# לז

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/37/

צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ תָּמִיד בִּפְרָט בְּעֵת עוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה וּמִצְו‍ֹת, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הַהֶאָרָה מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי עוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה כַּנַּ"ל.

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק לְהָבִיא הֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת אֲפִלּוּ לְפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לָזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא גַּם כֵּן.

וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לָזֶה בְּיוֹתֵר וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ אֵלָיו הַהֶאָרָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת.

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לִקַּח בְּחִינַת 'הַנְּקֻדָּה טוֹבָה' שֶׁבְּדַעְתּוֹ - שֶׁנִּקְרֵאת 'שֶׁמֶן זַיִת זַךְ' - וּלְהָבִיאָהּ לְהַצַּדִּיק, עַל יְדֵי שֶׁיַּכְרִיחַ עַצְמוֹ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְוֹת (בִּבְחִינַת "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"[132] - 'אֵלֶיךָ' דַּיְקָא), וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס בּוֹ 'אוֹר הַצַּדִּיק', כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ נִדְלֶקֶת וּמְאִירָה כְּמוֹ נֵר מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם"[133].

אַךְ צְרִיכִין לָזֶה לְבַטֵּשׁ וּלְכַתֵּת הַגּוּף בִּבְחִינַת "כָּתִית לַמָּאוֹר"[134], כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'גּוּפָא דְּלָא סָלִיק בֵּיהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא - מְבַטְּשִׁין לֵיהּ'[135]. כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל כַּמָּה יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְרִירוּת גָּדוֹל עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל[136]. אַךְ עִקַּר בִּטּוּל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הַנַּ"ל הוּא עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה 'תָּמִיד'[137] בְּכָל יוֹם, וְאִם חוֹזְרִין וּמִתְגַּבְּרִין עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי יִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם בְּיוֹתֵר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְאָז 'הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ בְּוַדַּאי תַּחְזִירוֹ לְמוּטָב'[138]: (בציעת הפת ה, כב-כד)

[132] שמות כז, כ.

[133] משלי כ, כז.

[134] שמות כז, כ.

[135] זוהר שלח קסח ע"א.

[136] כי עדיין רחוקים מהקדושה מאוד ויכול להיות להם מניעות רבות, וצריך להם יגיעות רבות כדי להפשיט מהם הבגדים צואים שהלבישו, כמו שכתוב: "הסירו הבגדים הצואים", כי אלו הבגדים הצואים הם מונעים אותם מלחזור לקדוש ברוך הוא: (ליקוטי מוהר"ן ח"א יד, ה)

[137] וזהו: "להעלות נר תמיד" – תמיד דייקא, שצריכין להכריח עצמו לעסוק בתורה 'תמיד' בכל יום, כמו שכתוב: "והגית בו יומם ולילה: (בציעת הפת ה, כד)

[138] מדרש רבה איכה, פתיחתא דחכימי, ב.