# קפה

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/185/

זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שׁוּם עוֹלָם הַבָּא רַק יֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם 'לֹוֶה וּמְקַבֵּל', אַף גַּם לְהֵפֶךְ כִּי הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת נִקְרָא בְּשֵׁם 'מַלְוֶה', כְּאִלּוּ הוּא מַלְוֶה וּמַשְׁפִּיעַ לַה' יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת "מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל"[510], כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא 'חוֹנֵן דָּל', שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד וַחֲנִינָה עִם כָּל הָעוֹלָם שֶׁהוּא נִקְרָא 'עָנִי וָדַל' עַד הֵנָּה, בִּבְחִינַת 'מְקַבֵּל', וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה נִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל: העושה שליח לגבות חוב ב, טז)

[510] משלי יט, יז.