# רפד

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/284/

מְעַט הַנְּפָשׁוֹת הַזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְחוֹתְרִים וּמִשְׁתַּדְּלִים לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת, מִתְרַבִּים מֵהֶם בָּתִּים רַבִּים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל כָּל הָעוֹלָם לְהִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה:

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[753] שֶׁאֲפִלּוּ 'מָתָא חָדָא' אוֹ 'בֵּי כְּנִישְׁתָּא חָדָא', כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה. וְזֶה בְּחִינַת "טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק" וְכוּ'[754]: (פריה ורביה ה, י-יא)

[753] זוהר חדש (מדרש הנעלם) מ ע"א, מאמר 'גלות האחרון אין לו קץ וזמן'.

[754] תהלים לז, טז.
