# נא.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/139/51/

ב"ה, י"ג ניסן תשכ"א, תל אביב.

יקירי, החותר ומשתדל להסתכל ולהתעדן באור פני הצדיק שהוא המנהיג הכולל, חכם הכולל, רוח הכולל, אשר רוח אלקים בו, שמאיר בכל אחד רוח אלקים ומכניע ומבטל רוח השקר, רוח כסילות ושטותים של האמונות הכזביות, ורוח רעה רוח הטמאה של המחקרים והפילוסופים. שלום וחיים וכל טוב.

נפשי ולבי שלום לך, אל תירא. ואף אם מעשינו הם כמו שהם ותעינו כשה אובד למקום מדבר שממה, למקום תוהו ובוהו, אף על פי כן אל נדאג ואל נעצב, כי ה' אתנו ועמנו ואצלנו וקרוב אלינו בכל עת ובכל מקום שהוא, רק העקר לאחז עצמנו בשתי ידים בכל הכחות בנקדת האמת, אשר זכינו בדורות האלה להתגלות נוראות חדשות כאלה, אשר לא נשמע כזאת מעולם, כי עכשו, תהלה לאל יש צדיק מבחר כזה שמתקן הכל ומהפך הכל לטובה, ומעונות נעשים זכיות. אשרי החוסה בצלו והולך בדרכיו ושומע בקול התחזקותו העצום לבלי להתיאש כלל ולהיות תמיד בשמחה על כל הנקדות טובות שנמצאים בנו עדין. והוא בודאי יעשה את שלו לקים הבטחתו להוציא אותנו מבטן שאול. ועלינו להזכיר עצמינו בכל פעם, בפרט בחג הקדוש הבא עלינו לטובה, את כל הטוב אשר גמל ה' עמנו בענין הנורא והנשגב הזה שזכינו להסתופף בצל קדוש ונורא ונשגב כזה.

כל מה שהאדם יודע בנפשו שהוא חולה ביותר, ופגמיו וקלקוליו והתרחקותו מה' יתברך עצום מאד, צריך לחפש ולבקש יותר ויותר אחר הצדיק הגדול במעלה ביותר שיוכל לרפאות גם אותו, כי כל מה שהחולה גדול ביותר - הוא צריך רופא גדול ביותר.

כשישראל מקלקלים מעשיהם מאד מאד עד שכמעט אין נכר מעט הטוב שבהם, מעוצם רבוי הפשעים והקלקולים רחמנא ליצלן, אז הצדיק האמת שהוא בחינת משה מלמד זכות על ישראל על ידי בחינת שערות שעל ידי זה יכולים למצא זכות אפלו בהגרוע שבגרועים, כי בכלם נמצאו כמה שערות טובות מה שממשיכים עצמם לפעמים מרע לטוב כחוט השערה.

על ידי שהולך האדם אחר חכמתו ודעתו ואינו רוצה לבטל דעתו בשלמות נגד ה' יתברך ונגד הצדיק האמת, על ידי זה נתבלבל המח בחכמות של שטות ושקר וטעות עד שיוכל לסור ולהטות לגמרי מדרכי ה'. כמו שמצינו רבים שנטו על ידי חכמתם מה' יתברך ותורתו ונפלו לעמקי תהום תחתיות על ידי שהעמידו על חכמתם ודעתם המשבשת. ועקר החכמה - להשליך כל החכמות, ולהמשיך כל החכמה ודעת שיש לו לעבד את ה' בפשיטות ותמימות, ויבטל דעתו לגמרי נגד ה' יתברך ונגד דעת הצדיק האמת המבחר.

הבן מלך היה חכם והיה אוהב חכמה מאד והיו אצלו חכמים גדולים, וכל מי שהיה בא אצלו עם איזה דבר חכמה היה אצלו בחשיבות גדול מאד והיה נותן להם כבוד ועשירות בשביל החכמה, לכל אחד כפי רצונו, מי שהיה רוצה ממון היה נותן לו ממון, ומי שהיה רוצה כבוד היה נותן לו כבוד, הכל בשביל החכמה. ומחמת שהיה חשוב אצלו החכמה כל כך היו כלם לוקחים עצמם אל החכמה ועסקו כל המדינה בחכמות, כי זה היה רוצה ממון כדי שיקבל ממון על ידי זה, וזה היה רוצה חשיבות וכבוד, ומחמת שכלם עסקו רק בחכמות על כן שכחו שם באותה המדינה טכסיסי מלחמה, כי היו כלם עוסקים בחכמות עד שהיו כל בני המדינה חכמים גדולים עד שהקטן שבאותה המדינה היה במדינה אחרת חכם גדול מכלם. והחכמים שבאותה המדינה היו חכמים מפלגים גדולים מאד, והיה עמקות ודקות גדול באותה החכמה של החכמים, ומחמת החכמות נתפקרו החכמים של אותה המדינה, ומשכו גם את הבן מלך הנ"ל לדעתם ונתפקר גם כן. והבן מלך מחמת שהיה בן טוב, כי נולד עם טוב, והיה לו מדות טובות וישרות, היה נזכר לפעמים היכן הוא בעולם, ומה הוא עושה וכו', והיה גונח ומתאנח על זה, על שנפל למבוכות כאלו ונתעה כל כך, והיה מתאנח מאד, אבל תכף כשהיה מתחיל להשתמש עם השכל חזר ונתחזק אצלו החכמות של אפיקורסות הנ"ל. וכן היה כמה פעמים שהיה נזכר היכן הוא בעולם וכו' והיה גונח ומתאנח, ותכף כשהתחיל להשתמש עם השכל חזר ונתחזק אצלו האפיקורסות הנ"ל.

יש בני אדם שמרבים לעסק רק בחכמות, ועל פי רב כונתם בזה רק בשביל הבלי העולם הזה, דהינו בשביל חשיבות וכבוד או ממון וכיוצא בזה, ומחמת שעוסקין רק בחכמות על ידי זה שוכחין טכסיסי המלחמה לגמרי, הינו איך ללחם המלחמה הגדולה שצריך האדם ללחם בעולם הזה, שהוא מלחמת היצר הרע, ולפעמים באים לאפיקורסות גמור על ידי החכמות.

אפלו האדם הגדול שבגדולים שיש לו שכל גדול והוא למדן וחריף גדול בש"ס ופוסקים, ואפלו אם יש לו יד גם בחכמת הקבלה, צריך להזהר מאד שלא יכשל על ידי רבוי חכמתו, כמו שהיה אצל הבן מלך עם החכמים שלו, שעל ידי רבוי חכמתם נפלו לאפיקורסות, רחמנא ליצלן.

המעתיק הדורש שלומו ומברכו בחג כשר ושמח.