# רו

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/206/

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[563]: הָאֲבֵדָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הָאוֹבֵד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד"[564], כִּי אֵין לְהָאֲבֵדָה דַּעַת לְהָבִין שֶׁנֶּאֶבְדָה מִבַּעֲלָהּ, וְעַל כֵּן עִקַּר צַעַר הָאֲבֵדָה הִיא רַק לְהָאוֹבְדָהּ. וּכְמוֹ כֵן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁלֹּא זָכוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק כָּרָאוּי עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק חַס וְשָׁלוֹם, אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הֵם כַּאֲבוּדִים וּשְׁכוּחִים וְאֵין לָהֶם דַּעַת לְהָבִין צַעַר אִבּוּדָם. רַק הַצַּדִּיק הָאוֹבֵד הוּא מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב הָאֲבֵדָה, כִּי הוּא יוֹדֵעַ הָרַחֲמָנוּת שֶׁעֲלֵיהֶם, וְעַל זֶה צוֹעֵק הַנָּבִיא "הַצַּדִּיק אָבָד" 'אָבָד' דַּיְקָא, "וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב" וְכוּ'[565]:

וְאִם תֹּאמְרוּ מַה נַּפְקָא מִינָה בְּאִם נָשִׂים עַל לֵב מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הַצַּדִּיק מֵת וְנִסְתַּלֵּק וּמַה דְּהֲוָה הֲוָה? וְעַל זֶה סִיֵּם "בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". הַיְנוּ עִקַּר אֲסִיפַת הַצַּדִּיק וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ 'מִסִּטְרָא דִּידָן', הוּא רַק מִפְּנֵי הָרָעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'פְּגַם אֱמוּנָה' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

הַיְנוּ עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְרַשְּׁלִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ מֵת וְנִסְתַּלֵּק 'מִסִּטְרָא דִּילָן', אֲבָל כְּשֶׁנַּחֲזֹר וְנִתְעוֹרֵר לְבַקֵּשׁ אַחֲרָיו כָּרָאוּי, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק, הוּא נֶחְשָׁב חַי מַמָּשׁ כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת נִקְרָאִים חַיִּים תָּמִיד כַּנַּ"ל: (שלוחין ה, יד)

[563] רש"י תהלים לא, יג.

[564] תהלים לא, יג.

[565] ישעיה נז, א.