# הקדמה

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/154/

אמר המעתיק: כבר ידוע ומפרסם מקצה העולם ועד קצהו את גדלת רבנו הקדוש אור האורות, הגאון הקדוש המפרסם ב"כל קצוי ארץ וים רחוקים"[1] שמו קדש, **מורנו הרב רבנו נחמן זצוק"ל** מקהלת קדש ברסלב, בעל מחבר ספר **'לקוטי מוהר"ן'** ו**'ספורי מעשיות' **ו**'ספר המדות' **וכו' וכו', נכד הבעל שם טוב זצוק"ל, אשר יומם לא נח ולילה לא שקט, וכל עת ורגע השיג למעלות והשגות גדולות מאד, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב:

ואמר: אילו הייתי יודע שאני היום במדרגה של אתמול, לא הייתי רוצה את עצמי כלל[2], ופעם אחד אמר: כל מה שיגעתי וטרחתי ופעלתי על ידי עבודתי מעודי עד היום הזה, עתה אני יכול לפעל כל זה ביום אחד. ואחר כך בזמן אחר אמר שעתה יכול לפעל כל זה בשעה אחת, ואחר כך אמר שיכול לפעל כל זה ברגע אחת וכו'[3]:

וקדם הסתלקותו אמר: שכבר הוא עומד עכשו על מדרגה כזו, שאי אפשר להשיג יותר בשום אפן כל זמן שמלבשין בהגוף, ואמר שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו, כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת בשום אפן[4]:

כן כל ימי חייו לא עמד על מדרגה אחת, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים בעד ישראל עם קדוש, 'וחפר ועזק וסקל וכרת הקוצים מן הכרם'[5], ועשה דרכים נפלאים ונוראים בעבודתו יתברך, והמשיך השגות אלהות בתקונים נפלאים מעלא לעלול משכל עליון לשכל תחתון, והלביש סודות ורזין שכסן עתיק יומין במאמרים וספורים בדרך הפלא ופלא:

ומי שיש לו מח בקדקדו ובקי בספרים, יתפלא מאד על קדשת נוראות כל דבור ודבור מספריו הקדושים, אפילו לפי פשוטן של דברים:

והשאיר אחריו ברכה ספרים קדושים לדורי דורות, שוים לכל נפש, למגדול שבגדולים עד קטן שבקטנים, למריש כל דרגין עד סוף כל דרגין[6]:

ומי שהוא למדן מפלג ובקי בספרים בש"ס ובפוסקים ובזהר ובכתבי הארי ז"ל, ויסתכל בספריו הקדושים בעין האמת, ימצא מבקשו בהם, ותסמר שערת ראשו מגדל מתיקות וערבות ועמקות וסודות ורזין נסתרים שיש בכל דבור ודבור מספריו הקדושים. ואם יעמיק הרעיון בהם, ימצא על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות:

וגם הקטן שבקטנים שירד ונפל על ידי עו‍נותיו בעמקי שאול תחתית ומתחתיו, ומתחרט על מעשיו הראשונות, ורוצה לחוס על חייו, וחותר ומתגעגע למצא עצה ותחבולה להמלט נפשו מן שאול, ימצא גם כן מבקשו בספריו הקדושים, שאין שום יאוש בעולם כלל ויש עוד תקוה לאחריתו, לצאת מפחיתות מדרגתו ולזכות לתשובה שלמה. ולא עוד, שגם יכול לזכות למעלות ומדרגות גבוהות, כי יש דרך כזה בעבודתו יתברך, שכל עו‍נותיו יתהפכו לזכיות:

והזהיר מאד לעסק בספריו הקדושים[7], ואמר: שעם כל תורה ומאמר שאמר יכולים לילך ולעבר בו כל תורה נביאים כתובים ותורה שבעל פה[8], וכל אחד ואחד יכול למצא את עצמו בתוך תורתו הקדושה[9]:

ועקר כונת רבנו הקדוש זצוק"ל בכל התורות שגלה, היה הכל רק בשביל המעשה, שנשתדל ונתאמץ ונתחזק בכל עז לשמור ולעשות ולקים ככל הנאמר בכל תורה ותורה[10]:

וגם הזהיר כמה פעמים לחדש בתורתו, ואמר כי הוא תקון מאד וכו'. ואמר: שאפילו דבור אחד לבד כשזוכין לחדש הוא גם כן טוב מאד, גם אמר, שהוא טובה לנשמת אבותיו וכו' ותקון גדול להרהורים וכו', עין בספר לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"ה[11]:

וה' יודע האמת שאינני בר הכי לא מנה ולא מקצתה, לכן אמרתי אלכה נא אחר הקוצרים[12], 'ומאן נינהו תלמידי חכמים מחצדי חקלא'[13], ואלקטה בשבלים ואספתי בעמרים[14] מתוך ספרי אדמו"ר ז"ל ומספרי תלמידיו הקדושים ז"ל, אשר כל דבור ושיחה מתחלק לכמה טעמים, כמעין הנובע "וכפטיש יפוצץ סלע"[15], מעינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר[16]. ורבנו ז"ל אמר בפרוש, שעם כל שיחה משיחותיו הקדושים יכולים להיות איש כשר וצדיק גמור באמת כל ימי חייו וכו'[17]:

ולפי שעקר העתקתי מספרי אדמו"ר ז"ל היה מגדל מעלת המקרב אנשים לעבודתו יתברך, לכן קראתי את הספר הזה בשם **"אמונת חכמים"**, שהיא אחד מהדברים שהתורה נקנית בהם[18], ומבאר בדבריו ז"ל[19], שעקר ויסוד שהכל תלוי בו לקרב את עצמו לצדיקים אמתיים, והם יורוהו הדרך לעבודתו יתברך על ידי ספריהם ועצותיהם המלאים סמים יקרים ונחמדים כלולים מכל טוב לכל בית ישראל למריש כל דרגין ועד סוף כל דרגין. ואם יסתכל בהם בעין האמת, אזי "יראה בעיניו ובאזניו ישמע ובלבו יבין ושב ורפא לו"[20], ויכול לזכות על ידיהם לכל טוב שבכל העולמות:

גם לקטתי כמה דברים שהעתקתי מכתבי הרב מטשערין זצ"ל, כשזכיתי להיות על ראש השנה באומן שנת תרס"ח[21]:

ואולי אבנה גם אנכי מהם, לצאת מפחיתות מדרגתי ולזכות לתשובה שלמה ולבא לתבונות התורה לעומקה, כמבאר בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"א עין שם. ואפשר יתעוררו אנשים על ידי לעבודתו יתברך, כי כבר אמר אדמו"ר ז"ל שעץ קטן יכול להדליק עץ גדול כדאיתא בדברי רבנו ז"ל[22]:

ועל ידי זה יכולין לצאת מידי ערבות שהתחיב כל אחד מישראל, כדאיתא במסכת סוטה דף לז ע"א דבור המתחיל 'תנו רבנן ברוך בכלל וברוך בפרט' וכו', עד 'ערבא דערבא איכא בינייהו', עין שם בתוספות ובמהרש"ל עצם רבוי הערבות שהתחיב כל אחד מישראל, אשר תסמר שערת ראשנו, מי יעמד בזה, כי הלואי שהיינו מפקיעים את עצמנו לקים את כל דברי התורה הזאת, ואיך נוכל עוד לצאת ידי חובת הערבות:

ומוהרנ"ת ז"ל מביא המאמר הנ"ל בלקוטי הלכות הלכות פריה ורביה הלכה ה' אות י"ב, ומבאר בטוב טעם ודעת, שעל ידי שזוכין לקרב רק נפש אחד לקבוץ של תשעה עשר אנשים שעוסקים בעבודתו יתברך בתורה ותפלה, שעל ידי זה נתרבים הבתים אלפי אלפים ורבי רבבות וכו' בכפלי כפלים מן הערבות הנ"ל, כדאיתא בדברי רבנו ז"ל בלקוטי תנינא סימן ח' על מאמר מספר יצירה 'שתי אבנים בונות שתי בתים, שלשה אבנים בונות ששה בתים, ארבעה אבנים בונות כ"ד בתים, חמשה ק"כ בתים, ששה תש"כ וכו'', עד שאין הפה יוכל לדבר והלב לחשב, כדאיתא בספר יצירה[23]. והנפשות הם בחינת אבנים, בבחינת "תשתפכנה אבני קדש"[24] וכו' עין שם:

ומסים מוהרנ"ת בהלכה הנ"ל: ועתה צא ולמד כל אחד לעצמו הרוצה לקים רצונו יתברך ולצאת ידי חובת הערבות ועצם רבוי הבריתות שנכרתו על הערבות, כי אם תזכה לילך בדרך ה' באמת, ותשתדל לקרב נפש אחד להחזירו למוטב, או על כל פנים לנתקו ולהעתיקו קצת ממקומו שהיה מתחלה, שימעט עתה בפגמים וכו', וירבה בתפלה בכונה ותורה וכו', ויתוסף להקבוץ הקדוש הנ"ל, הרי כמה וכמה אלפי אלפים ורבוא רבבות מליון בתים קדושים יהיו נעשים על ידי זה, שהם מרבים בכפלי כפלים אלפים פעמים מרבוי הבריתות שנכרתו על הערבות. פוק דוק בחשבון ותשכח, כי אי אפשר לבאר החשבון פה:

וכבר מבאר בדברינו שאמר אז בעת שגלה סוד ההקדמה הנוראה של רבוי הבתים וכו', שאמר אז שעל ידי עצם רבוי הבתים, על ידי זה גם הנפשות שהם בחוץ לגמרי עדין כונסים אותם לתוך רבוי הבתים הנ"ל שנבנים ממילא גם סביבם מעצם רבוים וכו'[25]:

ואז תצא גם אתה ידי הערבות על ידי התקרבות נפש אחד להקבוץ, מכל שכן כשתזכה לקרב נפשות יותר, מאחר שעל ידך נתרבו הבתים כל כך, עד שגם כל הרחוקים לגמרי המנחים בראש כל חוצות נכנסו לתוך הבתים דקדשה כנ"ל, והבן היטב מאד:

עוד איתא בחיי מוהר"ן[26] משל לענין מה שצריכין לדבר עם אנשים ביראת שמים, וזהו: פעם אחד היה גביר גדול, שהיה לו כמה אלפים ורבבות, עשה העשיר הנ"ל פקודה, ואמר: כל מי שצריך מעות יבוא אצלו והוא ילוהו, מסתמא היה על זה בעלנים[27] הרבה. ובאו אצלו אנשים הרבה ולוו אצלו מעות, והגביר הנ"ל היה אצלו פנקס על כל הנ"ל:

פעם אחת לקח הפנקס בידו והתחיל לעין בו, וראה שהוציא הרבה מעות על עסק ההלואות, ואין איש שם על לב שיבוא להחזיר ולפרע לו מה שלוה ממנו, מסתמא חרה לו על זה והיה לו לעגמת נפש:

בתוך הלווים הנ"ל היה איש אחד שלוה גם כן אצל הגביר, ואבד והפסיד המעות באיזה משא ומתן עד שלא היה לו ממה לפרע חובו, והיה לו יסורים גדולים מזה שאין לו לפרע חובו. והתישב האיש הנ"ל בדעתו, שעל כל פנים צריך להתראות פנים עם הגביר ולספר לו כל לבו, באשר שהוא אנוס בדבר וכו':

ובא אצל הגביר, והתחיל לספר לפניו לבו, באשר שאיך שקבל אצלו מעות בהלואה, והגיע זמן פרעון ואין לו מה לשלם, כי הפסיד המעות, ואינו יודע כלל לשית עצות בנפשו מה לעשות בזה:

וענה הגביר ואמר לו: מה אכפת לי המעות המגיע אצלך, כי מה נחשב אצלי סך קטן כזה שאתה חיב לי כשתסלק או להפך, נגד סך הכולל מההלואות אשר עולה לאלפים ולרבבות. על כן רצוני שתלך אצל כל הלווים שלי, ותתבע אותם, ותזכיר אותם שהם חיבים לי כל כך מעות, ולמה אין מסלקים לי. ואפילו אם לא יפרעו ויסלקו את הכל, רק כל אחד יתן ויסלק מעט מחובו, גם כן יעלה אלפים פעמים כמו סך כל החוב וההלואה שלך. והנמשל מובן ממילא:

ועתה "אליכם אישים אקרא"[28], וברחובות אתן קולי, לצדיקים חכמים ונבונים, לגדולים קטנים ובינונים, למגדול שבגדולים עד קטן שבקטנים[29], 'מאן בעי חיי מאן בעי חיי, כנוף כולי עלמא לגבה'[30] ויורה לכם דרך החיים האמתי, ויכול להביא אתכם לכל המדרגות וההשגות שאדם יכול להשיג אותם בזה העולם, המבארים בספריו הקדושים, ולאילנא רבא ותקיף אשר בצלו ישכנו כל החיות, ועל ענפיו ישכנו כל העופות:

והענג המפלא שיש שם אצל אותו האילן אין לשער כלל, ואי אפשר לזכות לבא אל אותו האילן, כי אם מי שיש לו המדות של האילן. כי יש לו שלשה שרשים, שהם 'אמונה' ו'יראה' ו'ענוה', ו'אמת' הוא גוף האילן:

ואפילו כשזוכין לכל המדות הנ"ל, אי אפשר לבא אליו, כי אם על ידי הצדיק הגדול שזכה לתכלית מדרגה העליונה בענין מועט מחזיק את המרבה, והוא מדרגת סוף בחינת המקום, כי תכף למעלה ממנו הוא למעלה מן המקום לגמרי וכו', ככתוב כל זה ב'ספורי מעשיות' מעשה י"ג. וגם יכול להביא אתכם לשאר המדרגות המבארים שם, עין שם. ואין לשער במח כלל את גדל קדשת ורבוי הסודות שיש בהמעשיות הללו בכל דבור ודבור, ואין כאן מקום להאריך:

ומי אנכי לספר בשבחיו ז"ל, כי אנכי מכיר את מקומי ויודע פחיתות מדרגתי, ויראתי שלא אפגם בכבודו חס ושלום, 'משל למלך שיש לו אלפי דנרי זהב ומקלסין אותו במאה'[31], אבל עצר במלין מי יכול[32], 'ובמקום שאין איש השתדל להיות איש'[33], וצריך כל אדם לומר: 'כל העולם לא נברא אלא בשבילי'[34], 'נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם', כדאיתא בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה' עין שם:

בפרט בעת כזאת, אשר הבעל דבר וחילותיו מתגברים מאד מאד עד אין שעור וערך כלל, ה' יתברך ירחם מעתה. 'והסר מרע משתולל'[35], 'ויראי חטא ימאסו וכו'[36]. ואין שום עצה להנצל ממנו ומחילותיו, כי אם על ידי תורה ותפלה והתבודדות ושמחה וכו', ושארי עצות נוראות המבארים בספריו הקדושים ז"ל, הפוך בם והפך בם וכו':

כי אין שום עצה בעולם שלא ימצא בספריו הקדושים ז"ל[37], ומנחים בעו‍נותנו בקרן זוית על ידי העצה שנתן עצמו הבעל דבר, והביא עמו וכו' שהיה מכיר עמו מכבר וכו', ואמר שהנשמה הזאת רשאי לילך להעולם וכו', כמרמז כל זה בספר ספורי מעשיות בהמעשה של הזבוב והעכביש[38], עין שם ותראה נפלאות:

ואיתא גם כן בספר כתר שם טוב[39] (לענין מה שהבעל דבר מתגבר את עצמו מאד בכל מיני השתדלות, ומכניס בלב כמה אנשים שיחלקו על הצדיק האמתי, כדי לרחק את העולם ממנו) על פסוק "על מה שוא בראת"[40], שהוא טענת היצר הרע, והיה התשובה, "כל בני אדם", כי בעת רדת נשמה קדושה מלמעלה לגוף האדם, מתעורר קטרוג מלמעלה מס"מ, לומר עתה לא יוכל לפעל פעלתו להסטין ולפתות, מאחר שזה יחזיר העולם למוטב, ואם כן נברא לריק, עד שנותנים לו נגד זה איש בליעל תלמיד חכם 'שדין יהודאין' שנברא גם כן, אשר יתלוצץ מזה האיש השלם, ומי שירצה ידבק בזה או בזה והבחירה חפשית, עד כאן לשונו:

ובסוף שער הפסוקים מהאר"י ז"ל דף ק"מ ע"ב לענין המחלקת שעל הצדיקים האמתיים, על פסוק "ועתה מה לי פה נאם ה'" וכו'[41]: הנה ראשי תבות "כל ה'יום ש'מי מ'נאץ"[42] למפרע הוא מ'ש'ה', ורמוז אל מה שכתוב בזהר ברעיא מהימנא בפרשת נשא[43], וגם בהרבה מקומות, דעתיד משה לאתגלגלא בכל דרא ודרא[44], והוא מנאץ ונבזה בעיני הערב רב המתגלגלים גם כן בכל דור ודור. ועד שיכלו גלגולי הערב רב תמיד הוא מתגלגל ומנאץ בתוכם בגלותא בתראה, עד כאן לשונו:

ובזהר הקדוש, בראשית דף כ"ח ע"ב, איתא בזה הלשון: 'ובגין דא משה לא מית, ואדם איתקרי איהו, ובגניה אתמר בגלותא בתראה, ולאדם לא מצא עזר, אלא כלהו כנגדו'[45], עד כאן לשונו:

ועין בספרי רבנו הקדוש, שהקדוש ברוך הוא בעצמו מבקש שיהיה מחלקת על הצדיק האמת, עין בסימן רכ"ח לקוטי א', וזה לשונו: דע, שכשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה שתוכל להחזיר בני אדם בתשובה ולעשות גרים, אז הוא יתברך בעצמו כביכול מבקש ורואה שיהיה מחלקת עליו, כי 'אין מקבלים גרים לימות המשיח ולא בימי שלמה, משום שלחן מלכים'[46], כי אז אינם מתגירין מאהבה, רק מחמת שרואין גדלת ישראל. ועקר הגרים הוא כשמתגירין בעת שישראל סחופין בעני ודחק, כמו שכתוב: "מי גר אתך"[47] - 'בעניותך'[48] וכו':

ועל כן בהכרח שיהיה מחלקת על מי שמחזיר בני אדם למוטב ומגייר גרים, כדי שלא יהיה לו שום שלוה, כי אז מי שמתקרב אליו, הוא באמת, ואז יכול לגיר גרים באמת - לא משום שלוה ונחת כנ"ל, וכו' וכו':

פוק עין ותשכח בספריו ז"ל הקדושים, ואת כבוד המדמה תשליך מאתך, וינעם לך לעולם. ובודאי יהיו נבקעים אצלך כל גידי קשיות לבך אם תביט בספריו ז"ל הקדושים בעין האמת[49] ותלך בדרכיו הנוראים. ואז יפקחו עיניך כאיש אשר יעור משנתו. ותזכה לכל טוב לעולמי עד ולנצח נצחים, לאור הגנוז וצפון לצדיקים לעתיד לבא:

(וכל השומע לדברינו אלה, ישכון בטח בדד[50] ושאנן, ויהי הודו כזית[51] רענן, ויזכה לראות בביאת משיח צדקנו אשר שמו ינון):

הלא כה דברי המעתיק והמסדר - אשר בכבוד התורה מדבר:

‏כען אציתו למלוי דנפקין בהדרתא:

וקביעין כן תהוון בהנהו חבורתא:

ותזכון די תיתבון בעלא דרתא:

ותרתון ת' עלמין דכסיפין דירתי צדיקיא לעלמא דאתי:

שמעו והטו אזניכם – ותחי נפשכם לעד – כל בני אדם כל בני איש.

מארבע כנפות הארץ. גשו עושו חושו. ותראו אם חדוש כרבנו יש.

ואין שום מדרגה שלא תוכלו להשיגה. כי הכל לפניכם נכון.

אם תעסקו בספריו הקדושים באמת ובתמימות בלי קנטור ונצחון.

לא תחסר כל בהם. ומתבלין בכל מיני סמים ורפואות.

המלאים כל מיני סגולות יקרות. ואוצרות נחמדות.

עצות והתחזקות לכל מיני חולאת הנפש.

שאין שום יאוש בעולם כלל. אפילו למי שנפל חס ושלום בטיט ורפש...

יש עוד תקוה לאחריתו. אם יתחזק וילך באלו הדרכים.

לא יאשמו כל החסים בו, לעולמי עד ולנצח נצחים:

[1] תהלים סה, ו.

[2] חיי מוהר"ן תא.

[3] שיחות הר"ן קעד.

[4] שיחות הר"ן קעט.

[5] עץ חיים שער ח פרק ו מ"ת.

[6] הקדמת ליקוטי מוהר"ן; ועיין להלן בפרק 'שיחות מכתב יד הרב מטשערין' אות ח.

[7] חיי מוהר"ן שמו שמז; ועיין להלן חלק ב' בפרק 'מעלת תורתו וספריו הקדושים'.

[8] שיחות הר"ן רא.

[9] ???

[10] שיחות הר"ן קלא.

[11] וז"ל: שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעיין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר, (כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו). ואמר לו: אם תזכה לכוון אל תוכן כוונתי בתורתי - מה טוב, ואפילו אם לא תוכל לכוון כוונתי, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה, כי הוא תיקון גדול להרהורים. כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה, ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה, שזהו בחינת 'מדמה מלתא למלתא', על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה.

[12] ע"פ רות ב, ב ז.

[13] זוהר חדש רות ???

[14] ע"פ רות ב, ב ז.

[15] ירמיה כג, כט; סנהדרין לד ע"א.

[16] ע"פ דברים ח, ז.

[17] חיי מוהר"ן שנח.

[18] אבות ו, ו.

[19] ליקוטי מוהר"ן ח"א קכג.

[20] ישעיה ו, י.

[21] עיין בספר 'תולדות שמואל' שבו מתאר המחבר את נסיעתו לאומן באותו שנה.???

[22] וז"ל: דיבר עם אחד שהיה איש פשוט לגמרי, ואמר לו רבינו ז"ל שיש לך כח לעורר אפילו אדם גדול לעבודת השם, כי עץ קטן יכול להדליק ולהבעיר עץ גדול מאד. ואמר בזו הלשון: "אשפענדאלע קען אקלאץ אונטער צינדן" [???]. וכן אמרו רבותינו ז"ל: למה נמשלו דברי תורה כעץ, לומר מה עץ קטן מדליק את הגדול, אף דברי תורה וכו' (חיי מוהר"ן שח).

[23] פרק ד, יב.

[24] איכה ד, א.

[25] ???

[26] סימן תמז.

[27] = קופצים.

[28] משלי ח, ד.

[29] **הערת המחבר:** רבינו ז"ל אמר: יש לאל ידי להחזיר כל העולם כולו למוטב, ולא בלבד אנשים פשוטים, אלא אפילו צדיקים אנשים גדולים אני יכול להחזירם למוטב וכו' (חיי מוהר"ן רנא).

[30] עבודה זרה יט ע"ב.

[31] ברכות לג ע"ב. – אלף-מאה.

[32] ע"פ איוב ד, ב.

[33] אבות ב, ה.

[34] סנהדרין לז ע"א.

[35] ישעיה נט, טו.

[36] משנה סוטה ט, טו.

[37] **הערת המחבר:** כי כבר אמר בשיחותיו הקדושות (חיי מוהר"ן שי) בזה הלשון: כמה צלם אלוהים היו מונחים ברפש שאני הוצאתים מהרפש וכו'. כנראה בחוש גם עכשיו, שהמתקרבים אליו משתנה פניהם, ובא אליהם פנים של יהודי בחינת 'צלם אלהים'.

[38] מעשה ז.

[39] ???; ועיין עוד בספר 'תולדות יעקב יוסף' שופטים, ט-י. ???

[40] תהלים פט, מח.

[41] ישעיה נב, ה.

[42] ישעיה נב, ה.

[43] דף ???

[44] **הערת המחבר:** וידוע דכל צדיק הדור הוא בחינת משה, כדאיתא בדבריו ז"ל כמה פעמים. ובדברי רבותינו ז"ל איתא כמה פעמים, כגון 'משה שפיר קאמרת'. ובזוהר הקדוש איתא כמה פעמים, דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא וכו'.

[45] תרגום: ???

[46] יבמות כד ע"ב.

[47] ישעיה נד, טו.

[48] רש"י שם.

[49] חיי מוהר"ן שמט.

[50] ע"פ דברים לג, כח.

[51] ע"פ הושע יד, ז.