# מד.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/139/44/

ב"ה, ט' שבט תשכ"א.

יקירי הנערץ והנעים, שלום וחיים וכל טוב.

מעצם תשוקתך אל האמת, הכרחתי אותי לכתב דברי אמת אלה גם בחלישת כחי. מהר המלט על נפשך, אל תביט אחריך כלל, תהלה לאל יש לנו על מי לסמך, תהלה לאל יש ויש לנו בדור הזה כחו של הבעטלר שהיה בלא ידים.

ביום הששי של שבעת ימי המשתה היו גם כן שמחים, והיו מתגעגעים איך לוקחין בכאן את אותו הבעטלר שהיה בלא ידים, והנה הוא בא ואמר הנני, הנה באתי אצלכם על החתונה. ונשק אותם ואמר להם, אתם סבורים שאני בעל מום בידי? אין אני בעל מום כלל על ידי, רק באמת יש לי כח בידי, רק שאין אני משתמש עם הכח שבידי בזה העולם, כי אני צריך את הכח לענין אחר, ויש לי הסכמה על זה מן המבצר של מים (פון דאס וואסיריקן שלאס). כי יש מעשה, כי פעם אחת חשק מלך אחד בבת מלכה והשתדל בתחבולות לתפסה עד שעלתה בידו ותפסה. פעם אחת חלם לו לאותו המלך שהיא עמדה עליו והרגה אותו, והקיץ ונכנס החלום בלבו, וקרא לכל פותרי החלומות ופתרו לו כפשוטו, שיתקים החלום כפשוטו, שהיא תהרג אותו. ולא יכל המלך לתת עצה לנפשו, מה לעשות לה, יהרג אותה - צר לו, ישלחה מעל פניו - זה חרה לו, כי איש אחר יקחנה, וזה חרה לו מאד, כי הוא השתדל אחריה כל כך ועתה תבוא לידי אחר. וגם אם ישלחה ותבוא לידי אחר, עתה בודאי יכול להתקים החלום שהיא תהרג אותו, מאחר שהיא אצל אחר. יחזיקנה אצלו - הוא מתירא מחמת החלום. ולא ידע המלך מה לעשות לה. בין כך נתקלקל האהבה שלה אצלו קצת קצת מחמת החלום, ובכל פעם נתקלקל יותר ויותר. וכן גם היא - נתקלקל גם כן האהבה אצלה בכל פעם יותר ויותר, עד שנעשה אצלה שנאה עליו, וברחה מפניו. ושלח המלך אחריה לבקשה, ובאו והגידו לו שהיא נמצאת אצל המבצר של מים, כי יש מבצר של מים ושם הם עשרה חומות זו לפנים מזו, וכלן של מים, וגם הקרקע שהולכין עליה שם בתוך המבצר הוא גם כן של מים, וכן יש שם אילנות ופרות הכל של מים, ויפי המבצר וגדל החדוש של זה המבצר אי אפשר לספר, כי בודאי הוא חדוש נפלא מאד מאחר שהוא מבצר של מים, ולכנס בתוך זה המבצר אי אפשר כי יהיה נטבע במים מי שיכנס בו, מאחר שהוא כלו של מים. והבת מלכה הנ"ל כשברחה באתה עד אותו המבצר, והיתה הולכת שם סביב אותו המבצר של מים, והלך המלך וחילו לתפסה. כשראתה זאת הבת מלכה ישבה עצמה שתרוץ לתוך המבצר, כי היא רוצה יותר לטבע במים משיתפס אותה המלך ותהיה אצלו, וגם אולי אף על פי כן תנצל ותוכל לכנס לתוך המבצר של מים הנ"ל. כשראה המלך כך שהיא בורחת אל המים, אמר מאחר שהוא כן, על כן צוה לירות אותה, ואם תמות - תמות. והיו יורים אותה, והגיעו אליה כל העשרה מיני חצים שמשוחים בעשרה סמים, והיא ברחה לתוך המבצר ונכנסה לתוכו ועברה דרך השערים של החומות של מים, והיא עברה ונכנסה לתוך כל העשרה חומות של המבצר של מים עד שבאתה לפנים ונפלה שם ונשארה חלשות. ואני רופא אותה. הינו זה שהוא בלא ידים הנ"ל. ואני יכול לכנס לתוך כל העשרה חומות, ואני יכול לחזר ולמשך ממנה, הינו מן הבת מלכה הנ"ל, כל העשרה מיני חצים, ואני יודע כל העשרה מיני דפיקין על ידי העשרה אצבעות, כי בכל אצבע ואצבע מעשרה אצבעות יודעין דפק אחד מיחד מיו"ד מיני דפיקין, ואני יכול לרפאות אותה על ידי כל העשרה מיני נגינה. ועל כן אני רופא אותה. נמצא שיש לי כח כזה בידי. ועתה אני נותן לכם זאת במתנה. ונעשה שם שמחה גדולה וחדוה רבה מאד.

אמר רבנו ז"ל, אלו לא ידעתי שום ענין אחר כי אם זאת המעשה של השבעה בעטלירס, היה גם כן חדוש גדול מאד, כי זאת המעשה היא חדוש נפלא ונורא מאד.

אמר מורנו רבי נתן ז"ל, סוד המעשה זו נעלם מכל העולמות, אך אף על פי כן יש לנו רשות לחפש ולבקש בה איזה רמזים מה שנוכל למצא כאשר הבנתי מדבריו. והענין כי הבת מלך היא בחינת נפשות ישראל שנקראת בת מלך, בבחינת "כל כבודה בת מלך פנימה". ותפסה המלך, זה היצר הרע, בחינת "מלך זקן וכסיל", וראה בחלום שתהרגהו, כי הוא בעצמו רואה ומבין שסוף כל סוף יתגברו נשמות ישראל עליו ויהרגוהו ויעבירוהו מן העולם, בבחינת "ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ", וחשב עליה מחשבות מה לעשות לה, ועל ידי זה נתקלקלה האהבה שביניהם, וברחה מלפניו, הינו כי היצר הרע אפלו כשנפש הישראלי כבושה תחתיו, מחמת שרואה שבסוף תתגבר עליו וכו', על ידי זה הוא מתחיל לחשב מחשבות על הנפש מה לעשות לה, ועל ידי זה נתקלקלה האהבה שביניהם. כי בתחלה היה קצת אהבה והתקשרות בין הנפש הישראלי ובין היצר הרע, כי מעצם גלותה שנכבשה בידו שכחה מעלתה, עד שהיה לה קצת אהבה והתחברות עמו, אבל מחמת שהנפש ראתה והבינה שהוא חושב מחשבות עליה, ורוצה לכלותה לגמרי חס ושלום, על ידי זה מתחילה להתגבר כנגדו ולחשב איך להמלט ממנו וכו'.

המתפלל עליו תמיד

המעתיק