַדַּעַת בִּבְחִינַת וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, וְאָז מְגַלִּים קְלוֹנָם בְּיוֹתֵר, שֶׁרוֹצִים לְהַטּוֹת אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל לְדַעְתָּם הָרָעָה מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, וּמִזֶּה בָּא חַס וְשָׁלוֹם תַּאֲוַת נִאוּף וּמִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם (וְעַיֵּן בְּהַשִּׂיחוֹת בְּסוֹף סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (שיחות הר"ן) סִימָן ק"ו אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת אוֹר וְכוּ'), וְאָז אֵין הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים רַק בִּבְחִינַת דִּין כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וּבְדֶרֶךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, נִמְשָׁךְ מִזֶּה מַה שֶּׁבְּנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בִּתְפִלָּה וְאֵינָם מְקַיְּמִים מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְהֵם פּוֹגְמִים בָּזֶה, כִּי תְּפִלָּתָם הוּא רַק שֶׁרוֹצִים לִפְתֹּר אֶת עַצְמָם מִמַּה שֶּׁהַדִּין מְחַיֵּב אוֹתָם לְהִתְפַּלֵּל, וְעַל כֵּן הֵם מִתְפַּלְּלִין בִּבְחִינַת תְּפִלַּת קֶבַע וּבְלִי כַּוָּנָה מֵעֹמֶק הַלֵּב בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים רַק בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ"ל. וְאָז בּוֹלַעַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל הַתְּפִלּוֹת הָאֵלּוּ חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין כִּפְשׁוּטוֹ בִּבְחִינַת וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל – שֶׁעָשָׂה פְּלִילוֹת עִם קוֹנוֹ, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ גַּם זֹאת הַתְּפִלָּה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיָּצְאָה מִבַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל הִיא עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, עַד שֶׁמֻכְרַחַת עַל יְדֵי זֶה לְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִים כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל:

וְהִנֵּה, הָעִנְיָן הַזֶּה הוּא אֵצֶל הַבַּעַל כֹּחַ מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ כַּמּוּבָן בִּפְנִים בְּאוֹת י"ב הַנַּ"ל, וּבֶאֱמֶת מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ עַל קְדֻשַּׁת ה' הוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל, וְכַמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁזֶּה סוֹד הַבֵּרוּרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁנַּעֲשִׂים גַּם עַכְשָׁו עַל יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין זְכוּת הָעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁמָּסְרוּ גּוּפָם לַמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא בִּשְׁבִיל לְבָרֵר בֵּרוּרֵי נִיצוֹצֵי הַקְּדוֹשָׁה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא עַד עוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ הַנַּ"ל, וְכַמְּבֹאָר גַּם כֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת עַכּוּ"ם וּבְהִלְכוֹת חוֹל הַמּוֹעֵד הֲלָכָה ד', וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה גַּם כֵּן סוֹד מִיתַת הַצַּדִּיקִים בְּחוּץ לָאָרֶץ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם (וְעַיֵּן בְּסֵפֶר וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה פֶּרֶק ט"ז, מֵעִנְיַן הַבֵּרוּרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי מִיתַת הַצַּדִּיקִים, בִּפְרָט עַל יְדֵי עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם) אַךְ לֹא מַדְרֵגַת כָּל הַנְּפָשׁוֹת שָׁוִין, וְלֹא בְּחִינַת כָּל הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ שָׁוִין, וְיֵשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם וְכוּ' וְאַף עַל פִּי כֵן גַּם הֵם צְרִיכִין תִּקּוּן עֲדַיִן כַּיָּדוּעַ, וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי זֶה הַבַּעַל כֹּחַ הַגָּדֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ בְּכָל עֵת גַּם בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל וְאֵינָם יְדוּעִים לָנוּ כְּלָל כִּי גָבְהוּ דְּרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ וְכוּ', וְהוּא עוֹסֵק בָּזֶה לִגְמֹר הַתִּקּוּן לְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת מִבֶּטֶן הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁבָּלְעָם בִּפְרָט עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ הַנַּ"ל שֶׁמְּרֻמָּז בּוֹ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּסֻגָּל לָזֶה כַּמּוּבָא בִּתְפִלַּת תְּקַע בְּשׁוֹפָר וְכוּ', כִּי הוּא גֹּמֵר וּמַשְׁלִים הַתִּקּוּן שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבִּכְלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת ה' מַמָּשׁ, וְהַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי בְּחִינַת הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁלּוֹ, וְעַל יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁלּוֹ וְאָז הַסִּטְרָא אַחֲרָא מֻכְרַחַת לְהָקִיא כָּל קְדֻשַּׁת הַדַּעַת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלְעָה (שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֵיזִיל וְאִעֲקַר טוּרָא וְכוּ' וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ, כִּי כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֲחִיזָה חַס וְשָׁלוֹם בְּהַתְּפִלּוֹת, אֲזַי מִמֵּילָא פְּגוּמִים אַף שֶׁמַּחְזִירִים לְיִשְׂרָאֵל. וְהַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי נִמְשָׁךְ מִזֶּה בִּלְבּוּל הַתְּפִלָּה וְזִלְזוּלָה חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל), וְאָז בְּוַדַּאי נַעֲשִׂים שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה עַל יְדֵי הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹלִין בְּכָל פַּעַם וְנִצְטָרְפִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְכֵן עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת שֶׁעוֹלִין בְּכָל פַּעַם עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלְעָה, בִּפְרָט עַל יְדֵי הַשְּׁכֵנִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְרַבִּין בְּכָל פַּעַם וְנִצְטָרְפִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּין בָּתֵּי הַתְּפִלָּה בְּרִבּוּי גָּדוֹל מְאֹד כַּנַּ"ל וְעוֹלִים צֵרוּפִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים וּבְרִבּוּי גָּדוֹל מְאֹד וּתְפִלּוֹת יְקָרוֹת וּקְדוֹשׁוֹת בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, וְנִשְׁלְמָה הַתְּפִלָּה בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר גַּם אֵצֶל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָן בְּהַשִּׂיחוֹת הַנַּ"ל:

וְרִמֵּז לָנוּ בְּהַשִּׂיחוֹת הַנַּ"ל וּבַמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה עֵסֶק יְשִׁיבָתוֹ בְּאוּמַן וְהַטִּלְטוּלִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו שָׁם מִדִּירָה לְדִירָה וְכוּ', וְגֹדֶל הַיִּסּוּרִים וּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ שֶׁהָיוּ לוֹ שָׁם בִּפְרָט בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהָיוּ סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ וְכַמְּבֹאָר קְצָת מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן הַהִסְתַּלְּקוּת בְּעַצְמוֹ וּגְנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהָיָה בְּשָׁם, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל לִגְמֹר הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, וְלַעֲסֹק שָׁם בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְזַכּוֹתָם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית וְלִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים שֶׁעַל יְדֵי הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי עִקָּר הַכְנָעַת דַּעַת הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַנַּ"ל שֶׁכָּל חָכְמָתָם בְּנוּיָה עַל חָכְמַת הַטֶּבַע. גַּם עַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיוֹת, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִצַּד זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם' בְּחִינַת הַדַּעַת דְּסִטְרָא אַחֲרָא הַנַּ"ל, וְגַם מִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת כָּל הַמְּנַחֲשִׁים וְהַקּוֹסְמִים בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיוֹת כַּמְּבֹאָר בְּאוֹת חֵית. וְעַל יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי כָּל הַנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר הַמְּדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וִישָׁרָה:

עַל כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ בְּיוֹתֵר אַחַר הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. אַךְ עִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ אֵלָיו הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כַּמְּבֹאָר לְעֵיל מַה שֶּׁהִזְהִיר עַל זֶה הַרְבֵּה בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן, כִּי אָז הַזְּמַן שֶׁל הַמְשָׁכַת כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בְּיוֹתֵר כַּמְּבֹאָר בְּאוֹת י"א:

וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁהִזְכַּרְנוּ לְעֵיל שֶׁהִזְהִיר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיַּחְזִיקוּ עַצְמָן בְּיַחַד וְכוּ', כִּי אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל תָּלוּי רַק בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַבַּעַל כֹּחַ הַגָּדוֹל הַנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן גַּם עִקַּר כֹּחַ הַצַּדִּיק תָּלוּי בִּקְדֻשַּׁת הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְכַמְּבֹאָר גַּם בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמַאֲמָר לַשֶּׁמֶשׁ סִימָן מ"ט בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן וּבְסִימָן קס"ו 'כְּשֶׁהָעוֹלָם אֵצֶל הַצַּדִּיק 'וְכוּ', בִּפְרָט זֶה הָעֵסֶק שֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹתָם בְּעַצְמָם, שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה אֵיזֶה אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא גַּם מֵהֶם עַצְמָם עַל כָּל פָּנִים שֶׁהוּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁבָּאִין אֶל הַצַּדִּיק בִּכְדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּטוֹבַת נַפְשָׁם, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי מַעֲלַת הַקִּבּוּץ שֶׁמִּתְקַבְּצִין הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת בְּיַחַד, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּין הַצֵּרוּפִין וְהַבָּתִּים מְאֹד עַד שֶׁגַּם הַנְּפָשׁוֹת הַנִּשְׁפָּכִין בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת חַס וְשָׁלוֹם נִכְלָלִין גַּם כֵּן בְּהַבָּתִּים הַנַּ"ל וּמְקַבְּלִים תִּקּוּן כַּמְּבֹאָר לְעֵיל בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְעִקַּר רִבּוּי הַצֵּרוּפִין הוּא עַל יְדֵי שֶׁמַּחְזִיקִין עַצְמָם בְּיַחַד, שֶׁאָז הֵם בְּחִינַת תֵּבָה אַחַת שֶׁל הַרְבֵּה אוֹתִיּוֹת שֶׁנִצְטָרְפִים מִמֶּנָּה צֵרוּפִים הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיוּ אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת מִתְחַלְּקִין לְכַמָּה תֵּבוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁאֲזַי לֹא הָיָה רִבּוּי צֵרוּפִים כָּל כָּךְ. כְּמוֹ לְמָשָׁל שְׁתֵּי תֵּבוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת אֲזַי יֵשׁ שִׁשָּׁה צֵרוּפִין לְכָל תֵּבָה וְלֹא יוֹתֵר, אֲבָל תֵּבָה אַחַת שֶׁל שִׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת אֲזַי יֵשׁ לָהּ תש"ך צֵרוּפִים כַּנַּ"ל, וּמִזֶּה תָּבִין מַעֲלַת הָאַחְדוּת שֶׁל רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיַּחְזִיקוּ עַצְמָם בְּיַחַד וְיִהְיוּ נִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ זַ"ל, אֲזַי בְּנָקֵל לוֹ יוֹתֵר גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל לְהִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹתָם, עַד שֶׁיִּהְיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים כַּנַּ"ל:

וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁזֶּה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ גַּם כֵּן, שֶׁעִקַּר קִיּוּם קֶשֶׁר הָאַחְדוּת שֶׁבֵּין כְּלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנִּקְרָאִים עַל שְׁמוֹ זַ"ל הוּא רַק עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְקַבְּצִין רֻבָּם כְּכֻלָּם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּאוּמַן, וּמִי יוֹדֵעַ גַּם עַכְשָׁו גֹּדֶל הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד וְהַצֵּרוּפִין הַחֳדָשִׁים וְהַנִּפְלָאִים וְנוֹרָאִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ הַנַּ"ל, בִּפְרָט כִּי אָז הַזְּמַן מְסֻגָּל לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְעַיֵּן מִדְרַשׁ רַבָּה וַיִּקְרָא פָּרָשָׁה דָּלֶת (אות ו'): עֵשָׂו שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ וְנִקְרָאִים נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה עַל שֶׁעוֹבְדִין אֱלָהוּת הַרְבֵּה, וְיַעֲקֹב שִׁבְעִים נֶפֶשׁ וְנִקְרָאִים נֶפֶשׁ עַל שֶׁעוֹבְדִין לֶאֱלוֹהַּ אֶחָד, וְעַל כֵּן הֵם הָרֹב וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר מַעֲלַת הָרִבּוּי הוּא כְּשֶׁנִצְטָרְפִין וְנִכְלָלִין כְּאֶחָד, וְכִמְשַׁל הָאוֹתִיּוֹת הַנַּ"ל:

כָּל זֶה כָּתַבְתִּי לְהָפִיס דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמְּעַיֵּן, לְהָבִין קְצָת רְמָזִים מֵהַשִּׂיחוֹת הַנַּ"ל וּמִמַּאֲמָר הַנַּ"ל גַּם בְּשֵׂכֶל הַפָּשׁוּט וְהַנָּמוּךְ מְאֹד, אָמְנָם, בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּכָל עִנְיָנִים הַנַּ"ל רָזִין דְּרָזִין עֲמוּקִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ'. וְעַיֵּן נִפְלָאוֹת רַבּוֹת עַל פִּי מַאֲמָר זֶה בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים מִדְּבָרָיו זַ"ל, בִּפְרָט בְּהִלְכוֹת צִיצִית הֲלָכָה ז', וּבְהִלְכוֹת בִּרְכוֹת הָרֵיחַ וְהוֹדָאָה הֲלָכָה ד', וּבְהִלְכוֹת חוֹל הַמּוֹעֵד הַנַּ"ל, וּבְהִלְכוֹת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וּבְהִלְכוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת הֲלָכָה ו', וּבְהִלְכוֹת סֵפֶר תּוֹרָה וּמְזוּזָה הֲלָכָה ה', וּבְהִלְכוֹת שְׁלוּחִין הַנַּ"ל, וּבְהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה ו':

וְדַע עוֹד אָחִי הַמְּעַיֵּן, שֶׁבְּעִנְיָן הַשִּׁיר חָדָשׁ שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד הַמְּבֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן שֶׁשָּׂם גְּדֵלִים כָּל הָרוּחוֹת וְהַיִּרְאוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי שֶׁזֶּה יְסוֹד כָּל הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁמְּבָאֵר בְּאוֹת א מֵעִנְיַן הַשִּׁיר וְהַקּוֹל הַנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ בְּאוֹת ב מַתְחִיל לְבָאֵר אֵיךְ זוֹכִין לָבֹא לְהַקּוֹל הַנַּ"ל, וְזֶה הַקּוֹל הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה בְּחִינַת מָשִׁיחַ בְּחִינַת וַיְהִי לְמַס עֹבֵד הַמְּבֹאָר בְּאוֹת יוּד, יֵשׁ בְּכָל אֵלֶּה סוֹדוֹת עֲמוּקִים וּגְבוֹהִים מְאֹד סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת רָזִין דְּרָזִין גְּבוֹהִים וַעֲמֻקִּים וְנוֹרָאִים מְאֹד, כַּמּוּבָן מֵרְמָזָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁהִזְכִּיר הַפָּסוּק 'בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל' וְכוּ', וְשָׁמַעְתִּי שֶׁמִּתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל אָז וּמִנְּעִימַת הַקּוֹל וְהַנִּגּוּן שֶׁאָמַר פָּסוּק זֶה, הָיָה נִרְאֶה כְּנוֹתֵן בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּתַן לָהֶם גּוֹאֵל כָּזֶה לַעֲסֹק בְּתִקּוּן וּגְאֻלַּת נַפְשׁוֹתָם וּבְהַמְשָׁכַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, וְאָז בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַזֶּה סִפֵּר מֵעִנְיַן הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַמּוּבָן הָיָה שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ לִבְחִינַת הַשִּׁיר חָדָשׁ הַמְּבֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה:

וְגַם הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּעִנְיַן קִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר, וְכִפֵּר עַל עֲווֹן פְּעוֹר שֶׁהָיָה כָּלוּל מִפְּגַם הַבְּרִית עַל יְדֵי בְּנוֹת מוֹאָב וּפְגַם אֱמוּנָה עַל יְדֵי עֲווֹן פְּעוֹר, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִקְבַּר שָׁם דַּיְקָא, בִּכְדֵי לַעֲסֹק גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, לְבָרֵר בֵּרוּרִים קְדוֹשִׁים מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא וּלְהַעֲלוֹתָם מִבְּחִינַת שְׁמַד לְרָצוֹן שֶׁזֶּה בְּחִינַת גֵּרִים כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן סִימָן רט"ו (וְעַיֵּן גַּם כֵּן מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ שָׁם בָּזֶה), עַד שֶׁאַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת בָּאָה רוּת בַּת בִּתּוֹ שֶׁל בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וְנִתְגַּיְּרָה, וּמִמֶּנָּה יָצָא דָּוִד שֶׁרִוָּה לַה' יִתְבָּרַךְ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְחִבֵּר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, וּמִמֶּנּוּ יְסוֹד הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק 'הֻקַם עָל', וְנֶאֱמַר בּוֹ 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים', כִּי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים כַּנַּ"ל, וּבְהָאֶבֶן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא נֶפֶשׁ דָּוִד רָצוּ הַבּוֹנִים לִמְאֹס בּוֹ, כִּי רָצוּ לִפְסֹל אוֹתוֹ מִלָּבֹא בִּקְהַל יִשְׂרָאֵל וּלְהִצְטָרֵף עִמָּהֶם אֲפִילוּ רַק בִּבְחִינַת שָׁכֵן עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת מֻתָּר בְּבַת יִשְׂרָאֵל כִּשְׁאָר בֶּן גֵּרִים וְשֶׁיִּהְיוּ נִבְנִין מִמֶּנּוּ בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, וּלְבַסּוֹף 'הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה', כִּי בּוֹ תָּלוּי יְסוֹד וְתִקּוּן כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּבִנְיַן כָּל הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל בְּעִנְיַן הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַקִּבּוּץ וִיסוֹד כָּל בִּנְיַן הַבָּתִּים שֶׁנַּעֲשִׂין וְנִבְנִין עַל יְדֵי זֶה, וְקוֹרֵא אֶת עַצְמוֹ שָׁכֵן כַּנַּ"ל, וְאֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה כַּמָּה וְכַמָּה סְפֵקוֹת וִידִיעוֹת עַד שֶׁנִּתְקַבֵּל לְשָׁכֵן עַל כָּל פָּנִים לִכְלַל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ רָאוּ וְנִתְגַּלָּה לַכֹּל שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַבִּנְיָן דִּקְדֻשָּׁה, וּמִמֶּנּוּ יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁהוּא יִגְמֹר הַבִּנְיָן הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת:

וְדָוִד עַצְמוֹ יָצָא מִגִּיּוֹרֶת דַּיְקָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה, מֵעִנְיַן הַגֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁעוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, עַד שֶׁמֻּכְרַחַת לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא גַּם עַצְמוּת חִיוּתָהּ מַמָּשׁ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגֵּרִים, שֶׁזֶּה מַמָּשׁ בְּחִינַת הָעִנְיָן שֶׁל קִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מוּל בֵּית פְּעוֹר (כַּמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל) וְשָׁם עוֹסֵק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כַּנַּ"ל:

וְאַחַר כָּךְ מְבָאֵר שָׁם בְּאוֹת ו' מֵעִנְיַן רִבּוּי הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּבְנִין עַל יְדֵי שֶׁנִתְוַסְּפִין שְׁכֵנִים לְהַקִּבּוּץ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת עִנְיַן הַגֵּרִים שֶׁנִתְוַסְּפִין עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּין הַצֵּרוּפִין כָּל כָּךְ וְנִבְנִין בָּתֵּי הַתְּפִלָּה בְּרִבּוּי גָּדוֹל וּבִשְׁלֵמוּת כָּזֶה. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַיֶּלֶד הָרִאשׁוֹן שֶׁנּוֹלַד לְרוּת נֶאֱמַר בּוֹ 'וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם' וְכוּ', הַשְּׁכֵנוֹת דַּיְקָא כַּנַּ"ל (וְכַמּוּבָא גַּם בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת), 'לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי' (דַּיְקָא, שֶׁמְּרַמֶּזֶת עַל מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, בְּחִינַת הֵא עִילָּאָה בְּחִינַת בִּינָה כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ), 'וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד', שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ הַמְּבֹאָר בְּמַאֲמָר תִּקְעוּ אֱמוּנָה סִימָן ה', שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ כָּזוֹ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּן לְנָעֳמִי, אַף עַל פִּי כֵן יַעֲבֹד אֶת ה' בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עָצוּם כָּזֶה בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. וְעַל כֵּן עַל יָדוֹ יִהְיֶה גְּמַר יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ דָּוִד וּמָשִׁיחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'הוּא אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד' וְכוּ':

וְעַיֵּן בְּמִדְרַשׁ רוּת בְּסוֹפוֹ (שיר השירים רבה פרשה ח', א') שֶׁדָּרַשׁ שָׁם הַפָּסוּק אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי – שִׁירָה הָיִיתִי צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבָּאתִי, וְאֵין אָז אֶלָּא שִׁירָה שֶׁנֶּאֱמַר אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, בִּכְלַל לֹא יָבֹא הָיִיתִי, וּבָאתִי. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה מְרַמֵּז עַל הַשִּׁיר שֶׁיָּשִׁיר לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, וְזֶה נֶאֱמַר אַחַר קְרִיאַת יַם סוּף עַל יְדֵי בְּחִינַת מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד, לְאַחַר שֶׁנִּתְבָּרְרָה נִשְׁמָתִי מִמָּקוֹם רָחוֹק כָּזֶה עַד אֲשֶׁר בִּכְלַל לֹא יָבֹא שֶׁלֹּא רָצוּ לְצָרֵף אוֹתִי גַּם בִּבְחִינַת שָׁכֵן אֶל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ הִנֵּה בָּאתִי וְנִתְקָרַבְתִּי אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְזֶה נַעֲשֶׂה רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל עַד בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁל נִפְלָאוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, עַל כֵּן צָרִיךְ אֲנִי גַּם כֵּן לוֹמַר שִׁירָה, בִּבְחִינַת אָז יָשִׁיר:

וּבֶאֱמֶת עִנְיָן זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁל הַבֵּרוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל בְּחִינַת הַגֵּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁכֵנִים עַד שֶׁלִּפְעָמִים נִתְבָּרֵר מֵהֶם נִיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ כָּזֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ פִּנָּה כַּנַּ"ל, הוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ:

וְעַיֵּן בְּהַשִּׂיחָה הַנִּפְלָאָה מֵעִנְיַן נִפְלָאוֹת רִבּוּי הַצֵּרוּפִים וְהַבָּתִּים וְכוּ' שֶׁהָיָה בְּקַּיִץ תק"ע הַנַּ"ל, שֶׁמַּתְחִיל שָׁם מֵעִנְיַן שֶׁאָמַר תָּמֵהַּ אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל (שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם אֲפִילוּ לִהְיוֹת שָׁכֵן), אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָנוּ בָּאִים יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם וְהַכֹּל שֶׁלָּנוּ (עַד כָּאן):

[814] שיחות הר"ן.

[815] ליקוטי מוהר"ן ח"ב.

### שיחות מכתב יד הרב מטשערין

העתקה מכתב יד הרב הגאון החסיד חריף ובקי בנגלה ובנסתר, מורנו הרב ר' נחמן זצ"ל, שהיה אב בית דין בעיר טשערין, בעל מחבר ספר 'פרפראות לחכמה' וספר 'יקרא דשבתא' וספר 'זמרת הארץ', ועוד כמה מיני ספרים:

#### א

שָׁמַעְתִּי מֵר' דָּוִד צְבִי נ"י שֶׁשָּׁמַע מִזְּקֵנוֹ הָרַב ר' יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם זַ"ל[816], שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲנִי הָיִיתִי בְּמָקוֹם אֶחָד וְשָׁם נָתְנוּ לִי לֵיינֶען[817], הַיְנוּ שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת מִכָּל הַתּוֹרָה מִ"בְּרֵאשִׁית" עַד "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל"[818], וְאָמַרְתִּי אֶת הַלֵּיינֶען:

וְאַחַר כָּךְ נָתְנוּ לִי עוֹד הַפַּעַם לֵיינֶען, שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת בִּבְחִינַת תַּשְׁרַ"ק מִן "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" עַד "בְּרֵאשִׁית", וְאָמַרְתִּי גַּם זֹאת הַלֵּיינֶען:

וְאַחַר כָּךְ חִלְקוּ אֶת הַתּוֹרָה לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וְהֶעֱמִידוּ הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן מֵהַתּוֹרָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן אַחֲרוֹנָה, וְאָמְרוּ לִי שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת וְלֹא יָכֹלְתִּי:

וְהָיָה לִי בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, אַזוֹי וִויא מֶען גִיט אַ גוּט אִינְגֶעל אַ לֵיינֶען אִין עֶר קֶען נִיט, אִין סֶע שְׁטֵייעֶן דֶער בַּיְיא מֶענְטְשִׁין הָאט עֶר בּוּשָׁה, הָאבּ אִיך מִיך דֶערְמַאנְט, וִויא בַּאלְד חִסָּרוֹן אִיז זִיךְ אַ חִסָּרוֹן הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְרוּחָנִיּוּת[819], וְזֶהוּ, "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים"[820]:

הָאבּ אִיך נִיט גִּיקֶענְט דִּינֶען לַה' יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה, הָאבּ אִיך זִיךְ מְיַשֵּׁב גִּיוֶוען, וֶוער בִּין אִיךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ יְסַפֵּר לִי הַחִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ כִּבְיָכוֹל, הֲיֵשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ בָּאתִי לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה[821]:

וְזֶהוּ "וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ"[822] - בְּמֹחִין חֳדָשִׁין, וְאָז אָמַרְתִּי הַלֵּיינֶען הַזֹּאת (וְעַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן פ"ט):

[816] מי זה???

[817] = לקרוא.

[818] **הערת המחבר:** מזה יכולים להבין מעט גדולת רבינו ז"ל, כי התפאר עצמו בשיחותיו הקדושים אות כ"ב בזה הלשון: "התורה שלי גדול מאוד, ובכל מקום שאני משתמש עם צירופי אותיות היא גדולה ביותר וכו'".

[819] = כמו שנותנים לילד טוב לקרוא והוא לא יודע, ועומדים שם אנשים ויש לו בושה, אז נזכרתי, היות וחיסרון הוא הרי חיסרון הן בגשמיות והן ברוחניות.

[820] תהלים ח, ו.

[821] = אז לא יכלתי לעבוד את ה' יתברך בשמחה, התישבתי בדעתי, מי אני שהמלך בעצמו יספר לי החיסרון שלו כביכול, היש כבוד גדול מזה, ומזה בעצמו באתי לשמחה גדולה.

[822] תהלים ח, ו.

#### ב

סִפֵּר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נָסַע לְאֵיזֶה מָחוֹז, וּבָא לְאֵיזֶה עִיר בַּמֶּרְחַקִּים, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם הֶכֵּרוּת אִם שׁוּם אִישׁ:

וַיֵּלֶךְ לְבֵית הָרַב דְּשָׁם לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ, כִּי הִפְלִיגוּ לוֹ בְּשֶׁבַח הָרַב הַנַּ"ל כִּי הוּא אִישׁ יָשָׁר וְלַמְדָּן גָּדוֹל וּמְקֻבָּל, עַל כֵּן בָּא אֵלָיו:

וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ רָאָה סֵפֶר 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' מֻנָּח עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְתֵכֶף שָׁאַל לְהָרַב: מֵאַיִן לָכֶם זֶה הַסֵּפֶר? הֵשִׁיב הָרַב: וְכִי גַּם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אוֹתוֹ וּמִי מְחַבְּרוֹ? עָנָה לְהָרַב: הֲלֹא אֲנִי מַכִּיר אֶת הַמְּחַבֵּר בְּעַצְמוֹ וְגַם אֲנִי מְקֹרָב אֵלָיו (בְּרֶסְלֶבֶר חָסִיד):

הֵשִׁיב הָרַב: אִמְרוּ בֶּאֱמֶת, יֵשׁ לָכֶם אֵיזֶה תְּפִיסָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה? אָמַר הָאִישׁ: לְפִי מַדְרֵגָתִי אֲנִי תּוֹפֵס, הֵשִׁיב הָרַב: אֲדַמֶּה כִּי אֵין שׁוּם אָדָם תּוֹפֵס גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר הַזֶּה:

וְאָמַר עוֹד: הֲלֹא תִּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם שֶׁבִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר תֵּכֶף אַחַר הַשִּׁיר נִכְתָּב הַמַּאֲמָר מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, וּמַה שַּׁיָּכוּת לְכָתְבוֹ בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר הַיָּקָר הַזֶּה?

אָמַר הָאִישׁ הַנַּ"ל: אַדְּרַבָּא אִמְרוּ אַתֶּם. אָמַר לִי: נִרְאֶה שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל רִמֵּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִשְׁמַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, כִּי 'רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי' גִּימַטְרִיָּא 'רַבִּי נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה'. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין הַשִּׂיחוֹת חֻלִּין[823] שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל בְּגַן עֵדֶן, אָמֵן סֶלָה:

[823] **הערת המחבר:** איתא בספר חיי מוהר"ן (סימן שעו), שרבינו ז"ל אמר להרב דברסלב מורנו הרב ר' אהרן זצ"ל, 'הלא אני אוהב אותך מאוד מאוד, ואני מברכך, הלוואי שתזכה להבין בעולם הבא שיחת חולין שלי' (וזה היה קודם שהיה בארץ ישראל).

#### ג

שָׁמַעְתִּי מֵר' יח"ד[824] שֶׁשָּׁמַע מֵר' נַפְתָּלִי זַ"ל, שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּאוֹתוֹ הָעֵת לִפְנֵי לֵידַת ר' יִשְׂרָאֵל נֶכְדּוֹ זַ"ל שֶׁחָלַם לוֹ 'זְכָרִים' וְכוּ'[825]:

וְשָׁמַע מִמֶּנּוּ בָּעֵת שֶׁקֹּדֶם הַמִּילָה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים, וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לִקְרֹא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל 'צַדִּיק', רַק מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת זֹאת כְּנֶגֶד הָעוֹלָם, כִּי הַדָּבָר תָּמוּהַּ וּבְהִתְגַלְיָּא מְאֹד, עַל כֵּן קָרָא לוֹ שֵׁם שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּא 'צַדִּיק'[826]:

[824] ???

[825] שתלד בתו בן זכר, ועיין חיי מוהר"ן קנא.

[826] גימטריא נעלם של 'צדיק' – צד'י' דל'ת' יו'ד' קו'ף' (עם הכולל).

#### ד

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁשָּׁמַע מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַמְּקֹרָבִים אֵלָיו זַ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לַאֲנָשָׁיו, מַה אַתֶּם נוֹסְעִים אֵלַי, מַה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי? אִם לֹא הֱיִיתֶם אֶצְלִי הָיִיתִי יָשֵׁן, וּכְשֶׁהָיוּ תּוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָר הָיִיתִי נִנְעָר [וּבְלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: וָואלְט אִיךְ מִיר גֶּעשְׁלָאפִין, מֶע וָואלְט אַ בְּלָאז גֶּעטָאהְן מִיט דֶּעם שׁוֹפָר, וָואלְט אִיךְ מִיר אוֹיף גֶּעחַאפְּט]. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים:

#### ה

שָׁמַעְתִּי שֶׁסִּפֵּר ר' נִיסָן קָאוְולִיר, וְהוּא הָיָה מִגְּדוֹלֵי הַחֲשׁוּבִים לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ ר' בָּרוּךְ זַצַ"ל, וְהָיָה עָיֵל בְּלֹא בַּר[827] לִפְנֵי הָרַב הַמַּגִּיד מִטִּירָהוִויצֶע:

אֵיךְ שֶׁבָּא פַּעַם אַחַת לַחֶדֶר שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ ר' בָּרוּךְ זַ"ל וְרָאָה אֹתוֹ בְּעַצְבוּת מְאֹד. וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַה זֹּאת? הֵשִׁיב לוֹ: שֶׁזֶּה כַּמָּה זְמַנִּים שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל, וְכָל עֵת שֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ אֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ שֶׁהוּא נִמְצָא אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "עֶר הָאט זִיךְ פַאר קְלַאבִּין צוּ ר' נַחְמֶן'נֶען"[828]:

[827] = נכנס???

[828] ???

#### ו

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁשָּׁמַע מִפִּי ר' יִצְחָק חֲתַן הַמַּגִּיד מִטִּירְהָאוִויצֶע, שֶׁפַּעַם אַחַת עָמְדוּ הַחֲבֵרִים לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בַּלַּיְלָה, וְהוּא הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁכְּבָר הָיָה אֵיזֶה שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם, וּכְבָר הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, וְהַחַלּוֹנוֹת הָיוּ סְתוּמִים וְלֹא הָיָה נִכָּר:

אַחַר כָּךְ פָּתְחוּ הַתְּרִיסִין וְרָאוּ שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, אָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ זַ"ל, אַתֶּם תֵּלְכוּ לְהִתְפַּלֵּל וַאֲנִי אֶשְׁתֶּה קַאוֶוע[829]:

וְאָמַר אָז דֶּרֶךְ צַחוּת, 'מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וְכוּ', מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן'[830], עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי. וּכְבָר יָדוּעַ שֶׁדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל עֲמֻקִּים מְאֹד כַּמְּבֹאָר בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים[831]:

[829] = קפה. אין הכוונה כפשוטו כמובא בשיחות הר"ן (סימן רעז): אמר, שמעולם לא שתה אפילו מים קודם התפילה, והקפיד מאוד על אלו השותין קאווע [קפה] וכיוצא בזה קודם התפילה.

[830] ברכות ב ע"א.

[831] עיין לעיל בפרק 'מאמרים נפלאים מספרי ליקוטי הלכות' אות פא; וראה עוד בליקוטי הלכות, בכור בהמה טהורה ג, יא; ובספר יקרא דשבתא ח"א כה.

#### ז

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל צִוָּה לִקְצָת מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו בְּמֶעדְוֶועדִאוְוקֶע, וּלְפִי שָׁעָה צִוָּה עֲלֵיהֶם בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּת לִלְמֹד סֵפֶר 'מְסִלַּת יְשָׁרִים':

#### ח

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁפַּעַם אַחַת נִתְקָרְבוּ אֲנָשִׁים חֳדָשִׁים אֵלָיו זַ"ל, וְהָיָה אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ כְּדַרְכּוֹ זַ"ל, אַחַר כָּךְ סִפְּרוּ לְפָנָיו עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם מְבִינִים תּוֹרָתוֹ, כִּי מַאי נַפְקָא מִינָהּ לָהֶם בְּתוֹרָתוֹ הַגָּבוֹהַּ, כִּי הֵם צְרִיכִים תּוֹרָה פְּשׁוּטָה וְדִבְרֵי מוּסָר פְּשׁוּטִים כְּפִי מַדְרֵגָתָם הַפְּשׁוּטָה וְהַנְּמוּכָה:

וְחָרָה לוֹ זַ"ל עֲלֵיהֶם, וְאָמַר אָז: מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ הוּא אֶפִּיקוֹרֶס, כִּי בֶּאֱמֶת תּוֹרָתוֹ הִיא כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִין:

#### ט

שָׁמַעְתִּי מֵר' יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם[832] שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו, שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִמָּהֶם מֵעִנְיַן 'עוֹלָם הַתֹּהוּ', וְאָז אָמַר עֵצָה לָזֶה שֶׁיִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כָּשֵׁר, שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא יַעֲבֹר עָלָיו אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים הַקְּבוּעִים לִהְיוֹת אֶצְלוֹ זַ"ל, הַיְנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַל שָׁבוּעוֹת וְעַל שַׁבָּת חֲנֻכָּה [כִּי אָז הָיָה זְמַן קְהִלָּה לַכֹּל, וְהַשְּׁנֵי זְמַנִּים אֲחֵרִים הָיָה הַחִיּוּב רַק עַל אוֹתָם שֶׁאֵינָם רְחוֹקִים מִמְּקוֹמוֹ כָּל כָּךְ, וְהָרְחוֹקִים הָיוּ לָהֶם זְמַנִּים אֲחֵרִים, הַיְנוּ שַׁבָּת שִׁירָה וְשַׁבָּת נַחֲמוּ, כִּי אָז הָיָה זַ"ל נוֹסֵעַ אֲלֵיהֶם]:

וְגַם לִשָּׁבַע שֶׁתֵּכֶף אַחַר הַמִּיתָה וְהַהִסְתַּלְּקוּת הוּא מֻכְרָח לָבֹא אֵלָיו זַ"ל, וְאָז יִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן:

וְסִפֵּר לְעִנְיָן זֶה מַעֲשֶׂה (כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁכָּתוּב בְּאֵיזֶה פִּנְקָס), שֶׁבְּעִיר אַחַת הָיָה שָׁם אֵיזֶה רַב שֶׁהָיָה לוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה עִם בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מֵהָעִיר, פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ בִּתְקִיעַת כַּף, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּסְתַּלֵּק קֹדֶם יָבֹא וִיסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ מַה נַּעֲשָׂה עִמּוֹ, וְנִסְתַּלֵּק הָרַב קֹדֶם:

וְנִשְׁתַּהָה הַדָּבָר עֶשֶׂר שָׁנִים, וְהִגִּיעַ זְמַן הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל הַבַּיִת הַנַּ"ל, וְסִפֵּר אֶת הַדָּבָר לִבְנוֹ וּמָסַר לוֹ כֹּחַ הַתְּקִיעַת כַּף, וְנִשְׁתַּהָה עוֹד עֲשָׂרָה שָׁנִים, וְנִסְתַּלֵּק גַּם הַבֵּן וּמָסַר הַתְּקִיעַת כַּף לִבְנוֹ, וְנִשְׁתַּהָה עוֹד שְׁמוֹנָה שָׁנִים, וּבָא הָרַב הַנַּ"ל בַּחֲלוֹם לְבֶן בְּנוֹ הַנַּ"ל, וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו:

בְּעֵת שֶׁהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בַּקֶּבֶר, נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא חָזָק וּבָרִיא עַל כָּל אֵבָרָיו, וּמַה זֹּאת שֶׁיַּעֲשׂוּ עָוֶל כָּזֶה לִקַּח אָדָם חַי וּבָרִיא וּלְקָבְרוֹ בְּחַיָּיו, רַק מַה לַּעֲשׂוֹת. אַחַר כָּךְ בָּא עַל דַּעְתּוֹ לְנַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ אוּלַי יוּכַל לַעֲלוֹת מִקִּבְרוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵרִים אֶת הַגּוֹלָל עִם עֲפַר הַקֶּבֶר, וְיָצָא מִקִּבְרוֹ. רַק אֵיךְ אֶפְשָׁר לִכָּנֵס לָעִיר הֲלֹא הוּא מְלֻבָּשׁ בְּתַכְרִיכִים שֶׁל מֵתִים, וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַמְתִּין עַד חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאָז יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ. וּמֵרָחוֹק הִסְתַּכֵּל עַל הָעִיר וְהִכִּיר אֶת הַבָּתִּים, גַּם אֶת בֵּיתוֹ הִכִּיר:

אַחַר כָּךְ בָּא עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס כָּךְ אַף לְבֵיתוֹ כִּי יְפַחֲדוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוֹלֵךְ סַרְסוּר [טֶענְדְלֶער] וְנוֹשֵׂא מַלְבּוּשִׁים, וְיֵשׁ לוֹ גַּם מַלְבּוּשִׁים שֶׁשַּׁיָּכִים לוֹ כְּמַלְבּוּשֵׁי הָרַבָּנִים, וְדִבֵּר עִמּוֹ אוּלַי יַעֲשֶׂה עִמּוֹ חִלּוּף עַל הַתַּכְרִיכִים, כִּי הֵם טוֹבִים וַחֲדָשִׁים עֲדַיִן וְזֶה יוֹם אֶחָד שֶׁלְּבָשָׁם, וְנִסְכַּם הַסַּרְסוּר וְנָתַן לוֹ מַלְבּוּשִׁים:

וְנִכְנַס לָעִיר, כְּשֶׁנִּכְנַס רָאָה שֶׁאֵין זֶה הָעִיר שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ שָׁם בָּתִּים אֲחֵרִים, וְסָבַר בְּדַעְתּוֹ אוּלַי טָעָה וְנִתְעָה לְאֵיזֶה עִיר אַחֶרֶת קְרוֹבָה, בְּתוֹךְ כָּךְ נִשְׁתַּהָה קְצָת לְתוֹךְ הַלַּיְלָה, וּבְכָל בָּתֵּי הָעִיר כִּבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת כַּנָּהוּג רַק בְּבַיִת אֶחָד הֵאִיר עֲדַיִן, וְנִכְנַס לְבַיִת זֶה וְהוּא רָעֵב מְאֹד, כְּשֶׁנִּכְנַס, רָאָה שֶׁשָּׁם הוּא [גָּארְקֶעךְ] 'בֵּית הַתַּבְשִׁיל', וְשָׁאַל: יֵשׁ כָּאן מַה לֶּאֱכוֹל? וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: יֵשׁ, אֲבָל יֵשׁ לְךָ מָעוֹת? הֵשִׁיב: אֵין לִי, אָמְרוּ לוֹ: בְּכָאן אֵין אֹכֶל בְּלִי מָעוֹת כִּי הוּא 'גָּארְקֶעךְ', וַיֵּצֵא בְּפַחֵי נֶפֶשׁ:

בְּתוֹךְ כָּךְ הֵאִיר הַיּוֹם כִּי אָז הָיָה לֵילוֹת הַקַּיִץ, וְרָאָה מֵרָחוֹק שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְיֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה דִּין וּדְבָרִים בֵּינֵיהֶם, וְנִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּפָסַק לָהֶם דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי [כָּךְ סִפֵּר זַ"ל], וְנָתַן לוֹ אֶחָד שְׁנֵי זָהָב, וְנִכְנַס לַ'גָּארְקֶעךְ' וְצִוָּה לָתֶת לוֹ אֹכֶל, וּמָזְגוּ לוֹ קְצָת יַיִן שָׂרָף וְרָצָה לִשְׁתּוֹת:

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ שְׁנֵי שְׁלִיחִים, וְאָמְרוּ: הַבֵּית דִּין שָׁלַח אַחֲרֶיךָ לֵילֵךְ תֵּכֶף וּמֻכְרָח לֵילֵךְ עִמָּהֶם, כְּשֶׁבָּא אֶל הַבֵּית דִּין, נִתְרַגְזוּ עָלָיו הַבֵּית דִּין מְאֹד, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מַדּוּעַ בָּאתָ לְכָאן אִישׁ זָר לִפְסֹק בְּכָאן דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי, כַּמָּה זְמַן מַמְתִּינִים אֲנַחְנוּ לָזֶה שֶׁיָּבֹא לְפָנֵינוּ דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי, וְעַכְשָׁו בָּאתָ לְכָאן וּפָסַקְתָּ דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי?

וְצִוּוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ אוּלַי לָקַח שֹׁחַד, וְחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ וּמָצְאוּ שְׁנֵי זָהָב הַנַּ"ל, וּפָסְקוּ הַבֵּית דִּין עָלָיו לְהַעֲבִיר וּלְהַפְשִׁיט מֵעָלָיו כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים וְלִדְחֹף אוֹתוֹ לַחוּץ עָרוּם, וְעָשׂוּ כָּךְ:

וְהָיָה לוֹ לְהָרַב הַנַּ"ל צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, וְאָמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁטּוֹב לְפָנָיו לֵילֵךְ וְלַחֲזֹר אֶל קִבְרוֹ, כִּי מֵחַיִּים כָּאֵלּוּ טוֹב מֵהֶם הַמָּוֶת, אֲבָל אֵיךְ חוֹזְרִים אֶל הַקֶּבֶר הֲלֹא אֵין לוֹ תַּכְרִיכִים:

בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל אֶחָד לִטְעֹן בִּשְׁבִילוֹ, עַד מָתַי יְצַעֲרוּ אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, יִקְחוּ אוֹתוֹ אֶל הַמִּשְׁפָּט וִיקַבֵּל אֶת דִּינוֹ וְיִפָּטֵר [וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, מִסְּתָמָא הַזְּכֻיּוֹת שֶׁלּוֹ טָעֲנוּ כָּךְ בִּשְׁבִילוֹ]. וְהֵשִׁיבוּ: כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב אוֹתוֹ עֲדַיִן לַמִּשְׁפָּט מֵחֲמַת הַתְּקִיעַת כַּף שֶׁנָּתַן בָּזֶה הָעוֹלָם, וּמֻכְרָח מִקֹּדֶם לֵילֵךְ וּלְהוֹדִיעַ וְלִפָּטֵר מֵהַתְּקִיעַת כַּף, וְאָז הָלַךְ וְהוֹדִיעַ לְבֶן בְּנוֹ אַחַר עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה שָׁנִים כַּנַּ"ל:

[832] מי זה???

### שיחות ממוהרנ"ת ז"ל

ליקוטים מה שמצאתי מכתב יד אצל אנשי שלומנו, מה ששמעו מהרב הגאון החסיד המפורסם מורנו ורבינו מורנו הרב ר' נתן זצוק"ל, בעל מחבר ספרי 'ליקוטי הלכות' ו'ליקוטי תפילות' ו'ליקוטי עצות', אחד המיוחד שבתלמידי אדמו"ר זצוק"ל:

#### א

אָמַר פַּעַם אַחַת לִבְנוֹ ר' יִצְחָק זַ"ל מִטָּאלְטְשִׁין אוֹדוֹת אֲסִיפָתֵנוּ בִּימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאוּמַן, בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיִּתְקַיֵּם הַדָּבָר עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל צֶדֶק, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן מִי יוֹדֵעַ חַס וְשָׁלוֹם מַה שֶּׁיַּעֲבֹר בָּזֶה מִגֹּדֶל וְעֹצֶם הַקִּטְרוּגִים הַמִּתְעוֹרְרִים וּמִתְגַּבְּרִים עַל זֶה בְּכָל עֵת, אוּלַי חַס וְשָׁלוֹם יִמְנְעוּ וְלֹא יַנִּיחוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אֹפֶן לָבֹא לְשָׁם:

זָאג אִיךְ דִּיר, זָאלְסְט תָּמִיד זַיין רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִין אוּמַן, עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה זָאלְסטוּ דִיךְ שְׁטֶעלִין אֲפִילוּ אִין מַארְק[833] בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁרוֹאִין מִשָּׁם בֵּית צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְתֹאמַר שָׁם הָעֲשָׂרָה קָאפִּיטְל תְּהִלִּים, וְאַחַר כָּךְ תִּתְפַּלֵּל שָׁם בְּאוּמַן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲפִילוּ בְּאֵיזֶה עֲזָרָה [פָּאלִישׁ] שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְכֵן תִּנְהֹג כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ:

וְעוֹד אָמַר פַּעַם אַחַת אוֹדוֹת הַנְּסִיעָה לְאוּמַן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאִם הָיְתָה הַדֶּרֶךְ לְשָׁם מְחֻפָּה בְּסַכִּינִים וַחֲרָבוֹת, הָיִיתִי רוֹחֵשׁ עַל יָדַי וְרַגְלַי כְּדֵי לָבֹא לְשָׁם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (וְכַנִּזְכָּר בְּסֵפֶר כּוֹכְבֵי אוֹר):

[833] = אומר אני לך, שתהיה תמיד בראש השנה באומן, וערב ראש השנה תעמוד אפילו בשוק.

#### ב

פַּעַם אַחַת בִּימֵי הַסְּפִירָה, הָיָה מוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר אָז עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ הַתְּפִלָּה הַמַּתְחֶלֶת 'אַתָּה יָצַרְתָּ' בְּלִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת חֵלֶק שֵׁנִי סִימָן ל"ו:

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהָלַךְ מֵהַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ אָמַר (בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ), הֵם [הַמִּתְנַגְּדִים] שׁוֹאֲלִים אִם נִמְצָאִים בַּתְּפִלּוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ?! הֵם גְּבוֹהִים מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ! הֵם נִמְשָׁכִין מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים. (וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הֲלָכָה ו', שָׁם מוּבָן זֶה כִּי הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, נִמְשָׁכִין מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים):

#### ג

אָמַר, מַה שֶּׁעָזַר לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ לְעֵת זִקְנָתוֹ, הוּא מֵחֲמַת שֶׁלָּקַח עַצְמוֹ מְאֹד לְהִתְבּוֹדְדוּת וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ:

וְאָמַר, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי שֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ מִקֹּדֶם לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ:

#### ד

אָמַר, הַבַּעַל דָּבָר מֵנִיחַ עַצְמוֹ עַל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִּדְבַּק בּוֹ אֵיזֶה דְּבַר שִׁגָּעוֹן:

#### ה

אֲנָשִׁים שֶׁל אַדְמוֹ"ר זַ"ל, חִבְּרוּ יַחַד שְׁנֵי הַזְהָרוֹתָיו שֶׁל אַדְמוֹ"ר זַ"ל, אֲשֶׁר הִזְהִיר שֶׁלֹּא יֵלֵךְ יוֹם אֶחָד בְּלִי לִמּוּד 'שֻׁלְחָן עָרוּךְ', וְגַם הִזְהִיר מְאֹד לְהָנִיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם[834], וְאָמַר, שֶׁלְּדַעְתּוֹ תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִים לְהָנִיחַ תְּפִלִּין יַתְחִילוּ לְהָנִיחַ שְׁנֵי הַזּוּגוֹת, וְזֶה יָדוּעַ שֶׁמִּצְוָה לִלְמֹד בִּתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם, עַל כֵּן נָהֲגוּ הָאֲנָשִׁים לִלְמֹד בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ בִּתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם:

[834] **הערת המחבר:** ואיתא בשער הגלגולים, שהאריז"ל הזהיר מאד למורינו ר' חיים ויטאל להניח תפלין כסברת רבנו תם, שהם סוד צירוף שם יהה"ו היוצא מראשי תיבות "יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" וכו'. ולכן הנחת אלו התפילין מועיל מאד אל ההשגה ואל ההשכל והידיעה, עד כאן לשונו.

#### ו

ר' חַיְיקִיל הִפְצִיר מְאֹד אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיַּרְאֶה לוֹ אָדָם מֵת. פַּעַם אַחַת עָמַד רַבֵּנוּ זַ"ל בַּחוּץ וְגַם ר' חַיְיקִיל עָמַד אֶצְלוֹ, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: חַיְיקִיל רְאֵה נָא בְּעֵינֶיךָ, וְהֶרְאָה לוֹ בְּיָדוֹ, וְרָאָה ר' חַיְיקִיל אָדָם מֵת עוֹמֵד לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְנָפַל עָלָיו פַּחַד וְאֵימָה גְּדוֹלָה, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: הֲלֹא אַתָּה חָכָם, וְאַתָּה מַטְעֶה אֶת עַצְמְךָ כָּל כָּךְ וְנִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה רוֹאֶה אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ':

וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: חַיְיקִיל רְאֵה נָא בְּעֵינֶיךָ, וְשׁוּב רָאָה אֶת הַמֵּת הַנַּ"ל שֶׁהָיָה מַכִּירוֹ בַּחַיִּים, וְאַחַר כָּךְ שׁוּב אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, הֲלֹא אַתָּה חָכָם וְכוּ', וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים:

וְאַחַר כָּךְ אָמַר ר' חַיְיקִיל לְרַבֵּנוּ זַ"ל, אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַמֵּת וְלֹא אֶפְחֹד עוֹד, וְצִוָּה רַבֵּנוּ זַ"ל עָלָיו לִתְחֹב אֶת יָדוֹ בַּחֲגוֹרָתוֹ, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַמֵּת עוֹמֵד לְפָנָיו, וְר' חַיְיקִיל רָאָה הֵיטֵב:

וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ תֵּכֶף אַדְמוֹ"ר זַ"ל לְחַדְרוֹ, וְסָגַר אֶת עַצְמוֹ בְּחַדְרוֹ וְעָסַק בְּתִקּוּן אוֹתוֹ הַמֵּת. וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת סִפֵּר ר' חַיְיקִיל לִפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים:

#### ז

אַדְמוֹ"ר זַ"ל הִזְהִיר לְכָל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ בִּזְכוּתוֹ, שֶׁיַּזְכִּירוֹ עַל שֵׁם אִמּוֹ 'ר' נַחְמָן בֶּן פֵיגָא', וְלֹא כִּשְׁאָר נִפְטָרִים אֲשֶׁר יַזְכִּירוּ אוֹתָם עַל שֵׁם אֲבִיהֶם:

[שַׁיָּךְ לְהַסִּיפּוּר הַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן[835] בְּעִנְיַן הִתְגַּלּוּת הַתִּקּוּן שֶׁל הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים לְתִקּוּן הַבְּרִית] וְיֹאמְרֵם כַּסֵּדֶר שֶׁהֵם כְּתוּבִים בַּתְּהִלִּים. עוֹד דִּבֵּר עִמָּהֶם מִ'שִּׁרְיוֹן' וְכוּ' וְכוּ', וְאָמַר שֶׁהַסִּפּוּר הַזֶּה שֶׁל הַשִּׁרְיוֹן יִהְיֶה בְּסוֹד וְלֹא יְגַלּוּ כִּי אִם לִיחִידֵי סְגוּלָה, אֲבָל תִּקּוּן הַנַּ"ל שֶׁל הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים יֹאמְרוּ וִיגַלּוּ בִּפְנֵי הַכֹּל:

וְאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁהוּא דָּבָר קַל לֹאמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה יִהְיֶה כָּבֵד מְאֹד לְקַיֵּם:

וְכֵן נִתְקַיֵּם עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵנוּ הָרַבִּים, שֶׁמֵּחֲמַת רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת רוֹב הֶהָמוֹן רְחוֹקִים לְקַיֵּם זֹאת, וְהוּא זַ"ל הוֹדִיעַ כָּל זֹאת מִקֹּדֶם. וַאֲנַחְנוּ עָשִׂינוּ מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ לְהוֹדִיעַ הַתִּקּוּן לְכָל הֶחָפֵץ לְהִתְתַּקֵן, וְכָל אֶחָד הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, "הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְהֶחָדֵל יֶחְדַּל[836], וַאֲנַחְנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ הִצַּלְנוּ" וְכוּ'[837]:

[וְאֵלּוּ הֵם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זַ"ל תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאוֹמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מֵהַפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם, וְכִי בְּוַדַּאי נִתְתַקֵן עַל יְדֵי זֶה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן ר"ה]:

[835] סימן קמא.

[836] יחזקאל ג, כז.

[837] ???

#### ח

פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מִיּוֹם שֶׁנִתְקָרַבְתִּי לְאַדְמוֹ"ר זַ"ל, לֹא מִבַּעֲיָא דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר רַק הַמֻּשְׁרָשׁ בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים [הֵן הַכְּתוּבִים הֵן הַבִּלְתִּי כְּתוּבִים, כִּי אַדְמוֹ"ר זַ"ל הִרְבָּה לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ עִמּוֹ כַּמָּה דִּבּוּרִים וְשִׁיחוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיא אוֹתָם עַל הַכְּתָב], נָאר אֲפִלּוּ קֵיין וֶוערְטִיל[838] בְּעִסְקֵי חוֹל, אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר רַק הַמֻּשְׁרָשׁ בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל, 'כְּעֵט אֵצֶל סוֹפֵר'[839]:

וְגַם עַכְשָׁו מִי שֶׁיַּעֲסֹק בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הֲלֹא הֵמָּה: 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וּבַתְּפִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת[840], בְּוַדַּאי יִפָּתְחוּ עֵינָיו וּלְבָבוֹ וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים נוֹבְעִים מֵהַנַּ'חַל נֹ'בֵעַ מְ'קוֹר חָ'כְמָה, וְעַל יָדוֹ הָיָה בִּיכֹלֶת אַדְמוֹ"ר זַ"ל לְהוֹרִיד בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו הַנּוֹרָאִים, לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק בָּהֶם גַּם אֲנָשִׁים מְגֻשָּׁמִים וּמֻנָּחִים אֲפִילוּ בְּעִמְקֵי הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם כָּל דִּבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל מֵרֵישׁ וְעַד סוֹף הַכֹּל מֵאַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּעַצְמוֹ:

[838] = רק אפילו איזה דיבור.

[839] עיין כוכבי אור ???

[840] ספר 'ליקוטי תפילות'.

#### ט

מָצָאתִי בִּכְתַב יָד בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אָמַר הַמַּעְתִּיק, שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת נִתְוָעַדוּ יָחַד רַבֵּנוּ זַ"ל עִם הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ וְכוּ', כִּי הָעוֹלָם רָצוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם:

וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זַ"ל: הֲיִתָּכֵן שֶׁאִישׁ זָקֵן כָּמוֹנִי שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם יִרְצֶה בְּמַחֲלֹקֶת? וְלָקַח אֶצְבַּע שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל וְהֵנִיחַ לְתוֹךְ פִּיו וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם. רַק אֶשְׁאַל מִכֶּם כַּמָּה דְּבָרִים אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁיֵּשׁ עִיר זְלָאטִיפָּאלִי עַל הַשָּׁמַיִם? אָמַר לוֹ: אֱמֶת הַדָּבָר, הֲלֹא זֶהוּ מַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ, "עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם"[841] – 'כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ עָרִים לְמַטָּה כָּךְ יֵשׁ עָרִים לְמַעְלָה'[842]:

וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל לְרַבֵּנוּ זַ"ל, אֱמֶת שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁבִּזְלָאטִיפָּאלִי אַתֶּם מְתַקְּנִים הַחֵטְא שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט? הֵשִׁיב: אֱמֶת, וְאָמַר לוֹ הָעִנְיָן בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ס"ב, שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִתִּקּוּן חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה לְכַפֵּר עַל "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל"[843] - הוּא "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"[844] [וּבִפְרָט שֶׁאֲנִי מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו מִבְּנֵי מוֹרֵנוּ הָרַב ר' יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב], וְשָׁם מוּבָן זֶה בְּרֶמֶז:

אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר לוֹ לְהַזָּקֵן הַנַּ"ל, זְלָאטָאפָּאלִי מַאכְט טַאקֶע זָאלָאטֶע פָּאלְיֶע – אַגָאלְדִין פֶעלְד[845]:

אַחַר כָּךְ שְׁאָלוֹ עוֹד: אֱמֶת שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁהֱיִיתֶם בְּהֵיכַל שֶׁל מָשִׁיחַ? הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: וּמַה בְּכָךְ, וְכִי אַתֶּם הֱיִיתֶם שָׁם וְלֹא מְצָאתֶם אוֹתִי?! רַק מֵחֲמַת שְׁשָׁאַלְתֶּם אוֹתִי, אִם תֵּלְכוּ לְבֵיתִי לִשְׁתּוֹת עִמִּי קַאוֶוע אוֹ טֵייא[846] בְּיַחַד, וְתוֹדִיעוּ לָעוֹלָם שֶׁאַתֶּם חוֹזְרִים מֵהַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, וְאַתֶּם מִתְחָרְטִין עַל הַמַּחֲלֹקֶת, אַסְבִּיר לָכֶם טַעְמוֹ וְעִנְיָנוֹ שֶׁל דָּבָר:

הֵשִׁיב לוֹ הַזָּקֵן הַנַּ"ל: אֵלֵךְ מִקֹּדֶם לְבֵיתִי וְאַחַר כָּךְ אֵלֵךְ אֶצְלֵכֶם. כְּשֶׁהָלַךְ לוֹ הַזָּקֵן מִן רַבֵּנוּ זַ"ל, שָׁמַע רַבֵּנוּ זַ"ל, אֵיךְ שֶׁאוֹמֵר, וְכִי אֵיזֶה פָּנִים יִהְיֶה לִי בִּפְנֵי הַנְּגִידִים אִם אֵלֵךְ אֶצְלוֹ וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ שָׁלוֹם וְכוּ':

וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, אִם הָיָה מִתְּחִלָּה הוֹלֵךְ לְבֵיתִי כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לוֹ, אֶפְשָׁר הָיָה לִי שָׁלוֹם עִמּוֹ, אֲבָל עַכְשָׁו לֹא יִהְיֶה לִי שָׁלוֹם עִמּוֹ וְיַחְזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, רַק אַף עַל פִּי כֵן אֵין אֲנִי מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ כְּלָל, כִּי הֲלֹא כְּבָר הֶרְאָה לִי שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם:

אָמַר הַמַּעְתִּיק: עַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ[847] הַשַּׁיָּכִים לְעִנְיָנֵנוּ, מְבֹאָר שָׁם שֶׁהַשּׂוֹנְאִים שֶׁל הָהָר, קֹדֶם שֶׁרָצוּ לַעֲלוֹת עַל הָהָר הָיָה נוֹפְלִים לָהֶם כָּל הַשִּׁנַּיִם, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת:

גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים, שהזהיר מאד לחדש בתורה, ואמר שהוא תיקון גדול מאד מאד על העבר. ואמר שאפילו דיבור אחד לבד כשזוכין לחדש, הוא גם כן טוב מאד, כי הוא תיקון גדול מאד. גם אמר שהוא טובה לנשמת אבותיו, שכבר נסתלקו.

ופעם אחת אמר בזה הלשון: אותי צריכים כל העולם, לא מבעיא אתם וכמותכם - אתם יודעים בעצמכם, אלא אפילו אותן הצדיקים שיכולין כבר להתפלל, אני יכול להראות להם שאינם יודעים כלל מהו תפילה, ולהראות להם דרך בתפילה. וגם אפילו צדיקים גדולים מאוד שהולכים כבר רק ביחודים, אני יכול להראות להם שאינם יודעים כלל הדרך ביחודים, ולהראות להם דרך ביחודים (חיי מוהר"ן קמח).

על כן עיקר העצה הוא 'האמונה', כי על ידי האמונה עוברים על כל החכמות ונכללים בהאמת בעצם, דהיינו בהשם יתברך ובהצדיקים אמיתיים שמאמין בהם ובתורתם האמתית. ואז על ידי זה נצטייר אצלו 'אור התורה' הכללית וכן אור התורה של הצדיק - לברכה ולחיים, קודם שיורד לכלי המחין שלו.

כי השם יתברך וכן הצדיקים בעצמם מציירים לו האור לברכה עד שאינו יכול להתקלקל חס ושלום, על ידי פגם כלי המוחין שלו. ואז לא די שאין האור נפגם על ידי כלי המוחין שלו הפגומין על ידי 'פגם הברית', אלא אדרבא על ידי שימשך האור מצויר מלמעלה בבחינת 'ברכה', אזי זה האור מברר ומזכך ומתקן גם הכלים שלו דהיינו המוחין, וזוכה על ידי זה ל'תיקון הברית'.

ובלבד שיבטל דעתו לגמרי נגד התורה הקדושה ונגד הצדיקי האמת ויסמוך עצמו רק על אמונה, וימסור ליבו להשם יתברך ולצדיקי אמת שיוליכו אותו בדרך האמת כרצונם, ואז יזכה שיאיר לו 'אור האמת' בכל עת ויזכה לצייר ולקבל אור תורתם בבחינת 'ברכה וסם חיים' אף על פי שלא זכה עדין ל'תיקון הברית', כי 'אמונה' עולה על הכל, עד שעל ידי זה בעצמו יזכה גם כן לתיקון הברית כנ"ל. (קריאת שמע ד, ה-ו)

ועל כן עיקר 'קדושת ארץ ישראל' נתגלה בראש השנה, כמו שכתוב "תמיד עיני ה' אלוהיך בה מראשית השנה" וכו'. ועל כן תחלת כיבוש יהושע את ארץ ישראל שהוא כניסתם ליריחו, היה על ידי 'קול שופר'.

ועל ידי השפעת 'נועם העליון', מזה בא הולדה, וזה בחינת 'פקידת עקרות' שהיה בראש השנה, כמאמר רבותינו ז"ל. ועל ידי כל הנ"ל על ידי זה נתגדל כבודו יתברך, שזה כל עיסקנו בראש השנה להתפלל על 'התגלות מלכותו וכבודו יתברך', שזה תכלית הבריאה כנ"ל.

ועל כן מרבין בצדקה קודם ראש השנה, כי על ידי צדקה נעשה כלי לקבל על ידה 'שפע נועם העליון' שנמשך בראש השנה.

ועל כן הולכין להתפלל על קברי הצדיקים בערב ראש השנה, כי הסתלקות הצדיק הוא בתוך בחינת 'נועם העליון', ששם עולין כל נשמות הצדיקים אחר פטירתם, בבחינת "לחזות בנועם ה'" וכו', בחינת "נעימות בימינך נצח". ועל כן במקום גניזתם הוא בחינת 'ארץ ישראל' בחינת "צדיקים יירשו ארץ", כמבואר במקום אחר (???), כי שם שופע 'נועם העליון' שהוא עיקר קדושת המוחין של ארץ ישראל. ועל כן הולכין על קבריהם בערב ראש השנה, כדי לזכות לקבל משם קדושת ראש השנה, שהוא בחינת 'השפעת הנועם העליון' בחינת 'קדושת ארץ ישראל' שמתגלה בראש השנה. ועל כן אומרים שם על קברי הצדיקים מזמורי תהלים, כי מזמורי תהלים הם בחינת 'נועם', בחינת "נעים זמירות ישראל".

ועל כן ההליכה על קברי הצדיקים ולומר שם מזמורי תהלים, והעיקר אלו העשרה מזמורים שיסד רבינו זצ"ל כידוע, הם תיקון ל'פגם הברית'. כי תאוות ניאוף נמשך מ'פגם הנועם העליון' שמשם שורש שלהובין דרחימותא, וכשפוגם בזה, על ידי זה נופל ל'אהבת נשים' ח"ו. וכן להיפך, על ידי שזוכין לקבל השפעת נועם העליון כראוי, על ידי זה משברין אהבת נשים, וזוכין לתיקון הברית ולקדושת הדעת והמוחין של ארץ ישראל. ועל כן קברי הצדיקים, ששם שופע הנועם העליון בחינת קדושת ארץ ישראל, על כן הם בחינת תיקון הברית, שהוא עיקר תיקון כל החטאים כולם, כידוע. (ברכת הפירות ד, י-יא יג)

ועל כן תחילת כניסת ישראל לארץ ישראל על ידי יהושע - היה ליריחו, שנקראת כן על שם 'ריח הטוב' כמאמר רבותינו ז"ל, כי עיקר בחינת ארץ ישראל הוא בחינת 'ריח הטוב', בחינת ריח נועם מתיקות דבקות אלוקותו יתברך שזוכין לזה בארץ ישראל כנ"ל. (ברכות הריח ג, ו)

וזה בחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך" שהאמונה הקדושה מתחדשת ומתחזקת בכל יום כפי חידוש מעשה בראשית שבאותו היום, אבל 'את זה לעומת זה עשה האלוקים' בשביל כוח הבחירה; ועל כן הסטרא אחרא והקליפות מתגברין בכל יום גם כן להעלים האמונה הקדושה ולבלבל אותה, חס ושלום, כמאמר רבותינו ז"ל: 'בכל יום יצרו של אדם מתגבר ומתחדש עליו'. ועיקר היצר הרע הוא בחינת 'כפירות' כידוע, ובשביל זה צריכין להשתדל מאד להתקרב בכל דור להצדיקים אמתיים שבזה הדור דייקא, ואין די בהספרים של הצדיקים הקודמים, וכן במה שכלל ישראל זכו לאמונה שלמה על ידי משה רבנו עליו השלום, בפרט על ידי קבלת התורה, שאז 'נתברר המדמה' על ידי שזכו כולם לרוח הקדש ועל ידי זה נשלמה האמונה באור גדול, אף על פי כן צריכין בכל דור להתקרב דייקא לצדיק אמת שבזה הדור כדי שיברר לנו המדמה ויזכה אותנו לאמונה שלמה בכל יום ויום כפי חידוש מעשה בראשית שבכל יום, ולבטל הקליפה והסטרא אחרא המתגברת כנגד האמונה הקדושה בכל יום מחדש כנ"ל.

וזה היה העניין מה שאחר מתן תורה בהתגלות נפלא כזה כתיב: "וירא העם כי בושש משה וגו', כי זה משה האיש... לא ידענו מה היה לו", ועל ידי זה נכשלו בחטא העגל. וכל זה מחמת כי גדול 'כוח הבחירה', כי כל הבריאה היתה רק בשביל זה, והבעל דבר מתגבר את עצמו על האדם בכל יום מחדש. ואז באותו היום דייקא שהיה יום מוכן לפורעניות, היה התגברות הסטרא אחרא כל כך, עד שלא היה כוח לבטלה כי אם משה בעצמו אם היה שם, שהוא היה הצדיק הדור אז. ועל כן באמת כשירד משה מן ההר הכניע ושיבר וביטל את העגל וחזר וקיבל את הלוחות האחרונות וחזר לחזק האמונה הקדושה, אבל גם אז הכל היה בכוח הרשימה שנשארה מיסוד האמונה שנקבע בלב ישראל בשעת מתן תורה, בשעת קבלת לוחות הראשונות, כי על ידי יסוד האמונה הזאת יש כוח לכל צדיק וצדיק בדורו לברר לישראל את האמונה הקדושה, כי על ידי יסוד אמונה זאת זוכין ישראל בכל דור להתקרב לצדיק האמת ולבקש ולחפש אותו עד שמוצאין אותו כדי שנזכה לברר לנו האמונה הקדושה בכל פעם כפי היום והשעה כנ"ל. (ברכת הריח ה, לב-לג).

על כן הוא טובה גדולה מה שיש מחלקת על הצדיקים אמתיים, שעל ידי זה נופלים בדעתם ספקות וקושיות, ונתרחקים על ידי זה אותם הראויים להתרחק, ואותם החפצים באמת סובלים ביזיונות ויגיעות וטרחות, ודייקא על ידי זה יכולין להתקרב, כי מאחר שכל הפגם של החובלים הוא מחמת שפגמו בכבוד השם יתברך, על כן צריך מעתה על כל פנים לבטל כבודו לגמרי ולסבול ביזיונות ושפיכות דמים, ואז יזכה להתקרב ולטעום קצת מ'נעימות התורה הקדושה' שנתגלה ונמשך על ידי הצדיק, כי גם אחר ההעלמה והמחלוקת, גם עתה מי שרוצה ב'האמת' יכול לראות ולטעום גם עתה מעט הנעימות הנפלא, אשר גם בשביל מעט הנעימות כזה שהוא מרגיש בתוך גשמיותו ראוי גם כן להשליך כל התאוות וכל הכבוד.

ומי שהוא 'איש אמת' וחס על עצמו ומרוצה לזה, ומתקרב על ידי ביזיונות ושפיכות דמים, הוא מתתקן באמת על ידי 'השפעת הנועם', מאחר שמפקיר כבודו בשביל זה, שעל ידי זה מתתקן 'פגם הכבוד' תחלה, שעל ידי זה נפל לבחינת 'החובלים'. אבל אלו הרוצים להנות מהנעימות הקדוש הזה בלי יסורים ושפיכות דמים, והם חפצים שישפיע עליהם 'נעימות התורה', וגם יהיה להם כל הכבוד וכל התאוות שלהם; וזה בחינת 'פגם החובלים' המקולקלים ביותר, שעיקר קלקולם בתחילה היה גם כן על ידי זה, על ידי שפגמו בכבוד השם יתברך בשביל הנאת עצמן, שעל ידי זה נפלו לבחינת 'מוחין של חוץ לארץ' ממש שהם בחינת 'חובלים'; וגם עכשיו כשבאים להתתקן על ידי 'השפעת הנועם', רוצים עדיין בכבוד עצמן אלו בודאי נידחין ונתרחקין על ידי המחלוקת של הצדיקי אמת, והוא טובה גדולה באמת, כי בודאי ראוי להרחיקם מאחר שהם רוצים עדיין בכבוד עצמן, כדי שלא יקלקלו חס ושלום את 'הנעימים' הנ"ל. (תפלת המנחה ו, יא)

וזה בחינת 'יום טוב שני של גליות', כי כמו שמחמירין מחמת ספק ועושין שני ימים טובים, כמו כן צריכין מחמת ספק להתקרב לכל הצדיקים ההולכים על פי התורה, כי קדושת יום טוב הוא בחינת קדושת הצדיק כידוע (תפלת המנחה ו, יב).

ועיקר חיות וקיום כל העולמות הוא 'אמונה', כמו שכתוב: "וכל מעשהו באמונה", ועל כן החיות הנמשך תמיד מלמעלה, מבחינת 'היחוד החיצון' הנ"ל, שהוא לצורך חיות וקיום העולמות, זה בחינת 'הארת האמונה' שנמשך משם, שעל ידי הארה זאת נמשך בלב האדם להאמין בהשם יתברך, כי 'אמונה' הוא בחינת 'מלכות' ששורשה ב'חכמה עילאה', כמו שכתוב: "ה' בחכמה יסד ארץ" כידוע. וזה בחינת "לך אמר לבי בקשו פני", שהלב של האדם אומר לו לבקש פניו יתברך תמיד, וזה נמשך מבחינת 'החיות העליון' הנמשך תמיד מלמעלה מ'היחוד החיצון' הנ"ל.

ובזה תלוי עיקר הבחירה של האדם, שעל ידי זה האדם גבוה ממדרגת המלאכים וכו', כי ההארה והחיות הנ"ל כשנמשך בעולמות העליונים שהם עולם המלאכים והשרפים וכו' שאין שם גשמיות ובחירה, אז יש להם כוח לקבל הארה הזאת בשלמות גדול, ותכף מתעוררין ברעש גדול להקדיש שמו יתברך ונתלהבים בהתלהבות גדול 'לעשות באימה וביראה רצון קונם'; אבל כשזאת ההארה מגיע לזה העולם העכור הגשמי שהוא 'עולם העשיה', אזי אי אפשר לקבל הארה הזאת הגדולה, כי אם התנוצצות מעט ממנה, שעל ידי זה נתעורר לב האדם להשתוקק לאמונתו יתברך ולבקש פניו תמיד בבחינת "לך אמר לבי בקשו פני" הנ"ל, כי מחמת שזאת ההארה אינה יכולה להתלבש בזה העולם כי אם על ידי צמצומים רבים, על כן בתחילה אינו נמשך ממנה ללב האדם כי אם התנוצצות בעלמא לרמז להאדם שימשיך אחריו יתברך כמו שמרמזין להאדם מרחוק, ואזי יש להאדם 'בחירה', כי המשכיל החפץ באמת לאמתו הוא מתעורר תכף על ידי התנוצצות הזאת ומתחיל לרוץ ולרדוף להשיג בשלמות האמונה הזאת, ומשתדל לעשות בלבו צמצומים וכלים לקבל הארה הזאת ביותר, וזה בחינת 'המשכת רוחניות אלוקות לתוך צמצומים'; ועל ידי הארה הזאת שנתוסף בהמוחין שלו [שהוא בחינת מה שמקבלין המוחין הארה מ'היחוד החיצון' הנ"ל בשעת קריאת שמע כנ"ל], על ידי זה הוא נתעורר בשלהובין דרחימותא למסור נפשו בכל לב על קדושת השם, ואז עולה על ידי זה בסוד 'מיין נוקבין' כנ"ל וגורם 'יחוד העליון הפנימי', ואז נמשך לו משם חיות יותר עליון, שהוא בחינת חיות נשמות ישראל, שעל ידי זה נתגלה האמונה בשלמות בהתגלות גדול לכל באי עולם, כי דייקא בזה העולם שהוא תחתון ומגושם מאד צריכין להמשיך האמונה שהוא עיקר החיות מ'היחוד הפנימי' שהוא יותר עליון וגבוה.

ועל ידי זה באמת נשמות ישראל גבוהים ממלאכים, כי המלאכים אינם מקבלים חיות רק מ'היחוד החיצון', אבל נשמות ישראל הם נמשכין מהיחוד הפנימי הנ"ל כמבואר בכתבי האר"י ז"ל, כי זה החיות והארה הנמשכת מהיחוד החיצון, אף על פי שהוא גם כן גבוה וקדוש מאד, אף על פי כן אין לו כוח עדין לקבוע על ידו האמונה בשלמות בלב האדם, רק שעל ידו אנו מתעוררין לאמונתו יתברך כנ"ל. ועיקר האמונה בשלמות נמשך על ידי הצדיקים אמתיים, שתכף שמגיע עליהם הארה והתנוצצות מהיחוד החיצון העליון הנ"ל, אזי ממשיכין זאת ההארה לתוך צמצומים ומקשרין אותה בלבם, ועל ידי זה נמשך הארה להמוחין שלהם, ועל ידי זה הם עולים בסוד 'מיין נקבי'ן במסירת נפש על קדוש השם, ועל ידי זה נעשה יחוד הפנימי שמשם החיות של נשמות הצדיקים, שעל ידי זה החיות יכולין הצדיקים לגלות האמונה בעולם בשלמות גדול, ובזה אנו גבוהים הרבה מן המלאכים, כי אף על פי שהם מקבלין הארה מהיחוד החיצון באור גדול ונפלא יותר ממה שמקבלין ממנו התחתונים, אף על פי כן אין להם כוח לגרום היחוד הפנימי ולחדש האמונה בהארה יתרה ונפלאה; אבל אנחנו עם קדוש, אדרבא מחמת זה בעצמו שתחילת הארת האמונה באה עלינו בזה העולם בצמצום גדול, רק בבחינת 'התנוצצות ורמזים' כנ"ל, ועל ידי זה יש לנו 'בחירה', אזי כשאנו זוכין לבחור בהאמת, לרדוף ולרוץ אחריו יתברך במסירת נפש, אזי אנו זוכים לגרום על ידי זה 'יחוד הפנימי' שמשם נמשך עלינו הארה נפלאה בידיעת 'תשוקת אמונתו יתברך' מה שאין המלאכים יודעים מזה כלל, ויש לנו כוח לחדש את האמונה בהתחדשות נפלא, בבחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך".

והנה זאת הארה הנמשכת מ'היחוד החיצון', נמשך על כל העולם, אפילו על אומות העולם, כי ממנו עיקר חיות וקיום כל הנבראים. ובאמת רוצה השם יתברך להמשיך גם אותם לאמונתו הקדושה, אבל הם, כשבא עליהם הארה והתנוצצות ורמזים הנ"ל, הם פונים עורף מלשמוע, כי אינם רוצים להשליך תאוותם הרעות ולמסור נפשם בשבילו יתברך. וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל, שהחזיר הקדוש ברוך הוא התורה על כל האמות ולא רצו לקבלה, ועל ידי זה, לא די שאינם זוכים לגרום 'יחוד הפנימי', שמשם עיקר התגלות האמונה באור נפלא, שזה עיקר קבלת התורה, אף גם אפילו אור הנמשך בקביעות מבחינת 'יחוד החיצון', גם זה נתקלקל אצלם על ידי מעשיהם הרעים, ונמשך להם על ידי זה 'כפירות ואמונות כוזביות'. ומזה נמשך מה שכל העולם, אפילו אמות העולם והפילוסופים והאפיקורסים, רובם ככולם מודים ב'מציאות השם יתברך', וכמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'דקרו לה אלוקא דאלוקיא', כל זה נמשך מהחיות שנמשך בצמצום גם בזה העולם מ'היחוד החיצון', שעיקר החיות הוא 'אמונה'; אך מחמת גשמיות העולם, אין ההארה הזאת מתגלה בזה העולם רק בבחינת 'התנוצצות ורמזים', ועל ידי זה עיקר הבחירה, שמי שרוצה על ידי זה למסור נפשו בשביל השם יתברך ולצעוק אליו מעומק הלב, על ידי זה גורם 'יחוד הפנימי', ואז ממשיך משם חיות האמונה הקדושה בשלמות, כי דייקא מחמת שהעולם הזה נמוך ומגושם ביותר, צריך שימשך אליו חיות והארה ממקום גבוה ביותר, בכדי שלא יוכל גשמיות זה העולם להסתירו. והכסילים הבוחרים ברע ואינם רוצים להשליך תאוותם ולרדוף אחר השם יתברך במסירת נפש, אזי אינם זוכים לקבל חיות האמונה מהיחוד הפנימי, וגם מעט החיות שנמשך מהיחוד החיצון אינם יכולים לקבל בשלמות, עד שנתקלקל גם זה אצלם ונעשה מזה 'אמונות כוזביות וכפירות' רחמנא לצלן כנ"ל (תחומין ה', ג ד ה ו).

ואלו הארבעים ושמונה ערים שישבו בהם הכהנים והלויים דייקא, בזה הראה לנו התורה הקדושה שצריך לנסוע לצדיקים ולהנלווים אליהם, והעיקר בשביל לזכות לאמונה שהוא עיקר החיים ולהינצל מסטרא דמותא שהם הכפירות. כי עיקר 'האמונה בשלמות' מקבלין רק על ידי צדיקים אמתיים והנלוים אליהם, שהם בחינת 'הכהנים והלויים'; כי 'כהן' הוא בחינת הצדיק והרב האמת, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק: "ושפתי כהן וגו'" – 'אם הרב דומה למלאך' וכו'; ו'לויים' הם בחינת המתחברים ונלווים אליהם בבחינת "ונלוו אליך וישרתוך".

ומי שנכשל במה שנכשל ורוצה לחוס על חייו ולהציל נפשו ממיתה עולמית, צריך לנוס ולברוח ולבוא אל עריהם, ושם דייקא ינצל מכל רע, כמו הרוצח שנכשל במה שנכשל והגביר הסטרא דמותא, על כן אין לו הצלה רק לברוח אל ארבעים ושמונה ערי הכהנים והלויים, ושם ינצל מסטרא דמותא כנ"ל (תחומין ה', כח).

גם צריכין ליזהר שלא לשפוט ולדון את חברו לכף חובה, שגם זה הוא בחינת פגם המשפט, כי האדם אסור לדון ולשפוט את חברו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו', ואמרו: 'הוי דן את כל אדם לכף זכות' ועיקר תיקון המשפט הוא, שצריך כל אדם ליזהר מאד מאד שלא להרהר אחר משפטיו יתברך, רק לידע ולהאמין תמיד כי צדיק ה' וישר משפטיו, וכל מה שעובר עליו הכל לטובתו. כי מי שמהרהר חס ושלום איזה הרהור על משפטיו יתברך, זה עיקר פגם המשפט.

כי זה ידוע, שהכל נברא בשביל האדם הבעל בחירה, ועיקר הבחירה הוא בשביל המשפט, הינו כדי שהאדם יקבל שכרו במשפט ולא יאכל לעתיד בחינם נהמא דכסופא. אבל משפט השם יתברך עמוק עמוק מאד מאד, כי הוא יתברך אוהב צדקה ומשפט, כי על פי דין ומשפט לא היה אפשר להעולם להתקיים, על כן הקדים מידת הרחמים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל. אבל אף –על פי כן, בלי משפט כלל אי אפשר להתקיים העולם שנברא בשביל הבחירה, שכל העולמות תלויים בזה כנ"ל.

על כן צריך האדם לידע, שכל מה שעובר עליו בכל יום ויום כל ימי חייו, הכל בצדקה ומשפט, בחסד וברחמים, כי ישר משפטיו יתברך, כי בחירתו הוא דייקא באפן זה שמתנהג עמו בכל יום ויום, כי השם יתברך ברחמיו שקל בדעתו, שזה האדם עיקר בחירתו כשיהיה לו עושר מופלג, וזה האדם עיקר בחירתו על ידי עניות ודחקות גדול, וכן בשאר הרפתקאות וכו', כי הכל בשביל הבחירה שהוא בחינת משפט כנ"ל.

ובזה טועים רוב בני אדם, שכל אחד אומר: אם היה לו פרנסה, היה עובד השם. ואם כן לפי דבריו הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא חס ושלום ועלילה עליו, כי הוא רוצה שיעסוק בתורה ועבודה אף על פי שאינו יכול מחמת דוחק הפרנסה, ואם כן הרי הוא מהרהר אחר משפטי השם יתברך, כאלו חס ושלום הוא יתברך מעוות המשפט נגדו, וזה הפגם גדול ביותר, כי זה עיקר בחינת פגם המשפט, שמשם באים כל הקלקולים, רחמנא לצלן.

על כן צריך כל החפץ באמת לחוס על עצמו, שיזהר מאד מלומר כדברים האלה, רק ידע ויאמין שבחירתו תלויה דייקא באופן זה שהשם יתברך מתנהג עמו, ויאמין שהכל לטובתו, ויהיה רגיל לומר: 'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד', ובודאי יש דרך, שדייקא על ידי זה הדחקות והיסורים והבלבולים יתקרב להשם יתברך. ואם קשה לו לקבל ולסבול היסורים והדחקות, יצעק ויתפלל להשם יתברך שיושיעהו ויעזרהו, כי אין שום עצה ותחבולה נגד כל הצרות והרפתקאות וטרדות פרנסה העוברים על האדם בכל עת ועת, כי אם לצעוק ולזעוק ולהתחנן לפני השם יתברך, ולבכות לפניו כתינוק הבוכה לפני אביו שימלא מחסורו. וכשילך בדרך זה, ירוויח תמיד הרבה רווח אמתי ונצחי, כי על פי רוב יפעל בבקשתו הרבה, כי השם יתברך שומע תפלת כל פה. ואפילו אם לפעמים חס ושלום לא יתקבל תפלתו, כי 'זמנין דשמע וזמנין דלא שמע', כמבואר בזהר הקדוש, על כל פנים הרוויח שקירב עצמו להשם יתברך על ידי זה, כי אין שום דבר שיקרב וידבק את האדם להשם יתברך כמו התפלה. אבל זה שאומר האדם: אם היה מתנהג עמי כך, הייתי עוסק בתורה וכו', אין זה עצה כלל, אדרבא הוא פוגם בזה הרבה כנ"ל, כי כל אחד צריך לבקש את השם יתברך ממקום שהוא שם, כמו שכתוב: 'ובקשתם משם את ה' אלקיך' משם דייקא, ממקום שאתם שם ומכל מה שעובר עליך, וכמובא בשם הבעל שם טוב ז"ל (ראש השנה ו, יא).

והחסד השני שהוא בחינת 'אחר שיחטא האדם', וה' יתברך מתנהג עמו בחסדו להחזירו בתשובה ולהנטותו לתחיה, זה החסד גדול יותר מהחסד הראשון. כי כשאדם נוטה מדרכי ה' ועובר חס ושלום מה שעובר, אזי החסד הראשון שהוא בחינת תורה, בחינת נגלה, מחייב את ענשו הראוי לו ככתוב בתורה, אבל על ידי החסד השני שהוא 'שלים יתיר' כמובא בזהר הקדוש, על ידי זה גם הוא יכול להנצל מן העונש על ידי תשובה, וגדול החסד הזה כל כך עד שיוכל להפך עו‍ונות לזכיות.

וזה החסד הוא בחינת סתרי תורה בחינת שורש התורה שבעל פה, כי זה החסד אי אפשר לגלות כלל וכלל כי אם מפה לאזן, כי באמת כשאדם חוטא אזי ה' יתברך כמסתיר פניו ממנו, כמו שנאמר: 'והסתרתי פני וכו'; ואנכי הסתר אסתיר'. אבל באמת ה' יתברך חפץ חסד הוא וצופה לרשע וחפץ בהצדקו, על כן הוא מגלה לצדיקים בעל פה דרכי התשובה, להורות את בני ישראל איך להתנהג בתוקף ההסתרה, באופן שיחזרו ויתקרבו לאביהם שבשמים.

וזה בחינת מעלת התקרבות לצדיקים, ואין די במה שמעיין בספרים בלבד, כי דרכי התשובה הם עיקר בחינת תורה שבעל פה מה שמקבלין מפי הצדיק האמת, שהם דברים שלא ניתן לכתוב, כי אי אפשר לכותבו כלל, כי זה הדבר משתנה בכל דור בכל אדם ובכל זמן. כי לא כל אפין שוין, כי כל אחד כפי שורש נשמתו וכפי מהותו וכפי קלקולו, כן צריכין להנהיג אותו בדרכים ועצות ישרות, באופן שישוב אל ה' וירחמהו. ועצות אלו בשלמות אין יודעין כי אם הצדיקים אמתיים שהם בחינת קודש קודשים בחינת שכל הכולל, שהוא בחינת סתרי תורה ששם שורש כל השכליים וכל העצות טובות לעבודת ה' לכל אחד כפי מה שצריך לפי בחינתו, ושם עיקר ההמתקה והישועה לכל (סוכה ולולב ז, ג ד).

וזה בחינת פסח, בחינת טבילת המקווה של פסח, כי אז טבלו גם כן כידוע, כי מקווה הוא בחינת 'עלמא דאתי', בחינת אהי"ה, בחינת תשובה. ואחר כך מסתלקת הארה זאת, ואז צריך האדם להצטרף ולהזדכך מאחיזת הדמים רעים שהם בחינת טומאת מצרים, שזה בחינת מה שיורד ממדרגתו וצריך לסבול שפיכות דמים הרבה מעצמו ומאחרים עד שיפלוט כל הדמים רעים שנתאחזו בו, שזה בחינת מה שעוסקין בספירה לזכך עצמנו מאחיזת הדמים הנ"ל כאשה המטהרת לבעלה שסופרת שבעה נקיים, ועל ידי זה אנו זוכין אחר כך לתשובה שלמה באתערותא דלתתא שלנו, שזה בחינת מקווה של שבועות.

וכל התיקונים הנ"ל אנו ממשיכים גם על הבשר עד שהוכשר לאכילה, שזה בחינת הדחה ראשונה במים הוא בחינת המקווה ראשונה של פסח, ואחר כך אנו מולחין אותו להפליט הדמים ממנו בשלמות. ועל כן צריך לשהותו במלחו, בחינת 'אומרים לו המתן', הינו מה שמסתלקת הארה ראשונה וצריך להמתין ולסבול הרבה עד שיפליט מעצמו הדמים הרעים, שזהו בחינת התיקונים שעוסקים בכל ימי הספירה, עד שזוכין אחר כך למקווה של שבועות שזה בחינת ההדחה שאחר המליחה, שזה גמר תיקונו ואז הוכשר לאכילה.

ועל כן אם אין לו מלח, צריכין לצלות הבשר באש, זה בחינת האש שצריך האדם להצטרף בו אחר פטירתו חס ושלום, בבחינת 'כל דבר אשר יבוא באש' בחמימות היצר, 'תעבירו באש', כי האש הנ"ל הוא מכלה את הזוהמא הנאחזת בנפשו. אך אם זוכה להתקשר להצדיק האמת, שהוא בחינת 'ברית מלח', אזי נצולין מן האש הנ"ל, כי נפלטין כל הדמים רעים שבו על ידי המלח, כי 'מליח הרי הוא כרותח דצלי', שעל ידי בחינת המליחה שהוא בחינת ההתקשרות לצדיק וסובל שפיכות דמים הרבה בשביל זה כנ"ל, על ידי זה נזדככין יפה ונצולין מן האש ויוצאין זך ויפה ושלם בלי שום פגם וזוכין לתכלית התקון (מליחה א).

והנה אנו רואים לפעמים בעת התגברות המחלוקת על אנשי אמת, שעושין אז החולקים עליהם עוולות עצומות בלי יושר כלל, ולפעמים נלכדים בזה גם כשרים ומפורסמים קצת, שמצווים לרדוף את אנשי אמת מאד, מחמת שלדעתם נדמה שהם נוטים מן האמת, אבל על כל פנים אפילו לפי טעות דעתם גם כן הרדיפה בלי יושר כלל, ואם כן היכן מתחיל היושר שלהם, והלוא הם כשרים ואיך יתרחק מהם היושר כל כך?

אך האמת הוא כך, כי בוודאי בכל עוולה יש יושר כנ"ל, אבל לפעמים מהפכים האמת כל כך עד שנדמה להם על העוולה הגדולה ביותר שהוא יושר גדול, ועושים העוולה בעצמה ליושר. וזה בחינת: 'המהפכים אורחות יושר', ואז קשה מאד למצוא שום יושר אצלם, כי אז יכולין לעשות עוולות גדולות מאד בלי שום יושר כלל, כי בכל מקום שהעוולה גדולה ביותר, שם היושר רחוק ביותר, אבל אף על פי כן בקל להודיע שם שעושה עוולה, כגון אם אחד גונב וגוזל חס ושלום, ובוודאי הוא 'בר עוולה' מאד ורחוק מיושר, אף על פי כן על כל פנים הוא בעצמו יודע בנפשו שעושה עוולה והוא כנגד היושר, על כן יש לפעמים שמתחיל היושר אצלו אחר כך, שלא לגנוב ולגזול עוד אצל שום אדם, או על כל פנים אצל זה שכבר גנב וגזל אצלו. אבל מי שאינו בר עולה כל כך, ואינו גונב וגוזל ממש, רק שעושה עוולה או אונאה כנגד חברו בדרך היתר קצת, הינו שמורה היתר לנפשו, כמצוי זאת בוודאי זה אינו 'בר עולה' כל כך וסמוך להיושר ביותר, כי מתרחק מעוולה גמורה, מגנבה או גזלה, אך אף על פי כן מהעוולה שכבר נתעה והרגיל בה קשה להשיבו ביותר, מאחר שמורה היתר לעצמו ונדמה לו שאינו עוולה כל כך. וכן להלן, כל מה שהעוולה קטנה, אף על פי שבוודאי היא סמוכה להיושר ביותר, אבל מצד אחד הוא גרוע יותר, כי קשה להשיבו מזה, וכן בכל דרגה ודרגה, כל מה שהדרגא קרובה וסמוכה להקדושה ביותר, רק שגם שם יש אחיזת איזה קליפה דקה, שם קשה יותר לשברה, מחמת שבקל יכולין לטעות שם בין ימין לשמאל, בין עולה ליושר.

ועל כן צריכין ליזהר ביותר להשתדל לקרב עצמו אצל הצדיק הגדול במעלה מאד, שזכה לשבר ולהמתיק כל אחיזת הקליפות בשורשן העליון, עד שאין להעוולה והקליפה שום אחיזה בו, והוא יכול להוציא את כל אחד מהמקורבים אליו מעוולה ליושר, מהקליפה אל הקדושה, ולהכניס השגת אלוקות אפילו בהקטנים במעלה מאד. ואל יאמר האדם: די לי שאתקרב לעת עתה לאיזה קטן במעלה, מאחר שהוא טוב ממני וכנגדי הוא צדיק, לא זה דרך האמת והיושר, כי כשמתקרב להקטן במעלה, אם זה הקטן במעלה הוא מהחולקים על צדיק האמת הגדול במעלה מופלגת מאד, כמצוי עתה בעונותינו הרבים, אז לא די שזה הקטן במעלה אינו מועיל לזה המתקרב אליו, אף גם הוא מקלקלו הרבה, כי מאחר שזה הקטן במעלה, אף על פי שכבר הגיע גם הוא לאיזה דרגה בקדושה, אבל עדין לא שבר הקליפה שבמדרגה הגבוה מזו, ואזי בקל יוכל לטעות שם ביותר עד שמהפך העוולה ליושר, עד שיוכל לקלקל הרבה, ויוכל על ידי זה להתגבר ביותר הרע של המקורבים אליו, מחמת שיונקים מהרע והקליפה שבמדרגה הגבוה, שלא זכה רבם עדין לברר ולהכניע הקליפה והסטרא אחרא הנאחזת שם. ועיקר הקלקול הוא כשזה הקטן במעלה חולק את עצמו מהצדיק האמת, מכל שכן כשחולק עליו, אזי לא די שאינו יכול לתקן את המקורבים אליו, אף גם מקלקל אותם הרבה, כי עוקר אותם משורשם העליון האמתי, שהוא הצדיק האמת, שהוא 'שורש נשמות ישראל', וזה הקטן במעלה בוודאי אינו יכול לתקן אותם בעצמו, רק אדרבא כנ"ל.

וזה בחינת פגם 'מחלוקת קורח', שבוודאי היה באיזה מדרגה במעלה גדולה כידוע, ועל ידי זה טעה בנפשו וחלק עצמו ממשה רבנו, בחינת 'ואתפליג קורח', ולקח לעצמו כמה נפשות מישראל ורצה להוליכם בדרכיו, עד שירדו על ידי זה חיים שאולה וכמה מהם שנשרפו ונכלו. וכן נראה בחוש כמעט בכל דור.

אבל אם זה הקטן במעלה מקורב על כל פנים להרב להצדיק האמת, אז בכוח רבו הגדול יכול גם הוא לזכות את הרבים ולקרב כל הרחוקים להשם יתברך ולהכניס בהם השגת אלוקות, ואפילו אחר ההסתלקות של רבו הצדיק הגדול האמתי, כי 'גדולים צדיקים במיתתם' וכו', וגם אחר הסתלקותם עוסקין גם כן בתיקון העולם על ידי ההשארה הקדושה שהשאירו בעולם על ידי ספריהם כנ"ל ותלמידיהם היקרים (בשר בחלב ה, ב ד ו).

אבל העניין קשה מאד, כי צריכין לזה לעורר המשפט להכניע הרע שנאחז באלו הנפשות בכדי שלא יזיק לו הרע שלהם, ומי יודע אם יש כח באש משפטו להכניע הרע שלהם. וגם כי יש כמה נפשות שאי אפשר לקרבן כי אין המשפט מועיל להם, וגם אלו הנפשות שצריכין לקרב, אי אפשר לו לקרבן בעל כרחם, וגם אסור לדחוק את השעה בעניין התקרבותם כנ"ל.

על כן צריכין להתפלל ולבקש הרבה מה' יתברך שיתן לו כח לעורר 'אש המשפט' בשלמות עד שיבטל הרע שלהם, וגם שידע את מי לקרב ואת מי שלא לקרב, וכן כל הפרטים שצריכין לידע איך להתנהג בעסק גדול כזה, שבו תלויים כל העולמות.

אך גם זה קשה לקיים כראוי, כי מי יודע לסדר תפלתו כראוי, בפרט בעסק גדול כזה. על כן עיקר התיקון לזה הוא על ידי ההתקשרות לצדיק האמת שהוא בחינת 'שבת', ששם תכלית המנוחה והשביתה בחינת בטול גמור אל אור אין סוף בתכלית השלמות, ועל ידי שזוכרין בכל פעם את השבת שהוא בחינת 'קדשת הצדיק האמת', על ידי זה מאיר ה' יתברך את עיני כל החפצים באמת למען שמו יתברך, ולידע איך לעסוק בבניין היכל הקודש הזה לקרב נפשות לה' יתברך באמת שזה מוטל על כל אחד מישראל כנ"ל.

כי על ידי ההתקשרות להצדיק באמת, על ידי זה יכולין להתפלל תפלתו לפני ה' יתברך שיענהו באמת ויושיעו לידע איך להתנהג בבניין הזה, שזה בחינת 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון' שאומרים בשבת במנחה, כי אז הוא עת רצון על ידי 'קדושת שבת', ועל ידי זה נתקבל התפלה בשלמות שיזכו להמשיך הקדושה של שבת על כל ששת ימי החול, שאז עוסקין לברר בירורים הקדושים שזה בחינת התקרבות נפשות הרחוקות (אשר בזה בעצמו אסור גם כן לדחוק את השעה כנ"ל, רק צריכים לבטל את עצמו בכל פעם ולסמוך על ה' יתברך לבד, שזה בחינת שבת). והכל בכח קדושת שבת שהוא בחינת קדושת הצדיק האמת. ועל כן עיקר הכח הזה לקרב הרחוקים בשלמות, יכולין לקבל מהצדיקים דייקא אחר הסתלקותם, כי אז זוכים ליום שכלו שבת ומנוחה ונכללים בתוך קדושת שבת בתכלית השלמות, ועל ידי זה דייקא יכולין המקרבים שלהם לעסוק בבניין הנ"ל.

וזה בחינת מה שקודם מלאכת המשכן הזהירם על שמירת שבת. כי באמת עיקר בנין המשכן והיכל הקודש שנבנה על ידי שעוסקין לקרב נפשות לה' יתברך, שכל זה הוא בחינת בירורים שמבררין הקדושה מתוך הקליפה, כי צריכין לבטל ולהכניע הרע שלהם על ידי 'אש המשפט', ולעורר הטוב שבהם ולקרבם על ידי זה אל הקדושה, כל זה אנו זוכין על ידי שמירת שבת שבו בטלין דייקא מכל המלאכות אפילו ממלאכת המשכן, כי שבת הוא בחינת ביטול אל אין סוף ששם תכלית המנוחה והשביתה, כי בשבת השכינה שובתת ואינה מבררת בירורים, והרע והקליפות בטלין מאליהן על ידי קדושת שבת, ואין צריכין לעורר עליהם אש המשפט כלל, שזה בחינת 'לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת'.

כי כל המלאכות של ימי החול שהם בחינת בירורים צריכין לזה אש המשפט, אבל בשבת אין צריכין האש הנ"ל והקליפות בטלין מאליהן, ועל כן כל המלאכות אסורין בו כי אז אין בירור כידוע. וכל הבירורים שאנו מבררין בששת ימי החול על ידי כח אש המשפט, כל זה אנו זוכין דייקא על ידי קדושת הביטול והשביתה והמנוחה של שבת, שזה בחינת קדושת הצדיק האמת שהוא שבת דכולהו יומי.

ועל כן נוהגין להתקבץ בשבת בסעודה שלישית ולעסוק אז ביותר בעניין התקרבות הנפשות לה' יתברך, כי אז הזמן המסוגל לזה, מחמת שאז יוצא קדושת שבת ועוסקין אז להוסיף מחול על הקודש ולהמשיך קדושת שבת על ימי החול, שעל ידי זה עיקר התיקון של התקרבות הנפשות שהוא בחינת בנין המשכן והיכל הקודש, שנעשה על ידי שמירת שבת שנצטוו על זה קודם מלאכת המשכן. ומחמת שעיקר גמר תיקון בנין הקדוש הזה הוא דייקא על ידי גדולי הצדיקים שנסתלקו כנ"ל, שזה בחינת משה יוסף דוד שנסתלקו במנחת שבת, על כן גם גמר קדושת המשכן היה על ידי הסתלקות הצדיקים, הינו על ידי מיתת נדב ואביהוא.

וזהו שאמר משה: 'הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד', 'אקדש' 'אכבד' דייקא, בחינת בנין היכל הקדש הנ"ל שהוא בחינת כבוד ה' יתברך כנ"ל, בבחינת 'ובהיכלו כלו אמר כבוד', שכל זה נתתקן על ידי הסתלקותם דייקא. וזה שאמרו רבותינו ז"ל, שאמר משה: סבור הייתי שיתקדש המשכן בי או בך, עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך, היינו כנ"ל, ועין פנים.

גם שם מבואר מעניין רחיצת חמין בערב שבת, שהוא בשביל לדחות הקליפות על ידי כח האש המשפט שעסקו בו הצדיקים בכל ימי החול, בבחינת 'רשפיה רשפי אש' וכו'. (תערובות ה, ד-ח)

וזהו עיקר הפירוד בחינת 'נרגן מפריד אלוף' ח"ו, ועיקר הפירוד והפגם הוא 'פגם אמונה', כי על ידי כל עברה נמשך פגם אמונה עד שנעלם ממנו שהפועל נמשך מהכח, ואיננו זוכר מי בראש ומה למעלה ממנו.

ועל כן עיקר תיקונו על ידי תשובה, ועיקר התשובה שישוב מיד לשורשו, בבחינת 'אלכה ואשובה אל אישי הראשון', שיזכור את עצמו אחר כל הפגמים שפגם בעוו‍נותיו המרבים, אף על פי כן בכל המקומות ממשלתו יתברך, ובכל מקום שנדחה ונפל לשם גם שם מקבל חיות רק מה' יתברך, ויקשר את עצמו בכל מקום שהוא שם, לה' יתברך:

אך מחמת שזה כלל, כי כשהאדם מקלקל ופוגם חס ושלום, אזי אי אפשר לו לתקן על ידי אותה הבחינה בעצמה שפגם שם, רק הוא מוכרח לקבל התיקון ממקום גבוה ביותר. וזה עיקר בחינת תשובה שהוא כביכול גבוה מהתורה, וכמאמר רבותינו ז"ל: 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם' , כי אי אפשר לו לשוב לשורשו ולתקן בשלמות מה שפגם במה שעבר על התורה, כי אם על ידי שיקבל חיות ותיקון ממקום הגבוה ביותר.

ועל כן באמת אי אפשר להתתקן בשלמות כי אם על ידי הצדיק הגדול האמת, וכל מה שפגם וקלקל יותר הוא צריך רבי גדול ביותר כמבואר במקום אחר. כי על ידי שזוכה לבוא אל הצדיק בכל פעם, והצדיק אינו עומד על מדרגה אחת רק בכל פעם הוא עולה מדרגא לדרגא שזה בחינת הסתלקות, והצדיק יש לו בחינת רוח דלעלא ורוח דלתתא שהם בעצמם בחינת כח ופועל, ובכל פעם שרוצה הצדיק להסתלק ממדרגה זו ולעלות למדרגה גבוה ממנה, אזי יורד עליו הרוח דלעלא ונתקשר עם הרוח דלתתא שלו, ועל ידי זה נסתלק ממדרגתו זו. ומי שזוכה לעמוד לפני הצדיק בכל פעם, אז נמשך עליו גם כן הארה גדולה משני הרוחות של הצדיק הנ"ל שזה בחינת 'פי שנים', שעל ידי זה מקבל חיות בכל פעם ממקום גבוה ביותר, ועל ידי זה יכול להתתקן בכל פעם אף אם עובר עליו מה שעובר. כי אף על פי שהוא יודע בנפשו שהוא במדרגה פחותה ונמוכה מאד, אף על פי כן אם הוא רגיל לפני רבו, מקבל נפשו בכל פעם בהעלם ובאתכסיא בחינת פי שנים מרבו, דהיינו שנמשך עליו חיות דקדושה מהרוח דלעלא שנמשך על רבו בכל פעם כפי המדרגה שזוכה הצדיק לעלות ולהסתלק אליה עתה, ועל ידי זה אין שום קלקול ופגם שלא יוכל להתתקן על ידי תשובה שזוכה על ידי זה.

רק העקר שלא יתרחק מהצדיק לעולם חס ושלום בכל מה שיעבר עליו, וזה בחינת 'לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים' , ודרשו רבותינו ז"ל: אל תקרי 'שנים' אלא 'שנַים', כי עיקר התיקון על ידי בחינת פי שנים הנ"ל. וזה בחינת 'ממרחק תביא לחמה', שעיקר התיקון צריכין לקבל ממקום גבוה ורחוק מאד.

ועל כן אי אפשר להתתקן כי אם על ידי הצדיק הגדול במעלה ביותר, שזוכין על ידו לבחינת פי שנים הנ"ל בבחינה גבוהה ועליונה וקדושה מאד, ועל ידי זה עיקר תיקון התשובה ומחילת העוו‍נות, בבחינת 'אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך' , 'אנכי אנכי' דייקא בחינת פי שנים. ועין שם עוד כמה כתובים המורים על ז. (הכשר כלים ד, ג ח)

ולזה אין זוכין בשלמות, כי אם הצדיקים אמתיים שמקימים כל התורה בשלמות בתכלית המעלה, שעל ידי זה יש להם כח לקבל תוספת רוח חיים דקדושה מלמעלה בכל עת, ועל ידי זה מתאחד ומתקשר הרוח דלתתא עם הרוח דלעלא בקשר אמיץ וחזק תמיד, ונמשך עליו רוח חיים חדש בכל פעם מהרוח דלעלא להרוח דלתתא בהדרגה ובמידה, באופן שיוכל לקבל כל ימי חיותו ולא יסתלק ח"ו על ידי זה על ידי רבוי האור.

כי עצם החיות של הרוח דלעלא אי אפשר לקבל בזה העולם בזה הגוף כלל, רק על ידי תורה ומצוות מתקנים בחינת כלים בקדושה ובטהרה, באופן שיוכל לקבל החיות מהרוח דלעלא כראוי במידה כנ"ל. והצדיק הולך בכל פעם מדרגא לדרגא וממשיך בכל פעם חיות מבחינה גבוה ביותר, היינו מבחינת רוח דלעלא שהוא גבוה ועליון ביותר ויותר, כי מה שהוא במדרגה זו בחינת רוח דלעלא בחינת כח, הוא במדרגה עליונה ממנה בחינת רוח דלתתא בחינת פועל, והבחינת רוח דלעלא שיש שם הוא עליון וגבוה מאד, כי בעניין זה של בחינות כח ופועל רוח דלעלא ורוח דלתתא, יש כמה וכמה בחינות כמבואר בפנים, כי מה שהוא ביצירה בחינת כח בחינת רוח דלעלא, הוא בעולם הבריאה בחינת פעל רוח דלתתא, וכן מדרגא לדרגא וממעלה למעלה עד אין סוף ברוך הוא. והצדיק עולה בכל פעם מדרגא לדרגא ומקבל חיות מבחינה גבוה יותר, ואז יורד הרוח דלעלא ונתאחד בו הרוח דלתתא, ועל ידי זה נסתלק ממדרגה זו ועולה למדרגה גבוה ביותר, וזוכה אז לקבל חיות מהרוח דלעלא שבמדרגה הגבוה יותר.

ואז התלמידים שעומדים לפניו אז ומקשרין בו היטב יכולין לקבל ממנו בחינת פי שנים על ידי הארת הרוח דלעלא של הצדיק שיורד אז. אבל כל ימי חייו של הצדיק אינו יורד הרוח דלעלא שלו לגמרי, כדי שלא יסתלק וימות ממש על ידי זה ח"ו, רק שיורד באופן שיסתלק חיותו מדרגא לדרגא וישאר בחיים, אך כשמגיע זמן הסתלקות הצדיק ממש, אזי יורד הרוח דלעלא שלו לגמרי ומתאחד עם הרוח דלתתא, ועל ידי זה הוא מת ממש ומסתלק מן העולם, ואז עיקר המשכת פי שנים לתלמידיו למי שזוכה לראותו אז לקחת מאתו.

אבל באמת הצדיק גם בעת מיתתו ממש אינו מסתלק מן העולם לגמרי ח"ו, כי עדיין נשאר בהעלם חיות נפלא בתוך גופו הקדוש והנורא, שהוא בחינת 'הבלי דגרמי' שנשאר אצל כל אדם שעל ידי זה מקבל עונשו ושכרו. אך אצל אדם פשוט מכל שכן כשפוגם חס ושלום ועבר עברות ומת בלא תשובה, אזי זה החיות נעקר משורשו ואינו יכול לחבר הנפש עם הרוח וכו' שזה בחינת כרת ח"ו, ועל ידי זה עיקר עונשו, ואפילו מי שאינו חייב כרת רק שאינו מזכך כראוי, הוא צריך לסבול יגיעות ומרירות הרבה קודם שזוכה לחזור ולקשר זה החיות לשורשו.

אבל הצדיק, בפרט הצדיק הגדול במעלה שזיכך עצמו מכל וכל הוא אינו מת כלל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, כי 'צדיקים במיתתם קרויים חיים', כי גם אחר הסתלקותו מקשר ומייחד בחינת חיות גופו שהוא הבלא דגרמי בעצם החיות דקדושה, ומקשר ומייחד כל חיותו עד לעלא לעלא וכו', ואז הוא עוסק בתיקון נפשות ישראל יותר מבחייו, מחמת שאז עולה בכל פעם למדרגות גבוהות ונפלאות ונשגבות כל כך עד שיכול לתקן הכל.

וזה מעלת קברי הצדיקים אמתיים, כי שם על קברו שורה השארת נפשו הקדושה כמבואר בכתבי האריז"ל, ונפשו קשורה למעלה למעלה, כי אחר הסתלקותו אז הוא עיקר התדבקות הרוח דלתתא של הצדיק בהרוח דלעלא שלו, והצדיק גם אחר הסתלקותו הוא עולה ומסתלק בכל פעם מדרגא לדרגא גבוה ביותר בבחינת 'ילכו מחיל אל חיל', וכמאמר רבותינו ז"ל: 'צדיקים אין להם מנוחה' וכו', ובשעת הסתלקותו באיזה בחינה שהוא אפילו רק הסתלקות מדרגא לדרגא, יכולין לקבל פי שנים. ועל כן בכל פעם שבאים על קברו הקדוש יכולים לקבל הארת פי שנים ממקום גבה מאד, שעל ידי זה הכל יכולין להתתקן.

כי עיקר התיקון על ידי המשכת פי שנים הנ"ל, כי מי שקלקל אי אפשר להתתקן על ידי זה החיות בעצמו שפגם בו מאחר שלשם הגיע פגמו, ועל כן ההכרח להמשיך תיקונו ממקום הגבוה ביותר, שזה עיקר תיקון התשובה, שעיקר התיקון נמשך ממקום הגבוה ביותר, וכל מה שפגם יותר ויותר ח"ו צריכין להמשיך תיקונו ממקום הגבוה עוד יותר, עד שיש שפגמו כל כך בפרט עתה בדורות הללו, שאי אפשר להם להתתקן כי אם על ידי כח הצדיקים שוכני עפר, שעל ידי שבאים על קבריהם הקדושים וחותרים שם לשוב בתשובה שלמה, על ידי זה ממשיכין שם הארת פי שנים מבחינה גבוה ועצומה מאד, עד שעל ידי זה גם הוא יכול להתתקן אפילו אם הוא כמו שהוא.

אבל העיקר, שצריכין לשבר מניעות הרבה קודם שזוכין לבוא אליו, כי המניעות על זה רבים ועצומים מאד על פי רוב בלי שיעור, ועיקר המניעות הוא מניעות המוח, וגם מה שיש שאינם מאמינים בעצמם שהם יוכלו לקבל תיקון לפי עוצם ריבוי קלקולם בכל פעם בלי שיעור, אף על פי שתולין הקלקלה בעצמן, גם זה הוא בחינת מניעת המוח, שאינם מאמינים בגדולת חסדי ה' יתברך אשר לא תמנו ולא כלו לעולם, ובגדולת הצדיקי אמת שיש להם כח לתקן הכל בכל פעם יהיה איך שיהיה, בפרט אחר הסתלקותם שעולין בכל פעם למדרגות עליונות כל כך וממשיכין חסדים חדשים בכל פעם, עד שכל מי שחפץ לקבלם יכול לזכות להתתקן על ידם אף אם הוא כמו שהוא. (הכשר כלים ד, ז)

ואלמלא לא חטא האדם, היה יכול לעלות לרום מדרגות העליונות ולעשות פתחים שם, עד שיקבל חיות העליון משם בעודו בגופו וחי לעולם, והיה מגיע לשלמותו בחייו, אבל אחר החטא נגזר מיתה, ועל כן אפילו אם הוא צדיק גדול, אי אפשר לו להגיע לתכלית העליון בשלמות כי אם על ידי המיתה, ואז ישוב אל העפר ויזדכך שם עד התחיה, ואז כפי מעשיו וכפי זיכוכו יזכה שיהיו נפתחין לו פתחי ושערי הקדושה, ועל ידי זה יהיה נמשך הארת הפתח עד מקום קברו, עד שיהיה נפתח קברו ויקבל על ידי הפתחים הקדושים הללו הארה גדולה מהרוח דלעלא מבחינה גבוה מאד, עד אשר יקום בתחיה. וזה שכתוב אצל תחיית המתים 'בפתחי את קברותיכם וכו', ונתתי רוחי בכם וחייתם' וכו'.

ועיקר תיקון הפתחים הנ"ל בשלמות הוא על ידי הצדיק האמת, כי הוא יכול לעלות למדרגות עליונות גבוהות מאד מאד ולעשות פתחים ושערים שם, עד שיכול להמשיך האור והחיות העליון מאד דהיינו התגלות אלהותו יתברך, גם בעולם הגשמי הזה בתכלית המדרגות התחתונות, עד שיתקים 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו' וכו', כי זה עיקר גדולת הצדיק בחייו ואחר הסתלקותו, שכל מה שעולה למדרגה גבוה יותר ימשיך ויאיר האור למדרגות התחתונות והמגושמים יותר, עד שיכול להגביה גם כל הנופלים והמגושמים מאד, וכל זה על ידי הפתחים הנ"ל, כי יש לו כח לעשות פתח מרום כל דרגין עד סוף כל דרגין, שזה בחינת תחיית המתים כנ"ל. (הכשר כלים ד, מט נ)

אך מחמת שהחכמות חיצוניות שהם בחינת ד' מלכיות דסטרא אחרא, יונקים מבחינת המלכות דקדושה בחינת חכמה תתאה הנ׳׳ל שהיא גם כן בחינת ד' כמבואר בפנים, וכל הד' מלכיות מכונים בשם גלות מצרים, וצריכין לחתוך המלכות דקדושה מהם על ידי התוכחה, שעל ידי זה מתגלה חכמתו של החכם ונתגלה חסד, שעל ידי זה קוצרין וחותכין את המלכות מהם ומעלין אותה אל אור הפנים המאיר בשלוש רגלים, ופסח הוא ראש לשלוש רגלים, על כן קודם פסח קורין הד' פרשיות, שהם תיקוני עלית המלכות שהוא גם כן בחינת ד' כנ״ל.

'פרשת שקלים' שהוא בחינת צדקה וחסד, הוא בחינת החסד הנ״ל. 'פרשת זכור' שהוא מחית עמלק, זה בחינת הכנעת הד' מלכיות שכלליותם הוא עמלק כמבאר בפנים. 'פרשת פרה אדמה', היא בחינת התוכחה של החכם, ועל כן היא מטהרת טמאים ומטמאת טהורים המתעסקין בה, כי כל העוסקין בתוכחה נתאחז בהם ח"ו איזה פגם מהעוונות של אלו שמוכיחין אותם, אבל אף על פי כן שכרו של המוכיח מרובה מהפסדו, כי אף על פי שנטמא גם כן קצת, מטהר את עצמו אחר כך בקל על ידי טבילה והערב שמש, אבל הוא על ידי תוכחתו הקדושה זוכה לטהר טמאים לגמרי, שהיו טמאים בטומאת מת ממש בזוהמת הנחש סטרא דמותא, ועל ידי תוכחתו מחזירם בתשובה שלמה ומטהר אותם.

ועל כן התוכחה היא בחינת מצות טהרת פרה אדמה. ועל כן פרה אדמה מצוותה בסגן, כי הכהן גדול הוא בחינת הרב והצדיק בעצמו, אך מחמת שחכמתו הגדולה בעצמה אין לנו בה תפיסה כלל, על כן אי אפשר לקבלה כי אם על ידי תלמידיו המובהקים שהם בחינת סגני כהונה, שזה בחינת המתורגמן שהיו נוהגים להעמיד בימים קדמונים לפני החכם הדורש, וזה בחינת שתיקוני הפרה אדמה שהיא בחינת תוכחה של החכם האמת לטהר ישראל מעוונותיהן, זה נעשה על ידי סגן הכהנים דייקא בחינת מתורגמן בחינת תלמידים של החכם האמת שהוא בחינת כהן גדול כנ״ל.

אחר כך קורין 'פרשת החדש', שהיא בחינת שלמות עלית המלכות שהוא בחינת 'לבנה', שזה בחינת הרגלים שנמנין לחודשים, כי צריכין להעלות המלכות אל אור הפנים המאיר בשלוש רגלים. ואלו תיקוני המלכות הכלולין בבחינת ארבע פרשיות אלו, הם בחינת ד' תיקוני שכינתא שהם מיטה שלחן כיסא מנורה, שכנגד זה היו לו ליעקב ארבע נשים, ויצאו מהם ארבעה דגלים שהם ארבע מחנות שכינה, והם בחינת כנגד הארבעה בנים שדברה תורה כמבואר בפנים. (גילוח ג, אותיות ה-ז)

וכל זה נמשך מהדעת שלהם, מחמת שנדמה להם שכבר הם יודעים איזה ידיעה מהשם יתברך, וכפי ידיעתם את גדולת הבורא יתברך נדמה להם שאי אפשר לקרב אליו יתברך מרוחק ומגושם כזה, בפרט אם הוא פגום מאד, רחמנא לצלן.

ובאמת כל זה נמשך מקטרוג המלאכים שקטרגו על כלל בריאת האדם דעתיד למחטי ולארגזא וכו', כמאמר רבותינו ז"ל. כי אלו המלאכים נדמה להם גם כן שכבר הם יודעים איזה ידיעה מגדולת השם יתברך, וכפי ידיעתם את גדולת הבורא יתברך לא היו יכולין להבין כלל את בריאת האדם הגשמי הזה, שיש לו בחירה ויכול לחטוא ולהרגיז, ח"ו.

אבל השם יתברך לא השגיח עליהם והשיב להם: וכי לחנם נקראתי רחום וחנון?! כי אין מי שידע ממנו יתברך בשלמות כי אם הוא לבדו יתברך, והשם יתברך בעצם רוממותו יודע שדייקא זה עיקר תענוגיו ושעשועיו יתברך כשהאדם הגשמי הזה יעבוד אותו בזה העולם העשיה דייקא, ואפילו אם יחטא וירגיז לפניו יתברך, אף על פי כן יודע שיש צדיקים גבוהים כאלה, שידעו להמשיך גדולת רחמיו וחסדיו גם עליהם, עד שירימו ויגביהו נחת רוח לפניו גם מהם; אדרבא, כל מה שעולה איזה נחת רוח לפניו יתברך ממדרגה נמוכה ביותר, יש לו שעשועים יותר ויותר ובשביל זה ברא את העולם.

ועל כן באמת הצדיק הגדול במעלה מאד מאד בבחינת משה הוא מוסר את נפשו בעד ישראל, אפילו בעד הגרוע שבגרועים, ומשתדל ומתייגע כל ימיו במסירת נפש עצום לקרב את הכל להשם יתברך, כי הוא הגיע ל'תכלית הידיעה אשר לא נדע', ודייקא מחמת זה הוא משיג בהשגתו העצומה שהשם יתברך מקבל תענוגים ושעשועים מכל מדרגות התחתונות ביותר, אדרבא זה עיקר גדולתו, שהרחוקים ביותר מתקרבים אליו יתברך, כמבואר במקום אחר, ועיין פנים.

ועל כן 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד', מחמת שהבעלי תשובה הם מרימין מדרגות התחתונות ביותר, ועל כן זה הצדיק הוא רבן של כל הגדולים והקטנים, כי הוא מראה להגדולים במעלה, בחינת דרי מעלה הן להמלאכים ממש שקטרגו על בריאת האדם, הן להגדולים במעלה מבני אדם שאינם רוצים לקרב הרחוקים והפגומים, אדרבא מרחקים אותם לפעמים ביותר, והצדיק הגדול הזה מראה להם, שכל זה מחמת שאינם יודעים עדין כלל בידיעתו יתברך, כי מי שיודע בידיעת השם יתברך הוא יודע שעיקר תענוגיו ושעשועיו יתברך הוא דייקא כשעולה העבודה של עולם השפל הזה, על כן כל מה שהמדרגה יותר נמוכה, כשעולה איזה נחת רוח לפניו משם, זה עיקר שעשועיו ותענוגיו יתברך, ועל ידי זה הדעת בעצמו שמאיר להדרי מעלה שאינם יודעים כלל עדיין מגדולתו יתברך, על ידי זה יכול להראות להדרי מטה הנמוכים ביותר, שעדיין השם יתברך איתם ומקבל נחת רוח מהם, ולא ישגיחו על הדעת והסברות של אלו הגדולים שרוצים לרחק אותם.

גם כי עיקר אחיזת היצר הרע נמשך מהשתלשלות קטרוג המלאכים הנ"ל, כמבואר בפנים. ועל כן הצדיק הנ"ל, שמבטל קטרוג המלאכים כנ"ל, על ידי זה ממילא מבטל אחיזת היצר הרע מישראל, וגם הוא מראה להנמוכים במעלה, בחינת דרי מטה, שלא ישגיחו על קטרוג המלאכים, שמשם היצר הרע שלהם הרוצה להפיל אותם בכל עת ומחליש דעתם כאילו אפס תקוותם, ח"ו, ובאמת לא כן הוא, אדרבא השם יתברך עדיין אתם ועמם, 'כי מלא כל הארץ כבודו' ואין שום יאוש בעולם כלל, כי אין מי שיודע גדולתו יתברך ורחמיו וחסדיו עד היכן מגיעים, כי רחמיו יתברך אינם כלים לעולם יהיה איך שיהיה, כמו שכתוב: 'חסדי ה' כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו', אדרבא זה עיקר גדולתו יתברך כשהרחוקים מתקרבים אליו כנ"ל. (נדרים ד, יד- טז)

ועל כן באמת עיקר התשובה על פגם הברית הוא על ידי התקשרות והתקרבות לצדיקים אמתיים, כי צדיקי אמת שהם שומרי הברית בשלמות הם בחינת זקנים דקדושה (כמובא שעיקר הידור הזקנה הוא על ידי בחינת תיקון הברית, כי הסריס אין לו זקן), שמקבלין כח מהזקן העליון (המבואר בהמעשה של יום ראשון מהשבעה בעטלירס) שזכה לבחינת למעלה מהזמן בתכלית המעלה, ומשם ממשיכים החיים לכל הבאים לשוב על פגם הברית, ומוציאין ומעלין אותם מבחינת 'כרת' לבחינת 'כתר' בחינת עתיק בחינת זקן בחינת למעלה מהזמן, ששם עיקר החיים.

וזה בחינת גדולה מילה שנכרתו עליה שלוש עשרה בריתות, כנגד תליסר תיקוני דיקנא קדישא שהם בחינת זקן דקדשה, שזוכין לזה על ידי מצות מילה שהוא בחינת תיקון הברית: (מילה ד, ח)

ועל כן תיקון ה'כרת' הוא 'כתר' כמובא, כי צריכין להמשיך עליו הקדושה מבחינת 'כתר' ששם שורש בחינת הזקנה דקדושה בחינת תליסר תיקוני דיקנא, ונקרא 'עתיק' כידוע, היינו שזוכה לקשר את עצמו לבחינת זקן דקדושה בחינת כתר, ששם שורש הבחינה של למעלה מהזמן שזהו הפך הכרת.

וזהו שמובא בספרים שהנעור בלילה ניצול מכרת, כי עיקר הזמן הוא בבחינת שנה שהוא בחינת קטנות הדעת כמבואר בפנים, ושם עיקר אחיזת הכרת סטרא דמותא, ועל כן כשנעור בלילה ומנדד שנה מעיניו ועוסק בתורה ועבודת ה', על ידי זה מבטל הזמן שהוא בחינת 'שנה', ומקשר הזמן לבחינת למעלה מהזמן, על ידי התורה ועבודה שהם שלמות הדעת דקדושה, שעל ידי זה נכללין בבחינת למעלה מהזמן ששם עיקר החיים.

ועל כן באמת עיקר התשובה והתיקון על עוון כרת רחמנא לצלן הוא על ידי התקשרות והתקרבות לצדיקים אמתיים שהם בחינת זקנים שבקדושה, והם ממשיכין חיים לכל הבאים לשוב, ומוציאין ומעלין אותו מבחינת 'כרת' לבחינת 'כתר', שהוא בחינת עתיק בחינת זקן בחינת למעלה מהזמן ששם עיקר החיים כנ"ל. (מילה ד, ח)

ובאמת, התחלת התשובה והתיקון קשה וכבד מאד, כי קשה וכבד מאד לידע ולמצוא הראש וההתחלה, כי על פי רוב כל התיקונים והעצות בעבודת ה' כל אחד תלוי בחברו עד שקשה למצוא הראש וההתחלה, כמו למשל מה שמבואר בפנים שעל ידי שמקבלין השלוש רגלים כראוי על ידי זה זוכין לשבר השלוש תאוות שהם תאוות אכילה ומשגל וממון, ועל ידי זה זוכין עוד לכמה תיקונים נפלאים כמבואר בפנים, נמצא כפי זה, עיקר ההתחלה מעבודה זו שיזכה לקבל השלוש רגלים כראוי, אבל איך זוכין לזה בעצמו? כי בודאי כל זמן שמשוקעים בהשלוש תאוות הנ"ל אז בודאי רחוקים מקדושת השלוש רגלים, מאחר שהתאוות הנ"ל הם ההפך ממש מקדושת השלוש רגלים, ועל כן קשה וכבד גם בעניין זה למצוא הראש וההתחלה, וכן הוא ברוב העצות והתיקונים, שקשה וכבד למצוא הראש וההתחלה מחמת שעל פי רוב כל אחד תלוי בחברו ואין יודעין מהיכן הראש וההתחלה.

ועל כן עיקר הראש וההתחלה של כל התיקונים שבעולם הוא על ידי קדושת ראש השנה, שמשם מתחיל ראשית התשובה והתיקון. כי עיקר התשובה הוא להשיב הדבר לשורשו למקום שניטל משם, שזה בחינת 'זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן', אבל מריבוי עונותינו קשה לנו מאד למצוא מקומנו, ואין אנו זוכין לידע איך לשוב אל המקום אשר נחצבנו משם, ומחמת זה עובר על כל אחד מה שעובר, כי כל מה שה' יתברך מסבב עם האדם, הכל לטובתו כדי להשיבו לדרך הישר, וה' יתברך מסבב עם כל אחד בכמה סבות וכו', כפי מה שהוא יתברך יודע את מקומו של כל אחד ואחד שכמו כן הוא צריך לגלגל עמו בגלגולים אלו ובסבות אלו. ומחמת שאין מי שידע מקום כל אחד מתחלה ועד הסוף, על כן אי אפשר להבין דרכיו יתברך, ומחמת זה גם כן קשה מאד לכל אחד למצוא הראש וההתחלה מה שצריך לתשובתו ותיקון נפשו כפי בחינתו דייקא, וכל זה מחמת שאין מי שידע את מקומו.

על כן עיקר תיקון התשובה אי אפשר להתחיל כי אם על ידי הצדיקים אמתיים שהם זוכים להיות בבחינת 'מקומו של עולם' כמבואר בפנים, ועל כן הם יודעים מקום כל אחד ואחד מתחלה ועד הסוף, ורק הם יודעים לעשות ראש השנה שהוא יומא דדינא, ולדון את כל אחד לכף זכות כפי מקומו ובחינתו עד שמכניסים אותו באמת לכף זכות ומכניסים בו הרהורי תשובה אמתיים.

וזהו שאנו רואין בחוש, שבראש השנה ועשרת ימי תשובה מגיע על כל אחד מישראל איזה הרהור תשובה, והכל צועקין לה' יתברך מעומק הלב, ומאין בא זאת? רק כל זה נמשך מהצדיקים אמתיים הנ"ל שיכולים לעשות ראש השנה, מחמת שהם יודעים שורש מקומו של כל אחד ואחד, והם דנים הכל לכף זכות, ומכניסין את הכל באמת לכף זכות ומכניסים בהם הרהורי תשובה, ומודיעים להם ומאירים להם בדעתם שורש העצה והראש וההתחלה של כל ההתחלות לכנוס בדרכי התשובה שהעיקר הוא לצעוק אל ה' תמיד מעומק הלב, שזה עיקר העבודה שבראש השנה ועשרת ימי תשובה בחינת 'ממעמקים קראתיך ה'', והעיקר הוא ראש השנה שהוא עיקר הראש וההתחלה, שאז מתחילין כל ישראל בהתחלה אמתית לצעוק אל ה' מעומק הלב כנ"ל, ומשם עיקר התחלת התשובה לכל אחד מישראל.

ועל כן צריכין לנסוע לצדיקים אמתיים על ראש השנה, כי מהם עיקר קדושת ראש השנה, ואפילו הרחוקים מהם שאינם יודעים מהם כלל, כולם מקבלים קדושת ראש השנה שהוא התעוררות התשובה רק מהצדיקים הנ"ל, אבל בודאי כל מי שזוכה להתקרב אליהם וליסע אליהם על ראש השנה, בודאי הם עיקר המקבלים קדושת ראש השנה שנמשך רק מהצדיקים הנ"ל.

וזאת ההתחלה של ראש השנה נמשכת על כל השנה כולה, על כל מי שבא לשוב אל ה' יתברך באיזה עת שהוא, אזי עיקר התחלתו מבחינת ראש השנה הינו מבחינת 'ממעמקים קראתיך', הינו לצעוק לה' יתברך מעומק הלב ממקום שהוא, ואז יאיר לו ה' יתברך הדרך לתשובה, ויאיר עיניו לידע מהיכן להתחיל לשוב אליו יתברך. (ערלה ד, ה-ז)

וז"ל (אות קלח): במקום מנוחת הצדיקים בקבריהם הקדושים, שם נמשך קדושת הכסא כבוד שהוא נחלתם, כמו שכתוב 'וכסא כבוד ינחילם'. ועל כן שם כלולים כל המקומות של כל אחד ואחד, ויכול כל אחד ואחד למצוא שם את מקומו עד שיזכה על ידי זה לשוב לה' יתברך, מחמת ששם מאיר קדושת בחינת מקומו של עולם שהוא שורש כל המקומות כולם, ושם יכול כל אחד למצוא ההתחלה והראשית שהוא צריך להתחיל משם לשוב לה' יתברך, ובשביל זה נוסעין על קברי הצדיקים בערב ראש השנה. (שם, ח)

אך באמת כל ההתחלה והאמצע והסוף והתכלית שלנו, הכל הוא רק על ידי הצדיק האמת שבכל דור, שהוא בחינת משה רבנו, שהוא היה הרבי הראשון של כל ישראל, וממנו ההתחלה ואצלו כל תכליתנו ותיקותנו, כי 'מה שהיה הוא שיהיה', כמו שאמרו רבותינו ז"ל.

וההתחלה של הצדיק האמת בחינת משה בעצמו, בודאי אי אפשר לנו להשיג כלל, ואין לנו להרהר בזה כלל, איך זכה ילוד אשה להשגה כזאת וכו'. אך אחר שכבר זכינו לקבלת התורה על ידי משה רבנו, ולהמשיך דעתו הקדושה בכל דור ודור על ידי צדיקי אמת שבכל דור, על ידי זה הודות לאל, יש לנו מהיכן להתחיל, כי מנעורינו מגדלין אותנו בקדושת ישראל, ומלין את הילד ביום השמיני מיד, ואחר כך מחנכין אותו בתורה ומצוות, ובודאי יש לנו במה להתחזק בעזרת השם, במה שזכינו להיולד ולהתגדל בקדושת ישראל, ומאמינים אנחנו בתורת משה ובדברי כל הצדיקי אמת הבאים אחריו ומחזקין אותנו לבטח בחסדי ה'. ואף על פי שכבר עבר עלינו מה שעבר בכלליות ובפרטיות, אף על פי כן הם מזהירין אותנו לבלי ליאש עצמו ולהיות בהשם יתברך מבטחנו, כי 'ה' אתנו אל תיראום', כי עדיין עדיין ה' עמנו ואצלנו ואתנו וקרוב אלינו מאד, כי 'מלוא כל הארץ כבודו', ועדיין חביבותה גבן וחביבותן גבה.

ועל ידי שאנו זוכין להאמין ולהתחזק על ידי דברי אמת של הצדיקים אמתיים, שכבר טרחו והתיגעו בשבילנו הרבה לקרב אותנו לעבודת השם, על ידי זה יכולין גם אנחנו לזכות להארת הרצון דקדושה, שיהיה רצוננו חזק ואמיץ מאד להשתוקק ולכסוף אליו יתברך ברצונות חזקים וגעגועים גדולים מאד. ואז כל מה שהרצון מתגדל ומתפשט יותר, על ידי זה אנו זוכין להתחזק ביותר כי עיקר התחזקות הוא על ידי הרצון, כי הרצון חופשי תמיד, כי יהיה איך שיהיה, אף על פי כן רצוננו וכוספנו חזק מאד אליו יתברך לעשות רצונו ולקיים מצוותיו באמת. ועל ידי זה שמתחזק ביותר, על ידי זה זוכה ל'הארת הרצון' בשלמות יותר, ואז מתחזק עוד יותר וכן להלן.

ובאמת 'הארת הרצון', שהוא בחינת 'יראה', כמבואר בפנים, יוכל כל אדם לזכות בקל, כי הרצון חופשי לעולם, רק שצריך שיהיה איש חיל ולהתחזק בזה מאד, וזה תלוי בזה, כי 'אין מחזקין אלא למחוזקין' כנ"ל, וההתחלה הוא רק בכח וזכות הצדיקי אמת, שיגעו כל כך בעבודת השם עד שהמשיכו דעת כזה, שעל ידי זה יכולין הכל להתחזק ולזכות להארת הרצון ולהתחזק על ידי זה ביותר וכן להלן כנ"ל.

ועל כן יפה אמר משה: 'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה', ואמרו רבותינו ז"ל 'לגבי משה יראה מילתא זוטרתא', הינו 'ועתה', אחר שכבר טרחתי ויגעתי בשבילכם כל כך, כמבואר בפרשיות הקודמים, עד שזכיתי להשגה ודעת כזה, אשר יראה מילתא זוטרתא לגבי משה, על כן יש לכם גם כן יסוד חזק והתחלה טובה, שתוכלו להתחזק כל כך על ידי הארת דעתי שאני מאיר בכם, עד שתזכו גם כן להארת הרצון וליראה גדולה הנמשך מהארת הדעת של הצדיק האמת, עד אשר באמת גם אצלנו עכשיו בנקל לנו לזכות למדרגה זו, שתהיה היראה מילתא זוטרתא גם אצלנו, על ידי שנזכה להתחזק באמת בכח ההתחלה הקדושה של משה רבנו ושל כל הצדיקי אמת הבאים אחריו (פדיון בכור ה, לג).

אבל הצדיקים במיתתן קרויין חיים, כי אף על פי שהצדיק נסתלק למעלה למעלה לבחינת 'איה', אף על פי כן הוא מאיר גם בזה העולם ונחשב כאלו הוא חי ממש, אדרבא עכשיו הוא מאיר יותר ויותר, כי הצדיק כל מה שעולה יותר ויותר לבחינת 'איה' הוא ממשיך משם הארה יותר ויותר לבחינת 'מלוא כל הארץ כבודו', כי עיקר עבודת הצדיק בחייו ובמותו הוא לגלות אלהותו יתברך תמיד, וכל מה שנסתלק ועולה לבחינת 'איה', הוא ממשיך משם הארה יותר ויותר שיתגלה ויאיר אלהותו יתברך יותר ויותר בבחינת 'מלוא כל הארץ כבודו', שעל ידי זה יש גם לנו כח יותר לחפשו ולבקשו יתברך תמיד, עד שגם אנחנו נזכה למצאו (גביית חוב מהיתומים ג, יט-כ).

וזה כל מעלת הצדיקים שזכו מה שזכו, עד שיהיה להם ממשלה על המלאכים, כמאמר רבותינו ז"ל, והכל מחמת שהם במקום גשמי כזה, ומקדשין עצמן כל כך ופורשין עצמן מכל התאוות, עד שזוכין לאחוז בכסא הכבוד שהוא בחינת מקומו של עולם, ועל ידי זה הם מגביהין כל המקומות של העולם שיהיו נכללין בבחינת מקומו של עולם.

אך מחמת חטא אדם הראשון וחטאי הדורות, אי אפשר להאדם לזכות לזה בתכלית השלמות, כי אם אחר מיתתו כשישוב אל העפר דייקא, עד שיתהפך גופו לעפר ממש, שהוא בחינת תכלית גשמיות המקום, ואז דייקא ישוב מן העפר דייקא לחזור ולחיות בתחיית המתים ולשוב לשורשו משם דייקא, להיות נכלל בבחינת למעלה מן המקום, בבחינת 'הקיצו ורננו שוכני עפר' דיקא.

ועיקר התיקון על ידי הצדיקים הגדולים, שזכו גם בחייהם לאחוז בכסא הכבוד ולהכלל בבחינת 'מקומו של עולם', וגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, כי אז דייקא הם נכללים יותר ויותר בבחינת מקומו של עולם, ועל כן אז דייקא הם ממליצים טוב על ישראל, אשר כל קיומנו עתה על ידם, כמבואר בזוהר הקדוש, כי על ידי שנכללים אז בתכלית השלמות בבחינת מקומו של עולם, יכולים על ידי זה לעשות ראש השנה ולדון את הכל לכף זכות, לכל אחד ואחד כפי מקומו.

ועל כן הולכים בערב ראש השנה דייקא על קבריהם הקדושים, כי אז אחר מיתתם הקדושה, אז דייקא הם עושים ראש השנה בתכלית השלמות יותר ויותר מבחייהם כנ"ל (אפותיקי ה, יג-יד).

נמצא שבקיום התורה, על ידי זה מנשאין ומרימין את כל הבריאה כולה לשורשה, כי התורה היא קומה שלמה, ועל ידה מחיין כל השלשה קומות - עולם שנה נפש, ועל ידי זה נכלל העולם בשורשו, כי התורה והמצוות הם אחדותו יתברך, ועל ידי זה מסלקין לה' יתברך כל ההלואות שהלווה בבריאת עולמו כנ"ל.

ועל כן נקראים המצוות בלשון 'חיוב', כמורגל בדברי רבותינו ז"ל 'יוצא ידי חובתו', כי בזה מסלקין החוב והלואה לה' יתברך. ועל כן רשעת הרשע מכנה הכתוב בשם 'לווה רשע ולא ישלם', כי אינו מסלק לה' יתברך החוב וההלואה של הבריאה המוטל עליו.

והנה פריעת חוב והלואה צריכין לסלק ליד המלוה בעצמו או ליד שלוחו כמבואר בשלחן ערוך, ואי אפשר להחזיר הכל לה' יתברך בעצמו כביכול, כי אם כשזוכין לעשות המצווה בשמחה גדולה כל כך שאינו רוצה לקבל שום שכר עולם הבא בשבילה, כי יש לו שמחה מהמצוה בעצמה, ואזי הוא נכלל בה' יתברך כביכול בשעת עשית המצוות, ואזי נכללין עמו כל העולם ומלואו גם כן בה' יתברך כביכול כמבואר בפנים, וזה בחינת שמסלק החוב וההלואה ליד המלוה בעצמו.

אך מחמת שלאו כל אדם זוכה לעשות המצות בשמחה כזו עד שיהיה נכלל הכל בה' יתברך בעצמו כביכול, כי מי שעושה המצוה בשביל שכר עולם הבא הוא בחינת 'נביא באספקלריא שאינה מאירה', ואינו נכלל בעצם בה' יתברך רק כמי שעומד ורואה איזה דבר מרחוק, ואז צריכה המצוה עם כל העולם ומלואה התלויים בה להשתלח בשליחות מעולם לעולם עד שיתברר ויתעלה ויוכלל בשורשו, שזהו בחינת סלוק החוב, ואז יש אחריות הדרך מכמה מקטרגים המקטרגים ומונעים המצוה מלעלות ולכלל במקומה ושרשה

ועל כן אנו צריכין לעשות כל המצות על דעת משה רבנו עליו השלום שזכה ל'אספקלריא המאירה', ולקשר עצמנו בשעת עשיית כל מצוה ומצוה להצדיק הדור שהוא בחינת 'משה', דהיינו שצריכין לקשר עצמו לזה הצדיק שזכה לעשות כל המצות בשמחה מהמצוה בעצמה שאינו רוצה בשום שכר עולם הבא בשביל המצוה כנ"ל, וזה הצדיק נכלל באמת בה' יתברך עם כל העולם כלו על ידי עשית מצותיו, וכשאנו מקשרין כל עשית מצותינו לצדיקים אמתיים כאלה, אזי אנו שולחין מצותינו שהם בחינת סלוק החוב על ידי 'ציר נאמן לשלחיו', הינו שליח נאמן של ה' יתברך שהוא בחינת משה שנאמר בו 'בכל ביתי נאמן הוא', וכשמסלקין החוב לידו הוא כאלו מסלקו לה' יתברך בעצמו כי הוא ציר נאמן לשלחיו, ותכף שבא המצוה שלנו לידו הוא מעלה אותה ומחזירה מיד לה' יתברך, ונכלל כל חלקי העולם התלויים בנו בכל אחד ואחד מישראל נכלל הכל בה' יתברך, ואזי אנו יוצאים ידי חובותינו ומסלקין החוב בשלמות ונצולין מכל האחריות, כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי אמר ה', ועל ידי זה נתבטלין כל הקטרוגים ונתתקן העולם מכל החסרונות (העושה שליח לגבות חוב ב, ב-ז)

ועל כן המן ימח שמו שינק משער החמישים של הטומאה רצה להעלות את מרדכי אל בחינת הספיקות הנמשכין משער החמשים, הנ"ל שזה בחינת תליה על עץ גבוה חמשים דייקא. כי הספק נקרא 'תליה' שהדבר תולה בספק, ושם עיקר הבחירה של הצדיקים אמתיים. והמן בעוצם התגברותו בקליפה רצה להשליך את מרדכי משם דייקא, כי רצה לעקם את לבו ולהטעותו על ידי אלו הספיקות וחלוקת העצה הבאין משער החמשים, עד שיפול על ידי זה לגמרי ח"ו, שזה עיקר התגברות הסטרא אחרא בחינת 'עמלק' בחינת 'הרב דקליפה' שבכל דור.

כי בוודאי ישראל קדושים הם, ורחוקים מאד מבחינת הרב דקליפה ממש ח"ו, שהוא בחינת עשיו, עמלק, עיקר תוקף הסטרא אחרא. רק שהסטרא אחרא בחינת עמלק מתגבר בכל דור להעמיד מנהיגים שאינם זכים וטהורים עדיין לגמרי מזוהמת עמלק, שהוא בחינת הרב דקליפה, 'כי מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי'. והם מתגרים להרבות מחלוקת על הצדיק האמת והנלוים אליו, שזה הצדיק הוא כולו קודש, בחינת מרדכי - 'מר דרור מרי דכי' זך וטהור לגמרי בלי שום אחיזת הזוהמא כלל, שעיקר החיות דקדושה על ידו דייקא כנ"ל. ומעוצם המחלוקת נתערבב העולם לגמרי, עד שהסטרא אחרא רוצה להכניס ספיקות גם בלב הצדיק בעצמו, שגם הוא נעשה מסופק, אם יש לו כח עוד להנהיג את ישראל ולהחזירם למוטב, מחמת שרואה גודל התפשטות הסטרא אחרא וריבוי המחלוקת מכל צד. ועל ידי זה רוצה הסטרא אחרא להפיל את הצדיק ח"ו, כי אם לא ינהיג את ישראל ירד הצדיק מגדולת מעלתו ח"ו כמאמר רבותינו ז"ל 'כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל'.

וזה בחינת התליה שרצה המן לתלות את מרדכי שהוא הצדיק האמת שבכל דור שכולו זך וקודש. ובאמת היתה אז צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה, וכל העולם היה מתמוטט - כמעט שיכלה - אם ח"ו היה מצליח מעשי שטן, שהצדיק יסתיר פניו ויעלים עיניו מישראל ח"ו, כמו שהיה רוצה הסטרא אחרא בחינת המן, שעל ידי זה היו ישראל כלים ממילא ח"ו, בחינת 'להשמיד להרוג ולאבד' וכו'.

כי כל חיות וקיום של ישראל בגשמיות ורוחניות, הוא רק על ידי הצדיק האמת שממנו נמשך כל הרוח חיים לכולם כנ"ל, אבל השם יתברך חמל על עמו בזכות אבותינו, כי לא דיבר ה' למחות שם ישראל, ונתן בלב מרדכי בחינת הצדיק האמת להתגבר כנגדו. כי "מרדכי ידע את כל אשר נעשה", עד היכן הדבר מגיע, וראה שאין עצה ותחבולה לעמוד כנגד קליפה קשה וחזקה כזאת מכל הצדדים, כי אם על ידי ריבוי תפלה ותחנונים וצעקות ושוועות. ומיד "ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה" וכו'. כי כנגד קליפת עמלק, שהיא בחינת אריכת הגלות של עכשיו, אין חכמה ואין עצה כי אם להרבות בתפלה ותחנונים וכו'. כי תפלה למעלה מהכל וכולל כל החמישים שערים דקדושה כמבואר בפנים (העושה שליח לגבות חוב ג, יב-יג).

ומה שאומרים דברים אלו בסוד ובלחש, הוא סוד מה שאומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בחשאי ובלחש דייקא, עיין פנים.

ומי שמאמין באמת ב"סוד ה' אשר ליראיו", יש לו תקווה תמיד לצאת 'מרשת זו טמנו לו'. וזה בחינת: "סוד ה' ליראיו וכו', עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי" (הפקר ונכסי הגר ד, כב).

וזה בחינת "באור פניך יהלכון", שעל ידי ההלוך והנסיעה זוכין לשכל הכולל, שהוא עיקר אור הפנים. וזה "בשימך יגילון כל היום", כי על ידי זה נעשה 'שמחה' כמבואר בפנים (פקדון וארבעה שומרים ה, לד).

אך כשרואה הבעל דבר שנמצא צדיק כזה שהוא בחינת 'משה' בחינת 'רעוא דרעוין' שיכול לעשות שלום בין הכל. אזי הוא מעורר מחלוקת גדול על זה הצדיק הגדול בעצמו, עד שהכל חולקין עליו ביותר מעל כל העולם. כי באמת הכל רחוקים ממנו, כי השנוי והריחוק שבין אדם לחברו הוא מועט מאד, כי ברוב דרכיהם הם שווים זה לזה בתאוותיהם ובמדותיהם רק שיש איזה ריחוק ושנוי ביניהם. אבל מזה הצדיק הגדול הכל רחוקים לגמרי, כי הוא מרומם ומנושא מכל שינוי הרצונות של כל בני העולם, כי הוא רחוק לגמרי מכל העולם ואין לו שום רצון בזה העולם כלל, רק הוא כלול תמיד ברצון העליון בחינת רעוא דרעוין.

ומי שמאמין בו ומתקרב אליו, אזי כל אחד ואחד יכול למצוא עצמו בתוך זה הצדיק, כי הוא שורש כל נשמות ישראל וכלול מכולם, כי הוא בבחינת 'רצון שברצונות' היינו הרצון העליון המלובש בכל הרצונות והנפשות של כל בני העולם. אך כשהבעל דבר מכניס כפירות ומחלוקת בלב בני אדם לחלוק לבם מעליו, אזי המחלוקת שעליו גדול יותר מכל מיני מחלוקת שבעולם, מחמת שהוא רחוק ומרומם מאד מכל הרצונות של כל באי עולם שכולם יש בהם שנויים, והוא אין לו שום שנוי רצון של זה העולם, ועל כן כולם חולקים עליו ואין יכולים לסובלו.

ולפעמים הבעל דבר מתגרה כל כך, עד שמכניס טינא גם בלב הצדיקים הקטנים ממנו לחלוק עליו, וזה בחינת המחלוקת של השבטים על יוסף הצדיק.

ובאמת אף על פי שכולם היו צדיקים גדולים ונוראים ומקשרים קשרים נפלאים דקדושה ומיחדים יחודים גדולים, אף על פי כן כולם היו צריכין לבוא ולהתקשר אליו, כי הוא הזקן האמת שבקדושה שהוא בחינת 'מצח הרצון רעוא דרעוין', שלשם צריכין לקשר כל הרצונות כולם לשורש הרצון, וזה בחינת: "והנה תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי", ורק על ידו נתגלה אמונת הרצון שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך, ונכנע ונתבטל דעת חכמי הטבע שכל חכמתם מיוסדת על אותות השמים ממערכת הכוכבים ומזלות, אשר באמת כולם מתנהגים רק ברצון העליון הקדוש בחינת 'רעוא דרעוין', שמשם שורש נשמת הצדיק שהוא בחינת 'יוסף', וזה בחינת: "והנה השמש וכו' משתחוים לי".

אך אף על פי שיוסף הצדיק מרמז ומודיע זאת לבני העולם קצת מעוצם גודל מעלתו וכו', אף על פי כן גדול כח הבחירה, עד שעל ידי זה נתעורר לפעמים המחלוקת והשנאה ביותר, בבחינת "ויוספו עוד שנוא אתו" וכו'.

ובאמת לפי גודל התגרות הבעל דבר, רצה להסיתם שיהרגו את יוסף הצדיק ואז היה העולם חרב לגמרי ח"ו, אבל ה' יתברך ברחמיו חמל עליהם ועל כלליות העולם, וסבב ברחמיו שלא הרגוהו לגמרי רק מכרוהו בכסף למצרים, ומאחר שיוסף נשאר חי על כל פנים, סבב ה' יתברך ברחמיו עד שאחר כך שבו כולם בתשובה ונתחרטו על מכירתו, עד שחזרו ונתקבצו ונתוודע יוסף אל אחיו ובאו כולם אליו באהבה ובהכנעה גדולה, כי באמת מאחר שהוא 'שורש הרצון', בודאי כולם צריכין לבוא ולהתקשר אליו, וזה עיקר השלמות שלהם כנ"ל. וכן נוהג בכל דור ודור, ואי אפשר לבאר כל כך בפרטיות (שומר שכר ב, יא יג).

וכשנמצא אחד שמרחם על המלך ועל בנו, והולך אל המקום המזוהם שנפל לשם, ומרמז לו רמזים ומתנהג עמו בחכמה נפלאה 'פלא והפלא', עד שמכניס בו הרהורי תשובה ומחזירו אל המלך, כמה שמחה ותענוג גורם אל המלך עד אין שיעור.

כי זה עיקר שמחתו וגדולתו ותענוגיו ושעשועיו של המלך יתברך, כשמחזירים אליו הרחוקים ממנו כמו שכתוב בזוהר 'כד אתי יתרו ואמר "כי עתה ידעתי" וכו', כדין אסתליק ואתיקר שמא דקודשא בריך הוא עילא ותתא.

רש"י: **רבי חנינא.** בר' חמא: **שדינא כיתנא.** זורע אני זרעוני פשתן: **שדינא.** משליך: **וגדילנא נישבי.** וקולע אני ממנו רשתות ומכמורות: **וציידנא טבי.** ואני צד צביים: **ואריכנא מגילתא.** ומתקן אני מעורותיהן קלפים: **וסליקנא למתא.** למקום שאין מלמדי תינוקות: **לחמשה ינוקי.** לכל אחד ספרו: **ומתנינא.** על פה שיתא סדרי משנה לשיתא ינוקי: **אקרו אהדדי.** לימדו זה את זה מקראות: **ואתנו אהדדי.** לימדו זה את זה סדרו.

וצריכין להעלות מבחינת "החתים בשרו" וכו' לבחינת "פיתוחי חותם קודש לה'", ואף על פי כן יגרש בחינת טיפת עשיו וישמעאל, כמבואר בפנים.

וזה עבודה גדולה ודקה מאד, על כן עיקר סמיכתנו אז הוא רק על גדולי הצדיקים היודעים לעסוק בזה כראוי. וזה בחינת השלושה ספרים שנפתחין בראש השנה: רשעים גמורים - היינו אלו שהם מבחינת טיפת עשיו וישמעאל, לאלתר למיתה, כי צריכים לרחקם ולגרשם לגמרי, שזה בחינת מיתה עולמית, בכדי שלא יפגמו ויקלקלו את המשפט, חס ושלום. צדיקים גמורים - הם גם הנילוים להצדיקי אמת היושבים על המשפט בראש השנה, כמבואר בפנים, הם נכתבין לאלתר לחיים, כי בודאי יעלו אותם הצדיקי אמת אל הדעת דקדושה לחיי עולם, אפילו אם יש בהם פגמים וקלקולים רבים חס ושלום, על כל זה מאחר שמתגעגעים וחותרים לשוב אל השם יתברך ולהתקרב אל האמת, ודבקים ומתקרבים לצדיקי אמת, על כן גם הם בכלל צדיקים, כי 'הדבוק לטהור טהור', כי זה עיקר עסק הצדיקים לקרב הרחוקים וכו', ועליהם נאמר "ועמך כולם צדיקים". בינונים - הם אותם שלא זכו להתקרב עדיין לצדיקי אמת, ואף על פי כן אינם חולקים גם כן וראויים להתקרב אל הקדושה על כל פנים, על כן הם תלויים ועומדים עד יום כפור, שאז גמר תיקון החותם דקדושה שעוסקין בזה הצדיקים בימים האלו, להעלות מבחינת "החתים בשרו" וכו' לבחינת 'חותם דקדשה', ועל כן אם זוכין נכללין גם הם אז בבחינת החותם דקדשה ונחתמין לחיים (נזיקין ה, ט יד יז יח יט).

כי עיקר קדושת כל בתי בני ישראל הוא מבחינת קדושת בית הישיבה הקדושה, שהוא הרבי שלומד עם תלמידיו הלימוד הקדוש של 'קיום התורה', ומשם מאיר אור התורה והמצוות שהוא בחינת נר חנוכה כנ״ל. ובאמת מחויב בזה כל אחד מישראל לישב ולעסוק בתורה בביתו עם חבריו ובניו ותלמידיו, בבחינת "ודברת בם בשבתך בביתך" וכו'.

ועל כן עיקר נר חנוכה הוא 'איש וביתו', הינו הבעל הבית עם בני ביתו, שמקבלים קדושתם וחיותם מהראש ישיבה עם תלמידיו הקדושים שמשם נמשך אור נר חנוכה.

ו'המהדרין נר לכל אחד' מבני ביתו, כי באמת גם התלמידים בני הישיבה צריכים לשמש את רבם כל כך ולהתייגע בתורה כל כך, עד שיהיה גם להם יכולת להאיר אור תורת רבם ועצותיו הקדושים לחבריהם, שזה בחינת שכל אחד מבני הבית היינו בחינת התלמידים הקדושים, מדליקין כל אחד בפני עצמו נר חנוכה, ומשתדלין בזה להאיר אור תורת רבם בעולם.

ו'המהדרין מן המהדרין מוסיף והולך', היינו כי אינו מספיק להם מה שמאירים ומלמדים תורת רבם בעצמה לאחרים, אף גם הם מוסיפים והולכים בכל יום לחדש גם מעצמם חדושי תורה אמתיים המביאים לידי מעשה, והם חותרים ומגלים עצות עמקות חדשות מה שאינו מבואר בפירוש בתורת רבם, רק שהם חותרים ומחדשים אותם בעצמם מתוך דברי תורתו שקבלו מרבם האמתי, שזה בחינת 'מוסיף והולך' (נזיקין ה, לה).

וז"ל (אות פה): על-ידי פגם הברית, שעל-ידי-זה מתרחקת הנפש מן הכבוד דקדשה כנ"ל, על-ידי-זה קשה לו להתפלל בכונה ובלב שלם. ועל-כן במקום קברי הצדיקים, שהוא בחינת תקון הברית, כי שם זוכה שתכלל נפשו בכבוד ה' כנ"ל, על-ידי-זה זוכה להתפלל בהתעוררות ובכונה גדולה ובלב שלם (שם אות הנ"ל).

וכמובן בדברי רבינו ז"ל בהמעשה הנוראה והנפלאה אשר לא נשמע כזאת מימות עולם, היא המעשה הנוראה האחרונה של 'השבעה בעטלירש' [קבצנים], אשר אמר על עצמו שאם לא היה יודע כי אם זאת המעשה, היה גם כן חידוש גדול ונפלא מאד, כי היא כלולה מכמה תורות ומכמה צדיקים קדמונים וכו' וכו'. ושם בסוף המעשה הנ"ל, בהמעשה של יום השישי במה שהתפאר הבעטליר [הקבצן] שהיה בלא ידיים, נגד כל אחד ואחד שהתפאר בהכח שיש לו בידיו וכו' וכו', עיין שם הענין הנפלא והנורא הזה, אם היית בין מחצדי חקלא, ואם ראית בספרים ובפרט בתיקונים וזוהר ובסבא, תבין מרחוק כמציץ מן החרכים נוראות נפלאות תמים דעים, ואין להאריך בזה כאן (ליקוטי הלכות, פריה ורביה ג, י).

ובליקוטי הלכות (השכמת הבוקר ג, ה): ועל כן אסור לאכול קודם התפלה, ובזוהר ובכתבים מחמיר מאד מאד, שאפילו כשקם בחצי הלילה אסור לאכול ולשתות עד אחר התפלה. וכל האוכל ושותה אז נחשב כ'עונן ומנחש' רחמנא ליצלן עיין שם.

לא כאשר רבו עתה המתפרצים בעם לשתות קודם התפלה עד שנעשה אצלם כהיתר ותולין עצמן באילן גדול, מה שמצאו קצת צדיקים שהיו חולים גדולים ושתו קודם התפלה כי היו מוכרחים לזה. והם מתדמים אליהם כקוף בפני אדם, ומעקמין את עצמן אחריהם וממלאים כריסם בשתיית קאווי [קפה] קודם התפלה, עד שנמצא גם קצת שאוכלין גם כן קודם התפלה, אוי להם אוי לנפשם כי הוא איסור חמור מאד, כמבואר בדברי רבותינו ז"ל ובפרט בזוהר הקדוש ובכתבים.

ואין לנו לדמות עצמינו לצדיקים גדולים אשר רוח אחרת אתם, ובפרט שהיו חולים גדולים, וגם כי רוב הצדיקים לא נהגו כך. ורבינו הקדוש ז"ל סיפר שמעולם לא שתה אפילו מים קודם התפלה, אף על פי שמדין השלחן ערוך מותר לשתות מים, אף על פי כן הוא לא שתה אפילו מים קודם התפלה.

וב'שער הכוונות' דרוש ו' מעניין התפילין, מבאר באריכות מתפילין דרש"י ותפילין דר"ת, שתפילין דרש"י הם בחינת מוחין דאימא וכו', ותפילין דר"ת הם בחינת מוחין פנימיים יותר בחינת מוחין דאבא וכו', ומביא שם מהתיקונים, כי תפילין דר"ת הם תפילין דעלמא דאתי ותפילין דרש"י הם תפילין דהאי עלמא וכו'. ובזה נבין דרש"י ור"ת לא פליגי, ושני הסברות הם 'דברי אלהים חיים', שלא כדברי החושבים שסברא אחת היא האמת והאחרת בטלה, חלילה להאמין דבר זה וכו', עיין שם.

ועיין ב'עטרת זקנים' על שולחן ערוך אורח חיים סימן ל"ד, וזה לשונו: מצאתי בכתבי האריז"ל, ששני הסברות הם אמתיים, ועל ידי כל אחד משני הזוגים, פועל בהנחתם פעולה מיוחדת כמו שהוא מבואר שם. ועיין שם בגמרא (עירובין צה ע"ב; עבודה זרה מד ע"א) מקום יש בראש להניח שני תפילין. ותפילין של ר"ת הם במעלה יותר מתפילין דרש"י וכו'.

ובספר 'מצות שמורים' מזהיר מאד להניח שניהם בפעם אחת, ומביא סוד גדול על זה שלא להפרידם, ועל כל פנים יתנהג כמו שמובא בסדור הכתוב על פי הכוונות, וזה לשונו: והאריז"ל לא היה מניחם בפעם אחת מפני היוהרא, כי אם אחר התפילה כנזכר בשולחן ערוך, עד כאן לשונו.

[841] דברים א, כח.

[842] ???

[843] שמות לב, ד.

[844] במדבר י, כח; שם לג, א.

[845] = זלאטאפאלי אכן יכולה להקרא 'זאלאטע פאליע' - אדמת זהב.

[846] = קפה או תה.

[847] מעשה ???
