# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/30/

עִקַּר מַה שֶּׁמְּדַבֵּר הָרַב עִם כָּל אֶחָד וּמֵאִיר בּוֹ דַּעְתּוֹ לְהַצִּילוֹ מֵעֲו‍ֹנוֹת, הָעִקָּר הוּא שֶׁמְּבָאֵר לוֹ שֶׁיָּבִין מֵרָחוֹק שֶׁיֵּשׁ חָכְמוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְהַשָּׂגוֹת נִפְלָאוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ עַד שֶׁיּוּכַל לָבֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל 'אוֹר אֵין סוֹף' בְּחִינַת 'הֶאָרַת הָרָצוֹן':

אֲבָל פְּנִימִיּוּת דַּעְתּוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָאֵר כְּלָל, כִּי הוּא בִּבְחִינַת 'סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה'[110], רַק שֶׁמְּרַמֵּז לְתַלְמִידָיו בְּדֶרֶךְ רְמָזִים בְּעָלְמָא, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵרָחוֹק:

אֲבָל אָסוּר לִכְנֹס בָּזֶה בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ' וְכוּ'[111], וְנֶאֱמַר "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"[112]: (נטילת ידים לסעודה ו, ז)

[110] אבות ג, יג.

[111] חגיגה יג ע"א.

[112] קהלת ז, כג.