# צב

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1558/92/

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר'[278], וּמוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַקָּנֶה וְהַקֻּלְמוֹס שֶׁכּוֹתְבִין בּוֹ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה: 'עֲשֵׂה לְךָ רַב', וְאִם אֵינְךָ יָכוֹל לְמָצְאוֹ, אֲזַי הַתִּקּוּן עַל יְדֵי 'וּקְנֵה לְךָ חָבֵר', הַיְנוּ עַל יְדֵי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּכְתָּבִים בַּקָּנֶה, תְּחַבֵּר אוֹתָם אֵלֶיךָ וּתְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב, וְעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לֵידַע מִי הָרַב הָאֱמֶת: (שם, נה)

[278] אבות א, ו.