# ריא

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/211/

דֶּרֶךְ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם שֶׁעַתָּה כְּבָר לֹא נִשְׁאַר לָנוּ כְּלוּם חַס וְשָׁלוֹם. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד אֶחָד אוֹמְרִים קְצָת אֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא נִשְׁאַר מַמָּשׁ צַדִּיק כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה' וְכוּ'[574]. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִשָּׁאֵר חַס וְשָׁלוֹם בָּזֶה לוֹמַר שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָפַס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי נַהֲפֹךְ הוּא 'כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ לְעוֹלָם'[575], "וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר"[576]:

עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין בְּוַדַּאי לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְסַיֵּם בְּדִבְרֵי נֶחָמָה לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּהַשְׁאָרָתוֹ, דְּהַיְנוּ חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאָר מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו, כִּי מֵהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי בְּוַדַּאי נִשְׁאָר הַשְׁאָרָה טוֹבָה לָנֶצַח, רַק צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל: (שלוחין ה, יח)

[574] בבא בתרא עה ע"א.

[575] ע"פ שמואל-א יב, כב.

[576] תהלים קמה, יג.