# נ.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/139/50/

ב"ה, ו' אדר תשכ"א, טבריא.

שלמות כל הדברים הוא האמונה, ובלתי האמונה כל הדברים חסרים.

לבי וגעגועי, השוטט בשדה הצדיק לחפש וללקט שיחותיו ותורותיו שהם שבילים ומסילות ודרכים רחבים להשיג ולהכיר את הבורא יתברך, ברכה ושלום לחיים ארכים.

צריך לשים לב לזכר היטב, להאמין בעצמו, ששרש נשמתו גדולה וגבוהה ויקרה מאד והיא משרש בן המלך האמת, רק שירדה לארציות וגשמיות זה העולם למקומות רחוקים מחוץ לתחום הקדשה, כדי שעל ידי זה דיקא ירצה וישתוקק לחתר להמלט ולברח בכל כחו להצדיק שכבש דרכי התשובה ומרחיב אותם, וממשיך עצות אמתיות ונכונות ותקונים נפלאים עד שיבוא למקור נשמתו, ויזכה לשוב אל ה' וירחמהו.

אפלו כשהאדם עבר מה שעבר, ונפל לתהום תחתיות עד אין תכלית, גם שם ה' יתברך נמצא ומצמצם את עצמו ומסתיר את עצמו בדרכי נפלאותיו העצומים ומזכיר אותו בכל פעם בכמה וכמה רמזים שונים בכל יום ובכל מקום כדי שישוב אליו, והעקר שישתדל בכל עז להתקשר לצדיק האמת כדי שיזכה על ידו לאמונה שלמה שהיא כלל ועקר כל התורה כלה, ואז בודאי יש לו תקוה לעולם יהיה איך שיהיה.

בודאי מאת ה' היתה זאת שהזמין לך בהשגחה נפלאה בכמה מיני רמזים וגלגולים את הצדיק, דער גרויסער מאן, דער אמת'ער איש חסד (האיש הגדול, איש חסד האמת), שבתורתו הנוראה יכולים למצא כל מבקש, ואין שום נפילה וירידה שבעולם שלא יוכל לעלות משם. אך גם תשוקתך העצומה, ותבערת לבך אל האמת זכה אותך לזה. הסתכל בעין האמת ושים לבך לזה היטב, עד שיאירו עליך כל האורות והתקונים של הצדיק. אשרי חלקך וגורלך.

עקר בריאת שמים וארץ היה רק בשביל זה, שיתחיל האדם בכל פעם מראשית, כאלו נולד היום, וכאלו היום הוא ראשית התחלתו.

רבנו ז"ל הזהיר מאד שאסור להיות זקן, הינו להתחיל בכל פעם מחדש ולחשב בכל פעם שעדין אין לו שום הויה בעולם כלל, ורוצה להתחיל להכין את עצמו שיהיה לו הויה בעולם, ואפלו מי שהוא זקן גדול ועדין לא התחיל כלל לעשות תשובה והוא רחוק מאד מקדשת התורה כמו שהוא רחוק, ואפלו אם עבר על כל התורה כלה אלפים ורבבות פעמים, אל יאמר בלבו שכבר נזקן במעשיו וכו' עד שאי אפשר לו להשתנות, רק כל הימים אשר הוא חי על פני האדמה, עד יום מותו, כל זמן שהנשמה בקרבו, כל זמן שיכול לזוז עוד באיבר אחד, יתגבר לחנך עצמו בכל פעם, ויתחיל בכל פעם מחדש להכין את עצמו שיהיה לו הויה בעולם, ויתחזק להתחיל איזה התחלה כל מה דאפשר, דבר קטן או דבר גדול, ויחיה את עצמו במעט דמעט שזוכה עדין ליגע בקדשת ישראל, כי שום תנועה קלה או אנחה וצעקה וכסופים דקדשה אפלו בשאול תחתיות אינו נאבד לעולם. וכשיהיה חזק בזה, בודאי יעזרו ה' יתברך להתקרב ולשוב אליו יתברך, וכל ההכנות והרצונות והתשוקות והכסופים וקצת היגיעות שהיה לו להתקרב לה' יתברך כלם יתקבצו לעזרתו.

כל התאוות ומדות רעות של האדם ממררים חיי האדם, שעל ידי זה האדם כמו תועה במדבר ממש במקום תוהו ובוהו וחשך, וכל זה אי אפשר לתקן רק על ידי הצדיק האמת שהוא יסוד העולם.

לב איש הישראלי בפנימיותו בודאי הוא בוער תמיד לה' יתברך ולתורתו באמת, אך השטן והחכמות רעות מתגבר בכל פעם נגד הטוב שבאדם ורוצה להטרידו משני עולמות על ידי תאוותיו והבליו, וכל מה שחותר ומתגבר כנגדו - הוא מתגבר ביותר, על כן הוא מלחמה גדולה וארכה מאד. אבל אף על פי כן בודאי היה האדם מתגבר על הרע, אך המניעה הגדולה ביותר הוא המלך זקן וכסיל הטמא, החכם להרע, בחינת בלעם, שמחמת רבוי זהמת תאוותיו הרעות בפרט תאות נאוף, היה לו גם רוח גבוהה ועין רעה וכו', שזה בחינת קנאה ותאוה וכבוד. ולא די לו בכל זה שנתעה כל כך וטמא את עצמו כל כך, עוד הסית והדיח אותו יצרו הרע והטמא עד שעמד נגד הצדיק האמת בחינת משה רבנו, והתקנא בו מאד ורצה להסתיר ולהעלים את אורו לגמרי מישראל. וממנו משתלשלים כל צרות וגלות ישראל וכל הקלקולים וכל הפגמים מאז ועד עתה שאנו בדור החשך המר הזה. אבל רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, ולעולם ידו על העליונה וגומר ומנצח תמיד, ושפת אמת תכון לעד.

המעתיק המתפלל תמיד על שלומו והצלחתו בזה ובבא, מחכה ומצפה להתראות בפורים בשמחה ורקודים והמחאת כף בהנגון והשיר שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד אור הצדיק.
