# קט

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/109/

המקרבים באמת לצדיקי אמת הם נקראים 'יושבי אהל', בבחינת "ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל"[322], וכמבאר עוד בפנים. וזה שנאמר בפרשת הטהרה מטמאת מת על ידי הפרה אדמה, נאמר שם: "זאת התורה אדם כי ימות באהל"[323], ודרשו רבותינו ז"ל: 'אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה'[324]. כי עקר תקון האדם הינו עקר קיום התורה, הוא כשממית עצמו בשביל האהל, הינו בשביל להתקרב לצדיק האמת שזהו בחינת 'ישב אהל' כנ"ל, ועל ידי זה זוכין לטהר עצמן 'מטמאת מת', מסטרא דמותא. כי הצדיק האמת יש לו כח לטהר גם הנופלים מאד כשאוחזין עצמן בו באמת במסירת נפש ולהחזירם בתשובה, ולהכניס גם בהם השגות אלהות שזה עקר תקנתם ותקונם כנ"ל: (שם, כה)

*(מכאן הגהה מדפוס ראשון)*

[322] שמות לג, יא.

[323] במדבר יט, יד.

[324] ברכות סג ע"ב.