# כב.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/139/22/

ב"ה, י"ב איר תשי"ט, טבריא.

חמדת לבי הנחמד מפז ומפנינים, שכלתה נפשו להצדיק הפותח גידי קשיות לבנו בל נתפס ברשת תאוותינו ובל נישן ימינו ושנותינו. ה' יאריך שנותיו בנעם העליון באפן שיסלק ויבטל חכמתו ושכלו נגד מתיקות אור הדעת של הצדיק החכם האמתי בחינת משיח.

הארציגער ברודער, גיוואהלד, מען שלאפט, ביז ווען נאך וועט מען שלאפין (אחי לבבי, אהה העולם ישנים, עד מתי נישן עוד!) הזמן הולך והומה וסוער ורץ ופורח מאד יותר מצלו של עוף הפורח באויר, והגוף אפשר עכשו בא יומו, ומה נעשה ליום אחרון. אין חכמה ואין עצה כי אם לברח לצדיק האמת זקן שבזקנים, סבא דסבין, בחיר מבחירי צדיקיא, שבעצם גדלתו ונוראות כחו יכול לתקן הכל אפלו נפשות פגומות ומקלקלות כל כך עד שאי אפשר להם להתקן בשום פנים.

עקר מלחמת עמלק שבכל דור ודור הוא המחלקת, שמתגבר השקר נגד האמת, ורק זאת היה בעכרנו יותר מכל העוונות שבעולם, ועל זה נאמר: "צופה רשע לצדיק וכו' ה' לא יעזבנו בידו".

אין מפקר גדול מזה שאינו חושב על תכליתו ומה יהיה ממנו בעלמא דאתי - עולם ארך לעולמי עד ולנצח נצחים, והולך אחר תאוות לבו, ומפקיר עצמו מחיים נצחיים, ורודף אחר תאוות עולם הזה שהוא כצל עובר ומלא כעס ומכאובות ויגון ואנחה.

הצדיק מסתכל בכל אחד ואחד להביאו אל התכלית הטוב ולסתם עיניו מהבלי העולם הזה!

אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח, כי על ידי תוכחה של מי שאינו ראוי להוכיח אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו, אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעות תוכחתו, כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח רע של המעשים רעים ומדות רעות של האנשים שמוכיחם. כמו כשמונח איזה דבר שיש לו ריח שאינו טוב, כל זמן שאין מזיזין אותו הדבר אין מרגישין הריח רע, אבל כשמתחילין להזיז אותו הדבר אזי מעוררין הריח רע. כמו כן כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח, על ידי זה מזיזין ומעוררים הריח רע של המעשים רעים ומדות רעות של האנשים שהוא מוכיחם ועל כן הוא מבאיש ריחם, ועל ידי זה הוא מחליש הנשמות שלהם. אבל קול המוכיח הראוי הוא מחזק כח הנשמה, כי הוא מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות על ידי קול תוכחתו ונעשין גרים וזוכין לאמונה בשלמות, ועל ידי זה נתרבה כבודו יתברך מאד, כי עקר כבוד ה' יתברך הוא כשבני אדם שהם מחוץ לקדשה מקרבים את עצמם לפנים מהקדשה, הן גרים שמתגירין הן בעלי תשובה שגם הם היו מבחוץ, כשמקרבין ומכניסים אותם לפנים זהו עקר כבוד ה' יתברך, וכדין אתעלא ואתייקר שמא דקדשא בריך הוא עילא ותתא (ואז מתעלה ומתכבד שם הקדוש ברוך הוא למעלה ולמטה), ועל ידי זה ממשיכים שלום בעולם.

לפעמים כשאדם מוכיח את עצמו או את חברו ומתחיל להזכיר המעשים רעים שעשה, אזי שכיח שיפל עוד יותר ויותר, כי נופל בדעתו מאד, ויש שנפלו מאד על ידי זה, וכל זה נמשך מבחינת התוכחה שאינה כראוי שמחלשת כח הנשמה על ידי שמעוררין הריח רע של עוונות. כי עקר התוכחה צריכה להיות בבחינת "מטה כלפי חסד" - לחפש למצא בעצמו וכן בחברו על כל פנים איזה נקדות טובות, והתוכחה תהיה בדרך חסד, לחזק את עצמו ואת חברו בה' יתברך ולבטח ברחמיו העצומים, שיש אצלו חסד כזה שגם כל המעשים רעים יכולין להתהפך לזכיות, אפלו אם הרבה לפשע מאד חס ושלום, כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות וכו'. ועקר התוכחה תהיה באפן שיחזק את עצמו ואת חברו להתעורר לה' יתברך ולהתחיל מעתה להתקרב אליו יתברך ולא שיקלקל יותר על ידי תוכחתו שיפל חס ושלום יותר. ולתוכחה כזאת אין זוכין כי אם על ידי שמקשרין עצמן להצדיק שהוא בחינת משה, שעל ידי תוכחתו מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות!

קבלתי בשורה טובה שבא לביתי שליח מיחד ממך והזמין את בתי לעבודה טובה ומתאימה מאד בשבילה. רב תודות וברכות מקרב לב עמק על כל הטוב והחסד שעושה עמדי כל פעם, אי אפשר לתאר גדל שמחתנו מזה כי בכל הזמן לא היה לה שום עבודה.

הנני דורש שלומו והצלחתו באהבה ואחוה ואחדות שאינה תלויה בשום דבר כלל, ומעתיר תמיד בעדו בכל לב. דרישת שלום לכבוד משפחתו העדינה ויקרה שיחיו, ואקרא לשלום לכל הנלוים אליו. להתראות.

המעתיק