# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/1289/1950/11/

מכתב קנ"ב בסופו משנת תר"א פרשת תצא: ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה, ושלום לידידי כנפשי הרבני הנגיד המפלג מורנו הרב יעקב נרו יאיר. לא יכלתי להתאפק מעצם אהבתך לחזקך ולזרזך שלא יהיו לך שום ספקות חס ושלום בלבך בענין ראש השנה הבא עלינו לטובה. רק תאמת בלב שלם ברוך שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, לזכות להתועד יחד עם אנשי אמת אנשים כשרים להתקבץ על ציון הקדוש של הצדיק שהבטיח לעזר לכל מי שיבוא אליו, בפרט בערב ראש השנה, ולהמנות יחד בראש השנה אצלנו. מה אמר לך אחי מעט מעט שמעת והבנת מרחוק, אבל יותר מזה בני הזהר והזהר שלא תהיה חס ושלום בכלל חסרון לא יוכל להמנות שדרשו רבותינו ז"ל זה שנמנו חבריו וכו', בפרט לעסק קדוש ונורא כזה וכו'. ותחזק נפשך לבא בשמחה, בא תבוא ברנה עם בני שיחיה ועם אנשי שלומנו וכו', ומבטחני שבלא דברי בודאי לא היית נמנע חס ושלום מלבוא. אך לזרוזי יתרה קאתינא. כי ידוע לנו רבוי המניעות המשתטחים אז דיקא. ובאמת כלם באחיזת עינים, כי עקר הוא מניעת המח כידוע לכם כל זה, על כן ההכרח לזרז בשעת המעשה כמו שאמרו רבותינו ז"ל. אשריך אם תקים דברי, בודאי תחזיק לי טובה בזה ובבא לנצח. נתן הנ"ל: (שם שס"ב)