# קפח

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/188/

הצדיק שכבר קדש את עצמו כל כך עד שאין בו שום אחיזת הרע כלל, ואזי כל בחירתו הוא רק בבחינת 'משה הוסיף יום אחד מדעתו'[520] כמבאר במקום אחר[521], זאת הבחירה נמשכת מבחינת 'שער החמשים' (עין פורים אות ס"ט[522] מבאר יותר): (העושה שליח לגבות חוב ג, יב)

[520] שבת פז ע"א.

[521] ליקוטי מוהר"ן ח"א קצ.

[522] וז"ל: המן עמלק הם בחינת הצינור הרע שכולל כל הצינורות רעים של כל הסטרין אוחרנין שכולם יונקים משם. כי הוא מבחינת שער החמישים לטומאה ששם נאמר "ותרד פלאים" שהוא בחינת הגלות האחרון הזה שהקץ סתום ונעלם מאד. וסבר המן שיתגבר כנגד מרדכי בכל החמישים שערי טומאה ועל כן ציווה לעשות עץ גבוה חמישים אמה ולתלות את מרדכי עליו. 'לתלות' דייקא, כי הצדיקי אמת בחינת 'מרדכי' ובחינת 'משה' כבר קידשו עצמן מכל אחיזת הרע והם כולו קודש, עד שאין להם שום בחירה בשום דבר תאווה וכל בחירתם הוא רק בבחינת 'משה הוסיף יום אחד מדעתו'. דהיינו מה שאין יכולין לשית עצות בנפשם איד להתנהג כי אינם יודעים איך הוא יתברך רוצה באמת. שזה היה עיקר בחירת משה רבינו והצדיקים שהם בבחינתו כמבואר במקום אחר. וזאת הבחירה נמשכת משער החמישים של בינה שלא השיגו משה כמאמר רבותינו ז"ל. על כן אינו יכול לתת עצות בנפשו כשמגיע לשם, ומשם כל בחירתו.