# צא

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/91/

הצדיקים הגדולים עוסקין להעלות נפשות האבודות והנדחים לגמרי, ועל ידי מעיני חכמתם הם יכולים להשקות גם אותם שהם מבחוץ לגמרי בבחינת "יפוצו מעינתיך חוצה"[276], ולא די שהם יכולים לתקן מעינות הקדושים שהיו כבר אלא שנתקלקלו, אף גם הם חופרים מעינות חדשים תמיד. והעקר בשביל נפשות האבודות לשלח להם מים על פני חצות, ולהחיות ולהשיב את נפשם, כי אפלו במקום שלא היה שום מעין החכמה יוצא משם תחלה, אבל כשיאמין בצדיקים ויעשה ככל אשר יאמרו כי הוא זה, יכולים לתקנו גם כן:

וזה מרמז במשנה: 'משקין בין השלחין במועד (הינו לצרך דבר האבד), בין ממעין שיצא בתחלה בין ממעין שלא יצא בתחלה'[277], כי דיני מועד, הינו מלאכת חל המועד, נמסרו רק לחכמים להתיר מה שהיה נראה בעיניהם בשביל דבר האבד, הינו כנ"ל, כי עקר תקון ומלאכת דברים האבודים הנ"ל הוא רק על ידי 'אמונת חכמים': (שם, נ)

[276] משלי ה, טז.

[277] מועד קטן א, א.