# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/21/

בכל דור ודור מתעורר בחינת 'זהמת בלעם', ורוצה להמשיך חס ושלום קלפת עון פעור שבא על ידי שזנו אחר בנות מואב[91]. שזה בחינת התפשטות החכמות חיצוניות ודעות רעות של 'חכמי הטבע', כמו כן שאר הדעות רעות וסברות זרות ומשבשות שהם כנגד האמת, שכל זה הוא בחינת עון פעור עבודה זרה קיא צאה. וכל זה בא על ידי התגברות תאות נאוף על ידי קלפת בלעם ימח שמו:

והכנעתו על ידי הצדיקי הדור האמתיים שלוחמים עדין בכל יום בתפלתם עם בלעם הרשע[92], לבער ולעקר זהמתו הרעה ודעותיו הרעים מן העולם:

ועל ידי אנשי אמת החסים על נפשם ומקנאים "קנאת ה' צבאות"[93] בבחינת 'פנחס'[94], ומוסרים נפשם ועושים עבדות קדושות מה שלא נצטוו מרבם כלל, רק שהם מתחכמים ומבינים מדעתם מהרמזים שלו[95]. עד שעל ידי זה נתגלה 'אור האמת' בעולם, ונתבטל כל הדעות הרעות של החולקין על נקדת האמת. ועל ידי זה זוכין הכל לתשובה: (ברכות השחר ה, צב-צג)

[91] "וישב ישראל בשיטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב (ע"י עצת בלעם. רש"י). ותקראן לעם לזבחי אלוהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. ויצמד ישראל לבעל פעור, ויחר אף ה' בישראל" (במדבר כה, א-ג).

[92] עיין חיי מוהר"ן רמד.

[93] מלכים-ב יט, לא.

[94] "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כלתי את בני ישראל בקנאתי" (במדבר כה, יא).

[95] עיין סנהדרין פב ע"א.