# עג

> מקור: https://rabenu.app/books/amvnt-chkmym/2626/1653/73/

הָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ, שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וּמְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו אֲפִלּוּ אִם לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה וְהַהִתְקָרְבוּת לְבַד נֶאֱכָל הָרַע שֶׁלּוֹ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק, וּבִלְּבַד שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹסֵעַ וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה אַחֶרֶת, לֹא יוֹעִיל לוֹ הַהִתְקָרְבוּת כְּלָל: (שם סימן קכ"ט)