# טו.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/139/15/

ב"ה, חצות ליל ששי כ"ו תשרי תשי"ט.

לידיד לבי התאב וכמה לחזות במחזות הצחצחות הצפונות וגנוזות, ירומם ה' קרן ישעו ויפקח עיני שכלו להבחין ולראות האמת עין בעין.

בימינו בא שודד בגבולנו והוא ראש לכל צוררינו, שם מצור ברזל עלינו, טמן מוקשים בדרכנו, פרש רשתות לרגלינו, עיניו לטש ושניו חרק עלינו להתגולל ולהתנפל עלינו לכלותנו ולהשמידנו מיהדותנו, ובכל יום ויום מתחדש ומתגבר עלינו כוס תרעליו להשקותנו, ואין ביכלתנו כלל לעמד כנגדו. לכן הפליא ה' לעשות עמנו והקדים רפואה למכה והוריד לנו הצדיק האמת ראש ומבחר מכל בחירי צדיקיא, נחל נובע מקור חכמה, שהוא הרבי ומנהיג היחידי שבדורנו ושל כל דורות הבאים, להשקות כל הארץ חכמה ודעה את ה' בנהרי ונחלי חכמתו ותקוניו ועצותיו העמקות והתמימות. לטהר טמאים, להרחיץ צואים, להלבין כתמים, לזכות אשמים, לכפר זדונים, לקרב רחוקים, לקבץ נדחים ואובדים, להוציא ממסגר אסורים, לתת חפש לשבויים, להחיות רוח שפלים, לשמח לב נדכאים ונדוים.

אשרי הזוכה להנצל מן הטועים והתועים בחשך ואפלה לבל יראו ויביטו באור הצדיק האמת שהוא שרש כלל כל הצדיקים שבכל הדורות, והוא יגמר בשלמות כל התקונים שהתחילו הצדיקים שבכל הדורות לתקן העולם, כי גם הצדיקים הגדולים עדין לא גמרו ענין זה בשלמות ורק הוא יגמר כל התקונים ויתקן כל העולם בתכלית השלמות. ובגדל כחו יכניע ויבטל כל המינות ואפיקורסות מן העולם וימשיך אמונה גדולה בעולם בתכלית השלמות וישובו כל באי עולם לה' יתברך ויקימו כלם את התורה, ויאיר לכל אחד התגלות אלקותו בהתגלות נפלא מאד אשר עדין לא נשמע ולא נראה כזאת מימות עולם.

יש נפשות נפולות מאד מאד שנפלו כמו שנפלו לתהום תחתיות עד אין קץ, עד שנאחז בהם הרע כל כך עד שאי אפשר להם בשום אפן לשוב לה' יתברך, ואי אפשר שיהיה להם שום תקון בעולם כי אם על ידי נשמת הצדיק האמת שיש בכחו הגדול לתקן הכל אפלו בכל המקומות ובכל הענינים העוברים עליו, להחיותו ולעוררו ולהקיצו ולהקימו מכל מקום שהוא, ואז השמחה גדולה מאד. כי אין שמחה לפניו יתברך כמו בעת שמחזירין אליו את הרחוקים מאד, כי ה' יתברך חפץ חסד הוא וצופה לרשע וחפץ בהצדקו, וכל זמן שהאדם רחוק ממנו יתברך בעוונותיו - צר לו מאד, כביכול, וחושב לבל ידח ממנו נדח. ועל כן כשהצדיק מעלה ומתקן הרחוקים והנדחים שנדחו ונפלו בעמקי עמקי התהום תחתיות ומחזירם לה' יתברך, על ידי זה נגדלת השמחה מאד מאד. כמו שמחזירין להמלך את בנו שגרשו מעל פניו בעוונותיו, ועל ידי זה שנתרחק קלקל בכל פעם ביותר מחמת שנפל בדעתו על ידי שרואה גדל רחוקו מהמלך עד שטעה ונדמה בדעתו שהמלך הרחיקו לעולם ולא היה מצפה שישוב עוד אל המלך, כמו שכתוב, "לא יאמין שוב מני חשך". ובאמת יש להמלך צער גדול בכל עת וזוכר את בנו הרחוק בכל עת. וכשנמצא אחד שמרחם על המלך ועל בנו והולך אל המקום המזהם שנפל לשם ומרמז לו רמזים ומתנהג עמו בחכמה נפלאה פלא והפלא עד שמכניס בו הרהורי תשובה ומחזירו אל המלך, כמה שמחה ותענוג גורם אל המלך עד אין שעור, כי זה עקר שמחתו וגדלתו ותענוגיו ושעשועיו של המלך יתברך, כשמחזירין אליו הרחוקים מאד ועולין ונתקנין מחרפת עוונותיהם העצומים, איך שהוא, איך שהוא, אפלו אם עברו מה שעברו חס ושלום.

כשמתגבר תקף זהמת הנחש חס ושלום שהוא מקומות המטנפים, ונתרחק מאד מקדשת יהדותו והוא נע ונד ומטלטל ודוחין אותו מקדשתו מדחי אל דחי עד שרוצה להפילו לגמרי מנקדת יהדותו חס ושלום, אזי מתעורר קדשת נפש האדם, ואז דיקא אם הוא חזק ואמיץ ומתחיל לבקש ולדרש ולחפש ולחתר בכל עת ולהתגעגע ולכסף למצא אותו יתברך, אף על פי שעדין עוברים ימים ושנים הרבה ואינו זוכה למוצאו יתברך ולהתקרב אליו, אף על פי כן ידע ויאמין כי בכל עת ועת על ידי כל בקשה ובקשה ועל ידי כל דרישה ודרישה שדורש ומבקש ומחפש למצא כבוד קדשתו יתברך, ועל ידי כל הבטה וגעגוע שמביט ותולה עיניו לרחמיו יתברך, ועל ידי כל תנועה ותנועה שפונה להקדשה - על ידי כל זה זוכה בכל פעם לשבר חומות ברזל ודלתות נחשת. אף על פי שאחר כך מתגברין עליו בכל פעם יותר רחמנא ליצלן, אף על פי כן אין יגיעו לריק חס ושלום ואין שום תנועה שפונה להקדשה נאבדת חס ושלום, כי צריכין לעבר עליו עדן ועדנים הרבה וכמה ימים ונהרות ותהומות ומימות מחלפים צריכין לעבר עליו, ובכמה מדברות המלאים נחשים ועקרבים גדולים ונוראים צריך לעבר בהם עד אשר זוכה להכנס לשערי הקדשה באמת. ואם הוא חזק וגבור כארי לבקש ולחפש יותר אף אם יעבר עליו מה - בודאי סוף כל סוף יזכה למצא אותו יתברך עד שיזכה לעלות בתכלית העליה. וכל זה הכח לחפש ולבקש אותו יתברך אפלו בתכלית הירידה, בתכלית גלות הנפש, עד שנתרחקנו מכבודו יתברך מאד, כל זה בכח וזכות תורתו של הצדיק האמת שגלה סתרי תורה ששם כל רזין וסתימין דאוריתא שהם בחינת 'איה'. כי לולא זכות הצדיק האמת לא היה לנו כח אפלו לחפש ולבקש כלל וחס ושלום היו נטבעין חס ושלום ולא היה תקומה חס ושלום להנופלים והרחוקים שנתרחקו מן הקדשה כל כך. ובפרט עכשו שיש בני אדם שנפלו לתהומות עד אין קץ וכו' וכו', ומהיכן היו מקבלין חיות וכח להתעורר עוד לבקש ולחפש כבודו יתברך ולשוב אליו, בודאי חס ושלום היה אבד תקותם חלילה. אך באמת על ידי כח צדיק האמת שזכה לבחינת 'איה', על ידי זה יש כח לכל הנופלים אפלו למקומות המטנפים וכו' שיחפשו 'איה' וכו', עד שיעלו בתכלית העליה.

הצדיק האמת הוא מטה כלפי חסד תמיד ומוצא טוב בכל אחד מישראל, כי יודע ללקט כל בחינות השערות טובות שנמצא בכל אחד מישראל, ועל ידי זה הוא עוסק ברפואות כל אחד אפילו אם הוא חולה גדול מאד מאד בחלי הנפש, כי הוא מוצא בו גם כן נקדות טובות בחינת שערות, דהינו מה שמנתק עצמו מרע לטוב כשערה. וזאת השערה הוא בחינת צנור וכלי שהצדיק ממשיך על ידו גם עליו שכליות וצמצומים עד שמכניס בו גם כן השגות אלקות, שזהו עקר גדלת הצדיק, כשיכול לרפאות גם חולה הגדול ביותר.

המעתיק והמסדר, המתפלל בכל יום לשלומו והצלחתו ודבוק בנפשו היקרה והנעימה בכל עת תמיד בכל לב ובכל נפש באמת ודורש שלומו וטובתו ושלום הנלוים אליו.