# מב.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/139/42/

ב"ה, ב' שבט תשכ"א, טבריא.

יקירי חביבי געגועי, המתאבק בעפר רגלי הצדיק להנות מנעם זיוו, ולדשן נפשו בצחצחות אור תורתו לשאב משם חיים נצחיים. ה' יאריך שנותיו ברב טוב אמתי ונצחי.

ברודער האלט זיך, לאז דיך ניט אפ, מאך זיך פריש (אחי, אחז עצמך, אל תרפה, ותחדש עצמך) כאלו היום נולדת, אזור נא כגבור חלציך אחי יקירי להתחזק איך שהוא איך שהוא בכל עז בכל כחך לשמח נפשך מאד, ותסמך על כחו של זקן דקדשה זקן שבזקנים, כי הוא הולך לפנינו תמיד בכל עת (בכל דור) ומהפך הכל לטובה, עוונות לזכיות, ומאיר לנו אור אלקותו יתברך גם בתקף התגברות החשך המר הזה העובר עכשו.

אם אמנם כבר נלכדנו כמו שנלכדנו אף על פי שאנו בעצמנו חיבים, אף על פי כן אשרינו אשרינו אלפים ורבבות פעמים אין מספר, כי דיקא אנחנו בדור עני כזה, בימינו אלה, זכינו למה שזכינו, מה שלא זכו כל הדורות שהיו לפנינו מיום בריאת העולם, כי אנחנו באנו לזה העולם בזה הזמן שנתגלה סוד כמוס ונעלם, חדוש שבחדושים, נורא ונשגב כזה כזה שעדין לא היה בעולם, שגלה דברים גבוהים ונוראים כאלה שעדין לא נשמעו מעולם, תורות, שיחות ומעשיות נוראות כאלה, אשר אפסו הדבורים והצרופי אותיות לספר בשבחם וגדלתם ותקפם וגבהם ומעלתם ותפארתם, ואין לנו פה וכלים לבאר קצת מן הקצת וחלק מן החלק של אלף אלפי אלפים ורבי רבבות עד היכן הדברים מגיעין ברום גבהי מרומים, אך גם בפשיטות הם מחין את כל הנפשות בחיי עולם בכל עת בכל דור.

זכר נא, אחי חביבי, את החסד הנפלא והנורא עד אין סוף ואין תכלית שעשה עמך ה' יתברך לקרבך לאור האורות קדוש ונורא כזה, להסתופף בצל קדשתו ולעסק בדבריו הקדושים, הפוך בהם והפוך בהם בכל תורה ובכל שיחה, בודאי תוכל להחיות (ולשמח) עצמך תמיד, ולהחיות גם אחרים בסגלות יקרות וחמודות של נפשך היקרה וגבוהה מאד, בהסברתך המזהירה, בדבריך הנלהבים וברוח לבך החם כלהב אש להפיץ אור האמת בין אנשי מדע ובין המוני הדור הצעיר. אני בטוח שעל ידי חזק לבך בהאמת כל כך, יתן לך ה' חיים ארכים חיים טובים ותצליח ותזכה לזה בזכות וכח הצדיק שהוא המלך האמתי על כל ישראל לדור דור.

תדע ותאמין באמונה שלמה שאין שום דבר ולא שום עבודה קלה נאבד לעולם, ואפלו התעוררות בעלמא ומחשבה טובה אין נאבד לעולם, כי תכף כשנתעורר באיזה התעוררות בעלמא, ומכל שכן כשעושה איזה עבדה דקדשה, אזי תכף חוטף אותו הצדיק האמת העוסק בתקון נפשות ישראל ומכניס אותו למקום שמכניס לצרך הבנין הנפלא והנורא שהוא עוסק לבנות להכניס לשם כל הנדחים שבעולם ולא ישאר אחד מהם בחוץ, ונעשה על ידי זה שעשועים גדולים למעלה בלי שעור.

כשהאדם במיצר גדול והרע והסטרא אחרא מתגברים עליו כמו שמתגברים עד שאין לו דרך לנטות ימין ושמאל, עד שנדמה שאפס תקוה חס ושלום, והוא בעצם דחקו ומיצרי נפשו פונה לה' יתברך מן המיצר, אף על פי שמה שפונה עצמו לה' יתברך הוא רק כחוט השערה - הוא יקר מאד בעיני ה' יתברך, ונעשה ממצר - צמר, בחינת חוט של צמר שמלבין העוונות ביום הכפורים.

הצדיק האמת מלמד תמיד זכות על ישראל אפלו על הגרוע שבגרועים והפחות שבפחותים, כי בכלם נמצאים כמה שערות טובות מה שממשיכין עצמן לפעמים מרע לטוב כחוט השערה, ואלו השערות מתקבצים יחד ונקלעים ונשזרים ונעשה מהם אור הציצית הקדושים שהם בחינת חסד עליון ונורא מאד, שרש כל השלש עשרה מדות של רחמים ששם נמחלין כל העוונות ונתהפכין לזכיות.

דרישת שלום ברגשי אהבה וגעגועים.

המלקט