# מו.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/139/46/

ב"ה, י"ד שבט תשכ"א, טבריא.

יקרת לבי, שזכה לראות עין בעין אמתת נקדת האמת, אשרי לו. שלום רב.

הוי גיוואלד, מען שלאפט. ביז ווען נאך וועט מען שלאפין (אהה, העולם ישנים, עד מתי נישן עוד). צריכין להתחזק ברצונות וכסופין טובים בהתחזקות גדול ועקשנות עצום, לחטף איזה טוב כל מה שנוכל מעט או הרבה, כתרנגול המנקר באשפה איזה חלק מגרעין. ואף על פי שפגמנו כמו שפגמנו, ומעשינו הם כמו שהם, ונעשה עמנו מה שנעשה, וחותרים עלינו מאד בכל יום להפילנו לגמרי חס ושלום, אף על פי כן מים רבים לא ישטפו את הנקדות טובות שזכינו לחטף בזה הצל עובר, כי הכל גנוז וצפון חתום ומשמר אצל הצדיק הראש בית האמתי, ובכחו הגדול יש לנו תקוה שיתהפך הכל לטובה, על ידי התגלות ים החכמה של הצדיק המכניס בלבנו ידיעת האמונה הקדושה, ומגלה אור אלקותו יתברך.

רבנו ז"ל הזהיר באזהרה יתרה בכמה לשונות שיכריח האדם את עצמו בכל הכחות להיות אך שמח תמיד, ולהתגבר עצמו ביותר בשמחה כל כך עד שיחטף את היגון והאנחה שהם כל המרה שחורה והעצבות - יחטף אותם ויכניסם לתוך השמחה בעל כרחם, עד שיהפך היגון ואנחה לשמחה. כי דיקא על ידי מה שהבעל דבר מכניס בלבו יגון ואנחה ומרה שחורה, על ידי זה דיקא יהיה שמח מאד, כי יאמר בלבו אף על פי שאני רחוק כל כך מה' יתברך אף על פי כן אני מזרע ישראל ולא עשני גוי, ואני זוכה לפעמים לעשות איזה נקדות טובות ואיזה מצוות ודברים טובים, ואדרבא זהו עקר שמחתי שמרחק כמוני יזכה גם כן לעשות איזה מצוות שכל ישראל מקימין. ומי שמתגבר את עצמו עד שבא לשמחה כזאת, עד שמהפך כל היגון ואנחה לשמחה - הוא דבר גדול מאד, ומזה נעשה שעשועים גדולים מאד מאד למעלה למעלה בכל העולמות!

טוב להרגיל עצמו לפעמים לנגן איזה נגונים של שמחה להחיות ולשמח את עצמו, כי עקר ההתקרבות לה' יתברך בפרט התקרבות הרחוקים הצריכים לשוב, הוא רק על ידי בחינת עשרה מיני נגינה שהוא בחינת כלליות השמחה כנזכר לעיל. כמובן בדברי רבנו ז"ל בהמעשה הנוראה והנפלאה אשר לא נשמע כזאת מימות עולם, היא המעשה הנוראה האחרונה של השבעה בעטלירס, ושם בהמעשה של יום הששי במה שהתפאר הבעטלר שהיה בלא ידים נגד כל אחד שהתפאר בהכח שיש לו בידיו, ובסוף מבאר שהבעטלר התפאר כנגד כלם, כי כלם אף על פי שהיו גדולים במעלה מפלגת מאד מאד, והיה לכל אחד ואחד כח נפלא ונורא בידיו מה שלא נמצא כזאת אפלו לחד בדרא כי אם ליחידי גדולי צדיקים נפלאים שהיו חדושים מיחדים בכמה וכמה דורות. כגון, שאחד התפאר שיכול להוציא החצים בידיו אפלו לאחר שזרקו את החץ, ולאחר שהגיע החץ לתוך מי שנזרק לו החץ. מי שמע כזאת. מי שמע צרופי אותיות כאלה!

ענין החצים מרמז על כל הפגמים של העוונות שהם כחצים הנזרקים ופוגמים מאד בנפש הישראלי. וכל אדם ואדם על ידי כל עוון ופגם שהוא עושה, ובפרט פגם הברית, הוא זורק חץ ממש לנפשו, בבחינת שאמרו רבותינו ז"ל כל זרע שאינו יורה כחץ וכו'. והנה בודאי זה שהתפאר שיכול לחזר ולהמשיך החצים לאחר שהשיגו והגיעו לתוך הנזרק בו, בודאי היה צדיק נפלא ונורא וחדוש נפלא שלא נמצא דגמתו בכמה דורות, אף על פי כן היה נחשב כלא נגד זה הבעטלר שהיה בלא ידים, כי זה בלא ידים שאלו תכף איזה מן חצים אתה יכול להוציא, הינו איזה פגם הברית אתה יכול לתקן. כי יש כמה וכמה בחינות בפגם הברית אלפי אלפים ורבי רבבות, כי בודאי לא כל הפגמים והחטאים שוים. השיבו, מן פלוני, כלומר שזה החלק מפגם הברית שהוא בחינת מין חץ פלוני הוא יכול להחזיר ולהמשיך לחוץ ולתקן. ענה ואמר זה שבלא ידים, עדין אינך יכול לרפאות את הבת מלכה, שהיא בחינת כלליות נפשות ישראל, מאחר שאין אתה יכול להוציא כי אם מין חץ אחד, דהינו שאינו יכול לתקן כי אם פגם הברית אחד ידוע, אבל עדין יש חצים רעים כאלו שהם פגמים גדולים כאלו שגם הוא אינו יכול להוציאם ולתקנם. אבל זה שבלא ידים התפאר בסוף שהוא יכול להוציא כל העשרה מיני חצים שבהם כלולים כל מיני חטאים וכל מיני פגם הברית שבעולם, כל החטאים והעוונות והפשעים הגדולים מאד מאד רחמנא לצלן, הכל כאשר לכל הוא יכול לחזר ולהמשיך ולהוציא ולתקן הכל. כי הוא יכול ליכנס לתוך כל העשרה מיני חומות של מים ששם מונחת הבת מלכה שנפלה חלשות זה כמה וכמה מאות שנים, והוא יכול ליכנס לשם ויודע להוציא כל העשרה מיני חצים, ויודע כל העשרה מיני דפיקין, ויודע לרפאותה על ידי כל העשרה מיני נגינה שהם כלליות השמחה, שעקר כל הרפואות בגשמיות ורוחניות הוא על ידי שמחה, שהוא בחינת יו"ד מיני נגינה, כי יו"ד מיני נגינה מחין כל העשרה מיני דפיקין שהם חיות האדם, וכל החולאת וכל הרפואות תלויים בהם, בהעשרה מיני דפיקין. ועקר חיות העשרה מיני דפיקין הוא על ידי שמחה, שהוא בחינת עשרה מיני נגינה. על כן השמחה הוא דבר גדול מאד, וצריכין לחזק את עצמו בשמחה תמיד בכל הכחות, כי היא עקר רפואות הנפש והגוף, בחינת רפואת הבת מלכה.

אחי יקירי וחביבי נפשי ולבבי, באמת איני יודע במה זכינו לשמע נפלאות נוראות כאלו.

דורש שלומו בשמחה ואהבה וגעגועים, המעתיק העומד על המשמר ומתפלל תמיד על שלומו, דורש שלום לכל הנלוים אליו המקשיבים לקולו.