# ערה

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/275/

לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק דַּיְקָא, צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְעַיֵּן הֵיטֵב בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֵם כֻּלָּם עֵצוֹת נוֹרָאוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. גַּם צְרִיכִים אָז לְהִתְחַבֵּר מְאֹד לְהַחֲבֵרִים הַ"שְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא"[728], שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּדֵי לַחְתֹּר וּלְגַלּוֹת הָעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מִתּוֹךְ גֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ מַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת:

וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[729] שֶׁהַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים "בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת"[730], מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְגִיעָתָם בַּתּוֹרָה הוּא אַחַר שֶׁנֶּאֱסַף הַצַּדִּיק. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמִּצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה[731] דַּיְקָא, עַיֵּן פְּנִים: (נזיקין ה, מה)

[728] יואל ג, ה.

[729] מדרש תנחומא בהעלותך טו: "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרעה אחד", מהו 'בעלי אסופות' אימתי הן נטועים באדם בזמן שבעליהן נאספין מהם, כל זמן שרבו קיים הוא היה שואלו, מת רבו הרי יגע ביום ובלילה לקיים תלמודו שאין לו למי הוא שואל, לכך נאמר בעלי אסופות.

[730] קהלת יב, יא.

[731] שולחן ערוך (או"ח) תרעב, א.
